בוגר בית הנער עין ורד מספר על הפנימיה

מתוך דף פייסבוק של ‎Jeremy Artia , 05.04.2018 , על בית הנער עין ורד
שלום לכולם,אני רענן, בוגר בית הנער עין ורד. הגעתי לשם בשנת 2003, בהיותי בן 13. בית הנער הוצג בפני הוריי כמסגרת חינוכית ושיקומית לנערים שאינם יכולים לשהות בחסות הוריהם מסיבה זו או אחרת. לאחר דיונים בבית המשפט הוחלט שזו המסגרת המתאימה לי ביותר.

חייתי בבית הנער כשנתיים, במהלכן ספגתי אלימות קשה, הן מילולית והן פיזית מצד הצוות החינוכי במקום. בנוסף, הייתי עד למקרי אלימות רבים, חוזרים ונשנים, גם כלפיי השוהים הנוספים בבית הנער.

דרך נוספת בה מתיימר הצוות החינוכי לשקם את הנערים הינה מתן כדורים פסיכיאטריים. נערים רבים נטלו תרופות שונות ובעקבות כך הפכו למעין "זומבים". בצורה זו היה קל יותר לצוות להשתלט על הנערים ולמנוע התנהגויות לא הולמות. גם לי המליצו ליטול כדורים אך אימי אינה הסכימה לדבר ונלחמה על כך.

חלק ניכר מהצוות החינוכי, אותו צוות שאמור להגן ולשמור, ויחד עם זאת לחנך ולשקם את הנערים, השתמש בשיטות אלימות שכללו ניטרול גוף הנער ומניעת יכולתו לזוז, השלכתו אל חלל חדרו כאילו היה חפץ, שימוש בשפה אלימה מאוד והטלת סנקציות כגון מניעה מהנער ליצור כל סוג של קשר עם משפחתו וחבריו הנמצאים מחוץ לבית הנער.

לאחר שנתיים סיימתי את שהותי בבית הנער, מצולק פיזית ונפשית. אין ספק ששיקום לא היה שם, גם ממש לא חינוך. רק פחד ואובדן אמון במערכת ובחברה בכלל.

כיום, הנני מנהל חיים נורמטיביים בחברה, הנני מחזיק בעבודה קבועה ואיש משפחה. אין ספק שאת ילדיי לעולם לא אחנך לאלימות מכל סוג שהוא. ואותו מטען מבית הנער ילווה אותי על מנת לזכור איך אין לחנך, ללמד ולהתנהג לעולם.

בית הנער עין ורד
מודעות פרסומת

מרכז בריאות הנפש בבאר שבע – הפשטת נערות לעיני גברים, השפלות וקשירות

30.7.16 , כאן , חדשות השבת – התפשטות לעיני גברים מהצוות הרפואי, הקנטות, קשירות לשעות ארוכות – זה רק חלק מההשפלות שעברו נערות שאושפזו במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. השבוע הן החליטו שלא לשתוק עוד ולספר את סיפורן, ולו כדי למנוע פגיעה בנערות נוספות. ויקו אטואן שמע אותן, וחושף בפעם הראשונה את העדויות הקשות.

 

תלונה: הפסיכיאטרית המליצה לתת לילד תרופה למרות שהודתה כי לא היה זקוק לה

תרופות פסיכיאטריות לילדים
טיפול פסיכיאטרי לילדים

נובמבר 2017 – אב לילד שאובחן על הספקטרום האוטיסטי, לא אהב את הרעיון שבנו יצרוך כדורים פסיכיאטרים והעדיף חלופות בלתי מזיקות. לעומת זאת, גרושתו פועלת ללא לאות כדי שהילד יקבל טיפול פסיכיאטרי, ואף פנתה בשל כך לבית המשפט.

בית המשפט מינה פסיכיאטרית מטעמו כדי שתפסוק בעניין. לאחר שזו פגשה את הילד, המליצה לתת לו אך ורק טיפולים חלופיים (קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, ועיצוב התנהגות). האב החל לקחת את בנם לטיפולים בהתאם להמלצתה, אך בעקבות סירוב האם לחתום על אישור לטיפולים, נאלץ להפסיקם.

האם הגישה בקשה חוזרת לבית המשפט למתן אישור לקבלת טיפול תרופתי פסיכיאטרי. העו"ד של גרושתו פנתה לפסיכיאטרית המומחית, והפחידה אותה, שתוריד את המינוי שלה בבית משפט, בעקבות זאת, הודיעה הפסיכיאטרית לאב כי מאחר שהיא שכירה בקופ"ח, היא מעדיפה שלא להיכנס ל"סאגה" המשפטית הזאת, ושלחה לבית המשפט בקשה להורות על ביטול המינוי.

עקב כך מינתה השופטת פסיכיאטרית אחרת. לאחר שזו נפגשה פעמיים עם האב והבן, וקיבלה את כל הדוחות והאבחונים שקובעים באופן חד משמעי שהילד לא צריך לקבל טיפול תרופתי, הודיעה לאב שהילד אכן אינו זקוק לטיפול תרופתי.

שבוע לאחר מכן נפגש האב עם הפסיכיאטרית, והבחין כי גישתה השתנתה. הוא שאל אותה מה קרה, והיא אמרה שהעו"ד של האם פנתה אליה. הפסיכיאטרית אמרה לו שבדו"ח היא רוצה להמליץ על "פתרון ביניים" שלא מצדד באופן נחרץ באף אחד מבני הזוג ולכן תמליץ על טיפול תרופתי במינון נמוך. פתרון שמנוגד לשיקול המקצועי, ומבוסס על שיקול זר (פשרה בין גישות ההורים).

האב פנה לעמותת מגן לזכויות אנוש ומתנדבי העמותה הכינו והגישו בשמו תלונה רשמית לרשויות על התנהלותה הבלתי מקצועית של הפסיכיאטרית.

יהודה קורן, דובר העמותה, אומר כי כאשר בוחנים אבחונים וחוות דעת פסיכיאטריות מגלים כי ניתן במידה רבה לשנות אותם, וידוע שהם תלויים במידה רבה גם ברצונו של מי שהזמין אותם. לכן חשוב שבתי המשפט ייבחנו חוות דעת פסיכיאטריות בעין ביקורתית וישאירו בידי המשפטן את החופש לפסוק באופן עצמאי, גם אם הפסיקה לא תעלה בקנה אחד עם חוות דעתו של הפסיכיאטר.

למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר
נייד:3350928 052
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
http://www.cchr.or

משרד הרווחה מפקיר ילדים במסגרותיו לסמים פסיכיאטרים

טיפול פסיכיאטרי בפנימיות משרד הרווחהמדו"ח מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016 על הפיקוח הלקוי של משרד הרווחה על טיפול פסיכיאטרי תרופתי לילדים בסיכון במסגרות משרד הרווחה.

ועדת גדעון הנה צוות שהוקם בשנת 2012 לבדיקת מודל דמי החזקה של מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בילדים בסיכון.

ועדת גדעון ציינה כי הפנימייה מחויבת לדאוג לשלומם, ביטחונם ובריאותם של חניכי הפנימיות, ועליה לוודא קבלת טיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ולבצע מעקב רפואי וניהול תיק רפואי. עוד ציינה הוועדה כי שיעור חניכי הפנימיות הנזקקים לליווי וטיפול פסיכיאטרי הולך וגדל. על פי נתוני המשרד, בשנת הלימודים התשע"ו שיעור החניכים בכלל הפנימיות שנטלו תרופות פסיכיאטריות היה 24.1% , ובפנימיות הפוסט-אשפוזיות – 72.3% ; שיעור החניכים שנטלו תרופות שמטרתן לסייע בהתמודדות עם קשיי קשב וריכוז היה 33.9% בכלל הפנימיות, ובפנימיות הפוסט-אשפוזיות – 37.1% . יודגש כי נטילת תרופות אלו מחייבת ליווי ומעקב רפואיים

מקצועיים וסדירים, כפי שעולה גם מקובץ הנהלים של המשרד, המגדיר את תפקידי . הפסיכיאטר והאחות המועסקים בפנימייה.

ועדת גדעון עמדה על כך ש"איכות הטיפול ומדיניות חלוקת התרופות אינה ברורה ונמצא כי היא שונה מפנימייה לפנימייה, לפי תפיסת העולם המקצועית של הפסיכיאטר בשטח". עוד ציינה הוועדה כי המפקחים אינם מצוידים בכלים או בידע לקביעת המדיניות הרפואית בפנימייה. גם ועדת בדיקה שבחנה אחת מן הפנימיות בשנת 2015 העלתה ליקויים בתחום זה, דוגמת חלוקת תרופות לחניכי הפנימיות על ידי המדריכים, ליקויים ברישום של חלוקת התרופות, השגחה חלקית על הקלמרים שבהם נשמרות התרופות, וכן היעדרם של נהלים כתובים להסדרת העבודה הרפואית והסיעודית. נוסף על כך, מהמסמכים שהועברו לידי משרד מבקר המדינה עולה כי לא אחת מונחות לפתחם של מפקחי מערך הפנימיות סוגיות רפואיות מורכבות ורגישות (כגון השימוש בתרופות במצבים אקוטיים בפנימיות פוסט- אשפוזיות או ההחלטה בדבר שימוש בהיפנוזה ככלי טיפולי בפנימיות) שאינן בתחום התמחותם.

יוער כי לנוכח הקשיים שצוינו לעיל, כבר בשנת 2012 הצביעה ועדת גדעון על הצורך בשילוב גורמי מקצוע במטה הנהלת השירות דוגמת פסיכיאטר ראשי ואחות ראשי.

הפקרות במתן תרופות פסיכיאטריות לילדי פנימיות משרד הרווחה

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם"

 קן רובינסון: "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת'" (צילום: Sebastiaan ter Burg, cc)
קן רובינסון – צילום: Sebastiaan ter Burg, cc

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (משלי ט"ז 32) , והמסר הוא כי טוב לאדם ללמוד לשלוט על רוחו ויצריו, ורבים הם הפתגמים האמרות והסיפורים בספר התנ"ך. ובימינו ישנם שרלטנים ובאות כוחם פקידות סעד ועובדות סוציאליות המכוונים לכיוון ההפוך בדרך של נטילת סמים פסיכיאטריים המנוונים את רוח האדם כדי לדכא יצריו. וכך אדם ללא רוח הופך להיות כבהמה ללא יכולת חשיבה או מנגנון עצמי לשלוט ברוח וביצר.

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם" -חוקר החינוך הנודע קן רובינסון חושב שבתי ספר הורסים יצירתיות וטוען כי ADHD היא בעצם מגפה פיקטיבית. "לא ייתכן שכל כך הרבה ילדים סובלים מהפרעה נפשית"

מרץ 2016 – xnet – הילה יגאל-איזון, ושי הרלב

דרק פראסוויני, נולד באנגליה בשבוע ה-25 להריונה של אמו. בגלל סיבוכים של אספקת חמצן בלידה הוא נולד עם עיוורון חלקי ואוטיזם עמוק. בתחילה לא נתנו לו סיכוי להגיע לגיל הנעורים. כשהגיע, חשבו שיחיה במוסדות כל חייו. באופן מקרי שם לב אחד ממטפליו שהוא מרוכז מאוד כשהוא שומע מוסיקת ג'אז. כשהושיבו אותו ליד פסנתר הוא התגלה כבעל שמיעה אבסולוטית ולאחר אימונים רבים, ניגן את אוסקר פיטרסון בצורה שהקשתה על אנשים להבדיל בינו לבין המקור. כיום הוא מופיע בהצלחה עצומה בקונצרטים ורסיטלים באולמות ברחבי אירופה. המגבלות הפיזיות והחברתיות של פראוויסני לא פגעו ביצירתיות המוסיקלית שלו, שהביאה אותו להצטיין בתחומו.

מה היה קורה ליצירתיות ולכישרון יוצאי הדופן של פראסוויני אילו היה נקלע למערכת החינוך המסורתית? לפי חוקר החינוך קן רובינסון כנראה שהוא היו נכשל ונפלט מהמערכת, יחד עם ילדי ה-ADHD וכל ילדי לקויות הלמידה למיניהם, שהיצירתיות שלהם והכישורים שלהם לא יבואו לידי ביטוי בבית הספר בשום שלב.

הרס היצירתיות

רבות נכתב על משנתו של חוקר החינוך הנודע קן רובינסון. למעשה, כשמדברים היום על חינוך, יש כמה מילות מפתח שחוזרות שוב ושוב: מערכת החינוך החדשנית של פינלנד, בעיית לימוד המתמטיקה, כיתות הפוכות, mooc (קורס פתוח, מקוון ורב משתתפים) וגם מרצה וחוקר בריטי מלא הומור, אהוב על רבים ומבוקר על ידי לא מעט – סר קן רובינסון.

רובינסון נולד בליברפול למשפחה מרובת ילדים וחלה כנער בפוליו. עם זאת, כמרצה הוא הפרפורמר הנצפה ביותר ברשת בכל הזמנים. שלוש הרצאותיו ב-TED היוקרתי זכו ליותר מרבע מיליארד צפיות – מספר דמיוני ששמור רק לכוכבי רוק. מעבר לכך שרובינסון מאוד משעשע ובעל הומור בריטי דק ומשובח, הוא יודע לספר אנקדוטות בפשטות וחן ולדון בנושא החינוך באופן עמוק וקליל כאחד. הרצאתו המפורסמת ביותר על הרס היצירתיות על ידי בתי הספר כה פופולארית, עד כדי כך שיאיר לפיד נחשד כי העתיק קטעים ממנה כשנשא נאום על החינוך בארץ.

רובינסון מתלוצץ בהרצאתו על הפער העמוק בין התדמית הגרועה שיש למורים ובין היחס שיש לרוב האנשים לחינוך, שמלווה ביראת כבוד. באחת מהאנקדוטות הוא מספר על מסיבה בה נשאל איש חינוך לעיסוקו (למרות שאנשי חינוך לא מוזמנים למסיבות, מהתל רובינסון). עם התשובה משתררת שתיקה. זאת בגלל שהחינוך, בהיותנו הורים, נוגע בנו באופן רציני ועמוק. חינוך ילדנו הוא בנפשנו.

ADHD אינה מגיפה

בנושא הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולקויות למידה – יש לרובינסון משנה מאוד ברורה, המאשימה לא מעט את מוסדות הלימוד המסורתיים וגם מקוממת לא מעט אנשים ומומחים מהתחום.

"אני לא אומר שהפרעת קשב וריכוז אינה קיימת", מדגיש רובינסון. "אבל היא צמחה לממדים מפלצתיים. כיום מדברים על 15% מן התלמידים. הטכנולוגיות הדיגיטליות שמתפתחות בקצב מסחרר משפיעות, אבל פסיכולוגים ופסיכיאטרים מדברים ממש על מגיפה", אומר רובינסון ומוסיף בציניות שהתופעה בהחלט עוזרת לפרנסתם. "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת' ואני יודע את זה כי ביליתי חלק מאוד גדול מראשית חיי כילד. עברתי בעצמי את כל הדבר הזה", מתבדח רובינסון ברצינות רבה.

"ADHD אינה מגיפה", טוען רובינסון ומתאר בספרו יום לימודים שגרתי בכיתה, שכולל פתיח של מורה עייף שמדקלם מספר הלימוד, עבודת כיתה רצופת הפרעות ודיון שבקושי מעניין את המורה, המחכה לצלצול הגואל. "אם תושיבו ילדים לעשות שעה אחר שעה, עבודה פקידותית ברמה הכי נחותה, אל תהיו מופתעים אם הם יתחילו להתנועע בעצבנות", הוא מצחיק שוב את הקהל.

מערכת שמדכאת כישורים

"בעבר הלא רחוק, למערכת החינוך לא היתה שום דרך להתמודד עם תלמידים כאלו", אומר רובינסון בהרצאתו הנודעת 'האם בתי ספר הורסים את היצירתיות'. הוא מזכיר שם את הכוריאוגרפית הנודעת ג'יליאן לין, שאחראית על מיוסיקל'ס מצליחים ונודעים כמו cats ופנטום האופרה. לין, שגדלה בשנות ה-30 של המאה ה-20, לא הצליחה להתמקד ולתפקד בבית הספר הבריטי בו למדה. הלימודים העיוניים כלל לא עניינו אותה והדבר היחיד שגרם לה עונג היה להתנועע ולרקוד.

"לין לא אובחנה כבעלת ADHD כי אז ההפרעה הזאת פשוט עדיין לא נולדה", עוקץ רובינסון. בגיל 7, לאחר שחוותה תסכול עמוק מבית הספר, פגש אותה מטפל רגיש. הוא הפעיל רדיו, ראה אותה מתנועעת לצלילי המוסיקה ואמר להוריה: 'ללין אין שום בעיה. היא פשוט רקדנית'. רובינסון טוען כי בכל השנים הללו, על אף גילוי בעיות הקשב והריכוז וטכניקות רבות וענפות לטיפול בהן, עדיין מערכת החינוך כושלת בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות, הנובעות מהתסכול וחוסר המובנות שחווים תלמידים אלו. המערכת מצדה פותרת את הבעיה על ידי הפנייתם לכיתות טיפוליות.

סוגים רבים של אינטלגנציה

טענתו המרכזית של רובינסון היא שמערכת החינוך העיונית בכל העולם המערבי הישגית מאוד ומתואמת עם מערכת ההשכלה הגבוהה. היא מכשירה ילדים ונערים מגיל צעיר להתכוונן אל האקדמיה ואל הלימודים האקדמיים, אל הקולג'ים והאוניברסיטאות היוקרתיות. בית ספר כיום הוא יותר מתמיד סוכן תיווך היררכי של משאלת הלב הבורגנית: השכלה גבוהה, עבודה מצליחה, תגמול כספי – שמנוידים למעמד חברתי והצלחה. ומה בדבר התלמידים שלא מתאימים למסלול הזה, דוגמת פראוויסני ולין? הם ייפלטו ממנו, כי הם פשוט לא מתאימים לו.

"מערכת החינוך האנגלית השמרנית מצאה בעבר הרחוק פיתרון ל'בעיה' ותייגה אותה תחת לקויות שונות באינטליגנציה, דרך מבחנים ומבדקים", טוען רובינסון. לקויי הלמידה, הקשב והריכוז, נוידו יחד עם בני המעמד הנמוך אל המסלול המקצועי, שדיכא כל זיק יצירתי שהיה בהם.

"האינטליגנציה נתפשת כיום כשונה בתכלית ממה שידענו עליה בשנות ה-60 וה-70", אומר רובינסון. "יש כל כך הרבה סוגי אינטליגנציה שבעבר לא התייחסו אליהן: אינטליגנציה מרחבית, קינטית, מוסיקלית, תנועתית ובמקרים רבים, הן יכולות להיות קרש הצלה – הסיכוי והעתיד עבור תלמידים רבים שמתקשים עם תכנית הלימודים הסטנדרטית, שמדכאת באופן מתמשך את כישוריהם הייחודיים, עד כדי הריסה מוחלטת שלהם".

בתוך המבדקים המיושנים ברובם, האבחונים ובעיקר המערכת הבית ספרית, ברור שילדים ונערים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לא מוצאים את מקומם ומרגישים חלשים, דחויים ומתוסכלים לקום בכל יום לבית הספר ו"לבלות" בו רבע או שליש מחייהם.

פסיכיאטר לבני נוער

אישפוז פסיכיאטרי - קשירות, נזעי חשמל וסמים פסיכיאטריים
אשפוז נער בקשירה ומכות חשמל

פברואר 2017 – באדיבות מגזין לפסיכיאטרים "Shrink"

פסיכיאטר לבני נוער הוא רופא מומחה לאבחון וטיפול בהפרעות חשיבה, רגש או התנהגות המשפיעות על מתבגרים ובני משפחותיהם. הוא מציע למשפחות יתרונות של תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה, קשב וריכוז ועוד. ע"פ מיטב המסורת של אשפוזים פסיכיאטריים עד לקשירות למיטה ומכות חשמל ע"פ אתיקה מקצועית ואחריות רפואית למתן טיפול מקיף.

נער אינו התנערות מאחריות

בעיות רגשיות של בני נוער עשויות להופיע במספר תחומים, כגון בלימודים, התנהגות בבית ויחסים עם חברים. התנהגויות בעייתיות שמתחילות "בקטן", יכולות להפוך להתנהגות מפריעה, בלתי יעילה.

פסיכיאטר מיומן לטיפול במתבגרים מספק להם הערכה וטיפול אישי בסביבה סגורה ובטוחה במוסדות פסיכיאטריים אברבנאל, איתנים ועוד, על מנת שיועילו לחברה.

טיפול פסיכיאטרי לבני נוער - קשירה למיטה
טיפול פסיכיאטרי לבני נוער – קשירה למיטה

תפקיד פסיכיאטר לבני נוער

הפסיכיאטר משתמש בידע של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים בעבודה עם המטופלים. בתחילה הוא מבצע בדיקת אבחון קצרה על ידי שיחה.

הפסיכיאטר מגיע לאבחנה ואז מגיע שלב התיוג המבוצע על פי ספרות ה- DSM המסייע לפסיכיאטר לקבוע על פי מה שאבחן האם הנער סובל מסכיזופרניה או פראנויה. אין צורך לרוץ לבדיקות דם, צילומי CT או רנטגן, הפסיכיאטר מזהה את הבעיה מיד בשיחה הראשונה בחדר.

לאחר שלב האבחון והתיוג מגיע שלב הטיפול התרופתי, מדובר בעיקר בתרופות פסיכיאטריות לדיכוי חלקים במוח לדוגמא ריספרדל מדכא הפרשת דופמין (הורמון העונג) כך הנער יהיה רגוע ואפטי ולא יפריע לסביבתו.

מה מציע פסיכיאטר לבני נוער?

בעיקר סמים פסיכיאטרים כי זה מה שלמד בבית הספר לרפואה. הטיפול כולו בחדרו של הפסיכיאטר הכולל שיחה קצרה ומרשם סמים פסיכיאטריים.

הנערים שזוכים לאשפוז פסיכאטרי

לעתים יזכה הפסיכיאטר על אשפוז פסיכיאטרי מידי של הילד. הילד יקבל הסעה מיוחדת לבית החולים ברכב לבן בליווי שני אחים או יותר ישר למיטת קשירות עם מכות חשמל לעיתים למשך שבועות.

כך, למשל, יכול הפסיכיאטר לפתח אצל הנער עמדות שליליות על אלכוהול בעזרת מכות חשמל בשילוב ריח אלכוהול, שינוי עמדות לטבק: מכות חשמל בשילוב ריח סיגריות וכיוצ'.