מדריך לשעבר בפנימיית 'יובלים' בכפר סבא חושף עדויות קשות

תחקיר 'ידיעות אחרונות' חושף עדויות קשות של שימוש וסחר סמים, מפגשי מין עם נערות מרקע קשה ותלונות על אלימות, בריונות, מזון ירוד ועוד, בפנימיית 'יובלים' בכפר סבא. יצחק טיים, מדריך לשעבר בפנימיה, נזכר באירועים הקשים – האזינו , 103fm , עם אילה חסון , 08/03/2018

מודעות פרסומת

אחרי 16 שנה: בת אל דהאן מצאה את ילדיה שנחטפו במרמה לאימוץ על ידי רשויות הרווחה

יוני 2017 – ערוץ 10, רפי רשף – רשויות הרווחה חטפו את לאימוץ את ילדיה של בת אל דהאן מקרית גת בשל מצבה הכלכלי הקשה.

בת אל איתרה את ילדיה כעבור 16 שנים ברשת הפייסבוק.

בת אל: "ביקשתי עזרה כלכלית מרווחה, הם הציעו להוציא את הילדים למשפחה אומנה, וזה מה שעשיתי והאמנתי בהם, וכשהילדים היו מגיעים לחופשות אצלי ואצל הגרוש שלי, הם היו מגיעים עם דלקות בעיניים, עם כינים וכל מיני תפרחות חיתולים וכאלו, וביקשתי להעביר אותם למשפחה אחרת או שיחזירו לי אותם הבית, אז הם אמרו לי לבוא לחתום, הם קראו לי ולגרוש שלי, ופשוט חתמנו על אימוץ לצערנו".

פנימיית רננים של משרד הרווחה – עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים

אוקטובר 2015 – כתבתה של יפעת גליק, תחקירנית ערוץ 1 על פנימיית רננים של משרד הרווחה – עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים 

דריה ברוד, מדריכה לשעבר בפנימיית הזוועות רננים: כשאת נכנסת לשערים של הפנימייה הכל נראה לך בסדר, ובשנייה שאת יוצאת , או טיפה הולכת ומתאווררת או מספרת על זה למישהו, פתאום זה מכה בך שזה לא הגיוני ושזה לא משהו שהוא אנושי שהוא יקרה.
200 חניכים מתגוררים בפנימיית רננים בזיכרון יעקב. המגורים טובלים בירוק ונועדו לילדים בני 6 עד 18. קצתם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, בעלי בעיות רגשיות, אחרים הוצאו מן הבית בצו בית משפט. כאן הם אמורים לקבל טיפול חם מידי צוות מקצועי שישמש מודל אוהב ומחבק של אימא ואבא, שיגן עליהם מפני הסביבה, מפני עצמם.

א': אני אם חד-הורית, אימא לשלושה ילדים, כשהוא נולד אני הבנתי שעכשיו יש לי לפחות משמעות. אהבתה ודאגתה לבנה הבכור, הביאו את א' לבקש עזרה מרשויות הרווחה. כששמעו על המצוקה הכלכלית שבה שרויה המשפחה, אמרו לה שמוטב להוציא את הבן מן הבית.

א' חשבה שבפנימיית רננים יזכה בחיים שתמיד ביקשה בשבילו.

"מקום נורא יפה ושקט ופסטורלי ועם המון ילדים ויש חוגים ונותנים להם ממש העשרה שמשהו שאני בחיים בתור אימא ועוד אישה מוכה וכל זה, לא יכולה לתת לו את כל זה בכסף, ברור".

עדותה של אם אחרת בפנימיית רננים: "זה היה ביום הולדת שלי היום שהוא יצא מהבית".
הילד ממשיך: "לקחנו את הדברים, היא הלכה איתי ואז עלינו לאוטו".
האמא ממשיכה: אתם רואים שאני בוכה, כאילו. "לא, ככל שתיפרדי ממנו יותר מהר יהיה לו יותר קל".

דריה ברוד: היו דברים מאוד רעים שקרו שם. דברים מאוד רעים, ועכשיו אני יוצאת פה ואני כאילו מספרת ואין שום דבר שיכול לגרום לזה להיראות אמיתי כמו שזה היה.

עדויות שהגיעו ליפעת גליק, מציירות תמונה מדאיגה על ההתנהלות של כמה מהעובדים.

עדות חניך בפנימיית רננים: לפעמים המדריכים היו מאיימים על הילדים בשביל שהם יפחדו. הייתה מדריכה שנתנה לי מלא ברכיות, בגלל שניסיתי לצאת מהחדר.

— איך בא לידי ביטוי ההשפלות?

אם ילד שמן אז היא לוקחת לו את האוכל ולא נותנת לו לאכול ודוחפת אותו וצורחת ואם ב- 7 בערב היא מחליטה שמבחינתה נגמר היום, אז היא מכריחה את כל הילדים בצרחות מטורפות לעלות למיטות ולא לזוז ולא לדבר כי עכשיו נגמר היום והיא רוצה לעשן את הסיגריה שלה.

קולה של אם הבית: "יאללה כבר תסתמי כבר! תתחילי לסתום ת'פה שלך, יא תולעת. חתיכת תולעת, זה מה שאת".

צעקות וגידופים הם עניין שבשגרה. אבל בכך רק מתחילה מסכת ההתעללות שחווים חניכים בפנימיית "רננים".

קולה של אם הבית: "יאללה כבר סתמי כבר! את לא מבינה שאת לא מזיזה לי שערה? את לא מבינה?! עלית לי עד לפה! יופי על הפרצוף שלך!"

מאי כחלון, מדריכה לשעבר: הייתה איזושהי אם בית שאחת הנערות דיברה אליה לא יפה, היא פשוט לקחה את התיק שלה וחבטה בה עם התיק שלה. אני יום אחד הייתי בחוג עם הקבוצה שלי, והיה לי חניך אחד, שכל מה שקשור למשהו שיכול להזכיר אזעקה, ממש עשה לו לא טוב, הוא היה הולך הצידה, מסתגר ככה, עושה תנועות כאלה של התנדנדות, מרגיע את עצמו. לקח אותו מדריך, תפס אותו מהאוזן, הרים אותו ככה והוציא אותו החוצה בצורה מאוד אלימה. אני פניתי אחר כך לרכזת של המשפחתונים ולמנהלת וסיפרתי להם את זה.

 ממשרד הרווחה נמסר, כי לא הגיעו דיווחים חריגים בפנימיה.

מה יאמרו במשרד הרווחה כשישמעו את הטענות על אלימות פיזית שהופעלה במהלך שיטה טיפולית מרסנת ונקראת אחיזה?

ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר ילדים: זה אמור להיות חיבוק, ולא חיבוק דב. זו אחיזה שצריך הרבה מיומנות וצריך להכשיר צוות כדי לדעת איך לא להגיב באופן טבעי בתוקפנות. אין לזה שום מקום לילדים יותר גדולים או קטנים.

עדות חניך שעשו לו אחיזה: "זה כאב ברמות שלא ייאמן". אז הוא (איש הצוות) היה נגיד תופס אותם לפעמים מהצוואר, לפעמים הם היו עושים את זה או שתופסים אותם מהיד ואז הם היו מעיפים אותם בכוח לתוך החדרים. היו גם ילדים שהיו צועקים "הצילו" ואנשים אחרים מבחוץ היו מסתכלים.

קולה של אשת צוות בפנימיית רננים: יש מתנדב שנת שירות בן 18 שהיה מרביץ לילדים ממש. כמובן שלא היה לו אישור ל"אחיזה" אבל הוא היה תופס אותם ועושה להם כאילו "אחיזה" ולא יודעת מה הוא עשה להם."

באתי למיכל (מנהלת הפנימייה) בבוקר, אמרו לי שדיווחו עליו הרבה פעמים שהוא מרביץ לילדים ממש והוא ממש אלים כלפיהם, והיא הייתה נורא מזועזעת, כל דבר (שאמרתי לה): "לא לא לא, הוא לא יכול להמשיך להיות שם אפילו עוד יום אחד, אני מטפלת בזה", וכמובן ששום דבר לא קרה והכל המשיך כמו שהוא.

בסרטון שצולם באמצעות טלפון נייד נראה איש צוות אוחז באלימות בחולצתו של נער, חניך בפנימייה.

"סתום ת'פה שלך, הבנת? סתום ת'פה שלך למה אני אחסל אותך. היום זה יהיה הסוף שלך".

אחד החניכים העביר לא מזמן את הסרטון למדריכה. מקורביה מספרים כי כשדיווחה על כך לרכז בפנימייה, הוא הורה לכל מי שהחזיק בחומר המפליל למחוק אותו.

חניך בפנימיה: יש כדורים שנקראים שמה איטומין (כדור פסיכיאטרי).

ד"ר אהרון פלשמן: זה כדור שקוראים לו אנטי-פסיכוטי, או יותר נכון הוא מרגיע בגדול, "כדור הרגעה כולל". הוא בין הכדורים היותר מרדימים והבלתי נסבלים מתוך התרופות האלה.

אמא של חניך: הם לא שואלים אותך. הם מחתימים אותך ש"אם במקרה", אז את חושבת ש"בסדר, הם לא יגיעו". זה משהו שאת חושבת עליו בתחילת שנה. מתי שמתי לב שהילד כן קיבל תרופות? הייתי מתקשרת בשעות מסוימות שזה שעות של דיבור, שעה שש, שעה שבע, הילד ישן. מה קרה הילד ישן? אני מכירה את הילד שלי. אין מצב שהוא יישן בשעה כזאת.

הכדור הפסיכיאטרי אטומין אינו מומלץ למי שטרם מלאו לו 16 שנים. לפי עלון משרד הבריאות, מתחת לגיל זה התרופה פשוט לא עברה ניסויים קליניים.

— בני כמה הם היו, הילדים האלה שקיבלו איטומין?

מגיל 10 עד 13.

האם באמת היד קלה על התרופה, ומדוע אנשי צוות משפילים ומכים חניכים ילדים בפנימייה במקום להעניק להם קורת גג בטוחה?

כדי להבין את התשובות לשאלות האלה, צריך לחזור אחורה, לתחילת שנות האלפיים.

אז עברו שירותי החוץ ביתיים הפרטה. היום, את פנימיית רננים מנהלת ד.י.ש. חברה פרטית בע"מ, שמקבלת מהמדינה תקציב שנתי של עשרות מיליונים בשנה. על פעילותה של החברה הפרטית אמור לפקח משרד הרווחה.

— צריך איזשהו ניסיון מיוחד כדי לעבוד שם?

לא.

— עברת איזושהי הכשרה להיות מדריכה?

לא. לא עברתי הכשרה.

— שאלו אותך אם יש לך עבר פלילי?

לא שאלו אותי וגם אצל בנות לא מבקשים תעודת יושר.

בינואר לפני שנה נדרשה גם הוועדה לזכויות הילד לעניין מעמדם והכשרתם של מדריכי פנימיות.

בן ציון בראנץ, מפקח ארצי במשרד הרווחה: "כמטפל בילדים ראיתי כמה חוסר מומחיות וחוסר הכשרה יכולה לעשות נזק, למרות הכוונות הטובות. נזק לילד שמטופל על ידי מדריך, שלא קיבל הכשרה לפני שהוא נוגע בו".

רופ' אסתר הרצוג: אני לא אהיה מופתעת אם אני אמצא שמגיעים לשם גם מדריכים ומדריכות ברמה פחות גבוהה משום שהשכר נמוך ואז כמובן, באופן טבעי, האפשרות למיין את העובדים היא מצומצמת.

דריה ברוד: להורים אין רישיון לגדל את הילדים שלהם. ולמקום הזה יש רישיון. את שולחת ילד ממקום בלי רישיון למקום עם רישיון, ומחזירים לך אותו, אם מחזירים לך אותו בכלל, אותו ילד, מחזירים אותו רקוב ומפורק.

דריה לא יכלה עוד להכיל את מה שראתה עליו ודיווחה לממוניה. בסופו של דבר, החליטה שהיא חייבת לעשות מעשה ועזבה את מקום עבודתה בפנימיית רננים.

אחרי מכתב ההתפטרות שהגישה למנהלת הפנימייה, אזרה אומץ והתלוננה גם במשטרה. התלונה נסגרה ממה שמכנים שם "העדר עניין פלילי".

— מה את מרגישה?

א"ב: "אני מרגישה כישלון. חשבתי שאני עוד איכשהו עוזרת לו. אבל גרמתי לטראומה, הייתי צריכה יותר להילחם עליו".

דיצה חטב מציגה – המודל האימהי החולני בבית שבתאי לוי

אוקטובר 2015 – בית שבתאי לוי בחיפה – המודל האימהי החולני של מנהלת יחידת אימהות בבית שבתאי לוי בחיפה עובדת סוציאלית דיצה חטב.
בית שבתאי לוי הוא מובד נעול חולני ומעוות התולש בדרכי מרמה ילדים מהוריהם מתעלל בילדים ומסית אותם נגד הוריהם.
השוער עובד חברת אבטחה מעיין בתיקי משפחה חסויים ואומר כי למטרה אסור להיכנס למוסד – הפקרות וביזיון בהתגלמותם.

דיצה חטב מציגה – הזנחה והתעללות בילדים בבית שבתאי לוי בחיפה

הסרטון מדף הפייסבוק של מוטי לייבל – אוקטובר 2015 – דיצה חטב עובדת סוציאלית מנהלת יחידת אמהות בבית שבתאי לוי חיפה משקרת ומטייחת הזנחה והתעללות בילדים בבית שבתאי לוי.
בסרטון יחצנות מציגה דיצה חטב הדרכה הורית אולם בפועל הילדים בבית שבתאי לוי סובלים מהזנחה והתעללות מאנשי המוסד הנעול.
דיצה חטב זורה חול ללא בושה בעיני הציבור תוך שהיא מקבלת רוח גבית מפקידי סעד ו"מומחים" רפואיים למיניהם המציגים את האמהות כבלתי כשירות ואז ניתן לסחור בילדים במוסד בית שבתאי לוי ובמוסדות אחרים.

הזנחה ואלימות בפנימיות משרד הרווחה

תחקיר חדשות 10 – מיה איידן – יוני 2015 – הזנחה ואלימות במקום מחסה: מי יציל את ילדי פנימיות משרד הרווחה? – אלפי ילדים בישראל הנמצאים בסיכון מוצאים מבתיהם ועוברים לחיות בפנימיות, שאמורות להוות עבורם תחליף של תמיכה ושל שיקום. אלא שבפועל, היעדר התקציבים מוביל למחסור בכוח אדם, להזנחה חמורה ולתנאי מחיה ירודים שלעיתים רק מעמיקים את הנזק. "קורים שם דברים מזעזעים כמו מקרי אונס, זה כלא לילדים קטנים". משרד הרווחה: "הילדים מקבלים מעטפת חינוכית וטיפולית"

למעלה מ-10,000 ילדים בישראל שהו במהלך השנה האחרונה במסגרת מחוץ לבית, מתוכם כ-70% הועברו לפנימיות של משרד הרווחה. לרוב, מדובר בילדים, נערים ונערות שלטענת משרד הרווחה סביבתם הטבעית מזיקה להם והוריהם הבילוגיים אינם מסוגלים עוד לגדלם. אלא שדווקא בין כותלי הפנימיות, המקום שבו אמור הסיוט שלהם להיגמר – במקרים רבים הוא רק מתחיל. את התמיכה, החיבוק והשיקום להם זקוקים הילדים יותר מכל מחליפים הזנחה ואף מקרים של אלימות קשה ואונס.

בפרק השלישי של סדרת הכתבות "ילדים ללא בבית", יצא צוות חדשות 10 לשוחח עם חוסים, הורים, עורכי דין ומנהלי פנימיות, רובם ככולם מציירים את אותה התמונה העגומה של מחסור בתקציבים ובכוח אדם. ועדות קמו ונפלו, הפנימיות קיבלו תוספת תקציב בשלוש פעימות – אך עד כה, עברה רק הראשונה שבהן, המסתכמת בכ-100 שקלים לכל ילד בשנה. בינתיים, נאלצות הפנימיות להסתמך על תרומות כדי להמשיך ולהתקיים ואלפי ילדים הופכים קורבנות למציאות קשה מנשוא.

עמית הגיע לפנימייה פוסט אשפוזית במרכז הארץ בעקבות הפרעת אכילה קשה ממנה סבל. "לא אכלתי כלום", הוא נזכר. "כל פעם אמרו שאני בסדר, ואז הגיע עוד אשפוז". בחוויה שלו בפנימיה, שאמורה הייתה לשקם אותו, קשה לו עד היום להיזכר: "הם קוראים לזה שיקום, אבל אני קורא לזה התעללות. מה שעושים שם זה לא סמכות או הצבת גבולות. למשל, כשבועטים בילד – זה לא יגרום לו לשתף יותר פעולה".

סיפורים על אלימות קשה שזוכה להתעלמות מהמדריכים, על גניבות ויחס משפיל הם כמעט דבר שבשגרה עבור הילדים הללו. אך נדמה כי אחד הסיפורים הקיצוניים והעצובים ביותר הוא זה של נועה, שחוותה טראומה בלתי נסבלת כששהתה בפנימיה בדרום בשל הפרעה נפשית. "רציתי ללכת לשם", היא מספרת למצלמת חדשות 10. "השלמתי עם זה שזה מה שיעזור לי להתקדם ולמנף את עצמי".

למה שהתרחש ימים ספורים אחרי הגעתה לפנימיה, בגיל 15 בלבד, היא לא ציפתה: "הרגשתי שאני חווה התקף חרדה ויצאתי לעשן בצד, התרחקתי. הקפדתי להשאר מספיק קרובה כדי שאוכל לחזור מהר, אבל כשהסתובבתי היה מישהו מאחוריי. הוא תפס לי את היד, סובב אותי אליו ואז נתן לי ברכייה בבטן ומכה בראש". בהמשך, היא מתארת אונס אכזרי במיוחד שעברה – הכל בין כותלי הפנימיה. המענה, או חוסר המענה שלו זכתה לאחר מכן מקומם לא פחות. "אמרו לי ללכת לישון", היא משחזרת. בסופו של דבר היא אושפזה והוצאה מהפנימייה והיום, בגיל 21, היא תובעת את משרד הרווחה תביעה תקדימית על שלא הגן עליה כשהייתה בתחום אחריותו.

על מנת לדעת מה באמת קורה בפנים, נשלחה תחקירנית חדשות 10 לנסות ולהתקבל כמדריכה בפנימיה פוסט אשפוזית. היא לא מחזיקה בשום ניסיון והכשרה, אך למרות זאת, המערכת סבורה שהיא תוכל להתמודד עם בני הנוער במקום. הנערים עצמם מדברים על תחלופה גבוהה מאוד של מדריכים ומדריכות, ואחת מהן מספרת: "אין לנו שום הכוונה פסיכולוגית. בהתחלה הייתי בשוק, כי קורים פה דברים מזעזעים כמו אונס. אני כל הזמן חושבת – מה יהיה אם יקרה משהו כשאני נמצאת פה לבד?".

"הכל קורה מאוחר מדי, לאט מדי"

יו"ר הוועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין, עורכת הדין חווה קליין, מסבירה: "כיום לא מצליחים לתת לילדים את מה שהם צריכים בפנימיות. הרבה מאוד פעמים, כשבני הנוער מתלוננים על מה שקורה בפנימיות, זה מאוחר מדי, זה לאט מדי עד שמגיבים לזה".

חשוב לציין כי לא כל ילדי הפנימיות עוברים חוויות דומות, ורבים מהם נתקלים באנשים טובים, שידיהם כבולות אל מול אוזלת היד של הרשויו. במשרד הרווחה מכירים אמנם את הנתונים בדוחות השונים, אך המספרים לא משקפים את המציאות של אלפי ילדים, מציאות שלא הם בחרו בה ושעתידם תלוי בה. משרד הרווחה, במקרה הזה, פשוט לא יכול להיכשל במשמרת שלו.

צעירה תובעת את משרד הרווחה: "הותקפתי מינית בפנימייה שיקומית"

 צעירה תובעת את משרד הרווחה: "הותקפתי מינית בפנימייה שיקומית"  , ינואר 2014 , גלעד גרוסמן , וואלה

צעירה ששהתה בפנימייה פוסט-אשפוזית בדרום טוענת כי הותקפה מינית על ידי אדם זר שחדר לשטח המוסד דרך פרצה בגדר, וכעת תובעת 2.5 מיליון שקל ממשרד הרווחה. "כבודי נרמס"

לבית משפט השלום בראשון לציון הוגשה השבוע תביעה בגובה 2.5 מיליון שקלים נגד משרד הרווחה על ידי צעירה, שלטענתה הותקפה מינית על ידי אדם זר שנכנס לפנימייה פוסט-אשפוזית בדרום הארץ בה שהתה. על פי התביעה, שהוגשה באמצעות הקליניקה לזכויות ילדים ונוער במרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, כאשר הייתה התובעת בת 15 היא שהתה בפנימייה, המיועדת לבני נוער. במהלך אחת ההפסקות חדר אדם זר לשטח המוסד, הפיל אותה לקרקע וביצע בה מעשה סדום ומעשה מגונה.

בעקבות המקרה, כך לפי התביעה, הנערה הייתה בסערת רגשות, ורק ביום שלמחרת סיפרה עליו לאחת המדריכות. כעבור יום נוסף הגיש מנהל הפנימיה תלונה במשטרה. עוד נטען, כי לאחר בדיקה בשטח הפנימייה התברר כי בגדר הסמוכה לאירוע התקיפה הייתה מצויה פרצה, ממנו חדר התוקף לשטח הפנימייה. הנערה אושפזה בית חולים פסיכיאטרי והועברה למעון יום. "התובעת סבלה ועודנה סובלת מתחושה של בושה, אשמה, השפלה, אימה, כאב, חרדה ורמיסת כבודה הבסיסי כאדם", נכתב בתביעה. "כתוצאה מכך ערכה העצמי נפגע לאין שיעור, שכן היא חשה כחפץ זמין לשימוש תאוותיו של עובר אורח דווקא במקום אשר היה אמון על הגנתה".

"עבור התובעת, שהייתה קטינה בעת שהותקפה, התביעה מהווה גם אמצעי לחזק את ביטחונה ודימויה העצמי, להחזיר את תחושת השליטה על חייה ומסייע בטיפול ובשיקום שלה", אומרת עו"ד חגית בורוכוביץ מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער. "אולם", היא מוסיפה, "התביעה מבקשת אף להגדיר את ההלכה בנוגע להגדרת 'תאונה' בפוליסה המכסה תאונות תלמידים".