בבית משפט השלום בתל-אביב מכהנים שני שופטים שהם חותנת וחתן- השופט שמאי בקר נשוי לבתה של השופטת ריבה ניב

הכול נשאר במשפחה – גלובס – פברואר 2012 – תקנות שירות המדינה קובעות הוראות מחמירות בנוגע להעסקת קרובי משפחה בתוך אותה יחידה ממשלתית, כך בכל משרדי הממשלה וכך גם בבתי המשפט. בעקבות הביקורות בשנים האחרונות על העסקת בנים ובנות של שופטים כמתמחים בלשכות של עמיתיהם בבתי המשפט, מפרסם כיום אתר בתי המשפט מידע על קרבת משפחה בקרב השופטים. אלא שכפי שמתברר, לא כל סוגי הקרבה המשפחתית מתפרסמים, אלא רק הורים וילדים, בני-זוג וכן אחים ואחיות.

בבית משפט השלום בתל-אביב מכהנים שני שופטים שהם חותנת וחתן- השופט שמאי בקר נשוי לבתה של השופטת ריבה ניב

הנה תוספת קטנה למידע הרשמי: בבית משפט השלום בתל-אביב מכהנים גם שני שופטים, שהם חותנת וחתן. מתברר כי השופט שמאי בקר נשוי לבתה של השופטת ריבה ניב.
הנהלת בתי המשפט אינה מתרשמת מהקרבה המשפחתית, ומבחינתה אין מניעה שהשניים יכהנו כתף לצד כתף לא רק כשופטים במערכת בכלל, אלא באותו בית משפט ממש. על מה מדברים במשפחת ניב-בקר סביב שולחן ארוחות השבת?
"השופטים ניב ובקר מכהנים במחלקות שונות בבית משפט מן הגדולים ביותר בארץ, כאשר לא קיימת כל נגיעה בין תחומי עיסוקם", מתגוננת דוברת בתי המשפט בתגובתה, "השופטת ניב מכהנת במחלקה האזרחית, בעוד השופט בקר מכהן כשופט למעצרים עד תום ההליכים במחלקה הפלילית. הדברים אינם מתפרסמים באתר בתי המשפט, מאחר שזה משמש לפרוט יחסי קירבה ממדרגה ראשונה בלבד".

הכול נשאר במשפחה - גלובס - פברואר 2012

מערכת המשפט פועלת נגד בלוגרים ועיתונאים לטיוח פשעיה

הכתבה הנהלת בתי המשפט מבקשת לפעול 
נגד אתרי אינטרנט שתוקפים שופטים , רויטל חובב , אוגוסט 2013 , הארץ
לאחר שניסו לבחון אפשרות לאסור על הפגנות מול בתיהם, ביקשו השופטים לבחון חסימת או הסרת אתרים שבהם נמתחת עליהם ביקורת אישית

הנהלת בתי המשפט פנתה באחרונה לפרקליטות המדינה וביקשה לבדוק אילו כלים וצעדים משפטיים עומדים לרשותה נגד אתרי אינטרנט המבקרים בחריפות שופטים. בין השאר ביקשה לדעת אם ניתן לערוך תיקוני חקיקה בנושא ואם ניתן לחסום או להסיר את האתרים.

זהו צעד שני בשנה האחרונה שנוקטת הנהלת בתי המשפט כדי להגן על שופטים מותקפים. באוקטובר בשנה שעברה פורסם ב"הארץ" כי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר פנו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ולפרקליט המדינה משה לדור בבקשה לבחון אפשרות לאסור הפגנות ליד בתיהם. ככל הנראה, מאז לא ננקטו צעדים מעשיים ביחס לפנייה. הבקשה הנוכחית, כמו גם הקודמת, נתפסת בפרקליטות כחריגה. בפרקליטות הביעו תמיהה על כך שבפסקי הדין נוהגים השופטים להגן על חופש הביטוי גם כשמדובר בהתבטאויות קיצוניות כלפי אחרים, בעוד שכשמדובר בשופטים עצמם, משתנה הגישה.

לרוב, השופטים המותקפים הם אלו הדנים בתיקי משפחה, שהינם חסויים. הורים רבים המאוכזבים מהתוצאה המשפטית, למשל במאבקי משמורת, מותחים ביקורת חריפה על החלטות השופטים בבלוגים, באתרים שהקימו לצורך העניין ובסרטונים ביוטיוב. רבים מהם הם אבות החשים מופלים לעומת האמהות בהחלטות השופטים בשאלת המשמורת. הכותבים תוקפים את השופטים באופן אישי ולעתים משתמשים בשפה מתלהמת. בין השופטים המבוקרים בולטים טובה סיון, אספרנצה אלון, נפתלי שילה, אסתר שטיין ואחרים.

הנהלת בתי המשפט מסרה כי "לאחרונה התרבו מאוד פרסומים פוגעניים כלפי שופטים באתרי אינטרנט שונים, שאינם אתרי חדשות מובהקים. חלקם של הפרסומים משתלחים בשופטים ואף מהווים לכאורה לשון הרע, חלקם מגיעים עד כדי הסתה ואיומים. מערכת בתי המשפט אינה יכולה לעבור על כך לסדר היום. המערכת פעלה ופועלת נגד תופעות אלו, אך היא מחויבת לפעול במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה בחוק. המערכת פנתה בעבר אגב מקרים קונקרטיים לגורמים רלוונטים ברשויות שונות על מנת לפעול להסרת פרסומים ולנקוט הליכים נגד המפרסם. כך אף בעת האחרונה עלה הנושא שוב לסדר היום אגב פרסומים שונים, במטרה לבחון את אפשרויות ההתמודדות העומדות לרשותה. עדיין לא התקבלה כל החלטה אופרטיבית".

במשרד המשפטים אישרו כי "נערכו התייעצויות עם גורמים שונים בפרקליטות בנוגע לעבירות ביטוי באמצעות האינטרנט הפוגעות בשופטים. יצוין כי שום הכרעה לא נתקבלה וכי עניין זה הוא רק המחשה אחת לעבירות המבוצעות באמצעות האינטרנט. דרכים לאכיפה וטיפול בתחום זה נבחנות על ידי מערכת האכיפה בכללותה".

אמיר שיפרמן, מארגון "א' זה אבא", ביקש למסור בתגובה כי "לצערנו שוב מערכת בתי המשפט בוחרת לנסות ולבצע דמוניזציה. בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים פעם אחר פעם לבקשות וטענות הזויות של מערכת המשפט אשר מבקשת לעצמה תנאים מועדפים והטבות בלתי חוקיות הנוגדות כל היגיון בריא וחוקים של שוויון, של זכויות אזרח, של כבוד האדם וחירותו, של זכויות טבעיות להורות, וזכויות בסיסיות של חופש הביטוי.

"השופטים מנסים בכל דרך להעלים מעיניי הציבור ומאור השמש המטהרת את הפשעים ממש כך המבוצעים יום יום כנגד ילדים, כנגד אבות וכנגד מתדיינים אחרים. הם מסרבים להתקין באולמות מערכות שיצלמו ויקליטו את הדיונים, מנסים לחסום מחאות חוקיות וכעת הם גם מנסים לחסום פרסום כתבות ביקורתיות, זאת עוד לפני שהזכרנו את החסינות הקולקטיבית והרחבה שהעניקו השופטים לעצמם מפני תביעות מצד הציבור. במקום להתבכיין ולהתלונן על פעולות חוקיות ולגיטימיות המבוצעות על ידי קבוצות ובודדים, טוב היה אילו מערכת המשפט הייתה עורכת בדק בית כנה ורציני במסגרתו היו עוקרים את כל העשבים השוטים".‬

קישורים:

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …
שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

פרשת ורדה אלשייך – מערכת המשפט מטייחת פשעי שופטיה

ערוץ 1 שישי בחמש 20.6.13 – מערכת המשפט מטייחת את פשעיה – עו"ד רפאל ארגז.

מה בדיוק מרגיז בהתנהגות השופטת ורדה אלשיך, שהיא זייפה פרוטוקול במטרה לגמור לי את הקריירה והיא לא אמרה אמת בהליך הבירור של הנציב, ויש קווי דמיון בהליך הבירור של רחל סופר, וזה מה שמדאיג יותר מכל דבר אחר.
נשיא ביהמ"ש העליון (אשר גרוניס) השאיר אותה בתפקידה והעלים מהציבור את חומרת מעשיה, כשהוא רצה לתקוף את התקשורת בענין הנאנסת, אז הוא בחר לתת תוקף מלא בענין הנציב, ובענין דנן הוא המעיט לחלוטין בעמדת הנציב.

 הנציב גולדברג קבע בענין סופר "שיפצה פרוטוקולים משפטיים בניגוד לחוק, פגעה בזכויות הייצוג של אחד הצדדים, שיקרה אותו".
השופטת לא הפנימה את חומרת מעשיה, ואני פניתי לשרת המשפטים ציפי לבני שתשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה להשעייתה המיידית.
השופט שלי טימן אמר שאם אזרח רגיל היה מתנהל כמו אלשייך היו פותחים נגדו לפחות 4 חקירות שונות, אלא כשמדובר בשופטת מערכת המשפט מגוננת על יקיריה.
ההתנהלות החמורה של השופטת היא אותה התנהגות חמורה שאמורה להפסיק את כהונתה. נכון להיום טרם קיבלתי תשובה משרת המשפטים.
תגובת הנהלת בתי המשפט מדוע לא תודח ורדה אלשייך: "עניינה של השופטת נבחן על ידי הנשיא גרוניס ונרשמה אזהרה חמורה. נקבע כי היא תפרוש ב- 15.11.13".
השופטת לא ישרה ונשארה על כס השיפוט. צריך לבחון את המניעים של ורדה אלשייך למה היא עשתה זאת, מה עמד מאחורי פעולותיה. נפגעתי מקצועית מהתנהלותה של אלשייך. ברגע שהנציב פסק שיש בעיה עם האמינות של השופטת, הציבור צריך לחשוב פעמיים אם הוא רוצה להפקיד את גורלו בידיה. אי אפשר לקחת את הסיכון הזה עם השופטת הזו.

קישורים:

השופטת ורדה אלשיך – דרכי רמיה בהליכים שיפוטיים: ביקור בית אחד וארבע הפרות חמורות של הדין  – המאמר השופטת אלשיך לא למדה לקח: ביקור בית אחד וארבע הפרות חמורות של הדין , ענת רואה , 08.09.13 , כלכליסט – נציב התלונות על שופטים בדק תלונה שהגישה החייבת רחל סופר נגד השופטת ורדה אלשיך, שערכה דיון בביתה של החייבת, ומצא אותה מוצדקת. בהחלטתו קבע כי סופר נחקרה בהיעדר עורך דינה, כי השופטת שוחחה הן עם סגנית הכנ"ר והן עם הנאמן בתיק בנוכחות צד אחד, וכי השופטת, שוב, תיקנה פרוטוקול שלא כדין…

השופטת ורדה אלשיך לא הועמדה לדין על פשעיה  -המאמר השופטת ורדה אלשיך שינתה פרוטוקול שלא כדין , תומר זרחין , 04.06.2012 , הארץ – בהחלטה יוצאת דופן, קבע נציב תלונות הציבור על השופטים כי אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו"ד שנגדו התלוננה…

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

הנהלת בתי משפט – בכיר ועובדת מבלים בצימר בשעות העבודה

הכתבה בכיר בהנהלת בתי המשפט בילה עם עובדת בצימרים בזמן העבודה , ערוץ 10 | אלי לוי וניק קוליוחין , אפריל 2013

עובדי הנהלת בתי המשפט בצפון הארץ חשדו זה זמן בעובד הבכיר ושכרו חוקרים פרטיים. אלו עקבו אחריו ואחר עובדת וצילמו אותם יוצאים מחדרי אירוח, בהם משלמים לפי שעה, במהלך שעות העבודה. "לכאורה, מדובר בסוג של גניבה", טוען מומחה בדיני עבודה. השבוע יועברו החומרים לידי מנהל בתי המשפט

עובדי הנהלת בתי המשפט בצפון הארץ חשדו זה זמן כי עובד בכיר מקיים יחסים עם עובדת במהלך שעות העבודה. הם שכרו חוקרים פרטיים שעקבו אחר השניים וגילו כי הם אכן פוקדים חדרי אירוח, בהם משלמים לפי שעה, בזמן שהם אמורים לעבוד.

"לכאורה, מדובר בסוג של גניבה", טוען עורך דין צחי זיסמן, מומחה בדיני עבודה ומשפחה. "מצפים מאותם עובדים שיעבדו, ולא יעסקו בדברים אחרים שהם לא קשורים למקום עבודתם. קל וחומר כשמדובר במקום עבודה ציבורי".

העובדים ביקשו לחשוף את התנהלותו הקלוקלת, לכאורה, של הבכיר שאחראי על מאות עובדים, ובמקום לבצע את עבודתו, כפי שהוא מציין בדוחות הנוכחות, הוא בוחר לבלות מחוץ למשרד, ועם עובדת הכפופה לו.

השבוע יעוברו החומרים לידי מנהל בתי המשפט והעובדים מקווים שתהיה בדיקה מקיפה שתבדוק גם את אופי הקשר בין השניים. "החוק למעשה אוסר קיום יחסים בין עובד בכיר לבין המזכירה או העובדת השכירה שלו", מסביר עו"ד זיסמן.

קישורים:

מחאת ההורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני ספטמבר 2013 – מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני – 10 בספטמבר 2013 – ניסן כהן 8 תל אביב – ניתוק ילדים מהוריהם האוהבים ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות, בשל פשעי משרד הרווחה בו פקידי סעד בעלי סמכויות סטטוטוריות הפכו להיות השופטים בפועל…

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו – ספטמבר 2013 – המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית…

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה – תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים – ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה – להלן התלונה…

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה – אוקטובר 2012 – השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'…

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה

שופטת לימור מרגולין יחידי - האם זייפה פרוטוקול כדי לשבש בדיקת תלונה נגדה?

יולי 2013 – החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה.

ע"פ המתלונן שופטת בית משפט השלום בתל אביב לימור מרגולין יחידי קיבלה תלונה בגלל שזרקה אדם שנוכח בדיון בית משפט על החזרת תפוסים, למרות שהדיון נערך בדלתיים פתוחות. היא פשוט נענתה לבקשת בא כוח המשטרה שחשב שדיונים בבית משפט זה דבר שאסור לאחרים לראות.
בתום הדיון, נמסר לצדדים פרוטוקול הדיון. על פרוטוקול זה לא היה כיתוב כלשהו שהדיון נערך בדלתיים סגורות. קרי, הדיון היה פתוח לציבור – בדלתיים פתוחות.

אבל כשהשופטת לימור מרגולין יחידי קיבלה מכתב מנציב תלונות הציבור על שופטים להגיב לתלונה, היא החלה לעסוק בזיוף מסמכים. את הפרוטוקול שכבר היה במערכת נט המשפט היא "מחקה" והעלימה, ויצרה פרוטוקול חדש שהכיל את הכיתוב "בדלתיים סגורות". את הזיוף הזה מסרה השופטת לנציב אליעזר גולדברג.

בנציבות הבינו שמדובר בזיוף, וכדי לברר, הם ביקשו מהשופטת תשובות לשאלות קשות, כמו למשל – היכן ההחלטה השיפוטית שקובעת שהדיון יהיה בדלתיים סגורות. השופטת כמובן לא הצליחה לשחזר.
הנציב מצא את התלונה מוצדקת. בשפה עדינה, חלבית מאוד, הוא קבע שהשופטת לא נתנה החלטה על סגירת דלתיים, ונתן לקורא להבין שבוצע זיוף של פרוטוקול."

החשדות לפלילים של השופטת לימור מרגולין יחידי טויחו על ידי הנהלת בתי המשפט

גולדברג כותב בהחלטתו, בה נמצאה התלונה מוצדקת, כי במערכת "נט המשפט" לא נמצאה החלטה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, וכי מרגולין-יחידי לא ידעה להסביר מדוע אין תיעוד שכזה. בדיקת News1 העלתה, כי בפרוטוקול המקורי אין כל זכר לדלתיים סגורות, אף אחד מהצדדים לא ביקש לתקן את הפרוטוקול, והמשטרה אף השתמשה בו כמות שהוא בהמשך ההליך.

לא מסתדר עם ממצאיו

למרות כל זאת, אומרת הנהלת בתי המשפט: "כידוע לפי חוק מנועה מערכת בתי המשפט מלהתייחס להחלטות נציב תלונות הציבור על שופטים. יחד עם זאת ולשם העמדת הדברים על דיוקם, כלל אין מדובר במקרה של זיוף פרוטוקול. כעולה מן ההחלטה, הנציב אף קיבל את ההסבר של השופטת וכל שנמצא הוא פגם פרוצדוראלי. נוכח הממצאים, לא נדרש המשך טיפול בעניין. השופטת לא הוצאה לחופשה ולא יצאה לחופשה על-רקע הדברים".

תגובת הנהלת בתי המשפט מסתמכת על הפיסקה האחרונה בהחלטתו של גולדברג, בה נאמר: "כבוד השופטת ביקשה מהמתלונן 2 לעזוב את האולם, אחרי ששמעה את דבריו של נציג המשטרה, ונראה שכוונתה למשמע הדברים הייתה, כי המשך הדיון יהיה בדלתיים סגורות. אולם, יישום הכוונה הוא שלקה בחסר, ומכאן מסקנתי, כי התלונה מוצדקת".

ניסוח עמום זה של גולדברג אינו עולה בקנה אחד עם ממצאיו שלו, כפי שהם מובאים בעמודים הקודמים של ההחלטה. אין זו הפעם הראשונה בה גולדברג נמנע מאמירות ברורות לנוכח התנהגות פלילית לכאורה של שופטים. גם כאשר השופטת ורדה אלשיך זייפה פרוטוקול, נמנע גולדברג מלהגדיר במפורש את מעשיה כזיוף, לא העביר את ממצאיו לחקירת המשטרה ונמנע מלקרוא להדחתה. עקב כך, כידוע, ממשיכה אלשיך לכהן בתפקידה.

לא "פגם פרוצדוראלי"

יצוין, כי בניגוד לדברי הנהלת בתי המשפט – אין מדובר בפגם פרוצדוראלי. המילים "בדלתיים סגורות" הופיעו במפתיע על הפרוטוקול, ללא כל החלטה על כך, רק לאחר שהוגשה התלונה נגד מרגולין-יחידי. אם הדיון אכן היה מתנהל בדלתיים סגורות, הרי שהוצאתו של המתלונן הייתה לגיטימית. לעומת זאת, סילוקו מהאולם בלא סיבה מהווה פגיעה חמורה בעיקרון פומביות הדיון, שהוא עיקרון יסוד במערכת המשפט במדינה דמוקרטית. לפיכך, מדובר לכאורה בזיוף שנועד לרפא בדיעבד את טעותה של מרגולין-יחידי.

יתרה מזו: הפיכת הדיון לכזה שהתנהל לכאורה בדלתיים סגורות, אוסרת לפרסם את תוכנו ואוסרת על הנוכחים בו לשוחח עליו. לכן, הרישום ה"פרוצדוראלי" הופך מעשה לגיטימי לעבירה פלילית.

תגובת הנציבות על התלונה נגד השופטת לימור מרגולין יחידי על זיוף פרוטוקול
תגובת הנציבות על התלונה נגד השופטת לימור מרגולין יחידי על זיוף פרוטוקול

קישורים:

תלונה נגד השופטת חנה ינון – רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים – פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…

שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 – "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

השופט אילן שילה מינה למפרקת עורכת דין ממשרד שייצג אותו בעבר

השופט התקשר, מפרקת בטר פלייס מונתה

השופט אילן שילה התקשר לכנ"ר וביקש לכלול את עו"ד סיגל רוזן־רכב ברשימת המועמדים שתוגש לו לתפקיד מפרק בטר פלייס, אף על פי שאין לה ניסיון בניהול תיקי פירוק
ענת רואה וזוהר שחר לוי , כלכליסט , יוני 2013

שופט בית המשפט המחוזי מרכז אילן שילה הוא שיזם את מינויה של עו"ד ורו"ח סיגל רוזן־רכב, שלא ניהלה בעבר תיקי פירוק, לתפקיד מפרקת בטר פלייס. זאת על אף שמהמסמכים שהוגשו לביהמ"ש הצטיירה תמונה לפיה כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן, הוא זה שיזם את המינוי, לאחר שהעלה את שמה של עו"ד רכב רוזן כמועמדת לצד רשימת מועמדים מומלצים נוספים.

ל"כלכליסט" נודע שהשופט שילה, שמכיר את רוזן־רכב לאחר שהועסקה בתפקיד מתמחה שלו לפני 3 שנים (עובדה עליה נתן גילוי נאות מיד בפתח הדיון), סבר שרוזן־רכב מתאימה לתפקיד, ובירר עמה טלפונית אם יש לה עניין בכך. לאחר שאישרה שהיא מעוניינת להתמנות לתפקיד, התנהלה שיחה טלפונית בין השופט שילה לכנ"ר האן, ושילה הציע להאן לכלול את שמה ברשימת המועמדים אותה הגיש הכנ"ר לשופט, והסביר לו מדוע לדעתו היא מתאימה לתפקיד.

ל"כלכליסט" נודע שגורמים בכנ"ר הרימו גבה למשמע בקשת השופט שילה, משום שרוזן־רכב, אף שהיא בעלת ותק של 20 שנה כרואת חשבון, הוסמכה כעורכת דין רק לפני שנתיים ואינה מוכרת להם. לאחר מכן, הכנ"ר, בהודעה שהגיש לביהמ"ש, כתב שמבלי לגרוע מיכולותיו הטובות של בעל התפקיד שהוצע על ידי בטר פלייס, יש לשקול מינויים של מועמדים ניטרליים לתפקיד המפרק הזמני. "ובכללם", כתב הכנ"ר, "יכול שיוצעו גבי טרבלסי, סיגל רוזן־רכב, אלונה בומגרטן, חיים קמיל, אלעד עפארי או כל מועמד אחר לשיקול דעת בית המשפט הנכבד". בהחלטה של שילה נכתב שלאחר עיון בבקשת הפירוק ובתגובת הכנ"ר "אני ממנה את רו"ח ועו"ד סיגל רוזן־רכב קדם מפרקת זמנית". בדיון למחרת מונה בנוסף עו"ד שאול קוטלר, שהוצע מטעם נושים.

מעולם לא טיפלה בתיק חדלות פירעון

מבדיקת "כלכליסט" עולה שרוזן־רכב מעולם לא טיפלה בתיק פשיטת רגל או חדלות פירעון שהתנהל בבית משפט. הבדיקה מבוססת על מאגר המינויים המקצועיים המתפרסם באתר בתי המשפט. למרות הוותק של רוזן־רכב בראיית חשבון, העובדה שהוסמכה לעו"ד רק לפני שנתיים וטרם ניהלה תיקי פשיטות רגל כרו"ח או כעו"ד, מעוררת בימים האחרונים סערה בקרב עורכי דין מתחום הפירוקים שטוענים כי מינויה של רוזן־רכב תמוה ולא מובן להם.

מבדיקת "כלכליסט" עולה עוד שאילו רוזן־רכב היתה מגישה את מועמדותה להיכלל ברשימת מאגר בעלי התפקיד עליהם ממליץ הכנ"ר לביהמ"ש לניהול תיקי פשיטות רגל, ספק אם היתה מתקבלת לרשימה, משום שאינה עומדת לכאורה בדרישת הניסיון הדרוש. מדובר במאגר שהוקם בתקופת הכנ"ר הקודם, עו"ד שלמה שחר, לצורך טיפול בתיקי פשיטות רגל של אנשים פרטיים. לפי תנאי המכרז האחרון שפורסם ב־2011, "תנאי סף להגשת מועמדות להיכלל במאגר הנו ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות, כעו"ד או רו"ח בתחום ניהול הליכי פשיטת רגל".

מעריב – מאי 2013 – עו"ד סיגל רכב רוזן מועסקת במשרד שייצג את השופט אילן שילה במשפטים נגד שכן שעמו היה מסוכסך. וזה לא הפריעה לו למנותה למפרקת זמנית למיזם המכוניות החשמליות שהתמוטט.

השופטת ורדה אלשיך זייפה פרוטוקול ולא הועמדה לדין על פשעיה

המאמר השופטת ורדה אלשיך שינתה פרוטוקול שלא כדין , תומר זרחין , 04.06.2012 , הארץ

בהחלטה יוצאת דופן, קבע נציב תלונות הציבור על השופטים כי ורדה אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו"ד שנגדו התלוננה

השופטת ורדה אלשיך לא הועמדה לדין על פשעים שאזרח מן השורה היה מואשם בהם

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, בפרשה שזכתה לכינוי "הפרוטוקול המשופץ". בהחלטה יוצאת דופן, קבע גולדברג כי אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול הדיון, שלא כדין. הוא מציין כי בין השינויים שנוספו לפרוטוקול המשופץ גם כאלה שנועדו להחמיר עם תיאור התנהלותו של עורך דין שלקח חלק בדיון בפניה, ושנגדו היא הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין.

"כשניתנת החלטה שאותה מקריא השופט באולם בנוכחות הצדדים, אין זו החלטה 'סוג ב', אשר בידי השופט לשנותה כרצונו לאחר מכן", הוסיף גולדברג, "בענייננו, לא ניתן לומר כי השופטת היתה מוסמכת לתקן או לשנות את ההחלטות".

על המוקד ארבע תלונות שהוגשו לגולדברג, בנוגע לדיון שהתקיים בפני אלשיך בתיק כינוס נכסים בספטמבר בשנה שעברה. הדיון היה סוער מאוד, כפי שהעידה אלשיך בעצמה, במיוחד לאחר שאלשיך טענה כי עו"ד רפאל ארגז, שייצג את אחד הצדדים בדיון, הסתיר ממנה מידע על עמדתו העדכנית של הבנק שהיה מעורב בתיק. אלשיך הכתיבה בדיון לפרוטוקול דברים נגד עו"ד ארגז והודיעה שהפרוטוקול ישמש להגשת תלונה נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

לאחר שהוגשה נגד עו"ד ארגז תלונה על התנהלותו בדיון, באמצעות עו"ד ברק ליזר, היום היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ביקשה ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין את תגובתו. למרבה ההפתעה, התברר לעו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, כי קיימות שתי גרסאות של מסמך לפרוטוקול הדיון: אחת שנמסרה לעו"ד ארגז במזכירות בית המשפט לאחר הדיון, והשנייה – נוסח שצורף לתלונת הנהלת בתי המשפט שהוגשה ללשכת עורכי הדין. בין שתי הגרסאות לא פחות מ-36 שינויים.

ועדת האתיקה החליטה לגנוז את תלונת הנהלת בתי המשפט נגד עו"ד ארגז, וקבעה כי השינויים במסמך הפרוטוקול נעשו בסתר, ללא הסכמתם וללא בקשתם של עורכי הדין שהיו בדיון. הוועדה הוסיפה כי על פניו נראים השינויים לא כתיקונים תמימים אלא כמכוונים לבסס את הגשת התלונה ללשכה ולגרום לוועדת האתיקה להחמיר עם עו"ד ארגז.

עו"ד נוה ביקש שהנושא ייבדק על ידי השופט בדימוס גולדברג, לאור העובדה כי אלשיך משמשת גם יו"ר נציגות השופטים הארצית ואמורה לשמש דוגמה לשופטי ישראל. בין היתר, עו"ד ארגז הגיש תלונה נגד אלשיך בטענה כי הדיון התנהל באווירה קשה ומאיימת ומבלי שניתנה לו האפשרות לטעון את טענותיו ולהסביר את עמדתו. לדבריו, אלשיך קטעה אותו, תוך השמעת איומים בוטים חוזרים ונשנים בפסיקת הוצאות נגדו. לטענת עו"ד ארגז, בפרוטוקול המשופץ הוסיפה אלשיך תיקונים מהותיים שנועדו להחמיר את התלונה שתוגש נגדו בלשכת עורכי הדין.

תחילה טענה אלשיך כי לגולדברג אין סמכות לברר את התלונות, שכן מדובר בהחלטות שיפוטיות, שהדרך להשיג עליהן היא בדרך של ערעור. "עמדת כבוד השופטת אינה נראית", כתב גולדברג בהחלטה. לפי קביעתו, מדובר בעניין הנוגע להתנהלות של שופט, ולדרך שבה הוא מנהל את הדיון – עניין שבסמכותו לברר.

אלשיך טענה בתגובתה כי אין שתי גרסאות של מסמך הפרוטוקול, אלא נוסח אחד שהוא "פרוטוקול טיוטה", שאותו מסרה המזכירה שלה בטעות לעורכי הדין בסוף הדיון, ו"נוסח רשמי"' שנחתם בחתימה אלקטרונית לאחר שעבר הגהה על ידה.

באשר לעצם התיקונים שביצעה בפרוטוקול טענה אלשיך כי משום שהדיון היה סוער והיו הפרעות רבות לא הצליחה הקלדנית להקליד את כל מה שנאמר בדיון. לטענתה, בטעות החתימה מזכירתה את טיוטת הפרוטוקול בחתימת "מתאים למקור" למרות שהמקור לא היה לפניה. עוד טענה כי זמן לא רב לאחר שחתמה על הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית, שלחה מזכירתה בדואר את המסמך הנכון לכל המעורבים.

גולדברג הופתע לגלות כי למרות הגרסה של אלשיך, עו"ד ליזר השיב לו לאחר בירור שערך כי נמצא נוסח אחד בלבד של פרוטוקול הדיון, שטרם נחתם בחתימה אלקטרונית, כך שאין גרסה קודמת של הפרוטוקול שעליו חתמה השופטת. אלשיך, שהתבקשה על ידי גולדברג להשיב לסתירה, כתבה לו כי "אם בשל תקלה או בעיה בתוכנה לא נקלטה חתימתי במערכת, והמסמך נותר בלתי חתום, הרי שמדובר בתקלת מחשב… אני יודעת בוודאות כי חתמתי על הפרוטוקול". באשר לתיקונים בפרוטוקול, קבע גולדברג כי לצד תיקונים לא מהותיים של ניסוח ועריכה, נמצאו בפרוטוקול האחרון תיקונים מהותיים. כך, למשל, שרבוב המלים "הכל מתוך אינטרס", באשר למניעיו של ארגז. "לא ניתן שלא להתרשם, כי בתיקונים האמורים הוחמרו הנסיבות להגשת התלונה", כתב גולדברג, "בשלושת התיקונים הראשונים, הוסיפה כבוד השופטת בנוסח ב' יסוד נפשי של כוונה או מניע למחדליו לכאורה של עו"ד ארגז, ובכך הוחמרה התלונה עליו".

פצצות מתקתקות עם גלימות – שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"

הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ – "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"

הנשיאה בינייש מצוטטת בפרוטוקול: "יש לנו רשימת שופטים שיכולנו לגרום להם לפרוש אילו יכולנו להבטיח להם פנסיה "
מנהל בתי המשפט משה גל הסביר בדיון כי מאז שהמערכת עברה לשיטת פנסיה צוברת, שופטים מסרבים לעזוב את המערכת מכיוון שהם לא זכאים עדיין לפנסיה משמעותית, "אנחנו בדיונים עם משרד האוצר בסוגיה" אמר גל.
נחי אייל מנכ"ל הפורום המשפטי אומר כי כשבמערכת ישנם שופטים לא ראויים הדבר פוגע בציבור ובמדינה "מדובר בעיוות דין חמור ובסוגיה שצריכה להדיר שינה מעיני כל מי שמערכת המשפט יקרה בעיניו, לא ננוח ולא נשקוט עד שהמערכת תטפל בסוגיה ותאפשר למנוע מצבים של עינוי דין ועיוות דין בשל שופטים שאינם צריכים להיות על כס השיפוט. "
בפורום המשפטי הודיעו כי הפרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים יפורסמו בפייסבוק

בפרוטקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ – "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות", בדיון שנערך לפני שנה (13/1/12) אמר חבר הוועדה השופט גרוניס: "מדובר בפצצה מתקתקת , הציבור בישראל ישלם מחיר , ישנם שופטים שצריך להעביר מתפקידם"

פרוטקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים- גרוניס: 'פצצה מתקתקת במעקכת המשפט'
פרוטקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים- גרוניס: 'פצצה מתקתקת במעקכת המשפט'

בימים אלו החל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל להעלות לאתר האינטרנט שלו ולדף הפייסבוק שלו פרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים.

נחי אייל מנכ"ל הפורום המשפטי אומר כי פרסום הפרוטוקולים הוא צעד משמעותי למען זכותו של הציבור לדעת ולמען שקיפות במערכת המשפט ובמינוי השופטים.

אחרי מאבק של יותר מ- 7 שנים, עתירה לבג"צ ומאבק סיזיפי, הצליח הפורום המשפטי לזכות בהישג תקדימי. בעקבות תביעת הפורום ופניותיו, העביר אליו משרד המשפטים את הפרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים.

כבר בשנת 2006 פנה הפורום בענין אל שר המשפטים, ומנהל בתי המשפט דאז, בעז אוקון השיב כי עמדת הוועדה היא ש"דיוני הוועדה הם סודיים ואין מקום לגלותם" אך הוועדה החליטה לבקש את חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בעניין שקבע בשנת 2007 כי: יישמר כלל הסודיות אך "יפורסמו פרטים כפי שיוחלט עליהם" וכלל 15 לכללי השפיטה שונו בהתאם שונה בהתאם.
למרות החלטת היועץ לא פורסם דבר מדיוני הוועדה והפורום עתר לבג"צ. עו"ד יצחק בם טען בדיון כי :"השקיפות הציבורית חשובה במיוחד ככל שהדבר נוגע לוועדה לבחירת שופטים. זאת בשל התפקיד המיוחד שממלאת הרשות השופטת בדמוקרטיה הישראלית ובשל חשיבותה של השקיפות במינויים של שופטים לחיזוק אמון הציבור בה."

בשנת 2008, דחה בג"צ את העתירה אך השופט אליקים רובינשטיין עמד על החובה לכבד את החוק ותבע לפרסם כל פרט שניתן מדיוני הוועדה.

מאז ועד היום תבע הפורום פרסום הפרוטוקולים. לאחר איום בבג"צ, שלחה הוועדה בשבועות האחרונים פרוטוקולים ראשונים מדיוניה לפורום המשפטי.

נחי אייל מנכ"ל הפורום המשפטי אומר כי כשבמערכת ישנם שופטים לא ראויים הדבר פוגע בציבור ובמדינה "מדובר בעיוות דין חמור ובסוגיה שצריכה להדיר שינה מעיני כל מי שמערכת המשפט יקרה בעיניו, לא ננוח ולא נשקוט  עד שהמערכת תטפל בסוגיה ותאפשר למנוע מצבים של עינוי דין ועיוות דין בשל שופטים שאינם צריכים להיות על כס השיפוט".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: נושא הזכויות הפנסיוניות של השופטים הוא אכן נושא טעון בדיקה. שינוי במערך הזכויות הפנסיוניות המוענקות לשופטים טעון החלטה של ועדת הכספים של הכנסת ואינו מסור בידי השופטים.

השופט בדימוס משה גל, ששימש מנהל בתי המשפט, אמר במשדר "הכל דיבורים" כי מספר השופטים הללו קטן, אך זו אכן בעיה. לדבריו, נקודת האיזון הופרה כששונתה שיטת הפנסיה לשופטים, והדבר מקשה לסיים את כהונתם.

חבר הוועדה, השר גלעד ארדן, אמר כי השופט גרוניס צודק לחלוטין. "אחד הליקויים של מערכת המשפט הוא בדיוק בנקודה הזו. לפי החוק, תפקידה של הוועדה אינו רק לבחור שופטים אלא גם לפטר. אינו זוכר מקרה כזה. מתי הביאה הוועדה מיוזמתה בקשה לפטר שופט, אלא אם כן זו שופטת שזייפה פרוטוקולים, וגם זה בהסכמתה, וגם סידרו לה פנסיה עד סוף חייה". לדברי ארדן, יש שופטים שגורמים עינוי דין ונשארים במערכת. הוא ציין כי הגוף היחיד שיודע מי מתאים ומי לא זו מערכת המשפט, והנהלת בתי המשפט היא זו שצריכה להוביל את הפסקת כהונתם, ולא לעודד פרישה מרצון ולתת לשופטים פנסיות נדיבות על חשבון הציבור.

אשר גרוניס - פוליטיקה ואינטרסים
אשר גרוניס – פוליטיקה ואינטרסים

גרוניס טריקי
 בתגובה לדרישת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל כי יפעל להדחת שופטים לא ראויים שהושארו במערכת משיקולי פנסיה, השיב היום (14.02.2013) גרוניס באמצעות העוזרת המשפטית שלו "העובדה שישנו מספר קטן של שופטים שחוקים, שהיו מעוניינים לפרוש או שהמערכת סבורה שמוטב להגיע איתם להסדר בדבר פרישתם, אין משמעה שמוצדק להדיחם באמצעות הבאת עניינם בפני הוועדה לבחירת שופטים".
בפני הוועדה למינוי שופטי טען גרוניס כי בעיית השופטים הכושלים היא "פצצה מתקתקת" וזאת כדי לסחוט תגמולי פנסיה מכספי משלם המיסים, אולם משדלפו מחדלי מערכת המשפט מטייח גרוניס את מימדי הבעיה וטוען כי מדובר ב"מספר קטן של שופטים שחוקים". התנהגותו של גרוניס אינה משדרת מנהיגות או צדק כלפי האזרח אלא פוליטיקה ואינטרסים של עובדים.

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

אורי שהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים –  בג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישהרשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"…

בית משפט שלום חיפה – קומבינת הג'וב של השופטות נסרין עדוי ואלה מירז

שופטת אלה מירז - ג'וב מטעם בית המשפט בו עובדת לבעלה הפסיכיאטר רמי מירז

הכתבה בית משפט משפחתי , איתמר לוין , ינואר 2013 , news1

שופטת שלום בחיפה נסרין עדוי מינתה כמומחה מטעמה את בעלה של שופטת משפחה אלה מירז המכהנת באותו בית משפט הנהלת בתי המשפט לא התייחסה לשאלה האם המינוי ראוי, ורק אמרה שהשופטת לא הייתה מעורבת במינוי של בעלה

השופטת נסרין עדוי והשופטת אלה מירז מכהנות באותה ערכאה – בית משפט השלום בחיפה. מירז יושבת בבית המשפט למשפחה ועדוי – בבית המשפט ה"רגיל". זהו אותו בניין, מבחינת החוק זהו אותו בית משפט, סביר להניח שהן נפגשות לכל הפחות בישיבות שופטים. האם במצב כזה ראוי שעדוי תמנה כמומחה מטעם בית המשפט את בעלה של מירז?

בתי המשפט ממנים מומחים, בעיקר בתחום הרפואה, כדי שיעניקו להם חוות דעת אובייקטיביות אל מול חוות הדעת שמגישים הצדדים. כמעט בכל המקרים מקבלים השופטים את דעתם של המומחים שהם מינו, מסיבות ברורות. המינוי מטעם בית המשפט שכרו בצידו, וגם יוקרה לא מעטה כרוכה בו.

ד"ר רמי מירז הוא פסיכיאטר, ובשבוע שעבר מינתה אותו עדוי כמומחה מטעם בית המשפט. News1 שאל את הנהלת בתי המשפט, האם לנוכח העובדה שעדוי היא עמיתה לעבודה של השופטת מירז, אין טעם לפגם במינוי. הנה התשובה כלשונה:

"המינוי נעשה משיקולים מקצועיים, בנוכחות הצדדים ולאחר שהוצעו מספר שמות של מומחים שנפסלו על-ידי הצדדים. לאחר ישיבת קדם-המשפט שבמסגרתה מונה ד"ר מירז, הוגשה הודעה מטעם ב"כ התובעת לפיה ד"ר מירז אינו פסיכיאטר ילדים וביהמ"ש נתבקש למנות מומחה אחר. בטרם תינתן החלטה בהודעה נתבקשה עמדתו של ד"ר מירז. השופטת אלה מירז אינה מעורבת במינוי נשוא השאילתה".

ההערות שלנו:

1) לא קיבלנו תשובה לשאלה כפי שהוצגה ועדיין איננו יודעים האם לא היה טעם לפגם במינוי.
2) אין הכחשה לכך שהשופטות עדוי ומירז לא רק יושבות באותה ערכאה, אלא גם מכירות זו את זו ומשתתפות באותן ישיבות.
3) התמיהה רק גדלה לנוכח העובדה, שלכאורה עדוי מינתה את מירז למרות שכעת נטען שמומחיותו אינה מתאימה לתיק הנדון בפניה.

קישורים:

הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון נגד האבא גיא שמיר – אוגוסט 2012 – מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. – האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים.

השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר – בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים – יולי 2008 – ע"א 4332/08 –  מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר. הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת. הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר….