עפרה ענקרי: אל תתקרבו לרווחה

22.08.2017 – עפרה ענקרי, פובליציסטית ופעילה חברתית בתחום הרווחה מזהירה לא לפנות לרשויות הרווחה לקבלת סיוע בשל המדיניות התוקפנית של רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית.

ענקרי מזכירה את העיתונאית לענייני רווחה לורי שם טוב הכלואה בבית סוהר נווה תרצה מזה כששה חודשים ובבידוד מזה כחודש עקב פעילותה העיתונאית לחשיפת עוולות משרד הרווחה נגד אוכלוסיות מוחלשות. גם מוטי לייבל ועו"ד צבי זר כלואים מזה כששה חודשים מאותה הסיבה.

מודעות פרסומת

יעל אריאל מסבירה מדוע מסוכן לפנות לרשויות הרווחה

ערוץ 1 – פברואר 2017 – עובדת סוציאלית יעל אריאל שעבדה בעבר ברשויות הרווחה מסבירה על קריטריונים להוצאת הילדים מהבית: התעללות והזנחה, כאשר קריטריון ההזנחה אינו מצדיק במקרים מסוימים לדעתה הוצאת הילדים מהבית.

יעל אריאל מציינת כי אין ביכולתה של עובדת סוציאלית ברשויות הרווחה לסייע כלכלית או סיוע אחר מלבד הוצאת הילדים מהבית.

תע"ס 8.9 לענייני ועדות החלטה – משרד הרווחה פעל בניגוד להמלצות המבקר וועדת גילת ואחרות

ינואר 2017 – משרד הרווחה עדכן בימים אלו הוראת תע"ס 8.9 לענייני ועדות החלטה

מעיון בהוראה עולה כי משרד הרווחה הרווחה לא יישם מסקנות ועדות (ועדת סילמן, גילת , דוחות מבקר המדינה ועוד…) לתיקון הוראת התע"ס הפוגענית והמשפילה משפחות בועדות החלטה שאינן כלל מעוגנות בחוק. הכוח שניתן לועדות מופקרות אלו ניתן ע"י בתי המשפט לנוער הרואים בהמלצות ועדות אלו סוף פסוק.

%d7%aa%d7%a2%d7%a1-8-9
תע"ס 8.9 איור

להלן פנייה למבקר המדינה בנדון.

א.ג.נ

1. שמי ג' …

2. בימים אלו הוציא משרד הרווחה הוראת תע"ס חדשה 8.9 "ועדת תכנון טיפול והערכה – תפקידה ודרכי עבודתה החתומה ע"י מ"מ זמנית של מנכ"ל משרד הרווחה הגברת אלין אלול.

3. מעיון בתקנה עולה כי משרד הרווחה לא מימש אף מסקנה ממסקנות דו"ח המבקר (ביקורת בוצעה בשנת 2012) ומסקנות דו"ח ועדת גילת (שנת 2002) ואחרות.

4. עיקר המסקנות שלא מומשו:

א. עיגון ועדות החלטה בחקיקה – חרף החשיבות הרבה של ועדות הדנות בענייני נפשות אשר המלצותיהן הינן סוף פסוק בבתי המשפט לנוער טרם עוגנו בחקיקה.

ב. לא נקבע מסירת חובת תרשומת ופרוטוקול למשפחה – למרות שמסקנות הוועדה מוגשות לבית המשפט ולהורים נדרש הפרוטוקול והתרשומת, הוועדה אינה מחויבת לנהל פרוטוקול או למסור התרשומת למשפחה.

ג. ההורים אינם רשאים להביא נציג מטעמם לוועדות ההחלטה – הורים רבים מושפלים בוועדות החלטה וחשים כי הם מאולצים לחתום על מסמכי הוועדה.

ד. להורים אין זכות להציג תוכנית טיפול אלטרנטיבית – חרף העובדה שמדובר בהורי הקטין המכירים אותו ודואגים לו מעל ומעבר לחברי הועדה.

ה. אין כינון של "נציבות קבילות" בראשה יעמוד "נציב קבילות"

5. מדובר בתקנה שנתנה כלאחר יד ללא התייחסות מעמיקה למסקנות דו"ח המבקר וועדות אחרות כגון ועדת גילת וועדת סילמן.

6. משרד הרווחה זילזל בהורים וילדים, מבקר המדינה וועדות שונות שהוקמו בנושא גם כאשר מדובר בענייני נפשות.

נא טיפולך
 פלייליסט – ועדת החלטה

היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות

לא לפנות לרשויות הרווחה
לא לפנות לרשויות הרווחה

ינואר 2017 – מדובר באם מטופלת בשירותי בריאות הנפש עקב בעיות דיכאון, אשר שרפה למוות עצמה וארבעת ילדיה.
התממות הרשויות נוכח האירוע מעוררות חלחלה. שירותי בריאות הנפש נוצרים פיהם נוכח העובדה הידועה כי לסמים פסיכיאטריים נגד דיכאון תופעות לוואי של נטיה להתאבדות.

המשפחה לא מוכרת ומעולם לא טופלה ע"י רשויות הרווחה? האמנם?

תמוהה תגובת עיריית ירושלים שפורסמה בעיתוני הרשת:
 "בעיריית ירושלים הבהירו כי לפני כשלושה חודשים פנתה האם בשיחה טלפונית ללשכת הרווחה באזור מגוריה לבירור פרטים בנוגע לאיתור שירותי בייביסיטר. בשיחת הטלפון הוסבר לאם כי שירותי הרווחה לא מעניקים שירותי בייביסיטר, אבל הוצע לאם, אם היא מעוניינת להגיע ללשכה ולברר על שירותים אחרים שלהם היא נזקקת. האם לא היתה מעוניינת ולא פנתה שוב ללשכה".

האומנם הוצע לאם שאם היא מעוניינת לבוא ללשכת הרווחה בעיר לברר על שירותים אחרים? הלא ברור כי  ע"פ מדיניות משרד הרווחה האגרסיבית, העובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה בעיר רואות במשפחה הפונה אליהן לסיוע כדווח על ילדים בסיכון שיש להוציאם מהבית, במיוחד כאשר אחד ההורים מטופל בבריאות הנפש. שירותי הרווחה במצב זה לא מרפות מהמשפחה באמצעות ועדות החלטה מתישות ומשפילות, ביקורי בית פתאומיים ומזלזלים עד שמוציאים את הילדים למוסדות הרווחה ובכך מביאות להרס המשפחה כלכלית, נפשית ופיסית. האם הבינה הטעות שעשתה שפנתה ללשכת הרווחה ירושלים לבקש סיוע, ובשיקול דעת לקוי עקב הסמים הפסיכיאטרים ביצעה המעשה הנורא.

סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – האומנם רשויות הרווחה ירושלים לא הכרו את המשפחה?
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות – הקטע מתוך NRG 2.1.2017

ח"כ ניסים זאב לתושבי ישראל: "לברוח מן הרווחה" 

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

קורל אבירם יועצת בכירה שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"

פנה לסיוע מהרווחה, יועצת השר קורל אבירם הגיבה: "הוא מעורער בנפשו" , עומרי אפרים פורסם: 16.11.16 , ynetאזרח שפנה למשרד הרווחה אמר שנעשה לו "רצח אופי" ושאיימו עליו כי "יאושפז בבית חולים" אם ימשיך בפניותיו. הוא תבע, ויפוצה ב-3,000 שקלים. משרד הרווחה: "טיפלנו בעשרות פניותיו במלוא תשומת הלב"

המדינה תפצה אזרח באלפי שקלים – נוכח טיפול לקוי של משרד הרווחה בפנייתו. כך נודע היום (ד') ל-ynet. עובדת משרד הרווחה ששימשה כיועצת בכירה לשר הרווחה חיים כץ טענה כי מ' (25) שפנה אליה לעזרה, "מאיים ומטריד בטלפון את יועצי השר ובני משפחותיהם". עוד כתבה עליו כי "ככל הנראה מדובר באדם מעורער מבחינה נפשית". מ' טען כי לא היו דברים מעולם ולכן תבע את משרד הרווחה. בהסכם פשרה נקבע כי המדינה תשלם לו סכום של 3,000 שקל.

תחילת הפרשה בפנייה שלו לקו סיוע אנונימי של משרד הרווחה. אלא שלטענתו החיסיון שהובטח לו הופר. מכתב התביעה שהגיש, עולה כי התלונן במחלקה המשפטית של משרד הרווחה, אך זו גנזה את תלונתו. כשנכנס שר הרווחה חיים כץ לתפקידו במאי 2015, פנה מ' שוב למשרד. לטענתו, עובדת בכירה בלשכת השר ששימשה יועצת לכץ, הבטיחה לסייע לו, אך לא עשתה זאת ואף זלזלה בו. בתביעתו תיאר מסכת השפלות של ניתוקי טלפונים ואיומים בדבר תלונה שתגיש נגדו במשטרה.

קורל אבירם יועצת שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"
קורל אבירם יועצת שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"

מ' פנה במכתב ללשכת פניות הציבור של בית הנשיא, שם ביקשו את תגובת עובדת משרד הרווחה. מכתב התשובה שקיבל מבית הנשיא נשלח אליו, ואז גילה מ' שהעובדת כתבה עליו כי "ככל הנראה מדובר באדם מעורער מבחינה נפשית". עוד טענה כי "הוא מאיים ומטריד בטלפון את יועצי השר ובני משפחותיהם". היועצת של כץ כתבה: "הפונה הטריד גם את השר כמה פעמים בשיחות טלפון", וכינתה את דרישתו לפגוש את השר חיים כץ "הזויה".

אך שר הרווחה חיים כץ ושרים אחרים עורכים מפעם לפעם פגישות אישיות עם אזרחים, בהם אנשי עסקים, פרקליטים ועיתונאים בכירים. אלא שלטענת מ' הוא מעולם לא פנה לבני משפחותיהם של יועצי השר ולא איים עליהם או הטריד אותם.

שר הרווחה חיים כץ - איים על אזרח כי ישלח אותו למוסד פסיכיאטרי אם ימשיך לפנות למשרד הרווחה
שר הרווחה חיים כץ – איים על אזרח כי ישלח אותו למוסד פסיכיאטרי אם ימשיך לפנות למשרד הרווחה

לפיכך הגיש תביעה קטנה נגד משרד הרווחה על לשון הרע בטענה ששמו הוכפש שכן מעולם לא אובחן כמעורער בנפשו. הוא טען כי נגרם נזק לשמו ולתדמיתו, ודרש פיצוי של 10,000 שקלים בטענה כי נעשה לו "רצח אופי" ופניו הושחרו על ידי עובדי ציבור.

במהלך הדיון ציין מ' כי תלונה שהוגשה נגדו במשטרה מצד עובדי המשרד נסגרה מחוסר אשמה פלילית, העובדת עצמה כלל לא הגיע לדיון ובהסכמת הצדדים נמחקה מהתביעה. שופטת בית המשפט, שולמית בן יצחק, אישרה לאחרונה את הסכם הפשרה, ולפיו תפצה המדינה את מ' בסכום של 3,000 שקלים.

"פניתי ליועצת השר כץ וללשכת השר כי הרגשתי שטייחו תלונה שלי נגד עובדת סוציאלית שהפרה סודיות שלי כאשר שיתפתי אותה בדברים אישיים", סיפר ל-ynet. "במשרד הרווחה איימו עליי שאם אמשיך לפנות יאשפזו אותי בבית חולים". הוא סיפר כי פנה למשרד הרווחה בבקשה "להקמת נציב תלונות ציבור בלתי תלוי שיברר תלונות נגד עובדים סוציאלים, משום שאין פיקוח חיצוני ובלתי תלוי עליהם. התלונות מטויחות ואין כמעט העמדה לדין משמעתי של עובדים סוציאליים".

מ' טען בשיחה כי היועצת לשר כץ השפילה אותו בעת שכתבה שהוא "מעורער בנפשו". לדבריו, "התנהגו אלי באטימות ובזלזול. החלטתי לתבוע כי נפגעתי מהשקרים ומההשמצות שכתבה עליי היועצת, ומכך שבמשרד הרווחה לא התנצלו על הדברים. יש גבול להשפלות".

מנתוני משרד הרווחה שהגיעו לידי ynet, בחמש שנים האחרונות הועמדו לדין משמעתי ארבעה עובדים סוציאליים.

 

ביטוח לאומי אינו משלם חובותיו לאזרח

אוקטובר 2016 – כל מי שהתנהל אי-פעם מול הביטוח הלאומי יודע שחובות אף פעם לא ״נעלמים״ – הביטוח הלאומי יכול למצוא אתכם ולדרוש חוב עם ריביות, הצמדה, קנסות ומה לא, אפילו על חוב שנוצר לפני 7 שנים. אבל אם המקרה הפוך, ודווקא הביטוח הלאומי הוא זה שחייב לכם כסף, זה כבר סיפור אחר לגמרי – אז יש מגבלה של תשלום רטרואקטיבי של שנה אחת בלבד.

אין שום הצדקה לא-סימטריה הזו. אם הביטוח הלאומי יכול לגבות מהציבור חוב 7 שנים אחורנית, זו צריכה להיות גם זכותו של הציבור לתבוע מהביטוח הלאומי קצבאות ל-7 שנים אחורנית.

לאחרונה פנו למשרד הרווחה, וביקשו להבין כמה נפוצה התופעה של קצבאות שאנשים זכאים להן אך לא מקבלים בגלל שתקופת התביעה מוגבלת רטרואקטיבית לשנה אחת בלבד. הנתונים מציירים תמונה מדהימה – אילו ניתן היה למשוך קצבה 4 שנים רטרואקטיבית, ביטוח לאומי היה משלם לציבור עוד 11,640 קצבאות, בשווי כולל של 82 מיליון ש״ח! ואילו הנתונים היו מתייחסים לקצבאות המשולמות 7 שנים רטרואקטיבית, כפי שדרשתי, הסכומים היו גבוהים בהרבה.

מדובר על אלפי מקרים של קצבאות ילדים, זקנה, נכות ועוד, שהציבור זכאי להם כחוק אך אינו נהנה מהם בגלל ההגבלה הדרקונית הזו. הצעת חוק שהגשתי יחד עם חברי למרצ ח״כ אילן גילאון נועדה לתקן את המחדל הזה, ולהשוות את זכויות התביעה של הציבור לאלה של הביטוח הלאומי. ההגבלה של הביטוח הלאומי מנסה לסגור גירעונות על חשבון קשישים, נכים, ואוכלוסיות מוחלשות שלא הספיקו להגיש את הטפסים שלהם בזמן, אם בכלל היו מודעים לזכאותם לקצבה. הצעת החוק שהגשנו נועדה לשים לעוול הזה סוף.

נשות אמבש – שפחות או מדיניות רווחה פטרנליסטית ודורסנית

23.3.16 – צעירה שהגיעה למשטרת ישראל במאי 2010 חשפה פרשה חמורה של "כת סדיסטית" שבה הוחזקו שש נשותיו של אדם אחד ושבעה עשר ילדיו בבית אחד ועברו מעשי אונס ואלימות קשים.בעקבות העדות פתחה המשטרה במעקב שבסופו נערכה פשיטה על הבית. האב, הבעל – דניאל אמבש, יליד צרפת, נידון באוקטובר 2013 בבית המשפט המחוזי בירושלים ל 26 שנות מאסר. הוא הורשע בהחזקתן של הנשים בתנאי עבדות, בביצוע אונס ומעשי סדום בהתעללות פיזית ונפשית. אלא שלמרות ההרשעה החמורה יצאו ארבע מנשותיו למסע לטיהור שמו והן טוענות שלא היו דברים מעולם.
איך זה קורה? והאם זה יתכן בכלל?
כתבתו של אמנון בנימין – "נשות אמבש"