נדרש מקצה שיפורים מאוד רציני בדוח סילמן

יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה

נדרש מקצה שיפורים מאוד רציני בדוח סילמן , אפרים הלפרין , news1 , יוני 2014
נדרש שינוי קיצוני בהרכב הוועדה, והחזרת הדוח לוועדה המחודשת בהרכבה המחודש שיהיה מאוזן, וייתן הזדמנות לעורר אמון בו

השערורייה האחרונה עם מנכ"ל משרד הרווחה, הפנתה את תשומת לבי לטיוטת דוח ועדת סילמן מחודש פברואר 2014. דוח סילמן עוסק גם בפעילותן של פקידות הסעד המוציאות ילדים מחזקת הוריהם הוא מסמך מעניין, אך מאוד חסר, ורצוי מאוד שהשר יחזירו ליו"ר הוועדה לצורך ביצוע מקצה שיפורים רציני, כולל מקצה שיפורים מהיסוד בהרכב הוועדה.

הוצאת ילד מהבית היא החלטה שאיש מאתנו לא היה רוצה להיות חלק ממנה, ולכן כאשר מתכנס צוות מומחים על-מנת לדון בנושא ולהמליץ על שינויים לשנים רבות קדימה, חובת שיקול הדעת היא כפולה ומכופלת. קריאה את דוח סילמן (דוח הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ ביתיות ונושא הסדרי ראייה דוח הביניים מפברואר 2014) בעין לא מקצועית (יו"ר הוועדה איננו מקצועי וודאי יקבל בשמחה ביקורת של מבקר לא מקצועי) מעלה נקודות המעידות על חשיבה ועל רצינות, אך מעלה גם נקודות תמוהות החייבות מקצה שיפורים, חלקו משמעותי, אשר מאפילות לדעתי על נקודות האור.

הרכב הוועדה

הרוב המכריע של חברי הוועדה הוא פקידי רווחה, ועובדי מדינה. בדף הפתיחה של הדוח קיימת רשימת שמות אשר מלבד המנכ"ל, יו"ר הוועדה לא מפורט תפקידם.

נדרשת עבודה סיזיפית שם על-מנת להבין שהוועדה הוזו, הן המקהלה והן המנצח, רובם המכריע הם עובדי משרד הרווחה ו/או פקידים ברשות המבצעת, עין ביקורתית על הרכב הוועדה תראה את רוב הרכב הוועדה כתזמורת בצורת המניעה את הפה, אך הקול נשמע מאיזה תקליט ישן ושרוט.

במצב כזה של טענות קשות נגד הרשות המבצעת, אין כל אפשרות שהגורמים המחליטים יהיו ברובם המכריע פקידים הדנים בפועל בעצמם או בחבריהם, ולפחות חייבים יו"ר מחוץ למערכת עם חברים במערכת או לחלופין מצב הפוך.

עם כזה הרכב, ועם הסתרת התפקיד של חברי הוועדה מדף הפתיחה שלה (בין אם נעשתה בשוגג או במזיד), ואפילו הדוח היה פאר היצירה הריהו מעורר מיידית תחושת התקוממות וחוסר אמון, תחושות של עבודה מאוד מאוד חד-צדדית שכל מטרתה הוא לגבות את התנהגות המערכת נשוא עבודת הוועדה.

נראה כאילו מינו כאן את החתול על-מנת לשמור על החלב, ולכן נדרש שינוי קיצוני בהרכב הוועדה, והחזרת הדוח לוועדה המחודשת בהרכבה המחודש שיהיה מאוזן, וייתן הזדמנות לעורר אמון בו.

המרגליות האחרונות שנוטפות מפי המנכ"ל בדף הפייסבוק שלו, וממלאות את האינטרנט, מגדילות מאוד את החשש שלוועדה הזו לא היה בפועל יו"ר, כי מי שניהל את הוועדה הם אותם גורמים שמנהלים את המשרד, וכל תפקידו של המנכ"ל הן בוועדה והן במשרד הוא לומר את המלה האחרונה, "כן", או "כמבוקש".

ואולי זה הכיוון הדרוש לוועדה, מינוי יו"ר מקצועי מן האקדמיה או מומחה ארצי/עולמי בתחום, ולא תא"ל במילואים אשר היה באותה מידה יכול גם להיות מנכ"ל משרד הבריאות (לולא הקפידו שם על מומחיות בחום העיסוק לתפקיד מנכ"ל) על אחת כמה וכמה הדבר נדרש כעת, כאשר יוסי סילמן מראה בדרכו הייחודית, ללקוחות של משרדו מיהו בעל הבית.
אין הסבר מדוע יש כאלה שמונו כחברים ולא מופעים ברשימת המסיימים כחברי הוועדה.

עיון בגוף הדוח מציג את מכתב המינוי שנשלח לחברי הוועדה, שם כן מצויינים תפקידיהם. עם זאת השוואת הרשימות אלה שמונו מול אלה שסיימו, מגלה פער. כל ועדה שהייתה רגישה לאוזן והעין הציבורית ועוסקת בעניין כה רגיש, הייתה מסבירה ברחל בתך הקטנה מהן הסיבות לפער האם מדובר באנשים שיצאו לגמלאות והוחלפו על-ידי אחרים, או שמא היו פרישות מהוועדה מסיבות אחרות כלשהן.

בהעדר ציון מדויק של השמות והתפקידים של אלה שנפלו בדרך, והעדר הסבר מפורט לסיבות, מעלה חשש מוצדק לפרישות של מחאה מסיבות כלשהן ועל כך חייבת הוועדה הסברים.

ועדת סילמן – מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה

התעלמות מדוח סלונים

בשנת 2008 הוגש לשר הרווחה, יצחק הרצוג, דוח ועדת הפרופסור ורד סלונים נבו מאוניברסיטת ב"ש, דוח צוות בדיקה בנושא: עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין דוח הרבה יותר ממוקד עם ACTION ITEMS הרבה יותר ברורים ומובהקים, ההרכב של ועדת סלונים היה דומה להרכב של ועדת סילמן (מבחינת בעלי התפקידים של חברי הוועדה) אך עשיר יותר לטעמי בנציגי רשויות מקומיות וכמובן לוועדת סלונים הייתה יו"ר על הנייר ובפועל, מה שכאמור לא היה לוועדת סילמן (אומר "הן" ומגבה ראשי, שאין זה כלל תחום התמחותו, הוא יו"ר ועדה רק על הנייר).

ועדת סלונים המליצה על כלים וכללים אשר יטייבו באורח משמעותי את הליך קבלת ההחלטות של מערך הרווחה ופקידות הסעד בהיבטים שהיו במוקד עבות הוועדה, טרם נזקקים הצדדים לסיוע משפטי, והרבה טרם מגיעים להחלטות שיפוטיות (למעט החלטות חרום קצובות בזמן), על מתן מעמד לבוחנים חיצוניים למערכת בכל היבטי המסוגלות ההורית, על איזון מראש, של הערכות והמסקנות לגבי המסוגלות ההורית, ניתוח האלטרנטיבות, וצמצומן או הצעת מכלול מהן / כמה מהן המיטיבים עם הילד, טרם ההגעה להכרעות שיפוטיות.

ועדת סלונים ממליצה העשרה של הצוות מחליט, הכללה של גורמים חיצוניים בלתי תלויים בו, שילוב ההורים והילדים באיסוף הנתונים המביאים להחלטה, מעשירים את החלופות פותחים את הראש, מאפשרים סיעור מוחות פחות טעון ואמוציונאלי, עם הרבה יותר פתיחות, מה שודאי יביא את הדיון בבית המשפט לדיון הרבה יותר עשיר, פורה, פחות טעון, עם מעורבות הרבה יותר עמוקה של בית המשפט בניתוח הנתונים, במינוי מומחים להשלמתם, בשיתוף הורים, גם אם יש להם מגבלות כלשהן בתהליך ובתוצאתו, ובמקביל בהורדת האחריות הבלתי אפשרית המוטלת על כתפי פקידות הסעד, שעודף סמכויותיהן, וחסר איזונן על-ידי גורמים נוספים הן הכשל העיקרי בפעולתן.

דוח סלונים התקבל על-ידי השר (הרצוג), מדובר להבנתי הבלתי מקצועית במסמך לתפארת, אך אינו מוזכר כלל ועיקר בדוח סילמן (לעומת זאת 4 דוחות אחרים לדעתי פחות עדכניים ולכן פחות רלוונטיים – מוזכרים) וכאשר בא תיקונצ'יק ב' לאחר ש"שילמנו" כל כך הרבה לתיקונצי'ק א' ואישרנו את חוות דעתו, חלה עלינו חובה לבחון בעין ענקית את ההמלצות של תקונצי'ק א', לרדת שוב לעומקן, ולהבין כיצד על-אף שחלפו מעט שנים, ההמלצות המאד רציניות של תיקונצ'יק א' לא מיושמות, ואף לא הוזכרו כלל בדוח של תיקונצ'יק ב' כאילו לא קיימות כלל.

וכאן עוסקים אנו בגורל אדם, הרחקת אם או אב מילדיהם, הרחקת ילדים מהוריהם, אנו עוסקים עם אנשים הנתונים בסערת רגשות, וכזו התעלמות מכזה מסמך איכותי מעוררת שיאי שיאם של חוסר אמון, ומשליכה בעצם את חוות דעתו של תיקונצ'יק ב' לפח הזבל של ההיסטוריה, גם אם יש בו טוב.

דוח סילמן ללא דוח סלונים הוא חמור בלי אתון

דוח סילמן מצר על שני תהליכים שהתגלגלו ככדור שלג עקב החלטות קודמות של המערכת –

1) ערוב תחומים בין "טיפול והערכה" ובין "טובת הילד" לרמה שניטשטשו הגבולות בין מצבים אותם יש לשקם במסגרת תוך ביתיות, לבין מצבים הדורשים שיקום או קורת גג במסגרת חוץ ביתית

2) סעיף 19 לחוק האפוטרופסות המאפשר לשופטים לזרוק בפועל את ההחלטה השיפוטית על כתפי פקידת הסעד באמצעות תסקיר המעוגן בחוק והמאפשר בפועל לשופט להפעיל ראש קטן ולהתכסת"ח באותו תסקיר, הדוח מעיד על עליה ניכרת בשימוש בכלי הזה, כי הוא נוח לשופטים, הוא בסמכותם, אך ככל שניתן להבין הוא לקוי, כלומר נוגד את טובת הילד, ומסתבר שאפילו שופטים הם עיוורים לגבי עצמם וניהול ההליך על ידם, לפחות חלקם, כל לפחות ניתן להסיק מן הדוח.

לשורש השורשים של היבטים אלה ולהיבטים אחרים, אף הם כבדי משקל מתייחסת כבר ועדת סלונים, ומציעה פתרונות מעשיים, פתרונות מניעתיים, פתרונות שיישומם העיקרי הוא לפני ההגעה להכרעה שיפוטית, האם הפתרונות שלה שגויים? היכן הם שגויים? איך נדע, דוח סילמן לא מזכיר כלל את דוח סלונים.

בריחה מאחריות של עובדים סוציאליים – המדינה אשמה

דוח סילמן מצר גם על בריחה של עובדים סוציאליים מקבלת אחריות, הדגש לדעתי בדוח סילמן הוא שגוי כי הוא מתמקד באלימות לכאורה לה חשופים העוסי"ם, אך אני יכול לומר לכם מתוך נגיעה משפחתית בתחום, שעוס"ים (אלה שאני מכיר לפחות) עושים מלאכתם נאמנה, לא חוששים מאלימות, בכל מקצוע יש סיכונים, גם במקצוע העו"ס, החשש הגדול הוא החשש להגיע לידי החלטה שגויה, למסקנה שגויה, החשש הוא לגרימת נזק תוך כדי השקעת מאמץ בל יתואר לעזור, וזו הסיבה לכן שהתור של העובדות בסוציאליות ההופכות לפקידות סעד אינו גדול, ולכן שחיקתן של פקידות הסעד כה גדולה, כי מדינת ישראל על כל מנגנוניה מפקירה את פקידות הסעד, מפקירה אותם על-ידי מתן עודף סמכויות, בהעדר כל גורם אחר המוכן לשאת באחריות, ודוח סלונים יד ביד עם דוח סילמן נותנים מענה ולו חלקי לבעיה בעוד שדוח סילמן בפני עצמו רחוק מאוד מלתת מענה.

מי שמתנהג באלימות כלפי פקידות הסעד אלה אינם ההורים או אינם בעיקר ההורים שלילדים מורחקים, זוהי מדינת ישראל בכך שהיא מממנת מספר כה מועט של פקידות סעד, בכך שהיא לא מחייבת ומממנת תחלופה חיונית בתפקיד הכל כך שוחק הזה (השלב המוגדר כ"הוצאה לפועל" אשר ועדת סלונים ממליצה להגבלת כהונה בו של שנה אחת), בכך שהיא מטילה על כתפיהן את כל האחריות אשר החוק, במקור, רצה להפיל על מגוון דיסציפלינות בעיקר השופטים.

האויב של פקידת הסעד הוא עודף הסמכויות שלה, המלווה בעודף ניכר של אחריות, כי כל שותפיה האחרים של פקידת הסעד, משחקים ראש סיכה ובורחים מאחריות, ואפילו כאשר ההורים מבקשים לקחת אחריות, אפילו לכאורה, מדירים אותם, ממדרים אותם, מייאשים אותם, אוטמים את האוזניים מולם – וועדת סלונים נותנת דעתה לצורך בשינוי גם שם, מדובר הרי בילדים שלהם, ובטובת הילדים שלהם, אשר עדיפותה הראשונה, לכל הדעות היא המסגרת המשפחתית השלמה ככל הניתן.

תוספת לשני הדוחות – ניסיון בין לאומי

דומני ששני הדוחות לוקים בחוסר ההתייחסות שלהם לצורך חיוני להקמתו של כלי מינוף פתרונות לבעיות האקוטיות של הנושאים בהם עסקו הוועדות, והוא מחקר מתמשך בין לאומי, וקשר שוטף עם האקדמיה, לאיתור הזדמנויות וסיכונים בתחום האמור ובהתבסס על ניסיון בין לאומי הן מעשי והן תיאורטי.

בכל פינה בעולם, החל באפריקה הענייה והנידחת וכלה בעשירות שבמדינות העולם, קיימת התמודדות עם הבעיות האלה, קצת יותר בהצלחה או קצת פחות, ואין שום סיבה לשלם את מלוא שכר הלימוד בכל פינה בעולם, אנו חייבים בצוות מקצועי המשלב את פקידי המשרד ומומחים מהאקדמיה, אשר ישאב אל תוכו את מה שקורה בעולם בתחום, ויהיה גורם סולל דרך בהתאמת ההצלחות אלינו, ובמניעת כניסה לפתרונות שכשלו כבר במקומות אחרים.

אלימות מילולית של פקידי רווחה, גם הבכירים – נוגדת את יסודות עבודת רשויות הרווחה

קחו את כל אלה, ועיינו בהתבטאויותיו של מנכ"ל הנכבד של משרד הרווחה המציפות כעת את האינטרנט, בעקבות הפרסום הרב המלווה את המעצר של בלוגרית אשר לדעתה מערך הרווחה ובראשו המנכ"ל מתנכל לה, אשר כל חטאה הוא בכך שפרסמה מידע על כבוד המנכ"ל ירום הודו, ותבינו שראויה החלפתו המיידית של מנכ"ל משרד הרווחה באדם שיכול להוציא את המשרד מקשייו המתגברים ולא אחד שיביא להתחפרות ולשקיעה עקב מתן גיבוי לכל הדורש תיקון במשרד, בסגנון ההגנה הטובה ביותר מפני הציבור היא תקיפה רבתי של הציבור.

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה

אוקטובר 2012 – נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס - יזם ישיבה עם צמרת הפרקליטות והמשטרה נגד מחאות לגטימיותהשבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'.

פגישת השופטים וצמרת הפרקליטות והמשטרה נבעה בעקבות הפגנות הורים שנמנע מהם לראות את ילדיהם, מול בתי שופטים לענייני משפחה. הורים אלו אזרחים ללא רבב, אינם פוגשים את ילדיהם בעקבות גירושים וסברות  רשויות הרווחה כי ילדיהם בסיכון. בפגישה נדונו מציאת כלים משפטיים שיאפשרו לאסור על קיום הפגנות ומחאות בקרבת בתי שופטים.

בעבר ההורים פנו בהליכים מקובלים למשרד הרווחה והוקמה ועדת סלונים נבו שמצאה ליקויים מהותיים בעבודת משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה.  בדו"ח שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין  לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות קודמות אולם לא יושמו. גם מסקנות דו"ח סלונים נבו לא יושמו.

זכות הורים וילדים להיפגש הנה זכות יסוד טבעית, מכובדת באמנה בינלאומית לזכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל מזה שני עשורים אך טרם חוקק חוק למימוש האמנה. עיכוב בחוק נובע מחששם של גורמי רווחה לחשיפת מעורבותם בענייני ילדים וצמצומה. בישראל שיעור מרכזי קשר, פנימיות ומסגרות רווחה אחרות עולה עשרות מונים על אלו בעולם ורשויות הרווחה חוששים מפגיעה בתעשייה המספקת להם עבודה.

ההורים פעלו בהדרגתיות ע"פ חוק ורוח הדמוקרטיה לתיקון העיוות של פקידי סעד העובדים ללא סדרי דין, בחיסיון, אינם כפופים לדיני ראיות ומקבלים סמכויות סטטוטוריות מבתי המשפט על ערכאותיהם השונות לקבוע גורל משפחה.

נשאלת השאלה האם הנשיא אשר גרוניס פעל בדרך דומה למיגור הפגנות הורים אלה מול בתי השופטים. גרוניס פנה למשטרה בערוץ לא מקובל מעין ישיבה ל"גיבוש כלים משפטיים לאסור הפגנות מול בתי שופטים", שתוצאותיה היו עיכובים לחקירה, מעצרים, ושחרורם של כעשרה הורים. המשטרה הרי יודעת את עבודתה ומתייחסת בחומרה לכל פגיעה בעובדי ציבור ושופטים. אילו רצה גרוניס לשנות מדיניות יחס האזרח לשופטים או שינוי חקיקה האוסר הפגנות מול בתי שופטים המקום הוא בית המחוקקים או נבחרי הציבור, כפי שעשו ההורים. התנהגותו של גרוניס מעלה תהיות האם בעלי כוח נוספים ברשות השופטת או המבצעת פועלים בדרך דומה נגד קבוצה או פרט אשר התנהגותם או מעשיהם החוקיים אינם לרוחם.

קישורים:

השופטת אספרנצה אלון. הביקורת על השופטים - וגם עליה - לגיטימית ומוצדקת

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה

אוקטובר 2012 – נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס - יזם ישיבה עם צמרת הפרקליטות והמשטרה נגד מחאות לגטימיותהשבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'.

פגישת השופטים וצמרת הפרקליטות והמשטרה נבעה בעקבות הפגנות הורים שנמנע מהם לראות את ילדיהם, מול בתי שופטים לענייני משפחה. הורים אלו אזרחים ללא רבב, אינם פוגשים את ילדיהם בעקבות גירושים וסברות  רשויות הרווחה כי ילדיהם בסיכון. בפגישה נדונו מציאת כלים משפטיים שיאפשרו לאסור על קיום הפגנות ומחאות בקרבת בתי שופטים.

בעבר ההורים פנו בהליכים מקובלים למשרד הרווחה והוקמה ועדת סלונים נבו שמצאה ליקויים מהותיים בעבודת משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה.  בדו"ח שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין  לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות קודמות אולם לא יושמו. גם מסקנות דו"ח סלונים נבו לא יושמו.

זכות הורים וילדים להיפגש הנה זכות יסוד טבעית, מכובדת באמנה בינלאומית לזכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל מזה שני עשורים אך טרם חוקק חוק למימוש האמנה. עיכוב בחוק נובע מחששם של גורמי רווחה לחשיפת מעורבותם בענייני ילדים וצמצומה. בישראל שיעור מרכזי קשר, פנימיות ומסגרות רווחה אחרות עולה עשרות מונים על אלו בעולם ורשויות הרווחה חוששים מפגיעה בתעשייה המספקת להם עבודה.

ההורים פעלו בהדרגתיות ע"פ חוק ורוח הדמוקרטיה לתיקון העיוות של פקידי סעד העובדים ללא סדרי דין, בחיסיון, אינם כפופים לדיני ראיות ומקבלים סמכויות סטטוטוריות מבתי המשפט על ערכאותיהם השונות לקבוע גורל משפחה.

נשאלת השאלה האם הנשיא אשר גרוניס פעל בדרך דומה למיגור הפגנות הורים אלה מול בתי השופטים. גרוניס פנה למשטרה בערוץ לא מקובל מעין ישיבה ל"גיבוש כלים משפטיים לאסור הפגנות מול בתי שופטים", שתוצאותיה היו עיכובים לחקירה, מעצרים, ושחרורם של כעשרה הורים. המשטרה הרי יודעת את עבודתה ומתייחסת בחומרה לכל פגיעה בעובדי ציבור ושופטים. אילו רצה גרוניס לשנות מדיניות יחס האזרח לשופטים או שינוי חקיקה האוסר הפגנות מול בתי שופטים המקום הוא בית המחוקקים או נבחרי הציבור, כפי שעשו ההורים. התנהגותו של גרוניס מעלה תהיות האם בעלי כוח נוספים ברשות השופטת או המבצעת פועלים בדרך דומה נגד קבוצה או פרט אשר התנהגותם או מעשיהם החוקיים אינם לרוחם.

קישורים:

השופטת אספרנצה אלון. הביקורת על השופטים - וגם עליה - לגיטימית ומוצדקת

הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון נגד האבא גיא שמיר – אוגוסט 2012 – מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים..

השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר – בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים – יולי 2008 – ע"א 4332/08 – מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר. הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת. הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר…

    הונאות וסכנות בתי משפט לענייני משפחה ונוער – ואיגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל

    דברים שיש להאמין בהם ע"פ שיטת הרמב"ם (רבי משה בן מימון)

    במאה ה-12 לספירה כתב הרמב"ם גדול הפוסקים וחכמי ישראל עליו נאמר ממשה (רבנו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות (עבודת כוכבים – עכו"ם) ומזל .

    בפתח דבריו כותב הרמב"ם בבהירות על דברים שראוי להאמין בהם:

    "דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים:

    הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. (היגיון, הסקת מסקנות).

    והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו.
    (ראיות, עובדות מוצקות)

    והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים.
    (נביאים וצדיקים גמורים, אינם מאז חורבן בית המקדש)

    וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר:
    שזה האמנתי בו מפני הקבלה,
    וזה האמנתי בו מפני ההרגשה,

    וזה האמנתי בו מפני הדעה.


    אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד,טו]
    ".
    (סוף ציטוט)

    בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים וגומעים הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מהרווחה ביודעם כי אלו דברים לא בדוקים ולא אמינים

    מאז עברו כ- 800 שנה, ומתברר שרבים מנכבדי מדינת היהודים, שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים מוצא פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה כסוף פסוק, וחורצים גורלות של אזרחים.

    בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין נכתב כי בתי המשפט מקבלים מוצא פיהם של פקידי הסעד כ'תורה מסיני': "כיום מהווה התסקיר "סוף פסוק" ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן. הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות – עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה – שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית".

    וזאת למרות שפקידי הסעד כותבים תסקירים לא אמינים: "בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע"ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".

    מה כתב הרמב"ם על הסכנות באותם "מומחים" המפריחים טענות ודעות לא בדוקות
    "וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם.
    ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים.
    ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו".

    מה התוצאות בימינו עקב מחדלי בתי משפט לענייני משפחה ונוער ורשויות הרווחה
    אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין ועוד דוגמאות רבות אחרות.

    מדוע בתי משפט לענייני משפחה ונוער גומעים הבלי פיהם של פקידי הסעד וחורצים חייהם של אזרחים רבים מבלי לבדוק.
    שופטי בתי משפט אינם פתאים. מעשיהם נעשים בכוונה ומודעות מלאה. שופטי בתי המשפט רוצים שקט. השופטים מודעים לנזק העצום לפרט למשפחה לחברה ולמדינה שהם גורמים בכך שהם חורצים גורלות של אנשים על סמך מידע לא אמין מרשויות הרווחה, אך הם פוחדים מביקורת רשויות הרווחה. הם יודעים כי משפחה מוחלשת לא תוכל להתמודד מולם ולבקר את חוסר הצדק וההיגיון בהחלטותיהם, ולכן הם פוסקים ע"פ מה שפקידי הסעד מכתיבים להם.

    קישורים:

    הונאות וסכנות בתי משפט לענייני משפחה ונוער – ואיגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל

    דברים שיש להאמין בהם ע"פ שיטת הרמב"ם (רבי משה בן מימון)

    במאה ה-12 לספירה כתב הרמב"ם גדול הפוסקים וחכמי ישראל עליו נאמר ממשה (רבנו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות (עבודת כוכבים – עכו"ם) ומזל .

    בפתח דבריו כותב הרמב"ם בבהירות על דברים שראוי להאמין בהם:

    "דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים:

    הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. (היגיון, הסקת מסקנות).

    והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו.
    (ראיות, עובדות מוצקות)

    והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים.
    (נביאים וצדיקים גמורים, אינם מאז חורבן בית המקדש)

    וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר:
    שזה האמנתי בו מפני הקבלה,
    וזה האמנתי בו מפני ההרגשה,

    וזה האמנתי בו מפני הדעה.


    אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד,טו]
    ".
    (סוף ציטוט)

    בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים וגומעים הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מהרווחה ביודעם כי אלו דברים לא בדוקים ולא אמינים

    מאז עברו כ- 800 שנה, ומתברר שרבים מנכבדי מדינת היהודים, שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים מוצא פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה כסוף פסוק, וחורצים גורלות של אזרחים.

    בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין נכתב כי בתי המשפט מקבלים מוצא פיהם של פקידי הסעד כ'תורה מסיני': "כיום מהווה התסקיר "סוף פסוק" ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן. הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות – עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה – שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית".

    וזאת למרות שפקידי הסעד כותבים תסקירים לא אמינים: "בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע"ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".

    מה כתב הרמב"ם על הסכנות באותם "מומחים" המפריחים טענות ודעות לא בדוקות
    "וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם.
    ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים.
    ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו".

    מה התוצאות בימינו עקב מחדלי בתי משפט לענייני משפחה ונוער ורשויות הרווחה
    אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין ועוד דוגמאות רבות אחרות.

    מדוע בתי משפט לענייני משפחה ונוער גומעים הבלי פיהם של פקידי הסעד וחורצים חייהם של אזרחים רבים מבלי לבדוק.
    שופטי בתי משפט אינם פתאים. מעשיהם נעשים בכוונה ומודעות מלאה. שופטי בתי המשפט רוצים שקט. השופטים מודעים לנזק העצום לפרט למשפחה לחברה ולמדינה שהם גורמים בכך שהם חורצים גורלות של אנשים על סמך מידע לא אמין מרשויות הרווחה, אך הם פוחדים מביקורת רשויות הרווחה. הם יודעים כי משפחה מוחלשת לא תוכל להתמודד מולם ולבקר את חוסר הצדק וההיגיון בהחלטותיהם, ולכן הם פוסקים ע"פ מה שפקידי הסעד מכתיבים להם.

    קישורים:

    ועדת תסקירים – בית משפט שדה ל"מטופלי" רשויות הרווחה

    מאי 2010 – דע/י כי רשות הרווחה ה'מטפלת' בך ובמשפחתך לא תתחשב בדעתך, ומה שתכפה עליך ב'טיפול' יגרום לך וליקיריך סבל ועגמת נפש.

    פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט (חוק הסעד – סדרי דין) לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים.

    במקרים של תסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים בלשכת רווחה ברשות מקומית ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15 , שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר,פסיכולוג/ פסיכיאטר ילדים.
    וועדת התסקירים כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.

    ההורים משתתפים בחלק מדיוני ועדת התסקירים. ובהסכמה משותפת ניתן להם להביא את עורכי הדין שלהם כמשקיפים. תיעוד דיוני ועדת התסקירים אינו מוגש למשפחה.

    פקיד הסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה הרואה בהמלצות התסקיר סוף פסוק. לאחר הכנת התסקיר ועדת התסקירים סיימה תפקידה.
    .
    ועדת סלונים נבו על פקידי סעד לסדרי דין – ליקויים מהותיים – מאי 2009

    ועדת פרופ. ורד סלונים נבו הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד
    וועדת סלונים התייחסה לוועדת התסקירים ומצאה כי "בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
    וועדת סלונים המליצה על מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד אולם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יפנה לבית המשפט בו נדון עניינו ויתלונן על פקיד הסעד.

    העדר פרקטיות – חפירות ודיונית מתישים ומזיקים בוועדת תסקירים
    בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות בוועדת תסקירים: סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד.

    בג"צ דחה עתירתה של אם להיות מיוצגת בוועדת תסקירים – מאי 2010

    השופט יורם דנצינגר טען כי ההורים יהיו מיוצגים בבית המשפט, וכן על מנת למנוע ביורוקרטיה וסחבת, אך החלטת השופט דנצינגר מתעלמת מהמציאות בשטח שבה בית המשפט רואה בהמלצת פקיד הסעד (ועדת תסקירים) סוף פסוק, וועדת התסקירים ממילא ביורוקרטית, מול ההורים יושבים כ-10 "מומחים" המחליטים פה אחד על גורל המשפחה.

    השופט דצנינגר דחה את העתירה בנימוק ולפיו לעותרים סעד חלופי: "תסקיר פקיד הסעד נערך בהתאם לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תסקיר זה, אף שאינו בגדר "חוות דעת מומחה" כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ייבחן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו. בנסיבות אלה, ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו – עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. מבקשתם של העותרים מיום 12.4.2010 עולה לכאורה כי פנייתם בעניין לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה, ועל כן ככל שברצונם להשיג על החלטה זו – יש לעשות זאת באמצעות פנייה מתאימה לערכאת הערעור".

    השופט דנצינגר ממשיך ומציין כי: "יוער כי נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי". "הרציונאלים לכך", מציין השופט, הינם "שיקולי יעילות וטעמי חסכון במשאבים שיפוטיים, מניעת סחבת מיותרת והתמשכות של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, ובירור מחלוקת עובדתיות בפני הערכאה הדיונית לה הכלים המתאימים ביותר לכך. אוסיף כי כאשר ברקע הדברים מצוי קטין אשר טובתו היא הקו המנחה בהחלטה שלגביה התבקש התסקיר, התכלית של ייעול ההליך ומניעת התמשכותו מקבלת משנה תוקף".

    ועדת התסקירים ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15

    קריטריונים לכינוס ועדת תסקירים
    1. קושי להגיע לאבחון – צוות רב מקצועי מסייע באבחון המערכת המשפחתית
    2. צורך לגבש תוכנית טיפולית למשפחה – הצוות מסייע בגיבוש התוכנית ובהמלצות לערכאה המשפטית.
    3. קושי של המשפחה לשתף פעולה עם פקיד הסעד ולקבל את סמכותו.
    4. סיוע לפקידי הסעד בגיבוש המלצות לערכאה המשפטית.
    5. סיוע לפקיד הסעד במקרים קשים ומורכבים.
    6. סיוע לפקיד הסעד במקרים בהם ניתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
    7. במקרים בהם קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין.
    8. במקרים בהם מדובר, עפ"י התרשמות פקיד הסעד, בילדים בסיכון ובבדיקת הצורך במעורבות של פקיד סעד לחוק הנוער, ו/או ועדת החלטה בתהליך הכנת תסקיר.

    המשתתפים בועדת התסקירים – חברים קבועים
    – מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמו
    – פקיד סעד מחוזי לסדרי דין – מומלץ
    – יו"ר הועדה – פקיד סעד לסדרי דין הבכיר במחלקה לשירותים חברתיים
    – פסיכולוג ילדים, או ייעוץ פסיכיאטרי – מומלץ.
    – פקיד הסעד לסדרי דין (מציג המקרה).
    – מדריך ראש צוות (של פקיד הסעד המציג) – מומלץ.
    .
    משתתפים מוזמנים (בהתאם לכל מקרה)

    – ההורים
    פקיד סעד לחוק הנוער
    עובד סוציאלי המטפל במשפחה
    – אנשי חינוך, אנשי בריאות, אנשי טיפול נוספים – אלה ימסרו את המידע אך לא ישתתפו בדיון.
    – ידיד/פסיכולוג – כמלווה לאחד ההורים.
    – ילדים או בני משפחה אחרים – עפ"י שיקול דעת.

    הזמנת המשפחה לדיון
    הזמנת המשפחה תיעשה בכתב בצירוף דף מידע על ועדת תסקירים (נספח ח') ההורים יוזמנו ביחד – מתוך ראיית הצורך והאפשרות לחיזוק ההורות וקבלת האחריות המשותפת לגורל הילדים. ההתייעצות והדיון ההמשכי בוועדה יבוצע בנוכחות או ללא נוכחות ההורים בהתאם לשיקול דעת חברי הועדה. תוצאות הדיון וההמלצות יימסרו למשפחה. עורכי הדין מטעם כל אחד מההורים יוכלו להשתתף בדיון רק בהסכמת שני ההורים, וזאת במעמד של משקיפים.

    המועדים לקיום ועדות התסקירים
    ועדת התסקירים תתכנס בקביעות ו/או לפי הצורך. כאשר קיימות פניות דחופות, מעבר למועדים המתוכננים, ייעשה מאמץ לכנס את חברי הועדה.

    תיעוד דיוני ועדת התסקירים
    בתום הדיון בוועדת התסקירים יסוכמו עיקרי הדיון וההמלצות, יצוינו שמות ותפקידי המשתתפים. סיכום זה יחסר למשפחה ויתויק בתיק המשפחה ובמידת הצורך גם לבית המשפט/בית הדין.

    קישורים:

    פקידת סעד לסדרי דין, תסקיר, בית משפט לענייני משפחה