תלונה נגד עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה

שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה וצביעות למדיניות רווחה דורסנית והרסנית

ספטמבר 2014 – דרכי רמיה וצביעות שר הרווחה מאיר כהן, מצד אחד מרח את הציבור בוועדת סילמן שנועדה כביכול לקבוע יחס הוגן למשפחות אומללות שרשויות הרווחה תולשות ילדיהן מבתיהן, מצד שני נותן מאיר כהן גיהוי מלא לרשויות הרווחה המבזות את ועדת סילמן.
גם אם זה לא יעזור. הגשתי תלונה.

לכבוד:
מר מאיר כהן, ח"כ
שר הרווחה
רח' קפלן 2, קרית בן גוריון, ירושלים

א.נ.,
הנדון: תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה

מוגשת בזו תלונה נוספת נגד לשכת רווחה פתח תקוה.
1. ביום 24.4.14 מנעה עו"ס יהודית פינקלשטיין מהח"מ לייצג את לקוחו, XXXX, בישיבת ועדת החלטה.
2. הנ"ל דרשה כי הח"מ לא ידבר בועדה מטעם לקוחותיו.
3. אציין כי בסעיף 6 למסקנות ועדת סילמן הובטח "הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד" (שמם החדש של ועדות ההחלטה).
4. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות".
5. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי ועדת ההחלטה אינה ועדה משפטית.
6. עו"ס יהודית פינקלשטיין פגעה בזכויות הכי בסיסיות של הורים.
7. לצערי גיביתם את ההתנהלות של עו"ס יהודית פינקלשטיין. בתשובה לתלונתי, במכתב גב' שושנה שרי ג'יבלי מיום 18.6.14 בו נאמר מניעת השתתפות עו"ד בועדת החלטה היא "בהתאם לנהלים ולהנחיות של הוראת התע"ס 8.9 בנושא ועדות תכנון טיפול". גב' ג'יבלי טענה כי ועדת תכנון טיפול "הינה ועדה מקצועית ולא ועדה משפטית". גב' ג'יבלי טענה כי "דו"ח ועדת סילמן טרם יושם ולפיכך המחלקות פועלות בהתאם להוראות התע"ס".
8. אדגיש, טענות גב' ג'יבלי הם גיבוש של שטויות. ועדת תכנון טיפול היא ועדה משפטית.
9. אלא שהגיבוי שנתתם מהווה קרקע פוריה להתנהלות בלתי חוקית.
10. ביום 14.9.14 בבוקר ביטלה מחלקת הרווחה בפתח תקווה ישיבת ועדת החלטה שהיתה קבועה לשעה 13:00 משום כוונת הח"מ להשתתף בישיבה במסגרת תפקידו.
11. הישיבה בוטלה לאחר שהלקוח הודיע (באומץ) שהוא מתכוון להגיע עימי, וזאת לאחר שביום 9.9.14 הודיעה עו"ס מור ישי אברי ללקוח: "״אל תבוא עם עורך הדין שלך, הוא לא סימפטי. הוא יכול לבוא רק בתור אורח״.
12. כבוד השר, מעולם לא התיימרתי להיות סימפטי, לא כלפיך ולא כלפי אף אחת מעובדות הרווחה. אני מבצע את תפקידי, בלא מורא ובהגינות המלאה והראיה מספר הילדים שהחזרתי להוריהם.
13. כבוד השר, מחלקת הרווחה של עירית פתח תקווה ביזתה אותך ואת מנכ"ל משרדך ושמה אותכם ואת דבריכם בעניין ועדת סילמן ללעג ולקלס.
14. כפי שכבר כתבתי, התנהגות מחלקת הרווחה בפתח תקוה אינה חריגה בנוף מחלקות הרווחה ברחבי הארץ.
15. התפיסה כאילו ועדת החלטה אינה ועדה משפטית היא תפיסה מעוותת ולא נכונה. אמר כבר נשיא אחד של בית המשפט העליון בעבר "מלוא כל הארץ משפט".
16. אדוני השר, היה ברור לי שדו"ח ועדת סילמן לא ייושם והנה בדבר הכי פשוט שאינו מזקיק תקציבים, הוא לא מיושם. הרי יכולת לשנות את נוהלי המשרד מזמן. בשביל זה לא צריך את אישור הכנסת.
17. התנהלות המשרד בראשותך, הנותנת גיבוי לפגיעה בזכות האלמנטרית של הורים להיות מיוצגים, הינה לא פחות מפארסה אחת גדולה.
18. הנך נדרש לפתוח בבירור התלונה בהתאם לחוק.

בכבוד רב,

יוסי נקר, עו"ד

העתק: עו"ד דורון ברזילי- ראש לשכת עורכי הדין – הגיע הזמן לעמדה ברורה של הלשכה בעיניין.
עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת נזקקות ורווחה – לשכת עורכי הדין
מר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה

14.09.2014 – עו"ד יוסי נקר דף פייסבוק – תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה

יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה – אלימות בירוקרטית נגד הורים ובאי כוחם בועדות החלטה

יוסי סילמן – פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק

יולי 2014 – בתחילת תפקידו לא נענה יוסי סילמן לזעקת נפגעי משרד הרווחה מאחר ולמד התחום ועסק בדוח "ועדת סילמן" שפרסם המשרד בפברואר 2014 בנושא הוועדות לתכנון, טיפול והערכה ("ועדות ההחלטה") להוצאת ילדים מביתם.
 מסקנות הוועדה לא רק שלא יושמו, אלא בדיקה של האגודה לזכויות האזרח מצאה חוסרים במסקנות הוועדה וליקויים חמורים בתלישת ילדים מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה תוך רמיסת זכויות האזרח וכבודו.

יוצא אפוא כי רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה ומפקירות אותם במסגרות מופרטות ללא פיקוח, וללא זכויות.

להלן זעקת עו"ד לקוחה נפגעת משרד הרווחה ליוסי סילמן ברשת הפייסבוק בעניין בנה. יוסי סילמן מתחמק מלסייע ומתרץ כי משרד הרווחה "עובד ימים כלילות" ו"זה לא הזמן לעסוק בזה" מאחר והפניה נעשתה לסילמן בסטטוס פיסבוק שבו כתב על החמאס.

יוסי סילמן - פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק

שר הרווחה מאיר כהן מציג מסקנות ועדת סילמן

ביקורת נוקבת האגודה לזכויות האזרח לדוח "הוצאה של ילדים למסגרות חוץ – ביתיות ונושא הסדרי הראייה" של משרד הרווחה

שר הרווחה מאיר כהן - תלישת ילדים בכפייה מבתיהם בניגוד לחוק ולכללים

זהירות – משרד הרווחה ארגון פשיעה
מאי 2014 – ביקורת נוקבת של האגודה לזכויות האזרח לדוח "הוצאה של ילדים למסגרות חוץ – ביתיות ונושא הסדרי הראייה" – הסדרת פעולת הוועדה לתכנון טיפול והערכה

דיון שהתקיים בוועדה לזכויות הילד, הציגו נציגי משרד הרווחה דוח "ועדת סילמן" שפרסם המשרד בפברואר 2014 בנושא הוועדות לתכנון, טיפול והערכה ("ועדות ההחלטה") להוצאת ילדים למסגרות חוץ-ביתיות וטיפול בילדים בסיכון, להן סמכויות נרחבות – בכוחן להמליץ על הוצאת ילדים מחזקת הוריהם והעברתם לפנימיות, למשפחות אומנה ואפילו לאימוץ – ומזה עשרות שנים נשמעת ביקורת מקצועית וציבורית חריפה על עבודתן.

עו"ד משכית בנדל מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן

הערות האגודה (לקישור מסמך ההערות הקלק כאן), שנוסחו בהמשך לפגישה עם מנכ"ל משרד הרווחה,  יוסי סילמן, נוגעות למספר היבטים חסרים או כאלו שיש לחדד בהמלצות הנקובות בדוח:
1. עיגון פעולות הוועדות בחקיקה מסמיכה (ראה מסמך מבקר המדינה בנושא). כיום, הוועדות פועלות ללא הסמכה בחוק ובהתבסס על הנחיות מינהליות בנות כמעט 20 שנה, שגם הן אינן מיושמות במלואן (תע"ס 8.9). לטעמנו, הסמכויות הנתונות לוועדות הן מסוג "הסדרים ראשוניים" ועל כן יש חובה לעגנן בחקיקה ראשית. בחקיקה זו יש לעגן את מעמדן של הוועדות כבית דין מנהלי לפי חוק בתי דין מנהליים, ולהחיל עליהן את מלוא הכללים החלים על גופים "מעין שיפוטיים". יש לקבוע מפורשות בחקיקה את סמכויותיהן של הועדות; את הכללים לפעולתן; את המעמד שיינתן להחלטותיהן ולפרוטוקולים של דיוניהן בהליך משפטי עתידי; ואת זכויותיהם להליך הוגן של ההורים ושל הילדים שעניינם נדון בפניהן. עד שתושלם החקיקה בכנסת, יש לקבוע תקנות עבודה סוציאלית (תע"ס) חדשות ברוח זו.
2. עיגון כללים מפורטים להבטחת הליך הוגן.

כיום, הורים מגיעים להליך שעשוי לקבוע בסופו של דבר כי ילדיהם יוצאו ממשמורתם, מבלי שידוע להם מראש מהם הטיעונים התומכים בעמדה זו ועל אילו עובדות היא מתבססת; מבלי שיתאפשר להם להיערך מראש כדי להציג טיעונים סותרים או להגיש תכנית טיפול משלהם; מבלי שמתאפשר להם ייצוג; וללא אפשרות לערר על החלטות הוועדה, למעט באמצעות פנייה לבית המשפט.
כדי להבטיח הליך הוגן יש לעגן כמה עקרונות, ובהם: חובת עריכת פרוטוקול מלא לדיונים; חובת מתן ייצוג משפטי להורים ולילדים; חובה לשמוע את עמדת הילד; זכות לעיין בכל החומרים שיוצגו בפני הוועדה לפני הדיון; זכות להציע תכנית טיפול חלופית מטעם ההורים ולהציג חוות דעת מטעמם; חובת מתן תרגום סימולטני כשזה נדרש; וכן הזכות לערור על החלטת הוועדה.

3. יש לקבוע כללים בדבר הפרדה מוחלטת בין הגורמים המטפלים במשפחה במערכת הרווחה לבין חברי הוועדה, שהם כאמור בעלי תפקיד מעין שיפוטי. זאת, על מנת לאפשר למשפחה המטופלת להביע את עמדתה בחופשיות ומבלי חשש ועל מנת לשמור על עצמאות שיקול הדעת של חברי הוועדה.
4. כינון מנגנונים המבטיחים שקיפות ובקרה על עבודת הוועדות. כיום לא קיימים נתונים בסיסיים על עבודת הוועדות. כיוון שהדיון בהן הוא חסוי, אין דרך להתרשם מעבודתן ולבקרה. על כן, יש לקבוע מנגנון איסוף מידע סטטיסטי אנונימי, ממנו ניתן יהיה ללמוד על מספר הוועדות שהתכנסו, על מספר הקטינים שעניינם נדון בפני הוועדות, לנתח את החלטות הוועדות ועוד. נוסף על כך יש למנות נציבות לתלונות הציבור במשרד הרווחה, שתפרסם דוח שנתי.

5. הגבלת ההליכים בזמן: כאמור, לעמדתנו, ההסדרים שמציע הדוח רלוונטיים בעיקר למקרה שבו לא נשקפת סכנה מיידית לקטין. לפיכך, אין מניעה ואף רצוי, כי החלטה בדבר דרכי טיפול בקטין תישקל בכובד ראש תוך מתן מקום למגוון דעות שיכולות להשפיע על ההחלטה ובפרט לאלו של ההורים והקטין. עם זאת, על רקע ההליך המדורג המותווה בדוח – שיש ויכלול חמישה שלבים: ועדה לתכנון טיפול והערכה, ועדה להגנת הילד, ועדת ערר, דיון חוזר בוועדה להגנת הילד ופנייה לבית משפט – ונוכח החשיבות שיש במנגנון אפקטיבי, יש להגביל בזמן את שלבי ההליך. על כן לטעמנו יש להגדיר מראש את הזמנים לכינוס וועדה, פרק הזמן בו תדוןבמקרה שהובא לפניה, פנייה לערר, זמני הדיון בערר, פרסומי ההחלטות וכדומה.

6. קבלת חוות דעת ותסקירים מגורמים חיצוניים למערכת הרווחה: כיום, מקובל כי בשלבים שונים של ההליך, ולעיתים קרובות לקראת דיון בוועדה לתכנון, טיפול והערכה, מתבקשות חוות דעת של יועצים חיצוניים למערכת. בד"כ מדובר בגורמים קבועים עימם עובדת לשכה לשירותים חברתיים באזור מסוים, ולפיכך הבחירה בהם נעשית על ידה. כאשר משפחה מופנית לביצוע הערכה על ידי גורם כלשהו מטעם מערכת הרווחה, יש והדבר יוצר התנגדות מובנית שכן גורם זה נתפס כחלק מהמערכת. לטעמנו על משרדך להקים מאגר ארצי של בעלי מקצוע ומכונים ויש לאפשר למשפחה לבחור את הגורם שיבצע את ההערכה מתוך המאגר. דבר זה יאפשר למשפחה לחוש שליטה כלשהי על התהליך וינטרל במידת האפשר את התנגדות המובנית האמורה.

 ההפרדה בין שתי הוועדות:

א. המבנה המוצע כולל שתי אינסטנציות שעשויות להיות משלימות זו לזו (למשל כאשר עניינו של ילד נדון קודם בוועדה לתכנון טיפול). לטעמנו, יש לוודא הפרדה מוחלטת של שיקול הדעת (במובחן מן הידע) בין שתי הוועדות. משמע הדבר הוא, כי העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה, ו2או כל בעל מקצוע אחר שלקח חלק בוועדה לתכנון טיפול, יוכלו ואף יצטרכו להביע את עמדתם בפני הוועדה להגנת הילד, אבל הם לא יוכלו לקחת חלק בהחלטתה. בניגוד לאמור בדוח, לטעמנו אין להתיר את נוכחות העו"סית המטפלת במשפחה לאורך כל דיוני הוועדה, אלא לשם מתן חוות דעת כאמור או בדיונים מסוימים שבהם נוכחותה נחוצה, מן הנימוקים הבאים.

ב. העקרון שאוסר על גורמים המטפלים לקחת חלק בהחלטת הוועדה נובע מהגדרתה של הוועדה להגנת הילד כגוף "מעין שיפוטי" ובהתאם הכללים החלים על גוף כזה בנוגע לעצמאות שיקול דעתו. עקרון מוסכם הוא שבדרך כלל טובת הילד היא לחיות בחיק משפחתו. על כן, כצעד ראשון, על הוועדה להגנת הילד לשוב ולבחון ברצינות, את אפשרויות שיקום המשפחה וטיפול במסגרת הקהילה וכן לאפשר למשפחה לשקול מחדש את נכונותה לקבל על עצמה תכנית טיפול. לעומת זאת, הגורמים המטפלים במשפחה כבר גיבשו את עמדתם בנדון, מן הסתם, כיוון שהדיון בעניינו של ילד מגיע לוועדה רק אם להשקפתם הטיפול בקהילה כשל או אינו רלוונטי. נימוק נוסף נוגע ליחסי המרות והתלות בין העו"ס המטפל ובין המשפחה, בפרט בנסיבות אלו, של פיקוח על הטיפול בילדים. על רקע זה, מניעת נוכחות רציפה של הגורמים המטפלים בדיונים הכרחית על מנת לאפשר להורים ולילד להביע את עמדתם בחופשיות ובין השאר לבטא את ביקורתם על אופן הטיפול במשפחה בשלבים קודמים וללא שהגורמים המטפלים במשפחה נוכחים בחדר.

ג. החובה להפעיל שיקול דעת עצמאי משמעה גם, כי הגורמים המטפלים במשפחה, לאחר העברת החומרים הפורמאליים הנדרשים לשם כינוס הוועדה וקיום הדיון, לא יצרו קשר עם חברי הוועדה להגנת הילד. דבר זה מתבקש, על מנת למנוע מצב שההחלטה מתגבשת מאחורי הקלעים, לעיתים עוד לפני הדיון בוועדה להגנת הילד, ותוך פגיעה קשה בהוגנות ההליך. מצב זה, משקף את הנעשה כיום במקרים מסוימים בוועדות לתכנון, טיפול והערכה שעה שהגורמים החברים בוועדה גיבשו את עמדתם עובר לדיון והוועדה משמש חותמת גומי להחלטה שעיקריה גובשו מראש.  .

הוועדה להגנת הילד:

7. הערה מקדמית בדבר מינוח: כאמור בפגישתנו, נבקשך לשקול מחדש את שמה של "הוועדה להגנת הילד". שם זה מקבע את התפיסה לפיה תפקיד הוועדה להגן על הילד מפני הוריו, ואת הוריו כמי שיש להגן עליו מפניהם. הוא מציב את הילד והוריו באופן אוטומטי משני צידי המתרס, גם שעה שעובדתית אין הדבר כך. תפיסה זו נוגדת כאמור את העמדה היסודית, אשר מובעת גם בדוח, כי מקומו של הילד בחיק משפחתו ושטובתו, למעט במקרים מסוימים, היא לגדול בקרבה. שם הוועדה צורם במיוחד נוכח כך שמקרים רבים של השמה חוץ ביתית מתרחשים על רקע של מצוקה כלכלית קשה ומופעיה, במסגרתה ההורים מתקשים לגדל את ילדיהם ולספק את כל צרכיהם. הגדרתם כמי שיש להגן על הילד מפניהם פוגעת בכבודם וחוטאת לאמת. ניתן לחשוב על שם מרוכך ומאשים פחות: הוועדה לטיפוח הילד והמשפחה, הוועדה לטיפול בילד ובמשפחה וכיוצ"ב.

8. היבטים בעיגון מעמד הוועדה ותפקידה: כאמור, הוועדה להגנת הילד היא גוף שמעמדו המשפטי הוא "מעין שיפוטי" ובכוונתכם להסדיר את מעמדה ודרכי פעולתה בחקיקה ראשית. בהתאם, יש לפעול לעיגון מקביל של הוועדה כ"בית דין" בהתאם לסעיף 6 לחוק בתי דין מנהליים, תשנ"ב- /4,066 בדומה לעיגונן של ועדות הערר לחוק הסעד, התשי"ח כבתי דין לחוק זה. דרישה זו אינה סמנטית, שכן יש לה השלכות על סמכויות הוועדה והכללים החלים עליה, כמפורט בהמשך.

9. הכללים הנוגעים להליך המנהלי מוחלים בהקפדה יתרה על סמכויות מעין-שיפוטיות.6 לפיכך, יש לוודא, כי החקיקה המסדירה את פעולתו של גוף זה תכלול התייחסות להיבטים הבאים:

א. מנגנון קבלת ההחלטות בוועדה: יש להגדיר את המנגנון לקבלת החלטה בוועדה להגנת הילד. כיום, אין מנגנון המבנה את אופן קבלת ההחלטה בוועדה לתכנון, טיפול והערכה. גם הדוח, הצופה פני עתיד, שותק בסוגיה זו. יש לציין כי סעיף 9 לתקנות שירותי הסעד (סדרי הנוהל בועדות ערר), תשכ"ו-0699 קובע, כי החלטות ועדת הערר יתקבלו ברוב דעות. עם זאת, מספר חברי הוועדה להגנת הילד המנוי בדוח עשוי שיהיה זוגי, כך שיהיו מצבים בהם לא יהיה רוב קולות במקרה של הצבעה.

ב. נטל הבירור העובדתי: יש להגדיר, כי נטל הבירור העובדתי בנוגע למצבו של הקטין יחול על הוועדה מכוח החובות החלות על גוף מנהלי שמבקש לבסס החלטה על תשתית עובדתית ובפרט כזו שיש בה כדי לפגוע בזכויות.7 הוראה זו כוללת את החובה לזמן בפני הוועדה גורמים שמכירים את הילד והמשפחה, אף אם לא היו מעורבים בטיפול בשלב וועדת תכנון טיפול והערכה, וכן כל גורם אחר שעשוי לשפוך אור על סוגיות עובדתיות שמתעוררות במהלך הדיונים, באופן עצמאי או לבקשת ההורים והילד. על מנת לתת לוועדה סמכויות לזמן עדים, יש לעגן כאמור, את מעמדה כבית דין מנהלי על בסיס העקרונות המנויים בחוק בתי דין מנהליים.

כחלק מן האמור לעיל, יש להטיל חובה על הוועדה, לבחון את המאמצים שנעשו בעבר בטיפול בקהילה ואת הסיבות לכישלונם. ככל שלא היו כאלה על הוועדה לבחון במדוקדק את הסיבות לכך. לשם כך, יש לקבוע את חובת הגורמים המטפלים לפרט את המאמצים לטיפול בקהילה ומדוע כשלו לדעתם. ועל הוועדה לוודא, כי מידע זה לפניה עובר לדיון. בשלב השני על הוועדה לבחון את עמדתם של ההורים בנוגע למידע שנמסר לה: מה נעשה לשיטתם, כיצד הם רואים מה שמוגדר על ידי הגורמים המטפלים ככישלון ניסיונות קודמים לטיפול ומהן הצעותיהם לטיפול חוזר או חלופי.

לעמדתנו יש לעגן מפורשות בחוק חובות אלו. לדרישה זו יש חשיבות בנוגע לביסוס ההחלטה על תשתית עובדתית מוצקה. מעבר לכך, היא נדרשת על מנת לוודא, כי הוועדה תשקול ברצינות ובלב פתוח אפשרות לטיפול בקהילה כאפשרות הרצויה ביותר גם כאשר הגורמים המטפלים במשפחה חושבים שאין בכך תועלת.

ג. החלטת הוועדה, פרוטוקול הדיונים ומעמדם המשפטי: כיום להליך בוועדה ולהחלטותיה אין כל מעמד בהליך המשפטי בערכאות הרלוונטיות. דבר זה אף הוא פועל יוצא של מעמדה המשפטי של הוועדה, אשר פועלת כאמור מכוח הנחיות מנהליות וללא הסמכה בחוק ובתקנות. כתוצאה מכך, המידע המצוי בידי בית המשפט תלוי במה שנכתב בתסקירה של פקידת הסעד, ובחומר שמוגש על ידי ההורים, שעה שהם לוקחים חלק בהליך ובדרך כלל רק אם הם מיוצגים. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות, מידע חשוב שהוא תוצאת הטיפול בקטין ובמשפחה בתוך המערכת, אינו נמצא בפני בית המשפט, אף שיש בו כדי לשפוך אור חשוב על אופציות הטיפול בקטין, על תוצאות ניסיונו קודמים לטיפול וכו. על כן לטעמנו יש להעניק לפרוטוקול ולהחלטת הוועדה מעמד של ראיה עצמאית בהליך המשפטי ולקבוע, כי הם יצורפו לתסקיר שעורכת העובדת הסוציאלית לחוק הנוער ולחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-80610 לבית המשפט כאשר נדרש הליך משפטי. לשם כך יש לבצע תיקוני חקיקה לדברי החוק הרלוונטיים כדוגמת אלו האמורים לעיל. יש לציין, כי גם וועדת גילת נקטה בהמלצה זו.9 כמו כן, יש לקבוע, כי פרוטוקול הדיונים בוועדה להגנת הילד יערך בהתאם לכללים המחייבים פרוטוקול משפטי ועליו לכלול תרשומת מדויקת של כל הנאמר בוועדה ובפרט עמדות מיעוט של חבריה ועמדות ההורים והילד. שעה שפרוטוקול הדיון של הוועדה והחלטתה יובאו במעמד של ראיה עצמאית לבית המשפט, יעמדו בפני זה, יחד עם תסקירה של פקידת הסעד, מירב המידע על עמדות הגופים המקצועיים בסוגיה.

ד. חובת הנמקה בכתב של החלטות הוועדה: לחובת ההנמקה בכתב חשיבות מוגברת כשמדובר בהחלטות של גופים מנהליים הממלאים תפקידים שיפוטיים. על הוועדה לנמק את החלטתה בכתב, באופן מפורט ותוך התייחסות לעמדות ההורים והקטין, שאינן בהכרח זהות. במידה ועמדת ההורים ו/או הקטין לא נתקבלה יש לפרט בהחלטה את הסיבות לכך. דבר זה חיוני על מנת לאפשר להורים לערור באופן מושכל על החלטת הוועדה, או לחלופין להשתכנע ולקבלן כלשונן. להחלטה יש לצרף את תכנית הטיפול במשפחה, בין אם ההחלטה נוגעת להשמה חוץ ביתית ובין אם לאו (ר' פירוט בהמשך). כן יש לציין בגוף ההחלטה, באופן ברור ומובן, בשפות רלוונטיות (ר' פירוט בהמשך), את הזכות לערור על ההחלטה ואת האופן בו יש לעשות זאת. אין להסתפק במידע שקיים בלשכות בנוגע לאפשרות הערר הכללית.

ה. איסור קיום דיון ללא נוכחות ההורה/ים: יש לקבוע חובת נוכחות של הורים בדיון בוועדה ולעגן את האיסור על הוועדה לקיים דיון בלעדיהם. ניתן לקיים את הדיון בלעדיהם במקרה שההורים מסרבים לקחת חלק בהליך ורק לאחר שהוועדה ווידאה, כי הם ידעו על הדיון ומועדו, וכי ניתן להם פרק זמן מספיק להתכונן אליו והם בחרו לא להגיע ולא לשתף פעולה עם מינוי בא כוח עבורם. במידה והתקיימו דיונים ללא נוכחות ההורים על הוועדה לפרט בכתב בהחלטתה, את האופן שבו ווידאה כי ההורים קיבלו את מלוא המידע על התקיימות הדיונים ומועדיהם ואת פרקי זמן שניתנו להם על מנת להתכונן.

ו. חובת בניית תכנית טיפול למשפחה: יש לקבוע חובה לצרף להחלטת הוועדה תכנית טיפול, בין אם ההחלטה נוגעת להשמה חוץ ביתית ובין אם לא. על תכנית טיפול למשפחה שמבקשים להוציא את ילדה למסגרת חוץ ביתית להיות מכוונת ליצירת תנאים להשבת הילד לביתו. בנוסף, יש לאפשר להורים להגיש תכנית טיפול אלטרנטיבית מטעמם. ככל שמבקשים לדחותה יש לנמק זאת בכתב. 

ז. חובת בחינה עיתית של ההחלטה ומעקב אחר ביצוע בחינה עיתית: יש להגדיר חובת בחינה עיתית של החלטות הוועדה ואת החובה לציין את מועדיה במדויק על גבי ההחלטה. כן יש להגדיר מנגנון מרכזי המבצע מעקב אחר ביצוע בחינה עיתית של החלטות. זאת, על רקע כשלים ביישום החובה לבצע בחינה של מצב הקטין והמשפחה לאחר השמה חוץ-ביתית, כקבוע היום בתע"ס. זו לעיתים קרובות אינה מקוימת בפועל, או מקוימת בצורה חלקית ובאיחור ניכר.

ח. מעמד פקידת הסעד בוועדה להגנת הילד: הדוח אינו מתייחס לאחד הקשיים המהותיים, הנוגעים לסתירה בין תפקידה של פקידת הסעד בהליך ובין מחויבותה על פי חוק. פקידות הסעד, על-פי החוקים השונים המסמיכים אותן, מחויבות להפעיל שיקול דעת עצמאי ולייעץ לבית המשפט בנוגע לטיפול בילד. עם זאת, שעה שבעניינו של הילד מתכנסת ועדה מקצועית, כל שכן גוף כדוגמת הוועדה להגנת הילד שהוא טריבונל מעין שיפוטי, ופקידת הסעד לחוק הרלוונטי לוקחת בו חלק ואף שותפה להחלטתו, נפגעת עצמאות שיקול דעתה. מצב זה יוצר כיום שורה של כשלים לוגיים וחוקיים: ייתכן מצב בו פקידת הסעד תהיה בדעת מיעוט בוועדה, כיצד אם כן נוהגת היא בבואה לפני בית המשפט? מנגד, פקידת הסעד אינה מחויבת להחלטות הוועדה ולהחלטות הוועדה אין כיום כל מעמד משפטי. לפיכך, פקידת הסעד מהווה בפועל מעין "בעלת זכות וטו" על החלטות הוועדה בה היא לוקחת חלק.

נראה שלמצב מורכב זה אין פתרון הגיוני וסביר במסגרת הנוכחית. לפיכך לעמדתנו, פקידת הסעד אינה צריכה להיות חלק מן הוועדה ובוודאי שאל לה לקחת חלק בהחלטת הוועדה. כאחד הגורמים המטפלים, עליה להביע את עמדתה בפני הוועדה, על סמך היכרותה עם הקטין והמשפחה, ככל שיש היכרות מוקדמת.

בנוסף יש לקבוע, כי בתסקירה לבימ"ש תתייחס פקידת הסעד להחלטת הוועדה (שלטעמנו כאמור, צריכה להיות מצורפת לתסקיר) ובפרט כאשר קיים פער בין ההחלטה בוועדה לעמדה שתובע בתסקיר.

ט. הליכי חירום מכוח סעיף 11(א) לחוק הנוער: בדוח חסרה התייחסות מובחנת לאופן בו ישולבו במבנה המוצע הליכי חירום על בסיס סעיף 11(א) שנוקט עובד סוציאלי לפי חוק הנוער12. לטעמנו, יש להבחין באופן ברור בין מקרים בהם ננקטים הליכי חירום מכוח חוק הנוער ובין המקרים שנדונים בוועדה להגנת הילד. פרקטיקה רווחת היום היא שלאחר הוצאת הקטין מביתו בצו חירום מביאה פקידת הסעד את המקרה לדיון בוועדה לתכנון טיפול והערכה. על פניו, ולפי לשון החוק, אין לגוף מנהלי סמכות לדון בהחלטה מסוג זה של פקידת הסעד ואין מקום להיוועצות לאחר מעשה שעה הערכאה שעליה לאשר צעד כזה היא בימ"ש בלבד, ובדחיפות המירבית. על רקע האמור, נדרשת התייחסותכם לסוגיה.

י. הרכב הוועדה – הכלל על איסור פעולה בניגוד עניינים: יש לקבוע, כי בוועדה לא ישב מי שעשוי להיות בניגוד עניינים, כדוגמת מי שמפעיל מסגרות להשמה חוץ ביתית, או קשור באופן עקיף, שלא במסגרת תפקידו הציבורי, למסגרות מסוג זה או מסגרות אחרות אליהן עשוי להיות מופנה הקטין, או בהן עשויה להיות מטופלת המשפחה.

יא. הכשרת בעלי התפקידים בוועדה:יש להקים מנגנון הכשרה מקצועי לחברי הוועדה להגנת הילד כתנאי להשתתפותם בוועדה. על ההכשרה לכלול ידע בנוגע לתהליכים טיפוליים אפשריים על מנת לוודא, כי חברי הוועדה בקיאים באפשרויות הטיפול השונות בקהילה. דבר זה נדרש, הן על מנת לבחון באופן מושכל ועצמאי את הטיפול שקיבלה המשפחה בעבר והן על מנת לאפשר להם להביע עמדה עצמאית בנוגע לתכניות טיפול המתאימות למשפחה. כן יש להקנות להם כלים לביצוע תפקיד, שהוא מחד בעל מהות מעין שיפוטית, ומאידך דורש מיומנויות לניהול דיון עם בגירים וקטינים בסיטואציות טעונות, מורכבות וכואבות.

10. זכויות ההורים והקטין להליך הוגן:

א. זכות העיון: בפגישה נדונה סוגית זכות העיון של המשפחות הבאות בפני הוועדה להגנת הילד בחומרים הנוגעים לעניינן. כאמור בפגישה, לעמדתנו, יש חובה לקבוע את זכותם של ההורים למיצוי זכות העיון במסמכים הרלוונטיים לעניינם, עובר לדיון בוועדה ובאופן שיאפשר להם להתכונן לדיון. דבר זה הכרחי על מנת לוודא, כי ההורים ובאי כוחם יוכלו להביא ראיות, חוות דעת ואסמכתאות מטעמם. דבר זה הוא ממושכלות היסוד של שיטת משפטנו. עמדתכם, כי זכות העיון תישלל או תוגבל הינה בלתי סבירה, שכן דומה הדבר לאדם המגיע לטריבונל משפטי ללא שחומר הראיות והתשתית העובדתית עליה מסתמך הצד השני לפניו. יש לציין, כי בכל הנוגע לערר על החלטת רשות מכוח סעיף 51(א) לחוק בתי דין מנהליים, הזכאי להגיש ערר על החלטתה של רשות מינהלית, זכאי לעיין במסמכים שבידי הרשות הנוגעים להחלטה ולהעתיק מסמכים מן התיק בסייגים הנקובים בחוק. גם בבתי דין מנהליים שאינם כפופים לחוק, נראה שחלה זכות עיון דומה, לפי ההלכה הפסוקה.

ב. עמדת ההורים בכתב: יש לאפשר להורים, ככל שיחפצו בכך, להגיש את עמדתם בכתב וזו תהווה חלק מן החומר שיוגש לוועדה לפני הדיון. דבר זה נחוץ על מנת שחברי הוועדה לא יחשפו לעמדת ההורים לראשונה בשעת הדיון ויוכלו להתכונן לדיון כאשר כל החומר לפניהם. לשם כך יש ליידע את ההורים בשלב ההכנה לוועדה, כי יש להם זכות להגיש את עמדתם, וכל חומר רלוונטי אחר שיחפצו להגיש בפני הוועדה.

ג. חובת ייצוג: הדו"ח קובע, כי ייצוג משפטי של ההורים יעשה בין אם באופן פרטי ובין אם באמצעות הסיוע המשפטי על פי כללי הזכאות. לעמדתנו, יש חובה לכלול את מי שמעוניינים בייצוג מטעם הסיוע המשפטי בתוספת השנייה לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב- /14,064 כמי שזכאים לייצוג ללא תלות בעמידה במבחני הזכאות המנויים בסעיף 3 לחוק. דבר זה עולה בקנה אחד עם הרציונל המגולם בתוספת השנייה לחוק הסיוע המשפטי בו מנויים טריבונלים בעלי מהות דומה שבהם יש זכות לייצוג ללא התניה בכללי הזכאות. להורים שיגיעו לא מיוצגים ימונה עורך דין מטעם מערך הסיוע המשפטי, דרך הוועדה. בכל מקרה אין לקיים דיון שעה שההורה והקטין אינם מיוצגים למעט כאמור, במקרים חריגים בהם ההורים ו/או הקטין מסרבים לקחת חלק בהליך.

ד. ייצוג הילד: הקטין העומד במוקד החלטות הוועדה הוא ישות משפטית נפרדת מהוריו, בעלת צרכים ורצונות משלו. ייצוג נפרד של ילדים חיוני במיוחד בסיטואציות אלה, שבהן גלום פוטנציאל לניגוד עניינים אינהרנטי בין הקטין להוריו. על כן, ובהתאם לעקרונות אמנה האו"ם בדבר זכויות ילדים-0616, על הוועדה לשמוע את הקטינים שבעניינם היא דנה. לצורך כך יש ליצור מנגנון מיוחד, נפרד, המתאים למעמד שמיעת קטינים ושבמסגרתו הם יחושו בטוחים ומוגנים. אי זימונו של קטין להופיע בפני הוועדה ינומק בכתב. כמו כן, יש לוודא כי חובת הייצוג המוקנית להורים תחול גם על הקטינים, שיהיו מיוצגים בנפרד מהוריהם. לעמדתנו, יש חובה לכלול ייצוג קטינים בהליכים אלו בחוק הסיוע המשפטי ובתוספת השנייה לו כמי שזכאים לייצוג מהאגף לסיוע משפטי ללא תלות בעמידה במבחני הזכאות המנויים בסעיף 5 לחוק. הוועדה תדאג ליצירת הקשר בין הקטינים לאגף לסיוע משפטי.

ה. הכנת ההורים לדיוני הוועדה: הדוח מתייחס להכנת ההורים לוועדה ועל כך שתהיה "מסודרת". עם זאת, לא ברור מן הדוח מי הגורם שתפקידו להכין את ההורים. לעמדתנו יש לוודא, כי הכנת ההורים לפני הדיון תעשה בשלב הראשון על ידי גורם עצמאי במערכת הרווחה. הניסיון מלמד, כי לעיתים קרובות, בשלב בו נכשלו תכניות טיפול במסגרת הקהילה, נוצרת עוינות בין הגורמים המטפלים ובין ההורים, באופן שלא מאפשר לעובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה קשר אפקטיבי עם ההורים, כל שכן כזה שמטרתו להציג בפניהם את ההחלטה להעביר את הדיון לוועדה להגנת הילד ותוכנו (כי התכנית לטיפול בקהילה נכשלה או לא רלוונטית) ולהכינם לקראתו, תוך שימת דגש על זכויותיהם הפרוצדורליות.

ו. מידע בדבר זכויות: נוסף להכנה בעל פה, יש להכין ערכת הכנה והסבר על זכויות בכתב. את המידע יש לרכז באופן שיהיה נגיש לאוכלוסיה שאינה בעלת ידע משפטי, ובכל השפות הרלוונטיות (עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית). כן יש לכונן מנגנון מתן מידע גם בשפות שאינן מנויות כאן. יש לקבוע חובת מתן המידע, מיד עם ההחלטה על כינוסה של וועדת תכנון טיפול והערכה, ובשנית, עם העברת הטיפול לוועדה להגנת הילד.

ז. תרגום סימולטני במהלך הדיון בוועדה: יש חובה לכונן מנגנון של תרגום סימולטני שעה שבני המשפחה (כולם או אחד מהם) אינם דוברי עברית ברמה שמאפשרת להם להבין דיון מורכב ולקחת בו חלק באופן מלא. לטעמנו יש לכלול הוראה דומה גם בכל הנוגע לדיונים בפני הוועדה לתכנון, טיפול והערכה.

 ועדת ערר:

11. הדוח מתייחס בקצרה לסוגית הערר על החלטת הוועדה להגנת הילד וקובע כי הגוף שידון בערר יהיה הוועדות הקיימות משכבר מכוח חוק הסעד. בפגישה נמסר לנו, כי הערר יגע אך ורק בהיבטים הפרוצדוראליים, לגביהם יש להורים השגות. ועדות הערר מכוח חוק הסעד הן בית דין מנהלי לפי חוק בתי דין מנהליים. בהתאם, חלות עליהן הנורמות הקבועות בחוק בתי הדין המנהליים ובחוק הסעד. כיום, היקף שיקול דעתן של ועדות הערר אינו מוגבל בחוק, נהפוך הוא. הוא אף אינו משתמע מתקנות שירותי הסעד (סדרי הנוהל בועדות ערר), תשכ"ו-0699 וסותר את הקבוע בתע"ס 0.1 ועדות ערר – עקרונות ונהלי עבודה שעודכן לאחרונה ואשר קובע, כי ועדת הערר תדון בהחלטה גופא וכן באופן קבלתה.

הוועדה לתכנון טיפול והערכה (ועדת החלטה):

12. כאמור בדוח, הוועדה לתכנון טיפול והערכה תהווה גוף רב מקצועי שיתווה תכניות טיפול לקטין ולמשפחה בקהילה. נבקש לעמוד על הנקודות הבאות בנוגע לוועדה זו:

א. עיגון בחקיקה: נבקש לשוב ולחדד את עמדתנו, כי פעולתה של וועדה זו תעוגן אף היא בחקיקה ראשית. זאת, על רקע חשיבותה על רצף המעורבות של הרשויות באוטונומיה של התא המשפחתי שבסופו תיתכן הכרעה שיפוטית. כן נדרש הדבר על מנת לעגן את חובת השתתפותם של נציגי המשרדים האחרים בוועדה.

ב. שקיפות ותיעוד: בהמשך להמלצות בדוח בנושא זה, יש לטעמנו חובה לוודא, כי ההליך בפני הוועדה לתכנון טיפול והערכה יכלול תיעוד מלא בדמות פרוטוקול הדיונים ותוצאותיהם. כאמור, מדובר בגוף רב מקצועי שמטרתו התווית תכניות טיפול למשפחה עובר לפתרונות של השמה חוץ ביתית. עם זאת, שעה שהתהליך שמתווה ועדה זו נכשל, יש סיכוי גדול שעניינו של הילד יבוא לפני הוועדה להגנת הילד וייתכן שבהמשך אף לערכאות משפטיות. על כן יש חשיבות רבה לתיעוד ההליך כבר בשלב זה.

ג. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ובכתב: את ההחלטה יש למסור להורים בכתב ועליה להיות מנומקת ובלשון ברורה לכל נפש. במידה ועמדת ההורים לא נתקבלה יש לפרט בהחלטה את הסיבות לכך.

ד. זכות העיון: יש חובה לוודא, כי תעוגן זכותם של ההורים למיצוי זכות העיון במסמכים הרלוונטיים לעניינם, עובר לדיון בוועדה לתכנון טיפול והערכה.

ה. איסור על קיום דיון ללא נוכחות ההורים: בדומה לאמור לגבי הוועדה להגנת הילד, יש לקבוע חובת נוכחות ההורים בדיון בוועדה לתכנון טיפול והערכה ולעגן את האיסור לקיים דיון בלעדיהם. ניתן לקיים דיון ללא נכוחות ההורים, רק במקרה שההורים מסרבים לקחת חלק בהליך ורק לאחר שהוועדה לתכנון טיפול והערכה ווידאה, כי ההורים ידעו על הדיון ומועדו, וכי ניתן להם פרק זמן מספיק להתכונן אליו והם בחרו לא להגיע ולא לשלוח נציג מטעמם. במידה והתקיימו דיונים ללא נוכחות ההורים על הוועדה לפרט בכתב בהחלטתה, את האופן שבו ווידאה, כי ההורים קיבלו את מלוא המידע על התקיימות הדיונים ומועדיהם ואת פרקי זמן שניתנו להם על מנת להתכונן.

ו. נוכחות מלווה וייצוג: יש לקבוע את זכותם של ההורים להיות מלווים על ידי מי שיבחרו בו לדיוני ועדה זו. כמו כן אנו מבקשים להשיג על ההמלצה בדוח שלא לאפשר ייצוג משפטי למי שיבחר בכך בשלב זה. עם כל ההבנה לרציונל שבבסיס המלצה זו אנו סבורים, כי אין למנוע את זכותו של אדם להיות מיוצג, בפרט עת מדובר באוכלוסיות פגיעות במיוחד ושעה שהרשות מבקשת להתערב בתא המשפחתי ובאוטונומיה ההורית.

ז. תכנית טיפול אלטרנטיבית מטעם ההורים: יש לאפשר להורים להגיש תכנית טיפול אלטרנטיבית מטעמם, וכן את זכותם להביא עימם גורמים טיפוליים רלוונטיים לדיונים בפני פורום זה (סומך, חונך, פסיכולוג, מחנך, מטפל, איש דת וכו על פי שיקול דעתם ורצונם). יש לקבוע כי על הוועדה לתכנון טיפול והערכה לדון בפירוט בתכנית שיציגו ההורים, וככל שהיא מבקשת לדחותה יהיה עליה לנמק זאת בכתב בהחלטתה. יש לציין, כי וועדת גילת אימצה המלצה זו.

ח. הכשרת יו"ר הוועדה: יש לעגן בחקיקה מעבר הכשרה כתנאי לשמש יו"ר הוועדה. זאת בין השאר, כיוון שמן הדו"ח עולה, כי כיום הכשרת רכזי הוועדות לתכנון טיפול והערכה הינה חלקית ובלתי אחידה, חרף החובה המנויה בתע"ס 8.9.

ט. הכנת ההורים: יש לעגן בחוק את החובה כי הכנת ההורים בעל פה לוועדה לתכנון, טיפול והערכה תתועד. בנוסף להכנה בעל פה, ימסר להורה מידע על ההליך בכתב ובשפה נגישה לו. לעניין תרגום סימולטני של הדיונים בוועדה ר' סעיף 15 ז. לעיל.

שקיפות ובקרה:

א. מסד מידע: אחד החוסרים הבולטים כיום בסוגית הטיפול בילדים בסיכון, הוא היעדר מידע מרוכז. לטעמנו יש לקבוע בחוק מנגנון איסוף מידע סטטיסטי אנונימי, ממנו ניתן ללמוד על מספר הוועדות (מכל סוג) שהתכנסו, מספר הקטינים שעניינם נדון בוועדות, ניתוח של החלטות הוועדות על בסיס ארצי ומקומי ועוד.

ב. נציבות תלונות ציבור

ב1. מהות הנציבות וכפיפותה: הדוח מתייחס בקצרה לכוונה למנות נציבות תלונות ציבור למשרד שתהיה פנימית וכפופה לשר. לעמדתנו, אין להסתפק בגוף פנימי, אלא שיש לכונן גוף ביקורת חיצוני ולהסמיכו בחוק בדומה לדגם של נציבות הקבילות הקבועה בסעיף 67 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-0667 והסמכויות המוקנות לה בהתאם לחוק מבקר המדינה, תשי"ח- [נוסח משולב]. רק באופן זה ניתן להבטיח בקרה אפקטיבית המקובלת על הציבור ולמנוע את המצב בו משרד הרווחה והשירותים חברתיים "מככב" כל שנה בדו"ח פניות הציבור של מבקר המדינה. דווקא המודל שהנכם מציעים, של מבקר פנימי כמו במשרד הבטחון, שגם הוא אינו חף מבעיות, אינו תואם את הרציונל, המגבלות ודרכי הפעולה של נציבות תלונות למערכת הרווחה בגלל ההבדלים המהותיים בפעולת שני המשרדים. אמות מידה המגדירות את כללי העבודה של נציבי קבילות ציבור (ombudsman) וקוד אתי מקובל ניתן ללמוד מן הארגון הבינלאומי לאומבודסמן (IOA)
 ב2. סמכויות ותחולתן: הדוח שותק לגבי הסמכויות ודרכי הפעולה של המבקר. יש לקבוע את אלו באופן מפורט ויש לפרסמם. כן יש לקבוע מפורשות, כי סמכותו של הנציב תיפרש על כלל הגופים הפועלים במערכת ובכלל זה על ספקי שירותים במיקור חוץ, בין אם עמותות ובין אם חברות למטרות רווח. דבר זה הכרחי על רקע ההפרטה המסיבית של שירותים ציבוריים רגישים ואקוטיים באחריות משרדכם לגורמים שאינם ציבוריים.

ב3. פרסום דוח שנתי: יש להבטיח, כי הנציב (פנימי או חיצוני) יפרסם דו"ח ציבורי שנתי ובו יפורטו ממצאי הביקורת וניתוח של הפניות תוך שמירה על כללי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א.

 
סיכום:

13. למרבה הצער, התפיסה הרווחת כיום, בקרב קבוצות נרחבות בציבור הישראלי, ובפרט אלו הנזקקות לשירותי מערכת הרווחה היא, כי מדובר במערכת כוחנית ופטרונית הפועלת ללא בקרה וללא איזונים ובלמים לכוחה הרב להשפיע על חיי הפרט. העוינות הרבה שקיימת כיום כלפי המערכת ועובדיה אשר מובילה לעיתים לאלימות ישירה המופנית כלפיהם הינה תופעה מדאיגה ופסולה שיש למגרה. לטעמנו, אחד הכלים המרכזיים לשם כך הוא הגברתה של בקרה אמיתית, ציבורית ואפקטיבית על פעילות המערכת והקניית שקיפות מירבית לפעילותה בכל דרגיה. יישום המלצות הדוח הוא אינטרס ראשון במעלה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים ושל עובדיו שכן הוא יחזק את מעמדם המקצועי ואת ביטחונם האישי. הגנה על זכויותיהם של מטופלי מערכת הרווחה אף היא חובה ואינטרס ראשון במעלה של גוף ציבורי שנועד לשרת אוכלוסיה פגיעה מודרת ומוחלשת. עיגון זכויותיהם בנסיבות בהן פועלת מערכת הרווחה הוא מחובתה של מדינה מתוקנת ויביא על תיקונו מצב משפטי לוקה מיסודו, הנוהג זה עשרות שנים.

14. סוגית ההתערבות בחיי המשפחה ובאוטונומיה ההורית, היא הרגישה והטעונה מכולן. על רקע זה, ההמלצות המובאות בדוח הן חשובות והעקרונות הקבועים בו נכונים. עם זאת, לטעמנו, ההמלצות אינן ממוקדות מספיק ונראה שיש לחדד היבטים מהותיים הנובעים מהן.

15. כאמור לעיל נבקשכם להבהיר את לוחות הזמנים לפרסום תזכיר חוק ולקידום ההליכים במליאת הכנסת, לעדכננו בהקדם בדבר לוחות הזמנים להסדרה בשלב הביניים עובר לחקיקה ולפרט את
אמצעי הפיקוח על עבודת הוועדות שבכוונתכם להפעיל בתקופת זו.

16. אנו תקווה, כי תפעלו ליישום ההמלצות במהירות המירבית וכי תיקחו לתשומת לבכם את הערותינו.

לקראת הדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת, פנתה עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח אל חברי הוועדה והציגה בפניהם שורה של הערות לרפורמה אותה מוביל משרד הרווחה. הצעות אלו ניתן לקרוא בלינק זה (קובץ PDF)

פלייליסט – ועדות החלטה רווחה

 

מסמך הביקורת נוקבת האגודה לזכויות האזרח לדוח "הוצאה של ילדים למסגרות חוץ – ביתיות ונושא הסדרי הראייה" של משרד הרווחה

צביעות משרד הרווחה – מתיר דם הורים ילדים וקשישים ומיילל על הביקורת נגד פקידות הסעד

נעמה לנסקי - כתבת ישראל היום
נעמה לנסקי – ישראל היום

המאמר וכעת, ליישם את דו"ח סילמן , נעמה לנסקי , ישראל היום , מרץ 2014

בפתח דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות משרד הרווחה בנושא הוצאת ילדים מביתם ונושא הסדרי הראייה, שהוצג שלשום, נכתב: "בעקבות כתבה ב'ישראל היום' שכותרתה 'זהירות, פקידי סעד', התרבו הקולות המאשימים את פקידי הסעד במדיניות נמהרת בהחלטתם להוציא ילדים מהבית, ונראה כי הותר דמם של העובדים הסוציאליים".

זהו משפט שראוי להתעכב עליו. חלקו הראשון נכון. בחודשים האחרונים צללנו, מיכל יעקב־יצחקי ואני, אל עולמם של הורים שנותקו מילדיהם: אם במסגרת סכסוכי גירושים שבמהלכם נמנע מאחד ההורים, רבים מהם אבות, כל קשר עם ילדיו, ואם זה התקיים בצל קורתו של "מרכז קשר" מאובטח ומנוכר למשך כשעה מפוקחת וממושטרת בכל שבוע. במקרים האלה גורמי הרווחה נמצאו נטולי כלים של ממש להתמודד עם הליכי גירושים בקונפליקט גבוה, ובפתרונותיהם הדלים הותירו מאחור הורה מנופץ לרסיסים וילדים מבולבלים, מפוחדים ומצולקים. מהורים אחרים, בייחוד אמהות, נלקחו הילדים והושמו במרכזי חירום, בפנימיות ובמשפחות אומנה. עבור רבות מהן אובדן הילד, או הילדים, קשור באופן הדוק לתנאי חיים בעוני או לבדידות חברתית, שהובילו להתערבותם של גורמי הרווחה. אך במקום להשקיע תקציבים בטיפול ובשיקום בקהילה ובתמיכה כלכלית במשפחה, העדיפו להשקיע תקציבים ציבוריים גדולים בהרבה בניפוח מערך הוצאת הילדים מהבית. מאחור נותרה משפחה המומה מהאסון שניחת עליה, ובמשרד הרווחה לא התעכבו על שיקום הריסותיה.
מרגע שפורסמו כתבותינו במוסף "שישבת", צלילתנו לתוך הנושא הפכה לטביעה. טבענו בתוך כמות הפניות אלינו. פניות נואשות לעזרה של הורים, שבמשך שנים לא ראו את ילדיהם כמעט או בכלל ושאין להם למי לפנות. דלתות נטרקו בפניהם והם חשו חסרי קול. והנה, בחודשים האחרונים, כפי שנכתב בדו"ח הוועדה, הבינו כולם שמדובר במגיפה. שהאסון שלהם דומה לאסונן של משפחות רבות אחרות. ואז החלה להישמע ביתר שאת הביקורת. אמרו שבישראל חוטפים ילדים, ששומר נפשו ירחק מגורמי הרווחה, שבתי המשפט הם חותמת גומי של פקידי הסעד. האמירות האלה פגעו בפקידי הסעד, ובצדק. הן קשות, בייחוד כשהן מלוות בצעקות ובניבולי פה. אבל איך הם היו מרגישים לו תינוקם היה נקרע מהם ביום בהיר אחד ובמשך שנים לא היו מצליחים להחזירו אל חיקם? אם היו ניצבים מול ועדת החלטה, בעוד שורה ארוכה של פקידי סעד מטיחים בהם האשמות מבזות והם היו נטולי כלים להשיב? האם היו מסכימים שינהגו בהם כפי שפקידי סעד נוהגים, לעיתים, במשפחות בישראל? דמו של מי הותר פה?

שלשום נשא שר הרווחה מאיר כהן מילים יפות וכנות במסיבת העיתונאים שנערכה עם הגשת הדו"ח. "אני מאמין גדול בתא המשפחתי", אמר, "לא ייתכן שהמערכת לא תהיה שקופה ופתוחה לביקורת". הוא הבטיח ייצוג משפטי במימון המדינה לכל הורה, מינוי נציב קבילות ציבור חיצוני, ועדות ערר על ועדות ההחלטה וטיפול בתופעת צווי ההרחקה שניתנים לאבות שלא בצדק. ואנחנו שמענו את המילים וקראנו אותן בדו"ח עב הכרס שהגיש מנכ"ל המשרד יוסי סילמן, ובליבנו ייחלנו שהמילים יהפכו למעשים שיתבטאו בשטח. שטח ההפקר של ניתוק הורים מילדיהם בישראל 2014.

הודעת שר הרווחה מאיר כהן על מסקנות ועדת סילמן

נדרש מקצה שיפורים מאוד רציני בדוח סילמן

יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה

נדרש מקצה שיפורים מאוד רציני בדוח סילמן , אפרים הלפרין , news1 , יוני 2014
נדרש שינוי קיצוני בהרכב הוועדה, והחזרת הדוח לוועדה המחודשת בהרכבה המחודש שיהיה מאוזן, וייתן הזדמנות לעורר אמון בו

השערורייה האחרונה עם מנכ"ל משרד הרווחה, הפנתה את תשומת לבי לטיוטת דוח ועדת סילמן מחודש פברואר 2014. דוח סילמן עוסק גם בפעילותן של פקידות הסעד המוציאות ילדים מחזקת הוריהם הוא מסמך מעניין, אך מאוד חסר, ורצוי מאוד שהשר יחזירו ליו"ר הוועדה לצורך ביצוע מקצה שיפורים רציני, כולל מקצה שיפורים מהיסוד בהרכב הוועדה.

הוצאת ילד מהבית היא החלטה שאיש מאתנו לא היה רוצה להיות חלק ממנה, ולכן כאשר מתכנס צוות מומחים על-מנת לדון בנושא ולהמליץ על שינויים לשנים רבות קדימה, חובת שיקול הדעת היא כפולה ומכופלת. קריאה את דוח סילמן (דוח הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ ביתיות ונושא הסדרי ראייה דוח הביניים מפברואר 2014) בעין לא מקצועית (יו"ר הוועדה איננו מקצועי וודאי יקבל בשמחה ביקורת של מבקר לא מקצועי) מעלה נקודות המעידות על חשיבה ועל רצינות, אך מעלה גם נקודות תמוהות החייבות מקצה שיפורים, חלקו משמעותי, אשר מאפילות לדעתי על נקודות האור.

הרכב הוועדה

הרוב המכריע של חברי הוועדה הוא פקידי רווחה, ועובדי מדינה. בדף הפתיחה של הדוח קיימת רשימת שמות אשר מלבד המנכ"ל, יו"ר הוועדה לא מפורט תפקידם.

נדרשת עבודה סיזיפית שם על-מנת להבין שהוועדה הוזו, הן המקהלה והן המנצח, רובם המכריע הם עובדי משרד הרווחה ו/או פקידים ברשות המבצעת, עין ביקורתית על הרכב הוועדה תראה את רוב הרכב הוועדה כתזמורת בצורת המניעה את הפה, אך הקול נשמע מאיזה תקליט ישן ושרוט.

במצב כזה של טענות קשות נגד הרשות המבצעת, אין כל אפשרות שהגורמים המחליטים יהיו ברובם המכריע פקידים הדנים בפועל בעצמם או בחבריהם, ולפחות חייבים יו"ר מחוץ למערכת עם חברים במערכת או לחלופין מצב הפוך.

עם כזה הרכב, ועם הסתרת התפקיד של חברי הוועדה מדף הפתיחה שלה (בין אם נעשתה בשוגג או במזיד), ואפילו הדוח היה פאר היצירה הריהו מעורר מיידית תחושת התקוממות וחוסר אמון, תחושות של עבודה מאוד מאוד חד-צדדית שכל מטרתה הוא לגבות את התנהגות המערכת נשוא עבודת הוועדה.

נראה כאילו מינו כאן את החתול על-מנת לשמור על החלב, ולכן נדרש שינוי קיצוני בהרכב הוועדה, והחזרת הדוח לוועדה המחודשת בהרכבה המחודש שיהיה מאוזן, וייתן הזדמנות לעורר אמון בו.

המרגליות האחרונות שנוטפות מפי המנכ"ל בדף הפייסבוק שלו, וממלאות את האינטרנט, מגדילות מאוד את החשש שלוועדה הזו לא היה בפועל יו"ר, כי מי שניהל את הוועדה הם אותם גורמים שמנהלים את המשרד, וכל תפקידו של המנכ"ל הן בוועדה והן במשרד הוא לומר את המלה האחרונה, "כן", או "כמבוקש".

ואולי זה הכיוון הדרוש לוועדה, מינוי יו"ר מקצועי מן האקדמיה או מומחה ארצי/עולמי בתחום, ולא תא"ל במילואים אשר היה באותה מידה יכול גם להיות מנכ"ל משרד הבריאות (לולא הקפידו שם על מומחיות בחום העיסוק לתפקיד מנכ"ל) על אחת כמה וכמה הדבר נדרש כעת, כאשר יוסי סילמן מראה בדרכו הייחודית, ללקוחות של משרדו מיהו בעל הבית.
אין הסבר מדוע יש כאלה שמונו כחברים ולא מופעים ברשימת המסיימים כחברי הוועדה.

עיון בגוף הדוח מציג את מכתב המינוי שנשלח לחברי הוועדה, שם כן מצויינים תפקידיהם. עם זאת השוואת הרשימות אלה שמונו מול אלה שסיימו, מגלה פער. כל ועדה שהייתה רגישה לאוזן והעין הציבורית ועוסקת בעניין כה רגיש, הייתה מסבירה ברחל בתך הקטנה מהן הסיבות לפער האם מדובר באנשים שיצאו לגמלאות והוחלפו על-ידי אחרים, או שמא היו פרישות מהוועדה מסיבות אחרות כלשהן.

בהעדר ציון מדויק של השמות והתפקידים של אלה שנפלו בדרך, והעדר הסבר מפורט לסיבות, מעלה חשש מוצדק לפרישות של מחאה מסיבות כלשהן ועל כך חייבת הוועדה הסברים.

ועדת סילמן – מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה

התעלמות מדוח סלונים

בשנת 2008 הוגש לשר הרווחה, יצחק הרצוג, דוח ועדת הפרופסור ורד סלונים נבו מאוניברסיטת ב"ש, דוח צוות בדיקה בנושא: עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין דוח הרבה יותר ממוקד עם ACTION ITEMS הרבה יותר ברורים ומובהקים, ההרכב של ועדת סלונים היה דומה להרכב של ועדת סילמן (מבחינת בעלי התפקידים של חברי הוועדה) אך עשיר יותר לטעמי בנציגי רשויות מקומיות וכמובן לוועדת סלונים הייתה יו"ר על הנייר ובפועל, מה שכאמור לא היה לוועדת סילמן (אומר "הן" ומגבה ראשי, שאין זה כלל תחום התמחותו, הוא יו"ר ועדה רק על הנייר).

ועדת סלונים המליצה על כלים וכללים אשר יטייבו באורח משמעותי את הליך קבלת ההחלטות של מערך הרווחה ופקידות הסעד בהיבטים שהיו במוקד עבות הוועדה, טרם נזקקים הצדדים לסיוע משפטי, והרבה טרם מגיעים להחלטות שיפוטיות (למעט החלטות חרום קצובות בזמן), על מתן מעמד לבוחנים חיצוניים למערכת בכל היבטי המסוגלות ההורית, על איזון מראש, של הערכות והמסקנות לגבי המסוגלות ההורית, ניתוח האלטרנטיבות, וצמצומן או הצעת מכלול מהן / כמה מהן המיטיבים עם הילד, טרם ההגעה להכרעות שיפוטיות.

ועדת סלונים ממליצה העשרה של הצוות מחליט, הכללה של גורמים חיצוניים בלתי תלויים בו, שילוב ההורים והילדים באיסוף הנתונים המביאים להחלטה, מעשירים את החלופות פותחים את הראש, מאפשרים סיעור מוחות פחות טעון ואמוציונאלי, עם הרבה יותר פתיחות, מה שודאי יביא את הדיון בבית המשפט לדיון הרבה יותר עשיר, פורה, פחות טעון, עם מעורבות הרבה יותר עמוקה של בית המשפט בניתוח הנתונים, במינוי מומחים להשלמתם, בשיתוף הורים, גם אם יש להם מגבלות כלשהן בתהליך ובתוצאתו, ובמקביל בהורדת האחריות הבלתי אפשרית המוטלת על כתפי פקידות הסעד, שעודף סמכויותיהן, וחסר איזונן על-ידי גורמים נוספים הן הכשל העיקרי בפעולתן.

דוח סלונים התקבל על-ידי השר (הרצוג), מדובר להבנתי הבלתי מקצועית במסמך לתפארת, אך אינו מוזכר כלל ועיקר בדוח סילמן (לעומת זאת 4 דוחות אחרים לדעתי פחות עדכניים ולכן פחות רלוונטיים – מוזכרים) וכאשר בא תיקונצ'יק ב' לאחר ש"שילמנו" כל כך הרבה לתיקונצי'ק א' ואישרנו את חוות דעתו, חלה עלינו חובה לבחון בעין ענקית את ההמלצות של תקונצי'ק א', לרדת שוב לעומקן, ולהבין כיצד על-אף שחלפו מעט שנים, ההמלצות המאד רציניות של תיקונצ'יק א' לא מיושמות, ואף לא הוזכרו כלל בדוח של תיקונצ'יק ב' כאילו לא קיימות כלל.

וכאן עוסקים אנו בגורל אדם, הרחקת אם או אב מילדיהם, הרחקת ילדים מהוריהם, אנו עוסקים עם אנשים הנתונים בסערת רגשות, וכזו התעלמות מכזה מסמך איכותי מעוררת שיאי שיאם של חוסר אמון, ומשליכה בעצם את חוות דעתו של תיקונצ'יק ב' לפח הזבל של ההיסטוריה, גם אם יש בו טוב.

דוח סילמן ללא דוח סלונים הוא חמור בלי אתון

דוח סילמן מצר על שני תהליכים שהתגלגלו ככדור שלג עקב החלטות קודמות של המערכת –

1) ערוב תחומים בין "טיפול והערכה" ובין "טובת הילד" לרמה שניטשטשו הגבולות בין מצבים אותם יש לשקם במסגרת תוך ביתיות, לבין מצבים הדורשים שיקום או קורת גג במסגרת חוץ ביתית

2) סעיף 19 לחוק האפוטרופסות המאפשר לשופטים לזרוק בפועל את ההחלטה השיפוטית על כתפי פקידת הסעד באמצעות תסקיר המעוגן בחוק והמאפשר בפועל לשופט להפעיל ראש קטן ולהתכסת"ח באותו תסקיר, הדוח מעיד על עליה ניכרת בשימוש בכלי הזה, כי הוא נוח לשופטים, הוא בסמכותם, אך ככל שניתן להבין הוא לקוי, כלומר נוגד את טובת הילד, ומסתבר שאפילו שופטים הם עיוורים לגבי עצמם וניהול ההליך על ידם, לפחות חלקם, כל לפחות ניתן להסיק מן הדוח.

לשורש השורשים של היבטים אלה ולהיבטים אחרים, אף הם כבדי משקל מתייחסת כבר ועדת סלונים, ומציעה פתרונות מעשיים, פתרונות מניעתיים, פתרונות שיישומם העיקרי הוא לפני ההגעה להכרעה שיפוטית, האם הפתרונות שלה שגויים? היכן הם שגויים? איך נדע, דוח סילמן לא מזכיר כלל את דוח סלונים.

בריחה מאחריות של עובדים סוציאליים – המדינה אשמה

דוח סילמן מצר גם על בריחה של עובדים סוציאליים מקבלת אחריות, הדגש לדעתי בדוח סילמן הוא שגוי כי הוא מתמקד באלימות לכאורה לה חשופים העוסי"ם, אך אני יכול לומר לכם מתוך נגיעה משפחתית בתחום, שעוס"ים (אלה שאני מכיר לפחות) עושים מלאכתם נאמנה, לא חוששים מאלימות, בכל מקצוע יש סיכונים, גם במקצוע העו"ס, החשש הגדול הוא החשש להגיע לידי החלטה שגויה, למסקנה שגויה, החשש הוא לגרימת נזק תוך כדי השקעת מאמץ בל יתואר לעזור, וזו הסיבה לכן שהתור של העובדות בסוציאליות ההופכות לפקידות סעד אינו גדול, ולכן שחיקתן של פקידות הסעד כה גדולה, כי מדינת ישראל על כל מנגנוניה מפקירה את פקידות הסעד, מפקירה אותם על-ידי מתן עודף סמכויות, בהעדר כל גורם אחר המוכן לשאת באחריות, ודוח סלונים יד ביד עם דוח סילמן נותנים מענה ולו חלקי לבעיה בעוד שדוח סילמן בפני עצמו רחוק מאוד מלתת מענה.

מי שמתנהג באלימות כלפי פקידות הסעד אלה אינם ההורים או אינם בעיקר ההורים שלילדים מורחקים, זוהי מדינת ישראל בכך שהיא מממנת מספר כה מועט של פקידות סעד, בכך שהיא לא מחייבת ומממנת תחלופה חיונית בתפקיד הכל כך שוחק הזה (השלב המוגדר כ"הוצאה לפועל" אשר ועדת סלונים ממליצה להגבלת כהונה בו של שנה אחת), בכך שהיא מטילה על כתפיהן את כל האחריות אשר החוק, במקור, רצה להפיל על מגוון דיסציפלינות בעיקר השופטים.

האויב של פקידת הסעד הוא עודף הסמכויות שלה, המלווה בעודף ניכר של אחריות, כי כל שותפיה האחרים של פקידת הסעד, משחקים ראש סיכה ובורחים מאחריות, ואפילו כאשר ההורים מבקשים לקחת אחריות, אפילו לכאורה, מדירים אותם, ממדרים אותם, מייאשים אותם, אוטמים את האוזניים מולם – וועדת סלונים נותנת דעתה לצורך בשינוי גם שם, מדובר הרי בילדים שלהם, ובטובת הילדים שלהם, אשר עדיפותה הראשונה, לכל הדעות היא המסגרת המשפחתית השלמה ככל הניתן.

תוספת לשני הדוחות – ניסיון בין לאומי

דומני ששני הדוחות לוקים בחוסר ההתייחסות שלהם לצורך חיוני להקמתו של כלי מינוף פתרונות לבעיות האקוטיות של הנושאים בהם עסקו הוועדות, והוא מחקר מתמשך בין לאומי, וקשר שוטף עם האקדמיה, לאיתור הזדמנויות וסיכונים בתחום האמור ובהתבסס על ניסיון בין לאומי הן מעשי והן תיאורטי.

בכל פינה בעולם, החל באפריקה הענייה והנידחת וכלה בעשירות שבמדינות העולם, קיימת התמודדות עם הבעיות האלה, קצת יותר בהצלחה או קצת פחות, ואין שום סיבה לשלם את מלוא שכר הלימוד בכל פינה בעולם, אנו חייבים בצוות מקצועי המשלב את פקידי המשרד ומומחים מהאקדמיה, אשר ישאב אל תוכו את מה שקורה בעולם בתחום, ויהיה גורם סולל דרך בהתאמת ההצלחות אלינו, ובמניעת כניסה לפתרונות שכשלו כבר במקומות אחרים.

אלימות מילולית של פקידי רווחה, גם הבכירים – נוגדת את יסודות עבודת רשויות הרווחה

קחו את כל אלה, ועיינו בהתבטאויותיו של מנכ"ל הנכבד של משרד הרווחה המציפות כעת את האינטרנט, בעקבות הפרסום הרב המלווה את המעצר של בלוגרית אשר לדעתה מערך הרווחה ובראשו המנכ"ל מתנכל לה, אשר כל חטאה הוא בכך שפרסמה מידע על כבוד המנכ"ל ירום הודו, ותבינו שראויה החלפתו המיידית של מנכ"ל משרד הרווחה באדם שיכול להוציא את המשרד מקשייו המתגברים ולא אחד שיביא להתחפרות ולשקיעה עקב מתן גיבוי לכל הדורש תיקון במשרד, בסגנון ההגנה הטובה ביותר מפני הציבור היא תקיפה רבתי של הציבור.

שר הרווחה מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור בענייני הוצאת ילדים מהבית

חינוכית – איזו מדינה – יוני 2014 – שר הרווחה מאיר כהן בראיון בענייני הוצאת ילדים מהבית ע"י רשויות הרווחה ומסקנות ועדת סילמן.
מאיר כהן מציג המלצות ועדת סילמן קיקוניות ולא אפקטיביות שאינן מכילות שום שינוי חקיקתי בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית או חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ האמנה הבינלאומית בעניין עליה חתמה מדינת ישראל לפני כ- 20 שנה.
מאיר כהן מתייחס בסרקאזם נגד מבקרי ועדת סילמן חרף הסבל והחורבן שגורם משרד הרווחה נגד אלפי משפחות מידי שנה.

//player.vimeo.com/video/98196979

מסקנות ועדת סילמן לא מיושמות – משרד הרווחה ממשיך לסחור בילדים

יוני 2014 – מבט לחדשות של ערוץ 1 – רועי כץ –  משרד הרווחה הכריז על שינוי בהליך הוצאת ילדים מחזקת הוריהם. זה קרה לפני שלושה חודשים, אבל בינתיים -התכנית לא מיושמת, ובפועל המאבק המר בין הורים לעובדים הסוציאלים – נמשך במלוא עוצמתו.

משרד הרווחה מורח את הציבור בדרכי רמיה. פקידי המשרד מציגים כל כמה שנים מצגת שווא של שינוי העומד לקרות בעזרת ועדה, או מדיניות אך בפועל משרד הרווחה ממשיך לסחור בילדים ומעצים את הסחר.

סיפורה הבלתי נתפס של אם שהופרדה מבנה, למרות שדוח סוציאלי מחודש מץ 2014 קובע כי היא "בעלת מסוגלות הורית טובה ובריאה".
בפרוטוקול ועדת החלטה נאמר כי הבן צריך להיות עם אמו, וכי:
"בכל יום שהוא אצל משפחת האומנה, נגרם לו סבל".
למרות כל זאת, רשויות הרווחה, כאילו בשם טובת הילד, משאירים את הילד במשפחה בה נגרם לו סבל ולא נותנים לאם המסורה לראות אותו בכלל!
ר' בת 19, אם שהופרדה מבנה הפעוט, מספרת:
בגיל 15 וחצי נכנסתי להריון ואמא שלי תמכה בי מאוד, ואמרה שכל דבר שאני אחליט היא תלך איתי, העדפתי ללדת אותו, כי ידעתי שאני אוכל להעניק לו את מה שהוא צריך.
אתה רואה את הילד שלך, את התינוק שלך, וכאילו אין דבר יותר טוב מזה.
גרתי שנה אצל אמא שלי יחד עם הילד. היה לי קשה, לא הסתדרתי עם אמא שלי ופניתי לרווחה לעזרה.
העבירו אותי לאומנה יחד עם הילד, יומיים לפני שמלאה לו שנה, הגבר שם הטריד אותי מינית והוציאו אותנו משם דחוף.
ביקשתי שלא ישימו אותי במשפחה דתיה, כי ידעתי שיהיה לי קשה להתאקלם שם, ובגלל שלא היתה לי ברירה, לא היה לי מקום אחר, אמרתי יאללה. בגלל שהם דתיים הייתי צריכה להתלבש צנוע ובשבתות אם הייתי רוצה לטייל עם הילד, הייתי חייבת ללבוש חצאיות ארוכות, הייתי פשוט חייבת לחיות את החיים שהם חיים.
הייתי לוקחת אותו לגני שעשועים, הייתי משחקת איתו בבית, בחצר, מלמדת אותו דברים, קוראת לו סיפורים, שרה לו, יום אחד הכרתי בחור.
הם אנשים דתיים, מבחינתם לא קיים דבר כזה שבחורה יוצאת עם בחור. סיפרתי לה. כמה ימים אחרי, ביום רביעי או חמישי, היא פשוט אומרת שבגלל שיש לי חבר, ירדתי מהפסים, אני לא לומדת, אני לא נותנת יחס לבן שלי, אני מזניחה אותו. אני בחיים שלי לא הזנחתי את הבן שלי, בחיים.
הם בעצם הפרידו אותנו.
ומאז אני רואה אותו רק 4 שעות בשבוע ואחת לשלושה שבועות מקבלת אותו לשישי-שבת. זה ככה כבר שלושה חודשים כמעט.
עורכת דינה של האם נועה מיכאלי אומרת:
"פקידת הסעד היא גם דתיה. לפי דעתי זה גם משפיע על הדרך שהיא רואה דברים. כי לחשוב על הפרחה הקטנה הזאת שבגיל 15 נכנסת להריון, יולדת ברוב חוצפתה, לא נותנת לאימוץ, ועוד יש לה חבר, זה דבר נורא. הרי איך היא יכולה להיות אמא?"
האם ממשיכה ומספרת:
כשאני בביקורים עם הילד, לוקח לי זמן להרגיע אותו, להגיד לו שהכל בסדר, שאני איתו, שהכל בסדר. אמא שלו יום אחד פשוט מבחינתו פשוט קמה והלכה לו. למה זה מגיע לו?
עורכת דינה של האם נועה מיכאלי מצטטת מתוך דוח סוציאלי מיום 3.3.14:
"גידלה אותו באהבה רבה והשקיעה בו את כל כולה, והוכיחה מסוגלות הורית טובה ובריאה. כל יום במשפחת האומנה גורם לו סבל".
האם ממשיכה ומספרת:
היום היחסים עם אמא שלי טובים ויש לי איפה לגור. אמא שלי מוכנה לקבל אותנו.
עורכת דינה של האם נועה מיכאלי מספרת:
"הגיעו אלי, בפאניקה גדולה ר' ואמא שלה, שאותה הכרתי קודם, ואמרו שהולכים לקחת את הבן של ר' לאימוץ. ואני מכירה את העניין הזה שקליינט שלי אומר משהו אחד אח"כ יבוא לי עם משהו אחר. במקרה כל כך רגיש אמרתי שאני אבדוק.
התקשרתי לרווחה, אחרי שקראתי את המסמכים שקיבלתי הייתי המומה, פשוט הייתי המומה. למשל, יושבת בישיבת החלטה יחד עם האמא הצעירה שכרגע הפרידו אותה מהבן שלה, יושבת נציגת השירות למען הילד ואומרת: "הילד מאוד נפגע, את נעלמת לו".  היא אומרת את זה לאמא הצעירה.
אז ר' עונה לה: "אני לא נעלמתי לו, אני התבקשתי לצאת".
ואז באיזשהו שלב אומרת הנציגה: "האימוץ לדעתי מאוד רלוונטי".
אני לא נולדתי אתמול. אני מתעוררת בלילה ולא מצליחה להירדם.
פתאום נבנתה לי איזו מציאות ממש מפחידה, איך סוגרים על האמא הזאת, אומרת עו"ד נועה מיכאלי.
האם מוסיפה ואומרת:
משום מקום המפקחת אמרה שהיא שוקלת להעביר אותו לאימוץ. יכול להיות שאני לא אראה את הילד שלי. ולמה? סתם. סתם, כי משפחת האומנה שגרתי אצלם אמרו, אמרו דברים.
אני אמא טובה ואתם מרחיקים ממני את הילד שלי? למה?
לפני ימים אחדים הודיעה פקידת הסעד ל- ר' שכל המפגשים העתידיים עם בנה בוטלו בשל מצבה הנפשי. היא לא פגשה את ר'. אף איש מקצוע לא פגש אותה, וכשניסתה ר' לברר על איזה מצב נפשי היא מדברת, לא קיבלה תשובה. על אף שהיא אמא מסורה עלולה ר' לאבד את בנה.