שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2013 –ענ"א 42911-05-13 – ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי – מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם … לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] … לא תוכל להתקשר לבית … לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים … ".
הצו ניתן במעמד צד אחד ללא נוכחות האמא, ולמשך 30 יום, ללא מסירת הזמנה לדיון לאמא או לבא כוחה, וללא קביעת דיון תוך 7 ימים כמתחייב בחוק למניעת אלימות במשפחה סעיף 4א. באותו מעמד טובה פרי הוסיפה חטא על פשע וקבעה גם כי שהאם תעבור הערכת מסוכנות באמצעות עריכת בדיקה פסיכיאטרית, לצורך מתן הוראות בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים.

מהחלטת שופט מחוזי יהושוע גייפמן בערעור בנושא עולה התנהגות השופטת טובה פרי לוקה לא רק בפזיזות ואגרסיביות נגד המשפחה אלא גם ברמיסת החוק והכללים המקובלים בנושא:

1. מדובר בזוג הורים בהליכי גירושים שעניינם נידון בבית משפט לענייני משפחה, בעל סמכויות להוצאת צווים כבית משפט לנוער ובעל ראיה כוללת על המצב המשפחתי. מעורבותה של טובה פרי מיותרת מלכתחילה, בעלת ראיה צרה, ומעמיסה איבה והוצאות כספיות על המשפחה ובעלי הדין. טובה כהן כשלה בתפיסת מעורבותה בתיק.

2.  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – טובה פרי קבעה צו הגנה מבלי שהורתה בהחלטה על דיון במעמד הצדדים ביחס לבקשת צו ההגנה שהוגשה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער ב- 9.5.13, וממילא גם לא בוצעה מסירה של הזמנה לדיון למערערת או לבא כוחה מדובר ברשלנות פושעת של טובה פרי משום שענייני נפשות תלויים ועומדים בענייני צו מעין זה ומן הראוי היה לזמן כהלכה את בעלי הדין ובאי כוחם טרם מתן הצו.

3. קביעות בהחלטת טובה פרי תלושות מהמציאות –  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – ב- 9.5.13 התקיים דיון בבית המשפט קמא בנוכחות: פקידת הסעד, האב ובא כוחו, ובהעדר האם ובאי כוחה. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו: " הדיון קבוע בפני … המשיבה [ המערערת – י.ג.] ובאי כוחה ידעו על הדיון היום, ובחרו שלא להתייצב … " . – טובה פרי הוסיפה חטא על פשע – לא רק שלא הורתה על דיון במעמד הצדדים אלא קבעה כי האמא ובא כוחה ידעו על הדיון שלא נקבע ובחרו שלא להתייצב.

4. טובה פרי הוציאה צו הגנה בניגוד לחוק  – סעיף 5 בהחלטת גייפמן: "בית המשפט קמא נתן ב- 9.5.13 צו הגנה שתוקפו למשך 30 יום, וקבע מועד להמשך דיון בחלוף 30 יום – ל- 9.6.13, ובכך נתפס לכלל טעות".
משמפעיל בית המשפט לנוער את סמכותו ליתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה כפוף הוא להוראת סעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה המורה : " ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו ". לא כן פעלה השופטת טובה פרי., אלא בחוסר מקצועיות בניגוד לחוק.

5. זלזול במשפחה, ובבדיקה הפסיכיאטרית שכפתה טובה פרי על האמא – השופט גייפמן מעיר על התנהגותה המזלזלת של טובה פרי (סעיף 7): "בעוד צו הגנה המרחיק אם מילדיה ניתן ליתן במעמד צד אחד, ראוי ורצוי שהפנייה של האם להערכת מסוכנות, כדי לשקול את ההוראות שיש ליתן בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים, תעשה בדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בבדיקה פסיכיאטרית, ויש חשיבות לשמיעת עמדת האם קודם מתן ההחלטה. יש גם לאפשר לאם, כפי שנטען מטעמה בערעור, להציג מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הפסיכיאטרי שקיבלה עד כה, והאבחונים שנעשו".

סוף דבר
השופטת טובה פרי מהרה לקבל החלטות משמעותיות בחיי הפרט והמשפחה בחוסר מקצועיות רשלנות ובחוסר סמכות. ניתן לאפיין התנהגותה של טובה פרי בעניין זה בחוסר דעת, רשעות וגסות. טובה פרי פגעה בהתנהגותה באמון הציבור במערכת המשפט.

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות
השופטת טובה פרי מבית משפט לנוער תל אביב מנתקת ילדים מהוריהם בניגוד לחוק
השופטת טובה פרי מבית משפט לנוער תל אביב מנתקת ילדים מהוריהם בניגוד לחוק

קישורים:

 שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  – נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום

 גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2013 –ענ"א 42911-05-13 – ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי – מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם … לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] … לא תוכל להתקשר לבית … לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים … ".
הצו ניתן במעמד צד אחד ללא נוכחות האמא, ולמשך 30 יום, ללא מסירת הזמנה לדיון לאמא או לבא כוחה, וללא קביעת דיון תוך 7 ימים כמתחייב בחוק למניעת אלימות במשפחה סעיף 4א. באותו מעמד טובה פרי הוסיפה חטא על פשע וקבעה גם כי שהאם תעבור הערכת מסוכנות באמצעות עריכת בדיקה פסיכיאטרית, לצורך מתן הוראות בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים.

מהחלטת שופט מחוזי יהושוע גייפמן בערעור בנושא עולה התנהגות השופטת טובה פרי לוקה לא רק בפזיזות ואגרסיביות נגד המשפחה אלא גם ברמיסת החוק והכללים המקובלים בנושא:

1. מדובר בזוג הורים בהליכי גירושים שעניינם נידון בבית משפט לענייני משפחה, בעל סמכויות להוצאת צווים כבית משפט לנוער ובעל ראיה כוללת על המצב המשפחתי. מעורבותה של טובה פרי מיותרת מלכתחילה, בעלת ראיה צרה, ומעמיסה איבה והוצאות כספיות על המשפחה ובעלי הדין. טובה כהן כשלה בתפיסת מעורבותה בתיק.

2.  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – טובה פרי קבעה צו הגנה מבלי שהורתה בהחלטה על דיון במעמד הצדדים ביחס לבקשת צו ההגנה שהוגשה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער ב- 9.5.13, וממילא גם לא בוצעה מסירה של הזמנה לדיון למערערת או לבא כוחה מדובר ברשלנות פושעת של טובה פרי משום שענייני נפשות תלויים ועומדים בענייני צו מעין זה ומן הראוי היה לזמן כהלכה את בעלי הדין ובאי כוחם טרם מתן הצו.

3. קביעות בהחלטת טובה פרי תלושות מהמציאות –  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – ב- 9.5.13 התקיים דיון בבית המשפט קמא בנוכחות: פקידת הסעד, האב ובא כוחו, ובהעדר האם ובאי כוחה. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו: " הדיון קבוע בפני … המשיבה [ המערערת – י.ג.] ובאי כוחה ידעו על הדיון היום, ובחרו שלא להתייצב … " . – טובה פרי הוסיפה חטא על פשע – לא רק שלא הורתה על דיון במעמד הצדדים אלא קבעה כי האמא ובא כוחה ידעו על הדיון שלא נקבע ובחרו שלא להתייצב.

4. טובה פרי הוציאה צו הגנה בניגוד לחוק  – סעיף 5 בהחלטת גייפמן: "בית המשפט קמא נתן ב- 9.5.13 צו הגנה שתוקפו למשך 30 יום, וקבע מועד להמשך דיון בחלוף 30 יום – ל- 9.6.13, ובכך נתפס לכלל טעות".
משמפעיל בית המשפט לנוער את סמכותו ליתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה כפוף הוא להוראת סעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה המורה : " ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו ". לא כן פעלה השופטת טובה פרי., אלא בחוסר מקצועיות בניגוד לחוק.

5. זלזול במשפחה, ובבדיקה הפסיכיאטרית שכפתה טובה פרי על האמא – השופט גייפמן מעיר על התנהגותה המזלזלת של טובה פרי (סעיף 7): "בעוד צו הגנה המרחיק אם מילדיה ניתן ליתן במעמד צד אחד, ראוי ורצוי שהפנייה של האם להערכת מסוכנות, כדי לשקול את ההוראות שיש ליתן בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים, תעשה בדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בבדיקה פסיכיאטרית, ויש חשיבות לשמיעת עמדת האם קודם מתן ההחלטה. יש גם לאפשר לאם, כפי שנטען מטעמה בערעור, להציג מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הפסיכיאטרי שקיבלה עד כה, והאבחונים שנעשו".

סוף דבר
השופטת טובה פרי מהרה לקבל החלטות משמעותיות בחיי הפרט והמשפחה בחוסר מקצועיות רשלנות ובחוסר סמכות. ניתן לאפיין התנהגותה של טובה פרי בעניין זה בחוסר דעת, רשעות וגסות. טובה פרי פגעה בהתנהגותה באמון הציבור במערכת המשפט.

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות

קישורים:

 שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  – נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום

 גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה של יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין



קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

שופט יהושוע גייפמן ופקידת סעד ויקי היינה – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד (ויקי היינה) – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד ויקי היינה כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

יהושוע גייפמן – שופט בית משפט מחוזי

 שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון – יוני 2013 – תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול…

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה – מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד…

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו…

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין


קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

שופט יהושוע גייפמן – ביקורת חריפה על הליך שיפוטי רשלני ומטויח של השופט נפתלי שילה

16 ביולי 2013 – עמ"ש 13 – 07 – 21380  – מדובר בערעור על צו הגנה בהליך שיפוטי רשלני ומטוייח בניהולו של שופט בית משפט לענייני משפחה, נפתלי שילה.
בית משפט מחוזי (יהושוע גייפמן) מתח ביקורת קשה על התנהלות מרושלת של השופט נפתלי שילה שעיקרה:  הליך שיפוטי שיטחי, חקירה קצרה ולא עניינית, ללא תסקיר, ללא עירוב גורם טיפולי, הליך שיפוטי שלא כהלכתו ועוד.
גייפמן ביטל את החלטת השופט נפתלי שילה

גייפמן כתב בהחלטתו (עמ"ש 13 – 07 – 21380) על נפתלי שילה – "אין בפסק הדין של בימ"ש קמא קביעת ממצאים עובדתיים בעניין אירועי האלימות המתוארים בשתי הבקשות לצו הגנה, ובסוגיה מי התגורר פיזית בדירה בקומה השניה ב- 2013 [ להבדיל מסוגיית המחלוקת בנושא הבעלות]. בבימ"ש קמא הצדדים לא היו מיוצגים על ידי פרקליט. ביהמ"ש קמא לא עירב גורם טיפולי – לא הוזמן תסקיר פקידת סעד, והצדדים לא הופנו ליחידת הסיוע – היחידה הטיפולית של ביהמ"ש. חקירות הצדדים היו קצרות ביותר ומרבית החקירה לא נסבה על האירועים נשוא הבקשות לצווי ההגנה, למעט שאלה אחת רלוונטית שהופנתה בחקירה רק למערער. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע ממצאי מהימנות לעניין אירועי האלימות נשוא התובענות. כמו כן עדים נוספים שנטען שנכחו באירועים: האח הנוסף , שמתגורר בדירה בקומה השלישית , ובן המשיב – לא העידו . בנסיבות אלה – לא קוים דיון כהלכתו , ובהעדר קביעת ממצאים עובדתיים – לא ניתן היה להרחיק את המערער מהדירה בקומה השניה למשך 3 חודשים".

קישורים:

שופט נפתלי שילה – דרכי רמיה עם רשויות הרווחה – תלונה על שיטות מלוכלכות בדחיית הסדרי ראיה – אפריל 2013 – נפתלי שילה משמש שופט לענייני משפחה רמת גן. מדיניותו לטרטר בעלי דין יחד עם רשויות הרווחה בשיטות מלוכלכות המבזות את בתי המשפט ופוגעת באמון הציבור בבתי המשפט וברשויות הרווחה…

תלונה נגד השופט נפתלי שילה – קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל – אפריל 2013 – ההיגיון, תקנת הציבור, ואמנת זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל כעשרים שנה קובעים כי הורה ללא רבב, בריא בגופו ונפשו, וילדיו רשאים להיפגש בנחת לפחות פעם בשבוע או יותר. מדיניותו של שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה המנהל החלטותיו בדלתיים סגורות ללא ראיות מעוררת תמיהה והשתאות מה ההיגיון מאחורי החלטותיו…

שופט לענייני משפחה נפתלי שילה – שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה – ינואר 2013 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה…

נפתלי שילה – שופט משפחה – הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה – עבריינות סדרתית – ינואר 2012 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" – דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". – להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 – נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן…

כשלונותיו ותסכוליו של השופט נפתלי שילה בענייני האמא ל' וילדיה גרמו לו להגיש נגדה תלונה במשטרה – אוגוסט 2012 – מזה מספר שנים מנהלת האמא ל' התדיינויות משפטיות עקרות ומטופשות באולם בית משפט לענייני משפחה עם השופט נפתלי שילה כדי שתוכל לראות ולהיפגש עם ילדיה, אך לשווא. האם בעבר עברה בדיקות ואבחונים ע"פ דרישת נפתלי שילה והעובדות הסוציאליות ושילמה מאות אלפי שקלים, אך לשווא. נפתלי שילה מזמן בכל פעם "חוות דעת" כלשהי לטרפד את מפגש האמא וילדיה…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות

מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הוביל אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" – לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות

מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" – לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות