מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח

17.05.2013 – "נעולים" , מרב בטיטו , "7 ימים" , ידיעות אחרונות
נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים

להורדת התחקיר בקובץ PDF הקלק כאן

"תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי".
זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת".
משרד הרווחה: "המעון עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".
הזעקות שנשמעו מכיוון חצר הבידוד גילעם – מעון נעול שבו שוהים בני נוער בפרקי זמן משתנים בהתאם לצווי בתי המשפט ובתנאי פנימיה – לא פסקו במשך דקות ארוכות.
אהרון (שם בדוי), הנער שהוכנס לבידוד, לא הפסיק לקרוא שוב ושוב לאם הבית. "תוציאי אותי מפה", הוא קרא לה, אבל איש לא ענה לו.
בקטע וידיאו שהגיע לידי "7 ימים" נשמעות צעקותיו המחרידות של הקטין, שנמשכו דקות ארוכות, עד אשר הצילום נקטע.

"כואב לי, תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר".
בכה אהרון, אך לא זכה לשום מענה. השעה היתה קצת לפני תשע בבוקר, וביום ראשון בשבוע משרדי המעון המו אנשי צוות.
"ישבתי מחוץ למשרד שלי ושמעתי את הצעקות ממרחק של עשרות מטרים", מספר אחד העובדים שהיו במקום. "היה איתי עובד נוסף, והמשרדים היו מלאים באנשי צוות. להערכתי, רבים שמעו את הצעקות, הן היו מקפיאות דם. זיהיתי את הקול שלו מיד, כי בעבר מצאתי אותו כשניסה לפגוע בעצמו".

– מה עשית כששמעת את אהרון צועק?

"פתחתי את דלת חדר הבידוד, כי ידעתי שהוא מסוכן לעצמו. דיברתי איתו, הוא התלונן שכואב לו, שהוא סובל ולא רוצים לפנות אותו. פתאום הגיע אחד מאנשי הצוות והתפלא שאני שם. הוא שאל: 'מה אתה עושה פה?', עניתי לו שהילד קרא לי, אז ניגשתי אליו ונכנסתי לבידוד. הוא כעס עלי ואמר: 'מי הרשה לך? מה אתה מתערב?', אז יצאתי החוצה כדי לא להתווכח ליד הילד. אמרתי לו שהנער מתלונן שכואב לו. הוא ענה לי: 'הוא סתם משחק אותה. אתה רופא? אל תגיד לנו מה לעשות. זה לא התפקיד שלך!"
העובד מיהר להוציא מזכר למנהל.
"כאשר הגעתי למעון בשעה 07:15 בעודי מדפיס את השעון, קרא לי נער מתוך הבידוד ורצה לדבר עימי" – כך כתב בו ביום למנהל המעון, יעקב כהן. "החלפתי עימו כמה מילים ובהן טען הנער כי נחבל. באותו רגע הגיע איש צוות והשתומם מדוע אני נמצא בבידוד ומדבר עם הנער, וטען שאסור לי לעשות זאת משום שזה אינו תפקידי".
העובד הוותיק ממשיך ומתאר את קורותיו באותו הבוקר: "ברצוני להזכיר כי בעבר הסתכלתי דרך פתח הבידוד, וראיתי את אותו נער מנסה לפגוע בעצמו. באותו רגע הגיע איש צוות ואמר לי שאסור לי לטפל בנער או לדבר עימו. שאלתי היא: האם במקרים כאלו, כשנער עלול לפגוע בעצמו, איני רשאי להתערב ולמנוע את הסבל, והאם אני רשאי לדבר עם נערים ולשמוע את מצוקתם ואולי גם לעזור להם? מבקש בזאת הנחיה לעתיד".
ביומן הבידודים של מוסד גילעם מאותם תאריכים, שהגיע לידי "7 ימים", מופיע שמו של הנער "אהרון" בן העשרה שוב ושוב: למרות שתואר בפנינו על ידי אנשי צוות כ"שקט וחמוד", הוכנס לבידוד כבר ביום הראשון של חודש אוקטובר, וגם במהלך חודש נובמבר. באמצע נובמבר הוכנס לשם שוב למשך כמה שעות, ובימים שלאחר מכן מצויין שמו בבידוד יותר מעשר פעמים.

נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים
בעקבות המכתב זומן העובד לשיחה עם המנהל: "הוא דרש ממני לא להתערב, אלא לקרוא למדריך", טוען איש הצוות, "אז אמרתי לו שעד שאני אקרא למדריך, הילד יכול למות. הוא לא קיבל את דבריי".
את המקום שבו מבודדים את הנערים החוסים תיאר אחד המדריכים: "זו חצר פתוחה עם גג חלקי וטלאי סורגים".
יומיים אחרי שתועדו זעקותיו של אהרון וימים רבים לאחר שהיה בבידוד, פונה הנער למרפאת זבולון בקריות, שם טופל רפואית.
שבוע לאחר מכן שוב פונה אהרון למרפאה בשל מצבו הבריאותי. גם לאחר מכן הוכנס לבידוד, אולם שבועות ספורים לאחר מכן אושפז הנער לראשונה בחייו בבית חולים לבריאות הנפש, ולאחר מכן הועבר למעון שיקומי אחר.
"7 ימים" מביא עדויות על אודות התנהלות בעייתית במעון הנעול גילעם. זו אינה הפעם הראשונה: כבר לפני כשלוש שנים וחצי חשפנו סיפורים קשים שהתנהלו בין כותלי המוסד.
במשרד הרווחה אומרים בתגובה, כי "ההתנהגויות שאיתן מגיעים נערים לגילעם הן קיצוניות ביותר, גם ברמה של האלימות כלפי הזולת וגם כלפי עצמם. זה מעמיד אתגר כמעט בלתי אפשרי בפני הצוות במעונות" – וכאן, מודים במשרד הרווחה, "אין לנו הכלים שישנם בשירות בתי הסוהר ובבתי חולים פסיכיאטריים", אך מוסיפים: "מעון גילעם עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".
נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים

"הצעקות היו מקפיאות דם".

ההזדמנות האחרונה

חסות הנוער היא הרשות האחראית מטעם משרד הרווחה על טיפול חוץ ביתי במתבגרים המצויים במצבי קצה של סיכון ופשיעה, לאחר שמסגרות רבות כשלו במתן מענה טיפולי עבורם. הרשות הופעלה על ידי המדינה עד ראשית שנות ה- 80, ואז החלה הפרטת השירות.
כיום מספקות את השירותים ההכרחיים של חסות הנוער כמה עמותות, שהגדולות שבהן הן ענ"ב ואותו (לשעבר שח"ל).
בשתיהן יחד מועסקים יותר מ- 400 עובדים. שירותים אלו מתוקצבים על ידי משרד הרווחה.
בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בתנאי העסקתם של העובדים, והשכר של רובם נמוך מאוד ואף נושק לשכר מינימום. תנאי ההעסקה הירודים גורמים לתחלופת עובדים גבוהה ולקושי בגיוס כח אדם. הפגיעה בעובדים פוגעת באופן ישיר בנוער שנמצא תחת חסותם.
כך למשל, משך ההעסקה הממוצע של מדריך הוא פחות משנה וחצי, בזמן שאחד הגורמים החשובים ביותר לנער או לנערה שעברו חוויות קשות הוא קיומה של דמות יציבה ונורמטיבית בחייהם. כמו כן, הקושי בגיוס עובדים, על אף התקנים, יוצר מצב בלתי נסבל של נערים הנשארים ברחובות או נשלחיםם לבתי כלא כי אין עבורם מענה.
ובכל זאת, כיצד קורה שנער ללא עבר של אשפוז פסיכיאטרי מגיע בתוך חודשיים למצב כה קשה? מדריך, שעזב לאחרונה את עבודתו בגילעם, מספר: "אהרון קיבל כדורים יום-יום, מאז שהגיע אלינו".
– על פי איזה מרשם מחולקים הכדורים האלה?
"יש לנו פסיכיאטרית שבאה ומאבחנת. היא מגיעה אחת לשבוע-שבועיים ופוגשת בכל פעם שניים – שלושה נערים".
— ומי מחלק את הכדורים? אחות?
"לא. אין תקן לאחות. זה המצב זה שנים. מי שנותן את הכדורים לנערים היא אם הבית. בסוף יום העבודה היא משאירה את הכדורים של הערב אצל המדריכים. כל ההתנהלות הזאת לא תקינה בעיניי.
אני התרעתי כמה פעמים על הענין הזה, שלדעתי אחות צריכה לחלק את הכדורים ובוודאי לא מדריכים או אם הבית".
– בפני מי התרעת?
"עליתי למנהל, לרכז החינוך וגם לאם הבית. אמרו לי: 'אל תדאג, יש לנו את כל המסמכים במשרד'. אמרתי: 'תציגו לי אותם'. לא פעם איימתי שאני לא אתן כדורים".
– אתם המדריכים נותנים את הכדורים?
"מה שקורה הוא, שנותנים לנו כדורים בתפזורת. לגבי כל נער יש ערכה כזו שמכניסים לתוכה את הכדורים. בצהריים היא (אם הבית) נותנת. אם לא – אחד המדריכים נותן. בערכה עצמה לא פעם ולא פעמים גיליתי שכדורים הוחלפו בטעות".
– דיווחת על הטעויות הללו?
"בוודאי. תארי לך נער שקיבל בטעות כדור שהיה מיועד ללילה, ובמשך כל היום הסתובב כמו זומבי, חצי רדום. וגם ההפך קרה, שנער לא הצליח לישון כל הלילה והיה ערני מדי בגלל כדור שהוחלף, ובבוקר הוא שוב לא תיפקד אחרי לילה שלם שהיה ער".
ברווחה אומרים, כי "קרו פעמים בודדות שהכדורים נפלו, אך מאז הופקו לקחים והוסקו מסקנות".
הוריו של אהרון הילד אומרים שמעולם לא היה לבנם עבר של אשפוז פסיכיאטרי ומעולם לא נזקק לטיפול תרופתי לפני שהגיע למערכת המעונות.
כמה ימים מאוחר יותר, בשיחה נוספת עם אותו מדריך, הוא ציין בפנינו כי שקל כמה פעמים לסרב להוראה לתת כדורים פסיכיאטריים, אולם חשש כי יפוטר ולכן נאלץ להמשיך בזאת: "הם פגעו בשכרי בעבר לא פעם. רוב השכר שלנו מגיע מהמשמרות שאנחנו עושים, ועל כל סירוב כזה נענשתי בעבר בהורדה של מספר המשמרות". ברווחה מכחישים: "לא היו דברים מעולם".
עוד הוסיף המדריך: "הנערים שוחחו איתי על ענין הכדורים פעמים רבות. יש כאלו שמנסים להתחכם, לא בולעים את הכדורים".

– הנערים התלוננו על כך?

"בטח, כל הזמן. הם אומרים לי: 'אתם רוצים לשגע אותי? אתם רוצים לסמם אותי? מה אני משוגע?' לאחרונה קנו להם מרסק כדורים משום שהם מסרבים לקחת את התרופה, והרכז או המנהל או אם הבית נותנים את ההוראה לרסק כדור לנער מסוים. נער לוקח את הכוס וצריך לבלוע את הכדור בנוכחותי. למדריכים נאמר שהנער חייב לקחת את הכדור".
מדריך לשעבר בגילעם מספר כי זה שבע שנים שאין אחות במעון גילעם: "אם הבית נכנסה לתפקידה לאחר שפורסם מכרז, ולאחר שהפכה ממחסנאית לאם בית הפכה גם להיות האחראית על מתן הכדורים הפסיכיאטריים".

– כמה נערים מקבלים היום כדורים?

"מתוך 28 נערים במוסד, 22 מקבלים כדורים באופן קבוע".

מדריך אחר שעזב מספר כי המדריכים הנשארים למשמרות אחר צהריים ולילה מקבלים מעטפה עם כדורים, למקרה שאחד הנערים יצא מכלל שליטה. וכך נכתב על ידי אם הבית במסמך פנימי שהגיע לידי "7 ימים":

"במקרים של SOS (במצבי התנהלות מסוכנת לעצמו או לסובבים), יש לתת כדור שלם של 40 מ"ג. במעטפה יש 8 כדורים, אבקש לעדכן את אנשי הצוות מתי קיבל הנער כדור". חתומה: אם הבית.
"הם חיות? שואל המדריך, "צריך להרדים אותם כדי שיהיה שקט תעשייתי? ההתנהלות הזאת מפחידה אותי.
נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים

שער גילעם. כופים על הילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים

"חום ואהבה"

במשרד הרווחה מופקד אגף תקון על מתן שירותי טיפול חברתי ופיקוח, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה.
רשת חסות הנוער, הפועלת במסגרת אגף תקון, הינה הרשות המוסמכת לפתח, להפעיל ולבקר מענה חוץ ביתי לבני נוער עוברי חוק או טעוני הגנה, המוצאים מביתם לפי צווים שיפוטיים, או לפי המלצות של שירותי הרווחה, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971.
בראש רשות חסות הנוער עומד הממונה על המעונות, והרשת מטפלת בכ- 2000 מתבגרים בשנה ברשת מגוונת של מסגרות: רוב האוכלוסיה המטופלת הינה בגילאי 12-18.
המוסדות הינם מעונות נעולים, ואליהם מגיעים נערים שנשפטו אך לא נשלחו לבית הסוהר, אלא לתקופת שיקום באמצעות כלים חינוכיים וטיפוליים, הקניית השכלה ושינוי דפוסי התנהגות, כשהמטרה הינה להשיבם לחברה נורמטיבית ולסייע להם לרכוש נורמות התנהגותיות ותפקודיות.
מתחילת שנות ה- 90 קבעה הממשלה מדיניות של העברת מוסדות הרווחה, שהופעלו בעבר על ידה, לרבות מעונות נעולים כמו גילעם, להפעלה בידי גורמים חוץ ממשלתיים.
מדיניות זו – על פי החלטה ממשלתית – מטרתה לייעל ולשפר את השירות הניתן במוסדות הרווחה. כך, משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדי מדינה, בין אם מדובר בהוראה ובין אם בהדרכה, בתחזוקה או בבישול, מבוצעות כיום על ידי גופים חיצוניים המספקים את השירותים האלה.
בגילעם מופעלים השירותים הניתנים לנערים על ידי עמותת ענ"ב.
אחד המעונות השייכים לחסות הנוער הוא מעון ירכא, המצוי בכפר ירכא שבצפון ומהווה את הכתובת היחידה לבני נוער ערבים.
אבי בן שלום הוא מדריך ותיק בירכא, שעבד עד לפני כמה שנים גם בגילעם.

באוגוסט 2012 שלח בן שלום מכתב למנכ"ל עמותת ענ"ב, שי שער.
בן שלום התריע על "נורמה פסולה", לדבריו שהשתרשה במעון ירכא בנוגע לכליאת חוסים ולמתן תרופות פסיכיאטריות:

"כידוע, כליאת חוסים ומתן תרופות על ידי גורמים לא מוסמכים הינה עבירה על חוקי המדינה ומאסר בגינה… אין רצוננו בעריפת ראשים, אלא בסביבת עבודה חוקית למען אוכלוסיה שלשלומה אמונים אנו".
בתשובה קיבל בן שלום מכתב ממשרד הרווחה. לטענת בן שלום על כליאת חוסים, ענה המשרד:

"אבקש לחלוק על השימוש במינוח 'כליאת חוסים', ולהבהיר כי אין כליאה של נערים במעונות של חסות הנוער. אכן, כדי לשמור על שלומם ובטחונם של הנערים, ישנה האפשרות להשתמש באמצעי ריסון וכן האפשרות להחזיק נער בחדר נעול, הכל בהתאם לקבוע בסעיפים 41 א' ו- 41 ב' לחוק הנוער, התשל"א-1971".
לגבי השימוש בתרופות פסיכיאטריות, עונה המשרד: "מאחר שהמעון מהווה תחליף לבית, נעשית נטילת התרופות בדומה לאופן שבו היו הנערים נוטלים תרופות בביתם. סוגי התרופות ומינונן נקבעים על ידי רופאים, ונטילת התרופות מוסכמת על הקטינים ועל הוריהם, החתומים על מסמך שלפיו הם מסכימים כי הנערים ייטלו תרופות אלו. תפקיד המדריכים בהקשר זה הוא אך לדאוג להזכיר לנערים לקחת את תרופותיהם, תוך שאינם כופים זאת עליהם כמובן, ולוודא שנער שנטל תרופה חתם שעשה כן".
בן שלום לא הרים ידיים, ובחודש דצמבר האחרון כתב גם לשר הרווחה דאז (משה כחלון):

"כבוד השר, שנים ארוכות נכלאים החוסים במעונות החסות של משרד הרווחה… כליאתם נכפית על ידי עובדי ההוראה במקום. כמו כן מתן תרופות נכפה על עובדי ההוראה בניגוד לתקנות ולהוראות…".

על מכתבו זה טרם קיבל תשובה עד היום. בן שלום, יושב ראש עובדי ההוראה בירכא ובעבר בגילעם, מדגיש שלא יפסיק את מאבקו:

"הנערים האלה מגיעים לטיפול ולשיקום, אני מכיר אותם ועובד איתם שנים רבות. הם זקוקים לחום ולאהבה כדי שיוכלו לחזור לחיות בחברה נורמטיבית ולהביא תועלת לעצמם ולחברה הישראלית.
הם באים ממשפחות חלשות שאינן מודעות לזכויותיהן. הבידוד, למרות הכחשות הממונים – הינו מעשה חמור לדעתי.
גם המצב, שבו ניתנות להם תרופות ללא בקרה וללא פיקוח של איש מקצוע, לא היה עובר בשלום לו היה מדובר בבית 'האח הגדול' או בילדים הביולוגיים של האחראים על חסות הנוער".

קישורים:

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 – בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה – ועד העובדים – ההנהלה – והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" – בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". … על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (…) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח…

עדויות ממעון גילעם – "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 – המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר… היו מקרים במקלחות… הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) – "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה… המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם) ..

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 – מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד …

מודעות פרסומת

תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע"

פברואר 2013 – תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע".  הגיש השבוע קובלנה למשרד הבריאות כנגד שני פסיכיאטרים ותלונה במשטרה.
תושב טבריה, בן 54, אושפז בכפייה בשנת 2005 בבית החולים "מזרע". לטענתו, במהלך האשפוז נקשר בחדר הבידוד לשמונה שעות רצופות ללא אוכל ומים, כשהוא מתבוסס בצרכיו בניגוד להוראות הקשירה המגבילות את זמן הקשירה ולנוהל המחייב פיקוח על חולה קשור באמצעות ביקור בחדרו כל חצי שעה. בנוסף טוען המתלונן כי השפילו אותו ואיימו עליו כי יקבל מכות חשמל אם לא יתנהג יפה וכי יאריכו את משך האשפוז שלו. הוא טוען כי היה חשוף לאלימות מצד צוות המחלקה, כי קיבל תרופות בכפייה כנגד רצונו, שגרמו לו נזקים קשים ובלתי הפיכים, וכי לא נתנו לו אפשרות משפטית להתנגד לשני אשפוזים שנעשו בכפייה. כאשר ביקש לקבל את התיק הרפואי מבית החולים, כדי לבסס את תלונתו מצא שם מסמכים בודדים בלבד, ולכן הוא קובל גם על הפרת חובת ניהול רשומה רפואית המחייבת את בית החולים.

בקובלנה מסביר המתלונן כי הוא קובל על "היחס המחפיר שקיבלתי במזרע במהלך האשפוזים הקודמים שחוויתי כמתואר בגוף התלונה, למען השגת הצדק ובשביל שההתעללות תיפסק, כדי שמטופלים אחרים לא יאלצו לסבול את מה שאני סבלתי, וכדי שהצוות שטיפל בי באותה התקופה יישא באחריות על מעשיו בגין רמיסת זכויות אדם בסיסיות והפרת החוק כולל תיעוד שאינו מלא בתיק הרפואי כנדרש, ושימוצה איתם הדין".

למידע נוסף ועדויות נוספות נא לפנות ל:

יהודה קורן,
עמותת מגן לזכויות אנוש
מייל: yodak8@gmail.com
אתר: www.cchr.org.il

קישורים:

הפקרת תיקים רפואיים – מוסד פסיכיאטרי מזרע – מבט לחדשות – מרץ 2011 – מאות תיקים רפואיים של חולי נפש נמצאו במכולת אשפה ליד המוסד הפסיכיאטרי מזרע בעכו. – פרטי המחלות, האבחונים, הטיפול והתרופות שנטלו החוסים היו חשופים לעיני כל. מדובר בתיקים לא מלפני שנים רבות אלא רק משנה שעברה.דוח מבקר הפנים של משרד הבריאות קבע: "המסמכים מכילים פרטים אישיים ומסווגים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ולחוק הארכיונים – אירוע חמור ורשלנות חמורה ביותר"…

בית חולים פסיכיאטרי מזרע – אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק – הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg – בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו…

הכתבה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: מצב בית החולים מזרע בעכו בלתי נסבל , ג'קי חורי , הארץ , מרץ 2010 – סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ביקר היום (חמישי) במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע" בעכו, והזדעזע מתנאי המחייה של המטופלים במקום. סגן שר הבריאות אמר שהמצב בו נמצא בית החולים בלתי נסבל, וכי הוא יפעל עם צוות משרדו כדי לגייס משאבים ותקציבים לשיפור התשתיות. כמו כן, הודיע כי ייבחן את האפשרות להעתיק את בית החולים למקום אחר…

חולה נפש תקף מינית, בית חולים "מזרע" בעכו לא דיווח, התוקף הוחזר למחלקה – הכתבה פסיכיאטר מחוז צפון: להעניש את הנהלת "מזרע" , הארץ , נובמבר 2007 – הפסיכיאטר המחוזי ממליץ על צעדים משפטיים ומנהליים נגד הנהלת ביה"ח – עקב התנהגותה בפרשת התקיפה המינית שנחשפה ב"הארץ" לפני כשבועיים…

אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"

הכתבה  אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"  , עמנואל רוזן , ערוץ 10 , ספטמבר 2012

נטלי קארין לב הייתה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי עקב מחשבות אובדניות. למרות שהסכימה לאשפוז, דבר לא הכין אותה למחלקה הסגורה של בית החולים לחולי נפש הקשה בארץ "אברבנאל", וליחס המזעזע שקיבלה מהצוות המקצועי, המתעמר ומתעלם מהחולים. "כל בית חולים, במיוחד פסיכיאטרי, הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו", אמר מנהל בית החולים

מעט מאוד אנשים שאושפזו בבית חולים פסיכיאטרי בכלל, ובאברבנאל בפרט, מתנדבים לשוב לשם. לא כך המקרה של נטלי קארין לב בת 26 מרמת גן, שבמהלך טיפולה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל, הפכה ממטופלת למטפלת ואף תיעדה את היחס המשפיל ואת המצב הקשה של החולות המוזנחות. יחד עם חדשות 10 הגיעה להתעמת עם מנהל בית החולים, להיפרד מהחולות ולספר את סיפורן.

נטלי, שבכל מהלך אשפוזה לא קיבלה הסבר מדוע היא נמצאת במחלקה סגורה ולא קיבלה אפילו טיפול, אמרה כי הצוות המקצועי ראה בה כמטרד, לאחר שהחלה לסייע לחולות להגיע לשירותים וגם התעלמו מקריאותיה לעזרה.

"אמרו לי 'חיות סוגרים בכלוב' או 'מה את מבינה יא שמנה'", אומרת לב, שהדגישה כי חולות שוכבות במשך שעות בצרכים שלהן. "חמישה ימים אתה בוהה בסורגים באברבנאל במחלקה סגור ושואל מה אני עושה פה? החולות נמצאות תחת כל כך הרבה פחד, שם אם הייתה בהן שפיות הן לא היו מסוגלות לצעוק".

לרוב במשרד הבריאות לא מעמתים מטופלים עם צוות כוח האדם באברבנאל, בגלל התנאים במקום. אולם לאחר התעקשות מצד חדשות 10, ולאור הטענות הקשות שעלו מהתיעוד, ניאות משרד הבריאות ומנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך, למפגש נדיר ופתוח בפני התקשורת.

"כל בית חולים במיוחד פסיכיאטרי הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו"
, אמר ברוך וטען כי מאז שהתקבלה התלונה נערכה בדיקה מקיפה וחלק מהטענות התגלו כנכונות וטופלו. "הקושי הוא בעיקר בתחום כוח העזר, כי זה לא שיש עומס של מבקשים ורק צריך לבחור מועמדים".

ממשרד הבריאות נמסר כי רוב הטענות נכונות ומצביעות על כשלים רבים. "נסיבות האשפוז נבדקו ונמצאו מוצדקות. התלונה שלא ניתן למטופלת הסבר מצביעה על התנהלות לא תקינה. צודקת גם הטענה שנטלי אמנם נבדקה, אך לא ניתן לה כל טיפול במהלך ימי האשפוז. האירועים המתארים יחס מזלזל ופוגע אינם ראויים – ואנו מגנים אותם. הנהלים בעניין זה חודדו, וחשיבות היחס למטופל הודגשה באופן מיוחד".

קישורים:

כתבי אישום: התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

מרץ 2009 – תחקיר כלבוטק על התעללות במטופלים במוסד פסיכיאטרי טירת כרמל – התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" מכות, התזת מים חמים על מטופלת וניבולי פה קשים כמו "שייקח אותך אלוקים".
.

.
לפי כתב אישום, עובדים בבית חולים פסיכיאטרי בטירת כרמל השתגעו לגמרי.
בית חולים פסיכיאטרי אמור להיות מוסד מוגן, עם טיפול מסור תוך תקווה לשפר את מצבם של החולים הקשים. אבל בבית החולים שבטירת כרמל התקיימה מסכת התעללות שרק מיררה את חיי המטופלים. כך נטען בכתב אישום שהותר לפרסום נגד שלושה אנשי צוות במוסד.
המעשים המיוחסים לשלושה – שתי אחיות ואח מעשיים – בוצעו במהלך שנת 2008, ונחשפו בתוכנית התחקירים "כלבוטק" בערוץ 2.
לפי כתב האישום שהוגש על-ידי עורכת הדין עילית אפשטיין, הם התעללו במטופלים ובחלק מהמקרים אף היכו אותם. לשלושת הנאשמים מיוחסים סעיפי אישום הכוללים התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי, תקיפה, והפרת אמונים.
.
במאמר "התעללות בחולי נפש: 'חולה בסרטן? טוב מאוד' " , אחיה ראב"ד, YNET נכתב:
"באחד האישומים, נגד אחות מטירת כרמל, עולה כי במהלך התקופה בה עבדה בבית החולים, רחצה את אחת החולות הקשישות, הושיבה אותה בכוח על האסלה וצעקה עליה. אז פתחה את ברז המים החמים והתיזה עליה את המים. המטופלת אמרה לנאשמת 'את שורפת אותי', נטען באישום, הנאשמת השיבה בגסות, 'טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים'.
בהמשך מתואר כיצד המשיכה המטפלת וצעקה על הקשישה, כשזו מנסה לעורר את רחמיה. "המטופלת פנתה אל הנאשמת ושאלה אותה אם ידוע לה שהיא חולה בסרטן, והנאשמת הגיבה בגסות באמרה 'טוב מאוד'". עוד מתואר כי הנאשמת דרשה מהאשה לנקות את עצמה בעודה מנבלת את פיה.

בכתב אישום אחר, שהוגש נגד אחות, בת 54 מחיפה, נטען כי במהלך אירוע בו רחצה את אחת הקשישות החולות, היכתה אותה בגבה. גם במקרה זה נטען כי דיברה אל המטופלת בגסות וכינתה אותה "מסריחה".

האישום השלישי הוגש נגד אח, בן 52 מעכו. הוא מואשם כי קילל את המטופלים, בין היתר תוך שימוש בביטוים "משוגע" ו"חולת נפש". בנוסף, הוא מואשם כי באחד המקרים, כאשר מטופלת סירבה לקחת תרופה, סתם את אפה ודחף את כפית התרופה בכוח לפיה, ובהמשך אף קילל אותה כשירקה את התרופה.
לשלושת הנאשמים מיוחסים סעיפי אישום הכוללים התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי והפרת אמונים. שניים מתוכם מואשמים בנוסף גם בתקיפת המטופלים. "

קישורים:

מוטי אוטמזגין תובע את משרד הרווחה: נכלאתי בטעות במוסד מפגרים

יולי 2009 – המאמר: "תובע את המדינה: נכלאתי בטעות במוסד מפגרים" , ליאור אל חי , YNET
במשך שנים זעק מוטי אוטמזגין שהוא כלוא בטעות במוסד, אבל אף אחד לא הקשיב לו. 9 שנים אחרי שנקבע רשמית שהוא אכן אינו סובל מפיגור שכלי הוא יוצא למאבק של חייו. משרד הרווחה: נגיב כשנדע פרטים.
אוטומזגין: "הייתי שם מגיל 14 ועד גיל 30 ועברתי סבל נורא. הרביצו לי, התעללו בי ובכיתי מכאבים. הצוות במוסד היה מעמיד אותנו ומכה על הרגליים שלנו עם מקלות וסרגלים"
16 שנים זעק מוטי אוטמזגין שהוא כלל אינו סובל מפיגור שכלי ושאושפז בטעות במוסד לחוסים. אלא שאנשי הרווחה וצוות המוסד התעלמו ממנו שוב ושוב, כך לטענתו, והוא נותר כלוא במקום ואף סבל מאלימות, מהשפלה ומהתעללויות. כעת, תשע שנים לאחר שנקבע רשמית שהוא אינו לוקה בשכלו, יוצא אוטמזגין למאבק.

הבוקר יגיש אוטמזגין ‭(39)‬ לבית-המשפט המחוזי בחיפה תביעה לפיצויים בסכום כולל של 27 מיליון שקל נגד מדינת ישראל, נגד משרד העבודה והרווחה ונגד סדרה של גופים. אוטמזגין הוא בן למשפחה שעלתה ממרוקו בתחילת שנות ה‭.60-‬ משפחתו, כך עולה מהדו"חות הסוציאליים, לא סיפקה טיפול נאות לילדים והוגדרה "משפחה מזניחה‭."‬ כשהיה בן 14 הוצא אוטמזגין ממשפחתו על ידי רשויות הרווחה והוכנס למוסד "מקים" ברמלה. הוא כלל לא היה מודע שהוכנס לשם עקב סיווגו כסובל מפיגור שכלי, כפי שהוא טוען בתביעה. מדובר במוסד אשר היה מיועד לטיפול באנשים בעלי פיגור שכלי קל עד בינוני.

"צוות מכה ומתעלל"
במוסד, כך טוען אוטמזגין בתביעה באמצעות עו"ד עופר רון מחיפה, הוא סבל במשך שנים ארוכות ממכות, מהשפלות ומהרעבות. "הייתי שם מגיל 14 ועד גיל 30 ועברתי סבל נורא‭,"‬ סיפר אתמול אוטמזגין. "הרביצו לי, התעללו בי ובכיתי מכאבים. הצוות במוסד היה מעמיד אותנו ומכה על הרגליים שלנו עם מקלות וסרגלים. מה שעברתי זה סיוט, ואני יכול לומר שהסיוט הזה עוד לא נגמר. הוא מלווה אותי עד היום, בכל דקה מהחיים שלי.
אני בוכה, לא ישן טוב בלילות, צועק בלילה 'תעזבו אותי' ומדמיין כל הזמן שאני עוד נמצא במוסד ומתעללים בי. היום אני לא עובד ויושב כל היום בבית. רוצה שיעזרו לי לעמוד על הרגליים. אני לא רוצה להיות עשיר מהתביעה הזאת, אלא לדאוג לכך שכל אלה שעשו לי דברים רעים בחיים ישלמו על זה
‭."‬

לטענת פרקליטו עו"ד עופר רון, "כל אותן שנים סבל התובע סבל בל יתואר, כשהוא עזוב לנפשו ואין לו למי לפנות לעזרה. זאת ועוד, בניגוד לחוק שלפיו יש להעמיד מפגר לבדיקת ועדת אבחון כל שלוש שנים, לא פעלו הנתבעים או מי מהם על פי החוק ולא טרחו לעשות כן, ובמקרים הבודדים בהם ניתנה התייחסות למצבו הנפשי כפי הנראה פשוט העתיקו את הדו"ח הקודם תוך שינוי התאריך בלבד מבלי לבדוק את התובע באופן יסודי‭."‬

ב‭,1998-‬ עקב תלונות רבות על התנהלות לא תקינה במוסד וחקירות משטרה, סולקה הנהלת המוסד. המנהלת החדשה שהתמנתה הבחינה שאוטמזגין, כמו חוסים אחדים נוספים, שונה בהתנהגותו משאר החוסים, ודרשה להעמידו בפני ועדת אבחון של משרד הרווחה. הוועדה קבעה שאוטמזגין איננו לוקה בשכלו.

ממשרד הרווחה נמסר: "התביעה לא הגיעה למשרד הרווחה. ברגע שנקבל אותה נגיב בעניין‭."‬

יצוין שלפני כשבעה חודשים הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה דומה באשר לאותו מוסד "מקים‭."‬ בתביעה טען דודו דהן ‭(40)‬ ממגדל העמק שנחטף מאמו סמוך ללידתו והוכנס למוסד "מקים‭,"‬ ובו שהה בניגוד לרצונו במשך 23 שנה. דהן תובע סכום של 40 מיליון שקל ממדינת ישראל ומהרשויות השונות, והתביעה עודנה מתנהלת בבית-המשפט.

קישורים:

המרכז לבריאות הנפש – טירת הכרמל – הגשת כתבי אישום בעקבות תחקיר כלבוטק

בעקבות תחקיר "כלבוטק" על המרכז לבריאות הנפש – טירת הכרמל הוחלט על הגשת כתבי אישום נגד שתי אחיות ואח מעובדי המרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, על מעשי התעללות שעשו ב-2008. בנוסף על התעללות בחוסים במוסד דובר בתחקיר גם על "קשר שתיקה" בין עובדים, ופיטורי עובדים שדווחו על התעללות בחוסים.
.

.
במאמר "התעללות בחולי נפש: 'חולה בסרטן? טוב מאוד' " , אחיה ראב"ד, YNET נכתב:
"באחד האישומים, נגד אחות מטירת כרמל, עולה כי במהלך התקופה בה עבדה בבית החולים, רחצה את אחת החולות הקשישות, הושיבה אותה בכוח על האסלה וצעקה עליה. אז פתחה את ברז המים החמים והתיזה עליה את המים. המטופלת אמרה לנאשמת 'את שורפת אותי', נטען באישום, הנאשמת השיבה בגסות, 'טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים'.
בהמשך מתואר כיצד המשיכה המטפלת וצעקה על הקשישה, כשזו מנסה לעורר את רחמיה. "המטופלת פנתה אל הנאשמת ושאלה אותה אם ידוע לה שהיא חולה בסרטן, והנאשמת הגיבה בגסות באמרה 'טוב מאוד'". עוד מתואר כי הנאשמת דרשה מהאשה לנקות את עצמה בעודה מנבלת את פיה.

בכתב אישום אחר, שהוגש נגד אחות, בת 54 מחיפה, נטען כי במהלך אירוע בו רחצה את אחת הקשישות החולות, היכתה אותה בגבה. גם במקרה זה נטען כי דיברה אל המטופלת בגסות וכינתה אותה "מסריחה".

האישום השלישי הוגש נגד אח, בן 52 מעכו. הוא מואשם כי קילל את המטופלים, בין היתר תוך שימוש בביטוים "משוגע" ו"חולת נפש". בנוסף, הוא מואשם כי באחד המקרים, כאשר מטופלת סירבה לקחת תרופה, סתם את אפה ודחף את כפית התרופה בכוח לפיה, ובהמשך אף קילל אותה כשירקה את התרופה.
לשלושת הנאשמים מיוחסים סעיפי אישום הכוללים התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי והפרת אמונים. שניים מתוכם מואשמים בנוסף גם בתקיפת המטופלים. "

קישורים:

המרכז לבריאות הנפש – טירת הכרמל – הגשת כתבי אישום בעקבות תחקיר כלבוטק

בעקבות תחקיר "כלבוטק" על המרכז לבריאות הנפש – טירת הכרמל הוחלט על הגשת כתבי אישום נגד שתי אחיות ואח מעובדי המרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, על מעשי התעללות שעשו ב-2008. בנוסף על התעללות בחוסים במוסד דובר בתחקיר גם על "קשר שתיקה" בין עובדים, ופיטורי עובדים שהתעללו על התעללות בחוסים.

מוסד פסיכיאטרי טירת הכרמל – קשר שתיקה במלוא כיעורו


.

במאמר "התעללות בחולי נפש: 'חולה בסרטן? טוב מאוד' " , אחיה ראב"ד, YNET נכתב:
"באחד האישומים, נגד אחות מטירת כרמל, עולה כי במהלך התקופה בה עבדה בבית החולים, רחצה את אחת החולות הקשישות, הושיבה אותה בכוח על האסלה וצעקה עליה. אז פתחה את ברז המים החמים והתיזה עליה את המים. המטופלת אמרה לנאשמת 'את שורפת אותי', נטען באישום, הנאשמת השיבה בגסות, 'טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים'.
בהמשך מתואר כיצד המשיכה המטפלת וצעקה על הקשישה, כשזו מנסה לעורר את רחמיה. "המטופלת פנתה אל הנאשמת ושאלה אותה אם ידוע לה שהיא חולה בסרטן, והנאשמת הגיבה בגסות באמרה 'טוב מאוד'". עוד מתואר כי הנאשמת דרשה מהאשה לנקות את עצמה בעודה מנבלת את פיה.

בכתב אישום אחר, שהוגש נגד אחות, בת 54 מחיפה, נטען כי במהלך אירוע בו רחצה את אחת הקשישות החולות, היכתה אותה בגבה. גם במקרה זה נטען כי דיברה אל המטופלת בגסות וכינתה אותה "מסריחה".

האישום השלישי הוגש נגד אח, בן 52 מעכו. הוא מואשם כי קילל את המטופלים, בין היתר תוך שימוש בביטוים "משוגע" ו"חולת נפש". בנוסף, הוא מואשם כי באחד המקרים, כאשר מטופלת סירבה לקחת תרופה, סתם את אפה ודחף את כפית התרופה בכוח לפיה, ובהמשך אף קילל אותה כשירקה את התרופה.
לשלושת הנאשמים מיוחסים סעיפי אישום הכוללים התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי והפרת אמונים. שניים מתוכם מואשמים בנוסף גם בתקיפת המטופלים.

ב- 29.12.2009 הרשיע בית משפט מחוזי
את האחות לובה שמאילוב בעבירות של תקיפה סתם, מרמה והפרת אמונים, וזאת לאחר שתקפה קשישה חוסה בבית החולים.
השופט גלעד ציין כי המעשה אותו ביצעה הנאשמת הוא חמור ומעורר סלידה. הנאשמת תקפה מטופלת ישישה, חולה, חסרת ישע, הנתונה באופן מוחלט לחסדם של הנאשמת ושכמותה, האמונים על הטיפול בה ועל בטחונה האישי. וכדבריו: "יכולים אנו רק לשער את חוסר האונים, ההשפלה ותחושת העליבות שבוודאי חוותה הישישה החולה בזמן המעשה. הדברים משתקפים בתקליטור שהוגש ע"י המאשימה".

עוד הוסיף השופט כי תפקידו של הצוות הרפואי בבית החולים לשמש מגינם ומושיעם של המטופלים הנתונים לחסדיהם, ומקל וחומר בהיותם חסרת ישע. אותם אחים ואחיות סיעודיים מלווים את החולים במשך כל שעות היום ואחראים לדאוג לכל צרכיהם. זה תפקידם.
במקרה זה, הנאשמת ניצלה את תפקידה ומעמדה ובמקום להעניק את הטיפול הטוב ביותר אותו היא נדרשת לתת כעובדת הציבור וכמי שמקבלת את שכרה מן הציבור, מעלה באמון שניתן בה וניצלה את הסמכויות שהופקדו בידיה להתעמרות במטופלת, לפגיעה בה ועל ידי כך פגעה באמון הציבור כולו.

לעניין שאלת הקלון קבע השופט כי הנאשמת הפרה בהתנהגותה חוק ומוסר כאחד וראויה היא בשל כך לעונש ולגינוי. התעמרות, הכאה, השפלה, גידוף ורמיסת כבודו של כל אדם הוא מעשה מבייש ובזוי הממיט חרפה על עושהו. העובדה שהתנהגות זו בוצעה כלפי קשישה, חולת נפש, אשר בערוב ימיה מצאה עצמה מאושפזת במוסד פסיכיאטרי ונתונה לחסדיהם של אחרים, מחזקת את המסקנה כי המעשה ראוי לגינוי מוסרי וכי "מכוער" הוא עד מאוד. אם לא די בכך, מעשה זה בוצע, כאמור, על ידי מי שהיתה אחראית על הטיפול בישישה, ולדאבון הלב, לא היה איש באותם רגעים שיושיעה. למרבה הצער, כל אדם יכול להגיע בערוב ימיו ואף לפני כן, למצבה של המטופלת ולהיות נתון אז לשבט או לחסד בידי מטפליו כשהוא לבד, בודד, משפחתו אינה עמו וכל תואריו, מעשיו וכוחו בצעירותו אינם עוד עמו.
השופט גזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בבית החולים רמב"ם ו- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

קישורים: