פייק תיק אימוץ

ת2.PNGעדויות מטרידות של מאומצים ושל הוריהם הביולוגיים • במשך שנים אבדו בשירות למען הילד מכתבים ומתנות ששלחו ההורים לילדיהם • הסיפור המלא – ב"שישבת"
חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום.
מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה"

לצפייה / הורדה תחקיר חגית רון רבינוביץ' – ישראל היום מה- 16.08.2019 הקלק כאן

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

סיתוונית עצמון נמסרה לאימוץ מייד עם היוולדה, וכשמלאו לה 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ שלה. "ישבתי מול העובדת הסוציאלית בשירות למען הילד בחיפה", היא מספרת בדמעות, "והיא אמרה לי 'מעולם לא שאלו עלייך, מעולם לא השאירו לך כלום בתיק'. מרוב תסכול ואכזבה עזבתי את הארץ מייד אחרי שחרורי מצה"ל. 22 שנה אחרי שהוריי ואחיי הביולוגיים מצאו אותי בקנדה, שם אני גרה, התוודעתי לגודל השערורייה כשהבנתי שהשאירו לי עשרות מכתבים ותמונות במהלך השנים. זרקו את המכתבים שההורים שלי השאירו לי, ובהינף יד מחקו את ההיסטוריה שלי ורצחו לי את הנשמה. אני רק רוצה לשאול מי אחראי לטירוף הזה של העלמת המכתבים, ואיך הוא ישן בלילה? איך?"

מורן תמיר, אחותה הקטנה של סיתוונית, כועסת. "איבדנו שנים חשובות כל כך עם סיתוונית בגלל התנהלות רשלנית שהיא עילה לתביעה בבית משפט", היא אומרת, "היא לא היתה יורדת מהארץ אילו ידעה שמחכה לה כאן משפחה חמה ואוהבת".
בשבועות האחרונים הגיעו לידי "ישראל היום" עשרות עדויות של מאומצים ושל הורים ביולוגיים בנושא פתיחת תיקי אימוץ. מכולן עולה חשד למחדלים חמורים בהתנהלות של השירות למען הילד, הפועל במסגרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. רבים מהמאומצים שפתחו את תיקי האימוץ שלהם, נתקלו בתיקים ריקים, אף שהוריהם הביולוגיים השאירו להם מכתבים, תמונות ופרטים ליצירת קשר, ליום שבו יבקשו להתחקות אחר עברם ואחר מוצאם. רק לאחר שפגשו את הוריהם ואת אחיהם, הם למדו על קיומם של המכתבים.
דינה מימון ילדה את בנה כשהיתה קטינה ונאלצה למסור אותו לאימוץ. כשבנה פתח את תיק האימוץ והם נפגשו, היא התפלאה לשמוע שהוא לא קיבל מהעובדות הסוציאליות מכתבים שהשאירה, מתנות, ואף תכשיטי זהב. "בבר מצווה שלו השארתי לו שרשרת לב חצוי מזהב", היא מספרת, "כשהיה בן 16 השארתי צמיד גורמט. הוא לא קיבל את הדברים האלה, וגם לא כמה וכמה מכתבים שהשארתי לו".
מהשירות למען הילד נמסר בתגובה: "יש מכתבים שמגיעים ללא זהות ולא ניתן לאתר למי הם מיועדים".
ממשרד העבודה והרווחה מסרו: "מדובר בתהליכי אימוץ שהחלו לפני כ־20 שנה לפחות. פרקטיקת העבודה עברה מאז שינויים משמעותיים, בארץ ובעולם".

ש1ש2מחדל תיקי האימוץ_page-0002מחדל תיקי האימוץ_page-0004מחדל תיקי האימוץ_page-0005מחדל תיקי האימוץ_page-0006מחדל תיקי האימוץ_page-0007מחדל תיקי האימוץ_page-0008

משרד הרווחה מטייח אונס קטינות במוסדותיו

אונס
אונס קטינה במוסדות משרד הרווחה – אילוסטרציה

משרד הרווחה מטייח כל עבירה פלילית הנעשת על ילדים שהוצאו מביתם בצו בית משפט כולל עבירות של תקיפה, ואונס קבוצתי. התיק נסגר על ידי פקידות הסעד ואינו מטופל על ידי המשטרה. כך עולה מהכתבה להלן ועוד אירועים רבים אחרים שקורים מידי יום.

חשיפה: מנהלת הוסטל הכניסה בדואים למוסד – קטינה נאנסה , אלחנן גרונר ,  ז' אדר ב תשע"ט – 14/03/2019 , הקול היהודי

חשיפת הקול היהודי: מנהלת הוסטל "בית קשת" של משרד הרווחה מכניסה דרך קבע בדואים וערבים לבקר את הקטינות. לאחר אונס בת ה-13 המנהלת לא עירבה את המשטרה והקטינה לא קיבלה טיפול רפואי עד להתערבות בני משפחתה

הקטינה בת ה-13 שנאנסה לפני כחודש הכירה בדואים וערבים לאחר שאלו הוכנסו להוסטל בו שהתה בידי מנהלת המוסד, כך נודע לקול היהודי.

הקטינה, שהוצאה מביתה בצו בית משפט ונכנסה להוסטל בית קשת בראשון לציון מכח צו נזקקות, נאנסה בידי שלושה צעירים בדואים, אשר נעצרו בעקבות האירוע ושוחררו לאחר שהרשויות טענו כי קיים קושי ראייתי בתיק.

אלא שמתחקיר הקול היהודי עולות טענות קשות ביותר כלפי התנהלות מנהלת ההוסטל בו שהתה הנערה, הן בנוגע להכנסת בני מיעוטים בגירים לביקור הקטינות השוהות בהוסטל, והן על כך שלא יידעה את המשטרה בדבר האונס למרות בקשת אם הקטינה, ואף לא דאגה שתפונה בהקדם לקבלת טיפול רפואי.

מדובר בהוסטל אשר מעניק שירותים למשרד הרווחה.

הקטינה שוהה במקום בחודשים האחרונים, ולמשפחתה התברר כי מרבית הקטינות השוהות בהוסטל נמצאות בקשר עם בדואים וערבים, ואף מבלות איתם בסמוך למוסד ב"אפטרים" (חופשה בת מספר שעות המוענקת לקטינות מספר פעמים בשבוע), תוך שתיית אלכוהול.

אמא של הקטינה התריעה שוב ושוב בפני מנהלת המוסד, אולגה שושני, ודרשה כי ביתה לא תצא לאפטרים לבלות עם אותם ערבים, אלא תצא מהמוסד בליווי מדריכה שתפקח על צעדיה.

אלא שהמנהלת לא נענתה לה וטענה כי הדבר יוביל לניתוקה מהחברות.

הסיבה להכנסת ערבים להוסטל – "עצמאות בקשרים זוגיים"

עוד מתברר כי המנהלת מכניסה ביודעין צעירים בני מיעוטים בגירים לבקר את הבנות בהוסטל, וכך הכירה אותה קטינה בת 13 בדואים וערבים, מהלך שהביא לטענת משפחת לאונס האכזרי שחוותה.

לדברי המשפחה, הקשר לאותם בדואים שאנסו את הקטינה הגיע דרך בדואים שנכנסו להוסטל, וכי באופן כללי הבדואים שנכנסים להוסטל "משדכים" חברים שלהם לבנות נוספות.

המנהלת לא מכחישה את הטענות ולדבריה היא מכניסה את הצעירים הבדואים למוסד כחלק מתהליך פיתוח עצמאות אצל הקטינות שכולל יצירת "קשרים זוגיים".

מאידך, בשיחה אחרת עם האם אמרה המנהלת כי היא מכניסה את הערבים כדי לדעת עם מי הבנות בקשר, והדגישה כי ברור לה "ש-80% מהערבים האלה הם פוגעים בהם. זה ברור לי".

בנוסף עולות תהיות בנוגע לעמדות האידיאולוגיות של המנהלת, אשר אינה רואה בעיה בכך שקטינות יהודיות יהיו בקשר זוגי עם ערבים.

בשיחה בין האם למנהלת שהגיעה לידי הקול היהודי, נשמעת המנהלת פורסת את משנתה, לאחר שהאם דורשת כי לא תאפשר לבתה לצאת לאפטרים עם הבנות האחרות מתוך חשש שביתה תייצר קשרים עם ערבים שינצלו אותה.

המנהלת יוצאת כנגד טענתה של האם על כך שקשר בין ביתה לערבים הוא בעייתי.

"יש הבדל בין ערבים שלוקחים אותם לכפרים ומנצלים אותן ומתעללים בהן, לבין ערבי שהוא שנה מעל הגיל והוא יכול להיות אחלה בחור והכל", אומרת המנהלת ושואלת: "ואם זה היה בן 19 אבל יהודי זה היה בסדר?".
האם משיבה: "לא לא לא, זה לא בסדר! אבל שתינו יודעות שהערבים שמתקרבים לבנות שלך (בהוסטל) באים לנצל אותן.
המנהלת: לא נכון, רובם, לא כולם, היו לי גם נערות, אמנם אחת שתיים, לא הרבה, עם זוגיות מאוד בריאה וטובה לנערות יותר מכל יהודי שהם יצאו איתו.
האם נחרדת ומשיבה: ה' ירחם!
המנהלת: כל אחת בדעותיה נישאר וזה בסדר שזה הקווים שלך.

האם הזהירה: חוששת שהילדה תיאנס

בליל שבת לפני כשבועיים וחצי ברחה הקטינה מהמוסד, וכך גם למחרת.

כאשר הדבר נודע לאם, היא התחננה בפני שושני כי הקטינה תקבל פיקוח הדוק יותר או תועבר למוסד עם פיקוח הדוק, ואף ציינה במפורש כי היא חוששת שבתה תיאנס, דבר המתועד בהקלטות.

המנהלת השיבה שאחרי בריחה אחת לא מחליטים כאלו החלטות וניסתה להרגיע את האם.

אלא שכיממה לאחר מכן, ביום שני בלילה, שוב ברחה הקטינה מהמוסד, יצאה לבילוי עם בדואים שאספו אותה מאזור ההוסטל, ואז התרחש אירוע האונס הקשה.

אך גם התנהלות המוסד בנוגע לטיפול בקטינה לאחר האונס מעלה תהיות קשות.

למרות האונס הקבוצתי הברוטאלי מנהלת המוסד לא העבירה דיווח למשטרה, לא פינתה את הקטינה לטיפול רפואי וזאת במשך כ-36 שעות, עד אשר בני משפחתה של הקטינה הגיעו למוסד והוציאו את הקטינה לקבלת טיפול רפואי, ובית החולים דיווח מידית למשטרה.

המנהלת לאחר האונס: הקטינה צריכה לקחת אחריות

לקול היהודי נודע כי לאחר האונס, הקטינה חזרה להוסטל ובשעה 23:00 בלילה שוחחה אמא של הקטינה עם המדריכה שסיפרה כי הקטינה "כעיקרון בריאה ושלמה, נראה ששתתה קצת אלכוהול, אנחנו לא עושים איתה בירורים בשעה כזו, אמרתי לה שתלך לישון, העיקר שהיא חיה ובסדר ומחר נראה מה קרה".

לטענת המשפחה, הקטינה חזרה להוסטל כשהיא מגואלת בלכלוכים שונים, חול, וקיא וכי לאור מצבה ביקשו חברותיה מהצוות להזעיק אמבולנס ולפנותה לטיפול רפואי אך הדבר לא התבצע.

בבוקר נודע למנהלת על האונס, אולם זו לא עדכנה על כך את המשטרה או את האם באופן מיידי.

רק בשעה 13:00 בצהריים וללא התרעה מוקדמת או עדכון מקדים לאם, ניהלה המנהלת שיחה בה ביקשה מהקטינה לספר לאמא על שהתרחש, כביכול הילדה עומדת לספר לה שנכשלה במבחן.

הדברים עולה כי המנהלת אף ביקשה להטיל על הקטינה את האחריות.

"אני ו****** עוברות הרבה שיחות היום על הדברים שהתרחשו והיא יודעת שמסילה (מוסד נעול א"ג) על הפרק…", אמרה המנהלת לאם בהקלטה שתוכנה הגיע לידי הקול היהודי.

"אחד הדברים שדיברנו בשיחות זה שהיא צריכה לספר לך מה קרה אתמול. היא נורא מפחדת להגיד לך מה קרה אתמול כי היא מבינה שאת תכעסי ותתעצבני, והיא רצתה שלא אני אספר לך אלא היא תספר לך ממקום של לקיחת אחריות… וזה מעשה מאוד בוגר מבחינתי".

הילדה נשמעת בוכה והמנהלת אומרת לילדה: "תגידי מה קרה אתמול? חלק מלקיחת האחריות זה להתמודד עם המעשים ולהתחיל לתקן ולעשות סדר".

המנהלת סירבה לערב את המשטרה

הילדה התחילה בשלב זה לתאר את האונס בפרצי בכי ולאחר שסיימה דרשה האם כי המשטרה תיכנס לסיפור באופן מיידי, אולם המנהלת סירבה לכך.

האמא: "אני מצפה שמידית תיקחי אותה לתחנת המשטרה להגיש תלונה".

המנהלת: "אבל אם היא לא רוצה אני לא יכולה להכריח אותה. אני הצעתי לה, הצעתי לה בדיקות רפואיות, אני לא יכולה להכריח אותה להגיש תלונה.

אני גם חייבת להגיד שלהגיש תלונה זו דרך אחת לטפל בזה, אני חושבת שיש הרבה דרכים לטפל בזה, ואחד זה קודם כל לדאוג לה ולדאוג איך היא לא נכנסת למצבי הסיכון האלה ואיך היא שומרת על עצמה ולדאוג לה מבחינה בריאותית… זה מה שכרגע אותי מעסיק.

המנהלת אף המשיכה לתאר ליד הקטינה כמה מורכבת הגשת תלונה במשטרה, ובכך להרתיע אותה מהגשת תלונה כנגד החשודים באונס.

בשלב זה כוחותיה של האם לא עמדו לה והיא החלה לצרוח, והתמוטטה.

עוד כ-24 שעות עברו עד שקיבלה הקטינה טיפול רפואי, וגם זאת רק לאחר התערבות אקטיבית של בני משפחתה.

רק יום למחרת – כ-36 שעות לאחר האונס – ורק לאחר שאם הילדה הגיעה להוסטל ולקחה את הילדה פיזית לקבלת טיפול רפואי, והמרכז הרפואי עירב מיידית את המשטרה על פי חוק חובת דיווח ולבקשת המשפחה, נכנסה המשטרה לתמונה.

צוות ההוסטל אף רצה למנוע מההורים לקחת את הבת לטיפול רפואי, וזאת בטענה שהם מפירים צו בית משפט.

יש לציין כי בהמשך טענה המנהלת כי עדכנה את פקידת הסעד במקרה מיד כאשר התגלה, וקיבלה הוראה לקבוע לקטינה תור לרופא נשים, אך הוחלט כי רק למחרת יקבע התור על מנת "לתת לקטינה להירגע מהחוויה".

מריבות בין העובדות הסוציאליות פוצצו את הוועדה

בארגון להב"ה המסייע לקטינה ובני משפחתה העלו טענות גם כנגד שירותי הרווחה במקום מגוריה של הקטינה.

לקול היהודי נודע כי וועדה בדנה עוד קודם לאונס במצב הקטינה "התפוצצה" לאחר מריבה בין עובדות מחלקת הרווחה על רקע אישי.

בעקבות כך, טענות האם על כך שהקטינה לא מוגנת במוסד ונחשפת לבני מיעוטים הנכנסים למוסד, לא נשמעו, וכן לא התקבלה בעקבות כך החלטה בעניין צורת הטיפול בקטינה.

בנוסף, ברווחה אף ביקשו להחזיר את הקטינה לאחר האונס לאותו המוסד בו נחשפה לקשר עם בני המיעוטים, אולם מאבק עורכת הדין ורד לוי המייצגת את המשפחה מטעם ארגון להב"ה מנע זאת.

בארגון להב"ה ביקשו מהרשויות לבדוק מניע לאומני לאונס, שכן לפי תיאור הקטינה האונס כלל השפלות קשות.

בלהב"ה אומרים כי בידם עדויות רבות על הנעשה בהוסטלים ומוסדות של הרווחה, ועל אג'נדות שמאל החודרות לחלק גדול מהמוסדות, ומשפיעות על יחס אנשי הצוות לקשר של בנות רבות עם ערבים המנצלים אותן.

עו"ד ורד לוי המייצגת את משפחת הקטינה מטעם ארגון להב"ה מסרה בתגובה לקול היהודי: "לפני מספר שבועות פנתה אלי באמצעות ארגון להב"ה אם שבתה הקטינה נאנסה ע"י קבוצה של בני מיעוטים בגירים, כאשר ככל הנראה ההכירות עמם נוצרה במהלך שהותה בהוסטל, שאמור היה להוות עבורה מעון סגור ומגן מפני סיכונים. מבלי להכנס לפרטי התיק המצוי כעת בחקירה, אוסיף כי אנו ממשיכים לטפל בקטינה ובמשפחתה, עוקבים אחרי טיפול הרשויות בעניינה, ומקווים כי כל הפרשת תיבדק באופן יסודי תוך מתן דגש על הסיכונים להם, לכאורה, נחשפה הקטינה".

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה לקול היהודי: "גורמי הפיקוח פתחו בתהליך של בדיקת עומק יסודית מול העמותה המפעילה את ההוסטל, במידה והטענות יתבררו כנכונות יופקו לקחים והמשרד ינקוט בכל הצעדים הנדרשים אל מול האחראים לכך. בשל החסיון וצנעת הפרט איננו יכולים להרחיב".

מהמשטרה נמסר לקול היהודי: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה ביסודיות ובמקצועיות. פעולות החקירה הביאו לאיתורם ולמעצרם של החשודים ומעצרם הוארך על ידי בית המשפט. עם התקדמות החקירה ובהתאם לממצאיה, שוחררו החשודים בהנחיית הפרקליטות. אין בשחרורם של החשודים להעיד על תוצאות החקירה בעניינם, משטרת ישראל תמשיך בחקירה במטרה להגיע לחקר האמת".

ת1ת2

 

מעצרה הממושך של הבלוגרית לורי שם טוב

17.03.2019 – ערוץ WeAct בתכנית "למען עתיד ילדינו" יעקב בן יששכר מראיין את משה שלם על מעצרה הממושך מעל שנתיים של הבלוגרית, עיתונאית לורי שם טוב בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב עצורה מעל שנתיים ללא ייצוג משפטי , ומשפטה טרם החל. לורי שם טוב הייתה אישה נורמטיבית אם לשני ילדים טרם החלו רשויות הרווחה "לטפל" בה משום שפקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים סברה שיש לבחון את האמהות שלה וילדיה עלולים להיות "בסיכון".
ילדיה הוצאו מחזקתה בעורמה עת שהייתה בדיון בוועדת החלטה שלחה פקידת הסעד בצו חירום לקחת ילדיה מבית הספר ומהגן למקום חסוי. שם טוב וילידה אינם בקשר מעל עשור על פי הוראת בית המשפט ופקידת הסעד.
שם טוב החלה לעסוק הפעילות עיתונאית על מדיניות משרד הרווחה. ב- 27.02.2019 נעצרה שם טוב עם בלוגרים נוספים על מה שמכונה "עבירות שיימינג". שם טוב עצורה עד עצם היום הזה. הסנגוריה הציבורית אינה מקצה משאבים הנדרשים למשפט מורכב של שם טוב (כ- 120 סעיפי אישום) ולכן הסנגורית נאלצים להתפטר מייצוגה של שם טוב. שם טוב ללא ייצוג. האזינו לשיחה על מעצרה של שם טוב.

בני הזוג שבתם הוצאה להוסטל בצו בית משפט: "התאסלמנו ועברנו לשטחים, רק כך נשיב את בתנו"

מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/2/2019 13:59 ● ערב ערב
לאחר שנדחו בכל ערכאה אפשרית ● ובתם בת ה-15 הוצאה מביתם והועברה להוסטל בשל הגדרתם כהורים נזקקים ● ולאחר שהתברר למשפחה כי מחלקת הרווחה מתכננת להוציא גם את הבת השנייה, ולהעבירה למסגרת חוץ ביתית ● פנו הורי הילדה לצעד קיצוני, התאסלמו ועברו לגור עם ילדיהם בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים" ● הכל בדרך לוויתור על אזרחותם הישראלית ● "זו הדרך היחידה להשיב לנו את בתנו", מסביר האב בכאב

ת1
האם ושניים מילדיה בלבוש איסלמי

הסיפור של משפחת ק' ממחיש עד כמה חזקים הם קשרי דם ומה מוכנים הורים לעשות על מנת לשמור על משפחתם מלוכדת. לאחר שעברו שלוש ערכאות בבתי משפט, ולאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את ההחלטה על כנה. החליטו בני המשפחה לעשות צעד קיצוני כדי לשמור על משפחתם מלוכדת: "אנחנו לא נוותר על הילדה שלנו", הם אומרים, "אנחנו לא מאחלים לאף משפחה לעבור את הצער והסבל שאנו חווים והכל בגלל שמחלקת הרווחה מסרבת לעשות תסקיר נוסף. אפילו המורים בבית ספר סיפרו על השיפור הניכר אצל הבת שלנו, הסוקרת שהובאה לביתנו ללוות אותנו ממליצה להשאיר את הילדה בבית בשל השיפור, אבל ברווחה מתעלמים". הם מספרים בכאב.

הילדה כתבה מכתב התאבדות

כזכור, בשנת 2014 הוכרזו ארבעת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים על רקע תפקוד הורי לקוי בעיקר סביב שמירה על ניקיון הבית, היגיינה אישית של הקטינים, בעיות התארגנות ומצוקה כלכלית. מחלקת הרווחה פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא את הילדה מביתה ולהעבירה למסגרת החוץ ביתית שנמצאה עבורה. מנגד טענו ההורים כי אומנם תפקודם ההורי היה לקוי אך מסוף שנת 2017 בזכות הדרכה ושיקום המשפחה על ידי עו"ד יוסי בדש המסייע להם, חל שיפור משמעותי בתפקודם וכי הם הוכיחו רצון טוב לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים ונכונות הלכה למעשה לתקן ולשפר את הנדרש מהם. בית משפט השלום לענייני משפחה באילת קיבל את עמדת מחלקת הרווחה והורה על העברתה של הילדה להוסטל. ההורים באמצעות בא כוחם ערערו לבית המשפט המחוזי לענייני משפחה שגם הוא פסק כי הילדה תועבר למסגרת הפנימיה. ההורים לא ויתרו ובא כוחם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל, נמצא על מיטתה של הילדה מכתב בו היא כותבת כי במידה ותועבר בכוח לפנימייה בכוונתה להתאבד. הילדה נבדקה בבית חולים לבריאות הנפש בבאר שבע, שם טענה כי: "כתבה את המכתב בכדי שהוריה ילחמו עליה" ונקבע כי הילדה סובלת מקשיים רגשיים אך אינה אובדנית וכי אין סיכון אובדני". בית המשפט העליון דחה את העתירה והשאיר על כנה את ההחלטה להוצאת הילדה ולהעברתה למסגרת הוסטל.
מאז העברתה להוסטל עברה המשפחה מספר דרמות בשל אי רצונה של הילדה לשהות בו. "היא איימה שתתאבד מספר פעמים. פעם אחת חיפשנו אותה במשך שעות ארוכות מכיוון שבמקום להגיע להוסטל ברחה. רק אחרי שעות ארוכות ומורטות עצבים, נמצאה על ידי המשטרה", מספרת האם, "אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מאחלת לאף אימא לעבור את מה שאני עוברת, הבת שלי כל הזמן בוכה, היא אומרת לי שהיא תברח עוד פעם. היא אומרת שתתאבד ואני נקרעת, היא בוכה בגלל המרחק, אם היו מוצאים פתרון בו היו משאירים את הבת שלי באילת או במסגרת מתאימה קרובה לעיר זה היה יכול לעזור. אבל לעקור ילדה בגיל הזה למקום זר ורחוק – ילדה שחיה באילת ומכירה רק את העיר הזאת – למקום בו היא לא מכירה איש, זה עונש נורא למה היא צריכה להיענש?"

ת2
מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה

בית המשפט מעניש את הילדה על שברחה
בעקבות בקשה לבחינה מחודשת שהגיש עו"ד בדש על רקע איומי הילדה כי תפגע בעצמה, קבע בית משפט השלום באילת דיון נוסף, "בדיון החליט השופט כי על רקע ניסיון הבריחה של הילדה, היא תישאר בהוסטל ולא תצא לביקור בביתה במשך חודש ימים", אמר עו"ד בדש.

בעקבות החלטת בית המשפט, כאמור החליטו בני המשפחה בצעד קיצוני להתאסלם ולעבור להתגורר בשטחים.
השבוע סיפר אב המשפחה ל'ערב ערב' כי כרגע הוא נמצא באילת אך האם והבנות (מלבד בת ה-15 שכרגע נמצאת בהוסטל) עברו להתגורר בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים". בפוסט שהעלה לפייסבוק סיפר האב על ההחלטה: "אני ובני משפחתי עשינו צעד מאד מאד קיצוני. אני ובני משפחתי התאסלמנו בגלל הרדיפה של הרווחה ובתי המשפט באילת. ההתאסלמות שלנו באה מרצון. אני יודע שהצעד שעשינו ממש ממש קיצוני". הפוסט זכה לתמיכה מצד אנשים שהבינו את המצב הנפשי בו נתונים בני המשפחה, "עם היכולת של הרווחה להרוס משפחות ולגרום לשבירה נפשית של ההורים והילדים ללא אפשרות תיקון – אז הצעד שלכם נשמע מאד הגיוני. מי שמשפחתו לא מאוימת על ידי הרווחה לא יבין זאת", כתבה הגולשת ר,ב,א,כ. הגולשת מ.ט.מ כתבה: "הורים רבים מתאבדים …אבל יש כאלה שמוצאים דרך אחרת…התאסלמות והעתקת מקום המגורים לרשות הפלסטינאית…בזמן שחרדים נלחמים נגד התבוללות…מדינת ישראל דוחפת משפחות שלמות להתבולל. לחסל את הנאציזם הסוציאלי בישראל". הפוסט זכה גם לתגובות מבקרות אך מבינות: "עצוב לי שברחתם שהאויב יציל אתכם, במקום שפקידות "הסעד" שאמורות לתת סעד מזור למשפחות קצת חלשות … עשו את ההפך המוחלט… הלב צועק הצילו", כתבה הגולשת ל'.

מאיפה עלה לכם הרעיון לעשות כזה צעד קיצוני? "בגלל הרדיפה שעברנו ועדיין עוברים על ידי מחלקת הרווחה. לאחר שהתייעצנו עם אנשים מישהו העלה את הרעיון, וכדי לשמור על המשפחה מאוחדת, דיברנו עם הבנות והחלטנו לעבור לשטחים ולוותר על האזרחות שלנו".

אתה מבין את המשמעות של ויתור על האזרחות, האם זה שווה, הרי עוד שלוש שנים הילדה בגירה ותחזור לחיות אתכם
"אין לנו ברירה. אני לא מוכן לתת את הילדה שלי או לחיות בלעדיה. ומלבד זה העבירו את הילדה להוסטל בגלל טענה לבעיות היגיינה, המקום שבו הילדה נמצאת רחוק מלהיות היגייני, מלא בג'וקים וחרקים. בנוסף, הבת שלי הוטרדה על ידי חוסה בהוסטל, פנינו לרווחה והצגנו תמונות והגשנו תלונה על ההטרדה, בינתיים הילדה שם ממשיכה לסבול מהטרדות ומחוסר היגיינה ואנחנו עוד לא קיבלנו תשובות מה נעשה".
ובכל זאת להחליט לוותר על האזרחות הישראלית בשם הילדים שלכם, ילדים שגדלו על ערכי הדמוקרטיה, שנדרשים לכיסוי ראש ולהמון הגבלות שאינן דמוקרטיות זה לא הוגן עבורם
"כל ההחלטה הייתה בשיתוף איתם והם מאד מרוצים".

איך אתה יכול להגיד דבר כזה עבר חודש בלבד, גם אני אם אקח את ילדי לתאילנד לחודש הם ייהנו אבל אני חושבת שאחרי חצי שנה ימאס להם, והם ירצו לחזור לשגרה המוכרת לחיים המוכרים. הרי ידוע שדת האסלם היא דת קשה הדורשת צניעות, תפילות והיא רחוקה מבחירה דמוקרטית והרי הילדים שלך גדלו על ערכי הדמוקרטיה. לקחת בחשבון מה יקרה במידה ואחת הבנות תתלבש לא צנוע או תבחר לעשות משהו שעבורה היה שגרתי כמו להביע דעה, איך זה יתקבל שם?
"לגבי הוויתור על האזרחות עדיין לא דיברנו על זה לעומק זה רק עלה כחלק מהתהליך, נדבר על זה ונגיע להחלטה. לגבי השאר בשביל זה עוברים תהליך ונלמד איך לחיות על פי הדת האסלמית. אנחנו אומנם נמצאים תחת קורת גג של האחים המוסלמים אבל לא נמצאים באזור של הפנאטים".

איך הילדים הגיבו, ומה עשיתם על מנת להכין את עצמכם למעבר "לפני שהחלטנו לעבור לשטחים ולהתאסלם, הסברנו לילדים מה זאת דת האסלם וכי הם ילמדו בבית ספר דו שלבי, בו לומדים ערבים ויהודים, והם קיבלו את זה. בנוסף, אשתי והילדים עברו לתקופה לאזור הצפון שם עברו שיעורים להכרת הדת המוסלמית והתחלנו תהליך של התאסלמות, שכולל לימוד הקוראן והתפילות. לאחר מכן עברנו למסגד באזור רמלה תחת קורת גג של "האחים המוסלמים" ושם למדנו את הדברים הבסיסים כמו מנהגים ועוד. במסגד גרות הבנות בלבד, יחד עם הבן הקטן, שם דואגים להן לאוכל ולמלבוש. וב-19 בפברואר היינו בבית הדין שהרעי בנצרת והתאסלמנו.

בעצם לא השגתם את מה שרציתם, כל הרעיון היה לא לפרק את המשפחה ועכשיו הפרידו אותך מהם, והילדה עדיין בהוסטל
"אני נוסע אליהם וכשאני מגיע אנחנו מקבלים חדר בו כל המשפחה ביחד. בנוסף אני בחרתי כרגע להישאר באילת ולעבוד כי אני חייב כספים ורוצה לשלם לכל מי שאני חייב. בחודש הבא מתוכנן כי הבת שבהוסטל תגיע לבית הדין השרעי למלא מסמכים, על מנת להפוך אותה למוסלמית וכאשר לא תהיה אזרחית לרווחה לא תהיה זכות לקחת לנו אותה. ואחרי שנעבור את כל התהליכים נקבל מקום לגור בו כולנו כמשפחה אחת מלוכדת".
ידוע לך כי במקרה ותוותר על האזרחות הישראלית, לא תוכל להמשיך להתגורר בעיר אילת ובטח שלא לעבוד בה
"כן, אני מבין את זה אבל לרווחה היה שמונה שנים לעזור לנו והם לא עשו שום צעד כדי לעזור. במקום זה הם נאבקו לקחת לנו את הילדים ולזה אנחנו לא מסכימים".

מאז שעברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית, האם פנה אליכם מישהו מהרווחה או כל גורם מוסמך אחר? "אף אחד לא פנה".
האב מעלה טענות קשות גם נגד הביטוח הלאומי, "איך יתכן והילדה, שהרגל שלה קצרה והיא נזקקת לתמיכה של קב, ילדה שאין לה כליה, לא זכאית לקבל קצבה מהביטוח הלאומי?", הוא שואל, לדבריו: "במקום שינסו לעזור לנו, שיבדקו את תהליך ההתקדמות שלנו כהורים. את השיפור ואת העבודה שעשינו כדי להשאיר את הילדה בבית, יותר קל להוציא אותה ולקחת אותה מאתנו. אנחנו אנשים יש לנו רגשות אנחנו לא יכולים לוותר על הילדה שלנו גם במחיר החיים שלנו".

יש לכם תקווה שהרווחה תוותר על הדרישה לשים את הילדה במסגרת הוסטל, ותחזיר את הבת הביתה מה תעשו במקרה כזה?
"במידה והרווחה תחזיר את הילדה הביתה והכל יעשה בהסכם בית המשפט ובתנאים שיהיו מקובלים על עורך הדין שלנו, אנחנו נסכים לשתף פעולה עם הרווחה ונעשה כל מה שיבקשו וכמובן נמשיך להתגורר באילת".
אם המשפחה, ניתקה מאז המעבר לשטחי הרשות כל קשר עם העולם הקודם. היא ניתקה את הטלפון הנייד שהיה ברשותה, התנתקה מהרשתות החברתיות והחלה ביחד עם ילדיה לקבל עליה את דת האסלם. במקביל ממתינה האם ליום בו תעבור גם בתה שבמסגרת ההוסטל להתגורר עמה.

בצעד חריג ולאחר בקשת 'ערב ערב' שוחחה עמי מטלפון חסוי: "אף בן אדם לא יכול לגדל את הילד כמו ההורה שלו עצמו", היא אומרת בבכי, "לאחרונה גילינו כי במחלקת הרווחה החתימו אותנו על צו נזקקות, לא ידענו על מה חתמנו והם אמרו לנו שזה לטובתנו, ולאחר מכן החלו לפעול להוציא את כל הילדים מהבית ולהעביר אותם למוסדות". לדבריה, "הגעתי למצב שאני פוחדת מהרווחה. אני מרגישה מאוימת מהם. הם הוציאו ילדה אחת למסגרת אור שלום ולאחר שלא הסתדרה שם, החזירו אותה הביתה והתלבשו לי על ח'. שמעתי אותם ברווחה אומרים כי גם הבת השנייה מועמדת וודאית ליציאה מהבית. אם אני אשאר באילת תוך חודש יכולים לקחת לי את כל הילדים. אחרי שלקחו לי את ח' אני חוששת שגורלם של א, נ' ו-ג' יהיה זהה. אני לא מאחלת לאף אחד שירגיש ויעבור את מה שאנחנו עוברים".
לדבריה זה הטריגר שגרם למשפחה לעשות צעד כל כך קיצוני. "אין לנו כוח להתמודד עם הרווחה, הרמנו ידיים, זה המוצא האחרון שלנו", היא אומרת בכאב.

אתם מספרים שבינתיים הילדים מרוצים, מה יקרה אם יגידו לך שלא טוב להם מה תעשי אז?
"אם אני אבין שלא טוב להם אני אדאג לקחת אותם משם למקום שיהיה להם בו טוב יותר. הילדים האלו הם הלב שלי הם החיים שלי, אני אתן את חיי בשבילם. אני ילדתי אותם, יש לי אהבה שווה לכולם ואני רוצה את הילדים שלי לצדי".
האם סיפרה כי בקרוב, לאחר הפיכתה של הבת האחרונה למוסלמית בכוונת המשפחה להחליף את שמם לשמות ערבים וכן שם משפחתם יוחלף .
את מודעת לזה ששינוי הדת לא ישנה. כל עוד אתם נושאים באזרחות ישראלית הרווחה יכולה להגיע אליכם

לכל מקום בו תהיו. מה בכוונתכם לעשות? 
"נוותר על האזרחות שלנו אבל את הילדים לא ניתן".
משה בן זיקרי, יו"ר ארגון להב"ה ומשמר השכונות באילת אמר ל'ערב ערב': "פניתי לעורך הדין יוסי בדש על מנת שיעביר למשפחה מסר כי אנו נעזור להם בכל דבר שיצטרכו ושלא יעשו את הצעד שהם מתכננים. ביקשתי שיצרו קשר אך הם לא יצרו. אני חושב שזאת טעות חמורה, הם לא מבינים מה הם הולכים לעבור, בהתחלה הכל מתוק, אבל אחרי זמן הם יעברו שם יותר גרוע. במקום להתמודד בצורה חוקית הם בחרו לברוח. אני רוצה להעביר למשפחה מסר כי ברגע שהם שם קשה לנו לעזור להם, אך במידה וירצו את עזרתנו, אנחנו נעזור. אני חושב שהמשפחה צריכה להבין שבריחה אינה הפתרון".

ביום שלישי השבוע הגישו בני המשפחה מסמכים למשרד המשפטים וכן למשרד הפנים , בבקשה לביטול אזרחותם הישראלית .

דובר הביטוח הלאומי מסר: "מפאת צנעת הפרט, ומשום שמדובר בקטינה, לא נוכל להגיב על טענות ההורים".

מעיריית אילת לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.

ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.

ע1

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב?

04.07.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וארבעה חודשים על עבירות של פגיעה בפרטיות, לשון הרע, העלבת עובדת ציבור וכדו'. מדובר בנוקשות ללא פרופורציה לאישומים המיוחסים.
לורי שם טוב הנה עיתונאית נפגעת המדיניות הנוקשה של משרד הרווחה המונעת ממנה מזה כעשור לראות את ילדיה למרות שאין בה שום מסוכנות פלילית על ילדיה.
רדיפת לורי שם טוב נובעת מהיותה נפגעת ומסקרת מדיניות תוקפנית רחבה ושיטתית של רשויות הרווחה ורשויות ממסדיות נוספות נגד אזרחים מוחלשים תוך פגיעה חמורה בכבודם, נפשם, עד כדי מוות.
המעשים מבוצעים כחלק ממדיניות משרד הרווחהאו כחלק מפרקטיקה רחבה ושיטתית בשילוב בתי משפט, פרקליטות, פקידי סעד ומומחים מטעמם.

דוגמא: הפרקטיקה של רשויות הרווחה להוצאת קטין מהבית

הפרקטיקה של רשויות הרווחה זוכה לגיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב

רשויות הרווחה רצחו את אודל שולמית אמבש בת ה- 15

02.07.2018 – מחוייב המציאות: רשויות הרווחה שולחות ילדים בחסותם והורים לאבדון כדי להעלים פשעיהם נגד האנושות.
הפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה
אודל שולמית אמבש מתה כתוצאה מהפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה המקבלת גיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

דמם של הקטינים הותר במוסדות משרד הרווחה

רשויות האכיפה נמנעות מלחקור התעללויות והזנחת קטינים במוסדות משרד הרווחה כל עוד רשויות הרווחה ממליצות לא לחקור. האינטרס של רשויות הרווחה הוא לא לחקור מאחר והם אחראים על הקטינים במוסדות אלו, וכך נוצר מצב של ניגוד עניינים: הגוף האחראי על שלומם של הקטינים הוא גם הקובע בפועל אם תהיה חקירה במצב של פגיעה בשלומם.

רשויות הרווחה רודפות את לורי שם טוב כעשור

29.06.2018 – לורי שם טוב במעצר שנה וארבעה חודשים בבית סוהר נווה תרצה. נסיבות הסתבכותה של שם טוב כמו אזרחים רבים הן הכוחניות והדורסנות של רשויות הרווחה בצוותא חדא עם מומחים מטעמם ובתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

המשפט פרשת הבלוגרים פסול ממספר סיבות:

– נאשמת מספר 1 לורי שם טוב עיינה עד היום במקצת מחומר הראיות. שם טוב כלואה מעצר עד תום ההליכים מזה מעל שנה ולא מתאפשר לה ללמוד את חומר הראיות בתנאי הכלא הקשים. כיצד שופטים אשם שאינו יודע מה האישומים נגדו ומהו חומר הראיות ובניגוד לחוק?

– החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם בניגוד לחוק. המחוקק חייב את היחידה החוקרת לאפשר נוכחות החשודים ועדים מטעמם להיות נוכחים בכל חיפוש ומיוחד בדברי מחשב שהכי קל לשתול שם ראיות. מסיבה שאינה ברורה שופט המעצרים הורה בכל צווי החיפוש בדברי מחשב להתבצע ללא עדים בניגוד לחוק ולא פרט מה הסיבה לכך.

– הפרקליטות אינה מיידעת טרם כל דיון בזמן סביר מי העדים שאמורים לבוא להעיד מה שפוגע ביכולת הסנגוריה להערך בהתאם לחקירת העדים.

– האזנות הסתר בוצעו האופן לא חוקי. המחוקק הכיר בסכנה הגלומה בהאזנות הסתר ולכן קבע כי האזנות סתר יאושרו ע"י נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא לתקופה שלא תעלה על שלשה חודשים. בפרשה הנדונה הוצא צו האזנות סתר לשנה וחודש ע"י סגן נשיא בית משפט מחוזי תל אביב. זהו צו לא חוקי ולכן כל ההאזנות פסולות. השופט תרץ כי רשם התאריך בטעות סופר אולם לא הוציא צו תקין המבטל הצו הלקוי.

– ההתנהלות המשפילה של הפרקליטות נגד הנאשמים: הולכתם אזוקים בידיהם וברגליהם בפומבי לעיני הציבור ולעדשות המצלמות, יוצרים תחושה של תעמולה והתעללות ואי רצון למשפט הוגן.

נסיבות הסתבכותה של לורי שם טוב

לורי שם טוב נרדפת במשך שנים ע"י רשויות הרווחה. רשויות הרווחה החלו לרדוף את שם טוב בכוחניות עוד משנת 2008 כשהפכו אותה ל"מטופלת" שלהם. רשויות הרווחה החלו לתפור תיק להוצאת ילדיה מחזקתה בדרך של חוות דעת מומחים מטעמם ותסקירי סעד. בתוך מסמכים אלו רושמות פקידות הסעד ומומחים מטעמן מילות ארס והרס כגון: תיוגים פסיכולוגים ופסיכיאטרים. לאחר שעיבו את התיק הוציאו רשויות הרווחה בכוחניות את ילדיה מהבית. בשלב מאוחר יותר מנעו משם טוב לראות את ילדיה לצמיתות בגלל פרסומים על הוצאת ילדים מהבית ע"י רשויות הרווחה. בתי המשפט קיבלו לאורך כל הדרך את חוות הדעת של העובדות הסוציאליות ומימשו אותם לצווים והחלטות. בימים אולו עצורה שם טוב כשנה וארבעה חודשים עקב התארגנות של רשויות הרווחה להתלונן נגדה ברשויות האכיפה.