תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – ריבוי עבירות פגיעה בפרטיות

פרקליטות המדינה פגיעה בפרטיותהתנהגות הפרקליטות פוגעת בכבוד האדם, וסיכון בטחונו וקניינו.
אפריל 2018 – בחומרי החקירה שנמסרו להגנה בתיק פרשת הבלוגרים ישנם מסמכים ותמונות אישיות של אחד החשודים בפרשה שאינם קשורים כלל לחקירה. למשל בשני תקליטורים מחומרי החקירה, יש מסמכים רפואיים אישיים, תלושי משכורת, תמונות אינטימיות מבית חולים, צוואה ועוד.. של אחד החשודים ששוחררו בפרשה.

התנהגות פרקליטות מחוז תל אביב חמורה נוכח הכשלים לאורך כל הליך תפיסת המסמכים החל מצווי חיפוש לקויים, הארכת החזקת תפוס במעמד צד אחד, חיפוש במחשבים ללא נוכחות עדים כחוק ועוד.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות של משרד המשפטים.
מודעות פרסומת

העיתונאית לורי שם טוב 11 חודשים במעצר ואינה יודעת מהם חומרי החקירה בעניינה

28.01.2018 – לורי שם טוב עצורה 11 חודשים ואינה יודעת מהי רשימת חומרי החקירה נגדה. לידי שב"ס הועברה כמות מזערית מחומרי החקירה לעיונה של שם טוב.
חומרי חקירה של כתב האישום בעניינה של שם טוב כוללים:
– 50,000 דפי קריאה של חומרי חקירה.
– כ- 500 דיסקים
– הארד דיסק של 4 טרה בייט

לידי שב"ס נווה תרצה הועברו כמות מזערית של 170 דיסקים בלבד אשר שם טוב יכולה במגבלות מסוימות לעיין בהם כ- 3 שעות ביום, 10 דיסקים בכל פעם. בנוסף לידי שם טוב לא הועברה רשימת חומרי החקירה.

מדובר במחדל חמור של פרקליטות המדינה אשר בידיה נמצאים כל חומרי החקירה ולא טרחה לדאוג מבעוד מועד לחומר חקירה מסודר וזמין לנאשמים ולסנגורים.

פרקליטות המדינה – ערמה ורמיה 

מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר ב- 27.02.2017 לווה בתעמולה תקשורתית מתוזמנת ומתוזמרת ע"י פרקליטות המדינה, שהודיעה לכל אמצעי התקשורת לבוא לבתי המשפט ולצלם את הבלוגרים מובלים אזוקים במסדרונות בית המשפט. פרקליטות המדינה הכפישה את הבלוגרים באמצעי התקשורת במילים חסרות רסן: כגון "טרור רשתי".
במקביל מאחורי הקלעים ביצעו חיפוש בדברי מחשב ומסמכים ללא נוכחות החשודים או עדים מטעמם בניגוד לחוק. פרקליטות המדינה גם האריכה החזקת הרכוש שנתפס במעמד צד אחר עד תום ההליכים בניגוד לחוק. פרקליטות המדינה מחזיקה ברכוש וראיות לכאורה שנדגמו מהמחשבים בניגוד לחוק.
התנהלותה הבוטה של פרקליטות המדינה בניגוד לחוק (ריבוי ליקויים ועבירות) מעלה ספק רב לכשירותו של ההליך הפלילי וכשירותן של הראיות.

נבת"ם – דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

פרקליטמאי 2017 – דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:

1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.

2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון

3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה

4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון

לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי – בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008