פרשת הבלוגרים: משתלם להיות פרקליט עבריין – התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

יוני 2018 – תלונה הוגשה לנציבות תלונות על מייצגי המדינה בערכאות נגד פרקליטות מחוז תל אביב. הפרקליטות ביקשה הארכת החזקת רכוש תפוס בעל מידע יקר ערך: מחשבים נייחים המכילים מידע חשוב, מסמכים יקרי ערך בתוך שקית ניילון כגון: מסמכים רפואיים, צילומי CT, מסמכי ירושה, ועוד, ומכשיר סמארטפון עם מספרי טלפונים ולוח פגישות.
בקשת הפרקליטות ניתנה במעמד צד אחד, ועד תום ההליכים (כשלשה ימים לאחר התפיסה) בטרם הוגש כתב אישום ובניגוד לחוק המאפשר עד חצי שנה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות השיבה את התשובה הפתטית שאינה יכולה לטפל בעניין התלוי ועומד בבית משפט למרות שלמתלונן אין שום עניין כזה בבית משפט.
משתלם להיות פרקליט עבריין בשרות המדינה ללא פיקוח ומוגן מביקורת מחשש להעלבת עובד ציבור.

Document-page-001

נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - תשובה פטתית
התגובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

כיצד שלשה אזרחים עצורים שנה ושלשה חודשים על פרסומים באינטרנט?

יוני 2018 – השיטות של פרקליטות המדינה לתפור תיקים לחשודים. פרקליטות המדינה אינה בוחלת בשום אמצעי לתפור תיק מנופח כדי לנצח במשפט. החל מתעמולה תקשורתית תוך כדי הולכת חשודים בפומבי כשהם אזוקים, דרך הכפשות והסתה בתוך אולם בית המשפט ובפרוטוקולים כגון השוואת נאשמת לזונה ואפיקורסית , עיכוב של חודשים בהגשת חומרי חקירה. וכשמגיע חומר החקירה מתבררים עוד שורה של פעולות לא חוקיות כגון האזנת סתר בניגוד לחוק, פגיעה בפרטיות ועוד.
אין מנגנון פיקוח ובקרה אפקטיבי על הפרקליטות ולכן הפרקליטות מרשה לעצמה פעם אחר פעם להתעלל באזרחים ובני משפחותיהם.

פרשת הבלוגרים - פרקליטות המדינה

בני שגיא: שופט בעל שש הרשעות בעבירות תנועה קיבל הסדר מקל בשתי עבירות תנועה נוספות

איור - שופט אופנועהסדר מקל לשופט שגיא בעבירות תנועה , איתמר לוין , news1 , 22.05.2018

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נהג פעמיים בתוך ארבעה חודשים במהירות העולה ב-50% על המותרת. שגיא: בית המשפט מיצה אתי את הדין עד תומו כאשר נקנסתי ב-3,000 שקל
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / פרוטוקול וגז"ד

המשטרה הגיעה להסדר טיעון מקל עם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, בשני מקרים בהם נתפס נוהג במהירות מופרזת והוא נקנס ב-3,000 שקל – נודע ל-News1. שגיא אומר בתגובה כי במסגרת ההסדר הוא שילם את הקנס המירבי הקבוע בחוק.

שגיא הוא מהבולטים בשופטי הדור הצעיר ומתמחה בתחום הפלילי. בבית משפט השלום דן בין היתר בתיקים של שלומי לחיאני וניסו שחם, ובמחוזי – בפרשת טרור השיימינג הרשתי. בבעלותו של שגיא אופנוע הונדה יפני רב עוצמה, ועליו ביצע את שתי העבירות עליהן הועמד לדין.

ב-14.10.16 נתפס שגיא בצומת דרך קיבוץ גלויות ודרך השריון בתל אביב, בה המהירות המירבית המותרת היא 50 קמ"ש, כאשר הוא נוהג במהירות של 82 קמ"ש. ב-21.2.17 – ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן – נתפס שגיא בצומת הרחובות אלוף שדה ורזיאל ברמת גן, כשהוא נוהג במהירות של 95 קמ"ש – 35 קמ"ש מעל המהירות המירבית. בשני המקרים מדובר בחריגה של למעלה מ-50% מהמהירות המותרת, כך שלא ניתן לטעון שמדובר בהיסח הדעת רגעי.

בכתב האישום המקורי על המקרה הראשון יוחסה לשגיא עבירה של נהיגה בדרך עירונית במהירות של למעלה מ-31 קמ"ש מהמהירות המירבית – עבירה שנושאת עימה עשר נקודות חובה. במקרה השני יוחסה לו נהיגה במהירות של 31 קמ"ש מעל המותר, שגם היא נושאת בחובה עשר נקודות. בשתי העבירות קיימת סמכות של פסילת רישיון מינהלית. בהסדר הטיעון עם שגיא, הומרו שתי העבירות בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת שאינה מצוינת בסעיף האישום, אם כי הוא הודה במהירויות בהן נהג בפועל. בעוד שתי העבירות המקוריות חמורות יותר ומחייבות העמדה לדין, העבירה בה הודה שגיא היא מסוג של ברירת קנס.

הצדדים הגישו לבית המשפט את גליון ההרשעות של שגיא, הנוהג מאז 1988, ובו שש הרשעות קודמות אשר טיבן לא פורט בפרוטוקול הדיון. הם לא נימקו בפני בית המשפט את הסיבה להסדר, ומן הפרוטוקול לא ברור האם ציינו שמדובר בשופט מחוזי – אם כי קרוב לוודאי ששמו היה מוכר. שופט בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, יוסף ריבלין, כיבד את ההסדר (28.3.18) וכאמור שגיא נקנס ב-3,000 שקל.

שגיא מסר בתגובה (באמצעות דוברת בתי המשפט), כי ב-22.3.17 תוקן צו התעבורה והעבירות שיוחסו לו הפכו לעבירות של ברירת קנס. על-פי החוק, אם לפני מתן פסק הדין חל שינוי בעונש על העבירה – יחול החיקוק המקל עם עובר העבירה. לכן, העונש המירבי במקרה זה היה 1,500 שקל קנס בכל תיק – שכן זהו העונש המקל יותר (למרות שהוא לא היה בתוקף בעת ביצוע העבירות). שגיא אומר כי הוטל עליו הקנס המירבי הקבוע בחוק, בית המשפט מיצה עימו את הדין עד תום והוא גם קיבל נקודות לפי החוק.

בני שגיא הסדר מקל

166637599468232-page-001265041530132294-page-001

975094020366669-page-001975094020366669-page-002

 

 

פרשת הבלוגרים – מסוכנות מילים

מאי 2018 – כדי לעצור נאשם עד תום ההליכים לא די במינוח המופשט "ניצוץ ראייתי" נדרשה גם קביעת מסוכנותם של העצורים. בידי הפרקליטות לא הייתה אף דוגמא של נזק פיסי, נפשי או כלכלי שנגרם עקב פרסומים, שיכלו להציג בפני בית המשפט.
לכן השתמשו בציטוט באחד ההחלטות של שופט העליון בפרשה: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית שמילותיה מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות". כלומר מילים עלולות לפגוע.
ומכן הסיקו הפרקליטות ובתי המשפט שיש מסוכנות.

פרשת הבלוגרים - מסוכנות מילים

 

 

 

פרשת הבלוגרים: עדכון ביקור לורי שם טוב בנווה תרצה – 01.06.2018

01.06.2018 – פרשת הבלוגרים – עדכון מצב לאחר ביקור לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. לורי נראתה בסדר גמור. ב- 07.06.2018 יתקיים דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא.
לורי מגיעה לדיונים ע"י שב"ס יחידת נחשון ועוברת מסע ייסורים הכולל איזוקה בידיים וברגליים לעתים בפומבי מול אנשים ומצלמות, ובתוך אולם בית המשפט. האיזוק בפומבי משפיל ומנוגד לחוק, ופוגם ביכולתה לאחר מכן להגן על עצמה מול האישומים בבית המשפט.
בנוסף העברת עציר או אסיר ממקום למקום כרוכה לעיתים השמתו ב"כלובי מעבר". זהו כלוב בגודל כ- 3 מטר על 3 מטר ובו שמונה אנשים וספסל .העצירים יכולים לשהות בכלוב מספר שעות. זוהי סיטואציה משפילה ומענה.
דיוני ההוכחות החלו ב- 14.05.2018 אולם לורי אינה מוכנה כלל מאחר ולא ניתן לה מינימום הזמן הנדרש לקריאת חומר הראיות. לורי יושבת בתא הנאשמים ואינה מכירה את מסמכים המוצגים ואינה ערוכה לשאול שאלות את העדים או לענות לשאלות. מדובר במצב מנוגד לחוק סדר דין פלילי סעיף 74.א (זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר).

פרשת הבלוגרים – הלכת הניצוץ הראייתי

הלכת ניצוץ ראייתי.pngיוני 2018 – הלכה קיימת בבתי המשפט במדינת ישראל שאין לה שום תוקף בחוק המעצרים, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמה "הלכת הניצוץ הראייתי". ע"פ הלכה זאת ניתן לעצור אדם לזמן לא מוגבל ע"פ אמירה של הפרקליט כי ברשותו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית של הנאשם". הפרקליט אינו מחויב להציג שום ראיה אלא די שיאמר זאת בפני השופט או יכתוב זאת בבקשת מעצר עד תום ההליכים.
הלכה זאת נותנת בפני הפרקליט לשלוט במשפט במעמד צד אחד משום שהנאשם ובא כוחו אינם יודעים מהן הראיות.
במצב זה המעצר נקרא "מעצר עד לקבלת החלטה" מונח שאין לו אחיזה משפטית. הנאשם יכול להיקלע לסוג זה של מעצר לתקופה לא מוגבלת וזה מאפשר לפרקליט לקבוע מצב מדומה כאילו יש ראיות מוצקות ולכן בית המשפט קבע תקופת מעצר כה ארוכה בעוד לא הוצגה אף ראיה.
בשלב הבא יבקש הפרקליט מעצר עד תום ההליכים על סמך "ראיות לכאורה" גם במצב זה לא ידונו בשום ראיה לגופה אלא האם קיימות ראיות לכאורה, אולם עובדה זאת כבר נקבעה על סמך "הלכת הניצוץ הראייתי" ולכן הנאשם ישאר במעצר עד תום ההליכים.
וכך יוצא כי נאשם יכול להיות שנים במעצר מבלי שנדונה שום ראיה לגופה.

פרשת הבלוגרים: נשיא בית משפט מחוזי מצפצף על החוק?

מאי 2018 – איך נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי חותם על צו האזנת סתר לשנה בעוד ע"פ החוק מותר לחתום לחצי שנה בלבד?
המחוקק ראה חשיבות גדולה לפיקוח על נושא האזנות הסתר ולכן קבע שמי שמוסמך לחתום הוא נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי ולתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. אלא כאשר הצו נחתם במחשכים קלה ידם של נשיאים ופרקליטים לעבור החוק בצוותא חדא במיוחד כמדובר בחוק שאמור להגן על האזרח.

פרקליט ושופט האזנת סתר
פרקליט ושופט מכינים בצוותא חדא במחשכים צו האזנת סתר לא חוקי