שירות בתי הסוהר – מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מעצרים - ריבוי עברותמתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח – בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים – לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

Document-page-001Document-page-002

תלונה נגד שב"ס יחידת נחשון על אירוע מפגע בטיחותי חמור בבית המשפט העליון ירושלים

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד שירות בתי הסוהר יחידת נחשון בית המשפט העליון על נפילתה של עצירה מהפוסטה במתחם שב"ס יחידת נחשון בית המשפט העליון שארע ב- 22.11.2017.

בעת שהעצירה ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים) במתחם יח' נחשון בית המשפט העליון, כשהיא אזוקה בידיה וברגליה נפלה לקרקע בשל גובה המדרגה של הרכב שאינו מאפשר ירידה בטוחה, ובהיותה אזוקה בידיה וברגליה, ובהעדר נקודות אחיזה לירידה בטוחה מהמדרגה הגבוהה.

העצירה נחבלה ברגלה ולא טופלה במקום אלא רק כעבור שעות מספר במתקן נווה תרצה. הסוהרים מיחידת נחשון לא סייעו ללורי האזוקה לקום מהקרקע עקב הנפילה, אלא עצירות אחרות אזוקות סייעו לה.

מדובר באירוע בטיחותי חמור במתחם שהיה עלול להסתיים באסון.

נפילת עציר אזוק לקרקע
עציר אזור נופל על הקרקע – אילוסטרציה

בית סוהר נווה תרצה: במקום טיפול – אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד

במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

אפליה בשב"ס: בניגוד לאסירים גברים המועברים למרכז מקצועי לבריאות נפש, לנשים המתמודדות עם בעיות דומות אין פתרון. התוצאה: העברתן לאגף ההפרדה הקשה בנווה תרצה: "המערכת לא יודעת להתמודד איתן, מצבן מחמיר". שב"ס: "האסירות מוחזקות בנפרד, אך לא בתנאי הפרדה מבחינת הפעילות בבית הסוהר"

שעה אחת ביום מחוץ לתא הזעיר – זה הזמן הקצוב לאסירות המוחזקות בבידוד מוחלט באגף ההפרדה של כלא הנשים נווה תרצה. בשעה הזאת הן יוצאות לחצר ולא פוגשות איש. לכליאה באגף זה יש השלכות משמעותיות על מצבן הנפשי ובעיקר על סיכויי השיקום שלהן בעתיד, מה גם שמלכתחילה לא בטוח שכולן אמורות להיות שם. רבות מהן מוצאות את עצמן נשלחות לבידוד, לעיתים לפרקי זמן ארוכים, רק משום שהן מתמודדות עם בעיות נפשיות. אסירים גברים המאובחנים עם בעיות נפשיות קשות מועברים לרוב למרכז הרפואי לבריאות הנפש (מב"ן) הנמצא בכלא ניצן ברמלה, שם הם לא שוהים בבידוד. מנגד, בכלא הנשים היחיד בישראל אין מב"ן, והתוצאה היא אפליה קשה: בשעה שהגברים מקבלים סיוע מקצועי מקיף, ליווי ותמיכה, האסירות מוצאות עצמן בבידוד. עו"ד מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית מייצגת כבר זמן רב אסירה הלוקה בנפשה.

"ה'פאשלה' היחידה שלה היא שהיא אישה", אומרת עורקבי. האסירה שאותה היא מייצגת נשלחה לנווה תרצה ושהתה באגף רגיל. לאחר זמן מה, כשהחמיר מצבה הנפשי, היא נשלחה לבידוד. "אם היא הייתה אסיר ולא אסירה, היא הייתה מרצה את העונש שלה במב"ן או במגן, אגף הצמוד למב"ן לאסירים בתנאי השגחה יותר הדוקים", מוסיפה עו"ד עורקבי. "שב"ס מתנהג אליה כאילו היא אסירה רגילה, והיא לא. אני יודעת שגררו אותה, התיזו עליה גז פלפל ואזקו אותה. היא הייתה קשורה כמו חיה. היא נפצעה ברמה כזאת שניתנה הוראה לאשפז אותה בחוץ".

מה היא סיפרה לך על הבידוד? 

"היא סיפרה שכל הזמן מענישים אותה והיא בכלל לא מצליחה להבין למה. למערכת פשוט אין מושג איך להתמודד איתה, ומצבה מתדרדר".
בדו"ח של הסנגוריה הציבורית מ-2012 בנושא הפרדת אסירים נקבע כי "בישראל ננקטת גישה מופרזת של הפרדת אסירים, המתעלמת מתוצאותיה הקשות של ההפרדה ומהתנאים הפיזיים הקשים הנלווים אליה". בנוסף המליצה הסנגוריה על "קביעת חריג מפורש שלפיו אין להחזיק בהפרדה אסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפשית חמורה".

בדו"ח נוסף מ-2016 הביעה הסנגוריה הציבורית תקווה שהנושא יעוגן בחקיקה. "הבידוד הוא ממש ניתוק מכל אינטראקציה ומהעולם החיצון", אומרת המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו. "זה בעצם הכוח של אגפי ההפרדה, ולכן זה עלול להיות הרסני כלפי כל אדם, אבל במיוחד עבור אנשים עם בעיות נפשיות. במקרה הזה אנחנו עדים לאפליה בוטה בין האסירים והאסירות. העובדה שנשים עם בעיות נפשיות קשות מוחזקות בהפרדה זו ממש בעיה. ברור שאי אפשר לתת למצב הזה להמשיך להתקיים".

לפני כמה שבועות קיבל ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) פנייה מאסירה הלוקה בנפשה שנשלחה לאגף ההפרדה בנווה תרצה. "לא היה בי ספק שמדובר במחדל", אומר ח"כ חסון. "אסירים במדינה דמוקרטית זכאים לזכויות בסיסיות. בידוד הוא אמצעי קיצוני וחריף שצריך לשמש רק במקרים שיש סכנה לאסירה עצמה או לסביבתה. לא ייתכן שהיא תושם בבידוד רק כי למערכת אין אפשרות לטפל בה. אי אפשר לגלגל את האחריות על האסירות".

לאחר התערבות גורמים שונים ולחץ שהפעיל ח"כ חסון יחד עם פעילים חברתיים, שוחררה העצורה לטיפול בבית חולים מחוץ לכותלי בית הסוהר.

נווה תרצה - אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד
במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

 

פרשת הבלוגרים: היום ה- 195 למעצר

בתאריך 10.09.2017 הייום ה- 195 למעצר הבלוגרים ומשפטם טרם החל, התקיים דיון במשפט העיקרי בפני כבוד השופט בני שגיא. הנאשמים הוכנסו לאולם המשפט כשהם אזוקים ברגליהם, מה שהקשה עליהם פיסית ונפשית להגן על עצמם. השופט בני שגיא הורה להסיר את האזיקים מרגליהם. מדובר בהתנהלות מכוונת ורציפה של גורמי האכיפה להקשות על הנאשמים להגן על עצמם החל מהיום הראשון שבו נעצרו שבו הובלו בפרהסיה מושפלים ע"י משטרת ישראל לאולם המשפט כשהם אזוקים בידיהם ורגליהם. למרות שברור כי החשדות נגדם הם בענייני פרסומים ולא אלימות.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב אמר כי ההגנה אינה יכולה לתת מענה מחמשה טעמים.
הנימוק הראשון שטרם הספיק ללמוד את חומר החקירה שהובא אליו. מדובר בכ- 50,000 דפים וכ- 500 תקליטורים של הקלטות וסרטי וידאו.
הנימוק השני הוא כי פרקליטות המדינה ממשיכה מידי שבוע לשלוח אליו עוד חומר חקירה שעליו ללמוד. נימוק נוסף הוא כי כתב האישום אינו סופי וכי הפרקליטות אמורה להוסיף עוד עשרות סעיפים לכתב האישום. הנימוק הרביעי כי הפרקליטות עומדת להוסיף סעיפים לכתב האישום שמקורם מקובלנות. והנימוק האחרון הוא ששב"ס אינו מאפשר למרשה לעבור על חומר החקירה.
מדובר בהתנהלות לא תקינה של גורמי האכיפה שאינם מאפשרים התנהלות הוגנת של המשפט וברור כבר עכשיו כי משפט צדק לא יכול ולא יהיה במצב שנוצר.
השופט בני שגיא נאלץ לדחות את תחילת המשפט העיקרי בחודשיים נוספים לנובמבר 2017.

פרוטוקול הדיון בפני השופט בני שגיא 10.09.2017:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

תנאי כליאה תת אנושיים בבית סוהר נווה תרצה – תלונה למבקר המדינה

שלחתי מייל לאגף ביקורת ותלונות הציבור
mevaker@mops.gov.il
*ניתן גם לשלוח פקס לנוה תרצה
089193322
__________________________
להלן המכתב שכתבתי לאגף הביקורת
——————————————-
בס"ד
לכבוד אגף ביקורת ותלונות הציבור
הנידון: תנאי הכליאה של העצירות לורי שם טוב וג.י בנוה תרצה.
ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך שהאסירות לורי שם טוב וג.י נמצאות בהפרדה בניגוד לנוהל תקין.
העצירה לורי שם טוב הוענשה על ידי השב"ס בעקבות אירוע מצער שקרה. אחת העצורות הפסיקה לחוש בדופק של העובר בעקבות ריסוס גז שבוצע כלפי אסירה אחרת.
השב"ס סירב לפנותה לטיפול רפואי בטענה שמצבה אינו מחייב טיפול ופינוי דחוף.
לורי פנתה אלי ואל עורך הדין יוסי נקר בבקשה שנפנה לשב"ס ונבקש פינוי.
הידיעה דלפה לתקשורת.
ולורי הוענשה על כך על ידי השב"ס והנהלת הכלא בנוה תרצה.
לורי הוכנסה לבידוד לשבוע ימים.
כעבור שבוע הוכנסה לורי להפרדה מלאה עם שלילת כל הזכויות כאסירה לרבות מאוורר בחום המעיק וניתוק קשר מוחלט עם האנשות לרבות עורך דינה. בעצם כשבועיים לורי הייתה אסירה X כשאף אחד מחוץ לחומות הכלא לא יודע מה מצבה.
רק לאחר שבוע לורי קיבלה מאוורר וטלוויזיה אך עדיין לורי מנותקת מהעולם כולל מבן זוגה לחיים מזה כשש שנים. ועדיין לורי מוצאת לחצר !שעה! ביום לבד ואזוקה משל הייתה פושעת המסוכנת לאנושות. האם מבוצע פה ניסיון השתקה בוטה?
העצירה ג.י נמצאת בהפרדה מזה ארבעה חודשים ללא מענה למצבה הנפשי הקשה בעקבות החלטת הרווחה ובית המשפט לקחת ממנה את בתה יחידתה לאימוץ.
עוברות שמועות שמצבה הנפשי מתערער.
לא יתכן שאישה הנתונה במצב כזה לא תקבל מענה רפואי הולם למצבה הרגיש. בית הכלא לא נועד לגרום להחמרה במצב רפואי של אסיר/עציר הנתון תחת אחריותו.
על השב"ס לתת מענה רפואי הולם לכל אדם האסור בין כתליו ולמנוע הדרדרות או אובדן חיים במקרה של מצב רפואי ידוע.
כמו שזה נראה כרגע שתי האסירות הללו סובלות מהתעללות של השבס כלפיהן.
לורי בעקבות ניסיון סיוע לאסירה וחשיפת התקשורת על נהלים לא תקינים בשב"ס.
ג.י בגלל מצבה הרפואי הרגיש וללא מענה הולם למצוקתה הנפשית.
אני מקווה שתענו לבקשתי לבדוק דברים לעומקם ולהפסיק את העוולות כלפי שתי העצירות.
בתודה וברכה
נחמה דר
פעילה חברתית

פלייליסט – בית סוהר נווה תרצה

תנאי כליאה תת אנושיים נווה תרצה

בית סוהר נווה תרצה – התעללות באסירות

03.08.2017 – מחאה על מעצר הבלוגרים, וייצמן 1 תל אביב – בית סוהר נווה תרצה כלא את העצירה לורי שם טוב בבידוד לפני כעשרה ימים וחסם את בן זוגה וחבריה מלבוא לבקר אותה. הקשר עם לורי שם טוב אבד מאחר ואלו היחידים שבאו לבקר אותה. בית סוהר נווה תרצה חסם את לורי מלהתקשר אל מחוץ לכלא וגם חברותיה לתא אינן יודעות מה מצבה מאחר והיא הועברה מהבידוד שבו שהתה שבוע להפרדה.

ע"פ המידע שבידנו נסיבות כליאתה של לורי בידוד היא משום שסייעה לאסירה אחרת הרה שספגה גז מדמיע (שכוון לאסירה אחרת) ועוברה מת. בית סוהר נווה תרצה לא פעל מספיק מהר לפנותה לבית חולים ורצה להשאירה במצב זה יום יומיים. לורי כנראה קישרה את האסירה ההרה לעו"ד יוסי נקר שסייע לה , אולם הפרשה דלפה לחדשות ערוץ 1.
בית סוהר נווה תרצה חש פגוע כי נפגע שמו הטוב וה"הוקרה" ללורי שסייעה לאסירה הוא שבוע בבידוד וניתוקה מקרוביה ע"י חסימת ביקורים וטלפונים.

התנאים בבית סוהר נווה תרצה מחפירים ואינם ראויים למגורי אדם.
ביקורת של נציג לשכת עורכי הדין בכלא נווה תרצה (דצמבר 2016) גילתה כשלים חמורים בתנאי הכליאה של הנשים בישראל. לפי הביקורת, אין בכלא תנאים המאפשרים לאסירה נכה לצאת מהאגף, והיא נאלצת לזחול במדרגות כדי לצאת ולהיכנס לתאה; באגף ההפרדה בכלא נמצאו התאים בלתי ראויים למגורי אדם, קטנים ביותר, חמים מאוד ובחלקם ללא אוורור של מזגן או מאוורר. עוד התברר כי אסירות בכלא סבלו מהאלימות של סוהרים כלפיהן.

מורן קבלו מלשכת עורכי הדין יולי 2009 בוועדה לקידום מעמד האישה: "הדוח מצביע על מצב מחפיר של אסירות שנשלחות בעצם לאגף הבידוד וההפרדה. מדובר בתאי הפרדה קטנים, צרים, דחוקים באופן שבהחלט לא ראוי למגורי אדם. ריח של שתן. צחנה של צואה. במו עיני ראיתי, יסלחו לי היושבים, כתמים של דם, והדמיון שלכם יחליט מאיפה. ומזרונים רטובים קרועים.
יכול להיות שאסירה אחת כשמדובר בתא של בידוד והפרדה. בעצם יכול להיות תא של חמש אסירות. אני לא ראיתי יותר מארבע או חמש אסירות בתאי ההפרדה. התאור הנורא הוא של שירותי הכריעה שזה בעצם שירותים מאוד מאוד מיושנים שהשימוש בהם בהחלט משפיל, מבזה, 50 סנטימטר מעל בור הכליאה יש ברז שבעצם אמור לשמש כברז מקלחת. על פניו בעין בלתי מזוינת אף אחד לא היה מעלה על דעתו שמדובר בברז למקלחת אלא בברז לרחיצת ידיים. אבל לא. כמובן שזה החור חשוף, זה אומר ריח של ביוב. צחנה. הקירוב של אותו תא שירותים למיטה בעצם לא יוצר הפרדה נאותה כך שהמזרון רוב הפעמים ברוב החדרים ברוב התאים שראינו הוא רטוב ומסריח.
שוב נהלי כבילה שנהוגים בכלא שעל פניו הם לא חוקיים אבל הם נהוגים בין 7 ל-12 שעות. אני פגשתי באסירה שהיתה כבולה לילה קודם ל-12 שעות. ביקשתי לבדוק את יומן הכליאה ומשום מה הפרט הזה נשמט ואותה כבילה למשך 12 שעות לא היתה מתועדת ביומן הזה וזה חמור כשלעצמו. האסירה מתארת שהיא ביקשה מספר פעמים מסוהרת וצעקה שהיא מבקשת שישחררו אותה לעשות את הצרכים שלה ופשוט היא עשתה אותם במיטה מאחר והיא לא נענתה".
ועוד…

בית סוהר נווה תרצה: עתירת אסיר לאפשר לאסירות לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהן

01.06.2009 – עתירת אסיר האגודה לזכויות האזרח נגד בית סוהר נווה תרצה לאסירות לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהן.

עתירת אסיר לאפשר לאסירים לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהם

האגודה עתרה הבוקר (1.6.09) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשמן של שלוש אסירות מכלא נווה תרצה, נגד הגבלות קשות חדשות, הקובעות כי אסירים מורשים להחזיק בתא ספר קריאה אישי אחד בלבד ורק עשרה דיסקים של מוזיקה.

האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשמן של שלוש אסירות מכלא נווה תרצה, נגד הגבלות קשות חדשות האוסרות על אסירים לקבל ספרים או דיסקים ממבקרים, וקובעות כי אסירים מורשים להחזיק בתא ספר קריאה אישי אחד בלבד ורק עשרה דיסקים של מוזיקה.

בעתירה, מציינת עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, כי ההגבלות אשר נכנסו לתוקף בחודשים האחרונים מאלצות את האסירות בנווה תרצה להסתמך כמעט אך ורק על אוסף הספרים המצומצם שבספריית הכלא (כ- 1000 כותרים, מתוכם כ- 80% בעברית, ורק 18% ברוסית וכ- 2% בערבית). שלטונות הכלא טוענים כי הפיתרון החלופי הוא רכישת ספרים חדשים ודיסקים באמצעות הקנטינה של הכלא על חשבון האסירות; עד כה כלל לא הובהר לאסירות כיצד ניתן לעשות זאת, אולם כך או כך, רכישת הספרים כרוכה בעלויות גבוהות מדי עבור רבות מהאסירות.

עו"ד לילה מרגלית: "ההגבלות הקשות שהטיל שב"ס על גישה לספרים ולמוסיקה פוגעות בזכויות היסוד של האסירות – הזכות לחופש הביטוי והזכות להשכיל ולרכוש ידע – ואף באינטרס הציבורי שבשיקום אסירים. ההגבלה בגישה לספרים אינה רק כמותית, אלא גם תכנית, היות שהיא מאלצת את האסירות להיחשף אך ורק למגוון המצומצם של ספרים ששב"ס בחר בשבילן. המגוון המצומצם של ספרים ברוסית, בערבית ובשפות אחרות משמעו אפליה לרעה של אסירות אשר אינן קוראות בעברית".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017

בית סוהר נווה תרצה: עדות אתי אגוזי מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה – 1 ביולי 2009

בתאריך 01.07.2009 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בעקבות ביקור שערכה לשכת עורכי הדין בכלא נווה תרצה ובמהלך הביקור התגלו תופעות חמורות של הפרת שמירת זכויות אסירות.

בית סוהר נווה תרצה – מהוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מה- 01.07.2009

להלן עדותה של אתי אגוזי:

אתי אגוזי:

בוקר טוב, לא התכוננתי לדבר. אני נידונתי ל-15 חודשי מאסר על מעילה. באתי לרצות את עונשי בכלא נווה תרצה. הגעתי לכלא ב-16 לאפריל 2007. אני פשוט מתרגשת, אני מתנצלת. וכשנכנסתי לכלא נפלתי לאגף שנקרא אגף טיפוליות גם בעקבות מצב בריאותי. אני הייתי אחרי  ניתוח של החלפה של מפרק הירך. הגעתי. אף אחד לא קיבל אותי, אף אחד לא אמר לי, אף אחד  לא הסתכל עלי. נזרקתי לחדר עם עוד 6 בנות. כמובן שפינו לי מיטה למטה בקומה תחתונה מפני שלא יכולתי לטפס על סולם. וזהו. התחילו ימיי, השירות הצבאי שלי אני קוראת לזה, בנווה  תרצה. אני מלכתחילה לפני שנכנסתי לכלא החלטתי שכשאני אגיע לכלא למקום אחר. ואולי זה יהיה התיקון שלי. זה העונש. קיבלתי את העונש. הגיע לי העונש. אני צריכה לתת את ה-7   חודשים, להיות ילדה טובה ולצאת הביתה. אבל לא תיארתי לעצמי את מה שעברתי בכלא. מעבר לזה שכשהגעתי אף אחד, אבל אף אחד, חוץ מזה שהיתה לי ועדת מיון שאני צריכה ללכת לחינוך כי בקרטונאז' אני לא יכולה לעבוד. גם לא נידונתי למאסר לעבודות פרך. הגעתי לחינוך. לא קיבל אותי לא מנהל אגף. במיון, יום למחרת על הבוקר קיבלה אותי סגנית מנהל הכלא בלי שאף אחד הסביר לי מה מותר לי, מה אסור לי, מה אני צריכה לעשות, איפה אני בכלל, מה קורה.

היו"ר ציפי חוטובלי:

תדברי על התנאים הפיזיים.

אתי אגוזי:

על התנאים הפיזיים. מאחר ואנחנו היינו באגף הטיפוליות שהוא נחשב לאגף טוב. יש שם שני חדרים של בנות שהן בגמילה ושני חדרים של בנות נפלטות מכל יתר האגפים שכאילו בתנאים יותר טובים. לא מעט היינו  7 בנות במקום 6 בנות כשאחת ישנה על הרצפה וכשאני בלילה צריכה לעשות פיפי ואני מדדה על קביים גם אני לא מצליחה להגיע לשירותים. מבחינת האוכל. האוכל היה מגיע בעגלה מחוממת.

ניסים  זאב:

לא היה מזרון כשהיא ישנה על הרצפה?

אתי אגוזי:

היה מזרון על הרצפה כן.

ניסים זאב:

מזרון אחד ו-6 מיטות רגילות?

אתי אגוזי:

מזרון אחד על רצפה ואני שכבתי על מזרון של 3 סנטימטר ואם ביקשתי מזרון אחר בגלל שהיה קשה לי או ביקשתי כרית, אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל אחרי ניתוח של מפרק הירך כדי להסתובב ולשים את הרגל אני צריכה שהיא תהיה מוגבהת, לא אישרו לי להכניס כרית. האוכל הגיע בעגלת חימום. כשכבר הגיע לטיפולית הוא נזרק על הבטון בגסטרונומים מוכספים. דרך אגב החדר שלנו היה מטר וחצי על 2 מטר פלוס מינוס. שתבינו, אין הרבה מקום לזוז. ונזרק על הרצפה והועבר מהרצפה עם מיליון חתולים וג'וקים לתוך המטבח. מתחילה חלוקה. אני באה ממקום של אוכל. אני עושה אוכל. אתם יודעים שהפעם הראשונה שבכיתי בכלא זה היה בגלל האוכל. ואני גם עכשיו אבכה ואני לא מתביישת. מי שהוא יוצא קיבוץ יודע שפעם בקיבוצים היו עושים קציצות תינוקות. אתם יודעים מה זה קציצות תינוקות? כאלה. אפילו לא 30 גרם. זה מה שקיבלנו. אם זה היה קציצת דג של 30 גרם או קציצה של בשר. אוכל מלא שמן. והצורה שבה מגישים אותו. אמרתי והזכרתי, זו היתה בושה. אין מקום לאכול. הן יושבות מתחת גג של אזבסט בחוץ לאכול בוקר, צהריים וערב, או שהיית צריך לאכול בחדר. אין חדר אוכל. לנו לפחות בטיפולית לא היה חדר אוכל. כשפנינו לבקש לאכול, היה שמה חדר ששם עשו את הפגישות של הבנות של הטיפוליות פנינו לאכול שם בחורף, לא ניתן לנו. היינו צריכות לשבת בחוץ ולאכול מתחת לגשם.

אני באתי ממקום אחר. אני פניתי לא פעם ולא פעמיים ואמרתי שלמרות המגבלות שלי אני מוכנה להיכנס למטבח ולעזור. אני מוכנה, באמת באתי ממקום של לתת. וספגתי, אתם יודעים שחודש לפני השחרור שלי סגנית מנהל הכלא באה ואמרה לי, את יודעת את היית אסירה בעייתית. צחקתי. אמרתי לה, למה הייתי אסירה בעייתית?  אז היא אומרת לי, כי דיברת הרבה. אמרתי לה, את יודעת מה, איך תזכרי אותי אם אני לא אהיה אסירה בעייתית ובזה נגמר הסיפור.

במטבח היתה מכונת כביסה שלא פעם ולא פעמיים התקלקלה. על מנת לתת לנו שירותי כביסה שבעצם בכל האגפים נהנו מהם היינו צריכים לתאם מראש מאחר ומכונת הכביסה היתה לא פעם תפוסה לא תמיד עשו לנו את הכביסה. היינו נאלצות לחכות כמה ימים עד שיחזירו לנו את הכביסה.

אני קראתי את הדוח. אני חושבת שהדברים מה שהכי הרגיזו אותי זה שאני יודעת ביודעין ולא מעט שהחדר אוכל של השב"ס בנווה תרצה אכל אוכל אחר. הם קיבלו אוכל אחר. האסירות קיבלו אוכל אחר והעובדים קיבלו אוכל אחר. ואני זוכרת פעם אחת במסיבה אנחנו קיבלנו שאריות וזה היה חגיגה. שאריות מהמסיבה שכל מה שנשאר מהמסיבה שלהם אנחנו קיבלנו.

והקטע שמאוד הפריע לי גם בתנאים הפיזיים זה שהיה מסיבת פורים. סגרו אותנו באגפים כדי שעובדי השב"ס יחגגו בחינוך. אנחנו היינו סגורות באגפים עד שלא כעסתי וצעקתי ואמרתי שלאכול ארוחת בוקר מותר לי כי בחדר אין כלום.

חוויתי את הקטע של בדיקת סמים אבל קטן עלי הקטעים האלה. באמת יותר הפריעו לי הקטעים שעליהם אני מדברת עכשיו וכשכבר באתי לרופאה, ובאמת מהמון בחינות אני רוצה גם לציין אני קיבלתי פיזיותרפיה. אני בכלל הגעתי עם עורך דין צמוד כך שהיחס אלי היה גם אחרת קצת. אני יצאתי כעבור 3 חודשים יום לחופש. אין. כמו שצריך.

בבית סוהר נווה תרצה יש מזגנים בפינת החי

כאן , רשת ב עם קרן נויבך , 17.07.2017 – התנאים הבלתי אפשריים של האסירות בכלא נווה תרצה. תאים קטנים, מחנק. אין מאווררים ובכלל קשה לנשום. עכשיו הגיעה העתירה

עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית, ועו"ד גונן בן יצחק מספרים לקרן נויבך על חיי האסירות בכלא.

דוח הסנגוריה הציבורית: תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של בתי הסוהר לשנים 2013-2014

יולי 2015 – הסנגוריה הציבורית המופקדת על ביקורת במתקני כליאה שב"ס לאסירים ועצורים ביקרה במתקנים אלו בשנים 2013-2014 ומצאה ליקויים חמורים המהווים הפרות של החוק, התקנות והפקודות.

דוח הסנגוריה הציבורית: תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של בתי הסוהר לשנים 2013-2014

הליקויים הנם בתחומים:

א. החזקה בתנאי הפרדה ובידוד.
ב. צפיפות קשה.
ג. ליקויים בתחום השיקום: טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה.
ד. ליקויים במתן טיפול רפואי.
ה. שימוש בכבילה בלתי מידתית.
ו. תנאי חום קשה, אוורור ותאורה בלתי נאותים.
ז. תנאי היגיינה ותברואה בלתי הולמים ובעיית מזיקים.
ח. ליקויים הנוגעים לתאי המקלחת והשירותים.
ט. קשיים במימוש הזכות להליכה באוויר הפתוח.
י. ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה.
יא. מחסור וליקויים בציוד בסיסי ובציוד כללי.
יב. ליקויים הקשורים לקנטינה.
יג. תלונות בדבר ליקויי בטיחות.
יד. ליקויים הנוגעים להפרדה בין אוכלוסיות כלואים שונות .
טו. קשיים במימוש הזכות לקשר עם בני משפחה.
טז. תלונות בדבר לוחות זמנים בלתי מתחשבים
יז. קשיים במימוש זכות המפגש בין עורך דין ללקוח.
יח. ליקויים הנוגעים לעתירות אסירים וליידוע על זכויות כלליות.
יט. ליקויים הנוגעים לתנאים הפיזיים במתחמי ועדות השחרורים ולמימוש זכויות בקשר להליך בפני הוועדה.

בית סוהר נווה תרצה – החזקה בתנאי הפרדה ובידוד

אגף ההפרדה והבידוד בנווה תרצה זכה במהלך השנים לביקורות קשות ונוקבות בדוחות רשמיים של הסניגוריה הציבורית ושל לשכת עורכי הדין. גם בשני הביקורים שנערכו בנווה תרצה, בדצמבר 2013 ובספטמבר 2014, אגף זה בלט בתנאי השהייה הקשים.
קושי מיוחד מתעורר מהעובדה שכלואות רבות מוחזקות באגף ההפרדה לצרכים שונים שאינם  תואמים את אמות המידה שנקבעו בפקודת בתי הסוהר. בביקור הראשון עלה כי מרבית הכלואות
המוחזקות באגף סובלות מבעיות פסיכיאטריות ומוחזקות בו בשל מצבן הנפשי.

מרבית כלואות ההפרדה מסווגות ככלואות השגחה רמה א', וחלקן נתונות במצב נפשי המחייב אשפוז במוסדות פסיכיאטריים. לדברי מפקדת הכלא, כלואות אלו מוחזקות באגף ההפרדה בשל העובדה שאין חדר ייעודי לנשים במרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן), והעברתן לבית חולים פסיכיאטרי אזרחי מחוץ לכותלי הכלא בהשגחה של איש סגל מעוררת קושי. 9 בעת הביקור השני באגף ההפרדה שהו בו שמונה כלואות, כאשר רק שתיים מהן הוגדרו ככלואות הפרדה והחזקתן שם תואמת את הוראות החוק. שתי כלואות אחרות הן כלואות טרנסג'נדריות המוחזקות בהפרדה בשל מאפיינים מגדריים. כלואה אחת הוחזקה באגף תחת השגחה פסיכיאטרית צמודה מחשש לשלומה, ואחרת הוחזקה באגף תחת השגחה רפואית בשל חשש להדבקה. מספר כלואות נוספות הוחזקו באגף בשל קשיי השתלבות והתנהגות באגפים הרגילים.
תנאי השהייה באגף ההפרדה והבידוד: המבקרים התרשמו שמדובר באגף ישן ומוזנח בו התאים קטנים במצב פיזי קשה. בביקור הראשון, ראו המבקרים שבחלק מהתאים יש מקקים, האריחים שבורים והקירות מתקלפים. גם בביקור השני התרשמו המבקרים לרעה ממצבם של התאים באגף ההפרדה והבידוד. התאים נמצאו במצב של הזנחה, לכלוך, שורצים מזיקים וכיוצא בזה.
אחד התאים בהם ביקרו היה קטן וצפוף, וכלל מיטת ברזל ועליה מזרון דק ללא סדינים. בתא המקלחת לא היה ראש מקלחת, והמים זרמו דרך חור בקיר. הכלואה ששהתה בתא טענה כי היא לא מצליחה לפתוח את ברז המקלחת. בהמשך לכך, במאמץ ניכר הצליח אסיר עבודה ששהה באגף לפתוח את ברז המים. עם כניסתם לתא חשו המבקרים תחושת מחנק עזה וצחנה. התא נראה כאילו לא נוקה תקופה ממושכת. הרצפה והקירות היו מלוכלכים מאד ואשפה הייתה מפוזרת בכל מקום. הקירות באזור המקלחת היו מכוסים בחלודה והרצפה מלאת עובש. מיקומו של החלון הקטן הבודד שנמצא מעל המקלחת כמעט ואינו מאפשר כניסת אור יום לתא, באופן שמעצים את תחושת המחנק. בעת הביקור שהתה בתא כלואה תחת השגחה רפואית, אשר הוחזקה בהפרדה מחשש כי תדביק כלואות אחרות במחלתה. נטען, כי היא סובלת מכינים וכן מסקביאס. חרף זאת הושמה, כאמור, בחדר שבו אין אפשרות להתקלח, ללא סדין וללא אמצעים הגייניים. בשיחה עם הכלואה נמסר כי הועברה לתא ללא כל ציוד ולא סופק לה ציוד מטעם בית הסוהר, לרבות מגבות, בגדים להחלפה וכד'. בתשובה לשאלת המבקרים, נמסר מהסגל כי הכלואה אינה מעוניינת להתרחץ ולכן לא ניתנה לה מגבת, אף שנהוג לתת ציוד לכל כלואה וכלואה המגיעה לאגף. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא חולקו סדינים על אף שהיו בנמצא לחלוקה בידי הסגל. באשר לנושא הניקיון נמסר, כי באגף ישנה עובדת ניקיון אשר מגיעה מידי יום ומנקה את החדרים, אך בשל מצב חירום באותו היום, היו האגפים סגורים. למבקרים הרשמיים נאמר כי מדובר בלכלוך שנוצר במהלך הלילה. המבקרים התרשמו שהחזקתה של כלואה חולה שצריכה טיפול רפואי דחוף בתנאים אלה פוגעת בכבודה ובבריאותה. כמו כן, הכלואה התלוננה על מחסור באספקת הטיפול הרפואי לו היא זקוקה. המבקרים ביקשו לבדוק את מסמכיה הרפואיים והבחינו כי הכלואה כלל לא נבדקה על ידי רופאת בית הסוהר, אלא על ידי חובש.

ניסיון לברר לעומק את טיב הטיפול הרפואי שניתן לכלואה לא התאפשר, מאחר שהמידע לא הופיע במסמכים, לטענת הסגל בשל סודיות רפואית. הכלואה אף הלינה על כמות האוכל המועטה ועל טיבו.
בתא נוסף באגף התרשמו המבקרים מהדוחק ומהצפיפות, המיטה עמדה ללא סדין או שמיכה, וברז המקלחת לא היה תקין. הכלואה בתא התלוננה על איכות המזון ובפרט על כך שהלחם יבש במיוחד. בנוסף טענה שלא מספקים חומרי ניקיון ומגבות. הכלואה מסרה כי אינה מעוניינת לפגוש את העובדת הסוציאלית מכיוון שהיא משוחחת עמה מבעד לדלת התא, והכלואה מרגישה שאין בכך כל טעם.
בתא נוסף, המוגדר כתא השגחה/ פיקוח בשל מיקומו מול חדר הבקרה וכן בשל המצלמות הקיימות בו, הוחזקה בעת הביקור מזה שבוע כלואה בעלת נטיות אובדניות. הכלואה התלוננה על מחסור באוויר ותחושת מחנק, ואכן המבקרים התרשמו כי המצב כמתואר. נמסר, כי אין אפשרות להכניס מאורר לתא היות ולכלואה ישנן נטיות אובדניות וקיים חשש שתשתמש במאוורר כדי לפגוע בעצמה. לדברי מפקדת המתקן, הכלואה נבדקת על ידי פסיכיאטר אחת לשבוע ולעיתים אחת לשבועיים.
הכלואות באגף אינן זוכות לפעילויות חינוכיות או לפעילויות פנאי, והן שוהות לבדן ללא כל אינטראקציה חברתית, חינוך או תעסוקה. עוד נמצא, כי לכלואות השוהות באגף ההפרדה לא ניתן טיפול סוציאלי מספק וראוי. בביקור הראשון דווח למבקרים כי השיחות עם העובדת הסוציאלית נערכות דרך אשנב הדלת. להערכתנו, נוהג זה הוא פסול, פוגע בזכותן של הכלואות לפרטיות ומנוגד לכללי האתיקה ולהנחיות שירות בתי הסוהר. שיחה המתבצעת בין עובד סוציאלי לבין כלוא הסובל מבעיות נפשיות דרך אשנב הדלת אינה יכולה להוות תחליף לשיחה טיפולית, ולבטח לא ניתן באמצעותה לאמוד כראוי את מצבו הנפשי של הכלוא.

בית סוהר נווה תרצה – ליקויים במתן טיפול רפואי

הכלואות הלינו בביקור משנת 2013 על יחסה המזלזל של הרופאה האחראית כלפיהן. מפקדת הכלא הבטיחה לשוחח עם הרופאה ולרענן את נהלי ההתנהגות אל מול הכלואות. בביקור נוסף שנערך במקום בשנת 2014 הושמעו תלונות דומות. הכלואות הלינו כי הרופאה אינה זמינה, וכי היא מפגינה זלזול, חוסר אמון וחוסר סבלנות כלפיהן. בינתיים נמסר כי הרופאה עברה לבית סוהר אחר.

כבילה בלתי מידתית – בית סוהר נווה תרצה

בבית הסוהר נווה תרצה עלו ממצאים מטרידים בנוגע לשימוש בכבילה כאמצעי ריסון של הכלואות. אחת הכלואות שהוחזקה באגף ההפרדה הלינה על כך שנכבלה בארבע גפיה למיטה במספר הזדמנויות. אנשי הסניגוריה הציבורית ביקשו לבדוק מקרה זה גם באמצעות עיון ביומן הכבילות, אך נמסר להם כי אין יומן כבילה שמרכז את המידע, וכי נעשה שימוש בטפסים המתויקים בתיק הכלואה. עוד נמסר כי מידע בדבר כבילות אמור להימצא גם ביומן הכללי בו נרשמת כל פעולה המתבצעת במשך היום והלילה. מבדיקה שערכו המבקרים בתיקיות של שתי כלואות מאגף ההפרדה עלה כי תיעוד הכבילות שלהן לא התבצע בצורה תקינה ומלאה. פרטים בסיסיים לא מולאו כנדרש, לרבות משך הכבילה, הגורם המאשר, והפסקות יזומות של הכבילה לצרכים בסיסיים של הכלואה. גם בדיקת יומן הכניסה של האגף לא אפשרה לקבל תמונה מלאה וברורה לגבי ההתנהלות בעניינן של הכלואות החל ממועד הכבילה ועד מועד שחרורן מהכבילה. בנסיבות אלו, של העדר ריכוז הנתונים בנושא, התקשו המבקרים הרשמיים לעקוב אחר תקינות הפעולות שננקטו בהקשר זה. על פניו הבדיקה העלתה נתונים מטרידים. כך למשל, נכתב כי הסיבה לכבילתה של אחת הכלואות הייתה הפרת סדר ומשמעת והתנהגות שלילית.
כלואה נוספת נכבלה למיטה בנסיבות דומות. מהדברים עולה חשש שהשימוש בכבילה נעשה כאמצעי ענישה כדבר שבשגרה ובניגוד להוראות החוק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033Document-page-034Document-page-035Document-page-036Document-page-037Document-page-038Document-page-039Document-page-040Document-page-041Document-page-042Document-page-043Document-page-044Document-page-045Document-page-046Document-page-047Document-page-048Document-page-049Document-page-050Document-page-051Document-page-052Document-page-053Document-page-054Document-page-055Document-page-056Document-page-057Document-page-058Document-page-059Document-page-060Document-page-061Document-page-062Document-page-063Document-page-064Document-page-065Document-page-066Document-page-067Document-page-068Document-page-069Document-page-070Document-page-071Document-page-072Document-page-073Document-page-074Document-page-075Document-page-076Document-page-077Document-page-078Document-page-079Document-page-080Document-page-081Document-page-082Document-page-083Document-page-084Document-page-085Document-page-086Document-page-087