השופט מני מזוז הוציא קטינה מביתה להוסטל מרוחק בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה"

מ1.PNG
שופט מני מזוז – בית המשפט העליון

בהחלטתו של מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 קבע מזוז כי הקטינה תוצא מביתה ומחזקת הוריה בביתם באילת ותועבר להוסטל ג'נסטיל במבשרת ציון. עילת הוצאת הילדה מבית היא "הזנחה" הגורמת לבעיות בריאותיות ובעיות שיניים.
הקטינה סובלת מלקויות ברגל, חוסר בכליה ומתפקוד שכלי ברמה גבולית. המשפחה מוכרת לאגף לשירותים חברתיים בעיריית אילת משנת 2009. לשכת הרווחה אילת לאחר מספר שנים של מעקב וטיפול סוציאלי קבעו כי יש להוציא את הקטינה מביתה ומהוריה אל הוסטל מרוחק ג'נסטיל במבשרת ציון.

תעשיה של דיווחים ואבחונים 

מזוז מציג בהחלטתו חוות דעת ופרוטוקולים עד אין קץ שליקטו פקידות הסעד מלשכת הרווחה אילת כדי להוציא הילדה מהבית:

דיוני הוועדה לתכנון תכניות וטיפול (ועדת החלטה).
דיווחים מבית הספר של הקטינה, דיווחים ממסגרות חינוכיות אחרות בהן לומדים ילדי המשפחה.
חוות דעת עובדות סוציאליות שטיפלו במשפחה ובקטינה.
דיווחים על ביקורים של גורמי הרווחה בבית המשפחה בה מתגוררת הילדה עם הוריה.

דיווחים על ביקורים של האפוטרופוס לדין בבית המבקשים.
אבחונים פסיכולוגיים וקוגניטיביים שנערכו לקטינה.
דיוני מעקב רבים שהתקיימו בעניין ילדי המבקשים בפני בית המשפט לנוער.
פרוטוקולי דיונים שהתקיימו בפני בתי המשפט השונים.

מה יכול כבר השופט מני מזוז לעשות מול כל כך הרבה דיווחים ואבחונים?

מני מזוז החליט כי הקטינה תוצא מביתה להוסטל המרוחק וקיבל חוות דעת שאין לקטינה בעיה רפואית המונעת ממנה לנסוע לביתה לביקורים מעת לעת. מזוז לא התייחס בהחלטתו לסיכון שבו נמצאת הקטינה עקב היותה "ילדה בסיכון" במוסד מרוחק שבו אינה מוגנת על ידי בני משפחתה, וכפופה למרותם של מנהלי המוסד ופקידת הסעד. ילדים במקומות אלו חשופים להתעללות והזנחה ואין מושיע.

הוצאת הקטינה מבית גרמה למצב משברי במשפחה, האב התעלף ביום בו באו לקחת את הקטינה להוסטל, והמשפחה התאסלמה על מנת לשמור על שלמותה.

לצפייה / הורדת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/file/d/1LA_tpu5thUJsf2ursitA60937QmcYBJ1/view

מצורפת החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 – הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006

מודעות פרסומת

כמו בית כלא: כך נראים מבפנים ההוסטלים של האוטיסטים

כמו בית כלא: כך נראים מבפנים ההוסטלים של האוטיסטים , אריאלה שטרנבך, יהודה שוחט , 02.10.17 , ynet

להורדת התחקיר בפורמט pdf הקלק כאן

מרגע שהם מסיימים את מערכת החינוך, בגיל 21, מדינת ישראל מפקירה לגורלם את המבוגרים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית־התפתחותית. המשפחות העשירות יותר עוד יכולות להתארגן על מוסד טוב. האחרות מסתפקות במה שיש. בתפריט: הוסטלים מוזנחים, תנאי מחיה בעייתיים, חלוקת תרופות ללא אבחנה, שעות עבודה בלתי אפשריות ונכונות לקבל לעבודה כמטפלים כל אחד. אבל באמת כל אחד. תחקיר "ידיעות אחרונות"

הוסטל לצעירים עם אוטיזם בירושלים. אנחנו מבקשים לבדוק מה תנאי הקבלה לעבודה, ומגלים שאין ממש כאלה. צריך רק לרצות. קורות החיים הדלים ששלחנו במכוון לא נראים כמו מסמך שאיזה מעסיק היה טורח בכלל להסתכל עליו, ובכל זאת אנחנו כאן. בראיון. כלומר, ממש בעבודה. האוטיסטים, רובם בתפקוד בינוני ונמוך, או כאלה שסובלים ממוגבלות שכלית־התפתחותית, שואלים מיד אם זו המדריכה החדשה. הם כבר רגילים לתחלופה המהירה. שאר המדריכות סביב כלל לא מדברות או מבינות עברית, אבל זה מה יש. הרי מי עוד יהיה מוכן לעבוד בעבודה קשה שכזו, תמורת שכר נמוך כל כך?

מדינת ישראל הפריטה זה מכבר חלק ניכר משירותי הרווחה שלה. בכל מה שנוגע למוגבלויות שכליות שונות, עד גיל 21 המדינה ומערכת החינוך נותנים מענה לחלק ניכר מהצרכים, גם אם לא לכולם. אחר כך? שההורים יסתדרו בעצמם. אם יש להם כסף, יוכלו אולי להתארגן על מקום טוב. לא בטוח. אם אין? הם ייאלצו לשלוח את ילדיהם למקום שבו ספק אם הייתם מפקידים את עצמכם. לא משום שהאנשים רעים, אלא פשוט משום שאין כסף. וכשאין כסף, לעיתים קרובות אין תנאים נאותים. וכשאין תנאים נאותים, מי שסובל הם הדיירים. חלקם כאלה שאינם מסוגלים לספר מה עובר עליהם.

בשבועות האחרונים בדקנו כמה וכמה הוסטלים או מרכזים למבוגרים עם אוטיזם, שוחחנו עם מדריכים ובדקנו את שטח ההפקר הזה. באחד ההוסטלים התברר לנו שרק לפני חודשים אחדים תועדו מטפלים מתעללים נפשית ומקללים את החוסים. בהוסטל אחר הדיירים הופקרו לגורלם כי הצוות היה קטן מדי — מטפלת אחת על שמונה אנשים. פשוט אין כסף ליותר. ככה זה בישראל, מדינה שפעם הייתה בה רווחה והיום אם אתה לא חוסם כבישים אף אחד אפילו לא יטרח להקשיב לך, שלא לדבר על מציאת פתרונות.

הוסטל לאוטיסטים
הזנחה, צוות קטן, חוסר תשומת לב. הוסטל לאוטיסטים מבוגרים(צילום: ידיעות אחרונות)

לצאת לעולם לא נודע

מי שמובילה בתקופה האחרונה את הטיפול במגזר חסר הקול הזה היא חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני). והיא הגיעה אליו בנסיבות חייה: אחותה הקטנה שיר (28) נולדה עם אוטיזם. "התחלנו ללמוד את הנושא כי חיפשנו הוסטלים לשיר", מספרת שפיר, בראיון מיוחד שיתפרסם איתה מחרתיים במוסף סוכות של "ידיעות אחרונות".

"בגיל 21 מתחיל העולם הלא נודע של מבוגרים עם מוגבלות, ואין פשוט כלום. בשנים האחרונות עברנו עם שיר את החוויה הזאת של להגיע למקום, להבין שהוא לא טוב, להוציא אותה. כשהבנתי את היקף הבעיה, התחלתי להיכנס לעניין לעומק. בזכות השימוש בחסינות יכולתי להיכנס לביקורי פתע במקומות בעייתיים, לראות את הכשלים, ללמוד. המטרה שלי היא לשנות את מה שקורה שם".

ואת מה שקורה שם אנחנו מעדיפים לעיתים לא לראות, כדי לא להתמודד. כבר בסבב השיחות הראשוני ברור שמשהו אינו כשורה. אף אחד לא התעניין מאיזה תחום מגיעה התחקירנית שלנו, או מה הניסיון שלה בעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות. כמעט כולם פשוט הזמינו מיד לראיון, חלקם אפילו הציעו שתגיע לעבוד בלי ראיון. רק מיעוטם ביקשו קורות חיים, וגם זה לרוב לא ממש עשה עליהם רושם או הדליק נורות אדומות.

"יש לנו פה 22 חברים עם אוטיזם, כולם בתפקוד בינוני־נמוך", מסבירה לי האחראית בהוסטל בראשון־לציון בראיון טלפוני. "התפקיד של המדריך הוא לדאוג לרווחת החבר (האוטיסט – א"ש) ממש מא' עד ת'. מה זה אומר? לדאוג לסדר היום, שהכל מתבצע כמו שצריך, שהם אוכלים, שהם מוגנים סביבתית. יש מתן תרופות, אבל זה רק על ידי מדריכים שעוברים הכשרה — כלומר, שלושה חודשים של עבודה".

מה הידע שאני צריכה?

"את לא צריכה. את כל ההכשרה אנחנו נותנים לך במקום. את מגיעה לראיון עבודה, אנחנו מדברות ומתרשמות, ואם זה מתאים אנחנו קובעות תצפיות. יש תהליך של ארבע תצפיות שבהן את מגיעה ומתצפתת. אם זה מתאים, אנחנו חותמים חוזה".

בהוסטל אחר, בשער מנשה, היו אפילו פחות בררנים. "כעיקרון, צריך לסיים תיכון. אין דרישות אחרות", הבהירו לנו. "את ההכשרה מקבלים כאן. יש הדרכות קבוצתיות וגם יוצאים לקורסים אם רואים שיש אופק להמשך העבודה".

מה נדרש ממני בעבודה?

"הדרכה וליווי של 34 הדיירים שגרים כאן בכל תחומי החיים — קימה בבוקר, התארגנות, יציאה לעבודה, כל אחד והפעילויות שלו. וגם הדרכה יותר פרטנית ועבודה אישית מול דיירים, שלכל אחד יש תוכנית שיקום".

באחד ההוסטלים הוותיקים בירושלים ביקשו קורות חיים: ציינתי שם שאני סטודנטית לחינוך, ובתחום התעסוקה שהייתי מוכרת בחנות הלבשה. מנהל ההוסטל התרשם. למחרת כבר עמדתי מול השער הנעול, שאחת הדיירות פתחה מבפנים. הבית עצמו ישן ומטופח, ובתוכו שתי עובדות מהמגזר הערבי יושבות ליד השולחן כשארבעה דיירים מוטלים סביבן על הספות, מול הטלוויזיה. "באתי לפגישה עם דוד", אני אומרת. הן מהנהנות.

במשך שעה קלה שוטטתי שם, עד שגיליתי ששתי העובדות — שאינן דוברות עברית — עזבו. אני לבד עם הדיירים. אחת מהן, בשנות השלושים לחייה, מחייכת אליי ושואלת למה הגעתי. "אין פה דוד", היא מתעקשת. רק כעבור עוד דקות ארוכות אני מבינה שהגעתי להוסטל הלא נכון.

אני ממהרת לעזוב ועוברת להוסטל שאיתו קבעתי. הדיירים כאן מבוגרים, בני 50־72. אין התפרצויות או בעיות התנהגות כמו אצל הצעירים, מסביר לי המנהל, אבל הגיל עושה את שלו והטיפול הרפואי מורכב יותר. "תצטרכי לתת תרופות ולהזריק אינסולין לחלקם", הוא מודיע, מראה לי את ארון התרופות בחדר האוכל וכבר מלמד אותי להזריק אינסולין ומפרט לגבי הכמויות.

המנהל ממשיך ומסביר לי על המשמרות. "בשבת לפעמים המשמרת מלאה ולפעמים מפוצלת", הוא אומר. "במשמרת מלאה את מגיעה ל־30 שעות עבודה ומקבלת 150 אחוז לשעה. במשמרת לילה השכר רגיל כי אין עבודה רבה מדי, ולצערי משרד הרווחה לא משלם יותר מזה".

אם המשמרת בשבת מפוצלת?

"אז בלילה את ישנה בחדר של העובדת הסוציאלית ואף אחד לא מטריד אותך, ובבוקר את חוזרת לעבוד".

על השעות שאת כלואה בחדר העובדת הסוציאלית, בלי חברה ובלי עבודה, איש לא ישלם. אין פלא שנואשים כאן לעובדים. המבנה עצמו דווקא מטופח ומושקע מאוד, וגם החדרים נאים. כשאנחנו מסיימים את הסיור המנהל לוקח אותי למשרד ולוחץ עליי לחתום על חוזה עבודה, במקום. אני מתחמקת בתירוץ שיש לי עוד הצעה, והוא נראה מאוכזב. לפחות למדתי להזריק אינסולין.

בינתיים מתברר שקיבלתי פניות כמעט מכל מוסד אפשרי לאנשים עם מוגבלויות בישראל. כולם נואשים לעובדים. אני ניגשת לראיון עבודה בהוסטל נוסף ומתקבלת על ידי המנהל בחיוך ענק. ניכר עליו שהוא אוהב את הדיירים ודואג להם. בסך הכל יש כאן עכשיו 17, בגילאי 20־50 בערך. "נאלצנו לפטר ארבעה מדריכים משמעותיים", הוא מודה. למה? "אנחנו חושדים שאחד מהם הרים ידיים על מטופלים. הייתה על זה כתבה בתקשורת. בכל מקרה, לגבי התרופות הכנתי דף הוראות מאוד מסודר שקשה לטעות בו, למרות שתמיד יהיו טעויות עם כדורים. האחות מכינה את קלמרי התרופות, והמדריכים מחלקים".

מה הנוהל בהתפרצויות אלימות?

"יש דיירת אחת אלימה ויש דרכים להרגיע אותה. היא מקבלת יותר מדי תרופות גם ככה, אז לא נותנים לה אס־או־אס (שם קוד לכדורי הרגעה). את יכולה ללמוד איך לאחוז אותה מהמרפקים. יש עוד דייר שלפעמים אלים, אפשר לתת לו אס־או־אס".

כמה משלמים על העבודה הכל כך מלבבת הזאת?

"29 שקל לשעה".

הוסטלים משרד הרווחה – תנאים קשים, מדריכים ללא הכשרה, ויחס משפיל לחוסים

מרץ 2018 – קרן נויבך בשיחה עם נעמה לרנר, ח"כ סתו שפיר ואורלי (שם בדוי) שהוציאה את אחותה מאחד ההוסטלים: "חזרנו להוסטלים, המדינה הפריטה, היחס לחוסים לא סביר, התנאים מחפירים, ההורים מפחדים שיפגעו להם בילדים. נעמה לרנר מארגון בזכות טוענת שפנתה למשרד הרווחה ומשם נמסר לה בתגובה: "פניתם לתקשורת, אנחנו לא נטפל".

משרד הרווחה הפקיר נערה לאונס והתעללות במשפחת אומנה

חשד: נערה אומצה למשפחת אומנה – ונאנסה על ידי האב , יאיר אלטמן, מערכת וואלה! חדשות , מרץ 2014

משטרת ירושלים עצרה גבר חשוד שאנס פעמים רבות נערה המתגוררת בהוסטל, שלנה בבית משפחתו בסופי השבוע. לפי החשד, רעייתו הייתה מעורבת במקרים הקשים. מעצרו הוארך בארבעה ימים

המשטרה עצרה שלשום (שני) גבר בן 52 ואבא לילדים, תושב אחד הישובים באזור ירושלים, בחשד שבעל וביצע מעשי סדום בנערה בת 17, בזמן שמשפחתו שימשה לה משפחה אומנת.

הנערה, המתגוררת בהוסטל, ישנה אצל המשפחה בסופי השבוע כאשר על פי החשד, האב אנס את הנערה פעמים רבות בחודשים האחרונים, כשהמשטרה אף בודקת חשד לשיתוף פעולה מצד רעייתו.

המקרה נחשף לאחר שהנערה לא הצליחה להסתיר את מה שהתרחש, וסיפרה לחברה בהוסטל על מה שמתרחש אצל משפחתה האומנת. חברתה דיווחה על המקרה למנהל ההוסטל ובהמשך גם לעובדת סוציאלית, שהעבירו את העדויות הקשות למשטרת ירושלים.

האב הכחיש בחקירה את החשדות המיוחסות לו, ומשטרת ירושלים מסרה כי התיק נמצא עדיין בחקירה. בית משפט השלום בירושלים האריך את מעצרו בארבעה ימים נוספים לבקשת המשטרה.

נערה אומצה למשפחת אומנה ונאנסה על ידי האב

)

קישורים:

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו – במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער

בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים – ספטמבר 2009 , בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים – יהרוג אותו …

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת – נובמבר 2009 – אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות. …

    יעקב אדרי ראש העיר אור עקיבא פרץ למוסד פגועי נפש קילל איים ובעט

    ראש עיריית אור עקיבא יוצא למלחמה במעונות למוגבלים ,   , חדשות 2 , חיים ריבלין , ינואר 2014

    ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי, עד לפני כמה שנים שר הבריאות, לא רוצה בעלי מוגבלויות בעיר שלו – או לכל הפחות, מוסדות לבעלי מוגבלויות. אחרי ששלח פקחים להוסטל לפגועי נפש, אתמול הגדיל לעשות והגיע למקום בעצמו, כשהוא בועט, מקלל ומאיים

    לפני מספר ימים אוכלס הוסטל לפגועי נפש באור עקיבא בשישה דיירים, שהגיעו במסגרת תכנית שיקומית של משרד הבריאות. אתמול (ב') זכו הדיירים לביקור לא שגרתי של ראש העירייה יעקב אדרי – ביקור שהם לא ישכחו במהרה.

    "הוא פשוט נכנס בלי להודיע לנו, בלי שום דבר, לתוך החצר ואמר שאנחנו מסיגי גבול ושהוא לא צריך אנשים כמונו פה", סיפרה דנה, משוקמת בהוסטל. "הוא בעט במיטות והתנהג, לדעת, בבריונות עד שקיבלתי התקף פאניקה פשוט".

    ראש העירייה לא הסתפק בזה והורה לפקחיו לנתק את המים לדיירים. בשיחה שניהל היום עם תושבים, הוא סיפר על ניסיונותיו להוציא את ההוסטל מהעיר. "אני לא יודע מה מידת הפיגור שלהם, אין לי מושג. מחר הם באים אליי אחרי המהומה שעשיתי להם", אמר אדרי בשיחה עם תושבת. "אני לא רוצה אפילו ש… יגידו שאני ארגנתי את זה, את מבינה? אני כל כך זהיר אבל אני הולך לצאת בצורה נחרצת".

    "כל הדיירים מבוהלים מאוד"

    הדיירים בהוסטל באור עקיבא "דיברנו עם כל הכוחות שלי, עם הפקחים וכולם וניסינו לראות איך אנחנו תוקפים את זה חוקית", המשיך ראש העיר. "ניתקתי להם מים, הבאתי פקחי בנייה בשביל להגיד להם 'רבותיי, אתם נכנסים למבנים שבחלקם לא חוקיים'. כבר היום הם קיבלו מכתבים מהוועדה לתכנון ולבנייה שיש בעיות במבנים. אני עושה הכל, הכל, הכל, כי זו תופעה שאני חייב לעצור לפני שיהיו בעיות מאוד לא פשוטות".

    כמו בכל עיר בישראל, גם באור עקיבא ישנם כמה הוסטלים לבעלי מוגבלויות שמופעלים על ידי עמותות עבור משרד הרווחה ומשרד הבריאות. אדרי, בעברו שר הבריאות, הורה אתמול לפקחיו לפעול נגד בעלי הבתים שמשכירים את הדירות לאנשים עם מוגבלות.

    היום כבר קיבל אחד מבעלי הבתים התרעה לפני כתב אישום, בטענה שבבית בוצעו עבירות בנייה. "הוא אמר לי: 'אתה השכרת את הבית? היית צריך לשאול אותי. בשביל זה אני אעניש אותך'", סיפר חנייה שלמייב, שהשכיר את מבנה ההוסטל. "אני מבוהלת מאוד ושאר הדיירים מבוהלים", אומרת דנה, משוקמת בהוסטל. "זה ראש עיר ויש לו סמכויות ואת הכוח".

    "לא ייתכן שראש עיר יאיים על בעלי מוגבלויות"

    היום דרש אדרי מהעמותה שמפעילה את אחד ההוסטלים להפסיק את אכלוס הדירות. כך כתב במכתב ששלח: "באור עקיבא יש לא מעט בעיות חברתיות ומן הראוי שלא להוסיף מעמסה קהילתית ותקציבית על היישוב שהשנה ירד בדירוג הסוציואקונומי מאשכול 5 ל-4".

    "אם הדברים כפי שדווחו לנו מהגורמים בשטח הם נכונים, מדובר במעשה חמור מאוד", אומר אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "לא ייתכן שבישראל של שנת 2014, ראש עיר יבוא לביתם של אנשים עם מוגבלות, ייכנס אליו בלי רשות, יאיים עליהם, ינתק להם את המים, ילחיץ אותם, יפחיד אותם ויפגע בזכות האלמנטרית שלהם לחיות איפה שהם רוצים, כמו שהם רוצים, עם הגורמים הטיפוליים שאישרו זאת".

    בעקבות ההתפרצות אתמול הציבו בעלי ההוסטלים בעיר מאבטח שמפטרל בין הדירות. אדרי, שנשמע מתרברב בשיחה עם תושבים על כך שסגר את המים לדיירי ההוסטל, מכחיש בשיחה עם חדשות 2 את כל הטענות נגדו: "לא סגרו להם את המים. הם משקרים, הם אומרים שצעקתי עליהם. אני אעשה את מה שטוב ליישוב שלי".

    מלשכתו של אדרי נמסר בתגובה: "במהלך כל הפעילות הציבורית שלו, תמיד עמדה לנגד עיניו רגישות חברתית. ראוי ונכון לתאם את האכלוס מול העירייה על מנת לתת מענה מתאים".

    שר הרווחה: אירוע מזעזע ומחריד

    בעקבות פרסום הדברים, רבים במערכת הפוליטית הגיבו בזעם על הדברים שיוחסו לראש העיר אדרי. שר הרווחה מאיר כהן אמר: "אני מזועזע כראש עיר בעבר וכשר הרווחה. זה מזעזע ומחריד! ראשי ערים פונים אליי ברוחב לב לפתוח הוסטלים. אעלה את הנושא לדיון חירום למען בעלי המוגבלויות". ח"כ אילן גילאון (מרצ) זימן בעקבות המקרה דיון דחוף בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

    חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) הגיבה אף היא לפרסומים וטענה כי מדובר במקרה מזעזע שמעיד על דעות חשוכות שאין להן מקום. "אדם שהוא נבחר ציבור לא יכול להרשות לעצמו לפעול בצורה מעוותת וחסרת רגישות כל כך שגם מנוגדת לחוק. מעשים והתבטאויות כאלה פוגעים קשות במאמץ להביא לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית כולה", אמרה אלהרר. במקביל זימן חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ) דיון דחוף בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, זאת בשל הפרסומים אודות הנעשה באור עקיבא.

    קישורים:

     שר הרווחה מאיר כהן – באלגן מכוון וחוסר תכנון לכליאת חוסים במוסדות במקום השמתם בקהילה – המאמר המדינה מתעלמת כשנתיים מדו"ח שהנחה לסגור מוסדות למוגבלים , אור קשתי , הארץ , יולי 2013 – דו"ח שהוזמן על ידי שר הרווחה לשעבר קבע נחרצות: יש לשלב בקהילה חוסים עם מוגבלות שכלית. אולם הרצוג כבר לא בתפקיד והדו"ח מעולם לא פורסם,  

    לשכת הרווחה אור עקיבא – אין תקציב לאוכל ושמיכות בחורף למוחלשים – המאמר אם לחמישה: "בכל יום אני דואגת מה נאכל מחר" , הילה נגר, mynet , נובמבר 2012 –מצבה הכלכלי של שולה (שם בדוי), אם לחמישה ילדים מאור עקיבא, הידרדר עד כדי כך שאין ביכולתה להאכיל את ילדיה. בעוד בעלי העסקים נרתמו לעזרתה ומספקים לה לחמניות וציוד לבית הספר, העירייה, לטענתה, מסרבת לסייע. העירייה: "הנושא ייבדק על ידי ראש העיר"…

     מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובד – תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד – המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 – משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות…
    מעון למוגבלים כפר נחמן של משרד הרווחה – חשד להתעללות קשה – הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010 – אגרופים, הרעבות ופלפל חריף בפה. המשטרה חוקרת חשד להתעללות בבעלי פיגור שכלי בכפר נחמן ברעננה. העובדים מכחישים את המיוחס להם. חושפת הפרשה: "התמוטטתי מהמראות". משרד הרווחה: "פועלים על פי נוהלי המשטרה"…

    משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר – מרץ 2009 – "הסבל, הכאב, הפגיעות, והאונס, הכל נשאר בתוכי עד לעולם הבא" – מצעד האיוולת: משרד הרווחה מאבחן אנשים טובים, הגונים, ונבונים, ע"פ קריטריונים הזויים שאימץ לעצמו, כולא אותם, מתעלל בהם, והורס את חייהם…

    פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש – גדי לובין מטייח התעללות בחוסים

     האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות בראשות גדי לובין מטייח הזנחה קשה של חוסים בהוסטל "בית ידידים" שבירושלים.
    הכתבה  פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש , רן רזניק , ישראל היום , פברואר 2013
    בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", משרד הבריאות בביקורת על ראשי האגף עקב הסחבת בטיפול בהוסטל בירושלים


    מבקר משרד הבריאות, אריה פז, פנה אתמול למשרד מבקר המדינה יוסף שפירא וביקש לבדוק את פרשת ההוסטל "בית ידידים" שבירושלים, אשר המטופלים בו פונו בתחילת השבוע. זאת בעקבות החשיפה אתמול ב"ישראל היום".

    פז ביקש שמשרד המבקר יבדוק את הטענות של בכירים במשרד הבריאות שהועלו בכתבה, ולפיהן ראשי האגף לבריאות הנפש – ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש, ורונית דודאי, האחראית הארצית לשיקום חולי הנפש – קיבלו במשך תקופה ארוכה דיווחים על תפקוד ירוד של ההוסטל, אבל לא פעלו כנדרש והביאו לסגירה בפועל של המקום. זאת עד שמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, החליט לפעול ללא פשרות להפסקת ההתקשרות של משרד הבריאות עם המפעיל של הוסטל זה.

    אתמול פורסם כי נאוה זיגל-כהן, האחות הראשית באגף לבריאות הנפש, כתבה לפני כחודש דברים חסרי תקדים בחריפותם על הניסיונות לעיכוב פינוי המטופלים מההוסטל בירושלים: "אני סבורה כי החוסים מיצו את הסבולת לאומללותם עד תום, וכי מחובתנו להיטיב עימם מיידית".

    בכירה נוספת מהלשכה המשפטית במשרד, עו"ד חגית זונפלד-אלרואי, כתבה: "עיכוב בהעברת הדיירים משמעו מעילה בחובה כלפיהם. ההזדמנות לתקן את המצב ניתנה ליזם שוב ושוב… הדיירים אינם 'נכס' של היזם… עלינו להמשיך בפינוי דחוף של הדיירים."

    מבקר משרד הבריאות עצמו התריע כי מהפרשה עולה "רושם שמתייחסים אל החולים כסחורה בעלת ערך נמוך".

    המפעיל של ההוסטל דחה את כל הטענות והממצאים של משרד הבריאות וטען כי הם מגמתיים ובלתי מוצדקים. ד"ר גדי לובין ורונית דודאי דוחים את כל הטענות בנוגע לתפקוד האגף לבריאות הנפש.

    רשויות הרווחה מפקירות משפחות בפריפריה – הורים לילדים אוטיסטים באילת: "אנחנו מתמוטטים"

    התחקיר הורים לילדים אוטיסטים: "אנחנו מתמוטטים" ,   ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת גיליון: 2560, 26/07/2012

    אסתר מונרוש, אם לבת אוטיסטית, עייפה, תשושה, היא הגיעה למערכת העיתון וביקשה: "אנא עזור לי להעלות את הנושא לדיון ציבורי, לסדר היום". גידול ילד אוטיסט בגיל ההתבגרות הוא על גבול הבלתי אפשרי. אסתר: "אין לנו את הכלים לגדל אותם בבית, והם צריכים להיות בחברת ילדים כמוהם ועם תמיכה מקצועית". אסתר מתחננת כי הממסד יאפשר להקים באילת מעון לילדים אוטיסטים, למרות הקריטריונים של משרד הרווחה. "אנא עזרו לנו", פונים ההורים לעיריית אילת, "עייפנו"

    גידול ילדים הוא עניין לא קל, יש האומרים קשה ומאתגר, אך כשמדובר בהורים המגדלים ילד אוטיסט, המצב הופך לקשה הרבה יותר. על פי הערכה, יש באילת כעשרה ילדים אוטיסטים ברמות שונות ובגילאים שונים. אסתר מונרוש היא אם לנערה מתבגרת, אוטיסטית ועם פיגור. האוטיסט סובל מאי שקט, קשה מאוד להתמודד ברמה יום יומית עם מצבי הרוח והטיפול הסיזיפי בו. כבר לפני כשנה וחצי, נפגשו אסתר והורים נוספים עם ד"ר גניאל, בעניין הקמת הוסטל לילדים האוטיסטים באילת. לדבריהם, הבטיח ד"ר גניאל טיפול, אך עד היום לא נעשה דבר. גילוי נאות, עיקר התקציב והטיפול אמור להגיע ממשרד הרווחה, לטענת ההורים, הכספים קיימים, הטיפול – לא. אסתר כבר מיואשת כשהיא אומרת לנו השבוע: "שמע, כל אחד מעביר את הכדור לאחר ומתנער, כי פשוט לאף אחד מקברניטי העיר ובמשרד הרווחה, אין ילד אוטיסט, אחרת כבר מזמן היה כאן דיור. אני מלאת כעס על הטיפול והבירוקרטיה, לא מספיק הקושי בגידול וטיפול בילדים שלנו, הרי שהממסד לא עוזר לנו. אנשים צריכים להבין כי לגדל ילד אוטיסט זו עבודה מסביב לשעון שאיננה מסתיימת אף פעם, בפרט כשהם באי שקט ובתקופות קשות. רק בחודש האחרון, ביליתי עם הבת שלי, חמש פעמים בחדר המיון בגלל אי השקט שלה. אני לא מבקשת רחמים, רק עזרה שלדעתי מגיעה לנו ולילדים, חוקית. אני מדברת בשמם של הורים נוספים מהכיתה של הבת שלי שפשוט כבר אין להם כוח להילחם בממסד, כי הם אנשים עובדים ואין להם זמן. וזה שאף אחד לא מדבר, לא אומר שאין בעיה באילת".

    אך מבחינת החוק, הטיפול אמור להיות מתקציב משרד הרווחה, אז מה את רוצה מעיריית אילת?
    "נכון, ברמת העיקרון אתה צודק, אך אחד תלוי בשני, ראש העירייה יודע להזיז דברים אם הוא רוצה, אני מודעת לזה שאנחנו מעטים ולא יכולים לעשות הרבה רעש, אך הקושי שלנו עצום ויום יומי".

    ספרי לי על ההתמודדות בגידול בת אוטיסטית.
    "שמע, אתה אף פעם לא יודע לאיזה יום אתה קם, אתה כל הזמן בהיכון לגרוע מכל. אני צריכה להיות דרוכה שלא תזיק לעצמה או לבית, כשהיא באי שקט, צריך להסתובב איתה בחוץ, לטפל כל הזמן, אם זה במקלחת, באוכל וככל שהיא גדלה, הדבר הופך לקשה יותר, כי היא מתבגרת וכך גם ההורמונים הנשיים. מאבק קשה ביותר".

    מה היית רוצה שיקרה?
    "שיהיה באילת מעון, דיור או הוסטל, לא משנה לי המילה ושהבת שלי תגיע לשם אחרי בית הספר ותהיה עם ילדים כמותה ותזכה לטיפול מקצועי ואוהב. כי לנו ההורים, אין את הכלים לטפל בזה. והכי חשוב, צריך ליצור להם חברה, כי הורה לא יכול להיות חברה לילד שלו, לצערי הרב. אבל את זה כבר כולם יודעים, את אותם דברים אני אומרת שנים, הם יקראו את הכתבה וישימו את העיתון בצד".

    לא אופטימית בכלל?
    "לצערי הרב ממש לא, אני כבר מיואשת. מה צריך לקרות שמישהו יתעורר, האם הורה צריך להתאבד, לשרוף את עצמו כמו המסכן מחיפה. אנשים מגיעים למצבי לחץ ממש ללא מוצא, אני צועקת כאן הצילו, אף אחד לא לוקח אחריות, הרי מה הבעיה באמת לפתוח הוסטל ולהפעיל מקום כזה באילת, זה גם לא תקציבי עתק, רק עניין של אכפתיות ורצון טוב".

    תגובת משרד הרווחה: "פיתוח השירותים עבור אוכלוסיית האנשים על רצף אוטיזם נמצא בקדמת סדרי העדיפויות של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם. בהיותה של העיר אילת מרוחקת מאד ממרכזים קהילתיים, הקושי בפיתוח השירותים הנדרשים בה, הוא מורכב יותר. כך בנושא הקמת הוסטל: מסגרת חוץ ביתית צריכה להתאים עצמה לדיירים על פי נתונים של גיל, רמת תפקוד ואופי ההתנהגות על מנת שתוכל להעניק להם מסגרת הולמת ובטוחה. מכאן, לכל רמה שציינתי, צריכה להיות מסגרת נפרדת, ובה מספר סף של דיירים (שמונה ) עם מאפיינים דומים. המודל המקובל בארץ הוא של הוסטל בן 24 דיירים, המחולק לבתים על פי המאפיינים. מזה תקופה ארוכה שאנו ערים לצורך במענה לאוכלוסייה הזקוקה לסידור חוץ ביתי בעיר אילת ומנסים לסייע. מכיוון שלא נמצאו מספיק משפחות מבקשות לסידור חוץ ביתי לילדיהם (לפחות שמונה דיירים הנמצאים באותה רמת מאפיינים), נעשה ניסיון להצטרף למערך דיור של השירות לאדם המפגר הפועל באמצעות עמותת 'אקים' באילת. במכתב שהפנינו אל ראש עיריית אילת, מר יצחק הלוי, בתאריך 18/7/2011, נאמר כי משרדנו הביע הסכמה כחריג לאשר את שילובם של אנשים עם אוטיזם בדירות 'אקים" מתוך הבנה לצרכיהם הייחודיים ולפתוח בית עם חמישה דיירים בלבד! לצערנו, נסוגה בה העמותה מהסכמתה לצרף אליהם את אוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, אך לאחרונה, בעקבות מפגש נוסף שהתקיים עימם, הביעו נכונות לבדוק שוב את הנושא. אנו ממשיכים לעקוב אחר הבקשות לסידור חוץ ביתי של תושבי העיר אילת ולאתר פתרון אפשרי אחר במצב הקיים. במקביל לניסיונות לפיתוח מענה חוץ ביתי בעיר אילת, נעשתה פעילות של משרדנו ביחד עם הלשכה לשירותים חברתיים ועמותת אלו"ט לפתוח מסגרת מועדונית שתתן מענה לשעות אחר הצהריים. מסגרת זו אמורה להיפתח בקרוב. יש לציין, שגם מסגרת זו קיבלה אישור חריג להפעלה של שלושה ימים בשבוע מתוך הבנה לצרכים המיוחדים העולים ממיקום העיר אילת. פתיחת מסגרת המועדונית מתעכבת על רקע הקושי במציאת מבנה מתאים. המבנה שהוקצה על ידי העירייה למטרה זו, הוסב לייעוד אחר. הנושא מטופל על ידי עיריית אילת. בנוסף, משרדנו מתקצב שירות של "מטפח אישי', לפיו מגיע חונך למספר שעות בשבוע לבית המטופל לצורך חיזוק המיומנויות החברתיות וכן להקלה על המשפחה.

    תגובת עיריית אילת: "בהמשך להתייחסות משרד הרווחה להלן התייחסותנו: האגף לשירותים חברתיים פועל בהתאם למדיניות היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם של משרד הרווחה. אין ספק, כי ריחוקה של העיר אילת והמספרים הקטנים יחסית של האנשים המאובחנים על הרצף של הפרעות אוטיסטיות, מקשים על פיתוח שירותים, הופכים את המשימה מורכבת יותר ודורשים גמישות מצד המשרד, גמישות שלשמחתנו הצלחנו להשיג מהמשרד והנה בבחינת מקדם משמעותי בפיתוח השירותים. באגף מטופלים 60 אוטיסטים שעברו הכרה של היחידה לטיפול באוטיסטים של משרד הרווחה (56 עד גיל 21 ו-4 מבוגרים) וזכאים למגוון שירותים ותוכניות המאפשרים לאנשים עם אוטיזם למצות את יכולותיהם, ולמשפחותיהם – להישאר במעגל העבודה ולנהל אורח תקין ככל האפשר. בשנים האחרונות, חל גידול במספר המאובחנים וכבר בגיל שנה וחצי ניתן לאבחן ילדים הנמצאים על הרצף של הפרעות אוטיסטיות. האגף פועל לפיתוח מערך שירותים בקהילה כמו מעון יום שיקומי הפועל בשיתוף המכון להתפתחות הילד ומיועד לילדים עד גיל שלוש, במעון פועלת כיתה ובה כיום חמישה ילדים עם הפרעות המאובחנות על הרצף. אנו מפעילים זו הפעם השלישית באמצעות אלו"ט, קייטנה לאוטיסטים עם תפקוד נמוך (במהלך חופשת הקיץ ובפסח), הקייטנה פועלת במשך ארבעה ימים כל פעם. במרכז התעסוקה הרב נכותי מועסקים שלושה בוגרים עם אספרגר באמצעות תעסוקה נתמכת (תעסוקה בשוק החופשי עם ליווי של עובד השמה). בחודשים האחרונים, קיבלנו אישור משרד הרווחה להפעלת מועדונית שיקומית. מדובר במסגרת חינוכית טיפולית משלימה הפועלת בקהילה לאחר שעות הלימודים. בשלב ראשון המועדונית תפעל שלושה ימים בשבוע ובה יבקרו אוטיסטים בעלי תפקוד נמוך. בימים אלה, אנו פועלים להכשרת מבנה שנמצא מתאים לפעילות זו. הצורך להפעלה של מועדונית לאוטיסטים עם התפקוד הגבוה נמצא בדיון מול אלו"ט ומשרד הרווחה. לאגף גם תקציב למטפח אישי לאוטיסטים – הכוונה לעובד סמך מקצועי המסייע לאוטיסט השוהה בביתו להתמודד בחיי היום יום ומאפשר לבני המשפחה האחרים זמן פנוי לעצמם. המטפחים מועסקים על ידי חברות כוח אדם המאושרות על ידי משרד הרווחה (באילת מדובר במט"ב ותגבור), אנו מאשרים מתן השירות, אך מתקשים מאד במציאת חונכים מתאימים. האפשרות של תשלום ישיר למשפחה שהיא תקנה את השירות, לצערנו אינה אפשרית על פי מדיניות משרד הרווחה. לגבי דיור בקהילה – נעשים מאמצים רבים, על מנת לקדם דיור באילת ונעשו ניסיונות רבים ומיוחדים שלצערנו עדיין לא צלחו.
    סיכומו של דבר, האגף לשירותים חברתיים הפועל תחת מינהל שח"ק בעירייה בשיתוף משרד הרווחה היחידה לטיפול באוטיזם, רואה חובה לפתח שירותים לאוכלוסיית היעד וימשיך לפעול ללא ליאות על מנת שאוכלוסייה זו תקבל את מגוון השירותים לו היא ראויה".

    קישורים: