חשד להזנחה קשה בבית אבות סיעודי "עמל בשרון" רעננה

"הצוות הזניח, הוא מת מקור" , יואב אבן | חדשות 2 | 22.01.2018

חשד להזנחה קשה בבית אבות סיעודי "עמל בשרון" ברעננה: משפחתו של קשיש שנפטר תובעת את המוסד וטוענת – הצוות הזניח אותו במשך ימים ארוכים והוא מת מקור. "כשהגעתי לבקר הוא שכב במיטה, בלי שמיכה ועם חולצה קצרה בדצמבר"

בחורף שעבר, לפני כשנה, החלה לימור לחשוד שמשהו לא בסדר עם אבא שלה, אבינועם. הוא היה אז בן 72, מאושפז כבר חמש שנים בבית האבות "עמל בשרון" ברעננה. מדי ערב הם נהגו לדבר בטלפון הקווי של בית האבות, אבל במשך 3 ימים בכל פעם שלימור התקשרה ענו לה: "אבא עייף, הוא לא יכול לדבר". לימור חשדה שמשהו קרה והגיעה למקום, ומצאה את אביה לטענתה במצב מחפיר.

"אבא בבית אבות היה אדם מאוד חברותי, הוא השתתף אני חושבת בכל הפעילויות שיש שם, שיתף פעולה, אפילו במסיבת פורים האחרונה במקום", היא מספרת. "אפילו צילמו אותו שם רוקד עם אחת מנשות הצוות. אבל כשהגעתי לבקר הוא שכב במיטה, עם חולצה קצרה בדצמבר. התקרבתי אליו, הוא היה בלי שמיכה עם החולצה הקצרה".

"מיד כיסיתי אותו", היא מוסיפה. "אחי התקשר אלי באותו זמן, אני אומרת לו: 'אבא עם עיניים פקוחות, נראה שהוא בהכרה, אבל אני מדברת אליו והוא לא עונה'". לאחר התייעצות קצרה לימור הזמינה אמבולנס של מד"א ואבינועם פונה בדחיפות לבית החולים מאיר בכפר סבא.

"כשהגענו לבית חולים אמרו לי שהוא במצב מאוד קשה של היפותרמיה", היא מתארת. "אני זוכרת שהרופא אמר לי 'כמה זמן הוא כבר נמצא ככה?'". היפותרמיה היא פגיעת קור. על פי המסמכים בבית החולים מאיר, חום גופו של אבינועם היה 30 מעלות בלבד כשפונה אליהם, תוצאה של דלקת ריאות שהלכה והסתבכה. הבלבול והעייפות הם סימן מובהק להיפותרמיה מסכנת חיים. למרבה הצער אבינועם ז"ל לא שרד, והוא נפטר בבית החולים.

היום בבוקר הוגשה לבית המשפט תביעה נגד בית האבות מטעם משרד עורכי הדין כספי סרור, על פיה ההזנחה בבית האבות הסיעודי גריאטרי הביאה למותו של אבינועם ז"ל, ואם היה מטופל בזמן – הוא היה בחיים היום. התביעה תתברר בבית משפט, אבל דבר אחד בטוח: קשיש בבית אבות, לא אמור למות מקור בחורף.

מבית אבות "עמל בשרון" נמסר בתגובה: "מר פלדמן ז"ל שהה במוסדנו כארבע שנים וחצי, בהן קיבל טיפול מסור לשביעות רצון המשפחה. הוא הופנה על ידינו לבית חולים לאחר שלא חש בטוב, ורק כחודש לאחר אשפוזו נפטר. אנו מכבדים ואוהבים את דיירינו ולא חוסכים כל מאמץ לרווחתם ובריאותם. התלונה נבדקה על ידי המנהלת הרפואית ונמצאה נטולת בסיס עובדתי.

אין ביכולותנו להציג את החומר הרפואי, היות והעניין הופנה לבית המשפט".

מודעות פרסומת

אילו דברים הפרקליטות לא תחקור לעולם?

סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות
סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש – היכן האכיפה?

ינואר 2018 – נחשפנו בשבוע האחרון לתופעות מזוויעות של סימום קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש ומוות. אין שום הגיון בלסמם כשיטה קשישים עד אובדן צלם האנוש אולם מבחינת גופים בעלי כוח יש הגיון רב.
מדובר ביצרני תרופות, פסיכיאטרים, אפוטרופוסים המנהלים את רכושם של הקשישים, מוסדות סיעודיים ועוד, הגורפים הון מהמפעל העברייני של סימום הקשישים כשיטה.
נשאלת השאלה היכן מערכות האכיפה ובראשם פרקליטות המדינה נוכח מעשי הזוועה. הלא מדובר בפשעים מערכתיים קשים מאוד.

התשובה לכך היא אותה תשובה לשאלה היכן היתה הפרקליטות בפרשת העלמותם של ילדי תימן? והיכן הפרקליטות בהזנחה והתעללות בילדים במסגרות חוץ ביתיות בימינו?
הפרקליטות נמנעת מלחקור עניינים העלולים לפגוע באינטרסים של בעלי כוח משום שלהם דריסת רגל במסדרונות הפרקליטות. יתרה מכך, הפרקליטות רודפת אחר עיתונאים או כל מי שיחקור בעניינים אלו.

 

אוזקים ומכים קשישים: זוועה מצולמת בבתי אבות

אוזקים ומכים קשישים: זוועה מצולמת בבתי אבות , ynet , אריאלה שטרנבך , 05.02.2017

קשירות סאדיסטיות למיטות, קשישים שסופגים אלימות מילולית ופיזית קשה, הזנחה שיטתית: כתבתנו ביקרה והתנדבה ב-14 בתי אבות – המצלמה הנסתרת והשיחות עם הדיירים חשפו את היחס המזעזע שאותו הם סופגים. הבשורה הרעה: זה רק ייעשה גרוע יותר. חלק ראשון בתחקיר

הצילום באדיבות "אינסק ציוד ריגול ואבטחה״, עריכה: תמר אברהם, עדויות הקשישים בבתי האבות. חלק 1

שעות צהריים של אמצע נובמבר בבית אבות בירושלים. פאני (כל השמות בכתבה בדויים כדי לשמור על פרטיותם וכבודם), צינורית האכלה מחוברת לגופה, מתקשה לדבר. אני רואה שהיא עצבנית ומנסה לומר לי משהו. אני מלטפת אותה בניסיון להרגיעה, ואז מגלה שפרקי ידיה נקשרו בחוזקה לגלגלי הכיסא. "תביאי מספריים", היא מתחננת. אני מציעה לשאול את האחיות, אבל היא מהסה אותי: "אל תשאלי". אחות חולפת לידינו, מנידה בראשה ונוזפת בפאני.

כשהאחות נעלמת, אני מנסה להשחיל אצבע בין ידה של פאני לבין הגלגל, ללא הצלחה. הקשר הדוק ולוחץ בחוזקה על עורה. ייתכן מאוד שהיא מסוג הדיירים שצריך לקשור כדי שלא תזיק לעצמה או תיפול, אבל למה חזק כל כך ולמה ישירות לגלגל? אני מביטה ימינה ושמאלה ומתירה את הקשר – לבי נחמץ למראה הקרעים שנוצרו בעור – ואז אני קושרת שוב, הפעם באופן פחות סדיסטי. על פניה של פאני ניכרת הכרת התודה.

שבועיים חולפים, ואני שוב באותו בית אבות. נעמה, אחת הדיירות, מזהה אותי מהביקור הקודם וקוראת לי לשבת לידה. היא קשורה לכיסא הגלגלים בחוזקה באמצעות סדין סגול, בניגוד לנהלים. "אין לי מושג למה קשרו אותי", היא אומרת. "מה, אני תינוקת? איך אני אפול? תראי איך אני יושבת טוב. שימותו פה כולם, גיהינום להיות כאן".

על פניו נראה שהתפקוד הקוגניטיבי של נעמה תקין. היא יודעת בדיוק כמה זמן היא נמצאת כאן, זוכרת אותי מביקורי הקודם, ובמשך כל שהותי היא מסתכלת סביב כדי לראות שאין עובד שמקשיב לנו. כשאחד מהם מתקרב, היא משתתקת וממתינה שיתרחק, ואז ממשיכה. "אני מפחדת שיעשו לי משהו רע", היא אומרת בחשש. "זה מקום נבזי. בלילה, הוא (אחד העובדים) תופס אותנו, טק, זורק אותנו למיטה".

"מקומות כאלה רק מקצרים את החיים"

"הכי טוב לבן אדם לא להזדקק למקומות כאלה, הם רק מקצרים את החיים", אומר לי יצחק, דייר בבית אבות במרכז, ואני חשה את המשפט הזה על בשרי. בחודשים האחרונים התנדבתי וביקרתי ב-14 בתי אבות ברחבי הארץ, בעיקר במחלקות הסיעודיות, ומביקור לביקור התמלאתי כעס ותסכול. כמעט בכל המחלקות נתקלתי בסיפורים זהים, שנלחשו על ידי דיירים מבוהלים שחששו להיתפס.

ראשית, הקשירות; על פי הנהלים יש לקשור את החולים רק בכפוף להחלטת רופא או ועדה מיוחדת, אבל במציאות זו ברירת המחדל. שוב ושוב נתקלתי במבוגרים חולים וחסרי אונים, קשורים באגרסיביות ללא צורך. בחלק מהמקרים זה נראה כמו סדיזם לשמו, קשירות שמהדקות את המטופלים לכיסאות הגלגלים או למיטות ופוצעות אותם.

כמעט בכל בתי האבות נתקלתי גם בסיפורים על אלימות מצד העובדים במקום: דחיפות, מכות, קללות ואף תקיפה מינית. המראות בכל רחבי המדינה דומים, והעדויות זהות. "זה יכול לקרות בכל רגע נתון", מספרת לי נועה, דיירת במחלקה סיעודית באזור השרון. "הם פשוט מטיחים אותם. הגעתי לפעמים למצבים שנקרע לי הלב, אבל היום אני פשוט נושכת את הלשון, אחרת אהיה בסכנה כאן. לא אומרת כלום להנהלה, רק בשקט למשפחות".

למחרת בצהריים אני קופצת לבית אבות ביפו ונכנסת לחדר האוכל. הדיירים יושבים שם בשקט מוחלט. תהליך ההאכלה, כמו בכל המוסדות שבהן ביקרתי, נמשך מעט מדי זמן. פשוט אין מספיק עובדים, אז מאביסים את הקשישים במהירות מבהילה. "כולם כאן עצבניים", מספרת לי יאנה. "צועקים, מדברים לא יפה. יש אחד, אם את לא מדברת איתו טוב אז הוא נותן מכות. אני כבר קיבלתי ממנו".

קשישים קשורים ראיתי גם בשאר בתי האבות שבהם ביקרתי. אחות סיעודית הסבירה לי בפשטות את המצב. "תראי כמה עובדים יש כאן, על כמה קשישים. אין שום דרך בעולם להשתלט עליהם, אז מכופפים קצת את הנהלים".

הסיפורים הקשים ביותר מתרחשים במחלקות הסיעודיות בשעות הערב והלילה, כשאין בסביבה בני משפחה עם עיניים פקוחות. בירושלים, בפתח תקווה, בתל אביב, בטבריה, ובעצם כמעט בכל מקום ראיתי בעיניי יחס נוקשה עד אלים לדיירים, ושמעתי סיפורים על אלימות קשה ביותר שהופעלה כלפיהם.

באחד מבתי האבות במרכז הארץ, מתיישבת לידי רחלי, שמספרת על מכות, משיכה בשיערות ועוד. "הן זורקות אותי על המיטה כמו כדור", היא מספרת. "יש לי רגל ויד משותקות, ואת אלה הם הכי אוהבים לזרוק. אני מעירה להם, זה לא כדורגל, זו יד מסכנה. אתם לא זורקים זבל לפח".

כשהאמון שלה בי גובר, היא מספרת שישנן עובדות צעירות שגם מכות אותה ואת חבריה, "ומקלחת? זה הכי נורא", היא אומרת. "העובדת הקודמת שהייתה אפילו תקעה את האצבע שלה למטה באיבר המין שלי. סתם בא לה לצחוק עליי, ומכות היא נותנת בעורף ובלחי", היא מוציאה את ידה המתפקדת מתחת לשמיכה ומדגימה.

היא עדיין עובדת פה?

"כן, היא בדרגה גבוהה. כשאני רואה אותה באה, אני מזדעזעת. כל הזמן סוגרת רגליים ובורחת מפניה, כי היא עשתה את זה פעמיים. מגעילה, לא איכפת לה שאני אפול ואשבור את הראש. היא אכזרית וצוחקת כאילו היא גיבורה".

"כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים"

בכירה באחד מבתי האבות הודתה בפנינו השבוע כי בלית ברירה, גם כשהיא יודעת שיש לה עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי, היא תחשוב פעמיים לפני שתפטר אותו, "כי אין אף בן אדם שפוי שיבוא לעבוד במקומו, וגם כך אנחנו במצוקת כוח אדם קשה".

מנהל מוסד אחר, שבו גילינו הזנחה ובעיות היגיינה, אמר בתגובה לכתבה: "למרות שהמוסד שאותו אנחנו מנהלים מקפיד על תקני כוח האדם כנדרש, אין בכך כדי לענות על הצרכים האמיתיים של הדיירים. הנושא הועלה גם בעתירה נגד המדינה בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד בבתי אבות. כשחסרות מיטות בחדרי מיון, המדינה בונה. כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים בזמן שקצב ההזדקנות משיג בהרבה את קצב בניית המיטות. המחסור הזה הוא לב לבה של הבעיה, וזו הסיבה לכך שיש מוסדות שמעגלים פינות".

מנהל מוסד אחר, שבו נתקלנו בגילויי אלימות ובקשירות אגרסיביות, אמר: "אני לא מאמין שהדברים האלה היו אצלנו. יש בעיה אמיתית עם מצוקת כוח האדם, גם כי אין תקציב וגם כי מעט מאוד אנשים מוכנים לעבוד בעבודה כזאת. אלו בעיות ידועות. המוסד שלנו הוא מהרמות הגבוהות, ולא חסר כוח אדם".

מבית האבות במרכז, שבו שמענו תלונות על אלימות מצד העובדים, נמסר בתגובה: "כשנראה את החומרים בעיניים נגיב". משאר בתי האבות לא נמסרה תגובה, ובחלקם אף ענו בתוקפנות לפניותינו.
משרד הבריאות: "תלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענות שהועלו בפנייתך הן כלליות ואינן נוגעות לאירועים פרטניים, ולכן נענה אופן כללי: אגף גריאטריה ומשרד הבריאות מפרסמים נהלים וסטנדרטים המתעדכנים מעת לעת בנושאי הגבלות מכניות וכימיות, שמירה על האוטונומיה של המטופל ומניעת אלימות, וכן לגבי זכויות המטופל לגבי סביבה בטיחותית ומניעת נפילות לצד מניעת הגבלות".

"הפיקוח על המוסדות הסיעודיים מוסדר בנהלים וכלי בקרה שמפורסמים באתר משרד הבריאות וכולל הגדים המתייחסים לנושאי הגבלות וזכויות המטופל. נעשות בקרות בתדירות של לפחות פעם בשנה עם כלי הבקרה, מעבר לבדיקות מצומצמות אחרות. דו"חות הבקרה מפורסמים באתר המשרד ולכל המוסדות שפורסמו ברשימה נערכה בקרה אחת לפחות במהלך שנת 2016".

"בשנים האחרונות נושא ההגבלות נמצא במרכז העשייה עם בקרות והנחיות למוסדות, ופעילות ניכרת מתוכננת לשנת 2017. מידע ותלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה בכל הכלים העומדים לרשותנו, כולל הליכים משמעתיים ומשפטיים. לגבי כוח אדם, לפי הבקרות שנעשו על-ידי המשרד, אין חוסר בכוח אדם משמעותי, אך ללא ספק יש להעלות את הסטנדרטים והתקינה, בעיקר של מטפלים/כוח עזר סיעודי. משרד הבריאות הגיש בקשה לתקצוב נוסף כדי לממן זאת".

שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר בתגובה: "אני רואה בחומרה רבה כל התעמרות בקשישים. השירות לאזרחים ותיקים מבצע לאורך השנה ביקורת סדירות ומתואמות בבתי האבות לצד ביקורי פתע, על מנת לוודא שהמחלקות לתשושים ועצמאיים, שנמצאות תחת סמכותנו, עומדות בסטנדרטים שהצבנו ובתנאי הרישיון".

"בכל בית אבות מופיעים פרטי התקשרות של המפקחים המחוזיים, על מנת לאפשר לאזרחים הוותיקים ליצור קשר עם המפקח בעת הצורך, והמדיניות היא לטפל בכל תלונה במלוא תשומת הלב וביסודיות. אני קורא לכל אזרח שנתקל ברשלנות או פגיעה בקשיש במסגרות שבסמכותנו לפנות מיידית למשרד הרווחה".

בית חולים לניאדו נתניה – זקנות בפרוזדור

ינואר 2017 – סטטוס פייסבוק פרופ. אסתר הרצוג

הזקנות בפרוזדור. עם אמי בת ה-92 ועוד ארבע נשים מבוגרות בפרוזדור בית החולים לניאדו בנתניה. זה בית החולים של שר הבריאות????? לא יכול להיות!!!! יש לו ולחברים שלו ים של כסף בשביל ישיבות ובתי כנסת. ואולי ה״זקנות בפרוזדור״ לא ממש פנויות להצביע בשבילו ובשביל חבר מרעיו?????

בית חולים לניאדו נתניה - זקנות בפרוזדור
בית חולים לניאדו נתניה – זקנות בפרוזדור

 

תרופות אנטי פסיכוטיות מעלות את הסיכון לתמותה בקשישים

במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה שכלל כ- 75 אלף קשישים שהתגוררו בבתי אבות בארצות הברית, נבדקה ההשפעה של תרופות אנטי פסיכוטיות שונות על הסיכון לתמותה. לדעת החוקרים, הסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), והנמוך ביותר עם קווטיאפין (Quetiapine – Seroquel)

מטרה
להעריך את הסיכונים לתמותה הכרוכים בשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות מסוימות בקרב תושבים קשישים בבתי אבות.

שיטות ותכנון המחקר
מדובר במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה עם מידע מקושר מ- Medicaid, Medicare, the Minimum Data Set, the National Death Index והערכה לאומית של איכות בתי אבות בארצות הברית. המחקר כלל 75,445 משתמשים חדשים בתרופות אנטי פסיכוטיות – הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), אריפיראזול (Aripiprazole – Abilify), אולנזאפין (Olanzapine – Zyprexa), קווטיאפין (Quetiapine – Seroquel), ריספרידון (Risperidone – Risperdal, Risperidex, Rispond), זיפרזידון (Ziprasidone – Geodon). כל המשתתפים היו בגיל 65 ומעלה, זכאים ל- Medicaid והתגוררו בבית אבות ב- 2001-2005. דגמי הסיכונים היחסיים של קוקס (Cox proportional hazards models) שימשו להשוואת סיכונים ל- 180 יום של תמותה מכל גורם ומגורם מסוים לפי תרופה, עם תיקנון לדירוג זיקה (propensity score adjustment) לבקרה מפני משתנים מתערבים (confounders) אפשריים.

תוצאות
בהשוואה לריספרידון, למשתמשי הלופרידול היה סיכון מוגבר לתמותה (יחס סיכונים 2.07, 95% רווח סמך 1.89-2.26), ולמשתמשי קווטיאפין היה סיכון מופחת (0.81, 0.75-0.88). ההשפעות היו החזקות ביותר זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, נשארו אחרי תיקנון למינון, ונצפו בכל הגורמים לתמותה שנבדקו. לא נמצאו הבדלים משמעותיים קלינית בתרופות אחרות. לא היו עדויות לכך שהיתה השפעה שונה באנשים עם שיטיון (dementia) או הפרעות התנהגות. היה קשר מינון-תגובה בכל התרופות פרט לקווטיאפין.

מסקנות
על אף שהתוצאות לא מספקות סיבתיות והחוקרים מאמינים כי אינם יכולים לשלול את האפשרות של משתנים מתערבים שאריים, לדעתם ממצאי המחקר מספקים עדויות נוספות לסיכון הכרוך בשימוש בתרופות אלו בחולים קשישים, דבר המחזק את העיקרון על פיו אין להשתמש בתרופות הללו בהעדר צורך ברור. נתוני המחקר מצביעים על כך שהסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידודל והנמוך ביותר עם קווטיאפין.

 קישורים:

כתב אישום: מטפל אנס קשישות חולות בבית אבות ברעננה

מדוע עובדי רווחה למיניהם: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, מטפלים, פסיכיאטרים ורופאים מעלילים על האזרח שמתלונן עליהם או על עמיתיהם?

המאמר "אישום: מטפל אנס קשישות חולות בבית אבות" , ynet , ספטמבר 2009
.
יעקב אברהם מואשם כי נהג להיכנס לחדריהן של הקשישות החולות, וניצל את מצבן כדי לאנוס אותן ולבצע בהן מעשים מגונים בכמה הזדמנויות. "הוא ניצל את היותן חסרות ישע", טענה הפרקליטות

אלימות חסרת מעצורים נגד הקשישות חסרות הישע.
לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוגש הבוקר (יום ה') כתב אישום נגד יעקב אברהם, עובד לשעבר בבית אבות ברעננה, בגין אונס וביצוע מעשים מגונים בשתי קשישות שהיו תחת טיפולו.

מכתב האישום עולה כי המקרה הראשון אירע לפני כחודש: אברהם, העובד במשך שלוש שנים במחלקה לתשושי נפש בבית האבות, נכנס לחדרה של קשישה בת 75 השוהה במוסד וסובלת מפרקינסון. הוא ניגש לאישה, ששכבה במיטתה

כשפלג גופה התחתון עירום, ואז ביצע בה מעשים מגונים ואנס אותה בעודה מעורפלת. הוא מואשם כי ביצע מעשים מגונים באותה מטופלת בכמה הזדמנויות אחרות.

בכתב האישום טענה הפרקליטות כי אברהם ביצע מעשים דומים בקשישה נוספת, חולת אלצהיימר, בעת ששכבה במיטתה וקראה עיתון. בכתב האישום צויין כי המעשים בוצעו תוך ניצול מצבה הרפואי של הקשישה "המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, בהיותה חסרת ישע ובהיותו אחראי עליה".

עורכי דינו של אברהם, אורי קינן וניר זנו, אמרו כי "על פניו נראה שמדובר בכתב אישום קשה, אולם בשלב זה טרם עיינו בחומר הראיות ולכן מוקדם יהיה לחרוץ את דינו".

בתה של מטופלת: היא הייתה משתוללת כשהבחינה בו

בתה של אחת הקשישות שהייתה תחת טיפולו של אברהם בבית האבות ברעננה סיפרה כי אמה הייתה מגיבה בהיסטריה כשהתקרב אליה. "אמא שלי הייתה רק רואה אותו ומיד צועקת, 'משטרה משטרה'. היא הייתה משתוללת כשהבחינה בו", סיפרה.

לדבריה, מעולם לא תיארה לעצמה שנפלה קורבן להתעללות כה מזוויעה. "היא לא ידעה לבטא את עצמה, אבל הייתה יורקת עליו כשראתה אותו ואני הייתי צריכה להוציא אותה לסיבוב. לא הבנתי למה זה קורה לה", סיפרה ל-ynet.

לדבריה, עוד לפני מעצרו הבחינה בהתנהלותו החשודה של אברהם. "אני בעצמי תפסתי אותו יום אחד שיכור בעבודה והלכתי להתלונן עליו אצל האחות הראשית אז הוא הרים עליי יד ליד הבת שלי. לא הלכתי עד אז למשטרה, כי אמרו לי שאם אעשה מהומות, יסלקו אותי משם. האחות הראשית לא עשתה כלום עם זה כלום ואפילו מנעו ממני מאז אותו מקרה להיכנס לבית האבות ולבקר את אמא שלי בטענה שהעובדים פוחדים ממני ואני מהווה איום. העדפתי לספוג את זה למען אמא שלי", סיפרה. מאז המקרה ניסתה ש' לברר האם אמה הותקפה על ידי הנאשם אך ללא הועיל. "אנשים סיפרו לי שמנכ"ל בית האבות לא מוכנה שהעובדים בכלל ידברו אתי או עם בני משפחה אחרים והם מפחדים למקום העבודה שלהם אז שותקים", היא אומרת.
"כשהתפרסמו החשדות הייתי בשוק ממה שקרה בבית האבות הזה. התמוטטתי, לא האמנתי שיש דברים כאלו. אבל מצד שני שמחתי שהאמת יצאה לאור ולכן גם הגשתי תלונה נגד האיש. הלכתי גם לבית משפט להארכת המעצר שלו וכשראיתי אותו פשוט צרחתי", סיפרה.

קישורים: