"מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ" – עדות מרופא שעבד בבית שבתאי לוי

"מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ" , ידיעות אחרונות , 25.12.2018 , תלם יהב

ד"ר פאול סטריהובסקי, שטיפל בילדי העולים בשנות ה־50, העיד לפני 20 שנה: "כאשר ילד יצא לאימוץ ממוסד רפואי, המכתב יצא עם שם פרטי למניעת זיהוי ההורים הביולוגיים. זה היה הנוהג" • "לאן הילדים נשלחו? את המידע הזה הסתירו מהרופאים ומהאחיות"

עדויות רבות נמסרו בפני ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן. חלק מהעדים, ובהם אחיות, עובדות סוציאליות ובני משפחות הילדים, אישרו את הטענות שנשמעו שוב ושוב: ילדים שעלו מתימן נלקחו ממשפחותיהם על ידי המדינה – ונמסרו למשפחות אחרות. "ידיעות אחרונות" מפרסם היום לראשונה את עדותו הדרמטית של ד"ר פאול סטריהובסקי, רופא שהעיד בוועדה.

ד"ר סטריהובסקי מסר את עדותו ב־1998 בעת ששהה בבית אבות. הוא סיפר כי לפני שעלה ארצה התמחה ברפואת ילדים בפראג, וכי בתחילת שנות ה־50 עבד בכמה בתי חולים ומוסדות רפואיים בישראל, ובהם מוסד "שבתאי לוי", שם הוקמה פנימייה טיפולית־רפואית שאליה הגיעו בעיקר ילדים שעלו מתימן. מספרם המדויק איננו ידוע עד היום.

עדותו מעלה תהיות על התנהלות מוסדות המדינה ומאששת טענות וזעקות מצד עולי תימן ומצד עדים שהופיעו בפני ועדת החקירה. "תינוקות וילדים נשלחו מהמחנות ומהמעברות לאשפוז בבתי חולים, שממש הוצפו בילדים באותן שנים. לאחר מכן הם הועברו למוסדות מיוחדים שהמשיכו לטפל בהם", הוא סיפר. אחד המוסדות הללו היה "שבתאי לוי", שבו עבד שנים רבות.

סטריהובסקי גם העיד על שחרורם של הילדים מהמקום. "הילדים שהו במוסד עד שהבריאו, עד שאומצו או עד שנמצאה להם משפחת אומנה", הוא הסביר והוסיף: "לכל ילד היה שם, גם לילדים התימנים. לי לא היה ספק שזה שמו הנכון של כל ילד. אני לא עסקתי במינהלה, אבל כאשר ילד יצא לאימוץ הייתי מוציא מכתב רפואי על מצבו ועל תולדותיו במוסד. המכתב הוצא רק עם שם פרטי למניעת זיהוי ההורים הביולוגיים. זה היה הנוהג ואני לא יודע מהיכן הוא צמח".

עוד סיפר ד"ר סטריהובסקי: "האינפורמציה לגבי המקום שממנו הגיעו הילדים למוסד, או לאן נשלחו בעוזבם את המוסד, הוסתרה מהרופאים ומהאחיות. אני לא יודע מי נתן את ההוראה להסתיר מאיתנו את המידע הזה, ומאוד הצטערתי על כך כי רציתי להתעניין בהמשכיות מצבו של הילד שאומץ. אבל לא איפשרו לי".

לדבריו, באותה תקופה הוא שמע שקיימת אפשרות להחזיר את הילד למשפחתו הביולוגית לאחר שנה, אם האימוץ לא מצליח. עם זאת ציין: "אני לא זוכר אם היו מקרים של החזרה, וגם נאמר לא להתערב בהליך האימוץ".

בחלק הדרמטי ביותר בעדותו סיפר הרופא כי רבים מעולי תימן חששו לשלוח את ילדיהם לבתי החולים, מכיוון ששמעו על ילדים רבים שהגיעו לשם – ומתו. השאלה המרכזית העולה מדבריו היא האם הילדים הללו אכן נפטרו, או שמא נשלחו לאימוץ, כשלהוריהם נמסרה הודעה כאילו הלכו לעולמם. עוד סיפר הרופא כי שמע על מקרים שבהם הורים לא הגיעו לאסוף את ילדיהם מבית החולים משום שכלל לא ידעו שהם נמצאים שם.

יו"ר הוועדה המיוחדת שהקימה הכנסת לחקר היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן, ח"כ נורית קורן (ליכוד), אמרה בתגובה: "העדות הנוקבת של ד"ר סטריהובסקי איננה משאירה מקום לספק שהיה כאן פשע מאורגן בחסות המדינה דאז. כעת ברור שאלמלא הקמת הוועדה בראשותי המסמכים הללו לא היו נחשפים".

מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ

מודעות פרסומת

כתב אישום הוגש נגד אפי נוה בגין המרמה במעבר בנתב"ג

הפרקליטות מייחסת ליו"ר לשכת עורכי הדין ולבת זוגו התנהלות פלילית בכניסה וביציאה מן הארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. המטרה: הסתרת שהייתם המשותפת בחו"ל. "פעלו יחד במרמה ובתיאום מראש", נטען. הסנגור של נוה: ההליך התנהל באופן עקום להפליא
גלעד מורג וטובה צימוקי , ynet, 25.12.2018

אפי נוה
אפי נוה

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום (ג') כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בגין פרשת ההברחה של בת הזוג בנתב"ג. כתב אישום הוגש גם נגדה. השניים נאשמים ביציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. החלטה להגיש אישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז.

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס לבית משפט השלום בראשון לציון, ביקשו שני הנאשמים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי – באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.

נוה הוא עדיין חבר בוועדה לבחירת שופטים אף שהשעה את עצמו במהלך החקירה. כך או אחרת, בשלב זה הוועדה לא תתכנס בקרוב בגלל הבחירות שהוקדמו ל-9 באפריל. עדיין לא ברור אם לשכת עורכי הדין תחל בהליכי הדחה שלו.

נוה נחקר בעבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. על פי חומר החקירה, נוה ואישה שהייתה עמו החליטו לצאת יחד לחו"ל. השניים קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, ואת כניסתה חזרה, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים.

על פי כתב האישום, נוה והאישה הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות – בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". האישה, נטען, שלא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.

עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

במסגרת הליך שימוע, שנוהל בפני פרקליטת המחוז, טענו הנאשמים בין השאר שהעמדתם לדין תהווה אכיפה בררנית פסולה. אולם על פי הפרקליטות, בדיקה העלתה שבשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא, לאחר שזוהתה עלייה והתרחבות משמעותיות בהיקף התופעה. בין היתר, צוין, הוגשו כתבי אישום גם נגד אזרחים ישראלים שלא היתה מניעה חוקית לצאתם או כניסתם לישראל, בדומה לנאשמים. משכך נמצא שאין מקום לקבל את הטענה.

משרד בעז בן צור ושות', המייצג את נוה, נמסר בתגובה: "קיבלנו בפליאה את ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום, לבטח בעיתוי הנוכחי – ביום לוויית אמו של בא כוחם של מר נוה והנאשמת, וערב פרסום בתוכנית 'עובדה' אשר צפוי לכלול התייחסות לאופן העקום להפליא שבו התנהל ההליך עד כה בפרקליטות. עיון בטיוטת כתב האישום מגלה פער בינה לבין כתב האישום שהוגש בפועל, שממנו הושמטה אחת מהעבירות המרכזיות. מן הדין היה שכך יהיה גם ביחס ליתר העבירות המיוחסות. מכל מקום, בשלב זה עובר ההליך להתנהל בזירה האובייקטיבית של בית המשפט. שם יתברר אם הפרקליטות תצליח לפרוע את השטרות שהיא מציגה היום – ואנו משוכנעים שלא יעלה בידה לעשות כן".

כתב האישום נגד אפי נוה
Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004
כתב אישום אפי נוהDocument-page-005

פרשת הבלוגרים: פטרנליזם בייצוג הנאשם על ידי הסנגוריה הציבורית

25.12.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים על אישומים של פרסומים מעליבים נגד עובדי ציבור שלכאורה ביצעה. הסנגוריה הציבורית לא נפגשה עימה עד היום לפגישת עבודה אחת בבית הסוהר עקב תנאי הכליאה הקשים ולא גובש קו הגנה. הסנגוריה הודיעה נחרצות לבית המשפט כי אינה רוצה לייצג את שם טוב. הסנגוריה אף לא הופיעה לבית המשפט ב- 23.12.2018 כדי להבהיר עמדתה באשר לייצוג.

בשל כך החליטה שם טוב להגיש בקשות בעצמה לבית המשפט על מנת להגן על עצמה.
בשום אופן לא, קבע השופט המעצרים אברהם הימן. "אני קובע שככל שהמבקשת (שם טוב) מיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית ובכפוף לעמדת הסנגוריה הציבורית לא יישמעו דיונים אלא בייצוג הסנגוריה הציבורית".

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 24.12.2018

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: הפרוטוקול "המחורר" בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן ובירור הנציב

23.12.2018 – רבות דובר על חשיבות ניהול פרוטוקול תקין של דיון בבית משפט לשמור על זכויותיהם וכבודם של בעלי הדין. חוק בתי המשפט סעיף 68.א קובע: "בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט".
בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן על פי בקשת לורי שם טוב התברר כי חלק מדבריה של שם טוב הושמטו מהפרוטוקול הואיל והקלדנית לא שמעה אותה. בשל כך הוגשה תלונה נגד שופט המחוזי תל אביב אברהם הימן.
בתלונה נטען כי שם טוב בהיותה עצירה ומייצגת עצמה עמדה במהלך הדיון בין שני מאבטחי שב"ס בתוך תא שדפנותיו מזכוכית בגובה כ- 1.8 מטר. קולה של שם טוב צלול חד וברור. בתחילת הדיון התברר כי הקלדנית אינה שומעת את דבריה של שם טוב ולכן הוחסרו בפרוטוקול מילים וקטעים מדבריה. ניתן לראות מילים חסרות בפסקה ראשונה בעמ' 1 (מצורף הצילום לעיל). המילים החסרות סומנו בנקודות. דבריה של שם טוב נרשמו בפרוטוקול בצורה לקויה. עוד נטען בתלונה כי שם טוב לא קיבלה יומה בבית המשפט.
הנציב דחה התלונה וקבע כי השופט פעל כשורה.

מצורפים:
– קטע הפרוטוקול המחורר מ"ת 14280-04-17 שופט אברהם הימן מיום 26.10.2018 – קטע מילים חסרות סומן במרקר צהוב.
– החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על הפרוטוקול ה"מחורר" של השופט אברהם הימן מיום 26.11.2018 בדיון בקשת פסילתו.

החלטת הנציבות תלונה נגד הימן - 853-18פרוטוקל בקשת פסילת הימן 26.11.2018

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשה לשחרור ממעצר עקב העדר ייצוג

24.12.2018 – שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים עקב פרסומים במרשתת שבבסיסם העלבת עובדי ציבור שונים. בבקשה לשחררה מהמעצר טענה שם טוב כי מעולם לא קוימה בינה פגישת עבודה אחת עם מי מסנגוריה שמונו על ידי המדינה ולא גובש קו הגנה. הסנגוריה אינה בקשר כלשהו איתה ואינה מעדכנת אותה על החלטותיה באשר לייצוג או החלטות בית המשפט. הסנגוריה לא העבירה אליה חומר ראיות מודפס בקלסרים וקרגלים.
לאחרונה חדלה הסנגוריה לייצג אף למראית עין ולא הופיעה לדיון ב- 23.12.2018 שהשופט אברהם הימן זימנה על מנת שתבהיר עניין הייצוג.

הבקשה הוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן.
מצורף צילום הבקשה

בקשת שחרור לורי תיק 14280-04-17 מה- 24.12.2018
בקשת שחרור לורי תיק 14280-04-17 מה- 24.12.2018

פקיד סעד מחזיק מסמך נזקקות חתום על ידי ההורה

אל תחתמו על נזקקות
חתמתם על בלשכת הרווחה כי הילד הוא קטין נזקק, משמע העברתם סמכויות ההורות שלכם לרווחה. פקיד הסעד יכול לקבוע את מקום מגוריו וגורלו. אין דרך חזרה.

פקיד סעד מחזיק מסמך נזקקות חתום על ידי ההורה

פרשת הבלוגרים: שופט מרדכי פלד – צו המצאת מסמכים לקוני ולקוי

21.12.2018 – מדובר בצו המצאת מסמכים מספר תיק 42704-07-15 שהוצא ע"י השופט מרדכי פלד מתאריך 21.07.2015 . בצו לא מופיע שם השוטר ומספרו האישי שהופיע בפני כב' השופט פלד לקבלת הצו והוזהר כחוק (ראה סעיף 1), ולא מופיעים מהות החשד והעילה להוצאת הצו (ראה סעיף 3). בנוסף על האותיות המודפסות בצו ישנם קשקשים בכתב יד , מה שמראה על זלזול בנשואי הצו.
בתלונה נטען כי השופט מרדכי פלד פגע בהתנהגותו בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה במדינת ישראל, ובאמון הציבור בבתי המשפט.

מצורפים צילום הצו המצאת המסמכים הלקוני והלקוי, וצילום בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים.

 

צו המצאת מסמכים מגוגו - שופט מרדכי פלד שם מושחר

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003