פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניהבגלל הבימבה: הילדים נלקחו למוסד סגור  , גיל רונן , 21.09.2016 , ערוץ 7

האמא החילונית מאיימת להתאבד ואינה יכולה לגדל את הילדים, בני 5 ו-7. אביהם החרדי רוצה לגדלם, אך למדינת ישראל יש תוכניות אחרות.
גיל רונן , י"ח באלול תשע"ו 21/09/16 , ערוץ 7

שני ילדים, בני חמש ושבע, מתגוררים מזה חודש וחצי במוסד סגור של משרד הרווחה, לאחר שנלקחו מידי אמם. זאת, למרות שאביהם, הגרוש מהאמא, משתוקק לגדלם.

האמא – דתיה שחזרה בשאלה – סובלת מבעיות נפשיות, ובאחרונה איימה בהתאבדות ואמרה שאינה מעוניינת לגדל את הילד הגדול. עקב כך הוצאו הילדים מידיה בצו חירום.

האב – חרדי בן 35 שעובד לפרנסתו כטבח – מעוניין מאוד לגדל את ילדיו, ואחותו אף התנדבה לסייע לו בכך, אבל העובדות הסוציאליות טענו שיש לו, לדעתן, "חוסר במיומנויות הוריות" ו"בעיה בוויסות החושי".

הן ביססו את הטענה על מספר עניינים קטנוניים, שבמרכזם עדות של עובדת סוציאלית, לפיה, כאשר שיחק עם ילדיו הפעוטים, שם את שניהם על אותה בימבה בו-זמנית.

בראיון לערוץ 7 סיפר עו"ד יניב מויאל, המייצג את האב, כי האמא סובלת מבעיות נפשיות קשות שאין לגביהן מחלוקת, ומוגדרת כעת כמי שסובלת מהפרעה דו-קוטבית. ההורים נפרדו עוד כשהיתה בהריון עם הבן הצעיר, ומאז – לאורך תקופה של כארבע שנים – נאלץ האב להיפגש עם ילדיו ב"מרכז קשר" של משרד הרווחה אחת לשבוע, תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית.

למרות העובדה שנותק מילדיו ללא סיבה ממשית ואולץ לפגוש אותם רק במרכז הקשר, האב התמיד במפגשים לאורך ארבע שנים. מעולם לא היתה נגדו כל תלונה לגבי אלימות או הזנחה של ילדיו, ולדברי עורך דינו, כפיית המפגשים במרכז הקשר נעשתה אך ורק משום שמדובר במקרה של "קונפליקט בגירושין".

מעדיפות מוסד על פני אבא

את הילד הקטן הכיר האב רק במסגרת המפגשים במרכז הקשר, ואף בלידתו לא הורשה להיות נוכח.

לדברי פקידות הסעד (העובדות הסוציאליות המופקדות על מקרי גירושין), צוות מרכז הקשר דיווח כי חוץ מ"תקרית הבימבה", צפו גם באירוע בו השאיר את התינוק על השיש כשהכין לעצמו קפה. האב מכחיש את הטענה מכל וכל, וטען שהוא אפילו לא שותה קפה.

בנוסף, "סומכת" של משרד הרווחה שהשגיחה עליו כששיחק עם ילדיו בגינת משחקים טענה כי התקשה בשלב מסויים להשתלט על שניהם, ואחד מהם ברח ממנו לכיוון המגלשה. אין כל תיעוד של המקרים.

לדברי מויאל, מדיניות העובדות הסוציאליות היא להעדיף תמיד את האמא על פני האבא, ואילו כאשר האמא אינה כשירה לגדל את ילדיה – להעביר אותם לידיה של משפחת אומנה או לפנימיה. ככלל, לדבריו, העו"סיות כמעט אף פעם לא יעבירו את הילדים לידי אביהם.

מויאל הסביר שהעובדות הסוציאליות מעדיפות לקבל את הילדים במוסד, משום שהמוסד יקבל כ-17,000 ש"ח מדי חודש עבור כל ילד. בנוסף, הבהיר, מדובר במדיניות אנטי-גברית ארוכת שנים של שירותי הרווחה. לדבריו, השופטת בתיק הורתה לעו"סיות לבדוק את האפשרות להעניק לאב משמורת על ילדיו אולם העו"סיות נקטו סחבת ומנעו יישום אפשרות זו.

תגובות

משרד הרווחה הפנה אותנו לרשות המקומית. עיריית נתניה מסרה כי ללא כתב ויתור סודיות אינה יכולה להגיב.

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור
בעייה בוויסות החושי – צילום: עו"ד יניב מויאל
מודעות פרסומת

אבא ציון משוחח עם בתו מעבר לגדר מוסד הכליאה בית גאיה

ספטמבר 2016 – האבא ציון משוחח עם בתו מעבר לגדר בית גאיה, אשקלון, לאחר שנותק ממנה לפני שנה וחצי ע"י משרד הרווחה

הבת של ציון, נחטפה ממנו לפני שנה וחצי, לאחר שבת זוג לשעבר הגישה נגדו תלונה על רקע גירושיהם במשרד הרווחה ירושלים. מאז הוא עובר טרור סוציאלי מפקידת הסעד שולי גרסון.

הבת שלו נאלצה לעבור אשפוז פסיכיאטרי כפוי בבית החולים הידוע לשימצה איתנים, ולפני שבועיים הורתה שופטת הנוער לשחררה לאלתר מהאשפוז, אולם במקום להשיב את הילדה לאביה, הועברה הקטינה להסגר ב"בית גאיה", באשקלון. שם היא מולעטת בכדורים פסיכיאטריים ועוברת הסתה על בסיס יום-יומי, שאביה לא רוצה איתה קשר.

האזינו לשיחה של האבא עם בתו. האבא ציון קורא לבתו, ואיננו יודע שמאחורי החלון המואר, נמצאת בתו. ואז, הנס מתרחש, והילדה קוראת "אבא, אבא". בהמשך הילדה אומרת לאביה שמרביצים לה במוסד, ואז היא מושתקת באלימות על ידי המדריכות.

האזינו לשיחה המרגשת בין האבא לבתו, ולהתרגשות העיתונאי מוטי לייבל, כשהאבא מבין שבתו, היא זו המשיבה לו מעבר לגדר.

צילום: לורי שם טוב.

משרד הרווחה משפיל הורים וילדים ומנתק ביניהם למשך שנים

מזעזע: האבות המנותקים מילדיהם , גיל רונן , 10.07.2016 , כיכר השבת

סרטון שעלה לרשת מספר ללא מילים כמעט את סיפוריהם של האבות שנותקו מילדיהם תחת משטר בתי המשפט למשפחה.

סרטון של ארגון האבות הגרושים "א' זה אבא" שעלה היום לרשת נותן הצצה מזעזעת אל מימדיה של תופעת ניתוקם של ילדי גירושין מאבותיהם.

הסרטון מתאר ללא מילים כמעט את הטרגדיה שחווים ילדי הגירושין ואבותיהם, ומסקנתו: יש לבטל את "חזקת הגיל הרך", כפי שמכונה הסעיף בחוק שמעניק לאמהות את המשמורת העיקרית על ילדי גירושין מתחת לגיל שש.

בישראל קיימת רשת של כ-70 "מרכזי קשר" בהם נאלצים יותר מ-4,000 ילדי גירושין להיפגש עם אבותיהם תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית למשך שעה או שעתיים בשבוע.

מניעת ההורות החופשית והכפייה להיפגש עם הילדים תחת פיקוח מוצדקות בדרך כלל ע"י עובדות סוציאליות בטענות לא-מוכחות לגבי "אלימות" או "מסוכנות" של האב. בתי המשפט נוטים לקבל טענות אלה בלי לערער עליהן.

לאחר תקופה של מפגשים מפוקחים, הקשר בין הילדים לאבותיהם נוטה להתרופף דווקא.

טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון – רשלנות בקביעת הסדרי ראיה בין אב לבתו

עובדת סוציאלית טל גופנא לשכת הרווחה חולון - בשם טובת הילד עיכבה הסדרי ראיה בין ילד לאביו בניגוד לצו בית משפט

התירוצים הפתטיים של פקידות סעד תלושות מהמציאות הסוציאלית של האזרח, טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון על רשלנותן מדוע אב אינו רואה את בתו בהסדרי ראיה כפי שקבע בית המשפט. 

טל גופנא – תסביך "טובת הילד"
כן לדוגמא כנשאלה עו"סית טל גופנא (ראה סעיף 13 בפסק הדין) מדוע לא העבירו את התסקיר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, השיבה טל גופנא שמבחינתה, המטרה היא השגת טובת הילד וזה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט.
דבורה וגמן – תסביך תהליכים שלוקחים זמן
ראה סעיף 14 בפסק הדין – דבורה וגמן ששמשה כפקידת סעד לסדרי דין בנתבעת וקיבלה את התיק של התובע לטיפולה, העידה בחקירתה שאינה זוכרת שיחות עם התובע, ואם היא לא שלחה בזמן )תוך 45 יום( את התסקיר בהתאם להחלטת בית המשפט, זה בגלל שהטיפול לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב.

הגרוש הורחק מבתו – מחלקת הרווחה חולון תשלם , עו"ד ישראל חיות , 11.04.2016 , ynet

הרווחה בעיריית חולון עיכבה במשך חודשים תסקיר שאמור היה להסדיר את המפגשים בין האב לבתו. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות

להורדת פסק הדין הקלק כאן

פסק דין נדיר של בית משפט השלום בתל אביב: השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה לאחרונה כי מחלקת הרווחה בעיריית חולון תשלם פיצוי של 15 אלף שקל לגבר גרוש, שלא ראה את בתו במשך חודשים בשל התנהלות קלוקלת של צוות העובדות הסוציאליות.

בתחילת 2007 פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האב זכאי למפגש שבועי עם בתו במרכז קשר, עד שתתברר תלונה שהגישה נגדו אשתו במשטרה, ובה טענה שהוא מכה את בתם. בית המשפט הורה אז למשרד הרווחה שבעיריית חולון להמציא תסקיר דחוף תוך 45 יום, אך התסקיר נשלח רק לאחר כשמונה חודשים, והומלץ בו על מספר מפגשים רב יותר. לאחר מכן אושר על ידי בית המשפט (באותה עת הסתיימה חקירת המשטרה בעניינו של האב והתיק נסגר מחוסר ראיות).

בעקבות התנהלות זו הגיש האב תביעה נגד הרווחה בחולון. מעבר לעיכוב בהגשת התסקיר, התובע סיפר שלא נתנו לו לפגוש את בתו במשך חודשים בטענה שמרכז הקשר עמוס ועליו להמתין בתור. לדבריו, אילו ידע על כך מראש היה פונה לבית המשפט, אך כל פעם פקידת הסעד אמרה לו לחכות כמה ימים או "שבוע".

משרד הרווחה בעיריית חולון טען מנגד שהוא פעל לטובת הילדה מתוקף תפקידו ובהתאם להחלטות בית המשפט, במסגרת החוק ולפי עומסים על פקידות הסעד. עובדת סוציאלית במשרד נשאלה מדוע התסקיר לא הועבר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, והשיבה שמבחינתה המטרה היא השגת טובת הילד ו"זה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט". פקידת סעד שטיפלה במקרה מאוחר יותר העידה: "לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב".

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל פסקה כי "אילו הנתבעת הייתה מציגה לפני בית המשפט תסקיר כפי שקבע בית המשפט, תוך 45 יום, יכול היה התובע לנסות ולפנות לבית המשפט לשנות את הסדרי הראיה.

היא התרשמה שמחלקת הרווחה בעירייה "עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט", והבהירה שהתשובה "זה לקח זמן" אינה משכנעת, ואינה מצדיקה אי קיום החלטות בית משפט בעניינים שהם בנפשו של אב שרוצה לראות את בתו: "צריך נימוק סביר ברמה הגבוהה ביותר ורציני לעיכוב של למעלה מחצי שנה בהגשת התסקיר, נימוק כזה חייב שיהיה רשום בתיק התובע אצל הנתבעת".

כמו כן, השופטת דחתה את הטענה לעיכוב בגלל עומסים: "בית המשפט קבע הסדרי ראייה שגם הם לטובת הילד ולטובת התובע, ואין להפר אותם בגלל טענות לעומסים שלא הוכחו כלל. היה על הנתבעת לדאוג שהתובע יראה את בתו בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו ולא להפר אותם, ויהי מה".

נקבע כי משרד הרווחה בחולון התרשל כשלא אפשר לתובע לראות את בתו תקופות ארוכות בניגוד להחלטה שיפוטית, ובכך שהגיש את תסקיר המבחן לאחר שמונה חודשים במקום 45 יום, ולמעשה מנע ממנו את האפשרות להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראייה.

לפיכך חויב המשרד לשלם לאב פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.

פלייליסט – מרכזי קשר משרד הרווחה

תחקיר מרכז קשר הוא מרכז נתק, ראיון ישראל היום עם מיכל יצחקי ונעמה לנסקי

18 בפבר׳ 2014 – אלפי ילדים בישראל פוגשים את הוריהם במרכזי קשר, על רקע של סכסוכי גירושין או חשד לאלימות במשפחה, בעקבות תחקיר "שישבת" שפורסם בסוף השבוע האחרון, מספרות העיתונאיות נעמה לנסקי ומיכל יעקב-יצחקי על אותם מבנים, אליהם מגיעים הורים שפקידי הסעד המליצו כי ייפגשו עם ילדיהם תחת פיקוח.
לטענת לנסקי ויעקב-יצחקי, לא תמיד קיימת סכנה במפגש בין אותו הורה לילד, והמקרים המתוארים בתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון חושף כי גם כשיש הורים שזוכו לחלוטין מאשמה, עדיין עליהם להפגש עם ילדיהם באותו מרכז קשר, וזאת לאחר שהגיעו עם ההורה השני למצב של סכסוך גירושין, בו כל צד מנסה למשוך בחוטים ולקבל קצת יותר הטבות.

לשכת הרווחה חולון התרשלה בקביעת הסדרי ראיה ותפצה אב ב- 15,000 שקלים

אלימות עובדות סוציאליות נגד הורים גרושים. משרד הרווחה מנצל את הגירושים ומשתמש בתופעה ליצור תעשיה של ג'ובים למומחים מאבחנים מרכזי קשר ועובדות סוציאליות. הנפגעים הם הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים ושנים.

האב שזכה לפיצוי , עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי , גלובס , 31/3/16

הסיפור על האב, הסדרי הראייה ורשויות הרווחה שתמיד קורסות תחת העומס

אבות רבים הנמצאים בהליכי גירושים חשים שפקידות הסעד ברשויות הרווחה גורמות להם עוול, בהתייחסותן לאבות כהורה משני בחשיבותו לאם, וכתוצאה מכך האבות נדרשים לנהל מלחמה של ממש על זכויות המגיעות להם על-פי חוק ודין. מרבית האבות מסתפקים בשחרור קיטור ברשתות חברתיות או באתרים העוסקים בנושא באינטרנט, אך אב אחד אזר אומץ להגיש תביעת נזיקין נגד רשויות הרווחה – ואף זכה ב-15,000 שקל.

תחילת מעורבותן של רשויות הרווחה חולון בסכסוך בין האב לגרושתו על הסדרי הראייה שלו עם הבת נבע מבקשה לצו הגנה ותלונה במשטרה שהגישה האם נגד האב, בטענה כי הוא מכה את בתם הקטנה. בית המשפט, אשר דן בעתירת האם, הורה לרשויות הרווחה לקבוע באופן מיידי הסדרי ראייה שבועיים לאב עם בתו במרכז קשר, עד לגמר בירור התלונה במשטרה, וכן להעביר לבית המשפט תסקיר דחוף על ההורים והילדה בתוך 45 יום.

בפועל רשויות הרווחה הגישו לבית המשפט תסקיר רק לאחר 8 חודשים, וגם אז, לטענת האב, נכתבו בו פרטים שגויים רבים. לגבי הוראת בית המשפט על קיום הסדרי ראייה בינתיים במרכז הקשר, רשויות הרווחה טענו בפני האב כי אין זה אפשרי בשל העומס הרב, וכך הוא נאלץ להמתין שבועות רבים למקום פנוי במרכז הקשר, במהלכם נמנע ממנו להיפגש עם בתו.

לאחר שהאב כבר החל סוף-סוף במפגשים עם בתו במרכז הקשר, הוא גילה כי לא רק שקשה להיכנס למרכז – קשה גם לצאת ממנו. למרות הוראות בית המשפט לפיהן המפגשים במרכז הקשר יימשכו רק עד לסיום בירור התלונה במשטרה – רשויות הרווחה הגבילו את מפגשיו עם הילדה למרכז הקשר למשך 3.5 שנים, כלומר זמן רב לאחר שהתלונה נגדו כבר נסגרה בהיעדר ראיות.

רשויות הרווחה לא סתרו את טענותיו העובדתיות של האב, אך הגנו על התנהלותן בטענה כי הן פועלות בתום-לב ולמען טובת הילדה בלבד. האיחור בהגשת התסקיר הוסבר בעומס המוטל על רשויות הרווחה, המאלץ אותן לתת עדיפות לפעילות בשטח לטובת הילד על פני הגשת דוחות אינטנסיבית במועדים הקבועים.

בית המשפט לא קיבל את עמדת רשויות הרווחה, וקבע כי עיכוב בהגשת תסקיר, העוסק באב אשר נמנע ממנו להפגש עם בתו, מצריך נימוק חריג, רציני ומתועד – ולא תירוצים כלליים.

בית המשפט לא קיבל גם את הסבריה של פקידת הסעד, שהחליטה על דעת עצמה להמתין עם הוצאת המפגשים ממרכז הקשר לסיום ההליך בפרקליטות, ולא רק לסיום התלונה במשטרה כפי שהורה בית המשפט, לטענתה מכיוון שהיא רואה את טובת הילד. כשבית המשפט לענייני משפחה נתן בזמנו את החלטתו, גם הוא ראה את טובת הילד, קבע כעת בית המשפט השלום, ופסיקתו גוברת על שיקולי פקידת הסעד, שמחויבת לציית להוראות בית המשפט.

עוד דחה בית המשפט את טענת רשויות הרווחה כי נבצר מהן לקיים את הוראות בית המשפט במשך מספר שבועות בשל העומס במרכז הקשר, וקבע כי כלל לא הוכח עומס, ובכל מקרה היה על רשויות הרווחה לדאוג שהאב יוכל להתראות עם בתו.

בשורה התחתונה, בית המשפט פסק כי בשל התנהלותן הרשלנית של רשויות הרווחה, שובשו הסדרי הראייה של האב עם בתו באופן שהסב לאב עוגמת-נפש ברת-פיצוי.

אמנם הסכום שנפסק רחוק מאד מהסכום שנתבע בסך 300,000 שקל, אך לפסק הדין, אם לא ישונה בערכאת ערעור, יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת משרד הרווחה. כל מי שעוסק בדיני משפחה יודע היטב כי לא מדובר במקרה חריג, ובפועל אין כל מתאם בין לוחות הזמנים הנקבעים בהחלטות בתי המשפט, לעומס המוטל על רשויות הרווחה. עקב כך, במרבית התיקים המופנים לרשויות הרווחה מוגשת מטעם פקידת הסעד הודעה כמעט אוטומטית על אי-יכולתה לעמוד בזמנים, ובקשת אורכה.

כבר לפני 10 שנים הוגש לכנסת דוח על "המחסור בפקידי סעד לסדרי דין", ובו צוין כי על-פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2006 נכתבו בידי פקידי סעד לסדרי דין 18,862 תסקירים, לעומת 8,867 תסקירים בלבד בשנת 1995, וכתוצאה הזמן להגשת תסקיר נע בין חצי שנה לשנה.

משרד הרווחה טען אז כי כדי לעמוד בעומס נדרשים 100 תקנים מלאים נוספים עבור פקידי סעד לסדרי דין, ומאז חלף עשור נוסף, במהלכו אין ספק כי העומס הכפיל ואולי אף שילש את עצמו. בתי המשפט למשפחה מפנים כיום כמעט כל תיק משמורת לקבלת תסקיר רשויות הרווחה, יהא מצבם הכלכלי והמשפחתי של הצדדים אשר יהא, והתוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה הן בזמינות של רשויות הרווחה והן באיכות ובעומק של התסקירים.

דוח ועדת סלונים-נבו שמינה שר הרווחה התריע כבר לפני 7 שנים על התוצאות ההרסניות של התעלמות ממצוקת כוח-האדם ברשויות הרווחה, תוך מגמה של "ייבוש" גובר של המנגנון הציבורי, באופן שעלול להביא בסוף להפרטת המנגנון והתפרקות המדינה מאחריותה למתן שירותי הרווחה.

המלצות דוח זה, כמו רבים וטובים לפניו, לא הביא לשינוי דרמטי, אך אולי הצפה של פסקי דין, שיזכו בפיצויים הורים וילדים שנפגעו מהתנהלות הרשויות, תזעזע בכל זאת משהו במערכת, כפי שקורה בדרך-כלל כשהדברים מגיעים לפגיעה בכיס.

פלייליסט – מרכזי קשר משרד הרווחה

 

פקידת סעד אתי אופק קמפינסקי מחיפה מנתקת ומשפילה הורים וילדים ללא רחמים

ספטמבר 2015 מתוך סטטוס פייסבוק של מוטי לייבל – צוות "עושים שכונה לפקידות הסעד" יצא לעשות "שכונה" למנתקת הילדים אתי אופק (קמפינסקי) מחיפה.
אתי אופק (קמפינסקי) היא פקידת סעד מחוזית לסדרי דין ותפקידה לדאוג להסדרי ראיה בין ילדים להורים.
במקום לדאוג שילדים יפגשו עם הוריהם, מנתקת אתי אופק את הילדים מהוריהם…
במקרה של ניסים, היא לא הניחה לו עד שקיבל סרטן.
לפני כחודשיים קיבל ניסים החלטה שיפוטית שאתי אופק תדאג "בתוך שבעה ימים" להסדרי ראיה בין האב לילדיו…
במקום זה, הביעה התנגדות, שלחה את האב לאבחונים, בקיצור – מצפצפת על בתי המשפט.

אתי אופק (קמפינסקי) – אימת האבות במחוז צפון!

כאמור ניסים קיבל סרטן שיהיה בריא אמן בגלל אתי אופק (קמפינסקי) והניתוק שלה מילדיו… אז לכבוד השנה החדשה, לכבוד יום כיפור… באנו לאחל לה שיעבור אליה כל מה שקרה לניסים בגללה…

סטטוס פייסבוק מוטי לייבל - עושים שכונה לפקידת סעד מחוזית אתי אופק קמפינסקי
סטטוס פייסבוק מוטי לייבל – עושים שכונה לפקידת סעד מחוזית אתי אופק קמפינסקי