מעון מסילה – רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – שימוש חריג באלימות נגד נערות

דצמבר 2009 – מעון מסילה של משרד הרווחה – מדריך מעקם ידיה של חוסה, מפילה לרצפה ובועט בראשה. אחיזות מרסנות, משטר קפדני וקשוח. המעון מצהיר כי אינו תורם לחוסות מבחינה טיפולית. בנות ללא עבר פלילי מסתבכות בפלילים בשהותן במעון. המדריך עדיין עובד בפנימייה.

הכתבה "תלונה על תקיפה נגד מדריך במעון לנערות בסיכון" , דנה ויילר פולק , הארץ , דצמבר 2009

מעון מסילה עלה לכותרות פעמים רבות באשר ליד הקשה הננקטת כלפי כ-70 נערות בסיכון השוהות במקום. כעת הגישה לראשונה הסנגוריה הציבורית תלונה נגד מדריך במעון בגין תקיפת אחת הנערות. לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה במהלך "אחיזה מרסנת" שביצע בה. שוטרים שהיו במקום טוענים כי ניתן היה להשתלט על הנערה ללא שימוש בכוח, כפי שנעשה.

מרבית הנערות שנשלחות ע"י בית המשפט למעון במושב אורה, הסמוך לירושלים, מגיעות לאחר שחוו אלימות קשה, התעללות והזנחה בביתן. רבות ברחו ושוטטו ברחובות מגיל צעיר אך לא היו מעורבות בפלילים, עובדה שמשתנה ברוב המקרים במעון. המקום מאופיין במשטר קפדני וקשוח, נערות שמסרבות לצאת לבית הספר ננעלות בחדריהן, ומדריך בודק את מצבן כל 15 דקות.

על מנת לרסן את הנערות נוקטים המדריכים ב"אחיזה מרסנת" – נוהל מוכר במקום שבו תופסים את ידי הנערה מאחורי גבה ועם העלאת היד למעלה, הנערה נופלת לרצפה וידה כמעט נשברת.

בחודש אוגוסט החלה התפרעות של כמה נערות במעון. על מנת לרסן את הנערות נקט אחד המדריכים ב"אחיזה מרסנת". אלא שהוא לא הסתפק בזה, לדברי הנערה, ובעט בראשה בעודה על הרצפה תוך שהוא מעקם את ידיה. הנערות הואשמו בתקיפה ואיומים, ואילו המדריך נחקר ושוחרר, והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום אלא רק נגד הנערה. לאחר הגשת התלונה על ידי הסנגוריה הציבורית, הועבר חומר לפרקליטות לעיון מחודש בנושא.

"עד היום נמנעו מהגשת תלונה במשטרה, היות והבנות חוזרות למעון ולא מעוניינות להתלונן נגד הצוות" אומרת סגנית ומ"מ סנגור מחוזי ירושלים ומנהלת מחלקת נוער, עו"ד נוחי פוליטיס. "לאחר סיור שערכנו במקום, קבלנו על העובדה שהמוסד מחזיק בנות שהצהיר כי אין לו כיצד לתרום להם מבחינה טיפולית, והם שם רק בשל החלטת בית משפט, לדאבוננו מצב זה הופך את המקום למחסן אנושי לנערות שאין להם מסגרת אחרת".

בחקירתה סיפרה הנערה כי המדריך פגע בה פיסית, פגיעה שבה חשה כי ידיה קרובות לשבירה. כשהתלוננה על הכאבים, אמר לה המדריך: "אז מה, אשבור לך את היד", בסוף חקירתה אמרה שהיא מבקשת דבר אחד – ש"האמת תצא לאור. מה שקורה במוסד נעלם מהעין".

אחד השוטרים שנכח במקום בעת האירוע אמר החקירתו, כי ראה את הנערה שוכבת על הרצפה כשהמדריך אוחז בה, ושמע אותה צועקת "כואב לי, אבוא בטוב". לדברי השוטר, הוא אמר למדריך כי הנערה בשליטה ושישחררה, אך הוא לא הרפה. לסיכום דבריו אמר כי אפשר היה להתגבר על הנערה גם מבלי לעקם את ידיה אלא ב"טוב", כהגדרתו.

המדריך שעובד במקום זה ארבע שנים, הכחיש בחקירתו כי בעט בנערה וטען כי עיקום הידיים הינו חלק מנוהלי המקום. בחקירתו הגדיר זאת "הולדינג" וסיפר כי עבר סדנאות בנושא, וכי חלק מהולדינג הוא עיקום היד ובמקרה הצורך גם הפלת הנערה לרצפה.

"אין מחלוקת כי מדובר במקום שבו הנערות לא רוצות להיות היות שסביבתן מזיקה להן", אומרת פוליטיס. "בדיון בתיק אחר סירב תובע משטרתי לשחרר נערה למעצר בית, ואמר כי 'משאת נפשן של בנות מסילה היא לחזור הביתה. שחרור הנערה יהווה דוגמא לנערות אחרות ויש למנוע זאת'. כיום אין ספק שהשיטה הטיפולית במקום אינה מתאימה לחלק מהבנות, והן כלואות במקום שמצהיר שאינו יכול לשקם אותן. על רשויות הרווחה להתערב בנושא ולהראות לבנות את האור בקצה המנהרה".

לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה

מדריכים אלימים במעון מסילהפלייליסט על מעון מסילה


.
קישורים:

מוסד לנערות "מסילה" – משרד הרווחה לא הפיק לקחי דוח מבקר המדינה, ומסכן את החוסות בצו בית משפט, במעון מסילה

מדיניות משרד הרווחה ממשיכה להסב נזקים לנוער ולחוסים, המוצבים במסגרות ההשמה החוץ ביתית בצו בית משפט, והחוסים תמיד אשמים.

להלן הכתבה: "הבנות במסילה תכננו מבצע הרס" , אוגוסט 2009 , יפעת ראובן
.
שש נערות ממעון לחוסות מסילה זעמו על כך שהצוות פסל להן ביקורים, ולא איפשר להן לשוחח בטלפון. תגובתן לא אחרה: ברגע שכבו האורות במוסד, הן פתחו במרד שכלל תקיפת מדריכים ושוטרים, ניפוץ חלונות והבערת פחים.
.
ביום רביעי שעבר נראה מעון מסילה לנערות חוסות כמו זירת קרב. שש בנות במעון, חמש מהן בנות 17, והשישית בת 15, תכננו בקפידה מבצע מלחמתי לשעות הקטנות של הלילה. בזמן שהנערות האחרות והמדריכים ישנו, קמו הבנות וע"פ החשד החלו לזרוע הרס במעון. הן התיזו מים על המדריכים בזרנוק, השליכו עליהם תמונות, כוסות, ספרים ומכל הבא ליד.
תקפו מדריך באמצעות מגב, שברו חלונות ואיימו שיתקפו כל מי שינסה לעצור אותן. כמו כן הציתו פחי אשפה, וגרמו לשרפה במעון.
.
המדריכים לא הצליחו להשתלט על הבנות, והזעיקו את כוחות המשטרה. שוטרי תחנת מוריה הגיעו למעון אך הם מצאו את עצמם מותקפים. לבסוף הצליחו לעצור את הבנות ולביאן לתחנת מוריה.
.
מסילה הוא מעון לנערות שמצבן הנפשי וההתנהגותי מחייב טיפול אינטנסיבי כפוי במסגרת מגבילה. במעון צוות מדריכים שכולל צוות חינוכי טיפולי, אם בית, מחנכת, עובדת סוציאלית, וסטודנטים המתמחים במקצועות הטיפול השונים.

בדיון להארכת מעצרן, טען נציג המשטרה, רס"מ יעקב בן יקר, כי זאת אינה הפעם הראשונה שהנערות הללו מתפרעות. לדבריו, גם יומיים קודם לכן הוזעקה המשטרה למקום, לאחר שהנערות ניסו לזרוע הרס במקום. הן נעצרו ושוחררו בחזרה.
.
הבנות טוענות שהחליטו למרוד מכיוון שפוגעים בזכויותיהן בניגוד לחוק. לדבריהן, הצוות אינו מאפשר להן לדבר בטלפון, ופסל להן ביקורים. נציג המשטרה סיפר בדיון כי בחקירתן טענו הבנות שהמדריכים מכאיבים להן. הן סיפרו על פעולה שנקראת 'הולדינג' – אחיזה מרסנת שמופעלת נגד בנות שמסכנות את עצמן או גורמות נזק לסביבתן.לפי אחת הבנות, במהלך ה'הולדינג' המדריכים תופסים את הבנות בשתי ידיהן ומרימים אותן למעלה, מאחורי הגב. בעקבות טענות אלו נחקרו גם המדריכים.
במקביל הסביר נציג המשטרה כי ידוע שהבנות מבצעות את העברות הללו מכיוון שהן רוצות לצאת מהמוסד, ושלא פעם הן גם מנסות לברוח.
.
מנהל המוסד, שלמה שוהם, טען כי כל הבנות במסילה שם לצורך טיפול והשגחה. עוד טען כי תפקידו של המעון לעזור לבנות שלא הצליחו להיקלט במסגרות אחרות. לזבריו, הבנות עברוהרבה מסגרות מכיוון שהן פחות מתאימות למסגרות אחרות.
"מסילה היא פחות או יותר הזדמנות אחרונה שלהן, והמטרה היא להרחיק אותן מחיי הפשע. השיקום אינו משימה קלה משום שבדרך כלל הבנות לא רוצות להיעזר. אתמול יכולנו לגמור עם גופות", טען. "הבנות הציתו פחים, ניסו להצית ספרייה אבל ניסו גם להציף אותה במים ולכן לא הצליחו בניסיון ההצתה, הן זרקו שברי זכוכית ובקלות רבה זה היה יכול להיגמר בפציעות".
.
להמשך הכתבה הקלק/י על התמונה …
קישורים – מאתרי הרהורים על משפחה וילדים:

אחיזת הולדינג

מסילה

קישורים נוספים:

לעצור את כליאת בני הנוער – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

המאמר לעצור את כליאת בני הנוער , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , אוקטובר 2008

כיום אפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון" וגילדות של "פרופסיונאלים"

סיפורה המדהים של שירן סוטירין היה צריך לעורר הד כשל שערורייה ציבורית גדולה, אך הוא התחיל וסיים את חייו כסיפור טוב של מוסף סופשבוע. צעירה בת 18 שבמשך ארבע שנים הייתה ברשימת הקטינים הנעדרים של המשטרה וברחה בגיל 14 מהמוסד הסגור מסילה, התייצבה לאחרונה בתחנת משטרה, כשמלאו לה 18 ולא ניתן עוד לכלאה במוסד, ובישרה על קיומה. שירן ירדה מרשימת ה"מבוקשים" ונעלמה על פי רצונה בחלל האלמוניות.

שירן עלתה ארצה מאוקראינה כילדה. קשיי הקליטה של המשפחה השליכו על מצבה והיא "מצאה עצמה מהר מאוד משוטטת ברחובות עם טיפוסים מפוקפקים". מדוע יש לסגור נערה ש"משוטטת ברחובות עם טיפוסים מפוקפקים" במוסד סגור, מוסד ששיטות החינוך הדרקוניות שלו הוצגו זה מכבר בכתבה מזעזעת אחרת, ששודרה בערוץ 2?

מהיכרות שהייתה לי עם נערה אחרת, שאף היא הואשמה בכך שהיא "מסתובבת (ואולי שוכבת) עם גברים" אני מניחה שההסבר שניתן לבית המשפט על ידי פקידת הסעד הוא שיש "להגן על הנערה מעצמה". במקרה זה שהכרתי, אמה של הנערה, שהייתה מסורה לה מאוד, הואשמה בכך שאינה מסוגלת להשגיח עליה כראוי. זאת על אף שמשרד הרווחה מסר להשגחתה כמה ילדים, כולל ילדה עם תסמונת דאון. גם היא ברחה מהמוסד שבו נכלאה ("צופיה"). סיפוריה על שיטות החינוך שם היו דומים לאלו שפרסמה אורלי וילנאי על "מסילה" בערוץ 2 ובכתבה של בילי מוסקונה לרמן על "צופיה" במעריב. כשברחה מהמוסד נאנסה ואז נתפסה ואושפזה במוסד לחולי נפש (משם כנראה קשה יותר לברוח). היא שוחררה מהמוסדות לאחר כשנתיים, כשהיא שבורה ורצוצה.

במוסדות לנערות, כמו במוסדות רבים לנערים, כולאים אותן בניגוד לרצונן. הן נמצאות בפיקוח כאסירות לכל דבר ונאלצות להשלים עם שיטות "חינוך מחדש", שביניהן בידוד לימים. מדוע נערות "משוטטות" או "שמסתובבות עם גברים" נכלאות והחופש נמנע מהן כפושעות? ההסבר של מערכת הרווחה שהתקשורת בכללותה והציבור בעקבותיה מקבל ומאפשר, הוא שהדבר נעשה "לטובת הקטין/ה". המדינה באמצעות פקידות הסעד שלה "מצילה" אותו/תה מעצמו/ה. לאור הדאגה המיוחדת ל"קטינים בסיכון" למה הם כל-כך מרבים לברוח מהמוסדות (ואז המדינה פותחת תיק נגד "ברחנים")? איך יתכן שנערה שפקידות הסעד כל-כך דאגו לטובתה, העדיפה לברוח מהמוסד ולהיעלם למשך ארבע שנים, לחיות ברחוב ואפילו לברוח מבית חולים שבו אושפזה ולא להגיע למסגרת "טיפולית/משקמת" של הרווחה?

לפי דו"ח שמסר שר הרווחה, בשנים 2002-2006 הוצאו מביתם בצו בית משפט 1,001 ילדים בבאר שבע, 2,098 בירושלים, 1,946 בתל אביב. איך יתכן שהחברה כולה לא מזדעזעת מהעובדה ששיעור כה גבוה של צעירים וצעירות מוצאים מבתיהם בכפייה ונכלאים בניגוד לרצונם במוסדות? למה ממשיכה להתנהל באין מפריע מדיניות דרקונית של כליאת בני נוער בתנאי בידוד, סטיגמטיזציה, השפלות והתעללות ושבעקבותיה רבים מפתחים קריירה של שוליות חברתית ועבריינות? למה הרצח של ילדה אחת על ידי הוריה מרעיד את אמות הסיפים במדינה, אך דעיכתם (ולעתים גם מותם) של ילדים רבים מתרחש בשקט מפחיד כבר עשרות שנים ושומרי הסף של המוסר החברתי שותקים? למה שותקים ארגוני הנשים ואינם זועקים את זעקת הנערות? איפה ארגוני זכויות האדם שמתעלמים לנוחיותם מהפשע של ארגוני המדינה נגד החלשים ביותר בחברה? איפה הארגונים למען ילדים, שנלחמים בחירוף נפש נגד הורים "מזניחים" ושותקים מול מדינה שכולאת ומתעללת בילדיה? איפה יפי הנפש שמקימים ועדות לשיפור החינוך של ילדי ישראל אך מתעלמים באדישות מגורלם של עשרות אלפי ילדים?

זה די קל, כי בסך הכל מדובר ב"שבבים אנושיים" שניתזים מסחר בילדים. זהו סחר בבני אדם שמאפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון", לטובת גילדות של "פרופסיונאלים" ושל אנשי מינהל ותחזוקה רבים מאד שנשכרים ממנו להפליא. זה סחר מפתה שאין עליו שום עונש, כי מדובר ב"ילדים של אנשים שקופים" חד-הוריות, עולים חדשים וסתם עניים. ילדיהם משמשים מטרה נוחה לסוחרי ילדים ולתומכיהם במעגלי התקשורת, ההון והשלטון, בחברה שמתיימרת לדאוג ולטפח ילדים אך משתמשת בהם כאחרונת כנופיות הפושעים.

המאמר לעצור את כליאת בני הנוער , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , אוקטובר 2008
המאמר לעצור את כליאת בני הנוער , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , אוקטובר 2008

 קישורים: