מיכל קפלן רוקמן סגנית נשיאת בית משפט לנוער ת"א – טיוח אונס קטין במשפחת אומנה

שופטת נוער מיכל קפלן רוקמן - טיוח אונס קטין במשפחת אומנה
מיכל קפלן רוקמן – טיוח אונס ילד באומנה
השופטת מיכל קפלן רוקמן מטיחת אונס ילד כבן 6 במשפחת אומנה.
יולי 2014 – החלטת השופטת מיכל קפלן רוקמן, הותירה אמא ואת עורך דינה, המומים מדרך התנהלותה, פעולותיה ושקריה.
ענייננו בקטין בן 6 שנים שהוצא בכפיה ממשמורת אימו על ידי לשכת הרווחה בת ים בשנת 2011, בטענה כי לאמא אין מסוגלות הורית לגדל אותו. לאמא 2 ילדים, והילד הגדול הושאר במשמורת האם ומתגורר עימה. האמא מנהלת מאבק משפטי להשבת בנה הקטן שנלקח ממנה שלא כדין.
בתחילת שנת 2014, בעת שפגשה האמא את בנה במרכז קשר מפוקח, סיפר הקטין לאימו בנוכחות עובדת סוציאלית ממרכז הקשר: "האומן נוגע לו בגוף ועושה לו מעשים לא נעימים עם הבולבול".
האמא נחרדה מדברי בנה והחלה לתחקר אותו מה עושה לו האומן. העובדת הסוציאלית של מרכז הקשר, הפסיקה לאם את הביקור וטענה, כי הילד נסער וטובת הילד מחייבת לא לשוחח על דברי בנה.
מבועתת ומבוהלת הגישה האם תלונה במשטרת בת-ים נגד האומן ועל דברי בנה שבנה סיפר לה בנוכחות העובדת הסוציאלית של מרכז הקשר.
האם הגישה תביעה דחופה לבית המשפט, בה תיארה את מחזה האימים שסיפר לה בנה, תוך שהיא מגוללת, כי מאותו מפגש עם בנה, היא נגררה לסיוט חייה, ודרשה להחזיר את בנה למשמורתה.
תלונתה של האם טוייחה על ידי משטרת בת-ים ונאמר לה, כי מאחר והילד מוגדר כנזקק, הדיווחים על החקירה הועברו לעובדת הסוציאלית במשרד הרווחה בת-ים, ואילו משרד הרווחה בת-ים טענו, כי האומן מכחיש את טענות הילד, והשאירו את הילד אצל אותו אומן. במקביל, הופסקו הביקורים של האמא עם בנה במרכז הקשר, בטענה כי ביקורי הילד עם אימו, גוררים את הילד לספר לאימא שלו את הנעשה באומנה וזה לא לטובתו.
התנהלות משרד הרווחה בת-ים לכל אורך הדרך, מאופיינת ברמיה, חוסר רגישות והיעדר בושה: מי שביצע מעשי אינוס בקטין – ממשיך לפגוע בו, וכשהאמא פונה לתקשורת, בכלי היחיד העומד לרשותה: סיפור סיפורה האישי הכואב על בנה – נתקלת בדלתיים סגורות, כשהיא מאוימת שלא תפגוש יותר את בנה. העיניים קוראות – והבטן מתהפכת.
למסכת השקרים שהובילו להוצאת בנה של האם ממשמורתה על ידי משרד הרווחה בת-ים, מצטרפים כעת שקריה של פקידת הסעד לבית המשפט בכל הקשור לאונס הקטין אצל האומנה.
מיכל קפלן רוקמן, במקום לבדוק לעומק את טענות האם בדבר אונס בנה, פטרה את הפגיעה בקטין במשפט הסתמי:
"נושא הפגיעה המינית הנטענת – נבחן ובורר – דיווח מפורט הוגש, תלונה למשטרה הוגשה, קוימה חקירה מיוחדת ונדרש בית המשפט לנושא זה לבירור ממוקד, על מנת לוודא שנמצא הקטין במקום מוגן ונבחנה עניינית כנדרש התלונה.
בעניין זה בפני – תיעוד שיחתו של כב' השופט שילו ביהמ"ש מיום 12.3.2014 לצד עדכון מהרווחה מיום 10.3.14 והעתק התלונה שהוגשה למשטרה ודיווח אודות האירוע במרכז הקשר.
מעיון בכל אלו – נחה דעתי שנבדק וטופל הנושא".
לאור העובדה, כי תיק החקירה של המשטרה לא הובא לעיון בפני השופטת, לא ברור כיצד "נחה דעתה" שהנושא "טופל". הילד נשאר אצל אותו אומן הפוגע בו, ובמקביל הילד נותק מאימו, מרגע שדיווח לה על הפגיעה בו. זוהי השופטת וזוהי דרכה. מדובר בשופטת שפיה וליבה אינם אחד.
ההחלטה מחזיקה 3 עמודים העמוסים בפרשנויות הזויות של השופטת, שעה שמן המפורסמות הוא שבית המשפט יקבל ראיות ממשטרת ישראל אודות המקרה ולא דיווח חד סיטרי מפקידת הסעד שהוציאה לאם את הילד לאומנה והיא בעלת עניין לא להשיבו לאם.
מיכל קפלן רוקמן מקוששת עילות מן הגורן ומן היקב, ומבלי לבור את המוץ מן התבן, מעמיסה עילות שאינן מוסיפות נופך של כבוד להחלטת בית המשפט (די להזכיר בדוגמא את המשפט: "העדר שינוי מקדם אצל המשיבה והן את ההצדקה להארכת דרכי הטיפול הנוכחיות נוכח מצבו המיטיב של הקטין במקום החסות אצל אומנה חסויה"), כדי להבין שהשופטת נגועה בשיקולים הזרים לטובת הילד ואמו. האמא מגדלת את בנה הבכור, מדוע היא טובה לגדל ילד אחד ואת הילד השני לאו?
השופטת אינה מפרטת עובדות בהחלטתה. כל ההחלטה היא טיעונים פופוליסטיים בגנות האימא מפי פקידת הסעד. נדמה שהשופטת מתבלבלת: כשהיא כותבת "נוכח מצבו המיטיב של הקטין במקום החסות אצל אומנה חסויה" – מצבו של הילד אינו מיטיב והוא חווה פגיעה מינית באומנה, כשבנוסף הוא אינו רואה את אמא שלו וגם לא את אחיו, וחמור מכל, הילד אינו מקבל טיפול לפגיעה המינית שהוא חווה מהאומן. מדובר במצב שלא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת.
מביך לקרוא את החלטת מיכל רוקמן קפלן שמצדיקה את המשך ניתוק הקטין מאימו בטענה שאינה מחזיקה כוס מים "העדר שינוי מקדם אצל המשיבה".
ונתהה, מהו "השינוי המקדם", שהיה גורם להשבת הקטין לאימו? דומה כי השופטת "שכחה" לרגע, כי האמא הביולוגית היא הדמות המיטיבה עם בנה ולא אומן זר שפוגע מינית בבנה של האם.
החלטת השופטת בהחלט מוזרה שכן קמה לה חובה מוסרית להשיב את הקטין לאימו משנותק ממנה ומאחיו בעוולה חמורה ולאור העובדה, כי האמא הוכיחה בראיות ובעדות עובדת סוציאלית ממרכז הקשר, כי בנה נפגע מינית באומנה, ובכל זאת השופטת מעוותת לחלוטין את המציאות ופועלת בניגוד לדין מתוך שיקולים זרים.
האמא כתבה לשופטת מכתב בו תיארה את היותה חסרת אונים מול הפגיעה בבנה. בקושי רב, באומץ, בצניעות – סיפרה את סיפורה האינטימי, חשפה תהליכים רגשיים ונפשיים שעברו עליה ועל בנה הבכור מאז שבנה הקטן נלקח מהם ותיארה וביקשה מהשופטת לשנות את רוע הגזירה ולהשיב לה את בנה. המכתב נכתב בדם לבה של האם.
מיכל קפלן רוקמן שופטת אטומה, החליטה כי קמה הצדקה להארכת הצווים להוצאת הקטין מאמו עד ליום 31.12.14.
ב"כ האם הודיע, כי יגיש ערעור על ההחלטה המקפחת.

מיכל קפלן רוקמן שופטת בימ"ש לנוער ת"א – ניתקה ילד מאימו ללא הצדקה והפקירה אותו לאונס באומנה

מיכל קפלן רוקמן שופטת בימ"ש לנוער ת"א – ניתקה ילד מאימו ללא הצדקה והפקירה אותו לאונס באומנה

מיכל קפלן רוקמן שופטת בימ"ש לנוער ת"א – ניתקה ילד מאימו ללא הצדקה והפקירה אותו לאונס באומנה

מיכל קפלן רוקמן שופטת בית משפט נוער תל אביב – תלונה על הוצאת ילד מביתו לשנה ללא דיון וללא מתן להוריו אפשרות להגיב

מיכל קפלן רוקמן - הוצאת ילד מביתו לשנה ללא דיון וללא מתן להוריו אפשרות להגיב

מאי 2014 – מדובר בתלונה שהוגשה נגד שופטת בית משפט לנוער תל אביב- מיכל קפלן רוקמן. השופטת קבעה בצו כי קטין יהיה מחוץ לביתו בידי רשויות הרווחה מבלי בתינתן להוריו אפשרות להגיב, ומבלי לקיים דיון בנושא. בא כוח הורי הקטין טוען כי יש מקרים נוספים שבהן מתקבלות החלטות גורליות בענייני קטינים ומשפחות בהתנהלות קלוקלת זאת.

להלן ציטוטים מהתלונה
"בשם שולחתי ובשם הצוות המקצועי המלווה את תהליך שיקומה של שולחתי, גב' חנה בית הלחמי, והגב' נחמה דיכנה, מוגשת בזה תלונה על כבוד השופטת מיכל קפלן רוקמן.

להלן נימוקי התלונה:
"… מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד להמשיך את הוצאתו של הקטין בשנה נוספת מבלי לתת למבקשת זכות התגובה האלמנטרית ומבלי לקיים דיון שלא התקיים כמתוכנן, – מתברר היה מעבר לכל ספק שההחלטה עומדת בניגוד להסכם בכתב ובע"פ של משרד הרווחה וקברניתיו על שולחני.
למען ההגינות יצוין שאין זה הפעם הראשונה שבה הח"מ נתקל שהחלטות בעניין חוק הנוער טיפול והשגחה ניתנות במעמד צד אחד מבלי לתת להורה את זכות התגובה. ראה למשל בקשות הח"מ בתיק תנ"ד 518-06 (שער חיפה)
זה פשוט לא יעלה על הדעת שהחלטות בעניין גורלם של קטינים ומשפחות ינתנו במעמד צד אחד, זה של הרשויות בלי לתת את זכות התגובה לשולחתי או בלי לקיים דיון. מדובר בהתנהלות המנוגדת לשיטה האדברסרית שבאה להגן על האזרח לשמור על זכויותיו הבסיסיות להישמע שלא לדבר על זכויות היסוד המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזהו נושא שטומן בחובו בעיתיות אתית וחוקית כאחד…."

לצפיה במסמך הקלק על התמונה

קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם – פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים – המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 – דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח…
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות

מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הוביל אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" – לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות

מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" – לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות

מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" – לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות