אני רוצה את הילד – המאבק של הפליטה על השבת בנה הקטן

25.07.2018 – לפני ארבע שנים החליט בית המשפט להוציא ילד מידי אמו, שהסתננה לישראל מאריתריאה, ולהעבירו למשפחת אומנה. בכל הזמן הזה דרשה האם בתוקף להשיב אליה את בנה, וכעת בהחלטה מטלטלת החליט בית המשפט להיעתר. כתבתם של מורן שכניק ויובל אגסי. מתוך חדשות הערב 25.07.18

מודעות פרסומת

גסטאפו משרד הרווחה – מפקיר ילדי עובדים זרים ופליטים להתעללות רשות ההגירה

80% מילדי העובדים הזרים סובלים מדיכאון – דוח של ארגוני זכויות אדם חושף: מעל 200 ילדים של מסתננים נכלאו השנה. ב-78 אחוז מהמקרים הילדים נלקחו ממיטתם באמצע הלילה – יובל גורן |  2/12/2013 ,  nrg

על רקע יום זכויות האדם שחל שלשום, מחקר חדש של קואליציית "ילד אסור", שבה חברים כמה ארגוני זכויות אדם, בדק את מצבם הנפשי והפיזי של ילדי המסתננים והפליטים שנכלאו בישראל.גסטאפו משרד הרווחה - מפקיר ילדי עובדים זרים ופליטים להתעללות רשות ההגירה

סובלים מפוסט טראומה. מסתננים במתקן הכליאה בסהרונים יוסי אלוני ומצא כי 83 אחוז מהילדים שהשתתפו במחקר הראו סימנים לפוסט טראומה כגון חרדות ודיכאון. לפי המחקר, בשנה האחרונה למעלה מ-200 ילדי עובדים זרים ופליטים השוהים בישראל נכלאו לעתים לשבועות וחודשים.

במחקר, שנערך על ידי רותם אילן מקואליציית "ילד אסור", שבה חברים מוקד הסיוע לעובדים זרים, רופאים לזכויות אדם ופרויקט "ילדים ישראלים" באגודה לזכויות האזרח, השתתפו 66 ילדים ובני נוער והוריהם, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופליטים שנעצרו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ונכלאו לשלושה ימים עד שנתיים במתקני כליאה בישראל.

ילדי מהגרי העבודה שנכלאו מוחזקים במתקן הכליאה "יהלום" ליד נתב"ג, ואילו ילדי הפליטים הוחזקו – וחלק עדיין מוחזקים – במתקן הכליאה סהרונים בדרום.

ממצאי המחקר מעלים כי מרבית הילדים שנעצרו (32.3%) נכלאו לשבוע עד חודש, 21% נכלאו לחודש עד חצי שנה וכ-21% מהילדים נכלאו לחצי שנה עד שנתיים. מרבית המעצרים (78%) בוצעו לפנות בוקר כשהילדים עדיין ישנו במיטתם.

כ-66% מהנשאלים סיפרו כי לא קיבלו צעצועים לחדרי הכליאה, 40.3% דיווחו כי לא קיבלו אפשרות ליציאה יומית לחצר המתקן וכ-72% סיפרו כי בחצרות מתקני הכליאה לא היו מתקנים לילדים. כמו כן, 50% טענו כי לא קיבלו את הסיוע הרפואי לו נזקקו במעצר.

ד"ר גרסיאלה כרמון, פסיכיאטרית ילדים ונוער ויו"ר שותפה ב"רופאים לזכויות אדם" אמרה: "המחקר מחזק את העובדה שמקומו של אף ילד אינו בכלא".

קישורים:

מדיניות משרד הרווחה – מה שאינו סחיר מושלך: ילדה אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש – דרמה בנתב"ג: אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש , יוסי אלי | 5/3/2013 , מעריב – בת 3, אוטיסטית, שנולדה בארץ לזוג מסתננים מחוף השנהב, כלואה כבר יומיים במתקן הכליאה בנתב"ג. בא כוחה של המשפחה: "המשך החזקתה במעצר עלול לגרום לה נזקים נפשיים והתפתחותיים חמורים"…

עתירה נגד משרד הרווחה סחר בילדים – קרע ילדים ממשפחות פליטים לפנימיות, ואיחד אותם לצורכי גירוש בניגוד לצו בית משפט – יוני 2012 – משרד הרווחה דורס את כל העקרונות המקודשים" שמוכר לציבור כדי לסחור בילדים. תחילה הוציא בכפייה ילדים פליטים מהוריהם בצו בית משפט לנוער מאחר ופקידת סעד סברה כי הם בסיכון. בשלב הבא גרש אותם עם הוריהם מהארץ בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות. …

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב – יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012 – מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים…

מדינה ללא חוק זכויות הילד – משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים – ילדים של אף אחד – פשעי משרד הרווחה – מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים. – הכתבה ילדים של אף אחד , ליאת שלזינגר , nrg , יולי 2010 – ילדים מאפריקה שוהים בכלא למרות שאינם צפויים לגירוש. המדינה מסרה אותם לשב"ס במקום למשרד הרווחה. "לא קולטים עולים בכלא"…

מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים – כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה – הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011 – למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד – אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות…
 

מדיניות משרד הרווחה – מה שאינו סחיר מושלך: ילדה אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש

דרמה בנתב"ג: אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש , יוסי אלי | 5/3/2013  , מעריב

בת 3, אוטיסטית, שנולדה בארץ לזוג מסתננים מחוף השנהב, כלואה כבר יומיים במתקן הכליאה בנתב"ג. בא כוחה של המשפחה: "המשך החזקתה במעצר עלול לגרום לה נזקים נפשיים והתפתחותיים חמורים"

אווה-נורה היא פעוטה בת שלוש שהרופאים מגדירים אותה כמי שנמצאת "על הספקטרום האוטיסטי". זה לא מנע את רשויות ההגירה במשרד הפנים מלכלוא אותה לפני יומיים במתקן הכליאה של נתב"ג, לפני שתגורש מישראל לחוף השנהב.


מתקן הכליאה בנתב"ג. אביה: "אני מתחנן שישחררו אותה" צילום: יובל גורן

"המשך החזקתה של הפעוטה הזאת במעצר במצבה הבריאותי הנוכחי לא רק שאינו מידתי, אלא גם עלול לגרום לה נזקים נפשיים והתפתחותיים חמורים", כתב בא כוחה של משפחתה של אווה, עו"ד זרי חזן, בבקשה דחופה ששלח לדיינת בית הדין למשמורת של מתקן הכליאה גבעון. הסיפור הגיע גם לאוזניו של ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ואף הוא נחלץ לעזרת המשפחה.

הוריה של אווה הסתננו לישראל בשנת 2008 עם שני ילדיהם הגדולים. אווה כבר נולדה בארץ ואף שולבה במסגרת חינוכית המתאימה לה. לפני מספר ימים עצרו אנשי רשויות ההגירה את בני המשפחה לקראת גירושם מישראל.

בחקירתה סיפרה אם המשפחה כי ברחה מחוף השנהב וביקשה להיקלט בישראל כפליטה, אך בקשותיה נתקלו בסירוב פעם אחר פעם. "אני לא ישן בלילות מרוב בכי בגלל הדאגה למשפחה שלי, ובמיוחד לאווה שאני מתחנן שישחררו אותה", אמר אתמול (ב') אביה של הפעוטה למעריב.

"הטענות בדבר מצבה של הקטינה הועלו בעת המעצר בלבד, ומעולם לא הוגשה בקשה הקשורה לבעיות רפואיות או אחרות. אם יוגשו מסמכים מספקים המעידים על מצבה, הם ייבדקו כמקובל".

פשעי משרד הרווחה - מה שאינו סחיר מושלך: ילדה אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש
פשעי משרד הרווחה – מה שאינו סחיר מושלך: ילדה אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש

קישורים:

עתירה נגד משרד הרווחה סחר בילדים – קרע ילדים ממשפחות פליטים לפנימיות, ואיחד אותם לצורכי גירוש בניגוד לצו בית משפט – יוני 2012 – משרד הרווחה דורס את כל העקרונות המקודשים" שמוכר לציבור כדי לסחור בילדים. תחילה הוציא בכפייה ילדים פליטים מהוריהם בצו בית משפט לנוער מאחר ופקידת סעד סברה כי הם בסיכון. בשלב הבא גרש אותם עם הוריהם מהארץ בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות. …

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב – יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012 – מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים…

מדינה ללא חוק זכויות הילד – משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים – ילדים של אף אחד – פשעי משרד הרווחה – מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים. – הכתבה ילדים של אף אחד , ליאת שלזינגר , nrg , יולי 2010 – ילדים מאפריקה שוהים בכלא למרות שאינם צפויים לגירוש. המדינה מסרה אותם לשב"ס במקום למשרד הרווחה. "לא קולטים עולים בכלא"…

מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים – כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה – הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011 – למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד – אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות…

לשכת הרווחה אילת – חטפו מפליטה את בנה, ולא סיפרו לה היכן הוא

מאיר הלוי - ראש העיר אילת - חטיפת ילד מאמא מוחלשת

תאוות הבצע של העובדים הסוציאליים מלשכת ה"רווחה" אילת נגד מוחלשים

הכתבה לקחו מפליטה את בנה, ולא סיפרו לה היכן הוא , mynet , טוני ליס , דצמבר 2012

ביהמ"ש הורה להחזיר לפליטה שמתגוררת באילת את בנה הפעוט, שנלקח ממנה לפני כחודש על ידי אנשי האגף לשירותים חברתיים. האם: "שכבתי בבית החולים פצועה. הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדודי, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע"

טרגדיה אנושית עם סוף טוב. בנה של מליטיי אדונם (35), תושבת אריתריאה שמתגוררת באילת, נלקח למשמורת האגף לשירותים חברתיים בעיריה לאחר שאמו אושפזה לפני כחודש בבית החולים לאחר שנזרקה מדירתה השכורה על ידי בעל הבית וכל חפציה הושלכו לרחוב.

ביום רביעי שעבר, לאחר שעברה הערכה פסיכיאטרית שמצאה כי היא כשירה לקבל את בנה הפעוט בן העשרה חודשים, לידיה, קיבלה מליטיי אדונם (35) את בנה מיכאל בחזרה. זאת לאחר שהיה באחריות האגף כחודש.

"שכבתי בבית החולים פצועה לאחר שבעל הבית היכה אותי", היא סיפרה. "הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדוד שלי, שמתגורר אף הוא באילת, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע. לאחר שהשתחררתי ניסיתי להשיב אליי את בני אבל אמרו לי שאני לא יכולה לקבל אותו".

שבועות ארוכים הסתובבה אדונם מבוהלת וחרדה, ללא כל מושג היכן בנה. הפליטה שברחה מאריתריאה על רקע רדיפות של מוסלמים את בני הדת הנוצרית, מצאה עצמה בארץ זרה שאת שפתה אינה דוברת, ללא בן זוג תומך וללא ידיעה למי לפנות כדי להשיב אליה את בנה הקטן.

מי שסייעה לה לבסוף לקבל את הילד בחזרה לחזקתה היתה ד"ר דניאלה אורטנר־שולנברג, שהלכה עמה לאגף לשירותים חברתיים, ואף ייצגה אותה

בדיון שנערך בבית המשפט, שם ביקשו עובדי האגף להשאיר את מיכאל הפעוט במשפחת אומנה.

"לא יעלה על הדעת שאם פצועה ללא מקום לגור תעבור גיהינום בצורת לקיחת בנה מזרועותיה", אמרה ד"ר אורטנר־שולנברג. "אדונם היא אדם בריא וכשירה לגדל את הילד שלה. היא זקוקה לסיוע, לחמלה ולהבנה. היא פליטה שנעקרה מביתה ושסבלה מאלימות גופנית עליה פחדה להתלונן. אני לא מבינה מדוע לקחו ממנה את הבן שלה במקום לנסות ולסייע לה לגדל אותו".

בית המשפט האריך את צו המשמורת של התינוק ביום שלישי שעבר עד לצהרי רביעי. בבוקר אדונם נבדקה על ידי פסיכיאטר, שאישר לה לקבל חזרה את הילד.

"אני שמחה שבנה שב לזרועותיה", אמר ד"ר אורטנר־שולנברג. "היא חיה עכשיו בקהילה תומכת, שתסייע לה לעבור את הימים הקשים ולטפל במיכאל הקטן. מתנדבי 'מרק לוינסקי' בסניף אילת תומכים בה ומסייעים בהוצאות הראשוניות של הטיפול בתינוק, כיוון שהיא נותרה חסרת כל. אני מלווה את המשפחה הקטנה ומאחלת להם רק טוב. אני בטוחה שיהיו עוד אילתים טובי לב שיתרמו למשפחה הקטנה ככל שיוכלו".

קישורים:

עתירה נגד משרד הרווחה סחר בילדים – קרע ילדים ממשפחות פליטים לפנימיות, ואיחד אותם לצורכי גירוש בניגוד לצו בית משפט

משרד הרווחה סוחר בילדים בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות
משרד הרווחה סוחר בילדים בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות

יוני 2012 – משרד הרווחה דורס את כל העקרונות "המקודשים" שמוכר לציבור כדי לסחור בילדים. תחילה הוציא בכפייה ילדים פליטים מהוריהם בצו בית משפט לנוער מאחר ופקידת סעד סברה כי הם בסיכון. בשלב הבא גרש אותם עם הוריהם מהארץ בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות. 

הכתבה עתירה נגד השבת ילדים לידי הורים מתעללים וגירושם לדרום סודן  , 21 ביוני 2012 , שרון ליבנה , מגפון

אתמול הוגשה עתירה בג"ץ 4845/12 על ידי ארגוני זכויות אדם נגד הוצאת קטינים מפנימיות והשבתם למשפחתם לצורך גירוש לדרום סודן. ממשרד הרווחה נמסר, כי עמדת המשרד היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון נמסר כי "יש על כך צו איסור פרסום"

אתמול (ד') הגישה הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתירה לבג"ץ, בשם ארגוני זכויות אדם, למען הבטחת שלומם של ילדים וילדות מדרום סודן. בעתירה שהוגשה, דורשים ארגון הסיוע לפליטים אס"ף, מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח, כי ילדים אשר הוצאו מחזקת הוריהם על ידי רשויות הרווחה המוסמכות בשל התעללות או הזנחה, לא יאוחדו עם בני המשפחה הפוגעים לצורך גירושם לדרום סודן.

העתירה הוגשה נגד משרד הרווחה ומשרד הפנים, "לנוכח מבצע 'חוזרים הביתה' בו פתח לאחרונה משרד הפנים לגירוש תושבי דרום סודן, ולנוכח התנהלות המשיבים ביחס לילדים שהוצאו מבתיהם והושמו במסגרות חוץ-ביתיות נוכח התעללות או הזנחה של הוריהם." עוד צוין, כי להערכת העותרים מדובר בעשר עד 15 משפחות.

כמה ימים לאחר הפסקת ההגנה הקבוצתית לאזרחי דרום סודן החלה יחידת האכיפה של משרד הפנים לעצור ולכלוא דרום סודנים ולחייבם לחתום על הסכמה ל"חזרה מרצון". האכיפה כללה גם הוצאת קטינים שהוצאו מבתיהם בשל הזנחה או התעללות, והשבתם להוריהם לצורך גירוש.

העותרים טוענים, כי ההליך נעשה בלי שבוטלו צווי בית המשפט לנוער, שהורו על הוצאת הילדים מידי הוריהם, ובלי שנערכה כל בדיקה כקבוע בחוק הנוער. ההוצאה נעשית כך: פקחי "עוז" יוצרים קשר עם הפנימייה שבה נמצאים הילדים ומודיעים שהם באים לקחת אותם, בלי שנתבקש ביטול צו בית המשפט לנוער.

הגירוש מנוגד לאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד ולאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, הקובעות כי אין לגרש אדם למקום שבו יהיה "חשוף ליחס או עונשים בלתי אנושיים, אכזריים או משפילים".

בעתירה מפורטים כמה מקרים של קטינים שבהם עוסקת העתירה: לדוגמה, ילדים שאביהם מכור לאלכוהול וסובל מפרצי אלימות קשים כלפיהם וכלפי האם, שנמצאת בדיכאון. לאחר שהתקבלו דיווחים מאזרחים על מצב הזנחה, רעב ושוטטות של הילדים, פעלו שירותי הרווחה להוצאת הילדים מהבית. עקב מבצע הגירוש, הוציא עובד סוציאלי של לשכת הרווחה בירושלים את שלושת הילדים מן המסגרת החוץ-ביתית שבה שהו, והילדים גורשו עם ההורים מהארץ.

עיון בכתב העתירה מעלה תהיות קשות בנוגע לעובדי שירותי הרווחה, שכנראה שיתפו פעולה עם יחידת האכיפה ולא הגנו על זכויות הקטינים שבאחריותם. בעתירה מצוין כי אחד העותרים, ארגון הסיוע לפליטים, פנה בעניין כבר במארס 2013 אל פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער, מחשש שבמסגרת הגירוש יוחזרו ילדים בסיכון אל משפחתם. משרד הרווחה לא טרח להשיב לפנייה.

מצוין כי העותרים אינם מבקשים לטעון, כי בשום מקרה אי אפשר להחזיר אף ילד שהושם במסגרת חוץ-ביתית לידי הוריו לצורך גירוש המשפחה מישראל. אולם יש להכריע בשאלה האם אפשר להחזיר את הילד אל משפחתו ולגרשו לארצו לאחר בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה על ידי רשויות הרווחה, ותוך התחשבות בשיקול טובת הילד כשיקול המכריע.

יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "מדינת ישראל אחראית על שלומם וביטחונם של הילדים כולם הנמצאים בשטחה ותחת שליטתה, ובכלל זה ילדים למבקשי מקלט ומהגרים. הילדים שבעניינם מוגשת העתירה עברו טראומה כפולה, בפעם הראשונה בכך שנאלצו לעזוב את ארצם משהחליטו הוריהם לנוס ממנה, ובפעם השנייה, כשחוו התעללות והזנחה מידי הוריהם לאחר שקיבלו הגנה בישראל. כעת, מבקשת המדינה להעביר אותם חוויה טראומתית נוספת, ולגרש אותם בחזרה לארץ שממנה ברחו ביחד עם בני משפחתם אשר פגעו בהם.

"האחריות של המדינה כלפי הילדים לא הגיעה לסיומה עם סיום ההגנה שהעניקה ישראל לאזרחי דרום סודן. על מדינת ישראל מוטלת אחריות, הקבועה באמנה לזכויות הילד ובאמנה בדבר מעמדם של פליטים, לבדוק באופן פרטני לגבי כל ילד האם אכן ניתן להחזירו לחיק משפחתו, והאם גירושו ביחד עם בני משפחתו מהם הורחק לאחר שחווה התעללות מצידם, עולה בקנה אחד עם עקרון טובת הילד."

תגובת משרד הרווחה לכתבה: "עמדת משרד הרווחה היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון עם הוריהם נמסר, כי "יש על כך צו איסור פרסום ולכן לא נוכל להתייחס".

קישורים:

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

שר הרווחה משה כחלון - הפקרת ילדים לתעשיית הזנות בלב תל אביב

יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012

מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים.

מתחם גן החשמל שוקק. במועדון המוזיקה "לבונטין 7" מופיעים מאור כהן ורע מוכיח, הברים מסביב לגן מלאים בצעירים, משחק היורו בין גרמניה ליוון מוקרן על מסך מאולתר שניצב על המדרכה. חוצים את הכביש לצומת המחבר את רחוב צ'לנוב עם דרך מנחם בגין. ההליכה, גם בקצב איטי, נמשכת לכל היותר דקה. ההוויה, לעומת זאת, מרחק אור.


גבר ישראלי כבד ממדים, לבוש בברמודה רחבה, ניצב בסופו של רחוב צ'לנוב וסוקר בעיניו את המתחם.
בפינה אחת עומדים ארבעה בחורים סודנים צעירים מאוד בחולצות לבנות ומביטים על המכוניות הנכנסות למגרש האפל. לחלקם כובעי מצחיה בצבע תואם. מדי פעם נעצר אחד הרכבים, והנהג מנהל שיחה קצרה עם מבקשי המקלט.
הם לא מדברים על החוויות הקשות שעברו בדרכם לישראל.
הם לא משוחחים על תנאי המגורים הבלתי אפשריים.
אין גם מילה על מסע הגירוש שבו פתחה המדינה בימים האחרונים.
בממלכת החושך, המשתרעת ברוך בואך לקצהו של רחוב צ'לנוב ונמשכת לאורך רחוב שביל עכו, מדברים על נושא אחד.
הגבר הישראלי ממשיך למפות בעיניו את האזור. ליל שבת נחשב ליום הלוהט במתחם. מדי פעם הוא נעצר ליד בחור אריתראי או סודני ומחליף איתו מילה. כעבור שעה קלה הוא מחליט להיכנס בזהירות למגרשי החניה הפנימיים. משטח האספלט חשוך, מאיים, מצחין.
באחת הפינות בנו נרקומנים זולה שמתפקדת כתחנת הזרקות אינטנסיבית. הם שוכבים על מזרנים ומזריקים באין מפריע.

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

חצות. קבוצה גדולה של גברים יוצאת מכיוון המועדון האריתראי הנמצא בהמשך הסמטה. גרמניה ניצחה, הם מעדכנים. במתחם כבר מסתובבים כחמישה גברים ישראלים מבוגרים.
הגבר שלנו מחליט לחזור לאזור המואר. בדרך הוא חולף על פני כמה זוגות גברים אפריקאים ומחליף איתם מילה. נער אריתריאי על אופניים חוצה את המשטח. הוא נעצר ליד הגבר שעומד כעת ליד מכוניתו בכניסה למתחם. הם משוחחים, מכניסים את האופניים לאוטו ומתיישבים בפנים. כעבור רגע הרכב יוצא לאיטו מהמקום.
בשנה האחרונה מתנקזת למתחם צ'לנוב תעשיית המין הגברית של תל אביב.
בתפקיד הלקוח: ישראלים שרוצים להשיג מין זמין במחירי רצפה.
בתפקיד נותני השירותים: פליטים סודנים ואריתריאים. ממלכת האופל מעניקה בית גם לזונות טרנסג'נדריות שהודרו מהאזור הקבוע שלהן בגן החשמל ולהומואים פלסטינים שמחפשים סקס הרחק מהבית.
קשר של שתיקה מתקיים באזור הדמדומים של מתחם צ'לנוב. הצעירים שעובדים במתחם, הזקוקים לעזרה של שירותי הרווחה, מלאים בושה ופחד ושומרים בסוד על עיסוקם. הקהילה הגאה בתל אביב מעלימה עין. המנהיגים המקומיים של מבקשי המקלט בישראל מכחישים שהיא קיימת.
הרשויות והארגונים החברתיים מודים שבהיעדר קשר ישיר עם הנערים העובדים, אין להם הרבה כלים לסייע.
במהלך החודש שבו שהיתי במתחם הצטיירה התמונה הבאה: אין זה עיסוק של בודדים. גם בטבעות המקיפות את שביל עכו – על דרך מנחם בגין, ברחובות ברזילי, השרון והגדוד העברי ובחניון התחנה המרכזית הישנה – עומדים בחורים סודנים ואריתריאים, בעיקר צעירים, נשענים לבדם על תמרורים וממתינים שמכוניות יעצרו לידם. והן עוצרות. תעשייה שקטה שמתקיימת במרחב אלים, מוזנח ומסוכן.
תמונה עצובה ומקוממת לחוסר יכולתה של המדינה לטפל כראוי בפליטים, בשילוב הדיל הנצלני הקורץ לגבר הישראלי: להשיג פורקן ב- 15 שקל.
לא כדאי לטעות: בשעות הערב אזור התחנה המרכזית מלא באלפי מבקשי מקלט שאין להם קשר לתעשיית הזנות. במקביל, גם לא מעט צעירים אריתריאים וסודנים, שאינם עוסקים במכירת גופם, בכל זאת בוחרים להגיע למגרשים האפלים ולמצוא יחסי מין מזדמנים עם גברים. אבל קו דק ומתעתע מפריד בין אלו שבאים לממש את יצרם, לבחורים שמוכרים את גופם כמוצא אחרון להשיג מנה של פלאפל. אף אחד כאן לא נושא שלט או כרטיס. לעיתים האמת הכואבת תתגלה רק בסיום האקט.
זה סחר-מכר במעמד צד אחד: חלק ניכר מנותני שירותי המין לא יודעים מילה אחת בעברית. לא מתקיים כאן משגא ומתן. "מאני", הם אומרים.
לעיתים זה שטר של 20 שקל, לעיתים אף מטבע של עשרה שקלים.
פעם אחת ביקש אחד הבחורים שעובדים במתחם מאחד הישראלים "נייס גיי" (סם פיצוצייה), שאותו רכש בקיוסק סמוך ברחוב אלנבי ממוכר שזיהה אותו.
המחיר: 50 שקל לשני גרם. אין כמו סוטול כדי להיפרד לכמה דקות מהחיים העלובים האלו.
רבים מהבחורים במתחם נראים בני פחות מ- 18. כיצד התגלגלו קטינים שברחו מסודן ומאריתריאה לאזור האופל? "בדרך כלל הם מגיעים לישראל בלי ההורים", אומרת תמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עירית תל אביב.
לעיתים הקטינים משקרים ואומרים שהם מעל גיל 18 כדי שלא יישארו עצורים. יש קושי לוודא את הגיל המדויק שלהם. גם בדיקת כף יד, שהיא מאוד יקרה, לא מדויקת מספיק. מי שאנחנו מתרשמים שהוא קטין מופנה לוועדת ההחלטה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, שמנסה לאתר לו פנימיה או משפחה אומנת.
שמנו לב שחלקם עוזבים את הפנימיות לאחר זמן קצר. המטרה שלהם היא לעבוד, להרוויח כסף ולשלוח אותו הביתה. מי שלא מצליח להשתלב במעגל העבודה, ינסה להתפרנס בכל מחיר.
אם אתה נמצא בגינה, אין לך מה לאכול – אתה חושב על מנת המזון הבאה. הם נואשים, מפחדים וחוששים מהממסד.
לגבי אנשים שאין להם מעמד חוקי, משרד הרווחה מטפל בילדים בסכנה ובנשים מוכות. הוא לא מטפל בדרי רחוב זרים.
שעת צהריים, ב', שמציג את עצמו כאסיר משוחרר, מדדה החוצה מביתו הסמוך. גבו ובטנו מלאים בצלקות ובשטפי דם טריים. על פי הקריטריונים של הארגונים החברתיים והגאים הוא נחשב לבעייתי. לדבריו, הוא נלחם נגד אורחי מתחם המין והזנות של צ'לנוב, שונא את מבקשי המקלט.

לתחקיר המלא הקלק על התמונות …

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

קישורים:

מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים – כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה

הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011

למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד

אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות.

חלק מהנערים מוחזקים במתקן במשך חודשים ארוכים, בניגוד להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין להחזיק את הקטינים יותר מחודשיים. בכך מפרה ישראל את האמנה לזכויות הילד, עליה היא חתומה. באמנה נכתב כי "לא יישלל חופש משום ילד שלא כדין, או באופן שרירותי. מעצרו, כליאתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו אך ורק אמצעי אחרון בפרק הזמן הקצר ביותר". הילדים והנערים מוחזקים תקופות ממושכות למרות שלמשרד החינוך יש 20 מקומות פנויים בפנימייה.
ילדים במתקן כליאה קציעות בניגוד לאמנת זכויות הילדשנה וחודשיים חלפו מאז פתיחתו המחודשת של מתקן הכליאה. המתקן, שנפתח בעקבות מהלכים בכנסת ובבג"ץ, נועד למנוע כליאת מבקשי מקלט קטינים שחדרו לישראל ללא ליווי בבתי סוהר לבגירים. אלא שהמתקן לא מנוהל על ידי רשויות הרווחה, ויכול לאכלס עד 60 נערים בסך הכל, מה שמביא להמשך כליאת קטינים בבתי כלא לבגירים.

על פי הגדרתו, נועד מת"ן להיות תחנת מעבר בלבד מאחורי סורג ובריח, עד להשלמת בדיקה ואבחון של הקטינים. בתום הבדיקה הם אמורים לעבור לפנימיות של משרד הרווחה ומשרד החינוך, או לעבור למשמורת. אלא שלמרות שהליך האבחון אמור להימשך 60 יום לכל היותר, נתוני השב"ס מלמדים כי במתקן שוהים כעת ילדים גם תקופה של 13 חודשים. למעלה ממחצית הקטינים שוהים במתקן למעלה מחודשיים, ו-12 מהם שוהים בו למעלה מחמישה חודשים.

מת"ן כלל אינו ערוך לקליטת נערות, שאמורות לשהות באגף מופרד. לכן, חמש בנות כלואות בכלא גבעון. נוסף לכך, ועדה בין-משרדית גיבשה נהלים שלפיהם קטינים מתחת לגיל 14 לא ישהו כלל בבתי כלא.

לפי השב"ס, במת"ן שוהים ילדים מתחת לגיל 14, בניגוד להנחיית הוועדה.

האחריות על הילדים הופקדה בידי משרד החינוך ומשרד הרווחה, שטענו כבר כשנחתם הנוהל, כי מוסדותיהם בתפוסה מלאה. אולם ל"הארץ" נודע כי בפנימיית ניצנה שנפתחה לעניין זה לפני ארבעה חודשים ויכולה להכיל עד 50 בני נוער, יש מקומות פנויים לקליטת 20 ילדים. היעדר גוף מתאם בין משרדי הממשלה השונים גורם לסחבת שבעקבותיה הילדים נשארים בכלא – כך טוענים בשב"ס, ומוסיפים כי השירות נשאר חסר אונים כשהוא פונה למשרד החינוך ולמשרד הרווחה. משרד החינוך טוען מנגד כי לא עודכן בעניין מספר הילדים המחכים לקליטה במוסדות.

עוד על פי השב"ס, במת"ן נמצאים כמה נערים הלוקים בשחפת, צהבת ו-HIV, אשר אינם מתקבלים לפנימיות ולכפרי הנוער. אנשי שירות בתי הסוהר מתקשים להתמודד עם המצב, שעלול לסכן את הנערים האחרים ואת אנשי הסגל.

לראשונה מאז נפתח המתקן, ביולי 2010, נכנסו אליו גורמים שאינם קשורים להפעלתו. הביקור היה יוזמה של ראש "הוועדה לבעיית העובדים הזרים", ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). רק ברגע האחרון אושרה כניסתם של ארגוני סיוע למקום, אולם עיתונאים לא הורשו להתלוות אליו.

"שירות בתי הסוהר משקיע כמיטב יכולתו בחינוך ורווחת הנערים, אך זהו עדיין מתקן של שב"ס, על כל המשתמע מכך", אמר הורוביץ. "מקומם של הנערים הללו אינו מאחורי סורגים. הם אינם עבריינים שפוטים, הם לא חטאו ולא פשעו, ואין כל עילה למאסרם או מעצרם. זו בושה לחברה הישראלית ותעודת עניות למדינה, שהרשויות השונות, ובראשן משרד הרווחה ומשרד החינוך, בורחות מאחריותן, ומניחות לאנשי שירות בתי הסוהר להתמודד עם בעיות קשות ומצבים בלתי אפשריים".

ממשרד הרווחה נמסר כי הוא "עושה כמיטב יכולתו כדי לתת מענה הולם לקטינים המגיעים לישראל ללא מלווים. במיתקן מת"ן אשר מופעל ע"י שב"ס, עובדת עו"ס מטעם משרד הרווחה אשר פועלת למציאת חלופות לקטינים המובאים למיתקן. גיל הקטינים הממוצע הנו מעל 16.5, מה שמקשה על השמתם בעיקר כאשר אינם מתאימים להיקלט בפנימיות ומתעקשים להשתחרר לצורך עבודה. מצב הקטינים, גילם, מורכבותם ורצונם הנם משתנים אשר נלקחים בחשבון על ידינו בבואנו למצוא חלופות עבורם, יש והם מהווים גורמים מעכבים".

ממשרד החינוך נמסר, כי "מתקני הכליאה מצויים באחריות השב"ס. בהתאם למידע המתקבל מטעם השב"ס, קולט המינהל לחינוך התיישובתי את הנערים במוסדותיו. 12 תלמידים מצויים בתהליך טיפול לקראת קליטתם במוסדות המינהל לחינוך התיישבותי. ככל שהשב"ס יעביר מידע נוסף בעניינם של נערים אלה, הרי שהמינהל לחינוך התיישבותי יקלוט אותם".

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "עפ"י הנוהל הבינמשרדי מעביר שב"ס באופן שוטף נתונים ודיווחים אודות הקטינים הנקלטים במתקניו אך קליטתם של הנערים במוסדות החינוך מתעכבת מעבר לנדרש. לשב"ס אין אינטרס להשאיר קטינים אלו באחריותו ונברך על כל פתרון שיוציא אותם ממתקננו למסגרות החינוך השונות".

קישורים: