בית חולים אברבנאל בת ים – תנאים מזעזעים

משרד הבריאות: תנאים מזעזעים בבית חולים פסיכיאטרי אברבנאל – הגיעה ההזנחה עד נפש, שרית רוזנבלום , ידיעות אחרונות כתבה מיום 18.1.2010, קובץ pdf

צפיפות, סירחון כבד ועובש על הקירות במוסד הפסיכיאטרי. מנכ"ל משרד הבריאות: "המקום פוגע בצלם האדם".

ריח עז של שתן, צפיפות בחדרים, חדרי מקלחת מוזנחים שקירותיהם מכוסים עובש ורק וילון דק מפריד בהם בין המתקלחים ואף טיפה של פרטיות. זוהי המציאות הקשה השוררת במוסד פסיכיאטרי בישראל בשנת 2010.

מדובר בבית החולים הממשלתי אברבנאל בבת-ים שהוקם בשנות ה- 30 והיה עד לפני כמה שנים אחד המרכזים הפסיכיאטריים הגדולים בארץ. כיום הוא מאכלס בקביעות 300 חולים פסיכיאטריים ובהם חולים כרוניים המאושפזים שם זה שנים, וכן פוקדים אותו מאות מטופלים מרחבי גוש דן.

ועדה שבחנה את שירותי בריאות הנפש בישראל המליצה ב- 2001 על צמצום מספר המיטות באברבנאל, ובעקבות כך החליטה הממשלה ב- 2003 על סגירתו ועל פיזור החולים. אבל לחולים לא נמצא תחליף הולם, ובית החולים המשיך להתקיים. אלא מה? בשל ההחלטה על סגירתי אין מוקצים לבית החולים כבר שנים תקציבי בנייה ופיתוח. הוסבלים העיקריים הם החולים, בעיקר הכרוניים שבית החולים הוא למעשה ביתם. אלה מתגוררים בצפיפות קשה של ארבעה עד שישה בחדר קטנטן. המקלחות והשירותים משותפים לכל החולים אף שהמקום מאכלס גם כ- 30 ילדים ונערים מגיל 12 לצד קשישים.

כדי ליצור הפרדה מינימלית בין נערים לנערות במחלקת הנוער נקבעו שעות מקלחת שונות לכל אחת מהקבוצות.

משרד הבריאות: תנאים מזעזעים בבית חולים פסיכיאטרי אברבנאל – הגיעה ההזנחה עד נפש, שרית רוזנבלום , ידיעות אחרונות כתבה מיום 18.1.2010
מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – הזנחה פושעת

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים: חולים נקשרו שעות ללא השגחה

"אברבנאל": חולים נקשרו שעות ללא השגחה , רן רזניק , ישראל היום , 05.09.2016

חשיפה: משרד הבריאות חוקר חשדות לשני מקרים • המטופל שהצית את עצמו ניצל ברגע האחרון; אחר היה קשור בארבע גפיו במשך 8 שעות בלי שנבדק • ביה"ח: "אירועים חריגים שטופלו מייד"

מוסד פסיכיאטרי אברנאל בת ים - ברוכים הבאים לגיהנום
בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל // צילום: יוסי זליגר

בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים, שעת לילה: חולה נקשר במשך שעות ללא הצדקה וללא השגחה, עד שהצית את עצמו. זה מה שקרה, לפי החשדות שנחקרים בימים אלה על ידי הנהלת משרד הבריאות.

הפרשה החמורה, שנחשפת כאן לראשונה, נבדקה תחילה בחקירה פנימית שניהל בית החולים בראשות פרופ' יובל מלמד. החקירה מתמקדת בשני מקרים שאירעו במחלקה סגורה ג' בדצמבר 2015 ובינואר 2016.

המידע שהגיע ל"ישראל היום" עולה משיחות עם בכירים במשרד הבריאות, ובהם רופאים ועורכי דין המעורבים בשבועות האחרונים בחקירת הפרשה החמורה. מהחקירה עולים ממצאים קשים על דרך קשירת החולים במחלקות הסגורות באברבנאל, וממצאים וטענות קשות על נורמות התנהגות פסולות ועל טיפול לא ראוי ולא חוקי בקשירת חולים של חלק מהצוות הסיעודי והרפואי במקום. לדברי הבכירים, "מהחקירה עולים חשדות כבדים לנורמות עבודה של חלק מהצוות הסיעודי והרפואי, שבאופן ממשי מסכנות חיי אדם ופוגעות פגיעה אנושה בזכויות האדם והחולה של חולים חסרי ישע, שברובם בכלל לא מסוגלים ולא מעזים להתלונן".
נקשר ללא הצדקה

במקרה הראשון שאירע בדצמבר 2015, נקשר חולה במשך כארבע שעות בשתי ידיו ורגליו למיטה מיוחדת בחדר קשירה, וזאת בלי שהיתה, על פי החשד, הצדקה חוקית לקשירתו והחולה נראה רגוע ומשתף פעולה עם הצוות.

בנוסף, החולה נקשר בלי שהרופאה התורנית בדקה אותו בעצמה כל זמן הקשירה, כמתחייב, ובלי שהאח והאחות שעבדו באותה משמרת בדקו בעצמם את מצבו הרפואי ואת שלומו במשך שעות הקשירה, כפי שהיו חייבים לעשות. למרות כל זאת, הצוות הסיעודי רשם בתיק הרפואי כאילו בדק את החולה הקשור בכל חצי שעה.

עוד עולה מהחקירה כי האח האחראי במשמרת, בוריס טרנוב, נתן לחולה בזמן הקשירה תרופה בלי שרופא הורה לו על כך, ולא נתן לו תרופה אחרת שהרופאה דווקא כן ביקשה לתת לאותו חולה. חמור מכך, החולה עישן סיגריה בזמן הקשירה, לאחר שהמצית והסיגריה הושארו לו בניגוד להוראות בחדר הקשירה. לאחר מכן הצית החולה את החדר ואת עצמו עד שהתלקחה אש במקום, שהפך אפוף עשן. בעקבות השריפה הוזעקו למקום צוותי כיבוי אש והחולה עצמו היה נתון בסכנת חיים ממשית, ואולם למרבה המזל – לא נפגע.

על פי ממצאי החקירה באברבנאל, כפי שהועברו למשרד הבריאות, במקרה נוסף שאירע בליל 18 בינואר 2016 התגלה כי מטופל אחר היה מוגבל במשך יותר משמונה שעות בארבע הגפיים, וזאת כשהוא לבדו בחדר הקשירה, בלי שנבדק על ידי הרופאה התורנית ועל ידי האח טרנוב והאחות יוליה קורנץ, שעבדו באותו לילה במחלקה. גם במקרה זה, כך לפי החשד, הצוות הסיעודי רשם בתיק הרפואי כאילו בדק את החולה בכל חצי שעה.

יצוין כי הגבלת חולים על ידי קשירה או בידוד נפוצה מאוד בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, אבל היא אמורה להיות מוגבלת מאוד בזמן, ורק במקרים שבהם אין כל ברירה. כלומר רק לצורך מתן טיפול רפואי חיוני ובגלל מסוכנות ממשית של חולה לעצמו או לאחרים, וכל זאת תמיד בפיקוח ובליווי רפואי וסיעודי צמוד.

ממשרד הבריאות נמסר כי "במסגרת בירור עובדות המקרה נערכו שיחות הבהרה לצוות הרפואי והסיעודי שהיה מעורב. לאחר השיחות הוחלט להגיש קובלנה נגד האח טרנוב בוריס והאחות יוליה קורנץ, וכן הועברה הערה לבית החולים בהתאם. תהליך הבדיקה טרם הסתיים".

מבית החולים אברבנאל נמסר כי "מדובר בשני אירועים חריגים יוצאי דופן שהתרחשו לפני יותר מחצי שנה, שההנהלה התייחסה אליהם בחומרה רבה וטיפלה באופן מיידי בהליך משמעתי, עם דיווח לנציבות שירות המדינה ולמשרד הבריאות".

עוד נמסר כי "האירועים אינם משקפים את דרך פעילות בית החולים, ששם לו למטרה לצמצם את ההגבלה הפיזית של החולים. הנהלת הסיעוד פעלה באופן מיידי לביטול סמכויות הצוות הסיעודי המעורב והם הועברו מתפקידם, וכן רועננו נוהלי הגבלת מטופלים והתקיימו הדרכות לצוותים".

עו"ד ערן קייזמן, שמייצג את טרנוב וקורנץ, מסר כי "העובדות הנטענות נגדם לא מדויקות והם פעלו בהתאם לכל ההוראות הרפואיות".

עו"ד חדוה לוין, שמייצגת את שתי הרופאות המעורבות בפרשה – ד"ר מיה אוקון וד"ר לידיה שרבצ'נקו – מסרה כי "הן דוחות בתוקף את כל הטענות נגדן. הן עבדו כרופאות מתמחות שהתרוצצו לתת מענה במחלקות העמוסות מאוד בחולים והסתמכו על דיווחי הצוות הסיעודי".

עשרות הפגינו מול המרכז הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים ביום ב', 6.6.16

עשרות הפגינו מול המרכז הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים ביום ב', 6.6.16

תגובתם של אזרחים מודאגים יש להפסיק עינוי קשירת מאושפזים פסיכיאטריים עוד היום, ולא בעוד שנתיים וחצי
אזרחים שעברו במקום הביעו הערכה למאבק היו כאלה שלא ידעו שקושרים אנשים בבית החולים.
אב של מאושפז באברבנאל סיפר על ההתעללות שבנו סבל מעובדי המקום והצטרף להפגנה.
בשבוע שעבר הודיע מנכ"ל משרד הבריאות כי החלט להפסיק קשירת מאושפזים פסיכיאטריים עד סוף שנת 2018. כל מי שאינו מכיר את הנושא מקרוב עשוי לראות בכך בשורה. אולם כל מאושפז שעבר קשירה וכל מי שבן משפחתו נקשר יודע שמדובר בהתאכזרות התעללות, והפרה מתמשכת של האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות.

קשירת מאושפזים פסיכיאטריים מופיעה באופן מפורש בדו"ח האו"ם משנת 2012 תחת ההגדרה המשפטית של עינויים.
אנו יודעים שהחלטות שדורשות תקציב ותלויות במנהיגות של מנכ"ל משרד ממשלתי כלשהו עשויות להתבטל מסיבות תקציביות וגם כאשר אותו מנכ"ל מתחלף.

משום כך אנו מצפים מראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות לפרסם ללא כל דיחוי הנחיות מיידיות שישיגו את היעד הזה כבר בימים הקרובים.

אנו נמשיך להפגין ולארגן את הציבור להביע מחאתו ולא נסכים לזריית חול בעיני הציבור על ידי מתן צידוקים ותירוצים להמשך הקשירות של מטופלים במסגרות פסיכיאטריות.

למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש

נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

יהודה ברוך מנהל מוסד פסיכיאטרי אברבנאל קיים יחסי מין עם חוסה


"הוא ניצל את המצב הכי קשה שלי. רציתי למות, והוא ניצל אותי מינית"
מאיה ברגר כמעט שמה קץ לחייה – עד שנתקלה בפסיכיאטר יהודה ברוך מנהל מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים שאמור היה להציל אותה. אלא שלאחר שפיתחה בו תלות מסוכנת, הוא ניצל אותה מינית – כך לטענתה: "הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שבו רציתי ותכננתי למות. הוא פשוט נהיה הכל בשבילי". הפסיכיאטר בתגובה: "טענות סרק"
עמליה דואק, כתבת כלכלה | יונה לייבזון, כתבת רווחה | חדשות 2 | פורסם 12/02/16 

היא ניסתה לשים קץ לחייה ואושפזה בכפייה, אלא שבמקום שאמור היה להציל אותה מעצמה – היא נפלה, לטענתה, קורבן לניצול מיני: מאיה ברגר הייתה בת 26 כשנכנסה בפעם הראשונה לבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל, אחרי שניסתה להתאבד. היא עשתה זאת לאחר שהפסיכולוגית שלה הפסיקה לטפל בה אחרי שמאיה פיתחה בה תלות.

"אני לא חושבת שכבר יש לי משהו להגיד לו", אומרת מאיה בדרך למקום שבו הכירה את הפסיכיאטר. "אני מדמיינת את השער, את השלט בכניסה, וזה מזכיר לי אותו", היא מספרת. "הייתי במשבר הכי נוראי שלי והוא ניצל את זה כדי לספק את היצר הכי בסיסי שלו".

על ההחלטה להיחשף ולהתראיין בפנים גלויות, אומרת מאיה: "אני לא עשיתי שום דבר רע והוא צריך להתבייש. אמא שלי אמרה לי שאני צריכה להתבייש רק אם עשיתי משהו רע – ואני לא עשיתי".

החוק אוסר מפורשות קיום של קשר מיני בין מטפל למטופל בתחום בריאות הנפש. בבתי המשפט אף נטו להקביל בין קשר מיני של מטפל ומטופל לגילוי עריות.
הרופא שטיפל במאיה הוא פסיכיאטר מוכר וידוע, חבר המשפחה. עקב כך, כשהתאשפזה בבית החולים "אברבנאל", הוא הוזעק מיד לסייע. אחרי ששוחררה מהאשפוז, הקשר בין מאיה לבינו החל להתהדק. "הוא המשיך לשלוח לי הודעות ושאל לשלומי. ראיתי זאת כמחווה מאוד יפה", היא מספרת.

מאיה, סטודנטית שנה חמישית לרפואה, שבה לבודפשט – שם למדה בסוף 2014. מדי פעם חזרה לחופשות בארץ, ופנתה למטפל שלה כשמצבה הנפשי הידרדר: "ניצלנו את שהייתי בארץ לפגישות, אחת ליומיים. הגענו למצב של תקשורת 3-4 פעמים ביום, בנוסף לשיחות טלפון, זה היה מאוד אינטנסיבי".

"הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שלי"
צילום: חדשות 2

"זה הגיע למצב שהייתה נגיעה בשיער ונוצר נוהל חיבוק עם כל הגוף. וחיבוק מאוד ארוך בסוף כל פגישה. פעם הוא רצה להציע לי חמלה בצורה גופנית ומאז זה היה הנוהל, וכשניסיתי לשבור את הנוהל הוא אמר לי 'מה עם החיבוק?'".

"תכננתי למות – והוא ניצל אותי. כל הגוף שלי קפא"

אלא שאז הגיעה הפגישה שלא הותירה מקום לספק – כך לטענתה של מאיה. "התיישבתי מולו, והוא אמר לי: 'אני רוצה לזיין אותך פה, על השולחן, ולא אכפת לי מי ישמע'. כל הגוף שלי קפא. ניסיתי להיות חזקה ולא התרגשתי מזה, ואז הוא חיבק אותי צמוד לשולחן, הרגשתי את הארקציה שלו. לא דיברנו על זה והלכנו כל אחד לדרכו".

זמן קצר לאחר הפגישה הזו -מאיה שוב מנסה להתאבד מול עיניו, לאחר עוד טיפול. "הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שבו רציתי ותכננתי למות. הוא פשוט נהיה הכל בשבילי".

יותר מ-30 שנים מפרידות ביניהם – והיא הייתה מוכנה לעשות כל מה שנדרש על מנת שימשיך את הטיפול בה: "פיתחתי תלות כזו נוראית שהפחד לאבד אותו היה יותר מהכל. אמרתי לעצמי שאתן לו מה שהוא רוצה ונמשיך את הטיפול, הייתי עושה הכל. זה משהו שאי אפשר להסביר במילים".

הקשר המעוות נמשך קרוב לשנה

"אני זוכרת שישבנו בנמל תל אביב והוא אמר לי בפעם הראשונה: 'אני חושב שאני מעורב רגשית יותר מדי, שאולי כדאי שתלכי למטפל אחר' . אמרתי לו שאני לא מוכנה, אז זה נגמר באמצע היום באוטו שלו. בשלב הזה קיימנו יחסי מין על בסיס קבוע, אצלי בבית או באיזה מקום בו אפשר היה להשכיר חדר. ההורים שלי לא ידעו מה קורה בינינו".

היחסים הובילו להיריון אסור – ולהפלה

הקשר האסור והמעוות הזה נמשך כמעט שנה. היא לבד – ולא משתפת איש בסוד של שניהם. עד שבאוקטובר האחרון היא נכנסה להיריון, וחשפה בפני אמה את מה שקרה בחדר הטיפולים. אז היא החליטה לעבור הפלה.

"רשמתי לו שעשיתי הפלה והוא ענה לי: 'זה כואב'. הוא כתב שהכל כואב. רשמתי שאני פונה לוועדת האתיקה, למשרד הבריאות ולמשטרה והוא כתב שקיבל את זה בצער וכאב", היא מספרת.

זו הייתה השיחה האחרונה ביניהם. לפני ארבעה חודשים היא הגישה תלונה נגדו והתיק הועבר לפרקליטות. מה שהיה אמור להיות קשר רגיל בין מטפל ומטופלת הפך, לטענתה, לניצול מיני של מטופלת שפיתחה תלות מוחלטת במטפל שלה.

מטעמו של הפסיכיאטר המוזכר בידיעה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות סרק שהן חלק ממסע איומים שתכליתו להסב נזק. גב' ברגר הביעה את רצונה להסב נזק בפניי וגם בנוכחות אחרים. תלונתה היא ניסיון לממש את איומיה".

צעירה הגישה קובלנה כנגד פסיכיאטר בגין אשפוז כפוי בלתי מוצדק

דצמבר 2015 – צעירה הגישה קובלנה כנגד פסיכיאטר בגין אשפוז כפוי בלתי מוצדק. הצעירה, תושבת חולון, הייתה בטיפולו של הפסיכיאטר במשך כשנתיים. בפגישתם האחרונה יידעה אותו, לטענתה, כי היא מפסיקה לחלוטין את התרופות שנטלה. הפסיכיאטר הביע את חששו מהמעשה, ולכן הבטיחה לשמור איתו על קשר רציף. למחרת פגישתם, ובעקבות חבלה, החלה לסבול מכאבי גב חזקים, ונאלצה לעבור בירורים נוירולוגיים ואף המלצה לאשפוז במחלקה אורטופדית. הפסיכיאטר, ששמע מאחיה כי שכרה רכב וחשש כפי הנראה, שתנהג בו, ביקש שתיפגש עמו. היא הסבירה לו כי היא מתניידת באמצעות קביים וכיסא גלגלים וביקשה שייתן לה כמה ימים כדי להתאושש, והסבירה שאינה יכולה לנהוג במצב הזה ממילא, ושתבקר אותו ממש בקרוב. הפסיכיאטר לא התרצה, ביקש שתגיע עוד באותו יום וגם לא טרח לשוחח עם החברה ששהתה לצידה כדי לקבל עוד נתונים. במקום זאת פנה לפסיכיאטר המחוזי ואכן בשעה 2:30 בלילה הגיע לביתה צוות של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בלוית שוטרים עם הוראה לבדיקה כפויה, שהסתיימה באשפוז כפוי. האשפוז נמשך למעלה משבוע וכלל יחס משפיל ומבזה.

הקובלנה נשלחה בסיוע עמותת "מגן לזכויות אנוש", אשר חוקרת וחושפת הפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש. התלונה והתצהיר המפורט מצויים במשרדי העמותה.

העמותה מזכירה כי בפברואר 2013 התפרסם דו"ח של האו"ם בנושא עינויים בתחום שירותי הבריאות, אשר מכליל את הכליאה הכפויה והטיפול הכפוי באנשים עם מוגבלויות תחת ההגדרה של עינויים ודורש מהמדינות החברות לבצע תיקונים לחוקי בריאות הנפש כדי למנוע מצבים כאלה הנחשבים פליליים, ולהחמיר את הענישה כלפי המעורבים בהם.

יהודה קורן, דובר העמותה טוען כי אילו לא הייתה הבדיקה מתבצעת באישון לילה תחת כפייה וכאבים קשים בחדר מיון של מוסד פסיכיאטרי אלא בהסכמה במרפאה בקהילה כפי שהציעה המטופלת, סביר מאד שלא הייתה מסתיימת בשלילת חירותה של המטופלת באמצעות אשפוז כפוי.

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03

מה קורה באברבנאל? 80 תיקים רפואיים של מטופלות נעלמו

מה קורה באברבנאל? 80 תיקים רפואיים של מטופלות נעלמו , רוני לינדר-גנץ , מאי 2015 , TheMarker

חשיפת TheMarker: בבית החולים נערך מחקר שבדק את השפעות הטיפול בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה ■ 
איש אינו יודע מה עלה בגורל התיקים, המכילים מידע רגיש – ואף גורם לא יידע את המשתתפות במחקר ■ משרד הבריאות: "התיקים הועברו כנראה לגריסה" ■ החוקר הראשי ומנהל אברבנאל לשעבר, ד"ר יהודה ברוך, לא הגיב

לאן נעלמו 80 תיקי מחקר רפואי של חולות פיברומיאלגיה מבית החולים אברבנאל? 
ל-TheMarker נודע כי בתחילת נובמבר 2014 נעלמו מבית החולים כ–80 תיקים ממחקר שבדק את השפעתו של שימוש בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה (מחלת הדאבת, שמתאפיינת בכאבים כרוניים).

החוקר הראשי במחקר הוא ד"ר יהודה ברוך, מי ששימש עד לסוף אותו החודש כמנהל המרכז הרפואי ופרש בהסכמה על רקע בעיות בתפקודו ובתפקוד בית החולים. ברוך בחר שלא להגיב על שאלות TheMarker בנוגע לפרשה.

דבר היעלמותם של 80 תיקי המחקר שניהל ברוך נודע לעובדי בית החולים במקביל לסיכום שאליו הגיע ברוך עם משרד הבריאות בנוגע לפרישתו מרצון. זאת לאחר משא ומתן שניהל עם המשרד ועם נציבות שירות המדינה על תנאי הפרישה.

במשרד הבריאות אישרו את הפרטים, אך לא ידעו לומר היכן נמצאים התיקים. לפי המשרד, בדיקה שנערכה העלתה כי התיקים "כפי הנראה הועברו לגריסה". כמו כן, נודע ל–TheMarker כי שום איש או גורם לא טרח ליידע את הנשים שהשתתפו במחקר על כך שהתיקים הרפואיים שלהן נעלמו.

הדיווח על היעלמות התיקים הועבר לבסוף למשרד הבריאות על ידי ד"ר אלכס אביב, יו"ר ועדת הלסינקי של בית החולים, העוסקת באישור ניסויים רפואיים בבני אדם.

מתגובת משרד הבריאות עולה כי המשרד אינו מודאג במיוחד מהפרשה: "היעלמות תיקי המחקר בבית החולים אברבנאל דווחה למשרד הבריאות כמקובל", נמסר מהמשרד. "כמה ימים לאחר מעבר יחידת המיון בבית החולים למשכן חדש, נודע על היעלמות תיקי המחקר שהיו בבניין המיון הישן. הדבר דווח ליחידת ניהול סיכונים בבית החולים ובמקביל דווח לוועדת ההלסינקי המוסדית. משרד הבריאות הורה לקב"ט האזורי לבדוק את המקרה. תוצאות הבדיקה העלו שכפי הנראה התיקים הועברו לגריסה". עוד הבהירו במשרד כי "יש לציין כי אין מדובר בתיק קליני־טיפולי של מטופלים, אלא בתיק מחקר שאליו הוצאו נתונים של חולות פיברומיאלגיה אשר טופלו בקנאביס רפואי".

לשאלת TheMarker אם היעלמות התיקים דווחה למשטרה נמסר כי "לא עלה חשד לגניבה או היעלמות ולכן לא נמסרה הודעה למשטרה. כמו כן, האזור מצולם". בתגובה לשאלה אם יידע מישהו את המשתתפות במחקר בדבר היעלמות תיקיהן, הודו במשרד הבריאות שהמטופלות לא יודעו. באשר לשאלה מדוע לא יודעו המטופלות, נמסר ממשרד הבריאות כי "הנוהל לניסויים רפואיים בבני אדם התשע"ד 2014 התייחס עד כה לנושא שמירת התיקים בביה"ח או אצל החוקרים. בנוהל, החוקר מחויב לשמור את כל מסמכי המחקר 15 שנה. עד כה, בנוהל לא היתה התייחסות לעניין יידוע המשתתפים בהשמדת התיקים".

לדברי המשרד, "בימים אלה עובדים שוב על תיקון הנוהל ובעקבות מקרה זה נשקול להוסיף סעיף בטופס ההסכמה המציין כי תיקי המחקר נשמרים לתקופה של כמה שנים ולאחריה — מושמדים". כמו כן נמסר מהמשרד כי המחקר קיבל אישור מוועדת הלסינקי, כמתחייב.

הפרשה מעוררת שאלות קשות: מה עלה בגורלם של 80 תיקי מחקר? האם נעשה שימוש כלשהו לרעה בפרטים הרגישים הכתובים בהם? מדוע לא יידע בית החולים את הנשים שהשתתפו במחקר בדבר היעלמות התיקים? האם ייתכן שתיקים ממחקרים נוספים נעלמו מבלי שאיש ידווח על כך למשרד הבריאות או למטופלים?

"על פניו, מדובר בזלזול משווע בחובה לשמור על תיקים רפואיים, כמו גם פגיעה במטופלים אשר כעת נשללת מהם הזכות לדעת נתונים רפואיים מהותיים על עצמם. במקרה זה הפגיעה חמורה שבעתיים, נוכח העובדה שמדובר במטופלים שהתנדבו לקחת חלק פעיל בניסוי רפואי", אומר עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ולזכויות החולה.

לדברי יגודה, "כל השמדה של תיק רפואי צריכה להיעשות בהתאם לנהלים ולכללי שמירת רשומות רפואיות, כשהחובה החוקית ליישם את הוראות החוק מוטלת על מנהל המוסד הרפואי. יכול להיות שבמקרה זה, ככל שאבד המידע הרפואי ולא ניתן לשחזרו — עשויה לצמוח למטופלים עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה".

בעיות במחשוב מערך הקנאביס הרפואי

עד סוף 2012, במשך עשור, שימש ברוך, בנוסף לתפקידו כמנהל אברבנאל, גם כראש יחידת הקנאביס במשרד הבריאות — תפקיד שאותו ביצע בפועל מתוך בית החולים. ברוך סיים את תפקידו לאחר פרשה שבה היה מעורב ונגעה למחשוב מערך חלוקת אישורי הקנאביס.

נציבות שירות המדינה חקרה ומצאה כי פרויקט המחשוב, שהיה באחריותו ובפיקוחו של ברוך, נעשה בצורה בעייתית ביותר ותוך חשש לפגיעה בפרטיות של מקבלי האישורים. משרד הבריאות אף נאלץ לשלם פיצוי של מיליון שקל לחברה פרטית שהיתה מעורבת במחשוב בלי הליכי מכרז מסודרים.

הממונה על המשמעת בנציבות, אסף רוזנברג, קבע אז כי הפרשה היא עילה לסיום תפקידו של ברוך באברבנאל, "וזאת נוכח שורת כשלים מנהליים־תפקודיים(…)התנהלותו זו, באופן עצמאי, מבלי לתת דין וחשבון לאיש וכמי שאינו חלק ממערכת ציבורית, עלתה למשרד כמיליון שקל. הפרה כה בוטה וחמורה של חובותיו הבסיסיות של העובד כמנהל בית חולים מחייבת, לטעמי, כי ייבחן המשך תפקידו כמנהל בית החולים".

בא כוחו של ברוך אמר אז בתגובה כי כל הליך הקמת המערך הממוחשב היה "בידיעה מלאה של הנהלת 
משרד הבריאות ובהסכמתה, ובכללם מנכ"ל המשרד היוצא", ודחה את הטענות על פגיעה פוטנציאלית בסודיות הרפואית של מקבלי האישורים.

שלושה חודשים לאחר היעלמות התיקים וכחודשיים לאחר סיום עבודתו באברבנאל, בפברואר 2015, הצטרף ברוך לחברת וואן וורלד קנאביס OWC כשותף וכראש תחום מחקר ורגולציה.

החברה הישראלית, שהוקמה ב–2014, עוסקת במחקר ובפיתוח תכשירים וטיפולים מבוססי קנאביס. בנוסף, החברה מייעצת בקידום חקיקה ורגולציה של טיפול בקנאביס רפואי לממשלות וקובעי מדיניות ברחבי העולם. החברה היא חברה בת של חברה ציבורית אמריקאית בשם OWC Pharmaceutical Research.

האם לא היה ראוי כי תהיה תקופת צינון לד"ר ברוך לפני שהתחיל לעבוד בחברה פרטית העוסקת בקנאביס רפואי? לפי משרד הבריאות, "השאלה נבחנה לפני פרישתו של ברוך אל מול הגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה. בהתבסס על העובדות שמסר ד"ר ברוך, נמצא כי אינה נכנסת בגדר האיסורים שבחוק שירות הציבור הגבלות לאחר פרישה".

הפסיכיאטר פרופ. יורם ברק נעצר בחשד לשיבוש הליכי חקירה

הותר לפרסום: פרופ' יורם ברק הוא הבכיר החשוד בפרשת רונאל פישר , הארץ , יניב קובוביץ , מאי 2015

ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל בת ים וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חשוד שזייף מסמכים רפואיים עבור ערן מלכה – שהדליף לפישר חומרי חקירה חסויים

הותר לפרסום כי פרופסור יורם ברק הוא הרופא הבכיר החשוד במעורבות בפרשת רונאל פישר. ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נעצר לפני יומיים בחשד לשיבוש הליכי חקירה.

על פי החשד, ברק נתן מרשם פיקטיבי לרפ"ק ערן מלכה מיחידת להב 433 לאחר פיצוץ הפרשה, לפיו הוא סובל מהפרעה נפשית. לפי החשד, הבכיר אף נתן חוות דעת לפיה מלכה לא יכול להיחקר יותר מארבע שעות ביום. ברק הכיר את רונאל פישר כשזה ייצג אותו בהליך משמעתי.

הפסיכיאטר יורם ברק מנהל מחלקה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל נעצר בחשד שסיפק אישורי מחלה פיקטיביים לשבש הליכי חקירה
הפסיכיאטר יורם ברק מנהל מחלקה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל נעצר בחשד שסיפק אישורי מחלה פיקטיביים לשבש הליכי חקירה