איימו עלייך ברצח? מכבסת המילים של פרקליטות המדינה תטפל בזה

09.06.2020 –  שנה וחצי עמלו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל "לכבס מילים" מדוע לא לטפל בתלונה על איומים מובהקים וברורים לרצח כגון: "קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב".
במקום לפענח ולאתר את הגורם המאיים בתוך מספר ימים העדיפו בפרקליטות להכין במשך שנה וחצי תשובה "מכובסת" ותירצו את גניזת התלונה בעילה של "מבחן הסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה". אך כיצד ניתן "לחשב" הסתברות אם לא ידוע להן מי איים, ועד כמה הוא נחוש לביצוע הפשע.
יתרה מכך, בחוק העונשין ובסדר דין פלילי ובתקנות לא מופיע "מבחן הסתברותי".

אכיפה בררנית לקדם אג'נדה זרה

כאשר היה מדובר בהארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב ב- 3 חודשים נוספים מעבר ל- 9 חודשים שהייתה במעצר, קבע שופט העליון אורי שהם בבש"פ 2525/18 מה- 17.04.2018 כי : "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית".
אולם מתברר כי הלכה זו תקפה להארכת מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב. כאשר מדובר באכיפה אחרת חמורה עשרות מונים כגון איומים ברצח, פרקליטות המדינה ממעיטה ומגמדת את חומרת הפרסומים שתואנה כי אינם עומדים "במבחן ההסתברותי".

מצורפים:
– החלטת הפרקליטות שלא לפתוח בחקירה פלילית על ריבוי איומים ברצח והכפשות אלימות במרשתת נגד העיתונאית לורי שם טוב השל אי עמידה "במבחן ההסתברותי" – 26.05.2020.
– הכפשות במרשתת שאינם עומדים "במבחן ההסתברותי" של פרקליטות המדינה.

Document-page-001

א1א2

 

העיתונאית בלוגרית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הבית

31.12.2019 – בש"פ 8065/19 – שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף הורה על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית, אולם הותיר הגבלות הגלישה ברשת האינטרנט. נגד שם טוב כתב אישום עב כרס שבסיסו העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח עד במשך כשנתיים וחודשיים עד ה- 02.05.2019 כאמור בשל אישומים ל"שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב שוחררה מכלא נווה תרצה על פי הוראת השופט גרוסקופף ב- 02.05.2019 , אך בהגבלות מעצר בית ללא מפקחים ו-4 שעות אוורור והגבלות גלישה באינטרנט. ב- 31.12.2019 הורה השופט גרוסקופף על הסרת מגבלות מעצר הבית לחלוטין.

עופר גרוסקופף - צילום טס שפלן
שופט בית המשפט העליון, פרופ. עופר גרוסקופף – צילום: טס שפלן

השופט גרוסקופף כתב בהחלטתו כי שחרור של נאשם לחלופת מעצר בנוי על אמון, ואמון נבנה בהדרגה. כך, על דרך הכלל, המסלול של הנאשם ליציאה ממעצר עד לשחרור לביתו נעשית בשלבים, אשר בכל אחת
מאבני הדרך נבחנת התנהלותו של הנאשם. ודוק, ככל שהנאשם יעמוד באיסורים ובהגבלות שהוטלו עליו והחשש לפעילות עבריינית חוזרת על ידו יפחת, כך יש להקל עמו על מנת לאפשר התנהלות תקינה של אורח חייו במהלך ניהול ההליך הפלילי וטרם הכרעה בעניינו. במקרה דנן מצויה שם טוב במעצר בית בתנאים מגבילים מזה כ- 8 חודשים. במסגרת תקופה זו נבחנה התנהלותה, והיא הוכיחה את עצמה בכך שלא היו הפרות מצדה. אומנם שני הנאשמים האחרים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים במשך למעלה משנה, אך שם טוב שהתה במעצר מלא למעלה משנתיים וחודשיים בעוד הנאשמים האחרים שהו במעצר מאחורי סורג ובריח בין 10-8 חודשים.
בנוסף ציין גרוסקופף כי הסיכון משם טוב הוא בעולם הוירטואלי ולא העולם הפיזי ולכן האיזון הנכון הוא לשחררה ממעצר הבית בשלב זה.

מעצרה הממושך מעל שנתיים וחודשיים של העיתונאית בלוגרית שם טוב הנו על עבירות שיימינג במרשתת הנו תקדים הואיל ועד היום לא היה עצור עיתונאי אף יום אחד על פרסום כלשהו. מעצרה של העיתונאית לווה בתקיפות תקשורתיות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה כדי להכשיר הקרקע למעצר הממושך.
שיימינג במרשתת ובעיתונאות הכתובה והמשודרת הנו דבר שביום יום, אולם פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגד שם טוב כתב אישום ובו 120 סעיפים שבסיסם שיימינג על עובדי ציבור בעוד נגד עיתונאים "ממוסדים" לא הוגש שעולם כתב אישום.

להלן השתלשלות מעצר של לורי שם טוב והבלוגרים מוטי לייבל וצבי זר:

27.02.2017 – תחילת מעצר הימים של לורי שם טוב על פי החלטת שופט המעצרים עלאא מסארווה. המעצר ימים נמשך כ- 38 יום עד ה- 06.04.2017 שבהם שם טוב נחקרה קשות על ידי היחידה החוקרת.

06.04.2017 – הגשת כתב אישום ובו 90 סעיפי אישום (כעבור כחצי שנה התווספו עוד 30 זעיפי אישום) שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב במעצר עד לקבלת החלטה אחרת הואיל ופרקליטות המדינה לא הגישה חומרי ראיות

26.10.2017 – החלטת שופט מעצרים מחוזי אברהם הימן על מעצרה של שם טוב על תום ההליכים עקב פרסומים במרשתת – תיק מ"ת 14280-04-17.

26.03.2018 – הארכת מעצר ראשונה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם בש"פ 10235-17. (הארכת מעצר החלו מיום 06.01.2018).

17.04.2018 – הארכת מעצר שניה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם, בש"פ 2525/18.

24.07.2018 – הארכת מעצר שלישית בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופטת בית המשפט העליון ענת ברון או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 5005/18.
09.10.2018 – הארכת מעצר רביעית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון נעם סולברג או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 6589/18.
04.03.2019 – הארכת מעצר חמישית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 1394/19.
02.05.2019 – השופט עופר גרוסקופף מורה על שחרורה של שם טוב במהלך דיון בקשה שהגישה שם טוב לאפשר לה להגיש בקשות לבית המשפט ללא סנגור מהסנגוריה שאינם פועלים לשחררה. בש"פ 2847/19.

מצורפת החלטת שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית – בש"פ 8065/19 מה- 31.12.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

כל האמצעים כשרים לבלימת העבודה העיתונאית של לורי שם טוב

כל הצווים השיפוטיים והחיפושים הפוגעניים בדברי המחשב של החשודים בפרשת הבלוגרים פסולים ופגעו באופן חמור בפרטיותם, כבודם, חירותם, קניינם וצנעת חייהם של החשודים.

להלן מאמר רויטל חובל על צו פיקטיבי של שופטת השלום תל אביב פוזננסקי. מצורף צילום הצו הפיקטיבי של פוזננסקי מדצמבר 2015, וקטע המאמר של חובל.

שי ניצן: צו שהוצא לאתר פיקטיבי לבקשת המשטרה לא שיקף את המציאות , רויטל חובל, הארץ , 01.07.2019

הצו נגע לאתר שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור. האגודה לזכויות האזרח התלוננה כי המשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו

פרקליט המדינה שי ניצן הודה כי חלק מצו שיפוטי שהוציאה השופטת רונית פוזננסקי־כץ לבקשת המשטרה "לא שיקף את המציאות". הצו נגע לאתר פיקטיבי שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור, כדי לדעת כיצד נוהגת חברת וורדפרס כשהיא מקבלת צו הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה. תשובת ניצן ניתנה בתגובה לתלונת האגודה לזכויות האזרח על כך שהמשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו שניסחה עבור השופטת.

היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, פנה לניצן בדצמבר בנושא. מהפנייה עולה שהחוקרים ביקשו מהשופטת לשתף פעולה בתרגיל החקירה, ולהוציא צו הנוגע לאתר שלא נעברה בו כל עבירה. בשלהי 2015 השופטת פוזננסקי־כץ חתמה על נוסח מודפס מראש של הצו ובו נכתב שיש חשד סביר וקונקרטי לביצוע עבירה פלילית באתר. זאת, אף שהמשטרה יידעה אותה שהאתר פיקטיבי.

פנייתו של יקיר מבוססת על תלונה שהגישה שם טוב באוקטובר נגד פוזננסקי־כץ, במסגרת העתירה לבג"ץ שהגישה השופטת נגד הדחתה בידי בית הדין המשמעתי לשופטים. שופטי בג"ץ דחו על הסף את בקשתה של שם טוב להצטרף להליך. באגודה בחנו את התלונה של שם טוב ופנו בעניין לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולניצן כדי לברר אם זהו מקרה בודד או תופעה, וכדי שיתריעו בפני המעורבים שהתנהלות זו פסולה.

בתגובתו כתב ניצן כי "אחד הסעיפים בנוסח הצו עצמו, שהטיוטה שלו הוכנה על ידי המשטרה, אכן לא שיקף את המציאות". הוא התייחס לסעיף בצו שבו צוין כי השופטת השתכנעה שקיים יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה באתר שפתחה המשטרה. ניצן הוסיף כי "הפרקליטות נחשפה לתוכן הבקשה והצו רק בדיעבד" וערכה בירור. "בעקבות הבירור שערכנו, הסבנו את תשומת לב הגורמים האחראים במשטרה להקפיד על אופן ניסוח בקשות לצווים שיפוטיים שעתידים להיות מופנות לחברות זרות, ובכלל, כך שישקפו את המציאות".

וורדפרס.קום היא חברה הממוקמת בקליפורניה ומספקת פלטפורמה אינטרנטית לבניית אתרים ובלוגים. המשטרה יצרה אתר פיקטיבי באמצעות הפלטפורמה במטרה לדעת איך נוהגת החברה כשהיא מקבלת צו שיפוטי הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה, ואם היא מעבירה את הצו לידיעת מי שעומד מאחורי האתר. זאת, עוד בטרם פנו לחברה בעניין שם טוב. "למותר לציין שאם הפרטים המועלים בבקשה מדויקים, מדובר בזיהום חמור של ההליך השיפוטי ובהפיכת בית המשפט לשותף מלא בתרגיל חקירה", כתב עו"ד יקיר לניצן.

בפברואר מסר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בעניין כי כיוון שקיימת אפשרות שהסוגיה תתברר במסגרת ההליך הפלילי נגד שם טוב, אין בכוונתם להתייחס.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003קטע מאמר רויטל חובל

 

העיתונאית לורי שם טוב: שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט – ראיון עם אמנון לוי

העיתונאית לורי שם טוב בראיון עם אמנון לוי לאחר מעצרה שנמשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח ומשפטה טרם החל. עילת המעצר הממושך של שם טוב הנו פרסומים מכפישים באינטרנט נגד שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 ושוחררה ממעצר ב- 03.05.2019. שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל. כיום שם טוב במעצר בית בהגבלות קשות שאינן מאפשרות לה לחזור לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. משפטה של שם טוב אמור להתחיל בספטמבר 2019.

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה לאחר 794 ימים במעצר

העתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך על חשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
תחילת המעצר : 28.02.2017
יום שחרור ממעצר: 02.05.2019.
שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל.

לורי שם טוב משוחררת

לורי שם טוב עצורה יותר משנה ללא משפט – מאת גיל רונן 02.05.2018

הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1, גיל רונן , י"ז באייר תשע"ח 02/05/18  , ערוץ 7

לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".

img827502
לורי שם טוב , צילום: משה שלם

אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.

לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט.

השלושה מואשמים בכך שהקימו והפעילו תשתית אינטרנטית להשמצה של שופטים, עובדות סוציאליות, עורכי דין ושוטרים, הקשורים להליכי הוצאת ילדים מבית הוריהם.

ההשמצות פורסמו בבלוגים ובאתרים שונים שחלקם הוקמו בחו"ל ונכתבו בשמות בדויים. חלק מההשמצות היו בעלות אופי מיני בוטה אשר ביזה את הפקידים וייחס להם התנהגות בזויה, תוך פרסום תמונותיהם. לפעמים הולבשו פניהם של הפקידים על תמונות גסות, ב"פוטושופ" חובבני.

שם טוב ולייבל מואשמים גם בעבירה של סחיטה באיומים נגד עורכת דין שתבעה אותם תביעת לשון הרע. התביעה הגיעה לגישור ולדברי עורכת הדין, השניים ניסו לסחוט אותה במהלך הגישור. בנוסף, שם טוב מואשמת בעבירות מרמה וזיוף של מסמכים הקשורים לקבלת קצבאות מביטוח הלאומי כאם במשק בית "חד הורי".

הכפשות לצד חשיפות

לצד ההשמצות, פרסמו השלושה גם תחקירי אמת על האופן בו מערכת המשפט, הרווחה והמשטרה בישראל מתעללת בילדים ובהורים ונוטלת ילדים מהוריהם, לעתים קרובות ללא כל הצדקה. קרה לא פעם שהאתרים של השלושה היו היחידים שפרסמו מידע חשוב, כמו למשל – זהותה של האמא שרצחה את ארבע בנותיה בירושלים בשנה שעברה.

המשפט של שם טוב, לייבל וזר אמור להתחיל בחודש מאי. בינתיים, היא מוחזקת במאסר כבר 14 חודשים. על פי החוק, ניתן להחזיק נאשם במאסר למשך תשעה חודשים מהגשת כתב אישום נגדו. לשם הארכת המאסר אחרי תום תשעת החודשים הללו, נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. כתב האישום הוגש ב-6 באפריל, 2017. כלומר – ב-6 בינואר השנה פקעו תשעה חודשים ושם טוב היתה אמורה להשתחרר.

עו"ד יהונתן רבינוביץ', המייצג את שם טוב מטעם הסנגוריה הציבורית, הסביר לנו שנושא שחרורה של שם טוב אכן הגיע לבית המשפט העליון בתחילת השנה האזרחית אבל העליון "עשה טריק, ואמר שהוא משאיר את זה כרגע להכרעת בית המשפט מחוזי", כדי שזה יבחן חלופות מעצר עבור שם טוב. כלומר – שיבדוק אפשרויות למעצר בית תחת פיקוח.

עו"ד רבינוביץ' הגיש למחוזי 15 שמות של אנשים שמוכנים לארח את שם טוב אצלם בבית ולפקח עליה. עד היום – כל השמות נפסלו ע"י בית המשפט, על פי חוות דעת של קצין המבחן. קצין המבחן טען בין היתר כי "מסוכנותה" של שם טוב היא כזו שאי אפשר לסמוך על האנשים המוצעים שיצליחו לפקח כראוי על פעילותה באופן שימנע פגיעה בציבור. חלק מהמועמדים לפיקוח נפסלו משום שהם "מזדהים רעיונית" עם שם טוב.

כשהמתלוננים הם שופטים

"העליון קבע שהפרסומים יכולים להוות מסוכנות לביטחון הציבור", הסביר עו"ד רבינוביץ'. "אנחנו חושבים שגם אם יש מסוכנות אפשר לאיין אותה בצורה של מעצר בית. הבאנו חוות דעת של קרימינולוגית פרטית – דנה קייזר – שמצאה ששישה מתוך האנשים שהומלץ עליהם בהחלט ראויים לפקח על שם טוב, אך קצין המבחן ובית המשפט דחו גם דעה זו".

"יש פה מגמה ברורה", סיכם עו"ד רבינוביץ'. "יש שם מתלוננים שהם שופטים בבית משפט השלום, במחוזי ובעליון. כשופטים צריכים לשפוט בתיק שבו המתלוננים הם חברים שלהם, ויושבים באולמות לידם, ואולי יש להם שאיפות להתקדם ולהגיע לעליון – אז הם ממצים את הדין במי שפגע בחברים שלהם".

לדברי עו"ד רבינוביץ', "לא קרה מעולם בישראל שבגלל פרסומים מכפישים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. זה התיק הראשון שבו בית המשפט קבע שיש מסוכנות לשלום הציבור, על רקע של פרסומים מכפישים. "זה יכול להיות במקרים של רצח, אלימות, סמים, אונס – אבל ממתי על פרסומים יש מסוכנות לביטחון ציבור?"

"אנחנו נמצאים היום בעידן חדש, משפטית", התריע. "אם בעבר, מי שפרסם פרסום מכפיש היה נתבע בגין לשון הרע ובמקרה הקיצוני היו מגישים נגדו כתב אישום פלילי – היום כבר יכולים לעצור בן אדם שפרסם פרסום מכפיש כי הוא 'מסוכן לביטחון הציבור'".

עו"ד רבינוביץ' ציין עוד כי שני הנאשמים האחרים משוחררים למעצר בית מזה ארבעה חודשים תחת פיקוח, ושאל במה גדולה המסוכנות של שם טוב לעומת המסוכנות שלהם.

התגלגלות העניינים

לדברי הסניגור, חשוב לזכור גם איך התחיל כל הסיפור. "הרווחה לקחה ללורי את שני הילדים שלה לפני כ-13 שנה. אני לא צריך להסביר לך את המשמעות של זה, שלוקחים לאמא את הילדים שלה. ואז היא כתבה מכתבים ופנתה לבית המשפט, וכלום לא עזר. ואז היא גילתה שהדבר הזה קורה להרבה אנשים, שבגלל מצב כלכלי קשה וסיבות אחרות לוקחים לאמהות ואבות את הילדים. וזה יצר אצלה מנוע פנימי והיא נכנסה לנושא לזה, ומצאה שיש התנהלות שערורייתית.

"היא פתחה אתרים באינטרנט. ואז מוטי לייבל נכנס לזה, ומוטי היה מגיע לבתים של השופטים והעובדות הסוציאליות עם מגאפון ומתחיל למחות. והיו מקליטים דיונים בבתי המשפט למשפחה ומפרסמים את זה. ואז נכנס גם צבי זר שהוא עורך דין", הסביר הסניגור, "שורש העניין, זה פשוט תסכול עמוק והרגשה שלה ושל אחרים שחטפו לה את הילדים".

שם טוב מובלת באזיקים צילום: משה שלם

"היא נתקלת בהמון מקרים נוספים כאלה והיא רואה שזו תופעה. זה לא שהיא סתם משום מקום החליטה להיכנס ברווחה. הם קראו לזה 'טרור רשתי' כי מדובר בכמות גדולה מאוד של פרסומים שטוענים שהם מכפישים אבל אני חושב שהעיקר שם זה זהות המתלוננים. אם זה היה אתה או אני זה דבר אחד, ואם זה שופטים ובמיוחד שופטי עליון זה דבר אחר".

"אני לא מצדיק פרסומים כאלה", הדגיש עו"ד רבינוביץ'. "חלקם פשוט דוחים. צריך להביע שאט נפש וחלחלה וגועל מרוב הפרסומים. אבל בין זה לבין מעצר… זה דבר אחר. כי לנאשם עומדת חזקת החפות, והנה עוד לא התחיל המשפט והיא במעצר יותר משנה".

לא עיינה בחומרים נגדה

יתרה מזאת, לשם טוב לא היתה עד היום הזדמנות אפילו לעיין במרבית חומרי החקירה נגדה. בית המשפט העליון עמד, בתיקים גדולים אחרים, על הקושי הגדול של נאשם להגן על עצמו וללמוד את חומר החקירה כשהוא נמצא במעצר – והורה על שחרור נאשמים גם כשקצין המבחן התנגד.

במקרה של פרשת הבלוגרים, חומר החקירה עצום. לדברי הסניגור, מדובר על כ-70,000 מסמכי 'הארד קופי', בנוסף על דיסק שמכיל טרה-בייט של קבצים, ועוד כ-400 תקליטורים". שם טוב חיכתה חצי שנה מאז הגשת כתב האישום עד שנתנו לה את חומרי החקירה הראשונים,

"ועד היום אנחנו ממשיכים לקבל חומרים בטפטופים", אמר רבינוביץ'. "בכלא, אין לה תנאים מתאימים לצפייה בחומרים: לפעמים הושיבו אותה ליד מחשב שהתברר כי לא היה תקין. פעם אמרו לה לשבת במטבח ולצפות שם בחומרים.

שם טוב מובלת לדיונים בעניינה כשרגליה נתונות בשלשלאות. לדבריה, קרה גם שנפלה ונחבלה כשהורדה מהניידת שהביאה אותה לבית המשפט. התומכים של שם טוב, שמלווים אותה לדיונים, טוענים שרוצים לשבור את נפשה. עורך הדין אומר, "אני לא יודע מה הם רוצים", אך לא פוסל את ההשערה של התומכים.

לדברי רבינוביץ', הפרקליטות הבהירה באחרונה לשופט המחוזי, אברהם הימן, שגם אם שם טוב תורשע רק בחלק מהסעיפים נגדה, הפרקליטות מתכוונת לדרוש עונש "חמור ביותר". בפגישות גישוש שערך רבינוביץ' עם הפרקליטות הובהר לו כי לדעת הפרקליטות יש להחיל על שם טוב עונש מאסר דו-ספרתי.

בהנהלת בתי המשפט בחרו שלא להגיב.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחv

מ1

הסנגוריה הציבורית שותקת נוכח פגיעה בזכויות חוקתיות וחוקיות של הבלוגרים העצורים

22.02.2018 – רחוב הנרייטה סולד 4 תל אביב מול בניין הסנגוריה הציבורית. מחאה על אוזלת היד של הסנגוריה הציבורית נוכח ההליך הפלילי הלקוי המתנהל נגד הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר.


הבלוגרים מוטי לורי וצבי נעצרו ב- 27.02.2017 בגין פרסומים מכפישים שפרסמו לכאורה ברשת האינטרנט על על שופטים ועובדי ציבור, והם עצורים עד עצם היום הזה ומשפטם טרם החל.
בתקופת מעצר הימים שנמשך עד ה- 06.04.2017 הובלו מוטי לורי וצבי במתחם בית משפט השלום בפרהסיה כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם לעיני עדשות מצלמות הטלביזיה, למרות שאין שום עבירת אלימות שבה נחשדו.
הסנגוריה הציבורית אינה פוצה פה או מוחה על פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים ועצורים כדוגמת מעצרם של מוטי , צבי ולורי.
צווי החיפוש שהוצאו באותה פרשה נגד מוטי , לורי וצבי וחשודים נוספים היו לקויים ובניגוד לחוק. לא צוין בהם מספר תיק בית משפט, שמו המלא של נשוא החיפוש, כתובתו, מהות החשד והעילה לחיפוש, ולא נומקה הסיבה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. הסנגוריה הציבורית שותקת נוכח העוול שנגרם לחשדים.
שופטת מעצרים אישרה החזקת הרכוש שנתפס עד תום ההליכים, ובמעמד צד אחד , הכל בניגוד לחוק. השופטת נימקה את התנהלותה הלא חוקית במילה אחת: "כמבוקש".
הפרקליטות שידעה על החקירה עוד שנתיים טרם המעצר, לא טרחה להכין תיק מסודר עם חומר הראיות ורשימת התכולה לנאשמים וסנגוריהם. וכך היו הנאשמים עצורים חצי שנה בהמתנה עד שחומר הראיות יהיה מוכן. אולם החומר אינו מוכן עד עצם היום הזה. בנוסף ללורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה אין גישה לחומר הראיות עקב תנאי כליאתה וכך נמנע ממנה זכות העיון בחומר הראיות, זכות שלה היא זכאית ע"פ חוק. בפרקליטות בצורה מזמזלת ממשיכה "לטפטף" מעת לעת חומר ראיות.
כשסיימה הפרקליטות להגיש את עיקר חומר הראיות, החליט השופט לעצור את הבלוגרים עד תום ההליכים. עילת המעצר: "מילים עלולות לפגוע". אם באמת המילים פגעו מדוע לא נואשמו הבלוגרים על תקיפה או שוד? האם עוצרים עד תום ההליכים עקב לשון הרע?

היכן הסנגוריה הציבורית?

הסנגוריה הציבורית טומנת ראשה בחולפברואר 2018 – שלשה בלוגרים עצורים מזה כשנה. מוטי לייבל וצבי זר במעצר בית ולורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה.
עילת המעצר הפטתית: "מילים עלולות לפגוע". על פי חוק המעצרים אינם אמורים להיות עצורים יום אחד. אלא שמדובר במערכת שיכורת כוח של פרקליטות ובתי משפט המדברים בשפה אחת ודברים אחדים (צוותא חדא).
והיכן הסנגוריה הציבורית האמונה על זכויות העצורים?
הסנגוריה הציבורית שותקת.

מחדלי הסנגוריה החלו עוד מתחילת הפרשה, כאשר הובלו הבלוגרים כשהם אזוקים בפומבי מול צלמים במתחם בתי המשפט להארכת מעצרם, על מנת לקדם את ההליך הפלילי בתקשורת וליצור חוות דעת שלילית בציבור נגדם.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
צווי חיפוש לא חוקיים וחיפוש בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות במעמד צד אחד בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות עם נימוקים לקונים ופטתים תוך פגיעה בזכויות חוקתיות
והסנגוריה הציבורית שותקת.
כליאה בתנאי עינויים בבידוד והפרדה של לורי שם טוב ואסירות אחרות במשך חודש וחצי ויותר.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
מעצר שנה שלמה והמשפט טרם החל
והסנגוריה הציבורית שותקת.
פגיעה בזכות עיון הנאשמים בחומרי החקירה בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
ועוד… ועוד..

נחמה דר: הסנגוריה הציבורית אינה מגינה על לורי שם טוב

08.02.2018 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית על מחדליה במתן הגנה לבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר, העצורים שנה שלימה על פרסומים לכאורה שעשו ברשת האינטרנט ומשפטם טרם החל.
נחמה דר: "שנה שלמה לורי (שם טוב) בכלא ולא עשיתם כלום להגן עליה. למוטי יש שני עורכי דין לצבי יש שני עורכי דין, ביחד יש להם 90 אישומים. ללורי 130 (אישומים) עורך דין אחד. איפה הצדק? האם לורי המטרה? אותה רוצים לתפור? אני רוצה לדעת. האם אתם משתפים פעולה איתם? ת ת פ ט ר ו …"

מדוע הבלוגרים המואשמים על הכפשות ברשת האינטרנט עצורים עד תום ההליכים?

בית המשפט - מעצר עד תום ההליכים על הכפשות ברשת האינטרנטפברואר 2018 – מדוע עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר 11 חודשים על עבירות שמקורן הכפשות ברשת האינטרנט שלכאורה עשו ומשפטם טרם החל?

עילות מעצר עד תום ההליכים, לפי ס' 21 לחוק המעצרים:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991

אלא שבבתי המשפט החליטו להוסיף עילה חדשה והיא לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכדומה.
מה עומד מאחרי ההיגיון?
הרעיון הוא שאם אדם מוציא לשון הרע ברשת האינטרנט נגד חבירו זה יכול להיות במצבים מסוימים כמו סקילה באבנים, וזריקת אבן והיא יכולה להיות עבירת אלימות קשה בנשק קר, גם אם לא הוצגה דוגמא אחת של פגיעה.

מעצרו של נאשם הופך להיות מבוסס על אוסף של מטפאורות ובמילה "אם" או "עלול". וכך מעגלים את חוק המעצרים סעיף 21 ומכניסים לתוך סל מעצר עד תום ההליכים עוד ועוד עבירות שנעשו לכאורה.