מעון סגור משרד הרווחה

06.08.2019 – ישי שנרב בגלי צה"ל – משפחות הדיירים עם מוגבלויות במעון רמת חיפה של משרד הרווחה חושפים הטיפול שילדיהם מקבלים במעון. מדובר במקרי אלימות והזנחה במעון, תרופות במינון גבוה ועוד. המשפחות דורשות ממנכ"ל משרד הרווחה אביגדור קפלן למצוא לבני משפחתם מסגרות חלופיות בקהילה ולא מעון סגור.

בקשה זו תתברר לאחר השלמת סוגיית הייצוג

05.08.2019 – שנתיים וארבעה חודשים מיום הגשת כתב האישום ולאחר שנתיים וחודשיים במעצר, ומזה כשלשה חודשים במעצר בית, השיב השופט בני שגיא לבקשת העיתונאית לורי שם טוב לביטול כתב האישום כי בקשתה תתברר לאחר השלמת סוגיית הייצוג.
מדובר בבקשה לביטול כתב אישום חסר תקדים של 120 סעיפי אישום על העלבת עובדי ציבור. שם טוב טענה בבקשתה לביטול כתב האישום כי תלונה שהגישה למשטרה בהיותה במעצר על דברים חמורים לאין שיעור מאלה בכתב האישום נסגרה עקב "חוסר עניין לציבור".

מדובר בהדלפה על ידי המשטרה ושב"ס של אירוע מכפיש נגד שם טוב שגרר אחריו תגובות נזעמות משולחות רסן של גולשים: "היא תירצח בקרוב מילה שלי", "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת", "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח", "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת", "אישה שטן.. שתירקב בכלא", "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום".
ההדלפה שבוצעה על אירוע לכאורה מתוך כתלי הכלא נועד להשחיר את שם טוב ולהסית נגדה לרצח.
התיק נסגר כאמור עקב חוסר עניין לציבור. שם טוב טענה כי בנסיבות אלה קיים חשש כי פרקליטות המדינה תפרה לה תיק עב כרס עקב היותה עיתונאית המסקרת את מערכת המשפט בעוד איומים ברצח נגדה והודעה על כוונה לרצוח נסגר עקב חוסר עניין לציבור.

השופט בני שגיא החליט לא לדון בבקשה אלא לאחר שתתקבל החלטה למינוי סנגור לשם טוב.

מצורפת בקשת העיתונאית לורי שם טוב מספר 221 והחלטת השופט שגיא מיום 04.08.2019 , ומקצת האיומים לרצח נגד שם טוב שחקירתם נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

Document-page-001Document-page-002Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

"אין מדובר בבקשה לפי סעיף 74 לחסד'פ"

05.08.2019 – "אין מדובר בבקשה לפי סעיף 74 לחסד'פ " כתב השופט אברהם הימן לבקשת לורי שם טוב לקבלת תיק החקירה שנסגר עקב חוסר עניין לציבור, ודחה את הבקשה לחומרי החקירה.
מדובר בתלונה שהגישה לורי שם טוב על הכפשות ואיומים לרצח נגדה במרשתת עקב הדלפה של אירוע בבית סוהר נווה תרצה עת הייתה במעצר.
הכפשות ואיומים אלו כללו ביטויים כגון: "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה", "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב", "היא תירצח בקרוב מילה שלי", "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת".

על דברים פעוטים מאלו שהופנו לשופטים ועובדות סוציאליות השווה השופט אברהם הימן את שם טוב לזונה, אפיקורסית , זרה ונכריה ושלח אותה למעצר של כשנתיים וחודשיים, אולם כאשר מדובר איומים ברצח נגד האזרח הקטן נהג השופט הימן באדישות והחליט כי זה לא קשור למשפט, או למשבצת עליה הוטל עליו לשפוט.
אלא שההכפשות נגד שם טוב קשורות בחבל הטבור לכתב האישום של 120 סעיפים על העלבת עובדי ציבור נגדה. מדובר בהדלפה מכוונת ממשטרת ישראל ופרקליטות המדינה שתכליתה הייתה להגיע לתוצאות האיומים ברצח נגד שם טוב.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן ובקשה מספר 337 לקבלת חומרי החקירה , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 04.08.2019.

Document-page-001Document-page-002

תוספי תזונה – בזבוז כסף ופגיעה בבריאות

רופא: תוספי תזונה – בזבוז כסף ופגיעה בבריאות , פרופ' מוטי רביד , ynet , 16.04.12

צרכנים רבים נופלים קורבן לפרסומות וקונים במיטב כספם תוספי תזונה "טבעיים". פרופ' מוטי רביד מבקש ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" שנתפכח מאשליית הבריאות בצנצנת, ובמקום שנוציא הון בחנויות טבע – שנלך לירקן

האינטרנט וריבוי ערוצי התקשורת מאפשרים כיום לכל יצרן ומשווק גישה ישירה ללקוחות פוטנציאליים רבים. אם בעיתונות הכתובה ובאמצעי התקשורת הציבוריים עוד הייתה קיימת מידה של בקרה על פרסומים שונים, זו נעלמה כלא הייתה במדיה האינטרנטית. גם אמצעי התקשורת המסחריים, כתובים ואלקטרוניים כאחד, מפרסמים כיום כמעט ללא כל בקרה כל חומר – אם יש מי שמשלם עבור פרסומו.

לקורא התמים אין כל דרך להבדיל בין חומר עיתונאי אינפורמטיבי לבין פרסום מסחרי שמוסווה כידיעה. יתרה מזו, יש מקרים שבהם יחצנים משכנעים עיתונאים מקצועיים לכתוב, או את חברות ההפקה לשדר, כתבות על מוצרים שונים בתחפושת של חידושים או התקדמות במדע.

ובפרסומות אין גבול לכושר ההמצאה של הקופירייטרים כדי לשכנע אנשים להשתמש במוצרים שהם מקדמים. האמת על פי רוב איננה מרכיב חיוני ובדרך כלל אינה נכללת במערכת השיקולים של המפרסם.

לצורך קידום מכירות של חומרים ותכשירים הנוגעים לבריאות ולרפואה, ממציאים הפרסמים לעיתים מערכות גוף שאינן קיימות או מנגנונים שאינם קיימים וטוענים שהתכשיר הנמכר מטפל בהם, מתקן אותם ומרפא את הבעיה.

משרד הבריאות, שאמור לפקח על השוק הפרוע של תוספי מזון ותכשירי הבריאות למיניהם, מסתפק בכך שהוא בודק את רשימות המרכיבים כפי שהן נמסרות לו על ידי היצרן ומאשר שאינם רעילים. הכיתוב באותיות גדולות 'באישור משרד הבריאות' מטעה לחשוב שמשרד הבריאות מאשר את פעילות החומר. למעשה הוא מאשר רק שהחומר אינו רעיל.

אשליה של תרופה

אחת הדוגמאות המעניינות היא שיווק של תוספי ויטמינים מקבוצה ‭.B‬ זהו ויטמין המצוי בלחם ובמגוון עצום של מוצרי מזון. אצל אנשים האוכלים מאכלים רגילים לא מוכר מחסור בוויטמינים הללו. יש חולים בתת-תזונה קיצונית או אנשים שסובלים מאלכוהוליזם כרוני שאצלם כן נוצר מחסור, אך אלה מקרים נדירים ביותר.

תועמלנים יצירתיים איגדו שני ויטמינים מקבוצה זו ‭B6)‬ ו‭(B12-‬ עם חומצה פולית וקראו להם ‭.Tricardia‬ כך נוצרה האשליה שהתכשיר מסייע לחולי לב, וגם רופאים רבים נופלים בפח ורושמים את התכשיר, שאין בו שום תועלת לחולי לב.

באותו אופן נמכרת חומצה אלפא-ליפואית, שהיא חומצת שומן, תחת השם ‭.Neurobetic‬ שם זה רומז לפעילות על מערכת העצבים ועל מחלת הסוכרת. חולי סוכרת ואחרים הסובלים מכאבים משלמים עבור התכשיר, שאין לו כל פעילות מקלה על מערכת העצבים. מעניין לברר כמה רופאים מודעים לכך ש‭Neurobetic-‬ היא חומצת שומן ולא תרופה.

הכיתוב באותיות גדולות "באישור משרד הבריאות" מטעה (צילום: shutterstock )

הכיתוב באותיות גדולות "באישור משרד הבריאות" מטעה (צילום: shutterstock )

עדיף לאכול פלפל

עוד דוגמה היא השימוש המסיבי שנעשה באנטי-אוקסידנטים. תהליכי החמצון מתרחשים בכל תא בגוף. הם יוצרים חומרים מחמצנים, שאותם יודע הגוף לנטרל במנגנונים שונים.

גילוי מנגנונים אלה הביא לגל של מחקרים במטרה לגלות אם חומרים סותרי חמצון (אותם אנטי-אוקסידנטים) יוכלו להאט את התהליכים הדלקתיים המתרחשים בדופנות כלי הדם ולמנוע טרשת עורקים. מן המחקרים התברר כי מתן חומרים סותרי חמצון אינו מביא כל תועלת ואפילו כרוך בעלייה מסוימת בתמותה.

שני התכשירים הנפוצים בקבוצת האנטיאוקסידנטים, ויטמין E וויטמין ‭,C‬ נמכרים לא הפרעה. התועמלנים מצטטים את התיאוריה ומתעלמים מתוצאות הניסויים. כך הציבור הצורך ויטמינים בכל הצורות מבזבז כסף ומזיק לבריאותו. בעגבנייה, בפלפל ובפרוסת לחם מצויים כל הוויטמינים הדרושים. טעים יותר וזול יותר.

תוספים שמפריעים לתרופות

לפני כמה ימים עמדתי ליד חלון ראווה של חנות "טבע" כלשהי. החנות הציגה שורות-שורות של תערובות צמחים, ועל כל אחת נכתבו הסברים בדבר פעולותיה. היו שם צמחים שנכתב עליהם שהם מורידים לחץ דם ומונעים (כך במפורש) טרשת עורקים, התקפי לב ואירועים מוחיים.

היו שם צמחים המרפאים מחלת כליות, כאלה שמורידים את רמת הסוכר בדם, מורידים כולסטרול, משפרים את הראייה, מרפאים כאבי מפרקים ומה לא. כל זה באריזות יפות בצבעים עזים, הרבה ירוק וסגול וכחול, ובמחיר מפולפל כדי למנוע כנראה מחשבה שמחיר זול פירושו חוסר יעילות.

נראה לי שאילו יצרני תרופות היו כותבים דברים דומים, היו רשויות הבריאות מגישות נגדם כתבי אישום בדבר הונאה, אבל כנראה שלמשווקי חומרים "טבעיים" הכל מותר.

אנשים תמימים מוציאים על התוספים הללו כסף רב, במקרה הטוב ללא כל תועלת ובחלק מהמקרים תוך גרימת נזק לבריאות. חשוב לזכור כי תוספי מזון וויטמינים מפריעים לעיתים לפעילות של תרופות וגורמים להפרעות בקרישת הדם, להפרעות בעיכול ולתגובות אלרגיות. שלא יעבדו עליכם.

יש מטרות ראויות הרבה יותר לכסף מאשר לרפד את חשבונות הבנק של היצרנים והמשווקים של תוספי המזון.

"תמיד אמרו לנו הוא רק מחפש תשומי"

29.07.2019 – קרן נויבך משוחחת עם קלייר בן ברוך אחות החוסה אפרים בן ברוך שמת עקב אלימות קשה מצד המטפלים שלו במוסד רמת חיפה מעמותת רמות של משרד הרווחה.
אחותו של אפרים אומרת לקרן נויבך כי כאשר אפרים היה מתלונן על יחס לא טוב במעון, היו עובדי המעון טוענים בפניה כי הוא מחפש תשומי.

לקחו לה את הילד ולא מאפשרים לה לעבוד

2018 – עדות מענה טיפולי משרד הרווחה לילדי עובדים זרים.

ט' היא עובדת זרה בת 26 ולה בן 5 שנמצא מזה כ- 3 וחצי שנים במשפחת אומנה. לט' אין אשרת עבודה במדינה ישראל למרות שבנה מוחזק בכפייה במשפחת אומה. לבנה של ט' ארעה תאונה במעון שבו שהה בהיותו בן שנה וחצי, והיא לקחה אותו לבית החולים.

העובדת הסוציאלית של בית החולים דווחה לרשויות הרווחה דווח כוזב על אלימות נגד הילד מה שהתברר כאורבה פרח אולם בנה של ט' לא הוחזר אליה מאז. בנה של ט' מזה כשלש וחצי שנים במשפחת אומנה יהודית ואינו דובר שפת אימו. ט' רואה את בנה אחת לשבועיים לשעה במרכז קשר בפיקוח האומנים שאינם דוברים שפתה של ט'.

השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.