תלונה על פרקליטות המדינה בגין פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר

12.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה בגין טיפול לקוי ולקוני בערר שהוגש ב- 1.08.2019 על סירובה של משטרת ישראל לטפל בתלונה על ריבוי פרסומים מכפישים ובוטים נגד העיתונאית לורי שם טוב הכוללים לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.

לאחר כ- 10 חודשים ב- 25.05.2020 השיבה פרקליטות המדינה לערר ובהחלטה לקונית ולקויה כתבה שהיא דוחה את הערר בעילות של "הפרסומים בהם מדובר אינם מקיימים את המבחן ההסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה..", וגם כי "המשנה לפרקליט המדינה לא מצאה בנסיבות העניין כי מדובר במקרה חריג המצדיק בחקירה".

בתלונה נטען כי פרקליטות המדינה לא התייחסה בהחלטתה לאף אחד מהטיעונים בערר השוללים לחלוטין עילות דחיית הערר שציינה בתשובתה. עוד צוין בתלונה כי תשובתה של פרקליטות המדינה הנה כוללנית, לקויה ולקונית ויכולה לשמש "תשובת כלבו" לכל תלונה על פרסומים במרשתת, או איומים ברצח והכפשות בכלל.

בתלונה נכתבו מספר דוגמאות האיומים ברצח וההכפשות:
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב".
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
כיצד החליטה הפרקליטות כי אדם המפרסם במרשתת כי קנה אקדח ובקרוב ירצח את המתלוננת אינו עומד במבחן ההסתברותי? מהו מבחן הסתברותי זה?
או כיצד קובעת פרקליטות המדינה שאדם המפרסם כי יחבוט בכוס של הזבל הזאת (הכוונה למתלוננת) אינו עומד במבחן ההסתברות, והנחיות היועמ"ש.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020.
– תשובת פרקליטות המדינה לערר שבו השיבה בלקוניות כי החליטה לגנוז תלונה על איומים ברצח והכפשות במרשתת בגין אי עמידה ב"מבחן הסתברותי" , ו"הנחיות היועמ"ש" – 26.05.2020.

ת3

ת1
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020
ת2
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020

שמועת כזב של פרקליטות המדינה הקפיצה את השופט אברהם הימן

מאי 2020 – הודעה לקונית ומטופשת של פרקליטות המדינה מחוץ לפרוטוקול וללא תיעוד, ממש כמו לחישה לאוזן הקפיצה את שופט המעצרים אברהם הימן (בית משפט מחוזי תל אביב), לחדול מטיפול בבקשה שהגישה לורי שם טוב.
תוכן הודעת הכזב של פרקליטת המדינה הוא שלורי שם טוב (המבקשת) מיוצגת ולכן אין לה זכות לפנות בבקשות לבית המשפט. הימן במקום לטפל בבקשה שהגישה שם טוב החל בבירור אם שם טוב מוצגת או לאו.
לא ידוע כיצד הגיעה הודעת הכזב של הפרקליטות לשופט הימן הואיל ואין לה רישום בתיק בית המשפט.
כעבור מספר ימים תוך פניות ותכתובות התברר כי הודעת הפרקליטות היא כזב.

מצורף מסמך בקשה והחלטה והודעת כזב של פרקליטות המדינה בכתב יד בסוף המסמך, לשופט אברהם הימן. להודעת הפרקליטות אין רישום במזכירות בית המשפט. תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.05.2020 בקשה 362.

Document-page-001(3)כ1

"למען הסדר הטוב" מתבקש בית המשפט למנוע מהנאשמת להגן על עצמה

24.05.2020 – השיטות המניפולטיביות של פרקליטות המדינה לשתק את ההגנה בתיק פרשת הבלוגרים. לפרקליטות המדינה לא די בכך שבא כוחה של לורי שם טוב מקבל מראש שכ"ט פחות מ- 20% הנחוץ לתיק אדיר ממדים כתיק פרשת הבלוגרים, ונוכח הכוח הבלתי מוגבל של פרקליטות המדינה, אלא מבקשת הפרקליטות למנוע משם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא רק באמצעות בא כוחה.
הפרקליטות גם מתרה בפני השופט כי לא תתייחס לבקשות של שם טוב.

הפגישה הסודית של השופט עזריה אלקלעי

השופט עזריה אלקלעי הכחיש בפני נציב קבילות השופטים שהשתתף בפגישה שבה ניסו למצוא שופט "נוח", שידון בתיק הגירושים של בת זוגו. בשיחה עם "עובדה" שנערכה השבוע כבר מאשר השופט: "אולי זרקתי איזו מילה"
איל גונן | עובדה | | פורסם 27/02/20

שופט השלום עזריה אלקלעי ניסה לכאורה להתערב בהליך הגירושים של בת זוגו החדשה והשתתף בפגישה שבה ניסו להשפיע על זהות השופט בתיק. לאחר שהוגשה נגדו תלונה לנציב קבילות השופטים, הוא גם הכחיש בפני הנציב את עצם קיום הפגישה. כך נחשף הערב בתחקיר "עובדה". בסופו של דבר, דווקא המתלונן נגד השופט הועמד לדין – באשמת האזנת סתר בלתי חוקית.

הפגישה במשרדו של השופט נחשפה באקראי, במסגרת מעקב שקיים הבעל לשעבר, מאיר אבן צור, אחרי גרושתו אורלי, בעצמה פקידה בכירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "לא התכוונתי שזה יגיע לדברים כאלה", אומר אבן צור ל"עובדה". "לא ללשכת שופט, לא לדברים שהיא דיברה עם אנשים אחרים, לא לזה התכוונתי, אבל זה מה שיצא אבל שמעתי דברים שפשוט הייתי בשוק מהם… הם שמה ישבו ודנו ועשו אסטרטגיות. איזה שופט הם ירצו שידון בתיק שלי. איזה שופט הכי מתאים להם – גבר, אישה, בחור צעיר, לא צעיר".

בתחילה החזיק אבן צור בהקלטות הסתר של אותה פגישה בלשכה ולא העז לעשות בהן שימוש. אבן-צור פנה תחילה לנציב קבילות השופטים, שופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, והתלונן נגד השופט אלקלעי. השופט הכחיש בפני הנציב את עצם קיומה של שיחה כזו, ולאחר ששקל מילה כנגד מילה, דחה השופט ריבלין את התלונה. "לא מצאתי להעדיף את גרסתו של המתלונן, אשר רובה ככולה ספקולציות, על פני הכחשתו הנחרצת של כבוד השופט", קובע הנציב אליעזר ריבלין, ומדגיש שמשמעות ההכחשה שמסר עזריה אלקלעי בתגובה לתלונה, "ודאי נהירה לו".

שנתיים אחרי שתלונתו נדחתה החליט מאיר אבן צור לשלוף מהכספת את ההקלטות ששמר, מסר אותן לשופט שדן בתיק הגירושים שלו. אבן צור: "אמרתי לעצמי תשמע מאיר, אין לי דרך אחרת. למי אני אגש? למשטרה?. אמרתי, אני אלך לבית משפט… השופט אולי ייקח וישמע את זה ויבין שכל מה שאני אומר זה נכון. שיבין שבאמת היה שיחה כזו".

בשיחה עם "עובדה" שהתקיימה השבוע מאשר השופט אלקלעי לראשונה את קיומה של הפגישה עליה התלונן מאיר אבן צור, אבל מתעקש שלא נערכה בלשכתו: "ההקלטה הזאת. כן. על האזנת סתר הזו, זה שיחה בין אורלי בת זוגי לבין עורך הדין שלה, שאולי אני נמצא, ואני לא מדבר שמה בכלל, אולי זורק איזו מילה. ובסך הכול מה שדובר שמה – אתה לא יכול לשמוע אבל אני אומר לך – שמה שהוא (עורך הדין) אומר, שאם היה יוצא איזשהו שופט (הוא) היה מבסוט. אבל זה סתם, זה לא שאפשר לתאם או שאמרו מי למנות".

השופט אלקלעי, חשוב להדגיש, כבר לא מכחיש שאכן השתתף בפגישה שבה דנו בזהות השופטים בתיק הגירושים של זוגתו – אותה פגישה שבלי להסס טען באוזני השופט ריבלין, שלא התקיימה מעולם.
אבן צור שהעביר את תמלילי השיחה הזו גם ליועץ המשפטי לממשלה ולהנהלת בתי המשפט, היה משוכנע שכעת תיפתח חקירה נגד השופט עזריה. להפתעתו מצא דווקא את עצמו על דוכן הנאשמים. גרושתו הגישה נגדו תלונה על האזנות בלתי חוקיות ומסרה בעצמה את תמלילי ההקלטות כראיה למשטרה. המשטרה המליצה לסגור את התיק מחוסר אשמה, שכן בן-צור לא עשה שימוש בהקלטות מעבר למסירתן לשופט, אבל מישהו בפרקליטות החליט להפוך את המלצת המשטרה והורה להעמיד את בן צור לדין בעבירה חמורה שעונשה עשוי להגיע לשלוש שנות מאסר.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד מאיר כתוב שחור על גבי לבן שהאזנת הסתר בוצעה לפגישה שהתקיימה במשרדו של השופט אלקלעי, בניגוד מוחלט להכחשתו של השופט. אבל כתב האישום הזה לא התברר מעולם בבית המשפט. הפרקליטות בחרה להגיע עם אבן צור לעסקת טיעון מקלה, במסגרתה ישלם 300 שקל פיצוי לגרושתו וידון למאסר על תנאי בלבד.

הטענות נגד השופט עזריה לא התבררו מעולם שכן היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט קבע שהאזנות הסתר לא יוכלו לשמש ראיה קבילה במסגרת הליך משמעתי נגדו, אלא רק בחקירה פלילית – שמעולם לא נפתחה נגד השופט. כעת מבקשת עורך דינו של אבן-צור מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח מחדש בחקירת התלונה.

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 – יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
– הדחת עדים.
– אכיפה בררנית.
– יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

הבעיה של פרקליטות המדינה היא שלשקר אין רגליים

20.11.2019 – מעצרם של הבלוגרים ב- 27.02.2017 שהחל בהכפשות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה וגם קיבל הכינוי "טרור רשתי" מתברר כפרשיה של העלבת עובדי ציבור ולשון הרע ועבירות נוספות שהמשטרה אינה פותחת תיקים בעבורם.
יתרה מכך משטרת ישראל ופרקליטות המדינה סוגרים תלונות על ריבוי איומים ברצח במרשתת, וריבוי עבירות על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות במרשתת.
פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל נוקטות אכיפה בררנית כמסע צייד נגד אזרחים שאינם לטעמם.
על אכיפה בררנית זו הגישה הבלוגרית לורי שם טוב בקשת שחרור ממעצר הבית הנמשך כ- 8 חודשים לאחר מעצר ממושך של שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור.

ומה תגובתה של הפרקליטה מרב גבע?
הפרקליטה מרב גבע התעלמה משיטת האכיפה הבררנית של הפרקליטות ובחרה להשיב כי שם טוב הגישה בקשת שחרור באותו יום שבו דחה העליון בקשת שחרור אחרת. טענה תמוהה היא זו, שכן האם שם טוב צריכה לשבת במעצר בית בחיבוק ידיים עד שהפרקליטות תחליט מה לעשות בעניין?.

גבע טענה גם כי שם טוב "אינה מעלה נימוק ענייני או סיבה".
אם לדעת הפרקליטה גבע צריכה שם טוב להיות במעצר על העלבת עובדי ציבור במרשתת, מדוע סוגרת פרקליטות המדינה תלונות חמורות עשרות מונים שעניינם במרשתת כגון איומים ברצח והטרדה מינית?

מצורפים:
בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית – תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019.
תגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

Document-page-001Document-page-002

מפשעי פרקליטות המדינה נגד חשודים

06.11.2019 – שר המשפטים אמיר אוחנה חושף מעל בימת הכנסת את הפרקטיקה של פרקליטות המדינה בחקירת חשודים. המטרה מקדשת כל אמצעי גם השפל ביותר.
חוקרי המשטרה תופסים את המכשירים הסלולרים של החשודים ומשתמשים במידע כגון החיים האישיים ביותר כדי לסחוט גרסאות. הפרקליטות משתמשת בגרסאות אלו כראיות שהושגו כדת וכדין.
שר המשפטים אמיר אוחנה פירט את תרגילי החקירה של המשטרה בחקירתו של עד המדינה ניר חפץ, את הדברים אמר השר אוחנה במסגרת דיון בהצעה לסדר שהגישה ח"כ רויטל סוויד: "ההשתלחויות בפרקליטות ושביתת המחאה של הפרקליטים".

"מביאים אישה צעירה שאין לה שום קשר לחקירות ראש הממשלה, ושואלים אותה סדרה של שאלות חודרניות, פולשניות, על טיב הקשר בינה ובין העד", אמר שר המשפטים. "לאחר שסוחטים ממנה כמו מלימון את כל המידע – ואני מזכיר, היא איננה חשודה בדבר – הם מפגישים ביניהם במקרה במסדרון ומזכירים לו: ניר, אנחנו יודעים הכל, נטיל על המשפחה שלך פצצה".

"אז הוא נכנע, חתם על הסכם ומסר גרסה", הוסיף אוחנה. "הגרסה נבדקת ומתבררת כשקרית. או אז הוא מוצא החוצה יחד עם אחד החוקרים, הם הולכים לפרק זמן שאיננו מתועד, ואז חוזר ומוסר גרסה מדויקת, תפורה, מתאימה אחד-לאחד לנתונים שבידי החוקרים".

הסרטון באדיבות ערוץ הכנסת.

תזכרו את לורי שם טוב

לו1
העיתונאית לורי שם טוב – שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל

"המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר".

תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

רבים תוהים, מה פתאום משליכים שוב את מיקי גנור למעצר? התחושה הבלתי נמנעת היא שמדובר בצעד ענישה נקמני ללא משפט, משום שחזר בו מהסכם עד מדינה. כל זה נעשה בשיתוף פעולה של בית המשפט העליון, היות שבית המשפט המחוזי מרכז־לוד קבע שאין עילת מעצר.
דומני שהיחיד שהתקומם על המהלך הכוחני של הפרקליטות והמשטרה היה הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, במאמר ב"הארץ". מאחר שיש תחושה שתיק הצוללות בהיבטי השוחד מתפרק, עושה הפרקליטות עבודת ריכוך על דעת הקהל. יש חומר חדש מגרמניה. תעשיית ההדלפות תייצר תנופה מחודשת לחקירה הנובלת, ומעצרו של גנור מייצר גם את הדרמה. שנדע שמדובר בפשע.
פרופ' סנג'רו הוא מהבודדים ביקום המשפטי שבאמת רגיש לנושא זכויות האדם של חשודים ונאשמים. צר לומר זאת, והוא אף מתפלמס בנושא עם בית המשפט העליון, שמדבר הרבה על זכויות האדם, אך מי שחוקק את החוקים בנושא אלו פוליטיקאים מהשורה; ואילו בית המשפט ממשיך בגישתו הדרקונית.
המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר. סנג'רו, בראש קבוצה של עשרה מרצים וחוקרי משפט, שיגר מכתב שחתום על ידי כל העשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה ובו תביעה לשחרורה המיידי; היא בסך הכל בלוגרית שאכן הכפישה עובדי רווחה, אנשי משטרה ואף שופטים, רחמנא לצלן.
"(אנו) מודאגים מאוד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר יותר משנתיים, חרף העובדה שלורי שם־טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה", כותבים עשרת הפרופסורים למשפטים.
כבר בקיץ שעבר פסקה שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון כי יש לשחרר את שם־טוב בתנאים מגבילים. אבל בדרכים עקלקלות שבן אדם נורמלי מתקשה להבין, לא נוצרו התנאים לשחרורה, ואישה שילדיה נלקחו ממנה עדיין נמצאת מאחורי סורג ובריח – ללא משפט – כבר שנתיים וחודש.

תז1
תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

שי ניצן טייח מחדלי הפרקליטה דפנה אברמוביץ'

פרקליטה שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

הדוח מגלה: כך טויחה הפרשה שנחשפה ב-News1

דפנה אברמוביץ' ניהלה שיחה עם חוקרת ילדים והביאה לשינוי עמדתה בתיק פדופיליה – ואז העלימה את השיחה מבית המשפט ושיקרה כאשר נשאלה עליה רוזן קבע שבהתנהגותה נפלו פגמים חמורים ניצן החליט שמדובר ב"פגמים מסוימים" שאירעו בתום לב והסתפק בנזיפה

פרקליט המדינה, שי ניצן, הסתפק בנזיפה בלבד לעו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, למרות שבית המשפט קבע שבמשך 3.5 שנים היא הסתירה מידע חיוני ממנו ומן ההגנה ולא אמרה אמת כאשר נשאלה בנושא. כך מגלה (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח השנתי שלו. הפרשה נחשפה ב-News1.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, קבע, כי אברמוביץ' שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות – לטובת הפרקליטות – את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה.

דרורי העביר את פסק הדין לבחינתו של רוזן, אשר קבע, כי בהתנהגותה של אברמוביץ' נפלו פגמים חמורים. לדבריו, אברמוביץ' מסרה לבית המשפט "הצהרה שאין בה ולא כלום". לדבריו, "ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה התובעת כפי שנהגה נוכח

שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של שינוי חוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו. לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של תובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

בסיכום החלטתו קבע רוזן, כי אברמוביץ' לא תיעדה בזמן אמת את שיחתה עם לונדון; לא וידאה שהמזכר המאוחר שכתבה ייכנס לתיק החקירה; "הצהירה בפני בית המשפט הצהרה לא נכונה"; "לא מילאה אחר החלטת בית המשפט במועד סביר, אלא לאחר חודשים ארוכים"; ולמרות שדרורי ביקש להביא לעדות את הפרקליט ששוחח עם לונדון – הסתירה אברמוביץ' חודשים ארוכים את העובדה שהיא-היא אשר ניהלה את אותה שיחה. לאור זאת, המליץ רוזן בפני ניצן לנקוט צעדים נגד אברמוביץ.

ניצן מצידו קבע, כי "אכן נפלו פגמים מסוימים בהתנהלותה של הפרקליטה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מפרקליטה בפרקליטות המדינה". הוא זימן אותה לשימוע והבהיר לה את "חובות התיעוד, העידכון והדיווח הנדרשות מפרקליט, כמו גם החובה הברורה להשיב תשובות מלאות ונכונות לשאלות בית המשפט, בכל עת".

על-פי הדוח, "לצד זאת, ציין פרקליט המדינה את לקיחת האחריות של הפרקליטה על מעשיה, ואת התרשמותו, כי השגגות שיצאו תחת ידיה נעשו כולן בתום לב. פרקליט המדינה מצא לנכון לנזוף בפרקליטה בשל התנהלותה בתיק, והנזיפה נרשמה בתיקה האישי". הדוח אינו מסביר כיצד העלמת מידע מההגנה ומסירת הודעות כוזבות לבית המשפט יכולות להיעשות "בתום לב".

News1 מציין, כי אברמוביץ' זכתה לגיבוי מלא מצד פרקליט המחוז, דני ויטמן, שאף לחץ בהצלחה על דרורי לשנות את פסק דינו ולמחוק ממנו כל אזכור לשמה של אברמוביץ. לאחר ש-News1 חשף עובדה זו, התערב ויטמן וביטל הרצאה של הח"מ בחקר השואה, ביום עיון של פרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית ותביעות המשטרה במחוז ירושלים.

פרקליטה דפנה אברמוביץ'

מדוע "נסערת" הפרקליטה מירב גבע?

ינואר 2019 – הפרקליטה מירב גבע נשמעת מאוד "נסערת" מהעלבת שופטים ועובדי ציבור, ולכן הגישה כתב אישום של כ- 120 סעיפים נגד הבלוגרית לורי שם טוב, אך כשמדובר בטרור רישתי והסתה לרצח הבלוגרית לורי שם טוב על ידי טוקבקיסטים בכתבה מוזמנת של פמת"א, מירב גבע ממלאת פיה מים.
למסיתים לרצח בלוגרים המבקרים את מערכת המשפט יש חסינות מפמת"א.