מחאת הסרדינים: ההורים צריכים להילחם על שינוי אמיתי

מחאת הסרדינים: ההורים צריכים להילחם על שינוי אמיתי. דעה , פרופ' יערה בר-און , 06/22/2015  ,

אי אפשר להקל ראש במה שעובר על ילד במאה ה-21, הנמצא במוסד שנבנה עבור ילדי פועלים מהמאה ה-19. צריך לשנות את מבנה הלימודים ולגוון את ארגונם במרחב

אני מזדהה עם מחאת ההורים. הם אינם האויבים של מערכת החינוך, האחראית לחינוך ילדיהם. צריך להקשיב להם. צריך להפוך אותם לשותפים. אלא שהמחאה צריכה להתמקד בשינוי מהותי יותר, לא רק בנושא הצפיפות בכיתות. מאבק ההורים לא אמור לעסוק במעבר מכיתה של 32 תלמידים ל-40 תלמידים.

הם צריכים להילחם עבור שינוי הרבה יותר גדול. אי אפשר להקל ראש במה שעובר על ילד במאה ה-21, הנמצא במוסד שנבנה עבור ילדי פועלים מהמאה ה-19. שש שעות לפחות בכל יום, שישה ימים בשבוע, הוא אמור לשבת בכיסא ליד שולחן ולהקשיב בשקט, כאשר המורים שלו ״מכסים חומר״. כשילדים מתחילים לדבר, אומרים להם שזה מפריע. המערכת לא מעודדת יצירתיות ועשייה אלא פסיביות. כשהם ״מפריעים״, אומרים שיש להם הפרעת קשב וממכרים אותם לריטלין.

דרוש שינוי עמוק הרבה יותר. העניין הוא לא רק בגודל הכיתות והצפיפות בהן.

צריך לשנות את מבנה הלימודים ולגוון את ארגונם במרחב: כל מורה יפגוש פחות תלמידים בכל שבוע, כל תלמיד יפגוש פחות מורים. ייווצרו קשרים אישיים ואמון הדדי. הלימוד ייעשה לפעמים בכיתות של 100 תלמידים, לעיתים בצמדים, לעיתים בכיתה של עשרה. גם למידה עצמית בספרייה, מחוץ לכיתה ולבית הספר.

ברור שקשה לשנות את המערכת באופן יסודי, מכל מיני סיבות, לאו דווקא תקציביות. התקציבים קיימים, הבעיה היא אופן חלוקתם. דרוש תקצוב דיפרנציאלי. משרד החינוך צריך להציג מדיניות חדשה. לתת יותר לרשויות שמתקשות, לבתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. אני בטוחה שאם שר החינוך יקבל את תמיכת ראש הממשלה ויגלה נחישות, הוא יוכל להתניע תהליך שיביא שינוי. חייבים להתמקד בתהליך משמעותי יותר ממחאת הסרדינים.

הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית לחינוך אורנים.

מודעות פרסומת

חוסר אנושיות וביזוי כבוד האדם בהליך פיטורי מורה במשרד החינוך – התנהגותה המלוכלכת מפקחת עירית מלמד כמשל

אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות
אייל לוי – מורה ותיק שמכין לבגרויות

המאמר המשימה החינוכית: להדיח את המורה , אפריל 2013 , הארץ , טלילה נשר

אייל לוי, מורה ותיק שמכין לוחמים לבגרויות, פוטר לפני שנתיים ורשיונו להוראה נשלל. השבוע נחשפה בבית הדין לעבודה, שביטל את הפיטורים, השיטה של מפקחי משרד החינוך להיפטר ממורים: דו"חות שקריים והעלמת עין כדי לקדם את האינטרסים של המערכת

סיפור פיטוריו של המורה אייל לוי, וביטוליהם השבוע על ידי בית הדין לעבודה, מציג את משרד החינוך כמעסיק שמפקחיו רואים עצמם רשאים לשקר ולרמוס עובד כדי לקדם את האינטרסים של המשרד ולהשיג מטרה מסוימת. זכויותיו של מורה ועתידו המקצועי לא נחשבים בעיניהם.

לפני כשנה עמד אייל לוי נבוך לנוכח מחיאות הכפיים שליוו את ההקרנה החגיגית לסרט התיעודי “בגרות לוחמים”, של הבמאית סילבינה לנדסמן. בסרט, שהוא עומד במרכזו, הוא נראה עומד מול כיתת חיילים קרביים, שקיבלו אפשרות להשלים את בחינת הבגרות באזרחות לפני סיום שירותם. הסרט, שהשתתף בפסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים, ובהם ציון לשבח של שופטי פרס קליגארי בפסטיבל ברלין, מעניק הצצה נדירה לכיתתו של אייל לוי.

משרד החינוך שלל לי את רישיון ההוראה”, אמר בתום ההקרנה. “אסור לי להיות מורה בישראל”. לפני כשנתיים שיגר מנכ”ל משרד החינוך הקודם, הד”ר שמשון שושני, מכתב ללוי: “הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך במוסדות חינוך רשמיים”. אייל, מורה זה 16 שנים, פוטר “פיטורים פדגוגיים”. מכל סוגי הפיטורים, זה ההליך הקיצוני ביותר מבחינת השלכותיו על מורה המפוטר. משמעותו אי-התאמה למערכת החינוך ושלילת רישיון הוראה.

השבוע פסק בית הדין לעבודה בנצרת כי משרד החינוך פגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. השופט חיים ארמון הורה, בצעד חריג, על בטלות הפיטורים ועל השבתו של אייל, “שכל חייו המקצועיים הם בהוראה”, לעבודתו כמורה במשרד החינוך. הוא אף קרא למשרד החינוך לשלם ללוי בעד שנות העבודה שגזל ממנו.

סיפורו האישי של לוי חושף רצף כשלים ומחדלים במשרד החינוך. בית הדין קבע כי פיטוריו נגועים בפגמים בעלי חומרה מיוחדת וכי משרד החינוך היה מודע היטב לחלק מהפגמים ובחר להתעלם מהם לאורך כל הדרך. השופט קבע כי “יש לראות את התנהגות הנתבעת בעניין זה בחומרה מיוחדת…משרד החינוך היה מודע…בחרו להתעלם מכך, ואף שהיו מודעים היטב לפגם שנפל…המשיכו בהליך הפיטורים כאילו מדובר ב’גולם’ שאין לו ברירה אלא להמשיך לבצע את משימתו”.

בית הדין קבע כי עדויות של בעלי עמדות מפתח במשרד החינוך נמצאו בלתי אמינות, ובקרב אנשי משרד החינוך יש הסבורים כי ניתן לשקר כדי למקסם אינטרסים.
אסנת רון-רסקי, מנהלת בית הספר שבו לימד לוי, העידה בבית הדין כי “כשמפקח רוצה להעביר מורה כושל מהמחוז שלו למחוז אחר, ייתכן שהוא לא יכתוב דברים נכונים”. בדיון התברר כי המנהלת אינה היחידה המחזיקה בעמדה זו.

אף שפיטורים צריכים להיות יוזמת מנהלי בתי הספר, מפקחת משרד החינוך, עירית מלמד, הציעה לפטר את אייל עוד לפני שביקרה בשיעוריו, בטענה שהוא מורה כושל. בניגוד לעמדתה הראשונית של המנהלת, שביקשה להעביר את לוי לבית ספר אחר, מלמד יזמה פגישה עם לוי ובישרה לו כי בעקבות “תלונות” היא פתחה בהליך לפיטוריו. העילה לפיטורים לא נמסרה לו מעולם.

בית הדין קבע כי זכותו של אייל נפגעה “באופן אנוש”. גם מנהלת מחוז צפון, הד”ר אורנה שמחון, לא קיימה ללוי שימוע, ולא השיבה למכתב שנשלח מטעמו. לצד הכשל המתמשך בהליך הפיטורים, נחשפו עובדות שקריות של אנשי המשרד. בין היתר, נטען כי לכיתתו של אייל הוצמדה מורה מלווה, אך לא צוין שכך נעשה בכל שיעורי המתמטיקה והשפה בבית הספר. עוד נטען כי לא עבר השתלמויות שהוכח שהוא בהחלט עבר, וחוות הדעת האחרונה והחיובית שניתנה בעניינו נשכחה.

רכזת בכירה באגף כוח אדם במשרד החינוך התריעה כי הליך הפיטורים נעשה שלא לפי ההנחיות הפורמליות, אך ההליך לא הופסק, זכה לחתימת המנכ”ל. לבסוף גם נדחה ערעורו של לוי לפני שר החינוך הקודם, גדעון סער.

בעדויות שנשמעו בבית הדין טענה מפקחת משרד החינוך במחוז הצפון כי במחוז מפברקים הערכות פדגוגיות למורים לפי האינטרסים, ושההערכות אינן משקפות את עמדת המעריכים. מלמד ביקשה להסביר כיצד ייתכן שכאשר בחר אייל להעתיק את מגוריו לצפון ועזב הוראה בבית הספר בתל-אביב, הוא קיבל ארבע מחמש נקודות בדירוג הערכת המחוז לעבודתו המעשית. “כשמעבירים מורה, אז ארבע מעיד על רצון בהעברה שלו ולא על איכותו כמורה”, הסבירה מלמד בעדותה. “ארבע זה סוג של המלצה להעביר למחוז אחר, וזה לא אומר שנבדקה יכולתו הפדגוגית. זה סוג המלצה להעברה ממחוז למחוז. נכון שכתוב ‘הערכת עבודה מעשית’, אבל זה לא שסתם כתוב 4, אלא הכוונה היא עד כמה ממליצים להעביר אותו ממחוז למחוז אחר…אני יודעת שככל שרוצים יותר להעביר, נותנים דירוג יותר גבוה ולהיפך”.

השופט מתח ביקורת קשה על הדברים ששמע בעדויות: “מה שניתן ללמוד מעדויותיהן של גב’ רון-רסקי ושל גב’ מלמד, הוא שלפחות על פי האופן שבו הן מבינות את הציונים שניתנים על ידי מפקחים במשרד החינוך – אין מדובר בהכרח בציונים אמיתיים, אלא בציונים שנועדו לסייע להגשים מטרה כלשהי, גם אם אין הם משקפים את הציון האמיתי”.
לדברי השופט, מלמד “היא מפקחת בעצמה, כך שגם היא נותנת ציונים למורים. מהאופן שבו היא העידה על הנוהג במשרד החינוך בעניין מתן הציונים למורים, מסתבר לכאורה שאינה רואה בעיה כלשהי בכך שהציון לא ישקף את ההערכה האמיתית של העבודה הפדגוגית של המורה, אלא הוא יינתן ככלי להגשמת המטרה המיועדת”.

“למסקנה זו”, קבע השופט ארמון, “יש משקל באופן שבו יש להעריך את הציונים שניתנו על ידי גב’ מלמד לתובע (אייל לוי)”. בין הדין קבע שלא ניתן לאמץ את גרסת אנשי משרד החינוך שהביאו לפיטוריו של אייל. הוא הצביע על היעדר עקביות וחוסר יכולת לאמץ גרסאות למול גרסת המורה.

המפקחת מלמד, קבע השופט, סירבה להכיר בשיפור בעבודתו של אייל, “אף שתשומת לבה הופנתה לדו”חות פיקוח אשר בעיני הדיוט בענייני חינוך עשויים להצביע על שיפור”.
המפקחת העידה: “נכון שידעתי שעמדת המנהלת היא שיש לתובע ידע מתמטי בשפע. לא אמרתי את זה בוועדה כי לא מצאתי לנכון לשתף את זה בוועדה”. השופט קבע בהקשר זה כי “בכך היתה מלמד נאמנה לשיטתה שלפיה היא אינה טורחת לתקן טעויות אנשים שהיא אינה אחראית עליהם. היא גם היתה נאמנה לשיטת המפקחים, כפי שהיא ראתה אותה, שכדי להגשים מטרה מסוימת, ראוי לפעמים להתעלם מהאמת”.

את לוי ייצגו עו”ד סיגל פעיל ועו”ד זהר גיפס ממשרד חלד. לדברי עו”ד פעיל, “משרד החינוך פעל בחוסר אנושיות ממש, בקשר לגורלו של מורה טוב, שהביא לשיפור בציוני תלמידים, ובכוונת מכוון גרם לפיטוריו הפדגוגים, בעורמה. בשנת 2012 משרד החינוך לא תיקן את דרכיו ופעל בחוסר אנושיות כלפי עובדי הוראה, כאילו היו הפקר. המשרד צריך לקחת ברצינות את פסק הדין ואני מקווה שהשר החדש ירים את הכפפה ויעשה מה שלא נעשה עד כה”. ממשרד החינוך נמסר כי “הערכתם של מורים מתבצעת היום לפי כלי להערכת מורים שהינו אמין ומקצועי. הכלי גובש על ידי הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, יחד עם אנשי אקדמיה, לאחר שבחנו גם כלי הערכה למורים ברחבי העולם”.

אמא ברקת : "לאחר מלחמה עם הרווחה ובית הספר, נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין… היום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!"

שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים
משה כחלון – סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים

מאי 2012 – ידיהן המלוכלכות של רשויות הרווחה המושחתות מעורבות בכל עניין בסחר בילדים וקשישים, גם כאשר מדובר בסימומם בסמים פסיכיאטריים בכפייה. על אף הביקורת הקשה ממשיכות רשויות הרווחה במעלליהן בסחר בילדים בשל ההון הרב שמקבלים הגורמים המעורבים עבור כל ילד: מטפלים ומאבחנים, פנימיות, אומנה ועוד.

אמא ברקת: "לאחר מלחמה עם הרווחה ובית הספר, נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין… מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה וחוסר תיאבון. לאחר שהשפעת הכדור פגה היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב. היום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מריטלין… היום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!".

שלום אני ברקת אמא לילד בן 11 מתוק מדבש, חכם, אינטלגנטי, מלא מרץ ושמחת חיים, עם חיוך כובש שיכול להפיל כל אימא מהרגליים.
זה היה נכון עד לפני חצי שנה
אחרי מלחמה בייני לבין בית הספר והרווחה נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין
לא הייתי מודעת לכך שריטלין נכלל בתוך סיווג הסם המסוכן
כיום אני יודעת את זה
ומהיום אני אעשה הכל.. אבל הכל כדי שהורים אחרים ידעו את הסיפור שלי ושל עוד הורים כמוני ויבינו שריטלין הוא לא הפיתרון… ריטלין הוא הבעיה!!
מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה, חוסר תיאבון
לאחר שהשפעת הכדור פגה הילד היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב.
לפני הריטלין היה לי ילד יוצר
היינו יושבים שעות על יצירות אומנות.
כיום הבן שלי לא מעוניין לצייר אפילו קו ישר, גם שיעורי האומנות בבית הספר הפסיקו לעניין אותו.
הביטחון העצמי שלו ירד ל-0 והוא משוכנע שבלי הכדור הוא לא יצליח ללמוד!
כיום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מרטלין
נכון להיום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!
את הילד שלי הם לא יתייגו!!
הבן שלי לא יקח סמים רק בכדי שלמורה בבית הספר יהיה קל יותר להעביר שיעור.
אני רוצה את הבן שלי בחזרה!!

קישורים

מחדלי רווחה וחינוך מועצה אזורית אשכול – אלימות באוטובוס הסעת תלמידים

אוגוסט 2011 – מבט לחדשות – מועצה אזורית אשכול – אלימות באוטובוס הסעת תלמידים – רשויות הרווחה מייצרות ילדים נזקקים –

רשויות הרווחה חושפות יום יום את מדיניות משרד הרווחה המופקרת והמושחתת. מצד אחד פותחים מוסדות טיפוליים מופרטים בעשרות מיליוני שקלים לספק ג'ובים לכל מיני "מומחים" העושים הבלים ועוולות לילדים ומשפחותיהם, מהצד שני הם מפקירים את הילדים חסרי האונים בקהילה ולא משקיעים בקהילה מחשש כי לא יהיו ילדים בסיכון נוספים למוסדות ההמופרטים המופקרים שבנו.

דוגמא לכך ראינו באוזלת היד והרופסות של רשויות הרווחה והחינוך נוכח אלימות בהסעת תלמידים במועצה אזורית אשכול.

.



.

קישורים:

כשלון רשויות הרווחה והחינוך בסיוע לילדים ובני נוער – ילדי הצל

נובמבר 2010 , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אמיר שואן.
נתוני פשיעת הנוער 2000 – 2010 , הנחשפים כאן לראשונה, מגלים כי זה היה העשור השחור ביותר בתולדות ישראל.
בתוך פחות מ- 20 שנה מספר העבריינים הקטינים יותר מהכפיל את עצמו. רק בשנה האחרונה נפתחו יותר מ- 34 אלף תיקים נגד קטינים, וב- 2010 זינקו עבירות הרצח שביצעו בני נוער ב- 40% ומעשי אונס ב- 38%.
מתחילת העשור נסק מספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין קטטות אלימות ב- 135%. עליות חדות חלו גם בעבירות נוער בתחום הסמים וההימורים.

לכתבה המלאה הקלק על התמונות.

ילדי הצל
ילדי הצל
ילדי הצלקישורים

שכונת דורה בנתניה – עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה

ראש העיר נתניה - מרים פיירברג איכרהחצר האחורית של ראש העיר נתניה, העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה מרים פיירברג איכר…

הכתבה "דורה מדבר" צדוק יחזקאלי, מרב בטיטו, // צילומים טל שחר, עמית מגל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, יוני 2010

עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה: כך נראים החיים בשכונת דורה בנתניה, שיותר משליש מתושביה מטופלים בקביעות ע"י רשויות הרווחה. במרחק נגיעה צצים המגדלים המטופחים של רמת פולג, ואילו כאן חיים אזרחים שלא מסוגלים לתת לילדיהם חמישה שקלים לחוג מחשבים. לעתים הם לא יכולים לתת להם אפילו אוכל. ביקור המקום הכי נמוך במישור החוף.

רחלי יוסף: "הסלילו אותנו להיות פועלים במקרה הטוב. הייתה מדיניות סמויה לקבור את כולנו פה באמצעות הזנחה ואפס ציפיות. למה בכפר שמריהו אין מגמת נגרות ולא שולחים אף אחד ללמוד מדעי אינסטלציה?".

יוסי ז'ורנו: "הבעיה העיקרית של הילדים שאין להם תעסוקה. הם יושבים חסרי מעש, ולשיעמום הזה נכנסים אלכוהול, קטטות, גניבות. אלה דברים זמינים שנמצאים מתחת לאף שלהם כל הזמן. הם חיים בג'ונגל, ולכן חייבים לשרוד".

הרצל קרן: "לב לבו של העניין הוא חינוך. אם היו משקיעים שם היו תוצאות. אם לא ישקיעו בחינוך, ייאלצו להשקיע ברווחה, בבתי משפט ובתי הסוהר. בכל עיר התקציבים מועטים, ומי שזועק יותר מקבל יותר, דורה לא זועקת".

יפעת טבגה: "הטעות הייתה שכיוונו את הקהילה לשכונה כל כך חלשה" , סיגלית: "ילדי המגדלים משיגים את הילדים שלי והפער גדל כל יום" , אריה נעים: "אני רואה ילדים רעבים כמעט על בסיס יומי".

לכתבה המלאה הקלק על התמונות.

דורה מדבר
דורה מדבר
דורה מדברקישורים:

  • אימת עיריית נתניה – צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת – ערוץ 1 – אוגוסט 2010 – סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן…

משרד החינוך ועיריית ערד התרשלו ויפצו ילדים עולי אתיופיה שהשפילו

עריכת הפוסט נעשתה בסיוע באדיבות הרהורים על משפחה וילדים

הכתבה המדינה השפילה ותשלם פיצויים , תמר טרבלסי חדד, ירון ששון , ודני אדינו אבבה , ידיעות אחרונות , 15.03.2010

בית המשפט חייב לפצות ילדים ממוצא אתיופי שסולקו מגן בערד ללא הצדקה. מצד אחד המדינה מעודדת קליטת עליה, מצד שני היא יורקת בפרצופם של העולים. בית המשפט חייב אתמול לשלם פיצויים לחמישה ילדים שעלו מאתיופיה וסולקו ללא הצדקה מגן הילדים שלהם.
.

.
הפרשה התרחשה בערד כאשר הוריהם של 5 ילדים עולי אתיופיה רשמו אותם לגנים דתיים. כחודש וחצי לאחר מכן נאמר להורים כי ילדיהם ייאלצו לעזוב בנימוק ש"יש יותר מידי ילדים אתיופים בגן".
.
http://www.viddler.com/player/7deed6d3/
.
הילדים נשארו בבית תקופה ארוכה משום שלא נמצא להם גן חלופי. באמצעות עו"ד יסמין קשת מעמותת "טבקה – משפט וצדק ליוצאי אתיופיה", הגישו ההורים תביעה נגד עיריית ערד ונגד משרד החינוך בנימוק שילדיהם סולקו מהגן אל ורק בגלל צבע עורם. הם ביקשו מבית המשפט שיורה לשבץ את ילדיהם בגנים דתיים.

בכתב הגנה הודתה עיריית ערד בהתרשלות, אך טענה להתרשלות גם מצד משרד החינוך. העירייה הכחישה כי פעלה ממניעים גזעניים וטענה כי רצתה לאזן בין אינטרסים של אוכלוסיות שונות בחינוך הממלכתי דתי בעיר. משרד החינוך האשים את העירייה והתנער מאחריות לפרשה.

בית משפט השלום בבאר שבע קבע אתמול כי כל אחד מחמשת הילדים שסולקו יקבל פיצוי כספי של כ- 60 אלף שקל בגין עבירה על חוק איסור אפליה. נקבע כי שני שלישים ישולמו ע"י עיריית ערד ואילו משרד החינוך ישלם את השליש הנותר.

"הילדים ניזוקו הן בשל הפגיעה הרגשית והן בשל הקושי בלימודיהם עקה הפגיעה, קושי אשר יידרש זמן רב להתגבר עליו", פסק השופט גד גדעון. עם זאת קבע כי לא נמצא זדון בהתנהגות העירייה ומשרד החינוך.

אחד ההורים אמר אתמול: "לא האמנתי שבית המשפט יפסוק לטובתנו". הוא הוסיף: "הכאב וההשפלה לא עוזבים אותנו".
המדינה השפילה ותשלם פיצוייםקישורים: