לגור עם מפלצת – סיפורה של ילדה שנאנסה במשך שנים על ידי בן ביתה – אחיה המאומץ

הכתבה "לגור עם מפלצת" , טל אריאל אמיר , מעריב – סופשבוע , 01.01.2010

היא טוענת שמגיל שש נאנסה באופן קבוע על ידי בן ביתה, שהיה לה כאח מאומץ. בזמן שהוא ניצל את הבית החם שנתנו לו הוריה והפך לקצין בצה"ל, היא חיפשה כל דרך להימלט ממנו ועשתה הכל כדי למור את הסוד הנורא בבטן. אחרי למעלה מעשר שנות שתיקה הכל התפרץ, ועכשיו מבקשת תמר למצות את הדין עם האדם שהחריב את חייה וחיי משפחתה: "המעשים שלו חרוטים אצלי בראש כמו תמונות סטילס קפואות בזמן. הוא הרס לי את הילדות".

"הייתי בסך הכל בת שש. אחר כך הגיעה הבושה, לא ידעתי איך אני מפסיקה את זה, הייתי בטוחה שכך מתנהלים החיים ושהחברות שלי עוברות אותו דבר. מהיכן ילדה בכיתה א' תדע מה זה מיו? כשהוא היה מעליי רק רציתי להיעלם. לפעמים רציתי למות".

תמר (שם בדוי) אינה חולמת חלומות. אולי היא פשוט אינה זוכרת אותם. מאז שהייתה בת שש לילותיה היו שחורים ואטומים. בכל לילה תהתה אם גם הלילה ייכנס צ', בן אומנה שגדל בביתה כבן מאומץ, לחדרה, יפשיט אותה מבגדיה ויאנוס אותה. רק לפני שבועיים כשהיא כבר בת 17, חלמה תמר לראשונה על צ', היום קצין בצה"ל. ניקזה לחלום את כל פחדיה. כמו מתוך ערפל היא פסעה לתוך מאהל בדואי עצום בגודלו, מבטה רפרף בתימהון על פניהם של הוריה, חברותיה לספסל הלימודים, שכניה ליישוב בו היא מתגוררת. לפתע נתקלו עיניה בפרצופו הקפוא של צ', הוא לבש את מדיו המגוהצים, דרגות הקצונה יושרו על כותפות חולצתו. …

לכתבה המלאה הקלק/י על התמונות




קישורים:

ארגון שחר מחפש משפחת אומנה לילדים שנתלשו מביתם ומשפחתם

מה מניע את תעשיית הוצאת ילדים מבית? הכסף. ארגון שחר המתפרנס מתיווך בין ילדים שנתלשו מביתם ומשפחתם ע"י לשכת הרווחה ירושלים למשפחות אומנה מנסה לפתות משפחות אומנה במודעה שפרסם לקלוט ילדים כתמורה לדמי החזקה חודשיים.
ארגון שחר אינו מציין כלל את רמות השירות להן נדרשת האומנה והפיקוח, שהרי למה לשים אבני נגף לדמי התיווך שיקבל על כל ילד שיזרוק לאומנה.

מתוך סטטוס פייסבוק מוטי לייבל 28.08.2016

אמא פונה אלי לפני מספר דקות ואומרת לי "מוטי, אלו הבנות שלי"
1. שימו לב איפה מתפרסמת המודעה במדור "למכירה" בעיתון!!!!
2. שימו לב שמעניין להם את התחת אם הבנות ישארו ביחד או לבד!
3. שימו לב מה נותנים עבור הילדות – דמי החזקה, פאקינג דמי החזקה…
ולקינוח? הנחייה וייעוץ בבית המשפחה, מישהו יבדוק אותם? מישהו יעשה להם מסוגלות הורית? מסוכנות הורית? זה רק נדמה לכם…

אז בואו נמחא כפיים לחוטפת סוציאלית הדסה אברהם מירושלים. שלוקחת את החלטת השופטת מלפני חודשיים שאומרת שיש שיקול גדול להחזיר את הילדות לאמא ומנגבת איתה את הישבן ומוכרת אותן לאומנה כי ארגון "שחר" צריכים עוד פרנסה….

הלוקשים של עובד סוציאלי זכי חרוב ארגון שחר על משפחות אומנה

http://www.veoh.com/swf/webplayer/WebPlayer.swf?version=AFrontend.5.7.0.1509&permalinkId=v75999771647sd46h&player=videodetailsembedded&videoAutoPlay=0&id=anonymous


מודעת ארגון שחר מחפש משפחת אומנה
מודעת ארגון שחר מחפש משפחת אומנה
סטטוס פייסבוק מוטי לייבל על ארגון שחר מחפש משפחת אומנה
סטטוס פייסבוק מוטי לייבל על ארגון שחר מחפש משפחת אומנה

השופטת קבעה התינוק יגדל אצל הסבתא

אוגוסט 2016 – חדשות הרשת הצפונית: "השופטת קבעה: התינוק יגדל אצל הסבתא"

השופטת קבעה כי התינוק שנולד לאם הצעירה, לא ימסר לאימוץ ויגדל בחיק סבתו. צעירה מטבריה ילדה לפני שנתיים תינוק, שנלקח ממנה לאחר חצי שנה, ונמסר לאומנה, בשל טענות הרווחה: "חוסר יכולתה לגדלו כראוי".

לאחר שלושה חודשים בהם שהה התינוק באומנה, לפני מסירתו לאימוץ, הגישה משפחתה של הצעירה באמצעות עו"ד ורדה שטיינברג, בקשה לבית המשפט, שהסבתא היא זו שתגדל את התינוק.

בחודש מרץ 2016 הגיעה הצעירה, בליווי העיתונאי מוטי לייבל ופעילים חברתיים, לטבריה, שם הפגינו נגד מסירת התינוק לאימוץ, בטענה שהסבתא יכולה לגדלו, כפי שגידלה בעבר את ילדיה.

העיתונאי מוטי לייבל: "הילד נמצא שלושה שבועות באומנה, ללא צו". השופטים צריכים לפתוח את הראש ולהבין שלא ניתנה פה הזדמנות למשפחה המורחבת של האמא, לטפל בתינוק, ולבנות תוכנית טיפול למשפחה ולתינוק ביחד, ולא לנסות לדחוף אותו לאימוץ ולאומנה, מקום ששם הרבה מאוד גופים מרוויחים כסף על כל העניין.

הסבתא: אני גידלתי 2 בנות לתפארת. אמרתי, אני אהיה האומנת של הנכד שלי, אני אגדל אותו באהבה שלמה, ויש לי את היכולות מכל הבחינות. יש לי את הרצון. אין סיבה שהנכד שלי יהיה במשפחות אחרות.

בתחילת החודש שעבר, החליטה שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, לאמץ את בקשת המשפחה וקבעה כי התינוק ימסר לסבתא שתדאג לגדלו.

פקידת הסעד פלוצקי

נערה אומצה למשפחת אומנה ונאנסה על ידי האב

פְּקִידָה אַחַת וּשְׁמָהּ פלוצקי
רָצְתָה לַעֲזֹר לַמִּשְׁפַּחַת ירניצקי
בָּאָה עִם מוֹנִית וְשׁוֹטֵר לְבֵיתָם
וְלָקְחָה הַיֶּלֶד היישר לאומנה
פַּעַם בַּשְּׁבוּעַיִם פּוֹגֵשׁ אֶת הַהוֹרִים
במֶרְכָּז קֶשֶׁר בְּהַשְׁגָּחַת הַפְּקִידִים

באומנה לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה
וְאִם מְדַבֵּר נִהְיָה מֻכֶּה
פְּנִיּוֹת לרשויות לֹא עוֹזְרוֹת
כִּי פלוצקי מְטַיַּחַת בדלתיים סְגוּרוֹת

הַחִנּוּךְ מחדש כּוֹלֵל הֲסָתָה
תּוֹךְ מַעֲבָר מאומנה לאומנה
בְּגִיל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הוּא לְבַד
כִּי הַקֶּשֶׁר עִם הַמִּשְׁפָּחָה כְּבָר אָבַד

הוֹלֵךְ בָּרְחוֹבוֹת נָע וְנָד
לְלֹא הַשְׂכָּלָה וּלְלֹא עֲבוֹדָה
בַּלֵּילוֹת מְחַפֵּשׂ מְקוֹם לִינָה
רַק לֹא לְהִשָּׁלַח לְעוֹד אומנה

לשכת הרווחה ירושלים תלשה תינוקת מאמה שלא לצורך ונקנסה ב- 10,000 שקלים

זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים - דצמבר 2013
תחקיר – זהירות פקידי סעד

מאי 2016 – התיק נסגר – הילדה לא הוחזרה , איתמר לוין , news1

ענ"א-04-16 – 39572 פלונית ואח' נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים

ביקורת חריפה של ביהמ"ש המחוזי בירושלים על התנהלות המדינה (לשכת הרווחה ירושלים) בפרשת האב שתכנן למכור את בתו התינוקת: למרות שהתיק נגד האם נסגר, הותיר פקיד הסעד את הילדה בידי משפחה אומנת

המדינה סגרה תיק חקירה נגד אם, אך ממשיכה למנוע ממנה לגדל את בתה התינוקת – אומר (יום ג', 17.5.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, בהחלטה חריפה נגד התנהלותן של רשויות הרווחה.

מדובר בתינוקת שאביה הציע למכור אותה ונדון לשישה חודשי עבודות שירות, אותם יתחיל לרצות בחודש יולי. כאשר התגלתה הפרשה, בדצמבר שעבר, הוציא פקיד הסעד בירושלים את הילדה מבית הוריה והעביר אותה למשפחת אומנת, שכן האם נחשדה שהיא ידעה על כוונותיו של האב.

ואולם, מאז כבר הסתיים משפטו של האב, והתיק נגד האם נסגר – כנראה מהעדר ראיות. למרות זאת, נותרה הילדה בידי המשפחה האומנת, על האב נאסר לחלוטין לפגוש אותה, ואילו האם רואה אותה פעם בשבוע למשך שעה.

דרורי אומר, כי עמדתה של המדינה בלתי סבירה. רשויות הרווחה אינן יכולות להטיל על האב עונש שלא נגזר עליו בידי בית המשפט ולהרחיק אותו מבתו, הוא אומר. עוד מותח דרורי ביקורת על עמדת נציגות היועץ המשפטי בדיון שהתקיים לפניו: הן טענו שיש ראיות לכך שהאם ידעה על כוונתו של האב – אך כזכור היה זה היועץ המשפטי שסגר את התיק נגדה. זרוע אחרת של היועץ אינה יכולה להשתמש באותם נתונים כדי למנוע מהאם לגדל את בתה, אומר דרורי.

"כל מה שעומד מאחורי ההליכים הוא רצון להמשיך בהליך, שתחילתו מוצדקת עקב מידע ראשוני שהגיע, אך כאשר הובררו העובדות, היו רשויות הרווחה צריכות מעצמן להבין שאין כל הצדקה להמשיך בדרך של בקשה להכריז על הילדה כילדה נזקקת, ולהחזיר הילדה לבית הוריה מיידית", סבור דרורי.

דרורי הורה להחזיר מיד את הילדה להוריה, אך עיכב את ביצוע ההחלטה ביממה כדי לאפשר למדינה לערער לבית המשפט העליון ולבקש ממנו צו עיכוב ביצוע. באופן יוצא דופן, חויבה המדינה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל למרות שההורים יוצגו בידי עו"ד אתי גוהר מהסיוע המשפטי. את פקיד הסעד ייצגו עוה"ד נטע הופמן-חדד ומרים בראון.


גסטאפו הרווחה טבריה – סוחרים בתינוק לאימוץ בדרכי רמיה

מאי 2016 - התיק נסגר - הילדה לא הוחזרה , איתמר לוין , news1

גסטאפו הרווחה טבריה – סוחרים בתינוק לאימוץ בדרכי רמיה

אפריל 2016 – לפני כמה חודשים הוצא תינוק מטבריה מידי משפחתו, בטענה שאימו אינה כשירה לגדל אותו, אבל מתברר שרשויות הרווחה טבריה הסתירו מידע מבית המשפט, לפיו סבתו, המבקשת לאמץ אותו, דווקא כן כשירה לגדל ילדים.

הסבתא מציגה תמונה של הנכד שלה: "פה הוא היה בגיל חצי שנה".
כבר כמה חודשים, א' רואה את בנה התינוק רק בתמונות.
הוא ילד מיוחד, הוא ילד מקסים.
לפני חצי שנה החליטו שירותי הרווחה בעיר טבריה שהאמא אינה כשירה לגדל את בנה. הילד הועבר למשפחת אומנה ומאז נאסר עליה ועל בני משפחתה לראותו.
ח', סבתו של הילד: קשה לנו מאוד, אנחנו בלילות לא ישנות, מאוד מאוד קשה לנו. יום ולילה. הבת שלי לא מפסיקה לדבר ולכאוב את כל הנושא הזה.
לטענת ח', סבתו של התינוק, רשויות הרווחה התעלמו מהעובדה שבמשך 40 שנה היא עבדה בתור מטפלת וסייעה לילדים ותינוקות שהוצאו ממשפחותיהם בשל בעיות רווחה. היא מציגה שורה של תעודות, המעידות על הערכה רבה שזכתה לה בעבודתה.
ח': זה אבסורד, ממש אבסורד. אם הייתי טובה כל כך בשביל חניכים 40 שנה, אין סיבה שאני לא אגדל את הנכד שלי.
עו"ד ורדה שטיינברג, מומחית חוק ונוער המייצגת את המשפחה: את האינפורמציה הזו, שהיא אינפורמציה מאוד משמעותית לבית המשפט בבקשת ביניים, רשויות הרווחה מעלימים. היא משמעותית מפני שהמחוקק דרש הוצאה חוץ ביתית במקרה של "אין דרך אחרת", והסבתא הזו, היא "הדרך האחרת".
ממשרד הרווחה נמסר כי עלו הסתייגויות רבות בנוגע למסוגלות של הסבתא, וכי העניין יוכרע בבית המשפט לאחר החג.

אומנה לילדים – לשמור על זכויות ההורים הביולוגיים – מאתר האגודה לזכויות האזרח

שר הרווחה חיים כץ - תולש ילדים ממשפחות במחשכים ללא סדרי דין

אומנה לילדים – לשמור על זכויות ההורים הביולוגיים – עודכן בתאריך:14 בינואר 2016- מאתר האגודה לזכויות האזרח

אומנה היא מסגרת לילד/ה בסיכון המוצא מביתו בהחלטת גורמי הרווחה ו/או בית המשפט, ומושם במשפחה שאצלה הוא גר והיא המטפלת בו. זהו תחליף להשמה בפנימיות ובמעונות, וכוונתו לתת לילד אפשרות לגדול במשפחה ולא במוסד מתוך הנחה שהדבר טוב יותר לילד.

בשנת 2001 הופרט שירות האומנה לילדים. כיום שלוש עמותות ושתי חברות מסחריות משמשות כגופי אומנה – הן אחראיות על איתור משפחות אומנה, על השמת הילדים בהן ועל ההדרכה והליווי למשפחות לאחר ההשמה. הפיקוח על פעילותן נותר במשרד הרווחה, ומדיונים שנערכו בנושא בכנסת התברר שהוא רחוק מלהיות מספק.

כמו שאר ענייני ההשמה החוץ ביתית, תחום האומנה לא הוסדר עד עתה בחקיקה או בתקנות אלא בתע"ס – תקנון לעבודה סוציאלית, שהוא אגד של הנחיות מנהליות שמפרסם מנכ"ל משרד הרווחה. שנים רבות מדברים על הצורך להסדיר את הנושא בחקיקה ולפני שנתיים החלו שוב לעסוק בכך, בהקשר של מתן מעמד משפטי להורים האומנים כיוון שהיעדר המעמד המשפטי להורים האומנים בנוגע לילד יצר שורה של בעיות פרקטיות וטרגדיות אנושיות.

הצעת חוק האומנה שמקדמת כיום חברת הכנסת קרין אלהרר, בתמיכת הממשלה, מסדירה לראשונה את סוגית המעמד המשפטי לאומנים ותוך כדי כך מעגנת את מרבית תחום האומנה בחקיקה. הצעת החוק חשובה, וניכר כי הוקדשה לה מחשבה רבה. הבעיה המרכזית היא שלמרות שהנחת היסוד המוצהרת היא כי טובת הילד הבסיסית היא לגדול בחיק משפחתו הביולוגית ולשמור על קשר טוב ומשמעותי עם הוריו, הצעת החוק שותקת ביחס לאופן שבו הדבר יבוצע הלכה למעשה. שתי סוגיות קריטיות נותרו ללא התייחסות מספקת: האחת נוגעת ליצירת התנאים לחזרת הילד לבית הוריו הביולוגיים, באמצעות שיקום המשפחה והקשר בין ההורים לילדים, ככל שהדבר ניתן. השנייה נוגעת להגנה על זכויותיהם של ההורים הביולוגיים בהליך ההוצאה מן הבית ולאחריו. שתי סוגיות אלה הן קריטיות בהקשרים אלה, במיוחד בהתחשב בכך שהורים שילדיהם מוצאים מחזקתם הם בדרך כלל אנשים שחיים בעוני, פגיעים ומוחלשים.

עו"ד משכית בנדל מהאגודה הגישה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שדנה בהצעת החוק, שורת של הערות והצעות לתיקון נוסח ההצעה. לצערנו חלקן נדחו, אך אחרות התקבלו, והצלחנו להכניס להצעת החוק כמה שינויים חשובים. כיום, הלכה למעשה לאחר שהילד מוצא מביתו לא מושקעים כמעט כל משאבים בהוריו. על רקע זה, משרד הרווחה מתנגד לכל הוראה שתטיל עליו חובה קונקרטית לשקם את ההורים כדי לתמוך בחזרת הילד לביתו. עם זאת הצלחנו לשנות מעט את הניסוח כדי שיובן ממנו שצריך לבנות תוכנית טיפול גם להורים ולא רק לילד. חלק מהצעותינו בעניין התוויית שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטה על "חסיון אומנה" התקבלו על דעת משרד הרווחה, וכך גם שינויים לגבי הפרוצדורה וכמה שינויים חשובים שנוגעים לזהות הגוף המפעיל המופרט.

להלן פירוט עיקרי ההצעות – מה נדחה, מה התקבל ומה עדיין בדיון:

ביקשנו להסדיר בחוק את דרכי העבודה של הוועדה לתכנון טיפול והערכה (ועדת החלטה – המחליטה על הוצאת ילדים מהבית) לקבלת הסכמת ההורים כתנאי להשמה באומנה ללא מעורבות בית משפט, כך שההסכמה תהיה באמת חופשית ומדעת: בין היתר, ביקשנו להסדיר את זכותם של ההורים לעיין בחומר לפני הדיון ולקבל את נוסח ההחלטה לאחר הדיון, ליידע את ההורים על זכותם לייצוג משפטי ולהתיר להם להיות מיוצגים בוועדה (דבר שאסור כיום), לקבוע הנחיות בעניין הכנת ההורים לדיון ותיעוד הדיון, ולקבוע כי ההסכמה לא תינתן במועד הדיון וכי אפשר יהיה לחזור ממנה בעל פה. הצעותינו אלה נדחו על הסף בשל התנגדות משרד הרווחה להסדרת פעולתן של ועדות אלה במסגרת חוק זה. לחלופין הצענו שאם יוחלט לא להסדיר את עבודת הוועדה בחוק היא תוסדר בתקנות, ואף הצעתנו זו נדחתה. הצענו חלופה נוספת, והיא לקבוע שבית המשפט יהיה היחיד שלו סמכות להחליט על השמה באומנה, בין בהסכמת ההורים ובין בלעדיה, ולקבוע חובה למנות להורי הקטין בא כוח על ידי בית המשפט. גם הצעה זו נדחתה.

לוועדה לתכנון טיפול והערכה יש סמכות להמליץ על פתיחה בהליכי אימוץ לאחר שקילת טובת הילד ואם ננקטו "מאמצים סבירים" לשיקום ההורים, אלא שמאמצים אלו כלל לא מפורטים בחוק או בשום מקום אחר. כאמור, ככל הידוע לנו, ברגע שילד מוצא מביתו לא מושקעים משאבים בהורים. על כן דרשנו:

א. לעגן חובה לבנות תוכנית טיפול גם למשפחה הביולוגית ולא רק לילד. בעקבות הערותינו הוכנסו תיקונים סמנטיים להצעת החוק, אך לא במידה מספקת.

ב. לקבוע הסדרים למתן החזרי נסיעות להורים: כיום, הורים שילדם הושם באומנה מרוחקת אינם זכאים להחזרי נסיעות על אף שמרביתם עניים. הצעתנו התקבלה באופן עקרוני אך טרם התקבלה החלטה סופית, בגלל הצורך למצוא מקור תקציבי.

ג. לקבוע הוראות המתייחסות ליכולתם של ההורים הביולוגיים לתת לילד טיפול מיטבי שעה שהוא שוהה אצלם: גמלאות והטבות, למעט קצבת ילדים, נשללות מההורים ברגע שהילד מושם באומנה. זה רלוונטי בפרט בהקשר של ילדים עם מוגבלויות, שזכאים לגמלאות כמו גמלת ילד נכה והתוספות לה. רבים מהילדים מגיעים לבית ההורים לסופי שבוע ולחגים, ולהורים, שהם בדרך כלל מאד עניים, אין אמצעים לטפל בהם. הצעתנו נדחתה על הסף.

אומנה חסויה: אין כיום אמות מידה להכרזה על חסיון אומנה. עקרונית אומנה מוכרזת כחסויה כאשר נשקפת סכנה לילד או לאומנים, בדרך כלל מן ההורים הביולוגיים. אלא שבפועל מכריזים על אומנה כחסויה גם כשיש "אופק אימוץ", כלומר כשיש כוונה של רשויות הרווחה שהמשפחה האומנת תאמץ את הילד בעתיד. זאת למרות שעקרונית גם כשיש כוונה כזו, פרק הזמן הראשון בו מוצא הילד לאומנה אמור להיות מוקדש לשיקום הקשר עם ההורים הביולוגיים, במטרה לבחון בכל זאת את האפשרות של חזרת הילד לביתו. להכרזה על אומנה כחסויה יש השפעה אקוטית על הקשר של ההורים עם הילד: הם לא יודעים איפה הוא, לא נמצאים בקשר ישיר איתו ורואים אותו רק במרכזי קשר. בפועל זה יוצר מצב של נתק מההורים, שהוא פעמים רבות בלתי הפיך וגורם לכך שהילד לעולם לא יחזור אליהם. על רקע זה ביקשנו להתוות בחוק את שיקול הדעת של בית המשפט להכרזה על אומנה כחסויה ולקבוע אמות מידה ברורות. הצעתנו התקבלה בחלקה ולהצעת החוק נכנס נוסח מרוכך שלה בהסכמת משרד הרווחה, שטרם התקבל סופית.

בעניין מעמד האומן – הצטרפנו לעמדת הלשכה לסיוע משפטי שביקשה לקבוע תנאים למתן מעמד משפטי למשפחת האומנה ולהגדיר סוגיות ספציפיות שבהן תישמע עמדת ההורים האומנים. עמדתנו נדחתה, אבל הוכנס הסדר מאוזן יותר שמעניק להורים הביולוגיים סמכות וטו במספר מקרים.

סיום אומנה – ביקשנו לקבוע בחוק כי במקרה של סיום האומנה מכל טעם שהוא תהיה חובה לעדכן באופן מיידי את ההורים, בין אם הילד מושם באומנה "רגילה" ובין אם מדובר באומנה חסויה. הצעתנו התקבלה.

על רקע החששות העולים כאשר הגוף המפעיל את האומנה הוא חברה למטרות רווח, דרשנו לקבוע בחוק כי הגוף המפעיל את שירותי האומנה יהיו אך ורק עמותה או חברה לשירות הציבור ולא תאגיד שמטרתו השאת רווחים, לקבוע הוראות המגבילות מכירה או העברה של מניות של בעלים בגוף המפעיל ולקבוע מספר מינימלי של גופים מפעילים כדי לצמצם את התלות של משרד הרווחה בשעה שיש להפסיק התקשרות עם מפעיל כושל או שעה שהוא חדל מלפעול מסיבה כלשהי. על בסיס עמדתנו הוכנסו הוראות שקובעות כי תינתן עדיפות במכרז למלכ"ר, ואיסור על מכירה או העברת גוף אומנה ללא אישור השר. דרישתנו למינימום מפעילים נדחתה.

פיקוח על הפרטה – ביקשנו לקבוע בחוק שאחד התנאים להסמכה כמפקח יהיה שהמפקח לא הועסק בעבר (או בפרק זמן שיקבע בסמוך למינוי, מעין "תקופת צינון") על ידי גוף מפעיל, וכי כל מפקח יחויב לחתום על הצהרה, כי אינו מצוי בניגוד עניינים וכי אין לו קשר עסקי או אחר עם גוף מפעיל. הצעתנו נדחתה.

דרשנו כי מנגנון התלונות, הזמין כיום לילדים בלבד, ישמש גם לתלונות של ההורים הביולוגיים ושל משפחות האומנה. ההצעה נדחתה. התקבלה הצעתנו כי המנגנון יכלול את ההתאמות הנדרשות להגשת תלונה בשפות שונות.

התקבלה הצעתנו שהדיווח השנתי שמשרד הרווחה מגישים לוועדה הרווחה, שהוא פומבי ונגיש לציבור, יערך ויוגש תוך שמירה על פרטיות הילדים, ההורים והאומנים.

פלייליסט משפחות אומנה