"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3

סגירת תיק התעללות בקטין פנימיית משרד הרווחה

11.08.2019 – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.
קטין הוזמן למסירת עדות הבוקר במשטרת כפר סבא על הפגיעה בו לאחר שאמו התלוננה כי בנה נפגע באלימות פיזית במסגרת הפנימיה של הרווחה מקטין אחר.
היום בבוקר התקשר החוקר ירון ממשטרת כפר סבא להודיע כי גביית העדות בוטלה.
למה? כי מנהל הפנימיה התקשר לחוקר ואמר לו שאין צורך לחקור כי הוא טיפל בעניין. וכך המשטרה ביטלה את החקירה וכמובן תסגור את התיק.

על הסימביוזה בין הרווחה למשטרה כבר כתבתי. עכשיו זו כבר שחיתות. מילא שחיתות. אבל שחיתות בהשתנה מהמקפצה.

פייסבוק יוסי נקר 11.08.2019
11.08.2019 – סגירת תיק התעללות בקטין פנימיית משרד הרווחה – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.

בית סוהר נווה תרצה מנהל קמפיין הכפשות נגד עצירה

05.07.2019 – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.
בתמונה מפקדת כלא נווה תרצה שרה פרידמן.

מאקו פרסמה היום כתבה משמיצה נגד לורי שם טוב.
למה אמרתי כתבה משמיצה? הרי לאור חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת אדם לא יכול לצפות שיהיו עליו כתבות טובות כל הזמן.

זו כתבה משמיצה משום שהיא אורגנה על ידי הצוות הבכיר של נווה תרצה. ואיך אני יודע זאת? כי לכתבה התראיינו אסירות באופן נדיר.

אופס, לאסירות אסור להתראיין. שלטונות בתי הכלא מפרקים אסירים ואסירות שמתראיינים אבל כאן לא תיפתח אפילו חקירה נגד האסירות.למה? מפקדות הכלא הביאו את האסירות המתלוננות נגד לורי שם טוב לכתב ועשו לכתב את העבודה.

שרה פרידמן.png

הוצאה בכפייה מהבית ילדה שברחה מפנימיה – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 01.07.2019

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 01.07.2019 על הוצאה בכפייה מהבית ילדה שברחה מפנימיה.

הרווחה באו עכשיו עם שוטר ושתי חיילות לבית בישוב יהודי בשטחים עם שוטר בשם צביקה, שוטר שלא מבין את ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות, כדי לקחת נערה בת 15.5 אשר סוף סוף מצאה נחמה אצל אמא כדי להחזיר אותה לפנימיה.

המשמורת הועברה לאב, אך מהר מאד הילדה הוכנסה לאשפוז פסיכיאטרי ארוך ומשם נשלחה בחוסר סמכות על ידי בית הדין הרבני לפנימיה, אפילו לא הוגשה בקשת נזקקות. אנו בהליכי ערעור בבית הדין הרבני הגדול ומשם נמשיך לבג"צ.

עד שסוף סוף מצאה הנערה המסכנה נחמה ופינה שקטה מעבירים אותה חזרה לגיהנום בניגוד לרצונה. עובדות הרווחה הלא מוסמכות מרגישת עצמן חופשיות להיכנס לבית בניגוד לסמכותן, רק לעובדות סוציאליות לחוק נוער יש הסמכה להיכנס לבית פרטי בניגוד להסכמת הבעלים.

הרווחה ובית הדין הרבני לא יכולים להודות שבהחלטה לא חכמה גמרו את החיים של הילדה.
השוטר שאל את הילדה מה היא רוצה והיא אמרה לשוטר שהיא רוצה להישאר עם אמא. בשלב זה השוטר יצא עם העובדות הסוציאליות להתיעצות מחוץ לשטח הבית.
עדכון 20:18 שוטר נוסף הגיע. מפקד המשמרת ולוקח את הילדה. אני שומע הכל בשידור חי. הילדה לא רוצה ללכת. אומרת שהיא רוצה להישאר עם אמא.
עדכון 20:23: מפקד המשמרת שר לעצמו ומנסה לשכנע את הנערה לשים נעליים ולצאת החוצה. השוטרים הרחיקו את האם.
עדכון 20:26 השוטרים הוציאו ואת הילדה מהבית וסגרו את האמא בביתה כדי שלא תצא החוצה.

ה1

עדת מדינה בעל כורחה כדי לקבל חזרה את בתה מרשויות הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר – 03.04.2019

התגלה לנו הערב מסמך משמעותי שהוסתר מאיתנו מאז שנת 2014 בו המדינה עצמה מודה שעדת מדינה שיתפה פעולה עם המדינה במתן עדות נגד נאשם כדי לקבל את בתה.
וכך נכתב במסמך רשמי של המדינה על ידי ועדה רשמית של המדינה: "היא פנתה להליך פלילי נגדו בשל איומים של הרשויות כי ילדתה תילקח ממנה".
אלא שבבתי המשפט כולל בעליון טענה המדינה ההפך ובתי המשפט פסקו לפי עמדת המדינה ההפוכה כפי שהובאה מפי הפרקליטים ולא בהתאם למסמך רשמי של המדינה.
פשוט בושה.

עדת מדינה בעל כרחה

מסוגלות הורית על פי דרישת הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – 04.04.2019

הגיעה אלי היום אם שבנה היחיד הוצא ממנה.
יוצגה על ידי הסיוע המשפטי.
על פניו אתה רואה סתירה בחומר.
בדיון בית המשפט פקידת הסעד טוענת האם סכיזופרנית.
הפסיכיאטרית של האם, לא פרטית, טוענת שאין סימנים למחלה ואין צורך במעקב פסיכיאטרי.
השופטת החליטה לפני כשנתיים להוציא את הילד על רקע מצב האם.
אכן היו לאם תסמינים דיכאוניים לפני שנתיים. מתי? לאחר שפקידת הסעד הוציא את הילד בצו חירום.
מקריאת הפרוטוקולים רואים שלא הייתה שום מלחמה של עורכת הדין של הסיוע המשפטי. זאת ועוד עורכת הדין של הסיוע המשפטי הסכימה לעריכת מסוגלות הורית אצל הפסיכולוגית איתיה חיות, עובדת שבתאי לוי. העמותה שהכנסותיה נשענות על הרווחה.
אני טוען שמדובר במקרה קלאסי של ניגוד עניינים.
אז מה אתם חושבים שההמלצות היו?

מסוגלות הורית על פי דרישת הרווחה

"טוב לילד בפנימיה"

מתוך פייסבוק יוסי נקר – 06.04.2019
"טוב לילד בפנימיה, למה את מתנגדת, למה את נלחמת. תראי את האבא, איזה יופי הוא משתף פעולה, איזה קשר אמיץ יש בינו לבין הילד שהוא בא לבקרו בפנימיה, אפילו הילד לא רוצה לחזור אלייך. תראי איזה יופי עושה התרופה הפסיכיאטרית לילד. למה את נלחמת עם העורך דין המופרע שלך? הוא בכלל עוזר לך? לא יעזור לך השופטת איתנו, אפילו השופט שוחט דחה את הערעור שלך".

ואז הילד גדל כשכל ילדותו ובגרותו הוא מורחק מאימו ומסומם, ובגיל 18 הוא עובר לאביו, נכה פסיכיאטרי אבל "משתף פעולה".
הוא כל כך משתף פעולה שהוא מאפשר לילד לבצע פשעים ועבירות קלות, תחת אפו בדירה קטנה. פשעים של ילד שלא היה מי שיכוון את כישורי החיים שלו.

אל תדאגו על ספסל הנאשמים, לא תשב האפוטרופוסית (כמה טוב בפנימיה) לדין, לא תשב השופטת חותמת הגומי, לא תשב השופטת שאישרה את מתן התרופה הפסיכיאטרית כדי לעזור לקשרים החברתיים של הילד, גם לא תשב הרווחה ובטח גם לא תשב הפסיכיאטרית חובבת הריספרדל ("שאני לא אתן לו תרופת קו ראשון?"), זאת שמשמשת פסיכיאטרית של חמש פנימיות במקביל.

טוב לילד בפנימיה - פייסבוק יוסי נקר - 06.04.2019
טוב לילד בפנימיה – פייסבוק יוסי נקר – 06.04.2019

שיטת הרשע משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.
הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.
בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.
בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".
ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.
ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.
ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.
ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה". ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.
בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.
בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

א2
עובדת סוציאלית לחוק הנוער תופרת חוות דעת מכפישה נגד משפחה

 

א1
סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר על שיטת הרשע משרד הרווחה , 17.05.2018

עיריית ירושלים מאיימת להפעיל סעיף חיסיון חוק הנוער נגד עו"ד גם כאשר הנער אינו בחיים

יוני 2018 – אחד ממאפייני מדיניות משרד הרווחה הוא החיסיון על דרכי פעולתם ובעיקר כאשר נדובר במחדל או רשלנות מצידם. דוגמא לכך הוא פרשת רצח הנערה בת ה- 15 באחריותם אודל שולמית אמבש.
גם לאחר מותה של אודל ז"ל מאיימים רשויות הרווחה על מי שמפרסם אודות אודל בתואנה כי חל איסור בשל חוק הנוער. אלא שחוק הנוער חל על חיים ולא על מתים.
מדובר במדיניות אלימה תוקפנית אשר אינה מוכנה לסבול ידיעת הציבור או הביקורת הציבורית על מעשיה. אודל ז"ל נרצחה עקב תקיפה מערכתית נגדה ומשפחתה באמצעות פקידות סעד, מאבחנים מטעמם ובתי משפט המוציאים צווים כחותמת גומי. גורמי הרווחה ממשיכים במדיניותם התוקפנית גם נגד עיתונאים ובאי כוחם על המשפחות החושפים את הפרשה לציבור.
להלן מכתב איומים מעיריית ירושלים נגד עו"ד יוסי נקר ב.כ. המשפחה על פרסום הפרשה.

 

א1

א2

ת1
סטטוס פייסבוק יוסי נקר 19.06.2018

עתירת אסיר עצירה בית סוהר נווה תרצה באמצעות עו"ד יוסי נקר על תנאי כליאה תת אנושיים בבידוד ללא הנמקה

להורדת / צפיה בעתירה בקובץ pdf הקלק כאן

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 15.06.2018

הגשתי עכשיו עתירה לשחרורה של לורי שם טוב מההפרדה בה היא נמצאת (עת"א 36106-06-18 שם טוב נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים ואח').

להלן העתירה:

בבית משפט המחוזי לוד

העותרת: לורי שם טוב ת.ז. 024506230
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי נקר
מרחוב אביטל 56/3, יקנעם עילית 20692
טל: 9591479-04, פקס: 9890307-04

נגד

המשיב: שירות בתי הסוהר
ע"י פרקליטות מחוז המרכז

עתירת אסיר להורות על שחרור עצירה מהפרדה

מוגשת בזו עתירת אסיר להורות על שחרור העותרת מאגף ההפרדה להעברתה חזרה לתא בו היתה כלואה.
ואלו נימוקי העתירה:
1. העותרת הינה עצירה מאז יום 27.2.17 ומשפטה מתמשך.
2. העותרת נמצאת בכלא נוה תרצה מאז 9.4.17.
3. העותרת הושמה באגף ההפרדה מאז 12.4.18.
נסיבות השמת העותרת באגף ההפרדה:
4. ביום שלישי 12.6.18 התקיים דיון בבית משפט השלום בתל אביב בעיניינה של העותרת.
5. לאחר שהוחזרה העותרת מבית המשפט לתא המעצר בכלא נווה תרצה דיברה האסירה ל' על פרשה חדשה שהיא פרשת הריגתה של הפעוטה יסמין וינטה.
6. הואיל והעותרת שהתה באותו היום בבית משפט השלום ביחד עם שלוש מעצורות מ"פרשת וינטה" ששוחררו בבית המשפט, היא סיפרה לחברותיה לתא כי אחת משלוש הנשים לא הבינה למה עצרו אותה. כן הוסיפה העותרת שסביר להניח שאם גננת כלשהיא היתה מרביצה לבן שלה היא לא היתה מגיעה לאולם המעצרים. יודגש כי לא התקיימה מריבה בין העצירות, העותרת לא קיללה.
7. הסוהר עידן אילוז ששמע את דברי העותרת התקשר לקצין יבגני ואז נאמר לעותרת "תארזי את הדברים את הולכת לאגף ההפרדה" וזאת ללא משפט או שימוע בתוך כותלי הכלא.
8. למחרת ביצוע ההפרדה, ביום רביעי 13.6.18, ביקשה קצינת המודיעין אודליה מהעותרת שתכתוב מכתב התנצלות ואכן העותרת כתבה מכתב התנצלות אך הדבר לא הוביל לשחרורה מההפרדה. לטענת העותרת המכתב הוצא מהעותרת במרמה.
9. אנו טוענים כי לא התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 19ב לפקודת שירות בתי הסוהר להורות על הפרדה העותרת.
א. אין עילה מבחינת ביטחון בית הסוהר.
ב. העותרת לא פגעה במשמעת או באורח החיים התקין של בית הסוהר.
ג. העותרת לא פגעה בבטחון המדינה.
ד. העותרת לא עברה עבירת אלימות או סמים.
10. על פי הנוהל ההפרדה הינה אמצעי אחרון למניעה והוא אינו בא במקום ענישה. בעינינו אין צורך במניעה. מדובר בענישה לכל דבר ועניין.
11. יצוין כי אף הגננת בגן של יסמין וינטה ז"ל התראיינה ואמרה: "הייתי קוברת את הסייעת בלי משטרה ובלי משפט". ראה פרסום מיום 12.6.18 מצ"ב מאתר MAKO בקישור וכן בנספח המצ"ב:
https://www.mako.co.il/…/art…/Article-e153c45fc62f361006.htm
12. האם מישהו חשב להאשים את הגננת בגן של יסמין וינטה?! ברור שלא. התבטאותה של העותרת הינה התבטאות טבעית של אלפי הורים ברשת האיטנטרנט עקב המקרה המזעזע ולכך יש דוגמאות למכביר.
13. יצוין כי באגף ההפרדה התנאים נוראיים. אין מראה, לא ניתן לצבוע את השיער. בתנאי ההפרדה גם לא ניתן לישון.
14. העותרת מבקשת לשמור על צלם האנוש שלה לצאת לדיונים כשהיא נראית באופן מכובד.
15. אין להסכים עם תנאי כליאה לא אנושיים לכל אסיר, בין הוא גנב זוטר או אסיר דעאש, זכויות לדעה חופשית ולצלם אנוש.
16. על פניו נראה כי מדובר בתנכלות של שלטונות הכלא לעותרת. מדובר בעותרת דעתנית העומדת על זכויותיה ועמדתה החופשית.
17. יצוין כי לא נמסרה לעותרת החלטה מנומקת מדוע הוחלט לשים אותה באגף הפרדה.
18. לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על שחרור העותרת מההפרדה לאלתר וכן לחייב את העותרת בהוצאות עתירה זו ובשכר טרחת עו"ד ומע"מ עליו.
19. הח"מ מגיש עתירה זו משום שלא נמצא אף עו"ד מהסניגוריה הציבורית שיהיה מוכן לקחת עליו ייצוג בעתירה. לא ברור מדוע עורכי דין מהסנגוריה הציבורית פוחדים לייצג בעיניינה של גב' לורי שם טוב. לא יעלה על הדעת שעורכי דין האמונים על זכויות האדם יעמדו מנגד לנוכח הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות מחשש שמא יפגע מעמדם. יצוין כי העותרת הוחתמה על יפוי כח לח"מ ע"י עו"ד יונתן רבינוביץ ושוחחה עם הח"מ בטלפון.
יוסי נקר, עו"ד
ב"כ העותרת

 

פייסבוק יוסי נקר
פייסבוק יוסי נקר 15.06.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005