סדר יום עם קרן נויבך – על החלטת בית המשפט בנוגע לפרשת החוסה דודו דהאן

23.01.14 – ובחזרה למסכת התעללויות שנחקרה ופורסמה בעיתונות בשנים האחרונות של דודו דהאן וחוסים נוספים במעון מקי"ם של משרד הרווחה.

דהאן נלקח מאימו עם היוולדו, הועבר למשפחה אומנת ולאחר מכן הועבר בגיל שבע למעון מקים. שם עברו הוא וחוסים נוספים מסכת התעללויות פיזיות ונפשיות בלתי נתפשות, שכללו מכות חוזרות ונשנות, אגרופים, השפלות, אכילה מהרצפה, אחזקת פלפל חריף בפה לזמן ממושך והתעללות מינית. ילדות נאנסו שם ונכנסו להריון.

הילדים והילדות נוצלו לעבודות ניקיון במעון עצמו ובביתה של מנהלת המעון שהייתה מעין שליטה כל יכולה במקום. מעון של ילדים, שחלקם עם צרכים מיוחדים וחלקם הוצאו מבתיהם על רקע מצב כלכלי בבית. כלומר לא הייתה כל סיבה לשכנם יחד עם ילדים עם צרכים מיוחדים.

דהאן תבע פיצויים מן המדינה על כך שהתעלמה במשך שנים מההתעללויות ומהנזק העצום שנגרם לו והשופטת בלהה גילאור, למרות הררי העדויות שלפניה, אחרי 14 ישיבות שבהם הופיעו החלשים והמוכים והמושתקים ביותר בחברה הישראלית, פסקה שה"הנתבעים עשו כמיטב יכולתם" ושאין כל מקום לפיצוי כספי לנפגעים. כעת מערער דהאן לבית המשפט העליון.

כרמלה מנשה שחשפה את הסיפור בשעתו במבט שני שוחחה עמנו עם הפרשן המשפטי שלנו, משה נגבי, על החלטת בית המשפט.

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – תחקיר

תחקיר מבט שני – מרץ 2009 – "הסבל, הכאב, הפגיעות, והאונס, הכל נשאר בתוכי עד לעולם הבא".
מצעד האיוולת: משרד הרווחה מאבחן אנשים טובים, הגונים, ונבונים, ע"פ קריטריונים הזויים שאימץ לעצמו, כולא אותם, מתעלל בהם, והורס את חייהם.

זהו סיפורם של חוסים שאושפזו במוסדות למפגרים במשך שנים כאשר משרד הרווחה מתעלם ממצבם האמיתי. ידוע סיפורו של דודו דהאן אשר היה כלוא כ-30 שנה במוסדות משרד הרווחה, ולבסוף הצליח להיחלץ מהכלא של משרד הרווחה.
במרץ 2009 הוצגה כתבת תחקיר נוספת של כרמלה מנשה בערוץ 1 על פשעי משרד הרווחה בכליאה לאורך שנים של חוסים ללא הצדקה.

סיפורם של שרה, ששי, ומוטי
שרה בת 47, 30 שנה שהתה במוסדות למפגרים. ששי בן 42, שהה 25 שנה במוסד למפגרים. מוטי בן 39, ברח אחרי 15 שנה ממוסד למפגרים. מדובר באנשים תמימים אשר בגלל מערכת רווחה אטומה ורשלנית, ואפוטרופוסים אדישים אושפזו עשרות שנים במוסדות מפגרים בעוד הם אנשים נורמליים.
מוטי וששי היו במוסד "מקים" ברמלה שם עברו התעללות קשה. ששי מספר כי ננטש ע"י הוריו בגיל 11 ונשלח למוסד מקים. בימי שני וחמישי היו מעמידים את החוסים עם תחתונים וגופיה ומכים אותם עם ענף לימון. מוטי גם ספג התעללויות קשות כולל אונס ע"י אחד החוסים במקום: "היכו אותי שם מכות רצח, .. ועשו בי מעשים מגונים" מספר מוטי. אחרי 15 שנה ברח מוטי מהמוסד מפני שאף גורם לא שמע את קריאות המצוקה שלו. ע"פ התרשמותו של ששי יש אינטרס למוסד להחזיק בחוסים כי על חוסה המוסד מקבל הרבה כסף. עו"ד עופר רון טוען למוסד למפגרים עדיפים כי דווקא חוסים נורמליים כי אפשר להשתמש בהם לעבודות שירות.

שרה שהתה ב"כפר נחמן" שם הוכתה, נזרקה לצינוק מספר פעמים, ונאנסה ע"י המדריכים. שרה מספרת: "הסבל, הכאב, והפגיעות, והאונס הכל נשאר בתוכי עד לעולם הבא". בזמן שהותה בכפר נחמן נכנסה להריון אולם בתה נלקחה ממנה לאימוץ יומיים לאחר הלידה. שנים לאחר מכן לאחר שהשתחררה מהמוסד רצתה ללדת בהפריה חוץ גופית אולם האפוטרופוס שלה מנע זאת ממנה.

בשנת 1984 התלוננו במשטרה שרה ומספר חוסים, כי המדריכים מכים ומתעללים בהם. תגובת המדריכים למרד היתה חסרת רחמים.
שרה מספרת: "קשרו אותי על אלונקה, עם חזיה ותחתון והתחילו להכות אותי, עם חגורה מפלסטיק .. עשו לי סימנים כחולים, …זה היה בחצר בגינה, שמו אותי שאנשים יראו אותי קשורה. היא (המדריכה) אמרה לחניכים: 'הנה מי שרוצה להתפנות יש כאן' "
שרה אמר לה: "תרחמי עלי אני אמות ככה, את חונקת אותי"
המדריכה ענתה: "ככה תיקברי, ככה אני קוברת אותך"

בכתבה נאמר כי הנהלת כפר נחמן הוחלפה, והיום מדובר במוסד ראוי.

נחום עידו ממשרד הרווחה טוען כי לא היה ידוע למשרד הרווחה על ההתעללויות. נחום עידו טוען כי הוא אישית מקבל כל דווח על כל חוסה במדינה. דבריו של נחום עידו הם זריית חול בעיני החוסים והציבור. בפרשת המטפלת המתעללת במוסד לחוסים אתגר הביע השופט בגזר הדין תמיהה כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין. בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה. מדובר אפוא בשרשרת של מחדלים וכשלים במשרד הרווחה אשר מאפשרים את מעשי הסדום וההתעללות בחוסים.

ראה סרטון מלא של תחקיר של כרמלה מנשה על אנשים נורמליים שנכלאו בילדותם ע"י משרד הרווחה במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים.
.

.

.

.
נקודות

  • במוסדות משרד הרווחה יש התעללות בחוסים גם בימים אלו, ראה פרשת המטפלת המתעללת במוסד אתגר מיולי 2008.
  • תגובתו של נחום עידו כי לא ידוע לו על התעללות, מצביעה כי משרד הרווחה טומן ראשו בחול, ואינו מטפל לתיקון המצב הקשה במוסדותיו.
  • הכאתה של שרה לעיני כל החוסים בכפר נחמן כשהיא קשורה על אלונקה מראה על ההפקרות של המדריכים, בהעדר פיקוח מינימלי של משרד הרווחה על ההתעללות הקשה במוסדות סגורים אלו. ידועה גם הפרשה במעון גיל עם משנת 2006. בוועדת חקירה שמינה אולמרט על המעון נרשם: "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה"
  • למשרד הרווחה שיקולים זרים להשמת חוסים (גם נורמליים) במוסדות למפגרים.
  • במוסדות משרד הרווחה מתייחסים בקלות דעת לפניות חוסים.
  • מדריכים נוקמים בחוסים חסרי ישע שמתלוננים עליהם ללא שום הפרעה.
  • קיים קשר שתיקה בין מדריכים בכל הנוגע להתעללות בחוסים.
  • טענתו של נחום עידו כי הילדים נשלחו למוסד מפגרים על סמך הקריטריונים דאז, מצביעה כי עבודתם של פקידי הרווחה אינה סיוע סוציאלי ללקוח, אלא הרחקתו של האזרח מהקהילה לפי קריטריוני משרד הרווחה המשתנים מעת לעת.
  • יש להיזהר מהאבחונים של משרד הרווחה, המבוססים על קריטריונים המשתנים מעת לעת. לאבחונים אלו משמעויות קשות של פגיעה נפשית ופיסית לעשרות שנים.

קישורים