שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן

אתי דור דוברובינסקי - שקרים ומניפולציות לסחר בילדים

אתי דור – פיה נוטף רעל, שקרים ומניפולציות לסחר בילדים

מאי 2012 – פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ולא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו.

אתי דור דוברוביניסקיפקידת סעד לחוק הנוער מהווה דוגמא מובהקת להתנהלות פאשיסטית פוגענית ומניפולטיבית. התנהלותה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נגד האמא ל' וילדיה מאופיינת בהטרדות מאסיביות, שקרים ועלילות, הטעיות, והכשלות לאורך זמן, מה ששגור בפיה המרעיל של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי  כ"טובת הילד".

עדויות שקר – אתי דור העידה שקר בבית משפט ולא נתנה את הדין  – כשנשאל יו"ר איגוד העו"ס איציק פרי ע"י עו"ד רז משגב בעדותו בבית משפט מדוע לא ציין בתצהירו כי פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור דוברוביניסקי שיקרה בבקשתה בעבר לצו הגנה ומדוע לא עשה מאומה בנדון, ענה כי זהו תפקידו של בית משפט. מדובר בבקשה שהגישה אתי דור לבית משפט ונתפסה על שקר חמור. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעולם לא נתנה את הדין על מעשיה. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.

הטרדות מאסיביות באמצעות תלונות שווא במשטרה – פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם. כנשאלה אתי דור בעדותה בבית משפט מה עלה בגורל מבול התלונות שהגישה במשטרה נגד האמא ל' בעניין ילדיה ענתה תשובה לקונית מתחמקת: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן." מדובר בהתנהגות בזויה ואלימה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי, היא חוטפת ילדים מאימם "בשם טובתם" מגישה מבול תלונות במשטרה נגד אימם, ואף לא טורחת לברר מה הניבו חקירות.
 המחוקק ייחס חשיבות עליונה למעורבות פקידת סעד בתלונות על תקיפת, הזנחת קטינים. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא שרק שהגישה מבול תלונות נגד האמא והביאה להוצאת פתאומית של הילדים מביתם אלא לא טרחה לבדוק את תוצאות החקירה. התנהלותה של אתי דור דוברוביניסקי מדיפה ריח חריף של שיקולים זרים, סחר בילדים ובני אדם, מדון וזדון.

עלילות, חקירות ילדים מאסיביות שיעידו נגד אימן, שימוש בילדים נגד אימם – פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי השתמשה בילדיה של האמא ל' כדי להוציא אותם מחזקתה ולסחור בהם במסגרות הרווחה המופרטות (6 חודשים במרכז חירום, אבחונים וטיפולים שבסופם אינם רואים את אימם במשך 3 שנים עד עצם היום הזה). כן השתמשה בילדים להתחמק ממחויבותה לבדוק האם יש בסיס ראייתי מהמשטרה לעלילותיה ואמרה: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן.". וכן בכיוון הנגדי הציגה את האם כתוקפנית בפני חוקרי ילדים שהוציאו חקירות כדעתה.

האמא ל' יצאה ללא רבב מכל מבול התלונות במשטרה שהגישה נגדה פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נכשלה בהגנה על הילדים (בלשון המעטה) והביאה לנתק בינם לבין אימם – לפני מעורבותה של אתי דור דוברוביניסקי עם וועדותיה השונות היה לילדים קשר טוב עם אימם ואביהם. כיום הילדים בנתק מאימם מזה כשלש שנים, האמא אישה עובדת ללא רבב. אתי דור דוברוביניסקי גרמה לעוגמת נפש לילדים בשל הרחקתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה לששה חודשים, והביאה להוצאות כלכליות של מאות אלפי שקלים להורים בערכאות משפטיות שונות. 

סוף דבר 
פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא בחלה השום אמצעי לנתק את האמא ל' מילדיה תוך שהיא רומסת את החוק והכללים. אתי דור דוברוביניסקי הסבה לאמא ל' נקיה מכל עברה, נזקים כלכליים ומזה שלש שנים היא אינה רואה את ילדיה. אתי דור דוברוביניסקי מצדיקה התנהגותה "בשם טובת הילדים" אולם בפועל מהנהגותה עולה צחנה מבאישה של סחר בילדים. אתי דור היא "בורג" במערכת משומנת לסחר בילדים ההורסת אלפי משפחות בכפייה ובהונאה מידי שנה

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעידה על מחדליה בבית משפט
פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעידה על מחדליה בבית משפט

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם



קישורים:

עו"ס לחוק הנוער אתי דור עבדה במקביל בכפיפות לעו"ס עבריינית מורשעת במרמה וגזל האפוטרופסית ירדנה נילמן

אתי דור דוברובינסקי עו"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה גבעתיים, עבדה במערכת מקבילה והיתה מעורבת במעשים בלתי תקינים ובלתי כשרים שאותם ביצעה, במקביל, תוך כדי עבודתה כפקידת סעד.

דצמבר 2010 – אתי דור עובדת ציבור עבדה במשרד הרווחה עיריית גבעתיים כעובדת סוציאלית לחוק הנוער והוציאה ילדים ממשמורת הוריהם. את הילדים שהיא הוציאה מהוריהם היא העבירה לחסותה של ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ, שהורשעה בגניבה שיטתית של 7.2 מיליון שקל מ-20 חוסים שהיא מונתה להיות האפוטרופוס שלהם, אתי דור עבדה בכפיפות לעו"ס הפושעת נילמן בעבודה מקבילה כהשלמת הכנסה.
הראיות שיוצגו להלן מלמדות על אופן התנהלותה הקלוקל של אתי דור – בתקופה ש"טיפלה" בלורי שם טוב כעובדת סוציאלית – שפעלה תוך ניגוד עניינים בעבודה פרטית באופן שנוגד את חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

אתי דור
מעדותה של אתי דור ביום 10.12.08 במשטרת ישראל עולה, כי היא נתנה ידה להפעלת "מערכת מקבילה" לשירותים שהיא עצמה סיפקה במסגרת תפקידה במשרד הרווחה.
"לקוחות" המערכת המקבילה, בהם אנשים קשיי יום וחסויים, הובאו/גויסו מלשכת הרווחה תוך ניגוד עניינים בולט ובלתי חוקי.
המשטרה בדקה ומצאה, כי בוצעו עוולות ועבירות פליליות נגד חלק מאותם לקוחות. אתי דור נטלה חלק בניהול ובטיפול באותם לקוחות, שהושגו כאמור ואף גויסו תוך ניצול מעמד ו/או קשרים של אתי דור בלשכות הרווחה.
חוק שירות המדינה קובע איסור לעבוד בעבודה פרטית:
"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה, חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן, אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו.
אי מילוי הוראות אלו בעניין עבודה פרטית ועבודה נוספת היא עבירה על חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963".
אתי דור עבדה במסגרת פרטית כהשלמת הכנסה באופן שנוגד את החוק וכך העידה פקידת הסעד ביום 10/12/08:
"אני עובדת סוציאלית. עבדתי בחברת ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ מספטמבר 2006 ועד 30/11/08.
הגעתי לעבוד אצל ירדנה דרך עובדת ברווחה בעיריית גבעתיים עובדת איתי קולגה, פקידת סעד לסדרי דין שהכירה את ירדנה במסגרת תפקידה, היות שהפנתה אליה חסויים באמצעות פנייה לבית משפט והמלצה עליה.
היא ידעה שאני מחפשת עבודה חלקית נוספת להשלמת הכנסה והיא שמעה שירדנה מחפשת עובדת סוציאלית במשרה חלקית והיא עשתה את הקשר ביננו.
אצל ירדנה במסגרת עבודתי כעובדת סוציאלית הייתי אמונה על החלק הטיפולי בעיקר במסגרת הטיפול בקטינים לאור הרקע המקצועי שלי.
תפקידי כלל קשר מול גורמי הרווחה, הפנימיות ושאר הגורמים הפנימיים, ביקור וקשר אצל החסויים, בניית תוכניות טיפול בעניינם ופיקוח שהם יקוימו.
אני עבדתי בחברה של ירדנה נילמן בימי שלישי ובימי שישי."
פקידת סעד שעובדת ב-2 עבודות מקבילות, אחת כעובדת ציבור בשירות המדינה והשניה כעובדת פרטית ובשני התפקידים הללו היא עוסקת עם אותם גורמים ובאותה עבודה זהה: לוקחת ילדים מההורים שלהם ומעבירה אותם לחסות עבודתה השניה.
אתי דור לא ביקשה וגם לא קיבלה היתר מהמדינה לעבודה נוספת "השלמת הכנסה", וגם אם הייתה פונה לבקש היתר לעבודה נוספת בקשתה הייתה נדחית מאחר ומדובר בניגוד עניינים מובהק.
בהמשך מעידה אתי דור:
"אני עבדתי מחוץ למשרד במרבית הזמן. נסיעות בפנימיות, ביקורים, פגישות בגורמים קהילתיים. פעם בכמה שבועות הייתי מגיעה למשרד של ירדנה לצורך עבודות משרדיות כמו: כתיבת מכתבים לגורמים טיפוליים וטלפוניים.
סוכם שאני פונה למרב בכל הבקשות המשרדיות וגם בעניינים הכספיים.
אני הייתי מעלה בפני מרב את הצרכים של החסויים הקטינים מבחינת הוצאות כספיות במסגרת ההוצאות השוטפות כמו ביגוד, הנהלה, תשלום לבית ספר חריג, הוצאות שוטפות מעבר למה שהפנימייה הייתה נותנת.
מרב הייתה אומרת לי אם יש כסף לקטין וכמה והייתה מעבירה אלי את הכסף במזומן במעטפת הפקדה של בנק.
הייתה כותבת לי את שם החסוי והסכום ואני הייתי מעבירה את זה או לפנימייה או רוכשת באופן ישיר את מצרכי החסוי ומעבירה לה את החשבונית.
כדוגמא במפגשים שעשיתי עם קטינה בשם הילה xx בחולון, בארומה בחולון, הייתי נופשת איתה משלמת מכיסי עבור דברים שקניתי עבורה, את הקבלות העברתי למרב והיא החזירה לי את הכספים."
כל מילה מיותרת. אתי דור שימשה כבלדרית של העברת כספים בתוך מעטפות בין התאגידים באופן תמוה ביותר. למרות שהעניין נחשף לפני 7 שנים בעדויות השונות של אתי דור במשטרה ובתי משפט. היא עובדת עד היום בעבודות אלו במשרד הרווחה ובעבודה מקבילה וממשיכה במעשיה.
ממשיכה ומעידה אתי דור:
"אין לי מושג כמה כסף יש בחשבונות של חסויים בהם טיפלתי. אני רק העליתי צורך לקבל כספים. ידעתי באופן כללי מה מקורות ההכנסה של החסויים."
אתי דור פעלה בחוסר מקצועיות מובהק בעניינה של לורי שם טוב, כשעבדה במסרת פרטית תמורת שלמונים, מבלי לגלות זאת למשרד הרווחה או שירות המדינה. העובדות הנ"ל מלמדות כי אתי דור פעלה באופן בלתי חוקי, תוך ניגוד עניינים ובכל מקרה – העובדות מלמדות כי מחמת מעשיה של אתי דור אין לה שם טוב. לורי שם טוב שייחסה לאתי דור שיקולים זרים והודעות כוזבות כנגדה במשטרה – צדקה.
עוד העידה אתי דור:
"התחלתי לשמוע שמועות שירדנה מואשמת בגניבות ובשלב מסוים שמעתי שאסור היה לירדנה לגעת בכספים של החסויים.
בשלב מסוים החלטתי על דעת עצמי והגעתי למשרד שהיה נטוש, הרמתי טלפונים ללשכות הרווחה והודעתי להם שאני לא יכולה לתת את השירות הנדרש לחסויים שבטיפולי מבחינה טיפולית ושיפנו לבקש מינוי של אפוטרופוס אחר, אין לי גישה לכספים ואני לא יכולה לתת להם."
אתי דור הסתירה פרשה זו מבית המשפט לענייני משפחה ומבית משפט שלום.
ובהמשך היא מעידה:
"לפני כחודש הועבר לי סכום חלקי לבנק עבור שכר של חודש אוקטובר.
פתאום מצאתי סכום בחשבון, אף אחד לא הודיע לי דבר, קיבלתי פחות מהסכום שהייתי אמורה לקבל. מספר החשבון שלי 460516/90 סניף לאומי גבעתיים 857 ע"ש אתי דור."
ולסיום, אתי דור פונה לעורך הדין המייצג את ירדנה נילמן שעשקה את החסויים ורוקנה להם את חשבונות הבנק שלהם וכך היא כותבת לו כשההדגשה במקור:
"אבקש להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול) וזאת מסיבות אישיות שלא קשורות לנדון".
מדוע אתי דור מבקשת להשאיר את שמה חסוי? ממה יש לה לחשוש? האם פחדה שבנציבות שירות המדינה ידעו שהיא עובדת שלא כדין בעבודה נוספת עליה לא קיבלה היתר? או שמא חששה שיעשו ביקורת בחשבון הבנק שלה?
אתי דור משבחת את ירדנה נילמן וכותבת עליה שהיא מסורה ובטיפול שלה היא שימשה תחליף ל"הורה". זה מעיד על המוסר של אתי דור ושל הגנבה, שנתפסה בגניבת 7,256,377 ש"ח ובמילים שבע מיליון מאתיים חמישים ושש אלף שלוש מאות שבעים ושבעה ש"ח, שרוקנה בשיטתיות את כל החשבונות של החסויים האומללים, שהואשמה בגניבה בידי מורשה (ריבוי עבירות), זיוף בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות).
בפרוטוקול הדיון בתיק ת"פ 46535-03-10 מיום 20/12/2010 הגיש ב"כ ירדנה נילמן את מכתבה של אתי דור כעדות אופי חיובית לנאשמת, עמ' 24 לפרוטוקול שורות 24-26, והמכתב מסומן נ/4.
אתי דור טענה בתביעת לשון הרע שהגישה:
"מדובר בפגיעה חמורה בעובדי ציבור שעושים מלאכתלם נאמנה, באחריות, ובמקצועיות בהתאם לחוק ולהחלטות בתי המשפט הנכבדים!"
כשקוראים את הדברים הללו, לאור עדותה של אתי דור ומכתבה בו היא מגנה על גנבה עבריינית מורשעת, לא נותר אלא לתהות על אובדן המוסר ואובדן הערכים במשרד הרווחה.
אתי דור היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער בעלת סמכויות שיפוטיות כגון: הוצאת צווי חירום להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ללא אישור שופט. בתי משפט רואים את דבריה כסוף פסוק. אתי דור קובעת את מקום הימצאם של הילדים שהוציאה מביתם. עובדת זו עבדה בעבודה מקבילה אצל העבריינית המורשעת ירדנה נילמן, אשר הורשעה בגזילת כספי חסויים שהופנו אליה על ידי אתי דור. התנהלותה של אתי דור מדיפה שחיתות ופשיעה מאורגנת של רשויות הרווחה ותאגידי האפוטרופוסות, פנימיות ומרכזי חירום.
ברשות המערכת כל עדויות העובדים הסוציאליים שעבדו בעבודה מקבילה והעידו על כך במשטרה. הנ"ל יתפרסמו בנפרד.
לקריאת כתב האישום החמור נגד ירדנה נילמן הקליקו כאן:
אתי דור דוברובינסקי משמשת כיום (מרץ 2015) כעו"ס לחוק הנוער בלשכת רווחה רמת-גן.
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה

עו"ס לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי – ניגוד עניינים חמור גובל בפלילים וסחר בילדים

אתי דור דוברובינסקי - שקרים ומניפולציות לסחר בילדיםדצמבר 2010 – בעוד בית המשפט העליון החמיר בעונשה של עו"ד ירדנה נילמן, שהורשעה בגניבה שיטתית של 7.2 מיליון שקל מ-20 חוסים שהיא מונתה להיות האפוטרופוס שלהם, ובהם חסויים שסבלו מפרקינסון, דמנציה, מחלות נפש, תשישות ועוד. מתברר כי עובדת סוציאלית אתי דור דוברובינסקי מלשכת הרווחה גבעתיים עבדה אצלה במקביל לעבודתה ברווחה גבעתיים, ואף שיבחה אותה בפני בית המשפט.

אתי דור מרעילה בפיה נגד הורים וילדים כעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה גבעתיים, כדי לתלוש הילדים ממשמורת ההורים ולהעבירם למשמורת מעסיקתה העבריינית ירדנה נילמן אותה היא משבחת.
בעוד שופטי העליון כתבו על מעשיה של נילמן: "מדובר בגניבה חסרת בושה ע"י אפוטרופסית מחוסים ששמו בה את מבטחם; העונש – ‎‎‏אור מהבהב בפני כל אפוטרופוס השוקל דרך נלוזה"‏
 הרי שפקידת הסעד אתי דור שיבחה את נילמן וכתבה: "מהיכרותי המקצועית והאישית את ירדנה היא גילתה מסירות, דאגה וטיפול… ואף גלש לעתים לתחליף הורה"

מתברר כי ל"מקצועיות" של פקידת הסעד אתי דור אין אחיזה למציאות ולעובדות בשטח.

אתי דור ללא בושה מבקשת בפתח מכתב ההמלצה לנילמן "להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול)". מדובר בעובדת ציבור בעלת סמכויות שיפוטיות כגון הוצאת צווים להוצאת ילדים מרשות הוריהם. בקשתה לחיסיון שמה היא יריקה בפרצופו של הציבור המכבד את הצווים שהיא מוציאה.

להלן מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן.

מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן
מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן
העליון החמיר בעונשה של עו"ד נילמן שגנבה כ-7 מיליון שקל מחוסים – גלובס יוני 2013

צ'רלי בוזגלו עו"ד – מכתב התראה בנוסח אלים לעיתונאית החושפת פשעי משרד הרווחה

צ'רלי בוזגלו - מכתב התראה בנוסח אלים לעיתונאית החושפת פשעי משרד הרווחה

מאי 2014 – עו"ד צ'רלי בוזגלו כתב מכתב בנוסח אלים ומשתלח כנגד עיתונאית החושפת פשעי משרד הרווחה.

ענת בנאור עו"ס לשכת רווחה גבעתיים, מנעה מהאבא אלון וולף ז"ל לראות את בתו במשך שנתיים – ובערב יום השואה הוא התאבד לאחר שהותש מהבירוקרטיה והסחבת בענייניו. בכל הסטטוסים בפייסבוק של האבא אלון וולף, הוא מעלה טענות קשות מאוד כנגד לשכת רווחה גבעתיים, המונעים ממנו קשר לבתו – ולא מאפשרים לו את אבהותו.

שכר טרחתו של עו"ד צר'לי בוזגלו משולם על ידי איגוד העובדים הסוציאליים ועל ידי לשכת רווחה גבעתיים – היישר מכספי משלמי המסים. ענת בנאור עו"ס לא שילמה שקל עבור מכתבי האיומים כנגד העיתונאית.

צ'רלי בוזגלו עו"ד כתב מכתב בנוסח אלים ומאיים כנגד עיתונאית המסקרת את פשעי משרד הרווחה
צרלי בוזגלו איומים ענת בנאור 12.5.14 עמוד שני

צרלי בוזגלו איומים ענת בנאור 12.5.14 עמוד שני
צרלי בוזגלו איומים ענת בנאור 12.5.14

צרלי בוזגלו איומים ענת בנאור 12.5.14

קישורים:

שופטת חנה ינון: קיבלה הודעה מעו"ד צ'רלי בוזגלו – תלונה ובקשת פסילה בגין משוא פנים – נובמבר 2012 – מדובר בתלונת משוא פנים חמור נגד שופטת השלום תל אביב חנה ינון. לשופטת חנה ינון הועברה הודעת שטנה טרם המשפט מב.כ הנתבעים עו"ד צ'ארלי בוזגלו. השופטת נהגה במשוא פנים ואפליה נגד הנתבעים, כיוון שלא הביאה הודעת השיטנה לידיעת הנתבעים, אלא הציגה אותם כ"מתפרעים" והוציאה אותם מהאולם…

השופטת חנה ינון: מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה מעו"ד צ'ארלי בוזגלו – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

לשכת הרווחה גבעתיים – פסיכופטיות ונרקסיסטיות בשם עבודת הקודש

מאי 2014 – "עם עבודת קודש לא סוגרים את החודש" – צפו בתמונות ההוללות של עובדים סוציאליים מלשכת רווחה גבעתיים.



עם עבודת קודש לא גומרים ת'חודש, כך מפגינים העובדים הסוציאליים.

האמנם?
זהו פרצופם של העובדים הסוציאליים בתקשורת.
מה קורה בחיים האמיתיים?
להלן תמונות מתוך מסיבת פרידה של יצחק בן שחק מנהל לשכת רווחה גבעתיים שנעשתה בביתה המפואר של ריקי מזכירת אגף הרווחה.
התמונות מדברות בעד עצמן.
ריקי מזכירת אגף הרווחה גומרת את החודש טוב יותר ממנהלי בנק בישראל.
וכך נכתב בפייסבוק של יצחק בן שחק:
עובדי אגף הרווחה ערכו מסיבת פרישה, בביתה של מזכירת האגף, שלא הייתה כמותה.
במסיבה הוקרנה מצגת בשילוב תמונות היסטוריות וקטעי וידיאו ובהם הופיעו כל העובדים במסגרת 4 הצוותים בשירים שחוברו במיוחד לאירוע.
עובדי האגף נהנו משירה בציבור וקריוקי של זמרי האגף. לאורחים הוגש כיבוד עשיר ומשובח ע"י חברת קייטרינג.
ומהצד השני.
האמא לורי שם טוב לא רואה 5 שנים את ילדיה לאחר שנחטפו על ידי לשכת רווחה גבעתיים.
אין צפי להסדרי ראיה עתידיים.
עובדי "הקודש" גרמו לחורבן בחייה של האם לורי שם טוב, כמו חורבן בחייהם של רבבות הורים טובים וכשירים במדינת ישראל.
ביום חמישי 8/5/14, שעה 19:00 תתקיים עצרת מחאה מול בית ראש הממשלה – רח' רוטשילד פינת הדר, קיסריה.
ההורים מוחים על חטיפת ילדיהם ודורשים השבתם לביתם.
הפרטים בקבוצת הפייסבוק

https://www.facebook.com/groups/crymo…

http://mothers-cry.com

ענת בנאור עו"ס לשכת רווחה גבעתיים לא איפשרה לאבא אלון וולף לראות את בתו מזה שנתיים והוא התאבד בערב יום השואה

ענת בן אור - פקידת סעד לשכת רווחה גבעתיים

אפריל 2014 – ענת בנאור עו"ס לשכת רווחה גבעתיים לא איפשרה לאבא אלון וולף לראות את בתו מזה שנתיים והוא התאבד בערב יום השואה.

 אלון וולף עו"ד במקצועו, נותק מבתו בחודש דצמבר 2012. עו"ס ענת בנאור, לשכת רווחה גבעתיים, מנעה מהאבא כל קשר עם בתו. האבא פנה לבית משפט לקבוע הסדרי ראיה עם בתו, וציין כמעט בכל בקשותיו כי אם הילדה מגישה בקשות "במעמד צד אחד" למרות שנושא בקשותיה הן דיני נפשות, ומבלי שהיא מנמקת נימוק כלשהו מדוע בקשות כה חשובות צריכות להיות מוגשות במעמד צד אחד. האבא לא ראה תקווה לחידוש הקשר עם בתו, שם קץ לחייו בערב יום השואה 28/4/14 כשהוא מותיר מכתב התאבדות בו הוא מאשים את משרד הרווחה גבעתיים בהתעמרותם הבלתי פוסקת בו ובבתו.

 בסטטוס האחרון שפרסם האבא בפייסבוק הוא כתב:

האם זה אנושי שאם בתי שלמעשה טיפלה ודאגה לי כל החיים כשהיא יודעת שכל החיים הייתי כל כך תלוי בה, זרקה אותי עם לידת בתי, כשהיא יודעת היטב שלבד לא אסתדר, כי היא מכירה אותי למעשה הכי טוב בעולם, אחרי 14 שנות קשר, מתוכן 12 שנות מגורים משותפים- כשהורי בקושי חיים וצריך שיהיה לי מקסימום כוחות לטפל בהם ובמקום זה עלי להילחם בה כדי לראות את בתי וכדי שהורי הקשישים יראו אותה???
כולם עושים לעצמם כסת"ח במקום לעזור לי אבל למה אם בתי עושה את זה?
למה כולם משקרים פה במדינה ולא אומרים את האמת ולא אכפת להם באמת אחד מהשני???
יש אנשים טובים במדינה אך כולם היו צריכים להגיד לאם בתי שעלינו להיות יחד ובמקום זה הופרדתי ממנה ומבתי בת הארבע כמעט מאז בתי נולדה.
איני חולה פרקינסון כאימי ולא חולה סרטן כאחי ז"ל, אבל הייתי תלוי באם בתי במשך הרבה מאוד שנים (כי ככה היתה מערכת היחסים בבית הורי שהינם ניצולי שואה).
אז למה היא עושה לי את זה ולמה נותנים לה במדינה לעשות את זה?
היא היתה כל עולמי והיא יודעת זאת היטב.
אדם לא יכול לשנות את עצמו לחלוטין כשכל מהלך חייו היה בנוי בצורה מסוימת במיוחד כשאתה אדם תלותי ובמיוחד כשהוריך ניצולי שואה קשישים שבקושי חיים.
המדינה הזאת היא כיום ארץ אוכלת יושביה!!!
לא היתה לי הנחיה נכונה בחיים ואם הייתי יכול לחזור על החיים שלי הייתי כיום סביר להניח עם שלושה ילדים לפחות (כי אני כל כך אוהב ילדים וכל כך אוהב את בתי ומתגעגע אליה ללא הרף) ולא רק עם ילדה אחת ואז אם בתי לא היתה זורקת אותי בצורה כה איומה ונוראה שאין ממנה תקומה!!!

אלון וולף ז"ל סטטוס אחרון בפייסבוק מיום 22/4/14. התאבד ביום 28/4/14. יהי זכרו ברוך!
הרחקת ילדה מהורה איננו מעשה של מה בכך.
בע"א 783/81 [פלונים נ' פלמוני] המסתמך על ע"א 137/66 קבע הנשיא שמגר כי זכותו הטבעית של ילד היא להיות עם הוריו, ואין לשלול זכות ההורים לגבי ילדם אלא במקרים קיצוניים ביותר,ואין לנקוט בדרך זו אלא כהכרח ורק כשיש סיבה מיוחדת וכבדת משקל באופן חריג ביותר שכן בצעד שכזה שוללים מההורה את זכותו הטבעית לגדל ולחנך את ילדו.
הכללים לשלילת הזכות ההורית קבועים בין השאר בסעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות שבו נאמר כך:
"מת אחד ההורים, תהא האפוטרופוסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן או שהאפוטרופוסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו".
כל המקרים המנויים בפסיקה ובחוק לא התקיימו בעניינו של האבא אלון וולף, אלא בהנצחת מצב קיים שהוא מצב פסול ולפיו בתו של אלון לא התראתה עם אביה תוך גרימת נזק של ממש לבתו.

אלון וולף. אבא. יהי זכרו ברוך. אמן.
אלון וולף עם מגפון נגד ניתוק ילדים מהוריהם
אלון וולף עם מגפון נגד ניתוק ילדים מהוריהם
תסקיר פקידת הסעד ענת בנאור:

תסקיר עו"ס ענת בנאור לשכת רווחה גבעתיים0002

תסקיר עו"ס ענת בנאור לשכת רווחה גבעתיים0003
מכון שינוי, מונה על ידי בית המשפט לשמש כמתאם הורי, על מנת לחדש את הקשר בין אלון לבתו, אולם האם סירבה לשתף פעולה לחידוש הקשר. שימת הלב לדיווח המקומם של מכון שינוי ולאנטיגוניזם נגד האב. מדוע כתבו במכון שינוי את האם ואח' נגד האב. מיהם האחרים? לא צויין. מכון שאמור לבצע גישור ותיאום הורי, היה אמור לשים מקו בין שם האב לשם האב, על מנת להראות הליך גישור.
הדיווח של דר' דניאל גוטליב לבית המשפט מקומם גם הוא, כשהוא מתאר את תסכולו של האב בצורה חסרת חמלה ותובנה למצבו הקשה.
דר' דניאל גוטליב מכון שינוי - דיווח מקומם לבית המשפט נגד אב המבקש לראות את בתו

דר' דניאל גוטליב מכון שינוי – דיווח מקומם לבית המשפט נגד אב המבקש  לראות את בתו
דר' דניאל גוטליב מכון שינוי - דיווח מקומם לבית המשפט נגד אב המבקש לראות את בתו

דר' דניאל גוטליב מכון שינוי – דיווח מקומם לבית המשפט נגד אב המבקש לראות את בתו

בג"צ או בית משפט גבוה ל"סדר" וטיוח – מדוע אמא אינה רואה את ילדיה מזה 3 שנים

ספטמבר 2011 –בג"צ 4613/11– מדובר באמא אשר ילדיה הוצאו מחזקתה לפני כ- 3 שנים מאחר ופקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים (לימים נתברר כי שיקרה בבית משפט נגד האמא) הייתה "סבורה" כי הילדים בסיכון. האמא אינה רואה את ילדיה מזה כ- 3 שנים למרות שהינה אשה עובדת, נורמטיבית, ללא רבב, וזאת בעקבות הליכים ביורוקרטיים בבית משפט לענייני משפחה. פקידות הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים ולשכת הרווחה רמת גן מעלות דרישות ותנאים שונים ומשונים אשר מונעים לאורך שנים מהאמא וילדיה להיפגש. האמא עתרה לבג"צ לקבוע הסדרי הראיה בין העותרת וילדיה הרכים בשנים. האמא ביקשה כי בית משפט זה יוציא לאלתר צו המורה למשיבים להפגיש בין הקטינים לבין אמם.

בג"צ בראשות השופטים מרים נאור, אסתר חיות, וחנן מלצר דחו את העתירה בתואנה כי "כל השאלות שהיא (האמא) מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ובמידת הצורך ניתן לפנות בערעור או בבקשת רשות ערעור על ההחלטות הניתנות על ידו".
בדיקת ה"נימוקים" הלקוניים של בג"צ מעלות תהיות וספק רב באשר לשיקוליו ודרכי פעולותיו והערכאות השיפוטיות בענייני רווחה. מתקבלת התחושה כי בג"צ פוחד שמא תיפתח תיבת פנדורה של פשעים חמורים וקשים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער הנעשים מידי יום בדלתיים סגורות, ועל כן בג"צ מגבה פשעים אלו בדרכי טיוח. בג"צ בכך משית "סדר" שבו תעשית עושק המוחלשים של עוס"ים, מאבחנים, עמותות מופרטות, מטפלים ושופטים מתפרנסים על גבם וזעקתם של ילדים ומשפחות.

תיאור חלקי של העתירה תוך השמטת נקודות מרכזיות
מדובר באמא וילדיה אשר רשויות הרווחה וערכאות שיפוטיות מונעות מהם להיפגש כ- 3 שנים. בג"צ מתאר זאת בלקוניות: "עניינה של עתירה זו בהסדרי הראיה בין העותרת וילדיה הרכים בשנים. העותרת מבקשת כי בית משפט זה יוציא לאלתר צו המורה למשיבים להפגיש בין הקטינים לבין אמם. עוד ביקשה להעביר את הקטינים למשמורתה".
מן הראוי כי כאשר מדובר בפגיעה כל כך חמורה בזכויות אדם יסודיות, וצדק טבעי של ילדים לפגוש את אימם, יפרט בג"צ את הסיבה לכך למניעת המפגשים. בג"צ כאמור נמנע מחשש כי רשויות הרווחה ובתי המשפט יעמדו לביקורת בשל כך. עם זאת כפי שיפורט בהמשך בג"צ אינו חוסך מהטחת האשמות שווא נגד האמא, חרף העובדה שלא דן בעתירה, תוך תיאור תמונה חלקית ושטחית לרעת האמא.

בג"צ מתחמק מאחריותו לטפל בעתירה בנגוד לחוק יסוד השפיטה – ומקבע את אי מימוש אמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה מזה 20 שנה
בג"צ תרץ החלטתו לא לדון בעתירה בתואנה כי "כל השאלות שהיא (האמא) מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ובמידת הצורך ניתן לפנות בערעור או בבקשת רשות ערעור על ההחלטות הניתנות על ידו" – טענה זאת אינה נכונה. בענייני זכויות ילדים לפגוש הוריהם ישראל חתמה על אמנת זכויות הילד בספטמבר 1991 (לפני 20 שנה) אולם טרם חוקק חוק בנושא לכן האמנה אינה בסמכותם של בתי משפט.
אמנת זכויות הילד סעיף 9 דן בזכויות ילדים להיות בקשר עם הוריהם. האמא הוסיפה טענות נוספות מן הצדק בעתירתה. מן הראוי היה כי בג"צ ידון בעתירה ולו רק בשל שהמדובר בהסדרי ראיה בין אמא לילדיה, בענייני אמנת זכויות הילד.

בג"צ לא קיים חובת הנמקה
בג"צ אינו מפרטת השאלות שמעלה האמא בעתירה, אינו דן בהם וקובע כי דין העתירה להידחות מחר ו"כל השאלות שהיא מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה" – תשובתו של בג"צ לקונית ולא ניתן לדעת ולהבין מה הן השאלות שמעלה האמא בעתירתה ומה הן תגובות בג"צ – מן הראוי היה כי בנושא כל כך מהותי ועקרוני ממנו סובלות משפחות וילדים רבים מוחלשים רבים בישראל יינתנו תשובות ברורות ומפורטות במיוחד ממוסד רם כבג"צ.

בג"צ כחומת ברזל על מחדלי רשויות הרווחה וערכאות שיפוטיותבג"צ כאמור דחה העתירה בתירוצים לקוניים מבלי שכתב את טענות העותרת. מצד שני תוקף בג"צ ומאשים את העותרת באי קיום הסדרי ראיה תוך השמטת עובדות מהותיות ומרכזיות. לשם כך משתמש בג"צ בציטוט ערכאה שיפוטית נמוכה יותר של בית משפט מחוזי.
מן הראוי כי כאשר קובע בג"צ נקודה הנראת לו יציין את גם את טענות העותרת. התנהלות זאת הנה הטיית ההליך השיפוטי לטובת רשויות הרווחה ובתי המשפט הדנים בעניין. בג"צ בפועל משמש כחומת המגנה על פשעי רשויות הרווחה בדלתיים סגורות נגד אזרחים טובים ללא רבב.

האשמות שווא ללא כל בסיס ובצורה חד צדדית
בג"צ כותב: "מן הדיון שהתנהל בפנינו ומן הכתובים שקראנו הבנו כי בין רשויות הרווחה לבין העותרת קיים סכסוך עמוק, בשל פגיעות שפוגעת העותרת בדרכים שונות בעובדי הרווחה שאינם מוכנים עוד לטפל בה. אין צריך לומר כי העותרת אינה זכאית לפגוע בעובדי הרווחה, בשום צורה ובשום דרך…"
בג"צ חושב את האזרח לפתי ומצפה שיניד בראשו כאות הן עם רשויות הרווחה המציגות עצמן כאומללות ופגועות, בעוד שהעובדות בשטח, ותחקירי ועדות כגון סלונים נבו, גילת, מראים ההפך. רשויות הרווחה פועלות בצורה מופקרת (מקצת הפשעים, קצה הקרחון – ראה קישורים בסוף הפוסט) ומסבים נזקים לילדים ומשפחות.
מן הראוי כי בג"צ יפרט ויציג תמונה מלאה של הטיעונים והבודות טרם הקביעה המסולפת כי העותרת פגעה ברשויות. יוצא כי בג"צ במקום לדון בענייני העתירה מנצל את הבמה ליחצ"נות לטובת רשויות הרווחה המשומנות.

סוף דבר
בג"צ פעל בצורה מוטה נגד האמא העותרת ומעמיד את אזרחי המדינה כפתאים האמורים להאמין למוצא פיהם של שופטיו מבלי להתייחס לעובדות ולמסקנות. בג"צ נמנע מעשיית צדק כנדרש ואף צדק מינימלי בענייני רווחה מחשש כי פשעי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער יחשפו וזה עלול לפגוע ב"סדר" הקיים שבו עו"סים ועמותות מופרטות ועמיתיהם מתפרנסים על גבם של ילדים ומשפחות הנפגעים ונעשקים.

קישורים: