חיים כץ עבריין פוליטי – השתמש במשאבי התעשיה האוירית לקידומו בפריימריז

המבקר: שימוש במשאבי תעשייה אווירית לבחירות  , אסף גולן | 2/12/2015 , nrg

מבקר המדינה מגלה פרטים על אופן ניהול הפריימריז בליכוד בקרב עובדי התעשייה האווירית, שיושב ראש ארגון העובדים שלהם היה חיים כץ. מהביקורת עלה כי יותר מ-4,000 עובדים הגיעו לקלפי בהסעות מאורגנות, ולחלקם רשימת מועמדים מוכנה מהבית

השופט בדימוס יוסף שפירא (מבקר המדינה) כתב על השיטה שבה הגיעו אלפי עובדי התעשייה האווירית לקלפיות ולרוב הצביעו למועמדים על פי רשימה שקיבלו מראש. לפי הדוח, עובדים התעשייה האווירית מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה – וכל פעם בקבוצות קטנות של 10-5 עובדים". בעניין זה מזכיר שפירא כי על פי הנחיות מנהל רשות החברות הממשלתיות, אסור להשתמש בנכסי חברות ממשלתיות בקשר לתעמולת בחירות, לרבות איסור שימוש בכלי רכב של החברה.

שר הרווחה חיים כץ - שימוש פסול בנכסי הציבור
שר הרווחה חיים כץ – עבריין – שימוש פסול בנכסי ציבור

המבקר ציין עוד כי 10 מתוך 115 קלפיות הפריימריז של הליכוד נחשבו לקלפיות אזוריות, שבהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע – ללא קשר למקום מגוריו. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות, כך התברר, מוקמו סמוך למשרדי התעשייה האווירית ומפעליה.

"בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשייה האווירית", נכתב בדוח. "מהתצפיות וכן משיחות עם חלק ממצביעים אלה הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתעשיה אווירית באמצעות כלי הרכב הוסדרו מראש".


הדוכן של חיים כץ ביום הפריימריז בליכוד צילום: ראובן קסטרו

המבקר מעיר בנוסף כי נצפו בקלפיות עובדים ששימשו "סדרנים" והנחו את המצביעים. עוד הוא גילה כי ביום הפריימריז גדל בצורה משמעותית מספר החופשות שלקחו העובדים בתעשייה האווירית. על פי דוח הרשות, ביום הבחירות המקדימות בליכוד יצאו 4,032 עובדים ונרשמה להם היעדרות של מעל חצי שעה, כאשר ביום רגיל נרשמות כ-250 יציאות. בנוסף, באותו יום יצאו לחופשה 1,010 עובדים, וזאת לעומת יום רגיל שבו כ-670 עובדים שוהים בחופשה. בתום הפריימריז התברר כי כץ זכה במקום ה-17.

מבקר המדינה קרא למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה למה שנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות.

מודעות פרסומת

דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג – פורסם מאי 2015

מאי 2015 – דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג של מבקר המדינה

רקע כללי

חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה. הזכות להשתלב בקהילה בכלל, ובאזורי מגורים בפרט היא זכות בסיסית של כל אדם לרבות אנשים עם מוגבלות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – המשרד) פועל לאיתורם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות חלשות, והוא אחראי לטיפול בהם ולשיקומם . חלק מהטיפול נעשה בכ-6,150 מסגרות פיזיות כגון פנימיות, הוסטלים ודירות בקהילה (להלן – מסגרות). הרשויות המקומיות מפעילות מסגרות יומיות בקהילה שהן כ-65% מהמסגרות בארץ, והמשרד אחראי ל-1,906 מסגרות חוץ-ביתיות (כ-31%). מסגרות אלה מיועדות לאנשים שאינם יכולים להמשיך להתגורר במסגרת המשפחתית (להלן – דיירים) והם מונים בין 40,000 ל-50,000 איש. ההפעלה של רוב המסגרות החוץ-ביתיות שבאחריות המשרד הועברה לעמותות ואגודות ציבוריות ולזכיינים פרטיים, ורק מקצתן נותרו מוסדות ממשלתיים שמופעלים על ידו. קיימות גם מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בבריאות הנפש שהן באחריותו של משרד הבריאות ובהן כ-3,500 דיירים המתגוררים בכ-140 מסגרות. המדיניות שנקבעה בשנים האחרונות בשני המשרדים היא לפצל את המסגרות החוץ-ביתיות מרובות הדיירים שהיו נהוגות בעבר (מעונות ופנימיות) למסגרות רבות מעוטות דיירים (הוסטלים ודירות) בתוך אזורי המגורים. דוח זה עוסק במסגרות חוץ-ביתיות של המשרד ושל שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות שבהן שוהים הדיירים במשך כל שעות היממה לזמן ממושך, לפעמים לכל ימי חייהם, ולכן יש משנה חשיבות לתנאים הפיזיים הקיימים במבנים שהם מתגוררים בהם.

פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 את תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן. הבדיקה נעשתה באגפי המשרד שבהם נמצאים השירותים האחראים למסגרות החוץ-ביתיות (כגון לעיוורים, לאוטיסטים, למכורים), באגף הפיתוח (האחראי לפיתוח של המסגרות הממשלתיות) ובמחוז המרכז של המשרד. בדיקות השלמה נעשו במחוז הדרום של המשרד, במשרד הבריאות, במינהל התכנון במשרד הפנים, בחמש רשויות מקומיות, במוסד לביטוח לאומי ובעמותות אחדות.

הליקויים העיקריים

פריסת מסגרות רווחה

הזכות של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בקהילה הוכרה על ידי המדינה, בין היתר, בחתימתה על האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות של האו"ם, בחוקים ובפסקי דין. ואולם, השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים (תופעת הנמב"י ). המשרד הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות (להלן – הוועדה) וזו פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012. הועלה כי ממכלול ההמלצות של הוועדה המשרד מיישם רק את חלקן:

1. הוועדה המליצה להשתמש באמות מידה כמותיות בהליך קבלת ההחלטות על פריסת המסגרות בעתיד: צפיפות המסגרות בתא שטח והריחוק ממסגרות קיימות, והציעה כי המשרד ישתמש בהן במכרזים לפתיחת מסגרות חדשות. הועלה כי אמות המידה מיושמות בידי צוות משרדי, אך טרם הוטמעו במכרזים.

2. בעקבות מסקנות הוועדה הוקם בינואר 2013 צוות שהיה אמור לדון בפריסה הקיימת, בדרכים להשגת פריסה שוויונית ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, ולהגיש את המלצותיו בנושא. הועלה כי הצוות לא התכנס כלל ב-2014 (עד מועד סיום הביקורת באוגוסט), ולא התקבלו החלטות בנושאים אלה.

3. הוועדה המליצה כי אמות המידה החדשות לפריסה לא יחולו על מסגרות קיימות. משרד מבקר המדינה בדק את הסוגיה של צפיפות המסגרות הקיימות בערים חיפה ואשקלון והעלה, כי באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה. באשקלון נמצאו רחובות אחדים שבהם יש ארבע עד שבע מסגרות.

4. הוועדה ציינה כי למשרד אין תפיסה תכנונית כוללת בנוגע לפריסת מסגרות הרווחה. תנאי יסוד לתכנון הפריסה הוא קיומה של מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שבה מפורט מקומן של המסגרות הממשלתיות והעירוניות. עד אוגוסט 2014 לא הייתה במשרד מערכת מידע גיאוגרפי שבה קיימים פרטים אלו, ואי-השלמתו של המידע החלקי הקיים במשרד פוגע בהשמתן של מסגרות רווחה חדשות.

5. הוועדה המליצה בסוגיית הנמב"י, כי המשרד יגבש אסטרטגיה כדי לעבור מהתנהגות פסיבית, בתגובה לאירועים המתרחשים בעקבות השמה של מסגרות רווחה בשכונות מגורים, להתנהגות פרו-אקטיבית של הובלת תהליך לשינוי עמדות ציבוריות. הועלה, כי למשרד ולמשרד הבריאות אין מדיניות ואסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. עוד הועלה, כי שני המשרדים אינם מעדכנים את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בנוגע להשמת מסגרות חדשות בתחומן, והדבר עלול להוביל ל"התנהגות לעומתית" של הרשות.

תכנון מסגרות הרווחה

במוסדות התכנון לא קיימת נציגות של משרד הרווחה ושל ארגונים חברתיים כך שלאוכלוסיות החלשות אין ייצוג מקצועי שיוכל להעלות לקדמת הדיון את הצרכים של שירותי הרווחה וסוגיות חברתיות שונות. זאת – לעומת הייצוג שניתן במוסדות התכנון לאורגנים המטפלים בנושאים סביבתיים. ואולם, גם לאחר שאישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוקטובר 2012 את השתתפותם של שני נציגים מהמשרד כיועצים חברתיים, מינואר עד אוגוסט 2014 לא השתתף אף נציג של המשרד בדיוני המועצה הארצית.

תחזוקת מסגרות הרווחה

1. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק) מציב דרישות שונות למסגרות רווחה, לרבות בהיבטים הפיזיים שלהם. שרי הרווחה התקינו תקנות מכוח החוק רק לחלק מהשירותים במשרד, ובתקנות אלה הדרישות הפיזיות הן מועטות. היעדרן של נורמות אלה פוגע בתכנון מבנים או בהתאמתם של מבנים קיימים לצרכים הייחודיים של הדיירים, וגם פוגע בפיקוח על המסגרות. הועלה כי רק לשניים מ-12 השירותים האחראים על המסגרות החוץ-ביתיות חוברו פרוגרמות המאפשרות עיסוק מקצועי בתכנון ובפיקוח על המסגרות שלהן.

2. נמצא כי מבין אמות המידה שמפרסם המשרד במכרזים למסגרות חוץ-ביתיות חדשות המשקל הרב ביותר ניתן בדרך כלל למבנה המוצע. מכאן שהמשרד מייחס חשיבות רבה לנושא זה. דא עקא שבדיקת התשריט של המבנה המוצע, בחינת האפשרות להרחבתו בעתיד והביקור בשטח לאישור התאמתו לא נעשים בידי אנשי מקצוע, כגון אדריכל או מהנדס בניין, אלא בידי עובדים סוציאליים שהם הרוב המכריע של העובדים המקצועיים במשרד. כתוצאה מזה רק במהלך ההפעלה של מסגרת מתגלים לפעמים מרכיבים בלתי מתאימים במבנים.

3. נמצאו פערים ניכרים באיכותם ובהיקפם של דוחות הפיקוח על הליקויים הפיזיים (ובנושאים אחרים) שכתבו מפקחי השירותים השונים במשרד. זאת משום שהמשרד לא קבע מתכונת של דיווח מינימלי שתחייב את כל המפקחים.

4. בגין חילוקי דעות בין אגף הפיתוח ובין הייעוץ המשפטי וחשבות המשרד על נוסח התנאים הכלליים במכרזים (בעיקר לעבודות תחזוקה) – עוכבו פרויקטים של בטיחות ונגישות, נפגע הניצול התקציבי ועלויות התחזוקה בפועל התייקרו.

5. ביוני 2013 יזם המשרד בדיקה של מצב הבטיחות במסגרות הרווחה. הועלה כי מרבית אגפי המשרד לא פעלו כנדרש להשלמת מכסת הבדיקות, ועד יוני 2014 אושרו רק כמחצית המסגרות החוץ-ביתיות. על המשרד לוודא גם את בדיקתן של יותר מ-4,000 מסגרות יומיות שבאחריותן של הרשויות המקומיות. בפועל, המשרד לא דרש את בדיקתן של המסגרות היומיות ובהן מועדוניות לילדים, משפחתונים ומרכזים טיפוליים.

ההמלצות העיקריות

1. על המשרד לבדוק ולמצוא את האיזון הראוי בין צורכי הקהילה לצורכי הדיירים בכל תא שטח שבו מסגרות הרווחה צפופות יתר על המידה, ולשקול בכל מקרה לגופו את פיזורן בצורה מדורגת בטווח הרחוק.

2. אין די באמות המידה הכמותיות שהציעה הוועדה כדי להגיע לפריסה מיטבית של מסגרות רווחה תוך חיכוך מינימלי עם האוכלוסייה ועם הרשויות. על המשרד להביא בחשבון מדדים איכותיים כגון: כושר הנשיאה החברתי-כלכלי של רשות מקומית והוגנות הפריסה בין יישובים סמוכים. על המשרד למפות ערים ושכונות שיש בהן עומס רב של מסגרות, ולכוון את הפריסה של מסגרות חדשות ליישובים ולשכונות אחרות במכרזים הבאים.

3. על המשרד לבקש ממשרד הבריאות ומהרשויות המקומיות את הכתובות של כל מסגרותיהם ולשלבן במערכת המידע הגיאוגרפי המתגבשת אצלו. בו בזמן על שני המשרדים להעביר את המידע על המסגרות הקיימות שבאחריותם למחלקות הרווחה העירוניות.

4. על השירותים האחראים למסגרות חוץ-ביתיות במשרד ובמשרד הבריאות להכין פרוגרמה ומפרט טכני שישמשו בסיס לתכנון, לפיקוח, לתחזוקה ולבחירת מבנים שיוצעו למשרדים אלה במכרזים עתידיים. מן הראוי שמסמכים אלה ישולבו כחלק מהדרישות שיוצגו במכרזים להשמת מסגרות חדשות.

5. באגף הפיתוח במשרד מועסקים מהנדסים שהתמחו בבנייה ובתחזוקה של מבני רווחה ובדרישות הייחודיות להם. לפיכך מוצע לשקול לחזק את מעורבותו של אגף זה בבחירת מבנים חדשים המוצעים למשרד בידי מפעילים פרטיים או ציבוריים ובפיקוח עליהם.

סיכום

תפקידה של חברה לדאוג ביתר שאת לחלשים שבה ולא להסתפק באמירה מן השפה ולחוץ. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על גורמי הממשל המטפלים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. בד בבד מחובתם של האזרחים לגלות עניין ואכפתיות כלפי השונים החיים בקרבם, ולסייע להם בקליטתם ובשילובם בקהילה. המדיניות שנקבעה במשרד ובמשרד הבריאות חותרת לפיצולן של מסגרות הרווחה ליחידות קטנות ולשילובן בקהילה, והיא מחייבת נקיטת צעדים משלימים. על משרדים אלה לגבש אסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה, להשלים את עבודת המטה בעניין הנמב"י ולמנות גורם בכיר במשרד לטיפול בבעיה. כדי לייעל את עבודתו על משרד הרווחה יש להעמיק את בסיס המידע, להגביר את התיאום עם משרד הבריאות ועם רשויות מקומיות בהיבטים המשותפים של עבודתם ולחזק את הפן המקצועי הכרוך בתכנון ובפיקוח הטכני על מסגרות רווחה.

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה פעוטות ילדי עובדים זרים למות בגני ילדים מאולתרים

מרץ 2015 – מות פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים
בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים

בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים.

מבקר המדינה פרסם בדוח שנתי 63ג, חוות דעת על "הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל" ובה הועלו ליקויים בטיפול המדינה בקטינים זרים, בהיבטים של רווחה, בריאות, וחינוך, וכן בנוגע לקביעת מדיניות הממשלה.

בדוח שורה של המלצות לביצוע. בין השאר הועלו ממצאים חמורים ביותר על גני ילדים פיראטיים שבהם שוהים תינוקות ופעוטות, לעתים בתנאים של סכנת חיים.

 הנושא נבדק שוב כעבור שנה. התברר שלא נעשו פעולות משמעותיות לתיקון. מצבים של סכנת חיים והזנחה מתמשכת באותם גני ילדים (הידועים כ"בייביסיטרים") עדיין קיימים. (ראה דו"ח ביקורת מעקב)

להאזנה לראיון עם דגנית שי, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.

חוה לוי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מפקירה קטינים בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
חוה לוי – הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג – פרק ראשון – ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה

טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה – להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.

על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

לשכת הרווחה נתניה הפקירה קטינות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות – דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה נתניה המפקירה ילדות לתעשיית הזנות.

למחלקת הרווחה בעיריית נתניה נודע על תופעה של ניצול קטינות לזנות בתחום העיר דרך פרסומים במקומונים המופצים בנתניה ובאזור, שתיארו את ניצולן של הקטינות לזנות בשעות הערב והלילה בכמה מוקדים ברחבי העיר.

בביקורת נמצא כי גורמי הרווחה בעירייה לא ביקרו במוקדים האמורים כדי לאמת את המידע ולבחון דרכי פעולה בהתאם.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נתניה כי המידע שהגיע אליה היה מפורט, ועל כן היה עליה לעשות כל שלאל ידה כדי לבחון אותו. היה והתברר המידע כנכון, היה זה מחובתה לאתר את הקטינים המנוצלים לזנות ולסייע להם בכל האמצעים העומדים לרשותה.

עיריית נתניה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא דיווחה למשטרה על זנות באחד המוקדים, אך המשטרה לא איתרה בו פעילות כזאת. לגבי מוקד נוסף, העירייה "יצרה קשר עם גורמי איתור במקום" ואלו לא זיהו פעילות של קטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נתניה,כי אין די בפעולות שנקטו, שכללו הצפת המידע ושיתופו עם הגורמים השונים. בעקבות המידע שהגיע אליה היה עליה לאתר את הקטינות המנוצלות לזנות ולהגיש להן את הטיפול המתאים, בין היתר באמצעות יציאה של העובדים הסוציאליים למוקדי הפעילות שדווח עליהם.

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – כך נובע מדו"ח מבקר המדינה בעניין זנות קטינים שפורסם בדצמבר 2014 – להלן קטע מהדו"ח

תל אביב-יפו: העירייה לא פעלה לאיתור קטינות המנוצלות מינית בגן ציבורי בעיר בתמורה לאתנן, אף שהמידע נמסר לה מעובדים בתכנית לנערים במצוקה.

בפברואר 2013 התקיימה באגף מזרח של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו ישיבה בנושא "התנהגות נערות בגינות" [1], וזאת לבקשת עובדי "קרן קָרב" [2]. עובדי הקרן העלו לסדר היום תופעה של התנהגות מינית לא נורמטיבית הבאה לידי ביטוי בפעילות מינית חסרת הבחנה של ילדות בנות 12-11 בגינות, בבתי הספר ובמקומות נוספים, וציינו כי חלקן מקבלות אתנן. בישיבה האמורה צוין כי הנוכחים ברובם "מודעים ומכירים את התופעה", וכי "במחלקות הרווחה באיזור מטפלים באופן פרטני כשהנושא יוצא לאור". בישיבה הוחלט שיכונס פורום נוסף שיחליט על דרכי פעולה, ואולם בישיבות הבאות הוחלט כי פורום רב-משתתפים אינו אפקטיבי, וכי נושא ההתנהגות המינית החריגה בקרב נערות הובא לידיעת כל אחד מהגורמים שהשתתפו בישיבה.

הביקורת העלתה כי אף לא אחד מהגורמים האמורים שעליהם מוטלת החובה והאחריות על פי דין, ובהם העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה ואנשי אגף החינוך בעירייה, פעל לאיתורן של הנערות האמורות. יתרה מזו, אף לא אחד מהם ביקר במוקדי התופעה שדווח עליהם בניסיון לאתר את הנערות, לבחון את מצבן ולהגיש להן טיפול וסיוע.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי בעקבות מידע שהגיע למינהלת אגף מזרח לגבי תופעה של התנהגות מינית חריגה בקרב נערים ונערות, יזמה מנהלת האגף במהלך השנה האחרונה מפגש שכלל עובדי יחידות עירוניות, נציגים מתחנת המשטרה של האזור ונציגי עמותות הקשורים לעבודה עם הנוער שבתחום האחריות של האגף. העירייה מסרה כי התקיימו שלושה מפגשים שמטרותיהם העיקריות היו להעלות את הנושא על סדר היום ולעמוד על תפקידו של כל גורם בהתמודדות עם התופעה. עוד ציינה העירייה כי "המידע שהגיע לא היה קונקרטי ולא כלל שמות של נערות אלא התייחס לשמועות בלבד".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי אף שבמידע שנמסר לה לא ננקבו שמות הנערות, צוין בו המקום המדויק של מוקד ההתרחשות והועלה דפוס חוזר. יתרה מזו, את המידע מסרו אנשי מקצוע שהוכשרו לאתר קטינים בסיכון, ולפיכך היה על העירייה לבחון את המידע בכובד ראש, ליזום פעולות לאיתור הקטינות, ליצור עמן קשר ולבחון אם הן מנוצלות לזנות, וכן לסייע להן בכל האמצעים העומדים לרשותה. 

[1] בישיבה השתתפו נציגים מאגף החינוך ומהמינהל לשירותים חברתיים שבעיריית תל אביב-יפו ונציגים מקרן קרב.

[2] קרן קרב היא תאגיד פילנתרופי שנוסד בקנדה בשנת 1990. לצד תכניות הלימוד בבתי הספר ובגני הילדים, משרד החינוך מפעיל במוסדותיו את תכנית קרב ללימודי העשרה. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות, הורי התלמידים במערכת החינוך וקרן קרב.

חוות דעת: שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר

דצמבר 2014 – מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא פרסם היום חוות דעת בנושא "שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר".

לקריאת הדו"ח המלא הקלק כאן

משטרת ישראל מחשמלת צעיר בטייזר שלא לצורך


המבקר הכין את חוות הדעת על-פי פנייה של הוועדה לענייני ביקורת של הכנסת בהתאם לסמכותה בחוק.

חוות הדעת מעלה ליקויים משמעותיים, הנוגעים לעבודת המטה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה ולנוהלי השימוש, הדיווח והבקרה של הטייזר. במשך שנים רבות לאחר שהוכנס לשימוש מבצעי, לא הוגדר באופן סופי, ברור וממצה, האם הטייזר הוא אמצעי אל-הרג או שהוא כלי ירייה, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

המשטרה לא עקבה אחר השפעות חריגות של השימוש בטייזר ולא בדקה השפעות אשר תוארו במחקרים שונים שנעשו בעולם. בהקשר זה מודגש בחוות הדעת, כי על המשטרה לבחון שוב את השינוי שנקבע בנוהל ההפעלה של הטייזר בעניין מספר הלחיצות הרצופות המרבי המותר.

המשטרה אינה נסמכת על האפשרות הטכנולוגית לקיים מעקב שוטף אחר השימוש במכשיר.

פרק נוסף בחוות הדעת מוקדש לטיפול של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בתלונות על השימוש בטייזר שלא כדין.

על המשטרה ומח"ש לפעול בהקדם להסדרת הקשר ביניהן כדי שיועבר למשטרה מלוא המידע הנחוץ לה לביצוע תחקירים לגבי השימוש בטייזר ולהסקת מסקנות בהתאם.

על המשטרה לשוב ולבחון את נושא קיצוץ האימונים מאחת לשנה לאחת לשנתיים, שעלול לפגוע במיומנות מפעילי הטייזר.

הטייזר עלול להיות כלי קטלני, ומשכך חשוב לפרט את כללי השימוש המידתי בו.

עד השלמת הבחינות המוצעות בחוות הדעת ותיקון הליקויים שהועלו בה, על המשטרה לנקוט פעולות שיבטיחו שימוש זהיר ומבוקר יותר בטייזר.

כמו כן, מבקר המדינה קרא היום לא לנצל את תקופת הביניים, עקב התפטרות הכנסת והליכה לבחירות, כדי להימנע מתיקון ליקויים שנחשפו בדוחות מבקר המדינה.

בישיבת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת אשר דנה היום בדוח מבקר המדינה על חסמי ייבוא המשפיעים על יוקר המחייה, הוציא המבקר מעין הערת אזהרה לשרים המחליפים ולממשלה כולה בה הם נקראים לתת דגש לתיקונים הנדרשים.

"האחריות של השר החליף לאי תיקון הליקוי תיזקף לחובתו האישית והשמית על המשתמע מכך"- אמר מבקר המדינה.