מרים קראוס – זיוף פרוטוקול בדלתיים סגורות

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס - מוצדקת , אלה לוי-וינריב , 14/6/15 , גלובס
מרים קראוס – זיוף פרוטוקול בדלתיים סגורות

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס – מוצדקת , אלה לוי-וינריב , 14/6/15 , גלובס

שופטת ביהמ"ש למשפחה בפ"ת, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה בדיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעו"ד, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה

החלטת הנציב – קובץ PDF

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה במהלך דיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעורך דין בדיון, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה. זאת, בניגוד לחוק – כך קבע לאחרונה נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס פרופ' אליעזר ריבלין.

נמצא כי במסגרת דיונים בין בני זוג על משמורת בתם, הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך לא ציינה הצעה זו בפרוטוקול, ותחת זאת הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. בהמשך, לבקשת אחד מעורכי הדין לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה.

ההחלטה ניתנה במסגרת דיון בתלונות שהגישה כנגד קראוס אם המנהלת בפניה הליכים משפטיים מול בעלה, בנוגע למשמורת על בתם. מדובר במספר תיקים המתנהלים בפני קראוס, ובהם תביעת הבעל להחזרת "קטין חטוף", בתו הקטינה המתגוררת עם האם בארה"ב, למרות שהאב הוא המשמורן; והתיק השני – תביעת הבת לקביעת החזקתה הזמנית בידי אמה (המתלוננת), סבתא או דודתה.

בתלונה שהגישה האם כנגד קראוס, נטען כי באחד הדיונים שהתקיימו בתיק השמיטה השופטת מן הפרוטוקול חלקים נרחבים, בהם אמרה לה כי היא מצפה ממנה לוותר על מזונות הקטינה.

לטענת האם המתלוננת, האמירה המדויקת של השופטת הייתה: "אני מנסה להוציא הסכמה בנושא של המזונות, נראה לי ויתור על המזונות כמובן וערבויות לשם הטסתה של הילדה לישראל פעמיים בשנה, ואני רוצה שגם האב פעמיים בשנה ייסע למיאמי, על חשבון האמא, והיא תשלם כל פעם 3,000 דולר פעמיים בשנה".

לטענת האם, למרות שבא-כוחה של הקטינה עמד על כך שהדברים יירשמו בפרוטוקול, סירבה לכך השופטת, ובשלב מאוחר יותר אף הקריאה לקלדנית גרסה אחרת, כזו שלא עולה ממנה כי היא מצפה מהמתלוננת לוותר על מזונות הקטינה.

האם המתלוננת טענה עוד כי במהלך הדיון התבטאה השופטת בזלזול כלפי בא-כוח הקטינה ומתחה ביקורת על כך שהחליט לייצג קטינה בבית המשפט, אולם גם הפעם לא נרשמו הדברים בפרוטוקול.

לדברי המתלוננת, האמירה של השופטת בעניין זה הייתה: "זה פשוט לא יאומן, הילדה הייתה צריכה להיפתח גם בפניך? לא מספיק היא הייתה צריכה להיפתח בפני כל-כך הרבה אנשים? זה פשוט, הייתי אומרת, מי שמך להתערב בעניינים האלה? למה שהילדה לא תראה עכשיו את העורך דין של האבא? שהאבא יקח עורך דין ויפגוש אותו שם עם הילדה. שני עורכי דין. אדוני מסכים שהילדה תיפגש עם שני עורכי דין מטעם האבא?".

עוד לטענת המתלוננת, הדברים נאמרו למרות שהבעל מייצג את עצמו ואינו מיוצג כלל בידי עורך דין, ולמרות שבא-כוח הקטינה ייצג את הקטינה בלבד ולא את המתלוננת.

בתגובתה לתלונה מסרה השופטת קראוס כי מבחינה טכנית לא ניתן לרשום בפרוטוקול את כל הדברים הנאמרים במהלך הדיון, ולכן ניתנת לצד המעוניין אפשרות להזמין הקלטה על חשבונו.

השופטת הוסיפה כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט, במסגרת קדם-המשפט, לקיים ישיבה להצעת הסדר פשרה, וכך היא עשתה.

עוד ציינה השופטת כי היא אינה נוהגת להתבטא בזלזול כלפי עורך דין או מאן דהוא. עם זאת, היא הביעה את מורת-רוחה מכך שבאי-כוח הקטינה ראו לעצמם חירות להיפגש עם קטינה בת 11 במצב משבר.

בסופו של יום קבע בית המשפט המחוזי כי פגישותיו של בא-כוח הקטינה עמה ייעשו בנוכחות פקידת הסעד בלבד, כי שיחות הטלפון שלו עמה יהיו אף הן בנוכחות פקידת הסעד, וכי הוא או כל עורך דין אחר מנוע מליצור קשר עם הקטינה שלא בנוכחותה ובהסכמתה של פקידת הסעד.

לבסוף ציינה השופטת כי נושא הגירת קטינה הוא משמעותי, סבוך ומעורר מתח רב. כשבוע לאחר הדיון בתיק הוחלט כי בשלב זה לא תותר הגירה. בינתיים הגיעו הצדדים להסכם בעניין הגירה, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בא-כוח הקטינה מסר בתגובתו לתלונה כי משרדו מייצג את הקטינה בתביעה עצמאית מטעמה. במסגרת התביעה עתרה הקטינה לקביעת מקום מגוריה אצל אימה, המתלוננת, המתגוררת בארצות-הברית. לדבריו, הוא מופיע תדיר בפני השופטת ואינו חפץ כי בית המשפט ייטור לו טינה, או כי בתיקים אחרים, בהם הוא מייצג לקוחות אחרים, הם יחושו שלא בנוח מול בית המשפט. לפיכך הוא ציין כי הוא מעדיף שלא להביע עמדתו אלא רק לצרף בקשות ופרוטוקולים המשקפים את אשר אירע.

בהחלטת בית המשפט בדיון נשוא התלונה נאמר כי המתלוננת תגיש תצהיר מטעם בעלה, בו ייאמר כי הוא מוכן ומעונין לקבל את הקטינה, וכן "תציע הסדר באשר למזונות הקטינה".

לעומת זאת, בפרוטוקול הדיון נרשם, מפיו של בא-כוח הקטינה, כי בפתח הדיון הציע בית המשפט הצעה לפיה כתנאי לנסיעה, תשלם המתלוננת סכום של 6,000 דולר לשנה לאב, ותוותר על מזונות הקטינה.

בא-כוח הקטינה הביע בדיון את דעתו כי "בית המשפט בא עם עמדה", ולתחושתו השופטת מתייחסת לבאי-כוח הקטינה "כביכול אנו עורכי דין מטעם האם (המתלוננת), והיא (הקטינה) צריכה להיפגש עם שניים ולא אחד מטעם האב".

לאחר הדיון הגיש בא-כוח הקטינה בקשה לתיקון פרוטוקול, באופן שישקף לאשורו את אשר אירע בדיון. בהחלטת בית המשפט בבקשה לתיקון פרוטוקול נאמר, בין היתר: "הפרוטוקול מתחיל בכך שהאב מתנגד להצעת בית המשפט, שאכן נרשמה בהמשך בהחלטתי ואינה זהה מילה במילה להצעתי. אכן, הצעתי שהאם תשקול ויתור על מזונות הקטינה, אם וכאשר תעבור הבת להתגורר עם האם בארה"ב".

בהחלטתו ציין הנציב ריבלין כי אין חולק כי השופטת הציעה בפתח הדיון הצעת פשרה, לפיה המתלוננת תוותר על מזונות הקטינה בתמורה להעברת המשמורת על הקטינה אליה; ואין גם חולק כי הצעה זו לא נרשמה בפרוטוקול, ותחתיה נרשם מפי השופטת בהחלטתה כי המתלוננת "תציע הסדר באשר למזונות". השופטת אישרה כי זו הייתה הצעתה, והדברים אף תוקנו במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול שהגיש בא-כוח הקטינה.

ריבלין ציין עוד כי טענת המתלוננת כי השופטת התרעמה על בא-כוחה אושרה אף היא על-ידי השופטת בתגובתה. גם טענתה כי השופטת העלתה את האפשרות כי הבעל יבקש שהקטינה תיפגש עם באי-כוחו, הגם שבאותה עת לא היה מיוצג, נתמכה בדברי בא-כוח הקטינה בפרוטוקול הדיון.

לכן, בנסיבות אלה, מצא ריבלין את התלונה כנגד קראוס מוצדקת, וקבע: "בלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול. לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון. וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם. הוא הדין בדברים שנאמרו על-ידי השופטת לבאי-כוח הקטינה".

עוד הוסיף ריבלין כי "אין ספק כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד להעלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק". מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מערכת בתי המשפט איננה מגיבה על החלטות של נציב תלונות הציבור על שופטים".
 
החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול – מאי 2015

 החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול - מאי 2015

 החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול - מאי 2015

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס - מוצדקת , אלה לוי-וינריב , 14/6/15 , גלובס

נציב התלונות אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול

נציב התלונות אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול , news1 , איתמר לוין , יוני 2015

הציעה לאם לוותר על מזונות בתה תמורת קבלת משמורת – אך כתבה בפרוטוקול שהיא מבקשת מן האם להציע הסדר לא תיעדה בפרוטוקול ביקורת בוטה שהטיחה בבאי-כוחה של ילדת בני הזוג

החלטת הנציב – קובץ PDF

שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, מרים קראוס, שיפצה פרוטוקול של דיון שהתנהל בפניה בינואר השנה. כך עולה מהחלטתו (27.5.15) של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

מדובר בבני זוג לשעבר, המנהלים בפני קראוס הליכים בנוגע למשמורת של בתם בת ה-12. האב טען שהאם חטפה את הבת מארה"ב לישראל, ואילו האם מבקשת להעביר לידיה את המשמורת המצויה כיום בידי האב.

ריבלין מצא כי בתחילת הדיון הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך במקום לציין בפרוטוקול הצעה זו – הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. רק לאחר שאחד מעורכי הדין ביקש לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה. קראוס אמרה בתגובתה לתלונה, כי אין אפשרות לתעד בפרוטוקול כל מילה, ויש לתמוה כיצד ברשות האם מצוי תיעוד מדויק של הדברים שנאמרו בדיון.

על כך אומר ריבלין, תוך ביקורת עקיפה גם על עצם ההצעה: "מבלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה, ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק, כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול.

"לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו האמורה באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם".

עוד מצא ריבלין, כי קראוס מתחה ביקורת בלתי ראויה על באי-כוחה של הקטינה, באומרה: "מי שמכם להיפגש עם [הילדה]? שתיפגש קודם כל עם עורכי דין מטעם האב, שניים". גם ביקורת זה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול, וקראוס סירבה לרשום אותה לאחר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והסתפקה באמירה שכל צד יכול להזמין הקלטה.

ריבלין אומר: "אין ספק, כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד העלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל – אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק".

נציב התלונות אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול , news1 , איתמר לוין , יוני 2015

 החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול – מאי 2015

 החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול - מאי 2015

 החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול - מאי 2015

חוה לוי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מפקירה קטינים בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
חוה לוי – הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג – פרק ראשון – ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה

טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה – להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.

על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

עתירה לבג"צ להפסקת מבחני מסוגלות הורית להורים גרושים ופרודים

שר הרווחה מאיר כהן - הרס משפחות במבחני מסוגלות הורית

יוני 2014  – עתירה לבג"צ נגד פשעי משרד הרווחהבג"ץ 44/474 – העותרת מבקשת מבג"צ לתת צו על תנאי זמני וקבוע נגד המשיבים הנהלת בתי המשפט, שרת המשפטים ציפי לבני, ושר הרווחה מאיר כהן, שיבואו וייתנו טעם מדוע לא יופסקו מבחני מסוגלות הורית. מדובר בתעשיה מושחתת המנוהלת ע"י פקידות סעד בלתיים סגורות ללא ראיות כאשר המשחק מכור מראש. פקידות הסעד ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער בוחרים מכונים ומאבחנים המצייתים להם, מוליכים שולל משפחות שלמות, ומביאים אותן לקריסה פיסית נפשית וכלכלית.

בקשות העותרת:

א. מדוע לא ייפסק לאלתר השימוש במבחני מסוגלות הורית להורים גרושים ופרודים כאשר מדובר בתיקי משמורת והסדרי ראייה,
ב. מדוע כופים המשיבים, על גברים וגם נשים לממן מכספם עלויות בדיקות מסוגלות הורית שעלותם 36,666 ש"ח, ומנין הסמכות לכפות עלויות אלה על הורים, לאור קיומם של תעריפי חשכ"ל בעלות של כ 4,666 ש"ח
ג. מדוע כופה משרד הרווחה על גברים וגם נשים לממן מכספם עלויות "טיפולים" ו"הדרכות", טיפולים שעלותם מרוששת את ההורים, ומנין הסמכות לכפות עלויות אלה על הורים.
ד. מדוע המשיבים כובלים את ההורים למכון אבחון אחד, אשר זוכה מן ההפקר וצובר מאות אלפי שקלים מההפניות של פקידות הסעד, ללא אפשרות לבחור במכון הזול ביותר, ומדוע לא מתקיים שימוע באמצעות הוכחות מדוע בכלל יש צורך להזמין דו"ח מסוגלות הורית.
ה. מדוע המשיבים מעולם לא גיבשו כללים אחידים לשימוש במבחני מסוגלות הורית.

בית המשפט מתבקש לתת צוו על תנאי זמני נגד המשיבה 4 לאסור עד להוראה אחרת על שימוש במבחני מסוגלות הורית בכל תיקי המשמורת והסדרי ראייה, ובסיום הדיון בעתירה להפוך את הצוו לצו קבוע.

ואלה נימוקי העתירה:

1. העותרת אמא לקטין, כיום בן 2. בשנת 4664 נחתם הסכם משמורת יחידה לעותרת והסדרים לבעל. כחלוף כמה שנים ביקש בן הזוג לשעבר ביטול ההסכם והעברת משמורת. לולא תביעת המשמורת של בן הזוג, לא הייתה נהפכת העותרת "מטופלת" בעל כורחה ע"י שירותי הרווחה. לפיכך, העותרת מייצג אוכלוסיה נזקקת בעל כורחה.
2.  העותרת מייצג בעתירה זו את ארגוני ההורים הגרושים והפרודים, אשר בהעדר מימון ציבורי או תרומות, פועלים כולם בהתנדבות למען שוויון הורי, זכויות ההורים במשפחה, וניתוק האלמנט הכפייתי שבהכפפת כל הורה מתגרש לחסדי פקידת סעד לסדרי דין ומומחים למיניהם, לרבות פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אשר הם אלה שיכריעו בגורל הקשר עם הילדים, אם בכלל.
.3 עתירה דומה עתירה דומה בנושא כבר הוגשה בעבר, ואכן כב' השופטת עדנה ארבל הסכימה כי מדובר במבחנים שהגיעה העת לבטלם, אולם היא סירבה להתערב לאור ההנחה שהנושא בהליכי חקיקה.
ראו פס"ד בבגץ 6/36744 , גיא שמיר נ' משרד הרווחה, פס"ד מתאריך 1.4644 ./, ע"י
." כב' הש' עדנה ארבל, נספח " 1
.4 העותרת מניחה עתירה זו מחדש בפתחו של בית המשפט העליון לאור העובדה שאין למשיב 2 (שרת המשפטים ציפי לבני) כל תוכניות ליזום הליכי חקיקה בנושא. כך עולה משיחה שקיימה העותרת עם בכירה במשרד המשפטים. ראו תצהיר העותרת.

העתירה המלאה בקישור

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות – ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחה

הכרזת נזקקות על קטין היא ויתור מצד הורי הקטין לקביעת טיפול בקטין, חינוכו, מקום הימצאו או כל נושא אחר הקשור בו, והעברת הסמכות לידי המדינה (פקידת סעד). נזקקות אינה מקנה להורי הקטין או הקטין שום יתרון, להיפך, קטין התויג כנזקק נחשב ל"מוחלש" והוריו ככאלו שכשלו לדאוג לענייניו, עקב התעללות, הזנחה, חוסר מסוגלות ועוד.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה

נזקקות
לפני נזקקות ואחריה

במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק…

עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות– 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

נחמה דיכנה מנכ"לית עמותה לזכויות הורים וילדים מסבירה מהי "נזקקות" – נובמבר 2013 – בית משפט מחוזי לוד – נחמה דיכנה מנכ"לית עמותת ע.ל.י.ה מסבירה מהי נזקקות. בהכרזת נזקקות ההורות מופקעת מהילד ומועברת לרשויות הרווחה. משרד הרווחה בדרכי רמיה מחתים הורים להסכים לנזקקות מבלי שהם מודעים למשמעויות. ילד נזקק מועבר לטיפול והשגחה רשויות הרווחה, מוצא בכפייה מביתו, ונקבעים הסדרי ראיה בינו לבין הוריו. יש מקרים רבים בהם רשויות הרווחה אינן מאפשרות לקטין נזקק לפגוש את הוריו…

בית משפט עליון: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"– יולי 2004 – פקידת סעד – שימוש מוטעה בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית – בדיון שקיים בית משפט העליון בתיק דנ"א 6041/02, נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 – צו ביניים, לחוק הנוער"…

פלייליסט בנושא נזקקות
450

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

שופטת לענייני משפחה - עליסה מילר - חוסר דעת, גאוותנות, ורשעות בהליך העברת משמורת והסדרי ראיה

דצמבר 2012 – רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).
והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.

ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד,לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

 שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12

מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה – עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.

עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת – עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי… (סעיף 29) " – עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה – ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, … ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" … ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב…"  – עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.

האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה –  השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " … לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.

כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים – עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות – עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" – ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.

דמגוגיה – שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים – לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.

עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים – עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:  "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" – השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.  מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.

השופטת עליסה מילר מודה – בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים – לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". – נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.

מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן – עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" – כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.

סוף דבר

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד…

המשפט פינק פלויד – בתי משפט לענייני משפחה ונוער

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

אורי שהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים –  בג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישהרשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"…

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

שופטת לענייני משפחה - עליסה מילר - חוסר דעת, גאוותנות, ורשעות בהליך העברת משמורת והסדרי ראיה

דצמבר 2012 – רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).
והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.

ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד, לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

 שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12

מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה – עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.

עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת – עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי… (סעיף 29) " – עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה – ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, … ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" … ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב…"  – עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.

האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה –  השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " … לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.

כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים – עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות – עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" – ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.

דמגוגיה – שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים – לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.

עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים – עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:  "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" – השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.  מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.

השופטת עליסה מילר מודה – בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים – לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". – נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.

מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן – עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" – כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.

סוף דבר

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד…

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

אורי שהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים –  בג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישהרשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד"

דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד".

להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012

נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן.
התלונה הוגשה על ידי אבא בהליך גירושין אשר טען שהשופט לא זימן אותו להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.
"מדובר בהחלטה אכזרית בשרירותה", כתב האבא בתלונתו – אשר נמצאה מוצדקת.
נפתלי שילה אמר להגנתו: "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד. למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

דרכי הרמיה של השופט נפתלי שילה:

קביעת עובדות בשטח הפוגעות קשות בהורים וילדיהן מבלי לשמוע עמדתם – נפתלי שילה לא זימן את בעל הדין (האב) להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.

היתממות, רמאות וזריית חול בעיני בעלי הדין והציבור – נפתלי שילה שילה טען להגנתו: "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".נפתלי שילה יודע כי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה לא נסוגים מהחלטותיהן המרושעות שניתנו במעמד צד אחד מחשש שקלונם ופשעיהן יחשפו, נפתלי גם מודע להוצאות המשפט הכבדות והקשות על בעלי הדין, נפתלי מיתמם וטוען כי טענה שיקרית כי "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

שימוש בתירוצי פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים לרשלנותו הפושעת – נפתלי שילה תרץ מעשיו כי "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד". נפתלי שילה זורה חול בעיני הציבור. טובת הילדים מחייבת שמיעת הוריהם, אם כן מדוע לא שמע את האב. נפתלי משתמש בתרוצי פושעים רוצחים ואנסים הטוענים כי עשו מעשיהם הנפשעים כביכול למען "הצדק", "הטוב", או "כבוד המשפחה" וכדו'.

סוף דבר

נפלי שילה בתירוציו מוריד את מערכת המשפט לרמת השוק על גבם של אזרחים טובים אשר שרתו ומשרתים את המדינה נאמנה ובית משפט לענייני משפחה נקרה בדרכם. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". נפתלי שילה גרם להורים ולילדים נזקים פיסיים, נפשיים, וכלכליים.

קישורים:

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד"

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטדצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד".

להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012

נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת (ראה בקישור החלטת אליעזר גולדברג) תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן.
התלונה הוגשה על ידי אבא בהליך גירושין אשר טען שהשופט לא זימן אותו להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.
"מדובר בהחלטה אכזרית בשרירותה", כתב האבא בתלונתו – אשר נמצאה מוצדקת.
נפתלי שילה אמר להגנתו: "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד. למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

דרכי הרמיה של השופט נפתלי שילה:

קביעת עובדות בשטח הפוגעות קשות בהורים וילדיהן מבלי לשמוע עמדתם – נפתלי שילה לא זימן את בעל הדין (האב) להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.

היתממות, רמאות וזריית חול בעיני בעלי הדין והציבור – נפתלי שילה שילה טען להגנתו: "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".נפתלי שילה יודע כי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה לא נסוגים מהחלטותיהם המרושעות שניתנו במעמד צד אחד מחשש שקלונם ופשעיהן יחשפו, נפתלי גם מודע להוצאות המשפט הכבדות והקשות על בעלי הדין, נפתלי מיתמם וטוען כי טענה שיקרית כי "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

שימוש בתירוצי פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים לרשלנותו הפושעת – נפתלי שילה תרץ מעשיו כי "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד". נפתלי שילה זורה חול בעיני הציבור. טובת הילדים מחייבת שמיעת הוריהם, אם כן מדוע לא שמע את האב. נפתלי משתמש בתרוצי פושעים רוצחים ואנסים הטוענים כי עשו מעשיהם הנפשעים כביכול למען "הצדק", "הטוב", או "כבוד המשפחה" וכדו'.

סוף דבר

נפלי שילה בתירוציו מוריד את מערכת המשפט לרמת השוק על גבם של אזרחים טובים אשר שרתו ומשרתים את המדינה נאמנה ובית משפט לענייני משפחה נקרה בדרכם. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". נפתלי שילה גרם להורים ולילדים נזקים פיסיים, נפשיים, וכלכליים.

קישורים:

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

הוצאת ילדה בת שש וחצי ממשמורת אמה בגין ספק במסוגלותה ההורית של האם על קושי בסיפוק צרכים רגשיים של הילדה

מרץ 2007 – רע"א 1362/07. בפסק דין בערכאה עליונה דחו השופטים בקשת החזרת ילדה בת שש וחצי לאימה עקב הטלת ספק במסוגלותה ההורית של האם בשל הקושי בסיפוק צרכים רגשיים של בתה.

להלן: המבקשת – אם הילדה, משיבה 1- פקידת סעד לסדרי דין מלשכת רווחה עירית יקנעם, משיבה 2- אפוטרופוסית לדין – עו"ד גל טורס.

השופטת עדנה ארבל:
1. המבקשת היא אם לשלושה ילדים, הבן הבכור כבן 17.5, בת כבת 16 שנים, והקטינה נשוא דיון זה, בת 6.5 שנים. המשפחה עלתה ארצה מחבר העמים בשנת 1997 והיא מטופלת על ידי רשויות הרווחה. במהלך השנים דווח על אלימות פיזית של האב כלפי הילדים והזנחתם. הוחלט בהסכמת ההורים להוציא את שני הילדים הגדולים לפנימיות. תפקוד לקוי התגלה גם לגבי הקטינה, אשר לא קיבלה חיסונים, נצפתה מוזנחת פיזית, הראתה קשיי תקשורת ובעיות אלימות ונראתה מנותקת ומוזנחת רגשית. לאחר שהופנתה לגן טיפולי הגיעה לגן כולה חבולה וסיפרה כי אביה ואחותה מכים אותה. גם לאחר כשנה דווח שמצבה של הקטינה אינו טוב. לפני כשנה הוגשה תלונה מצד הבת הגדולה על התעללות מינית על ידי האב. האב הורשע ונידון ל-17 שנות מאסר. הבת הגדולה אושפזה בבתי חולים פסיכיאטריים בעקבות ביצוע ניסיון אובדני.

2. ביום 9.5.06 החליט בית המשפט לנוער על הוצאתה של הקטינה מבית הוריה מכוח סמכותו לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער) וזאת לאור מצבה הקשה ביותר של הקטינה וחוסר יכולתה של המבקשת לתת מענה למצוקתה. ביום 13.6.06 מונתה לקטינה אפוטרופא על פי דין אשר תמכה בבקשת גורמי הסעד להעביר את הקטינה למשפחה אומנת. ביום 3.7.06 קבע בית המשפט לנוער ששוכנע כי הקטינה הינה נזקקת וכי יש עילה להוצאתה ממשמורת המבקשת למרכז חירום.

3. ממרכז החירום בו שוהה הקטינה דווח כי המבקשת מבקרת במעון אך הבת מרוחקת ממנה ולעיתים אף מבקשת לקצר את הביקורים. הקטינה חזרה ודרשה במכתבים לבית המשפט להוציאה ל"משפחה חדשה". יצוין כי האם הכחישה בפני הקטינה את מה שקרה בין האב לבתה הגדולה, וזאת למרות שהקטינה היתה עדה למעשים. האם הסבירה לקטינה כי האב נמצא בטיול. בחלוף הזמן נמסר מהמעון כי מצבה הרגשי של הקטינה הולך ומתדרדר וכי היא זקוקה לדמות מכילה אשר מולה לא תצטרך לשמור על הסוד בבית. לאם נעשתה הערכת מסוגלות הורית על ידי פסיכולוגית קלינית אשר התרשמה כי המבקשת מתקשה ביותר במילוי וסיפוק צרכיה הרגשיים של הקטינה. ממצאי חוות הדעת העלו ספק במסוגלות ההורית של המבקשת והומלץ לגדל את הקטינה במשפחה אומנת, תוך שמירת קשר בין המבקשת לקטינה ותוך מתן הדרכה למבקשת בעניין צרכיה הרגשיים של הקטינה. בעקבות התפתחויות אלו החליט בית המשפט לנוער ביום 3.12.06 כי הקטינה תועבר למשפחה אומנת טיפולית, וכך אירע ביום 8.3.07. צו בית המשפט מוגבל עד לסוף חודש יוני 2007.

4. על החלטת בית המשפט לנוער הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה. בית המשפט קבע כי קיימת עילה להעברת המשמורת לידי פקידת הסעד והכנסתה של הקטינה למשפחה אומנת חינוכית, וזאת לאור חוות הדעת השונות הקיימות בעניין מסוגלותה של המבקשת וצרכיה של הקטינה. בית המשפט קבע כי הקטינה מצויה במשבר נפשי ויש לאפשר לה למען בריאותה הנפשית בעתיד להתחזק בפיקוח של משפחה טיפולית. בית המשפט קבע כי יש לתת למבקשת הדרכה מקצועית על מנת להיטיב את מצבה כך שתוכל בבוא העת לקבל את הקטינה חזרה לביתה. בית המשפט ציין כי בית המשפט לנוער קבע ישיבה נוספת בחודש מרץ על מנת לקבל דיווחים על מצבה של הקטינה בבית המשפחה האומנת. לפיכך נדחה הערעור.

5. המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין במקביל לבקשת רשות ערעור עליו. ביום 27.2.07 דחיתי את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע, וזאת לאור מצוקתה המיידית של הקטינה, כפי שדווחה על ידי מרכז החירום. כעת עומדת בפנינו בקשתה של המבקשת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כאמור, בהסכמת הצדדים בדיון שנערך בפנינו, הוחלט לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור. יוער כי בדיון שנערך הצענו למבקשת לקבל הדרכה הורית עד סוף חודש מאי ולקיים דיון בעניין תדירות ביקוריה אצל הקטינה, אך בקשה זו סורבה.

6. בא-כוח המבקשת טען בפנינו כי לא מתקיימות עילות חוק הנוער להוצאת הקטינה ממשמורת המבקשת, וכי יש להפעיל סמכות זו רק כשיש ראיות מוצקות להתקיימות אחת העילות, דבר שלא מתקיים בעניין זה. לטענתו, הקטינה היתה שרויה במשבר בעקבות היעלמותם של האב והאחות מהבית, ואין בכך להצדיק הוצאתה מהבית. הוא טען כי מאז שהוצאה מהבית מצבה של הקטינה רק הורע. כמו כן הוא טען כי אפשר לתת אותו טיפול שהקטינה זקוקה לו גם במשמורת אימה באמצעות עזרה מהקהילה.
באת-כוח המשיבה 1 טענה כי ההחלטה על הוצאה למשפחה אומנת תקפה רק עד ליום 30.6.07, ולכן לא יהיה נכון להחליט כעת מה יהיה המשך הטיפול, בייחוד כאשר מדובר על סיטואציה שבמהותה הינה דינמית. עם זאת ציינה, כי בפועל ניתן לזהות סימני שיפור מאז שוהה הקטינה אצל המשפחה האומנת, ואין לקבל את טענתו של בא-כוח המבקשת כי המצב רק הורע. עוד הדגישה, כי המבקשת אינה נמצאת בקשר עם פקידי הסעד ואינה מקבלת כל טיפול. כן ציינה כי למבקשת נערכה בדיקת מסוגלות הורית וזו קבעה כי האם אינה יכולה לתת מענה לצרכיה הרגשיים של הקטינה. לטענת באת-כוח המשיבה 1, אין מקום, חרף הדיווח לפיו מצבה של הקטינה השתפר 20 יום לאחר העברתה למשפחה אומנת, לקבוע מראש מסמרות לגבי ההמשך, שכן הקטינה באופן כללי במצב נפשי קשה. היא הציעה כי המבקשת תקבל הדרכה הורית. עם זאת, אין המשיבה 1 משנה את גישתה כי בסופו של יום הכוונה היא לפעול להשבת הקטינה לביתה. האפוטרופא הצטרפה ביסודם של דברים לטיעוני המשיבה 1.

7. לאחר ששמענו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מדו"חות המומחים השונים עולה כי אכן התקיימה עילת סעיף 2(6) לחוק הנוער להוצאת הקטינה ממשמורת המבקשת לאחר שהגורמים השונים סברו כי שלומה הנפשי של הקטינה בסכנה, ולו זמנית. הקטינה נקלעה למשבר נפשי לאחר הסיטואציה הקשה אליה נקלעה משפחתה והטראומה שהיא חוותה בעקבותיה, והיתה זקוקה לתמיכה ולטיפול. הדו"ח המאבחן את מסוגלותה ההורית של המבקשת קבע כי מוטל ספק במסוגלותה ההורית של המבקשת בשל הקושי בסיפוק צרכים רגשיים של הקטינה. בדו"ח הומלץ כי הקטינה תגדל מחוץ למסגרת המשפחתית, תוך שמירת קשר עם המבקשת ומתן הדרכה הורית למבקשת. מדו"חות שירותי הרווחה עולה כי המבקשת אינה משתפת פעולה עם שירותי הרווחה ועם גורמים טיפוליים וכי מהטיפול שנערך לקטינה עלה כי חסרה לה דמות אימהית שומרת ומגנה, ודבר זה גרם לה להיווצרות של חרדה קיומית בה היא נדרשת להתמודד לבד עם העולם. דיווחים אלו תומכים בהחלטה להוציא את הקטינה באופן זמני ממשמורת אימה.

כרגע שוהה הקטינה במסגרת של המשפחה האומנת. הדיווח האחרון מהמשפחה מעלה כי הקטינה נקלטה במשפחה ובגן הילדים בצורה טובה ויצרה קשר יפה עם המשפחה האומנת. כמו כן דווח כי הקטינה הביעה את רצונה לא פעם למצוא לה משפחה חדשה ולא לחזור הביתה, אם כי נראה שאימה חשובה לה. במצב דברים זה, בו נראה כי שהותה של הקטינה במשפחה האומנת מיטיבה את מצבה, אנו סבורים כי נכון יהיה לאפשר לקטינה להמשיך ולשהות שם תוך שהיא ממשיכה לשמור על קשר עם המבקשת, ותוך בחינת ההתפתחויות וצרכי הקטינה. יש לזכור כי צו בית המשפט הוא זמני ומוגבל עד לסוף חודש יוני בלבד. תקופה זו תאפשר בחינה מושכלת יותר של צרכיה של הקטינה ולאור זאת יגובשו ההמלצות על המשך הטיפול בקטינה לקראת תום תקופה זו. לפיכך איננו סבורים כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט לנוער והערעור נדחה. אין בכך כדי למנוע לדעתנו כי הסדרי הראיה יורחבו בהסכמה במהלך התקופה, אם הדבר יהא מועיל לקטינה לדעת הכל.

לסיום אעיר כי לפנינו שני תהליכים, מזה שיקום הקטינה ומזה שיפור המסוגלות ההורית של המבקשת. בהקשר אחרון זה ראוי שהמבקשת תקבל את המלצת הגורמים השונים לקבל בתקופת זמן זו הדרכה הורית, על מנת שתוכל לרכוש כלים להתמודדות בהמשך עם קשייה של הקטינה ועם צרכיה הרגשיים.

ניתן היום, י' בניסן תשס"ז (29.3.2007).

נקודות:

  • בית המשפט לא התייחס לטענת בא כוח האם כי אפשר לתת אותו טיפול שהקטינה זקוקה לו גם במשמורת אימה באמצעות עזרה מהקהילה.
  • שירותי הרווחה, האפוטרופוס בדין, מרכז החירום, ומשפחת האומנה מדברים בשפה אחת ודברים אחדים על מנת להרחיק את הבת מאמה. השופטים הסתמכו על דווחי פקידת הסעד ללא בקרה ו/או סייג.
  • החלטת שירותי הרווחה בעבר להוציא את שני הילדים הגדולים לפנימיה לא הביאו תועלת למשפחה. הבת הגדולה נאנסה ע"י האב ונשלחה למוסד פסיכיאטרי, האב נשלח ל-17 שנה בכלא. לא סופר מה עלה בגורל הילד שנשלח לפנימיה.
  • עמדת האפוטרופוס לדין של הקטינה היתה אחת: "האפוטרופא הצטרפה ביסודם של דברים לטיעוני המשיבה 1.(פקידת הסעד)."

קישורים: