היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות

לא לפנות לרשויות הרווחה
לא לפנות לרשויות הרווחה

ינואר 2017 – מדובר באם מטופלת בשירותי בריאות הנפש עקב בעיות דיכאון, אשר שרפה למוות עצמה וארבעת ילדיה.
התממות הרשויות נוכח האירוע מעוררות חלחלה. שירותי בריאות הנפש נוצרים פיהם נוכח העובדה הידועה כי לסמים פסיכיאטריים נגד דיכאון תופעות לוואי של נטיה להתאבדות.

המשפחה לא מוכרת ומעולם לא טופלה ע"י רשויות הרווחה? האמנם?

תמוהה תגובת עיריית ירושלים שפורסמה בעיתוני הרשת:
 "בעיריית ירושלים הבהירו כי לפני כשלושה חודשים פנתה האם בשיחה טלפונית ללשכת הרווחה באזור מגוריה לבירור פרטים בנוגע לאיתור שירותי בייביסיטר. בשיחת הטלפון הוסבר לאם כי שירותי הרווחה לא מעניקים שירותי בייביסיטר, אבל הוצע לאם, אם היא מעוניינת להגיע ללשכה ולברר על שירותים אחרים שלהם היא נזקקת. האם לא היתה מעוניינת ולא פנתה שוב ללשכה".

האומנם הוצע לאם שאם היא מעוניינת לבוא ללשכת הרווחה בעיר לברר על שירותים אחרים? הלא ברור כי  ע"פ מדיניות משרד הרווחה האגרסיבית, העובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה בעיר רואות במשפחה הפונה אליהן לסיוע כדווח על ילדים בסיכון שיש להוציאם מהבית, במיוחד כאשר אחד ההורים מטופל בבריאות הנפש. שירותי הרווחה במצב זה לא מרפות מהמשפחה באמצעות ועדות החלטה מתישות ומשפילות, ביקורי בית פתאומיים ומזלזלים עד שמוציאים את הילדים למוסדות הרווחה ובכך מביאות להרס המשפחה כלכלית, נפשית ופיסית. האם הבינה הטעות שעשתה שפנתה ללשכת הרווחה ירושלים לבקש סיוע, ובשיקול דעת לקוי עקב הסמים הפסיכיאטרים ביצעה המעשה הנורא.

סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – האומנם רשויות הרווחה ירושלים לא הכרו את המשפחה?
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות – הקטע מתוך NRG 2.1.2017

ח"כ ניסים זאב לתושבי ישראל: "לברוח מן הרווחה" 

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

התאבדויות בצבא – תרופות פסיכיאטריות הן הפתרון, או חלק מהבעיה?

אוגוסט 2016 – בצבא ארה"ב, כמות ההתאבדויות מרקיעה שחקים, וגם בישראל מתמודדים עם תופעה עגומה זו. אך האם טיפול בתרופות פסיכיאטריות הוא הפתרון – או אולי למעשה חלק מהבעיה? צפה בפרק 7 מתוך הסרט התיעודי "האויב הסמוי – חשיפת האינטרס הכמוס של הפסיכיאטריה"

תביעה נגד בית חולים הלל יפה בחדרה – מטופל התאבד במהלך אשפוז פסיכיאטרי

בעקבות "צוק איתן": התאבד באשפוז פסיכיאטרי , פאוזי אבו טועמה , mynet , אוגוסט 2015

תושב חדרה שסבל מבעיות נפשיות מאז מלחמת יום כיפור, התקשה להתמודד עם המראות במהלך מבצע "צוק איתן". הוא אושפז לבקשתו במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "הלל יפה", אך שם קץ לחייו בתלייה. כעת תובעת אישתו פיצוי מהמדינה וטוענת: בית החולים לא שמר עליו. "הלל יפה": "בית החולים טרם קיבל את כתב התביעה"

אשתו של תושב חדרה ששם קץ לחייו בעת שהיה מאושפז בבית החולים "הלל יפה", הגישה בשבוע שעבר תביעה נגד המדינה, בה טענה כי ביה"ח התרשל בטיפול בבעלה ובהשגחה עליו.

המנוח – נ', בשנות השישים לחייו, ניהל אורח חיים רגיל למדי, על אף בעיות נפשיות מהן סבל. מצבו הנפשי הידרדר לראשונה בעקבות מלחמת יום כיפור, עת שירת ברמת הגולן. במהלך אחת התקריות, נהרג מפקדו של נ' והוא עצמו נזקק לטיפול רפואי. לאורך השנים לא היה נ' תחת מעקב פסיכיאטרי, למעט פניות נקודתיות למערך בריאות הנפש בקהילה. הוא ניהל חיים נורמטיביים; עבד כאיש אחזקה, התחתן וגידל ארבעה ילדים.

ההחמרה במצבו הבריאותי, ביולי 2014, הגיעה על רקע אירועי "צוק איתן", אז ביקש להתאשפז עקב חוסר יכולתו לעמוד במתחים. נ' התקבל בחדר המיון בבית החולים "הלל יפה" במהלך חודש יולי 2014 עם תלונות על חרדה, הפרעות שינה וזיכרונות ממלחמת יום כיפור. הוא טופל בכדורי הרגעה ושוחרר להמשך טיפול בקופת חולים, שם הוא קיבל תרופות.

כעבור כחודש וחצי, אושפז נ' שוב בבית החולים, הפעם לתקופה ארוכה יותר. במהלך האשפוז שיתף את מטפליו ורופאיו מספר פעמים במחשבות אובדניות. בין היתר סיפר אודות "מחשבות על מוות", "מחשבות שאינו יכול לגרשן כליל", "מחשבות על לחטוף סכין" ותיאר, כי "ראה איש ביטחון עם אקדח ועברה מחשבה להשתמש בו…". שבועיים לאחשר שאושפז, נמצא נ' תלוי על חבל במחלקה אחרת שנמצאת בשיפוצים, ובה, בין כל הפסולת הפזורה, מצא חבל לתלייה.


בית החולים "הלל יפה" (צילום: עידו ארז)

אשתו של נ' הגישה נגד המדינה, באמצעות עו"ד אורן בושרי, תביעה על רשלנות רפואית, ודרשה פיצוי כספי של מעל למיליון שקלים. בכתב התביעה נטען, כי על בית החולים "הלל יפה" היה לצפות את מעשה האובדנות מאחר שלכל אורך אשפוזו, דיבר נ' בכנות על כוונות אובדניות. וכן כי אמירותיו אלה שזורות בתיק האשפוז הדיגיטלי, לכל אורכו. "להפרעות נפש סיבות טבעיות, הדורשות טיפול, כמו במחלות אחרות", נכתב בכתב התביעה. טיפול כזה נמנע כאן. הנתבעת התרשלה רשלנות שבמחדל, באין מעשה: באי אשפוזו של המנוח במוסד סגור, משעה שהביע כוונות אובדניות".

עוד נטען בכתב התביעה, כי בית החולים התרשל לכאורה אף בטיפול התרופתי ב-נ' ובכך הציפו אצלו כוונות אובדניות, וכן מנעו ממנו מידע רפואי חשוב הקשור בהן, ובכך הביאו אותו, פשוטו כמשמעו, לכדי מעשה ההתאבדות עצמו. "החבל נמצא במחלקה בשיפוצים – מחלקה פתוחה ונגישה לקהל הרחב ולחולים, מלאת פסולת בניין, במרחק צעדים ספורים ממאושפזי המחלקה הפסיכיאטרית", הדגיש עו"ד בושרי בכתב התביעה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של ד"ר רוני ומוש, מומחה לפסיכיאטריה, אשר חווה דעתו ביחס לרשלנות לכאורה, והטענות העולות בכתב התביעה. ד"ר ומוש קובע בחוות הדעת כי בית החולים התרשל בטיפול ב-נ', ופעל מתחת לסטנדרט הטיפול המצופה ממנו, וכי לו היה פועל כראוי, מותו היה נמנע.

אולם הטענות של אשתו של נ' נוגעות לא רק למותו של בעלה, אלא אף להתנהלות בית החולים לאחר התאבדותו. בכתב התביעה נטען כי בית החולים לא הודיע למשטרה כי מת אדם בהיותו מאושפז, ולא העביר את דבר האירוע למשרד הבריאות.

מבית החולים "הלל יפה" נמסר: "בית החולים טרם קיבל את כתב התביעה, לכשיקבל יגיב בערכאות המתאימות".

ניסיונות התאבדות בעקבות נטילת ריטלין

הודעה 19 אפריל 2015

ניסיונות התאבדות בעקבות נטילת ריטלין

"ייתכן שהתרופות להפרעת קשב מגבירות את הסיכון למחשבות והתנהגויות אבדניות",

כך הודיעה השבוע רשות הבריאות הקנדית, בעקבות דיווחים על ניסיונות התאבדות בקרב אנשים שנטלו תרופות להפרעת קשב. הרשות פרסמה כעת אזהרות ברורות וחד משמעיות יותר מבעבר לגבי השימוש בתרופות הללו.

התרופות הן: ריטלין, קונצרטה, אדרול, סטרטרה, אינטוניב, דקסדרין וויואנס.

ההודעה התפרסמה לאחר שהרשות סקרה דיווחים שמגיעים אליה באופן שוטף בנוגע לתופעות הלוואי. הדיווחים נעשים לרוב על ידי רופאים, אחיות, מטופלים וחברות תרופות.

על פי ההודעה, "הדו"חות כללו הופעת מחשבות אבדניות, ביצוע ניסיונות התאבדות ובמקרים מסוימים גם התאבדויות ממש". "אירועים אלה דווחו מספר פעמים במהלך הטיפול, במיוחד בתחילת הטיפול או כאשר המינון השתנה, וגם זמן לא רב לאחר הפסקת השימוש בתרופות" 
נתונים אלה תואמים לחקירה שערך עיתון 'הטורנטו סטאר' הקנדי בשנת 2012 על בסיס דיווחי תופעות הלוואי הללו, כפי שהופיעו במאגרי המידע של המדינה. בחקירה זו נמצא כי ל- 76 ילדים שנטלו תרופות להפרעת קשב היו מחשבות להרוג את עצמם. שליש מהם היו בני פחות מעשר שנים, כמה מהם היו בני שש. בנוסף מצא ה"סטאר" ש-22 ילדים קנדיים בגילאי 8-18 שנטלו תרופות כאלה ניסו להרוג את עצמם. חמישה מהם הצליחו בכך, כולם היו בנים בגילאי 13-15.
רופאים, העוסקים בטיפול ב 'הפרעת קשב', ומומחים אחרים אמרו ל'סטאר' ב-2012, שבעוד שחששו שהתחקיר של העיתון ירתיע את ההורים מלתת לילדיהם תרופות, הם עדיין חושבים שרשות הבריאות הקנדית צריכה לראות בדיווחים הללו 'דגל אזהרה אדום', ולפעול מהר כדי לבדוק אם רופאים ומטופלים יודעים מספיק על סיכוני השימוש בתרופות הללו.
ב-2005 יוחס הסיכון לאובדנות לתרופה סטרטרה בלבד, אולם, על פי ההודעה של רשות הבריאות הקנדית, "מאז נתגלתה אינפורמציה חדשה, המעידה כי הסיכונים הללו….עשויים להיות תקפים לכל שאר התרופות להפרעת קשב".
לקישור למאמר באנגלית:
 
יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה – דורית גבאי – מעריב -30.12.1993

שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה – דורית גבאי – מעריב -30.12.1993

אחד מהם ממשיך לאיים שיתאבד: "חברי התעללו בי ובסוף אני נענשתי. זה שבר אותי"

נער בן 15 וחצי השוהה בפנימיה של משרד הרווחה ניסה לשים קץ לחייו שלוש פעמים ביום אחד. חניך אחר בפנימיה, בן 15, ניסה להתאבד פעמיים ביום אחד.

שני הנערים השוהים בפנימיה בהוראת שופט, חתכו את ורידי ידיהם וניסו לתלות את עצמם….

לקריאת המאמר המלא הקלק כאן

שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה - דורית גבאי - מעריב -30.12.1993
שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה – דורית גבאי – מעריב -30.12.1993
 
אחד מהם ממשיך לאיים שיתאבד: "חברי התעללו בי ובסוף אני נענשתי. זה שבר אותי".
נער בן 15 וחצי השוהה בפנימיה של משרד הרווחה ניסה לשים קץ לחייו שלוש פעמים ביום אחד. חניך אחר בפנימיה, בן 15, ניסה להתאבד פעמיים ביום אחד.
שני הנערים השוהים בפנימיה, חתכו את ורידי ידיהם וניסו לתלות את עצמם.
המקרה הראשון אירע לפני כשלושה חודשים, והמקרה השני, לפני כשבועיים. הנערים ניצלו כשעובדי הפנימייה הבחינו בהם במקרה. הם אושפזו בבית חולים לחולי נפש, לצורך בדיקות, אך לאחר ששוחררו, שבו לפנימיה. שם לא הוצמדה להם שמירה, למרות שאחד מהם ממשיך לאיים בהתאבדות.
יחס גרוע
אחד משני הנערים השוה בפנימיה זה שנה וחצי, סיפר כי הנערים במקום מתנכלים לו.

"הם מרביצים ל כל הזמן. פעם אחת הם דקרו אות באולר בפנים, וכיבו עלי סיגריות. למרות שהתלוננתי עליהם, לא עשו להם שום דבר. בפעם האחרונה שהם הציקו לי, ניסיתי להחזיר להם, אבל אז נתנו לי עונש וקיצרו לי את ימי החופשה בבית. זה שבר אותי ולכן ניסיתי להתאבד".

הנער השני, טען כי הסיבה לנסיונות ההתאבדות שלו היא היחס הגרוע שהוא מקבל בפנימיה.

"נותנים לנו עונשים דווקא בנקודות רגישות שלנו, ומבטלים לנו חופשות בבית".

הנער סובל מליקוי ראיה, אך אינו מרכיב משקפיים.

"כבר חצי שנה אומרים לי שלפנימיה אין תקציב לקנות לי משקפיים, למרות שאני לא רואה בכלל בלילה, ופעם אחת אפילו נפלתי ונחבלתי".

סבתו של אחד הנערים, משמשת כאפוטרופוסית שלו.
"ניסיתי לדבר עם מנהל הפנימיה, אבל תמיד אומרים לי שהוא לא פנוי ונמצא בישיבה", סיפרה הסבתא.

"פעם הנכד שלי ברח מהפנימיה אלי, והסכים לחזור רק אחרי ששכנעתי אותו. הוא נסע לשם, ובתור עונש, הם נתנו לו לחכות שלוש שעות בצומת חשוך, עד שהגיע הרכב שהסיע אותו לפנימיה. הוא התקשר אלי מטלפון ציבורי, בוכה ומפוחד.
רק אחרי שטילפנתי למשטרה, שלחו מהפנימיה רכב לאסוף אותו".

תנאי המגורים בפנימיה לקויים. יש מחסור בשמיכות, הכסאות בחדרים שבורים, אין כוסות והנערים נאלצים לשתות ישירות מהברז.
הקיר באחד מחדרי המגורים מתפורר ועומד להתמוטט. בקיר בחדר האוכל נפער חור גדול, שנסתם רק לאחר שהנערים בפנימיה התארגנו וסתמו אותו בלבנים.
מנהל הפנימיה אמר כי שני הנערים שניסו להתאבד הם ממושמעים, אינטליגנטים, אינם בעייתיים ואינם אלימים.
מצעד התירוצים והשקרים של משרד הרווחה

ניסינו לטפל בנערים שהתנכלו לאחד מהם, ואף הוגשה תלונה למשטרה נגד נער אלים במיוחד. צריך לזכור שהנערים המתחנכים בפנימיה באים מבתים הרוסים ונמצאים כאן לאחר שפקידת הסעד הורתה על כך. יש להם התנגדות קשה לשהות בפנימיה, ויכול להיות שהסיבות לייאושם נעוצות במשקעים שנגרמו כשהגיעו לכאן.

הסיבה שלא סידרנו משקפיים לאחד הנערים, נעוצה בכך שברגעי משבר הוא נוהג לשבור אותם. משקפיים חדשים הם יקרים מאוד, ויש לנו מחסור בתקציב הרפואי, שאנחנו מקבלים ממשרד הרווחה. אבל עכשיו העניין בטיפול ובקרוב הוא יקבל משקפיים.

לא היתה לנו אפשרות להצמיד לנערים שמירה, למרות שקיים חשש שינסו להתאבד שוב. לא בטוח שאם הם ינסו להתאבד שוב, נוכל למנוע זאת.

ממשרד הרווחה נמסר כי הם מודעים לתנאים הגרועים בפנימיה.

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

הפסיכיאטר התרשל והחולה התאבד , mako | 29/12/14

מטופל שאובחן כסובל מדיכאון חורף, קיבל טיפול תרופתי שתופעות הלוואי שלו הביאו בסופו של דבר לכך שאותו חולה נטל את חייו. לאחר בחינת הנושא, החליטה אמו השבורה לתבוע את הפסיכיאטר על רשלנות רפואית

מיד עם תחילת החורף, ש', שהתעורר לבוקר אפרורי במיוחד, החל לבכות ולא הצליח להפסיק. כך החלה תקופה קשה בחייו שהשפיעה על עבודתו ועל חיי החברה שלו. אמו של ש' הגיעה לביתו לאחר מספר ימים בהם ניסתה להשיג אותו בטלפון ללא הצלחה. היא מצאה את בנה, שרוב הזמן היה בחור מלא חיים וחיוניות, כמו צל של עצמו: לא מגולח, חיוור מאוד עם עיניים נפוחות מבכי ועיגולים שחורים מחוסר שינה. לאחר שיחה ארוכה עם בנה, המליצה לו אמו לפנות לפסיכולוגית, עמה היא עצמה נפגשת באופן קבוע.

ש' לא הצליח להביא את עצמו לצאת ממיטתו ועל כן הפסיכולוגית הגיעה עד לביתו כדי לשוחח איתו. לאחר הפגישה המליצה הפסיכולוגית לש' להיפגש עם עמיתה, פסיכיאטר מומחה. ש' נפגש עם הפסיכיאטר שקבע כי זה סובל מדיכאון עמוק הנקרא Seasonal Affective Disorde שנגרם בעקבות עונת החורף. כדי לעזור לו לצאת מהדיכאון, רשם הפסיכיאטר לש' מרשם לכדורים נוגדי דיכאון בשם ציפרלקס.

האם, שהגיעה לבקר את בנה מדי יום והייתה בקשר רציף עם הפסיכיאטר המטפל, ראתה כי מצבו של בנה הולך ומתדרדר. כאשר הביאה זאת לידיעת הפסיכאטר, הוא טען כי צריך לתת זמן לתרופה להשפיע והעריך שבתוך שבוע תראה שיפור במצבו של בנה. כעבור שבועיים וחצי בהם נטל ש' את התרופה, הגיעה אמו לבקרו בדירתו ומצאה אותו שכוב במיטה לאחר שנטל כדורי שינה רבים בשילוב אלכוהול. לצוות מד"א שהוזעק למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו. מה אחריותו של הפסיכיאטר המטפל במקרים כאלה והאם מדובר במקרה של רשלנות רפואית? עורך דין כרמי בוסתנאי, המתמחה בדיני נזיקין ומנהל את פורום תאונות ילדים, מסביר.

רכש אמון - ותקף. אילוסטרציה

חלה בדיכאון חורף
צילום׃  shutterstock

הפסיכיאטר לא יידע על תופעות הלוואי

לאחר השבעה וההלם הראשוני בו הייתה מצויה האם, התקשרה זו לפסיכיאטר המטפל לבדוק מדוע תרופה שהייתה אמורה להוציא את בנה מהדיכאון, עשתה את הפעולה ההפוכה והביאה למותו. תשובת הפסיכיאטר הייתה כי לעיתים ישנן תופעות לוואי ללקיחת התרופה ובאחוזים מסוימים באוכלוסיה, התרופה משפיעה בצורה ההפוכה. כך, במקום לגרום לשיפור במצב רוחו של ש', התרופה הביאה לתוצאה ההפוכה והחריפה את מצב הדיכאון עד כדי כך שש' החליט לשים קץ לחייו.
אמו של ש' שאלה את הפסיכיאטר מדוע לא הסביר לה ולבנה על תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מלקיחת התרופה. תשובתו הייתה כי הסיכונים בלקיחת התרופה רשומים בדפי ההוראות שבקופסת הכדורים.
אמו של ש' הייתה המומה מהתשובה שקיבלה ווהרגישה כי נעשתה רשלנות, אותה הפסיכיאטר מנסה לטייח.
האם פנתה למשרד עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית כדי להבין האם על הפסיכיאטר לשלם על כך שרשלנותו הביאה להתאבדות בנה. לאחר עיון בחומרים הובהר כי ידו של הפסיכיאטר הייתה קלה על פנקס המרשמים לתרופת הציפרלקס, וכתיבת המרשם והמשך הטיפול מהווות רשלנות חמורה בהתנהלותו של הפסיכיאטר ובמעקב אחר המטופל שלו.

ציפרלקס

תופעות הלוואי: נטיות אובדניות

ישנה חובה משפטית לעקוב אחרי המטופל

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עליו לפרוס בפני המטופל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול כמו כן עליו לבחון אם הטיפול מתנהל כפי שצריך, האם ישנם סיבוכים או שאולי ישנו צורך לשנות את מהלך הטיפול. אחריותו של הרופא אינה מסתיימת עם אבחון המחלה או שליחת החולה לבדיקות. הרופא אחראי לשלומו של החולה גם במהלך הטיפול עצמו.
על הפסיכיאטר של ש' חלה חובה רפואית ומפסיקות בתי המשפט עולה כי ישנה גם חובה משפטית לעקוב אחר דרך הטיפול בש', במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתופעת לוואי מוכרת. הפסיכיאטר כשל בתפקידו מרגע כתיבת המרשם שכן לא הסביר בפירוט מהם הסיכונים בנטילת הכדורים וכן לא עקב אחרי מצבו של ש' מרגע לקיחת התרופה.

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עו"ד כרמי בוסתנאי

חובת ההוכחה לרשלנות רפואית – על התובע

חשוב לדעת, כי במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית, על התובע חלה חובת ההוכחה כי אכן הייתה רשלנות בהתנהלות הצד המטפל וכי הנזק שנגרם לו אכן נבע מרשלנות זו ולא בשל סיבה אחרת.
מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?
• מרכזים את כל התיעוד הרפואי והמסמכים הרלוונטיים החל משלב האבחון, דרך הטיפול עצמו ועד שלב המעקב.
• פונים לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה לפיצויים.
כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. לאחר שאירע מקרה הרשלנות, פנו לייעוץ עם עורך דין מומחה העוסק בתחום שיוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק, כל מקרה לגופו.

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד
הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

רשויות הרווחה רצחו את האמא אתי דאוד מאשדוד

שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה וצביעות למדיניות רווחה דורסנית והרסניתהמדיניות האלימה והדורסנית של משרד הרווחה – ממתין בתאוותנות לקריסת המשפחות כדי שיוכל לסחור בילדיהן במוסדות הכליאה אומנה ואימוץ. זהו סיפורה של האמא אתי דאוד שרשויות הרווחה המתינו באכזריות ותאוותנות לקריסתה. 
במקום לסייע לה בכ- 5,000 שקל לחודש מה שללא ספק היה היה פותר בעיותיה, החליטו רשויות הרווחה במדיניותן המזוהמת להיפטר ממנה ולהעניק מידי חודש כ- 50,000 שקלים למקורביהן המושחתים במוסדות הרווחה שיסחרו שילדיה.

למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון

בפעם האחרונה שדיברתי איתה היא אמרה לי: "אני כל כך מאושרת שאני רוצה לנשק את הקירות של הבית". השבוע, 3.5 שנים אחרי, היא התאבדה. סיפורה הטראגי של אתי דאוד, אם ל- 6 והיא רק בשנות השלושים לחייה. היא חיה למען הבנות שלה וחששה תמיד שגורמי הרווחה (אשדוד) ייקחו אותן ממנה. את אתי ז"ל הכרתי אישית ברגעים בהם הייתה בדרכה לתהום וברגעים המאושרים בחייה ואני מביא את סיפורה העצוב בפן האישי

אתי דאוד - גם ברגעים היפים יותר שלה, עיניה היו עצובות

זה התחיל כסיפור עצוב מאוד, המשיך כמה שנראה כהפי אנד והסתיים בטרגדיה נוראה – 


צעירה בשנות ה- 30, אם ל- 6 ילדים מבעלים שונים, שהכרתי באופן אישי ברגעים הקשים של חייה, עזרתי לה להתרומם מהתהום ומאז 3.5 שנים לא שמעתי ממנה.

השבוע נודע לי שהיא קפצה מחלון ביתה.

יצאתי ללמוד מה היה איתה מאז שהיא הצהירה כי היא סוף סוף מאושרת ועד היום בו היא החליטה להתאבד.

ב  2/11/2009 פרסמנו באשדוד נט, כתבה על אתי דאוד שכבר יותר מארבעה חודשים היא וילדיה גרים באוהל בחוף הים באשדוד בזמן שבחוץ משתוללת סערת חורף. מצוקה כלכלית גדולה הובילו אותה למצב כאשר אנשים טובים עוברים ושבים מסייעים למשפחה.

ברגע שנחשפתי  לסיפור שהעלה כתבנו עופר אשטוקר, מיהרתי למקום במטרה אחת ויחידה, לנסות ולשנות את גורלה או לפחות  להציל אותה ואת בנותיה מחרפת החיים באוהל בזמן שהסופה בחוץ משתוללת.

כוחות הצלה קובעים את מותה של אתי שקפצה למותה מדירת ביתה


באוגוסט 2009 הקימה אתי אוהל בחוף הים באשדוד, היא לא עשתה זאת כמחאה או כדי למשוך תשומת לב, להפך, היא פחדה שידעו שהיא שם בלית ברירה, היא חששה שידעו על כך גורמי הרווחה וכך סיפרה לעוברים ושבים  ש…היא שם עם ילדיה רק כדי "לנפוש" בחוף הים.

ארבעה חודשים עברו, החורף הגיע והתברר שאתי  וילדיה עדיין גרים באוהל בחוף הים של אשדוד. מהגשמים הכבדים הם הסתתרו באוהל, אותו הם עטפו בניילון, כדי שהמים לא יחדרו. עוברים ושבים שלמדו כבר שזהו מקום מגוריה הקבוע,  הביאו להם מעת לעת מזון.

המפגש הראשון שלי עם אתי:

זה היה יום חורפי במיוחד. עופר אשטוקר התקשר אלי וסיפר לי על האישה שנמצאת מזה זמן רב באוהל.
בו במקום עזבתי הכול, התנעתי את הרכב ונסעתי לחוף הים. עוד לפני שהבנתי מה הסיפור, היה ברור לי ששם היא לא תישאר!

כשהגעתי למקום יצאה אלי אישה מבוהלת, מוזנחת למראה ושאלה אותי בחשדנות לרצוני. חייכתי אליה ואמרתי שאני כאן כדי לעזור. הבטתי בבתה הקטנה שכבר נרדמה ואתי גוננה עליה בגופה מהקור. הילדה הייתה לבושה בבגדים קצרים, אולי כי לא היו לה בנמצא בגדי חורף…

הסתבר לי שמספר שעות בטרם הגענו למקום, הגיעו גורמי הרווחה אל האוהל ולקחו שתיים מבנותיה האחרות לבית אומנה באשקלון. את ביתה שהייתה אז בת – 3.5 היא סירבה למסור לידי שירותי הרווחה, ואלו החליטו להמתין עוד ימים מספר(בנה הבכור גר אז עם הגרוש).
לאחר שהצלחתי לדובב אותה היא פרצה בבכי ושפכה את ליבה:
"נחתך לי הלב. עכשיו הילדה הקטנה תהיה לבד, כבר לא יהיה לה עם מי להיות". נחמתה הייתה  שבנותיה האחרות לא הופרדו ושהן הועברו לאותו בית אומנה באשקלון.
מסתבר שלאתי יש דירה השייכת לעמיגור אך גם היו לה חובות גדולים לעירייה, למים (שנותקו), לחברת חשמל (אשר ניתקו לה את החשמל) לגן של הילדה (שלא יכלו יותר להחזיק אותה), למד"א ועוד. החיים סגרו עליה מכל כיוון והיא ברחה מהם לים.
"הכול יהיה בסדר כבר היום " אמרתי לה בבטחון והוספתי – "קפלי את האוהל, כנסי לרכב כי היום מתחיל יום חדש!"
במקביל פנינו לרווחה לשאול הכיצד היא הגיעה למצב זה ותגובתם הייתה:
"מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת ברווחה במשך שנים רבות. כבר בקיץ נודע לרווחה כי המשפחה מתגוררת באוהל בחוף הים, על אף העובדה כי למשפחה יש דירת עמיגור ברובע ו', אך היא לא משלמת את התשלומים השוטפים. נערכו מספר ביקורים באוהל בה היא מתגוררת וניכר כי המשפחה התארגנה לסיפוק הצרכים הבסיסיים של הילדים.
ב-5/8/09, התקיימה ועדה אודות הבנות והומלץ על הוצאה חוץ ביתית עבור שתי הבנות הגדולות וסידור הבת הקטנה בצהרון רב תכליתי (עד 19:00). האם צברה חוב למעון בו שולבה הילדה. הובהר לה כי הילדה לא יכולה לשהות עוד בחוף הים ואם זה יימשך נאלץ לפעול באמצעים החוקיים. במקביל יצאה פנייה לבית המשפט שיכיר בילדי האם כקטינים נזקקים".
כך הייתה תגובת הרווחה לאשדוד נט בסוף 2009.
לאחר שהבנתי שמהרווחה לא תבוא הישועה, החלטתי לטפל אישית באתי כדי לתת לה נקודת זינוק חדשה  לחיים שפויים:

פסקת הסיום של הכתבה שכתבתי על אתי

הסדרתי מידית את נושא החובות לדירה באופן שהיא וילדיה יוכלו לחזור ולגור בדירה.

בקשתי מידידה טובה שלי שתצא איתה לקניות ותדאג שיהיה לה כל טוב בבית.
כמו כן שתצא עמה לשופיינג ותרכוש לה ולילדיה קולקציית ביגוד ראויה.
את הילדה בת ה3.5 דאגתי להחזיר לגן, ואגב הגננת סיפרה לי שמדובר בילדה מחוננת והיא שמחה לשמוע שהיא חוזרת לגן ולצהרון.
משם נסעתי עם רעייתי לבקר את 2 בנותיה של אתי בבית האומנה באשקלון.
למרות שהמקום נראה מטופח מאוד, דמעות עלו בעיניי – הכיצד הילדות נקרעות מזרועות אימן אל מקום זר, באמצע החיים, באמצע הלימודים.
שוחחתי עם האחראים שנראו לי אנשים טובים מאוד והם הבטיחו לי שהן ישתלבו תוך זמן קצר.
דאגתי שאתי תיסע לבקר אותן ביום שישי עם מתנות. אתי ספרה לי על המפגש המרגש עם הבנות. היא פרצה בבכי מר ורק בקושי הצלחתי להסתיר ממנה את דמעותיי.
פניתי לידידה טובה שלי, לבנת אלבו,הבעלים של חנויות קסטרו באשדוד, בקשתי שתשמש כמנטורית של אתי ותעסיק אותה במקום כעובדת מהשורה וליבנת עשתה זאת בשמחה ומכל הלב ואף דאגה לעדכן אותי הכיצד היא משתלבת בעבודה. מסתבר שהיא הפכה לעובדת מצטיינת.

אתי בזמן שעבדה בחנות קסטרו

חודש לאחר מכן, אתי נשמעה הכי מאושרת בעולם:
"אני כל כך מאושרת עד כדי שאני מרגישה כאילו אני ישנה בגן של ורדים ומרוב שכיף לי אני רוצה לנשק את הקירות של הבית". כך היא אמרה לי בהתלהבות גדולה.
התקופה שהיא עבדה בקסטרו, ללא גיבנות של חובות ועם הבנות בבית, הייתה התקופה היפה ביותר בחייה.  
מה החלום שלך שאלתי אותה והיא ענתה:
"לראות את עצמי עוד שנה עם כל הילדים בבית כשאני דואגת להם ומעניקה להם את מה שהם צריכים". זאת הייתה בקשתה הצנועה, זה היה חלומה.
שמחתי שהיא נמצאת בחלום. סימנתי V בסיפוק ומאז לא שמעתי ממנה.
ביום ראשון בלילה ה 14/9/2014, אתי התאבדה:כתבנו עופר אשטוקר מדווח באשדוד נט על מקרה טרגי –
" צוותים של מד"א וכוננים של איחוד הצלה לכיש הוזעקו הלילה לרובע ו' באשדוד, זאת בעקבות

אתי בראיון למגזין

דיווח על נפילה מגובה רב. לצוותי הרפואה שהגיעו למקום לא נותר אלה לקבוע את מותה של האישה, אימא לילדים קטנים. צוותים של זק"א הגיעו למקום וטיפלו בזירה. במשטרה בודקים אם מדובר בנפילה או קפיצה מגובה".

למחרת בבוקר הסתבר לי שמדובר באתי. שמאז נולדו לה 2 ילדים נוספים ובסה"כ היו לה שישה ילדים. אחת מהן, בת ה16 ראתה את המראה המזעזע – אימא שוכבת על רצפת הבטון לאחר הנפילה.
ליבי נקרע ושאלת השאלות ניקרה בי שוב ושוב – אילו רק הייתה מתקשרת אלי..???.
יצאתי לברר מה קרה עם אתי מאז חורף 2009?
עברו 3.5 שנים – אתי הכירה בן זוג חדש והולידה לו 2 תינוקות נוספים. השכנים מספרים שכל הילדים מחונכים, מטופחים, מטופלים היטב ושהיא שמרה עליהם כמו במעטה צמר גפן.
חברה מספרת: "התקופה שהיא עבדה בחנות הבגדים קסטרו הייתה התקופה היפה בחייה, היא הייתה שמחה, היא חזרה לחיים".
 אולם עם הזמן היא חזרה אט אט למקום אותו היא הכי מכירה הכי טוב מאז נולדה – אל עולם המצוקה.
שכנות ספרו שהיא הייתה מאוד ממורמרת מהחיים, עברה תלאות קשים עם בן זוגה, אך חששה מאוד מכל אזכור השם של הרווחה.
אתי עברה משברים נפשיים עד כדי אשפוזים במרכז לבריאות נפש. היא אף ניסתה להתאבד קודם לכן וגם איימה שתעשה כן (למה אף אחד לא התריע ולא עשה משהו בנדון???).
חברה טובה אחרת מספרת: "הרגשנו ממנה שהיא פחדה כל הזמן, הייתה במצוקה, אמרה חצאי מילים והייתה צריכה כל הזמן עזרה אך תמיד קונן בה הפחד שייקחו ממנה את הילדים. היא הייתה  בנאדם אבוד".
טרגדיית השבעה של אתי:
רציתי ללכת אל ביתה של אתי ברובע ו' כדי לנחם בשבעה ולשאול לשלום הילדים. מסתבר שגם בשבעה אין לה נחת. האם מתאבלת על אתי בביתה שברובע ב', האחות התארגנה לשבעה בביתה שברובע ג' ובן זוגה של אתי עם הבנות נמצאים בביתה של אתי ברובע ו'.  
מה יהיה עם הילדות הקטנות?
האם הבנות הגדולות (האחת חיילת והשנייה תלמידת תיכון) יצליחו לשנות את גורלן ולצאת ממעגל המצוקה? מה יהיה עם הבנות הקטנות???
האם אתי דאוד ז"ל, ממרומי השמיים תוכל לעזור לילדיה הרבה יותר מאשר יכלה לעשות כן כבשר ודם?
אני רוצה להאמין שהסבל שהיא עברה עוד מינקותה  נועד כדי לזכות אותה להיות מלאך שומר לילדיה. מלאך שילווה אותם בכל אשר ילכו ויעניק להם גורל טוב יותר, הרבה יותר טוב….הרבה, הרבה יותר טוב….אמן!

למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון
למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון


רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום 

//player.vimeo.com/video/36010543