אילו דברים הפרקליטות לא תחקור לעולם?

סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות
סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש – היכן האכיפה?

ינואר 2018 – נחשפנו בשבוע האחרון לתופעות מזוויעות של סימום קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש ומוות. אין שום הגיון בלסמם כשיטה קשישים עד אובדן צלם האנוש אולם מבחינת גופים בעלי כוח יש הגיון רב.
מדובר ביצרני תרופות, פסיכיאטרים, אפוטרופוסים המנהלים את רכושם של הקשישים, מוסדות סיעודיים ועוד, הגורפים הון מהמפעל העברייני של סימום הקשישים כשיטה.
נשאלת השאלה היכן מערכות האכיפה ובראשם פרקליטות המדינה נוכח מעשי הזוועה. הלא מדובר בפשעים מערכתיים קשים מאוד.

התשובה לכך היא אותה תשובה לשאלה היכן היתה הפרקליטות בפרשת העלמותם של ילדי תימן? והיכן הפרקליטות בהזנחה והתעללות בילדים במסגרות חוץ ביתיות בימינו?
הפרקליטות נמנעת מלחקור עניינים העלולים לפגוע באינטרסים של בעלי כוח משום שלהם דריסת רגל במסדרונות הפרקליטות. יתרה מכך, הפרקליטות רודפת אחר עיתונאים או כל מי שיחקור בעניינים אלו.

 

מודעות פרסומת

פסיכיאטר מחוזי מגדל העמק השתגע – הורה לאזוק קשישה ניצולת שואה בת 80 ללא סיבה

ניצולת השואה שוחררה מהאשפוז הכפוי  , אלון שני, כתב בחיפה והגליל | חדשות 2 | פורסם 08/07/14
 
סוף לסיפור קורע הלב על הקשישה שנגררה מביתה עם אזיקים על ידיה, ללא כל הסבר. אחרי שאושפזה בכפייה, שחרר אותה בית המשפט לביתה, תוך שהוא מעביר ביקורת חריפה ויוצאת דופן על מערכת הבריאות. האישה עצמה, ניצולת שואה בת 85, סיפרה לאחר השחרור: "נכנסו אליי בריצה ועצרו אותי, לא הסבירו לי כלום"

המראה של הקשישה המבוהלת שהובלה באזיקים לאשפוז כפוי הטריד מאוד גם את בית המשפט, ששיחרר היום (ג') את בת ה-85 מאשפוזה. השופט אברהם אליקים העביר ביקורת קשה על התנהלות המערכת הרפואית. האישה עצמה מספרת היום שלא הסבירו לה דבר ולא התריעו בפניה כי באים לאשפז אותה.

"אני לא יודעת מה העניין, נכנסו אליי בריצה הביתה שניים, תפסו אותי ביד ושמו עליי אזיקים", אמרה ל', ניצולת השואה בת ה-85 שעדיין מזועזעת מהחוויה שעברה. "לא אמרו לי כלום, אמרו לי 'תני לנו יד וניקח ממך דגימת דם'. באותו זמן שמו לי אזיקים. למה? למה אתה קושר לי את הידיים? אתה יודע מה הן עברו וכמה הן עבדו? כמה אנשים הצלתי?".

קרוב לשבוע חלף מאז שנאזקה ל', הוצאה מביתה, ואושפזה בכפייה בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. הבוקר, מספסלי בית המשפט המחוזי בחיפה, היא המתינה לרגע שבו יודיעו כי היא משוחררת לשוב לביתה.

"בית המשפט ראה עין בעין יחד עם הסיוע המשפטי שמדובר באירוע חריג ביותר, וקבע שהמערערת איננה חולת נפש ולא הייתה סיבה לאשפזה", אמרה לחדשות 2 Online עו"ד אדמית רוזנצוויט, מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. "במקרה הזה נחצו כל הקווים האדומים". נילי כורש, עובדת סוציאלית מטעם עיריית מגדל העמק, ציינה כי "כעת בנינו עבור האישה תכנית מיוחדת ונוסיף ללוות אותה בהדרגה".

בית המשפט התנצל על התנהלות המדינה

השופט אברהם אליקים התיר, לבקשת חדשות 2, את פרסום הכרעתו שהעבירה ביקורת קשה על התנהלות מערכת הבריאות: "בתיק זה לא התקיימו תנאים הכרחיים ככל שמדובר באשפוז כפוי לפי החוק. חשוב להבהיר כי מעולם לא נזקקה המערערת לשירותים בתחום הנפשי וכמובן שגם לא הייתה מאושפזת בעברה. האינטרס הציבורי מחייב שחרורה לאלתר".

עוד נכתב בהכרעת הדין כי יש להדגיש לרשויות השונות כי יש להקפיד על זכויותיו של כל אדם: "לא ייתכן כי על סמך אמירה שנאמרה באותה שיחה טלפונית, יבוצע אשפוז כפוי. חובה היה להיפגש עם האישה, לשמוע את דבריה, לבצע הליך של בירור רפואי מתאים. גם אם יש צורך בבחינת אשפוז כפוי, יש לבצע איזונים ולפעול במידתיות".

בצעד חריג שלא לפרוטוקול, פנה השופט אל הקשישה שמיררה מולו בבכי ואמר לה: "את אישה טובה, נסי למחוק מזיכרונך את מה שקרה. בשם הרשויות אני מתנצל". למרות הסוף הטוב, הסיפור הזה מדליק את נורות האזהרה המעידות על הקלות הבלתי נסבלת שבה פסיכיאטר מחוזי מורה על אשפוזה של קשישה ללא שום סיבה.

עמותת מגן לזכויות אנוש: כבילת הקשישה ממגדל העמק ולקיחתה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי הינם הפרה של האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות

מגדל העמק – קשישה ניצולת שואה בת 80 
נאזקה ע"י רשויות הרווחה והבריאות

יולי 2014 – הודעה לתקשורת
עמותת מגן לזכויות אנוש: כבילת הקשישה ממגדל העמק ולקיחתה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי הינם הפרה של האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות ושל דו"ח האו"ם בנושא עינויים וטיפול רפואי מתאכזר (2013)

 דו"ח האו"ם בנושא התאכזרות בתחום שירותי הבריאות, שפורסם בחודש פברואר 2013, (מצורף להודעה זו) מציין בסעיף 63 כי חיוני שיתקיים איסור מוחלט על כבילה ובידוד של אנשים עם מוגבלויות.

סעיף 66  של הדו"ח קובע כי טיפולים ללא הסכמה מדעת (בכפייה) יינתנו אך ורך רק במצבי חירום מסכני חיים.


הדו
"ח שם דגש מיוחד על נושא הטיפולים הפסיכיאטריים בכפייה. הוא מראה כיצד טיפולים כאלה נכללים תחת ההגדרות המשפטיות של עינויים, התאכזרות והשפלה. הוא מתייחס לכל הטיפולים הפסיכיאטריים שאין בהם תכלית רפואית ושאי המתן שלהם אינו גובל בסכנת חיים, כגון: כליאה (אשפוז כפוי), קשירה, בידוד, נזעי חשמל ואף מתן כפוי של תרופות שנויות במחלוקת כגון תרופות נוירולפטיות (אנטי פסיכוטיות). (סעיפים 32, 63 ו-89 (ב)).
בישראל חולים רבים נקשרים ומבודדים במתקנים פסיכיאטרים וגריאטריים לתקופות ארוכות או תקופות קצרות, מקבלים טיפול בנזעי חשמל וטיפול תרופתי כפוי (ללא הסכמה מדעת) בניגוד גמור לסעיפים אלה גם במצבים שאינם מצבי חירום מסכני חיים, כאשר ניתן לקבל את הסכמתם או התנגדותם כיון שניתן לתקשר איתם במידה משביעת רצון באופן ישיר או דרך קרוביהם וכו'.

עמותת מגן לזכויות אנוש מסבירה כי ישראל חתמה על "האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות", בשנת 2006, אשררה אותה בספטמבר 2012 ואף מינתה את מר אחיה קמארה, ל"נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" במשרד המשפטים.  האמנה קידמה באופן משמעותי את המודעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות פיזיות, אולם לא עשתה די עבור אנשים עם מוגבלויות פסיכו סוציאליות כגון אנשים עם בעיות נפשיות, קשישים וחוסים במוסדות הפסיכיאטריים ומוסדות הרווחה. דו"ח זה של הממונה המיוחד לנושא עינויים מטעם האו"ם מהווה צעד נוסף בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ונועד לחייב מדינות להתמודד גם עם התחום הזה, שסובל במשך שנים מהזנחה והתעלמות.
עמותת מגן לזכויות אנוש תפעל בתיאום עם הגורמים המתאימים, כדי לקדם את התיקונים הנדרשים בחוק בריאות הנפש בארץ, וקוראת לשרת הבריאות לתמוך במאבק למען כבודם וזכויותיהם של אלפי המטופלים המאושפזים בכפייה בישראל מדי שנה.
למידע נוסף:
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
0523350928
מצורף:

תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות מקצרות חיי חולי דמנטיה

ריספרדל (Risperdal (risperidone - תופעות לוואי
ריספרדל – סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי

המאמר תרופות אנטי פסיכוטיות מקצרות חיי חולי דמנטיה  , ד"ר מרדכי הוכברג ; פורסם בתאריך 9.07.13

לפי נתונים שפורסמו בז'ורנאל המקצועי BMJ, תרופות אנטי פסיכוטיות מקצרות חיי חולי דמנציה

לפי דיווח שפורסם ב- BMJ (בריטיש מדיקאל ז'ורנאל), תרופות אנטי פסיכוטיות אחראיות לתמותה של 1800 חולי דמנציה בשנה בעקבות השימוש בהן. חוקרים מביה"ס הרוורד לרפואה ניהלו מעקב אחרי 75000 חולי דמנטיה שמתגוררים במוסדות טיפוליים בארה"ב, להם ניתנו תרופות אנטי פסיכוטיות. התרופות שניתנו היו הלופרידול (הלודול) וקווטיאפן (פרוקינאל) לשם טיפול במצבם. אלו לא בדיוק תרופות המיועדות למצבי דמנטיה, אבל הן ניתנות לחולים רבים כאלו. בסיכום המחקר, נמצא שתרופות אלו אחראיות לעלייה רבה בתמותה – המחקר הראה שהן אחראיות לפחות ל-1,800 מקרי מוות נוספים בשנה מעבר לאחוז התמותה הטבעי של אנשים כאלו.

פסיכיאטר איתן חבר - מתן סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי לחולת דמנטיה - חייה נהרסו
איתן חבר – רשם ריספרדל לחולת דמנטיה ללא בדיקה

דר' אנה קורבט, חוקרת מטעם אגודת אלצהיימר בארה"ב, אומרת שיש מיעוט קטן של חולים שמפיקים מהן תועלת, אבל רק עם נטילתן במשך לא יותר מ-12 שבועות. לגבי מרבית החולים, הן גורמות ליותר נזק מאשר תועלת. אבל, אין זה הכול: מתרופות שכן נועדו לטפל בחולי דמנטיה, לפי הגדרתן על-ידי הממסד הרפואי, נפטרים טרם עת עשרות אלפים, אולי עוד יותר, מדי שנה. זה קורה מנטילת תרופות שהיו אמורות להקל על מצבם. לפי דו"ח משנת 2003 על תמותה בעקבות טיפולים קונבנציונאליים, דו"ח עליו חתומים דר' גרי נאל, קרולין דין, מרטין פלדמן, דבורה רסיו ודורוטי סמית, מתים כל שנה בארה"ב יותר מ- 783,0000 אנשים כתוצאה מטיפולים כאלו, 261 פעמים יותר ממה שנהרגו בפיגוע מגדלי התאומים שם.

המציאות היא כזאת שאדם נבנה ופועל ממה שהוא אוכל (מטמיע), ממה שהוא שותה, ממה שהוא נושם, מחשיפה לאור שמש, מחשיבה חיובית. תרופות כימיות זרות למנגנון הביולוגי של האדם. טיפול רפואי שאיננו מבוסס על גישה זו נדון לכישלון. ברור שלא מדובר פה על מצבי חירום המצריכים ניתוח וכדומה, אלא על תחזוקת הבריאות של בני אדם בתנאים נורמאליים.

מקורות

BMJ admits antipsychotic drugs kill far more people than terrorism .
NaturalNews Friday, March 02, 2012 by: Ethan A. Huff, staff writer
BMJ admits antipsychotic drugs kill far more people than terrorism .riday, March 02, 2012

http://www.naturalnews.com/035125_antipsychotic_drugs_fatalities_terrorism.html#ixzz1omhfi2SR

NaturalNews.com/035125_antipsychotic_drugs_fatalit (http://www.naturalnews.com/009278.html).

 מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס".

קישורים:

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

קופת חולים מאוחדת – פסיכיאטרית ד"ר נירה מנור – טיפול בהלידול לאשה הסובלת מבעיית זיכרון ותנועה

כיצד לחסל קשיש ניצול שואה באמצעות תיוגים פסיכיאטריים – בית אבות נוף המושבה פתח תקוה

אפריל 2013 – הפקרת קשישים וניצולי שואה ע"י משרד הרווחה ולשכת הרווחה פתח תקוה חושפת אותם להתעללות עושק וגזל בידי בתי אבות תאבי בצע
ניצול שואה בן 92 מתגורר בשבועות האחרונים בתוך אתר בנייה. הוא לא מחוסר בית, אלא שבית האבות נוף המושבה שבו הוא מתגורר החליטו לבנות אגף חדש בקומה שלו, מבלי לפנות אותו. ואם לא די בזה — מנהל בת אבות נוף המושבה מאיים להרחיקו מהמוסד באמצעות שקרים

 קישורים:

  •  אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר

    פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנהדצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.
    הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

תרופות אנטי פסיכוטיות מעלות את הסיכון לתמותה בקשישים

במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה שכלל כ- 75 אלף קשישים שהתגוררו בבתי אבות בארצות הברית, נבדקה ההשפעה של תרופות אנטי פסיכוטיות שונות על הסיכון לתמותה. לדעת החוקרים, הסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), והנמוך ביותר עם קווטיאפין (Quetiapine – Seroquel)

מטרה
להעריך את הסיכונים לתמותה הכרוכים בשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות מסוימות בקרב תושבים קשישים בבתי אבות.

שיטות ותכנון המחקר
מדובר במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה עם מידע מקושר מ- Medicaid, Medicare, the Minimum Data Set, the National Death Index והערכה לאומית של איכות בתי אבות בארצות הברית. המחקר כלל 75,445 משתמשים חדשים בתרופות אנטי פסיכוטיות – הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), אריפיראזול (Aripiprazole – Abilify), אולנזאפין (Olanzapine – Zyprexa), קווטיאפין (Quetiapine – Seroquel), ריספרידון (Risperidone – Risperdal, Risperidex, Rispond), זיפרזידון (Ziprasidone – Geodon). כל המשתתפים היו בגיל 65 ומעלה, זכאים ל- Medicaid והתגוררו בבית אבות ב- 2001-2005. דגמי הסיכונים היחסיים של קוקס (Cox proportional hazards models) שימשו להשוואת סיכונים ל- 180 יום של תמותה מכל גורם ומגורם מסוים לפי תרופה, עם תיקנון לדירוג זיקה (propensity score adjustment) לבקרה מפני משתנים מתערבים (confounders) אפשריים.

תוצאות
בהשוואה לריספרידון, למשתמשי הלופרידול היה סיכון מוגבר לתמותה (יחס סיכונים 2.07, 95% רווח סמך 1.89-2.26), ולמשתמשי קווטיאפין היה סיכון מופחת (0.81, 0.75-0.88). ההשפעות היו החזקות ביותר זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, נשארו אחרי תיקנון למינון, ונצפו בכל הגורמים לתמותה שנבדקו. לא נמצאו הבדלים משמעותיים קלינית בתרופות אחרות. לא היו עדויות לכך שהיתה השפעה שונה באנשים עם שיטיון (dementia) או הפרעות התנהגות. היה קשר מינון-תגובה בכל התרופות פרט לקווטיאפין.

מסקנות
על אף שהתוצאות לא מספקות סיבתיות והחוקרים מאמינים כי אינם יכולים לשלול את האפשרות של משתנים מתערבים שאריים, לדעתם ממצאי המחקר מספקים עדויות נוספות לסיכון הכרוך בשימוש בתרופות אלו בחולים קשישים, דבר המחזק את העיקרון על פיו אין להשתמש בתרופות הללו בהעדר צורך ברור. נתוני המחקר מצביעים על כך שהסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידודל והנמוך ביותר עם קווטיאפין.

 קישורים: