לורי שם טוב הגישה תלונה נגד השופט אברהם הימן שמונע ממנה זכות הטיעון – הנציב נמנע להתערב

02.04.2019 – לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת בהליך שיפוטי מורכב ביותר (120 אישומים) ומיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית. יכולת ההגנה על ידי הסנגוריה מוגבלת ביותר עקב השכר הנמוך שמקצה הסנגוריה לעורכי הדין מטעמה וכן עקב יכול התמרון הנמוכה שלהם מאחר והם כפופים למדיניות "הצוות הפנימי בסנגוריה".
משום כך האינטרס של הפרקליטות הוא למנוע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא על פי אישור בא כוחה מהסנגוריה.

הפרקליטה מירב גבע מפמת"א אינה מסתירה זו ואף בתגובתה לשופט אברהם הימן היא מציגה בפני השופט הימן כי לורי שם טוב אינה מיוצגת ולכן אין לאשר לשם טוב להגיש בקשות לבית המשפט. השופט אברהם הימן לא אישר לשם טוב להגיש בקשה לבית המשפט למרות היותה עצורה כשנתיים.
לורי שם טוב פנתה לנציבות בטענה כי מדובר בהחלטה לא חוקית ולא חוקתית למנוע מנאשם בעודו עצור כשנתיים לפנות לבית המשפט. הנציב נמנע מלהתערב בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית.

מצורפים:

Document-page-001

Document-page-002ה1

ה2

מודעות פרסומת

מבקר המדינה: מח"ש כושל בטיפול באלפי תלונות נגד שוטרים מידי שנה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

5.4.2017 – רועי ינובסקי , ynet –

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה – הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.

להורדת דו"ח מבקר המדינה על מח"ש הקלק כאן

על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".

 

בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל


תעוד התקיפה של השוטר משה כהן

המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)
המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".

עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)


בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.
"לא ידענו איפה המתלונן גר"

המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז – לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.

בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.

מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל  (הערת מנהלי האתר)

דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.

 

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)
 

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)

תיקים לא הוחזרו למשטרה

על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.

"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".

כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח

המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.

הדרכה במקום העמדה לדין

בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)

על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין – שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.

נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.

פלייליסט – אלימות שוטרים

רפ"ק גיא ישראלי – תלונה למח"ש בגין רמיה וטיוח התנהגות שוטרים במהלך חיפוש

אפריל 2016 – "השוטרים פעלו ללא דופי" , או ""בירור פנייתך דנן שהועברה לטיפולי הסתיים" , ועוד אמירות לקוניות כאלו ואחרות בתגובתו של רפ"ק גיא ישראלי מית"צ (יחידת תלוות הציבור של המשטרה) שכל תכליתן לטייח התנהלות לקויה של שוטרים במהלך חיפוש בדירה של עיתונאית, החל בבעיטת חזקות בדלת הבית תוך כדי גרימת נזקים וונדליזם, איזוק העיתונאית בביתה שלא לצורך והובלתה אזוקה שלא לצורך אל הניידת לעיני השכנים ועוברי אורח.

השופט שמאי בקר ביקר בחריפות התנהגות השוטרים במהלך החיפוש בבית העיתונאית וזאת ע"פ סרטון שהוצג בבית המשפט ע"י השוטרים עצמם שצילמו.
רפ"ק גיא ישראלי לא רק שטייח התנהגות המשטרה בדרך רמיה אלא רק הציג חוסר תובנה בסיסי בעניין איזוק עיתונאית בביתה.
רפ"ק גיא ישראלי פגע באמון הציבור במשטרת ישראל

להלן תלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק גיא ישראלי

לכבוד משרד במשפטים – מחלקת חקירות שוטרים

מכובדיי,

הנדון: תלונה נגד רפ"ק גיא ישראלי – בירור לקוי תלונה על התנהגות שוטרים במהלך חיפוש בביתי

1. שמי…

2. בינואר 2015 הגשתי תלונה על שוטרי מרחב דן וטענתי כי השוטרים אזקו את שותפתי לדירה במהלך צו חיפוש והובילוה אזוקה לניידת המשטרה לעיני השכנים ועוברים ושבים.

3. בתגובתו של רפ"ק גיא ישראלי על תלונתי נגד שוטרי מרחב דן שביצעו חיפוש בדירתי כתב רפ"ק גיא ישראלי (בסעיף 7) כי "השוטרים פעלו ללא דופי".

4. בימים אלו הגיעה הכרעת הדין בענייניה של שותפתי וכבוד השופט שמאי בקר ביקר בחריפות התנהגות השוטרים. וכך כתב כבוד השופט (סעיף 37 בהכרעת הדין):

 "מאידך גיסא, לא יכולתי שלא להתרעם, ממש כך, אל מול סרט הצילום שתיאר את החיפוש בביתה של א'. … ואולם, מה שכן נלמד מן הסרט הלא-קצר, הוא כי א' שיתפה פעולה עם השוטרים מבצעי צו החיפוש, לפחות לאחר שנכנסו לביתה (אמנם לאחר לא פחות מ – 40 דקות עד שהואילה לפתוח את הדלת, כאשר סברה כי השוטרים הסתלקו, כך לפי עדותם). הסרט מראה כיצד א' התנהגה, לפחות בתוך ביתה, בצורה שקטה ומנומסת, אדיבה ממש (בוודאי שבאופן ראוי הרבה יותר מכפי שנהגה באולם בית המשפט; ראו ההערות הרבות לאורך הפרוטוקולים) – ועל כן לא היתה כל סיבה לאוזקה באזיקים. למצער – לאחר כמה דקות, בהן התברר שהיא משתפת פעולה, ניתן וראוי היה להסירם.
איזוקו של אדם – איננו ענין של מה בכך, וקל חומר שכך הם פני הדברים ביחס לאשה, מה עוד שעה שאין מיוחס לה חשד לביצוע עבירה אלימה. בדירה היו שלושה – ארבעה שוטרים, והנאשמת עצמה.
על מה ולמה האזיקים, במיוחד נוכח התנהגות שקטה ומשתפת פעולה של א' (לפחות לאחר פתיחת הדלת)? – לא אדע. שומה על המשטרה לחדד או לרענן את ההנחיות, שמא לעיין בהן מחדש. איזוק לא יכול להיות אוטומאטי או "קבוע
".
ענין זה, של האיזוק המיותר, יבוא לידי ביטוי בהמשך, לעת גזירת עונש, בהתאם לשיקולים הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין."

5. הבירור הלקוי של רפ"ק גיא ישראלי מדיף ריח טיוח ורמיה ופוגע באמינותה ושמה של משטרת ישראל.

6. אבקש להורות על בירור מחודש של התלונה נגד השוטרים ובירור התנהלות רפ"ק גיא ישראלי.

7. בתודה מראש

להלן בירור התלונה המטויח של רפ"ק גיא ישראלי

תגובה מטויחת רפ"ק גיא ישראלי

רפ"ק שלומי מנשה מרחב דן – תלונה למח"ש על בירור לקוי ומטויח תלונה נגד שוטרים

פברואר 2015 – מדובר בתלונה שהוגשה למרחב דן נגד הבלשים רס"ב איציק גלר מס' אישי 994736, רס"מ שי גבריאל מספר אישי 1042985, רס"ר ג'ימי חורני מספר אישי 1188333 שבאו לדירתה של עיתונאית ל' כשצו חיפוש לקוי בידם. הבלשים הופיעו ללא מדים, לבושים חולצות טריקו ומכנסיים קצרות בעטו בדלת הדירה בתוקפנות וגרמו לסדקים בקיר סביב הדלת. הבלשים גרמו חרדה רבה לעיתונאית ל' שהיתה באותה עת לבדה בדירה. הבלשים החלו בחיפוש ללא עדים למרות שבעל הדירה הודיע להם שיגיע עד שעה.

רפ"ק שלומי מנשה נתבקש לברר התלונה. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.

להלן התלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק שלומי מנשה ראש לשכת חקירות מרחב דן.

מ'
ת.ד 86
תל אביב
ט.ל

לכבוד משרד במשפטים – מחלקת חקירות שוטרים

מכובדיי,

הנדון: תלונה נגד רפ"ק שלומי מנשה בגין בירור לקוי של תלונתי לית"צ על השוטרים שביצעו חיפוש בביתי

1. שמי מ ת.ז הגר ברחוב  , כתובת למשלוח דואר: ת.ד  תל אביב

2. בימים אלו הגיע לידי תגובתו של רפ"ק שלומי מנשה על תלונתי נגד שוטרי מרחב דן שביצעו חיפוש בדירתי.

3. בתלונה ניטען כי השוטרים ביצעו חיפוש בדירה בצו חיפוש לקוי ללא מספר תיק בית משפט, וללא ציון מהות החשד והעילה למתן הצו. עוד ניטען כי השוטרים החלו בחיפוש ללא עדים כמתחייב בצו ובסדר דין פלילי מעצר וחיפוש, ולא המתינו לבואם של עדים תוך 20 דקות עד שעה.

4. התלונה הסתמכה על בדיקת נציב תלונות הציבור על שופטים שקבע כי "במקרה הנדון לא מולא הצו כנדרש" (סעיף 5 בהחלטת הנציב). עוד הסתמכה התלונה על דוחות הפעולה של השוטרים שבו הם כותבים כי העדים הודיעו כי יגיעו תוך 20 דקות עד שעה. (מסומנים בקו תחתי אדום בדוחות פעולת השוטרים). בנוסף קיים קטעסרטון וידאו שנגזר מסרטון המשטרה שבו רס"מ שי גבריאל מקבל אישור להתחיל בחיפוש למרות שמסר כי העד יגיע תוך כשעה.

להלן קטע מדו"ח פעולת השוטרים לעניין תשובתי להגעתי לחיפוש:
רס"מ שי גבריאל בדוח הפעולה: "...לבסוף יצרה קשר עם בחור בשם משה וגם אמר כי יגיע בסביבות ה- 20 דקות חצי שעה אולי שעה לדירה. הסברתי לו כי אני מוכן להמתין זמן סביר כי כבר לפני זה המתנו זמן רב…"

רס"ר ג'ימי חוראני: "... משה אמר לו אני אגיע מתי שצריך להגיע עוד 20 דקות חצי שעה ואפילו שעה, השוטר שי אמר לו אני יכול להמתין עד 20 דקות…"

4. רפ"ק מנשה בתגובתו לתלונה טוען כי "כבוד השופט חתם על הצו כדין" בניגוד להחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים ואינו מנמק. עוד טוען רפ"ק מנשה כי העד (אנכי) השיב לשוטרים כי יגיע לחיפוש מתי שיחפוץ בניגוד לדוחות הפעולה של השוטרים שכתבו כי השבתי שאגיע תוך 20 דקות עד שעה.

5. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.

6. נא לטיפולכם ועדכונכם.

מ'

 

תגובת רפ"ק שלומי מנשה לתלונה נגד שוטרים