מבקר המדינה: מח"ש כושל בטיפול באלפי תלונות נגד שוטרים מידי שנה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

5.4.2017 – רועי ינובסקי , ynet –

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה – הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.

להורדת דו"ח מבקר המדינה על מח"ש הקלק כאן

על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".

 

בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל


תעוד התקיפה של השוטר משה כהן

המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)
המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".

עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)


בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.
"לא ידענו איפה המתלונן גר"

המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז – לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.

בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.

מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל  (הערת מנהלי האתר)

דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.

 

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)
 

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)

תיקים לא הוחזרו למשטרה

על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.

"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".

כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח

המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.

הדרכה במקום העמדה לדין

בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)

על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין – שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.

נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.

פלייליסט – אלימות שוטרים

מודעות פרסומת

תלונה נגד שוטרי ימ"ר ירושלים/ מרחב מוריה בגין גזל רכוש ופגיעה בפרטיות

שוטר שי: לא רשם שמו המלא ומספר אישי בדוח החיפוש
שוטר שי: לא רשם שמו המלא ומספר אישי בדוח החיפוש

יוני 2016 – מדובר בשוטרי מרחב מוריה ימ"ר ירושלים אשר בדרך רמיה הוציאו צווי חיפוש לקויים (ללא מספר תיק בית משפט, כתובת מדויקת ועוד פרטים נוספים) בבית עיתונאית מבלי שציינו בצווים כי החיפוש נעשה בבית עיתונאית. שוטרי ימ"ר מרחב מוריה, רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר נוסף שלא נרשמו פרטיו בדוח החיפוש פרצו לבית העיתונאית ותפסו רכוש השייך לה ולשותפה לדירה מ', חרף העובדה ששמו של מ' לא הוזכר בצווי החיפוש ולא נחקר מעולם ע"י שוטרי מרחב מוריה.

שוטרי מרחב מוריה תפסו את רכושו של מ' ללא סמכות, פגעו בפרטיותו ופרנסתו ובכך פגעו בשמם ואמינותם של בתי המשפט והמשטרה.

להלן תלונה שהוגשה למח"ש על התנהגותם של שוטרי ימ"ר ירושלים מרחב מוריה:

ת.ד                  
תל                      אביב
ט.ל         050
לכבוד משרד במשפטים – מחלקת חקירות שוטרים

מכובדיי

הנדון:ימ"ר ירושלים/ מרחב מוריה – גזל רכושי ופגיעה בפרטיותי

1. שמי מ ת.ז xxx ט.ל: xxx, כתובת למשלוח דואר:  ת.ד xxx תל אביב

2. בימים אלו הגיעה לידי תגובתו לבית משפט של עו"ד חי רחמני ימ"ר י-ם שבו הוא מודיע לבית משפט כי בכוונתו לבדוק רכוש שלי שנתפס בביתי ע"י בלשי מרחב מוריה.

3. מדובר ברכוש השייך לי כדוגמת טלפון סלולרי אישי בבעלותי ואשר למרחב מוריה תפס הציוד ללא צו חיפוש כלשהו ששמי מופיע עליו. בנוסף לא נחקרתי מעולם ע"י חוקרי מרחב מוריה שתפסו רכושי.

4. מדובר בגזל ופגיעה בפרטיות שמבצעים שוטרי מרחב מוריה באין מפריע ובניגוד לחוק. גזל רכושי שביצעו בלשי מרחב מוריה פוגע בפרנסתי.
5. אבקשכם לחקור התנהלותם הפושעת של שוטרי מרחב מוריה בענייני.
6. מצורפים תגובת עו"ד חי רחמני לבית משפט לבקשה להחזקת תפוסים בבעלותי ובדיקתם, וצוי חיפוש לקויים ודוחות משטרה ששימשו המשטרה לגזל רכושי ופגיעה בפרטיותי.
נא טיפולכם ובדיקתכם
בתודה מ

שוטרי מרחב מוריה תפסו מכשיר הסלולר של שותפה לדירה של העיתונאית ובכך פגעו בפרטיותו ופרנסתו

צו חיפוש לקוי השופטת ג'ויה סקפה שפירא ללא מספר תיק בית משפט וכתובת מדויקת מקום החיפוש
צו חיפוש לקוי השופטת ג'ויה סקפה שפירא ללא מספר תיק בית משפט וכתובת מדויקת מקום החיפוש
צו חיפוש לקוי השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה ללא מספר תיק בית משפט, כתובת לביצוע חיפוש, והאם החיפוש יעשה בנוכחות עדים והנמקה
צו חיפוש לקוי השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה ללא מספר תיק בית משפט, כתובת לביצוע חיפוש, והאם החיפוש יעשה בנוכחות עדים והנמקה

השוטר האלים ישי סימן טוב ממרחב יפתח מחוז תל אביב זכה לשבחי מפקדיו

"נתן דרור ליצרים אפלים" – שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו – news1 , איתמר לוין , אפריל 2015
ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים ונשלח לעבודות שירות פוטר רק לאחר התלונה השלישית – שלמח"ש נדרשו 3.5 שנים להשלים אותה

גזר הדין – ת"פ 34452-06-13, מדינת ישראל נגד השוטרים ישי סימן-טוב וגיורא ארקה

ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים בתקיפת אזרחים, ואף זכה לדברי שבח בלתי מסויגים מצד מפקדיו. כך עולה מגזר דין שפרסם (יום ב', 27.4.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן.

דרויאן הרשיע את סימן-טוב, יחד עם עמיתו גיורא ארקה, בתקיפתו של יוסף חמאיסה לאחר שעצרו אותו בעקבות סיור שגרתי בתל אביב בינואר 2010. סימן-טוב דקר את חמאיסה בצווארו בסכין שמצא ברשותו, בעט בו עד שנפל ארצה, המשיך לבעוט בבטנו ובחזהו, דרך על ראשו ואיים שיכה אותו חזק יותר אם יצעק. לאחר מכן הושיב סימן-טוב את חמאיסה הבוכה על כסא, חבש לראשו קסדה וחבט בה, סטר לו ואיים שיבולע לו אם יתלונן עליו. כתוצאה מכך, נשברו שתיים מצלעותיו של חמאיסה ונגרמו לו חבלות נוספות. ארקה בעט בכתפו של חמאיסה וחבל בו.

"בהתנהגותו של המתלונן לא היה דבר שהצדיק נקיטת אלימות בכל מידה שהיא, ולא נטען כי 'התגרה' בנאשמים", אומר דרויאן.
"התנהגותו של הנאשם 1 [סימן-טוב] הייתה אלימה ומשפילה באופן קיצוני, כשהמתלונן אזוק, בוכה ומתחנן. אין ענייננו במצב – פסול אף הוא כמובן – שבו שוטר עושה שימוש מוגזם בכוח, במענה לצורך ולו מדומה… הסיבות למעשיו של הנאשם 1 היו תאוות אלימות לשמה ורצון מכוון להשפיל את המתלונן ולהתעלל בו. אכן, כוח לא-מבוקר משחית, והנאשם 1 נתן דרור ליצרים אפלים".

דרויאן מציין, כי לסימן-טוב שתי הרשעות דומות: באוגוסט 2008 הוא סטר לעצורה וגרם לנקב באוזנה, וחודש לאחר מכן הוא היכה באלה יחד עם השוטר עזר מנצור עצור עד שזה נזקק לאשפוז (ראה הכרעת הדין). המעשה השני הביא לשליחתו של סימן-טוב לחמישה חודשי עבודות שירות, אך שירותו במשטרה לא הופסק.

לדברי דרויאן, "הנאשם לא למד את הלקח, ואולי אף שאב עידוד מהפעולה האיטית-להחריד של מח"ש ומעמדתם האוהדת של מפקדיו. וראו שבחים לא מסויגים שהרעיפו עליו מפקדיו לאחר שכבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות נגד אזרחים לא-אלימים וחסרי מגן. כך, מאירוע לאירוע הלכה והסלימה נטייתו של הנאשם לאלימות, באין עוצר. יודגש, כי את המעשה עליו ייתן את הדין היום ביצע הנאשם שעה שהתנהלו נגדו שני הליכים פליליים בגין אישומים דומים, ללא כל אפקט מצנן ומרתיע". סימן-טוב הושעה ופרש רק לאחר מכן.

עם זאת, "המעשה נעשה ב-1.1.10 וכבר ביום 3.1.10 החלה חקירת מח"ש. על-אף זאת, וללא כל הסבר, נגררה החקירה עד אוקטובר 2010 ויותר, וכתב האישום הוגש רק ביוני 2013. מדובר בכשל חמור, שיש לתת לו משקל מתאים", מוסיף דרויאן.

לדברי דרויאן, "הענישה הנוהגת [במקרים דומים] לוקה בפער בלתי-נסבל בין כובדן של מילים לבין קלותם של עונשים… ספק אם עונשים מסוג זה ממלאים אחרי הוראת ההלכה הפסוקה להחמיר בעונשם של שוטרים חובלניים ביחס לעונשם של אזרחים חובלניים. אולם, לנוכח חלוף הזמן מעת האירוע ועד הגשת כתב האישום, יש לתת משקל – בין יתר שיקולים – גם לענישה הנוהגת, על-אף סטייתה מהמדיניות הראויה".

לאור כל זאת, ולנוכח המשקל השונה של השניים בעבירות, גזר דרויאן על סימן-טוב שבעה חודשי מאסר בפועל, ועל ארקה – שלושה חודשי עבודות שירות. הוא דחה את בקשתו של ארקה להימנע מהרשעתו כדי שלא להביא לפיטוריו מהמשטרה. סימן-טוב גם חויב בתשלום פיצוי של 10,000 שקל לחמאיסה, וארקה – ב-3,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד רות יצחק-שרוני, ואת הנאשמים – עוה"ד אור תמיר ואורן בועז.

ביממה האחרונה הופץ ברשתות החברתיות סרטון שבו ניתן לראות כיצד שוטרים מכים חייל במדים. מן המשטרה נמסר כי שני השוטרים האלימים הושעו מתפקידיהם וכי החומר בעניינם הועבר באופן מיידי למחלקה לחקירות שוטרים. בהתאם לממצאי החקירה יוחלט על המשך שירותם של השניים במשטרה.

"תיעוד האירוע, אף בטרם נבדק לעומקו, מעיד על התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי משטרת ישראל", נכתב בדף הפייסבוק של המשטרה.

"נתן דרור ליצרים אפלים" – שוטר אלים סדרתי זכה לשבחי מפקדיו – news1 , איתמר לוין , אפריל 2015

שוטרים סוגרים חשבון: מאיימים מכים ומקללים אדם שתעד עבירות שלהם

ערוץ 2 – שוטרים הכו אדם שתיעד עבירות שלהם – צעיר תל אביבי המכנה את עצמו "צייד הכחולים" מתעד במשך שנים עבירות תנועה שמבוצעות בידי שוטרים ומעלה את הצילומים לרשתות החברתיות. בסוף השבוע האחרון הגיעו שוטרים לדירתו עקב תלונה של שכן, וניצלו את הקריאה כדי לסגור איתו חשבון
גלעד שלמור | חדשות 2 | פורסם 03/03/15  

מחוץ לדירה אחת בתל אביב עמדו בסוף השבוע האחרון שוטרים רבים ודפקו בדלת – כדי לעצור את מ' שדרוש לחקירה. מ' לבדו פתח את הדלת, והשוטרים החלו להכות אותו ולקלל. "בוא אני אראה לך מה עשית לי, אני אקרע לך את הצורה", אמר לו אחד השוטרים.

אם שואלים את מ', האלימות שהפעילו כלפיו השוטרים היא לא מקרית. יש לו חשבון ארוך עם כחולי המדים. הוא מכנה את עצמו "צייד הכחולים" ונוהג להנאתו לתעד שוטרים מבצעים עבירות תנועה ולהעלות את התיעוד לאינטרנט.

"זה כבר היה בלתי נסבל", אמר מ' לחדשות 2. "אני מנסה לעבוד, מנסה להתקדם בחיים, אבל הם לא עוזבים אותי". פרקליטו של מ', עו"ד אברהם ג'אן, אמר: "הלקוח שלי מרגיש נרדף ע"י המשטרה. הדבר הזה טבעי ההתנהלות אינה נורמלית. אנחנו כבר פנינו למח"ש, אני מניח שהדברים ייבדקו".

ממחוז תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר בחשוד שטרם האירוע נמלט מידי השוטרים. משטרת ישראל פועלת באופן ענייני בלבד. עם זאת, אירוע זה אינו עומד בקנה אחד עם ערכי הארגון ומצופה כי היה נגמר אחרת. מפקד המחוז ניצב בנצי סאו הורה להעביר את החומר למחלקה לחקירות שוטרים".