כך פועלת שיטת הרשע של משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.

הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.

בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.

בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".

ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.

ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.

ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.

ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה".

ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.

בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.

בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

#כן_מורן_את_יכולה_לתבוע_הכל_אמת

שיטת הרשע משרד הרווחה

 

פייסבוק יוסי נקר

מודעות פרסומת

גיליוטינת פניות הציבור משרד הרווחה

דצמבר 2017 – מי שששלח פנייה או תלונה למשרד הרווחה על התעללות בילדיו במסגרות המשרד, או טיפול לא ראוי, מתעמר ולא חוקי במשפחתו ע"י פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות, יודע כי אחרי מספר חודשים מגיעה תשובה מטוייחת, לא עניינית, חדה כתער וחודרנית. "לא מצאנו כל דופי בעבודתן של פקידות הסעד, ומן הראוי כי תשתף פעולה. פקידות הסעד פעלו לטובת הילד עקב התעללותך/ הזנחתך את ילדיך…".
הסיבה לכך היא כי מדובר בתקציבי עתק המועברים למסגרות הרווחה תמורת ילדיך (או הוריך במוסדות סיעודיים), ומסגרות אלו אינן רוצות לאבד את "נתח הבשר" שלהן.
משום כך משרד הרווחה מסרב בכל תוקף למינוי נציב תלונות חיצוני, מחשש לשינוי המצב המופקר הקיים.

גיליוטינת פניות הציבור משרד הרווחה

מה פקידי משרד הרווחה חושבים על ועדות בדיקה ומבקר המדינה?

"אזרח יקר, אנו מודעים לרחשי ליבך מה פקידי משרד הרווחה חושבים על ועדות בדיקת מדיניות הרווחה ומבקר המדינהלכן אנו מקימים ועדות דמה מעת לעת ליעל את השירות שאנו מספקים לך.
לדוגמא הקמנו ועדת גילת של מומחי על לבדוק ועדות החלטה שהמליצה לעגן בחקיקה ועדות החלטה, ייצוג משפטי למשפחות, נציב תלונות על הרווחה ועוד. לא יישמנו אף המלצה ולא ניישם לעולם בעתיד מכיוון שאתה יקר לנו אזרח קטן. כל ילד שלך שווה 17,000 לחודש מכספי המדינה ועוד 8,000 תרומות סה"כ 25,000 שקל.
גם הוריך הקשישים ונכסיהם יקרים לנו וכל אחד מהם שווה 20,000 שקלים למוסדות סיעודיים שם נשמור עליהם עם תרופות פסיכיאטריות.
גם מבקר המדינה לא יכול לנו ואנו לא מחוייבים ליישם המלצותיו. אתה יכול לפנות לבתי משפט ונציבות תלונות הציבור, לא יעזור לך. אנו מגובים במסמכים של טובי המומחים העובדים איתנו שנים, ופקידות סעד ארציות התקועות עשרות שנים בתפקידיהן הנחשבות סמכות מקצועית עליונה.
וזכור: אתה, צאצאיך, והוריך הקשישים יקרים לנו. לא נוותר עליכם לעולם".

 

עפרה ענקרי: לא לחתום על אף מסמך בלשכת הרווחה

22.08.2017 – עפרה ענקרי מזהירה הורים המגיעים ללשכת הרווחה לקבלת סיוע בעניין ילדיהם, לא לחתום על אף מסמך בלשכת הרווחה. הפקידה בלשכת הרווחה לעתים מגישה מסמך לחתימה מעין הליך פורמלי לקידום הסיוע אולם בפעל באותיות הקטנות עלול להימצא ויתור על משמורת או אפוטרופסות או הורות על הילד ובמצב זה הדרך סלולה לפקידת הרווחה להוצאת הילד מהבית לכל מקום שתחפוץ.

אסור לחתום על נזקקות

יחצנות משרד הרווחה ע"ח ניצולי השואה

התקציב הנעלם של משרד הרווחה , עקיבא ווייס , כאן ערוץ 1 , 13 באוגוסט 2017
משרד הרווחה הכריז בתשדיר חדש ברדיו על מימון טיפולי שיניים וחימום ביתי, אבל בלשכות הרווחה לא שמעו על זה


לאחרונה עלה בתחנות הרדיו תשדיר חדש של משרד הרווחה עם בשורה משמחת: "ניצולי השואה ובני המשפחות היקרים. העמדנו לפניכם תקציב תמיכה לטיפולי שיניים, מכשירי שמיעה, חימום ביתי, עזרה בציוד וריהוט או כל צורך מיוחד אחר. כל הוצאה כזאת תשולם במלואה על ידי המדינה. אנחנו כאן למענכם, למענה אנושי פנו ל-118 משרד העבודה והרווחה או באתר המשרד. נותנים באהבה לניצולי השואה".

בימים האחרונים הגיעו לידי "כאן באמת" תלונות מאזרחים, שפנו למספר הטלפון שפורסם בתשדיר וללשכות הרווחה בערים וגילו שאף אחד לא מכיר את המענק הזה.

"שמעתי את תשדיר הרדיו של משרד הרווחה וחשבתי שהוא רלוונטי למצבי", מספרת ורד (שם בדוי) ל"כאן באמת". "לאחרונה רמת השמיעה של אבא שלי ירדה משמעותית ואנחנו נאלצים לקנות לו מכשירי שמיעה, מדובר בהוצאה משמעותית של אלפי שקלים. פניתי למוקד שפורסם ברדיו ושם לא שמעו על המבצע או המענק שפורסם. במוקד הפנו אותי ללשכת הרווחה אבל גם שם לא שמעו על המענק המדובר, אם כי עזרו לנו במסגרת אחרת".

פנייה שלנו ללשכת הרווחה באזור בית הכרם בירושלים נתקלה בתגובה זהה. התקשרנו כדי לברר מהו התקציב, שלפי התשדיר החדש, יכול לקבל ניצול שואה שזקוק למכשיר שמיעה. בלשכה לא הכירו את התשדיר: "יש אצלנו בלשכה כל מיני עזרות כלכליות לקשישים ולניצולי שואה. לגבי התשדיר הספציפי הזה, אני לא יודעת על מה מדובר, אבל אין לי בעיה לברר את זה. עושים תשדירים על כל מיני הטבות שאנחנו לא מיודעים לגביהם, אבל תגיד לי יותר פרטים ונראה איך אני יכולה לעזור בכל זאת".
לא שמעת על התשדיר החדש?
"אני אישית לא. אני יכולה לשאול פה עובדים אחרים אם הם שמעו"

משרד הרווחה אמנם פועל כדי שהציבור יהיה מודע לזכויות שלו, אך בדרך מסתבר שהוא שכח לעדכן את העובדים שלו בכך.

המכשפות של משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק "האמת על הרווחה בציורים" – 17.07.2017

חטפו לכם ילדים מאיימים עליכם שיחטפו לכם את הילדים אל תפחדו לפרסם בפייסבוק.. (פקידי משרד הרווחה גיבורים על שתקנים)

המכשפות של משרד הרווחה

 

עם הפנים לקהילה או פיקציית רשויות הרווחה לעוד תקציבים

מניפולציות משרד הרווחה לסחוט תקציבים ומשאבים. רשויות הרווחה מציגים מצגת שווא פרוייקט "עם הפנים לקהילה" שבו הם אמורים לטפל בילדים בקהילה במקום במוסדות חוץ ביתיים כגון פנימיות אומנה אמוץ, ועוד.בפועל כמות הילדים שנתלשים מביתם בעלייה ומשפחות נוספות מטופלות בכפייה בפקוייקט "עם הפנים לקהילה".

הטלביזיה החברתית – 1.02.2017 – עם הפנים לקהילה, האמנם?

תמלול הכתבה:

קריינות: הביקורות הגוברות בשנים האחרונות על הקלות בה מוציאים ילדים מחזקת הוריהם לפנימיות, אומנה או אימוץ, הובילה את אגפי הרווחה להקים מרכזי הורים-ילדים, כחלק מהשירותים החברתיים ברשויות המקומיות. אם יתמזל מזלם, הורים לילדים בסיכון יקבלו הזדמנות לזכות בטיפולל משפחתי וליווי מקצועי בתוכנית "עם הפנים לקהילה".

נטלי: אמרו לנו להרחיק ילד מהבית ולגורל שלו אחר כך לא ידענו, של משפחה מאמצת או של פנימייה, לא ידענו.

כתבת: מה קרה?

נטלי: בעיות בלימודים, בעיות בקשר בין החברים, בקליטה בבית ספר.

קריינות: בעקבות תלונות מבית הספר על התדרדרות בתפקודיו של בנה, הוצע לנטלי טיפול משפחתי במרכז הורים-ילדים בראשון לציון כהזדמנותת אחרונה, לפני הרחקתו מחזקתה.

אפרת: משפחות שמגיעות אלינו, זה לפעמים נוראי מבחינתם, שאומרים להם שהילד אם לא יקרו שינויים בתקופת זמן שניתנה להם אז הם יחזרו לוועדה, והועדה תקבל איזה שהן החלטות על מסגרות חוץ ביתיות.

קריינות: אלכס, לקח את בנו תחת חסותו לאחר שש שנות גירושים. יחד הם מקבלים הכוונה לחיים משותפים.

אלכס: לפני איזה שנה ומשהו, פשוט התחיל להידרדר אל רחוב. לא רצה להיות בתוך הבית ביחד עם האמא. הגיע מצב שאי אפשר לסבול וזה כואבב הלב. האמת, אני פחדתי – זה הילד שלי, אמרתי אני צריך לעשות את זה. חייב.

קריינות: נטלי, אלכס והורים נוספים, קיבלו לא רק גלגל הצלה מפני הוצאת ילדיהם מחיק המשפחה, אלא גם ארגז כלים להמשך הדרך. הם מטופליםם על ידי מרכז הורים-ילדים, כחלק מהתכנית "עם הפנים לקהילה".

ורד רוטפוגל: התכנית "עם הפנים לקהילה" התחילה בשנת 2004, אבל מאז היא הפכה למדיניות. כשהתפישה הבסיסית של המשרד – שמקומו שלל הילד, המקום הטבעי שלו הוא בחיק משפחתו.

קריינות: בתחילת התוכנית "עם הפנים לקהילה" כ-45% מהכספים שהוקצו להוצאת ילדים מביתם הועברו להשקעה בתוך הקהילה. ההצלחה לאא האריכה ימים, והכוונות הטובות התמוססו בדרך. ב-2011 משרד הרווחה קיצץ בהקצאת המשאבים עבור פיתוח שירותים בקהילה. בראשון לציון ישנם כאלף ילדים בסיכון. כולם היו יכולים להפיק תועלת מרובה מטיפול משפחתי במרכז הורים-ילדים, אך תקצוב מועט מגבילל את המרכז לטפל רק ב-100 נפשות בשנה.

אתי: גיהינום עלי האדמות זה מה שעובר עלי שבוע ללא בתי, מי מכסה אותה? מי זה שמלמד אותה? מי זה שמדבר איתה?

קריינות: מזלה של אתי לא שפר עליה. במקום מגוריה לא קיים מרכז הורים-ילדים שנותן מעטפת כמו זו שבראשון לציון. במקום זאת, הרווחה הציעהה לאתי טיפול עם בתה הקטנה במרכז לבריאות הנפש של משרד הבריאות.

אתי: כשבתי הייתה בכיתה א', אני הוזמנתי לרווחה. זרקו לי כבדרך אגב ובזלזול מה, איזה פתק על השולחן וטענו שאני ארוץ לרבי מברך עם ביתי, שהיה ידוע לי שברבי מברך יש מבנה שנותן טיפול פסיכיאטרי שהוא לאנשים. אז לא הלכתי.

קריינות: מכיוון שאתי לא הלכה לטיפול המוצע והמצב של בתה החמיר, היא נלקחה ממנה לפנימייה. פרופ' אסתר הרצוג מהעמותה לזכויות ילדים הורים טוענת שלרווחה אין כוונה אמתית לשיקום ילדים בסיכון בתוך הקהילה.

אסתר הרצוג: אם הייתה פה מדיניות, של מה שמשרד העבודה והרווחה קרא ב-2004, הם הוציאו חוברת אז שנקראה "עם הפנים לקהילה" ואם הם היו באמת ממשיכים, והם התחילו בזה, והכוונות של אלה שיזמו והגו את התוכנית היו כנות אני מאמינה, אבל אם הם באמת היו ממשיכים עם זה אז הסיפור היה נראה אחרת לגמרי. אני קראתי פרוטוקול של הכנסת שבו מנהלת מחלקת הרווחה בראשון לציון אומרת "טוב, אצלנו ראש העיר לא רוצה להוציא ילדים" ואז כולם מתיישרים הם לא מוציאים ילדים, כמעט אולי. אף אחד שם בתוך הוועדה לא רוצה לשמוע אותה, ממש משתיקים אותה. ולאיפה הולכים התקציבים? הם הולכים לעוד ועוד מכסות של הוצאת ילדים כי הלובי, הלובי של אותם ארגונים של מועצה לשלום הילד והמועצה לילד החוסה – הלובי שלהם מאוד מאוד חזק.

קריינות: בראשון לציון המגמה היא נגד הוצאת ילדים מביתם. מאז 2011, העירייה מחזירה לרווחה את הכסף שנשאר להם מהתקציב שמיועד להוצאה חוץ ביתית, בזמן שילדים בסיכון נותרים בביתם ללא טיפול קהילתי נאות.

בתיה וענונו: יש לנו רשימת המתנה, גם לפה למרכז הזה, גם למועדוניות יש לנו רשימות המתנה אדירות. על כל נגיד ילד שאנחנו מקבלים יש עוד שני ילדים שנותרים בהמתנה.

קריינות: כיום, כעשור לאחר יישום התכנית "עם הפנים לקהילה", שליש מהרשויות בארץ אינן מפנות תקציבים שיועדו להוצאה חוץ ביתית לטובת טיפול בילדים ובמשפחות בתוך הקהילה. משתמע שגורלו של ילד בסיכון תלוי בראש ובראשונה במקום מגוריו.

אתי: הבת שלי בת 10, חייכנית, ילדה מקסימה ואנחנו מחכים לה בבית.

סוף תמלול הכתבה: עם הפנים לקהילה, האמנם?