עו"ד יפעת בליבאום עיריית מודיעין הוציאה מכתב שקרי ומופרך בו היא מעלילה נגד עו"ד ורדה ברכה שטיינברג

לשכת הרווחה מודיעין – ספטמבר 2016 – עו"ד יפעת עמנואל בליבאום עיריית מודיעין הוציאה מכתב שקרי ומופרך בו היא מעלילה נגד עו"ד ורדה ברכה שטיינברג

עו"ד יפעת בליבאום מעיריית מודיעין בבריונות ואלימות משתיקה ביקורת ציבורית לגיטימית על פשעי העובדות הסוציאליות: "הורים לא צריכים ייצוג בוועדות משרד הרווחה"

האזינו להקלטת ועדת תסקיר, וקיראו את סעיף 4 במכתב השקרי שהוציאה הבריונית בליבאום, הוכחה מוחצת לשקרים שנכתבו במכתבה.
עכשיו אתם מבינים, למה חובה להקליט עובדות סוציאליות? הן משקרות בתסקירים, משקרות במכתבים וגם היועצת המשפטית שלהן, שקרנית.

עם מערכת רווחה, שתרבות השקר מניעה אותה, חובה על כל הורה להצטייד במכשיר הקלטה.

הקשיבו לדבריה של עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, מומחית חוק ונוער טיפול והשגחה: "לכל אדם יש זכות על פי דין, להיות מיוצג ואין לרשות מינהלית לקחת לו אותה, להיות מיוצג בפני הרשות בכל דבר ועניין. התע"ס אינו גובר על החוק, מפני שאין תקנות".

לשכת הרווחה כוכב יאיר – פקידת סעד כרמל עמיר – פטרוניזם מלוכלך

 נובמבר 2013 – פקידת הסעד כרמל עמיר מלשכת הרווחה כוכב יאיר מדברת בפטרוניות מול הורה בעת קביעת הסדרי ראיה בינו לילדיו. פקידת הסעד בוררת מילותיו של ההורה כרצונה על מנת לכפות עליו ועל ילדיו הסדרי ראיה כרצונה.



להלן פוסט בפייסבוק שנכתב ע"י ההורה בנושא:

רציתי להציג בפניכם צביעותה ופשעיה של פקידת הסעד כרמל עמיר מ"המחלקה לשירותים חברתיים, כוכב יאיר".
באחת הוועדות (בתחילת הדרך, לפני כמעט שנתיים) פק"ס קבעה לילדים הסדרי שהות בין ההורים.
לא אלאה אתכם בהסברים לגבי תבנית הסדרי השהות שהיא קבעה. רק אציין כי בטיעון מופרך ובתעלול מורכב של פק"ס יחד עם האם, קבעה והחליטה פק"ס כי בעוד ששני הבנים ישהו מחצית מהזמן אצל כל הורה (7/7). הרי שהילדה תשהה יום אחד נוסף אל האם (8/6). כלומר שפעם בשבועיים בלבד תהיה הפרדה בין הילדים, בין הבנים לבין אחותם, למשך יום אחד.
ביקשתי מפק"ס, כי בשם ההגינות וכמשקל נגד, הרי שאבקש כי הילדה תשהה גם אצלי פעם אחת לבדה בלי הבנים. כלומר שהילדה תופרד מאחיה לעוד יום אחד בלבד פעם בשבועיים.
וזו הייתה תשובתה:
" … אתה אמרת משהו שאני מסכימה אתו, … שיש קשר מאוד מיוחד בין הילדים שלכם, … ואני התרשמתי … שהקשר הזה מאוד מחזק את שלושתם, … ואני לא רוצה ולא חושבת שלפצל אותם לעוד יום, זה כזה טוב."

כזכור, בהמשך, זה לא מנע מאותה פק"ס להפריד בין הבנים לבין אחותם, הפרדה מוחלטת, נתק מוחלט, כולל אי יצירת כל קשר ביניהם.
מצב המתקיים כבר מזה למעלה משנה, והסוף עדיין לא באופק.

קישורים:

 לשכת הרווחה כוכב יאיר – פקידת הסעד כרמל עמיר בהתקף פסיכוטי צורחת ומאיימת  – ינואר 2012 – לשכת הרווחה כוכב יאיר פקידת סעד כרמל עמיר בעלת סמכויות סטטוטוריות לשפוט להחליט להעניש מאיימת בהתקף פסיכוטי (קריזה) על אבא להעניש אותו משום שלדעתה יש לעשות כן…

 אלימות לשכת הרווחה כוכב יאיר – עו"ס לחוק הנוער אורית בובליל נגד הורים גרושים – אב לא החזיר בתו לבני משפחת האם הנמצאת בחו"ל – נעצר ל- 2 ימים – דברי בלע וזוהמה מפיה של עובדת סוציאלית אורית בובליל עם "הערכות סוציאליות" מתוסבכות ופנטזיונריות מלשכת הרווחה כוכב יאיר הביאה למעצר שווא של אב למשך כל יום כיפור…

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים צועקת באמוק "אני בכלל לא בעסק" – דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות – האזינו לחקירה של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי (עו"ס נעמי הפכה עורה ומתפקדת כפקידת סעד) בלשכת הרווחה בבת ים. פקידות הסעד חוקרות בן של אישה ששלחו אותה לאבחון פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר פרטי איתן חבר המוכר להן…

 לשכת הרווחה בת ים – דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: מספר רישיון? תברר בירושלים

זוהמת פקידות סעד לסדרי דין – הנייר סופג הכל, הדלתיים סגורות, אין ראיות והשופט חותמת גומי – ספטמבר 2013 – עבודת פקידות סעד לסדרי דין בבתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא ראיות, והשופט מקבל הבלי פיהן כסוף פסוק, יצר ממסד דורסני מעליל, מנותק לחלוטין מהביקורת הציבורית ומהמציאות…

פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר – שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי"

פקידת סעד ניבה מילנר - תיוגים פסיכיאטריים, רמיה, זלזול...
ניבה מילנר – תיוגים פסיכיאטריים, רמיה, זלזול…

מרץ 2012 – פקידת הסעד ניבה מילנר רואה באזרחים אשר אינם מצייתים לה אישיות בלתי רצויה (Persona non grata, פרסונה נון גרטה) שיש להיפטר מהם.

אלימות עובדות סוציאליות בהנחיית ניבה מילנר נגד אישה מאובחנת דמנטיה
ראינו את פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי שפעלו תחת הנחיותיה של ניבה מילנר הפנו אישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, לבדיקה אצל הפסיכיאטר איתן חבר (ממאגר הפסיכיאטרים של ניבה מילנר). הפסיכיאטר חבר תייג את האישה בבדיות ועלילות מרעילות מבלי שבדק אותה וחייב להלעיט אותה בסם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל האסור לשימוש לחולי דמנטיה ע"פ הנחיות ה- FDA. האישה איבדה בתוך חודש יכולת דיבור והליכה חייה נחרבו. פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי דווחו כי מצב האישה טוב והיא מחויכת ע"פ הנחיותיה של מילנר. הטיפול של העו"סיות תחת הנחיותיה של מילנר היה אלים והרס את חיי האישה.

הפסיכיאטרית ד"ר פנינה אברמוביץ' מרעילה נגד האמא שמעולם לא בדקה, לא נפגשה עימה ולא שוחחה עימה.
בימים אלו משמשת מילנר פקידת סעד מחוזית בעניין הסדרי ראיה. לשיטתה היא מזמנת לוועדת תסקירים פסיכיאטרית מרשימת הפסיכיאטרים שלה אשר יושבת ומאבחנת את ההורים ללא ידיעתם. מהלך הדיון בוועדת התסקירים טעון בעיקר עבור אמא אשר לא ראתה את בנה מזה 3 שנים. עובדה זאת מנוצלת היטב ע"י מילנר והפסיכיאטרית שזימנה ד"ר פנינה אברמוביץ' לוועדת התסקירים. ד"ר אברמוביץ' כתבה עבור מילנר חוות דעת פסיכיאטרית חסויה ומרעילה נגד האמא המבקשת לראות את בנה. הפסיכיאטרית אברמוביץ' מעולם לא בדקה את האמא, לא נפגשה עימה ולא שוחחה עימה.
וכך במהלך הדיון בבית המשפט הרעילה מילנר את ראש השופט בבית משפט לענייני משפחה והנוכחים תוך שהיא מקריאה את דברי הבלע של הפסיכיאטרית אברמוביץ' מתוך חוות הדעת החסויה שבכיסה.

רדיפת אמוק עובדות סוציאליות ממחוז ת"א נגד הקשישה שרה כהן
הליך סוציאלי אכזרי נוסף בהנחייתה של מילנר נעשה ע"י לשכת רווחה ת"א נגד הקשישה שרה כהן שנרדפה באובססיביות ע"י פקידי סעד מושחתים כדי למנות את העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן כאפוטרופוסית על הקשישה. שרה כהן נלקחה לבית אבות במקום חסוי מבלי שנמסר לבנה על מקום הימצאה, הולעטה בסמים פסיכיאטריים, ביתה ורכושה עוקלו לעו"סית נילמן. לימים האפוטרופסית עובדת סוציאלית ירדנה נילמן הורשעה כי גנבה 7.2 מיליון שקל מ-20 חסויים להם שימשה כאפוטרופוס, נדונה ב- 06.01.2011 ל-7.5 שנות מאסר בפועל. נילמן הורשעה בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.

קישורים:

    התשובות הלציות המרושעות של פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר לאמא המבקשת לראות את ילדיהפקידת סעד לסדרי דין מחוזית (תל אביב) ניבה מילנר בתגובה לצית ומרושעת השיבה בלקוניות: "סוכם כי נושא שינוי הסדרי הראיה ישקל לאחר שתעברי אבחון מעמיק כפי שנקבע בוועדה" – לא נקבע כך בוועדה. ניבה מילנר מחזירה למעשה את האמא ל' לנקודת ההתחלה…

    רשלנות פושעת בשם טובת האזרח – פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר – 2012 – פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. התי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק…

    ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה – ניבה מילנר מרכזת שרות לרווחת הפרט והמשפחה – לשכת רווחה, ניתקה את האמא ל' ש' מילדיה, מזה 3 שנים. ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ביום 6.1.09 במהלך ועדת החלטה, לאחר שאתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים נמצאים בסיכון…

    מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה – מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים

    דורית ביניש - מדיניות כושלת בתי משפט לענייני משפחה ונוערמרץ 2011 – הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות פקידי סעד בבתי משפט, לשון הרע, כפיית טיפולים פסיכותרפיים בעשרות אלפי שקלים תוך איום שאי שיתוף פעולה תוביל לניתוק ההורה מילדיו. העובדות הסוציאליות ובתי משפט לענייני משפחה ונוער טוענים שהם עושים "מלאכת קודש", ואולם הצטברו עדויות מצמררות על ניתוק הורים מילדיהם למשך שנים, פגיעה נפשית ופיזית בלתי הפיכה בפרט ובמשפחה.

    בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות ב"טיפולן" בהסדרי ראיה בין הורים לילדיהם:

    הפניה אוטומטית למרכז קשר של ההורה הלא משמורן על כל סירוב של ההורה המשמורן
    סעיף 21 : "די בסירוב מטעם ההורה המשמורנית מכל סיבה שהיא על מנת שהמשיב (רשויות הרווחה) יפנה את ההורה הלא משמורן למרכז קשר באופן אוטומטי, מבלי שתתקיים בדיקה כלשהי האם באמת מדובר בהורים הנזקקים לשירותי מרכז קשר".

    משרד הרווחה ופקידות סעד מתפקדים כרשות שיפוטית
    סעיף 14: המשיב (משרד הרווחה) מופקד על מתן שירותי עזר לבתי משפט במסגרת מאבקי משמורת והסדרי ראיה. בפועל משמש כרשות שיפוטית המוציאה לפועל של ההחלטות בענייני הסדרי ראיה. הורים משמורנים אינם יכולים לראות את ילדיהם אלא אם כן הסכימו להכפיף לסמכותם של הנתונים לפיקוחו של המשיב: פקידות הסעד. עבודתן של פקידות הסעד מונחית על פי "הוראות התע"ס".

    בתי משפט לענייני משפחה משמשים כחותמת גומי של פקידי הסעד
    סעיף 22: "בדרך כלל בית המשפט למשפחה לא מקיים איננו מקיים כל דיון בנושא ההפניה למרכז קשר או הצורך במרכז קשר, ולא נדרשות כל הוכחות או ראיות לצורך הפנייה למרכז קשר, ועניין זה מסור בלעדית לפקידות הסעד, אשר למעשה משמשות השופטות האמיתיות בענייני הסדרי ראיה".

    מרכז קשר משמש כאמצעי למבחן ההורה והילדים
    סעיף 23: "במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות".

    הליך ביורוקרטי מסורבל ויקר ליציאה ממרכז קשרסעיף 23: "(גם היציאה ממרכז קשר מותנית במסע מפרך הצופן ראיונות, ישיבות ועדות והמלצות על מנת להשתחרר ממרכז קשר)"

    מרכז קשר – אמצעי הענשה
    סעיף 24: "מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת למרכז קשר כתחליף מקובל ונורמלי להסדרי ראיה, על אף שמרכז קשר לא נועד להסדרי ראיה, אלא הוא נהפך מבחן ואמצעי הענשה".

    ועדות רווחה מיותרות מייצרות סחבת ביורוקרטיה ונזק לילדים ולהורים – מדיניות שקרים ועלילות
    סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד

    ניסיון מלאכותי לאמץ הסכמות להסדרי ראיה
    סעיף 33: הניסיון לאמץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראיה הוא מלאכותי ואינו פרקטי, מפני שצד אחד נכנס למשא ומתן על הסדרי ראיה כאשר הילד כבר בחזקתו, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים בגלל העדר הסכמות

    יד קלה של גורמי רווחה ובתי משפט לענייני משפחה בשליחת הורים וילדיהם למרכזי קשר
    סעיפים 35-36 : בין הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן… מסוכן או נזקק לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים ולפעמים שנים. לא מתקיים כל שימוע, אם יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי משפט וגורמי רווחה קלה מאוד בשליחת הורים למרכזי קשר.

    מרכזי קשר – תעשיית זבל מזיקה
    סעיף 37: מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים שבין ההורים לילדיהם, מייצרים בקשות אינספור לבתי משפט והיווצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתוכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין הורים לילדיהם.

    פתרון מרכז קשר להורדת עומס מבתי משפט לענייני משפחה – עצלנות בתי משפט לענייני משפחה
    סעיף 38: נטען שמרכזי קשר הם פתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי.

    הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה משתמשים בסיסמאות במקום עובדות כהצדקה לפשיעה באזרח
    סעיף 39: כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו/אימו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית.
    .


    .
    קישורים:

    ועדת תסקירים – בית משפט שדה ל"מטופלי" רשויות הרווחה

    מאי 2010 – דע/י כי רשות הרווחה ה'מטפלת' בך ובמשפחתך לא תתחשב בדעתך, ומה שתכפה עליך ב'טיפול' יגרום לך וליקיריך סבל ועגמת נפש.

    פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט (חוק הסעד – סדרי דין) לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים.

    במקרים של תסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים בלשכת רווחה ברשות מקומית ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15 , שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר,פסיכולוג/ פסיכיאטר ילדים.
    וועדת התסקירים כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.

    ההורים משתתפים בחלק מדיוני ועדת התסקירים. ובהסכמה משותפת ניתן להם להביא את עורכי הדין שלהם כמשקיפים. תיעוד דיוני ועדת התסקירים אינו מוגש למשפחה.

    פקיד הסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה הרואה בהמלצות התסקיר סוף פסוק. לאחר הכנת התסקיר ועדת התסקירים סיימה תפקידה.
    .
    ועדת סלונים נבו על פקידי סעד לסדרי דין – ליקויים מהותיים – מאי 2009

    ועדת פרופ. ורד סלונים נבו הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד
    וועדת סלונים התייחסה לוועדת התסקירים ומצאה כי "בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
    וועדת סלונים המליצה על מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד אולם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יפנה לבית המשפט בו נדון עניינו ויתלונן על פקיד הסעד.

    העדר פרקטיות – חפירות ודיונית מתישים ומזיקים בוועדת תסקירים
    בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות בוועדת תסקירים: סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד.

    בג"צ דחה עתירתה של אם להיות מיוצגת בוועדת תסקירים – מאי 2010

    השופט יורם דנצינגר טען כי ההורים יהיו מיוצגים בבית המשפט, וכן על מנת למנוע ביורוקרטיה וסחבת, אך החלטת השופט דנצינגר מתעלמת מהמציאות בשטח שבה בית המשפט רואה בהמלצת פקיד הסעד (ועדת תסקירים) סוף פסוק, וועדת התסקירים ממילא ביורוקרטית, מול ההורים יושבים כ-10 "מומחים" המחליטים פה אחד על גורל המשפחה.

    השופט דצנינגר דחה את העתירה בנימוק ולפיו לעותרים סעד חלופי: "תסקיר פקיד הסעד נערך בהתאם לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תסקיר זה, אף שאינו בגדר "חוות דעת מומחה" כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ייבחן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו. בנסיבות אלה, ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו – עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. מבקשתם של העותרים מיום 12.4.2010 עולה לכאורה כי פנייתם בעניין לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה, ועל כן ככל שברצונם להשיג על החלטה זו – יש לעשות זאת באמצעות פנייה מתאימה לערכאת הערעור".

    השופט דנצינגר ממשיך ומציין כי: "יוער כי נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי". "הרציונאלים לכך", מציין השופט, הינם "שיקולי יעילות וטעמי חסכון במשאבים שיפוטיים, מניעת סחבת מיותרת והתמשכות של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, ובירור מחלוקת עובדתיות בפני הערכאה הדיונית לה הכלים המתאימים ביותר לכך. אוסיף כי כאשר ברקע הדברים מצוי קטין אשר טובתו היא הקו המנחה בהחלטה שלגביה התבקש התסקיר, התכלית של ייעול ההליך ומניעת התמשכותו מקבלת משנה תוקף".

    ועדת התסקירים ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15

    קריטריונים לכינוס ועדת תסקירים
    1. קושי להגיע לאבחון – צוות רב מקצועי מסייע באבחון המערכת המשפחתית
    2. צורך לגבש תוכנית טיפולית למשפחה – הצוות מסייע בגיבוש התוכנית ובהמלצות לערכאה המשפטית.
    3. קושי של המשפחה לשתף פעולה עם פקיד הסעד ולקבל את סמכותו.
    4. סיוע לפקידי הסעד בגיבוש המלצות לערכאה המשפטית.
    5. סיוע לפקיד הסעד במקרים קשים ומורכבים.
    6. סיוע לפקיד הסעד במקרים בהם ניתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
    7. במקרים בהם קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין.
    8. במקרים בהם מדובר, עפ"י התרשמות פקיד הסעד, בילדים בסיכון ובבדיקת הצורך במעורבות של פקיד סעד לחוק הנוער, ו/או ועדת החלטה בתהליך הכנת תסקיר.

    המשתתפים בועדת התסקירים – חברים קבועים
    – מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמו
    – פקיד סעד מחוזי לסדרי דין – מומלץ
    – יו"ר הועדה – פקיד סעד לסדרי דין הבכיר במחלקה לשירותים חברתיים
    – פסיכולוג ילדים, או ייעוץ פסיכיאטרי – מומלץ.
    – פקיד הסעד לסדרי דין (מציג המקרה).
    – מדריך ראש צוות (של פקיד הסעד המציג) – מומלץ.
    .
    משתתפים מוזמנים (בהתאם לכל מקרה)

    – ההורים
    פקיד סעד לחוק הנוער
    עובד סוציאלי המטפל במשפחה
    – אנשי חינוך, אנשי בריאות, אנשי טיפול נוספים – אלה ימסרו את המידע אך לא ישתתפו בדיון.
    – ידיד/פסיכולוג – כמלווה לאחד ההורים.
    – ילדים או בני משפחה אחרים – עפ"י שיקול דעת.

    הזמנת המשפחה לדיון
    הזמנת המשפחה תיעשה בכתב בצירוף דף מידע על ועדת תסקירים (נספח ח') ההורים יוזמנו ביחד – מתוך ראיית הצורך והאפשרות לחיזוק ההורות וקבלת האחריות המשותפת לגורל הילדים. ההתייעצות והדיון ההמשכי בוועדה יבוצע בנוכחות או ללא נוכחות ההורים בהתאם לשיקול דעת חברי הועדה. תוצאות הדיון וההמלצות יימסרו למשפחה. עורכי הדין מטעם כל אחד מההורים יוכלו להשתתף בדיון רק בהסכמת שני ההורים, וזאת במעמד של משקיפים.

    המועדים לקיום ועדות התסקירים
    ועדת התסקירים תתכנס בקביעות ו/או לפי הצורך. כאשר קיימות פניות דחופות, מעבר למועדים המתוכננים, ייעשה מאמץ לכנס את חברי הועדה.

    תיעוד דיוני ועדת התסקירים
    בתום הדיון בוועדת התסקירים יסוכמו עיקרי הדיון וההמלצות, יצוינו שמות ותפקידי המשתתפים. סיכום זה יחסר למשפחה ויתויק בתיק המשפחה ובמידת הצורך גם לבית המשפט/בית הדין.

    קישורים: