משככת הכאב 'סלברה' מגבירה הסיכון להתקף לב במאות אחוזים

משככת הכאב 'סלברה' מגבירה הסיכון להתקף לב , איתי גל , 19.12.04 ,  ynet

ענקית התרופות "פייזר" הודיעה בסוף השבוע כי ממחקרים אחרונים עולה שמתחרת ה'ויוקס' טומנת אף היא סכנה למוות פתאומי מהתקף לב ושבץ מוחי. משרד הבריאות: אנו עוקבים אחר ההתפתחויות, ניידע את הרופאים בדבר האזהרה

טרם שככה בהלת ה"ויוקס", ובסוף השבוע מודיעה ענקית התרופות "פייזר" כי המתחרה מתוצרתה – "סלברה" (שמות נוספים: סלקוקס, סלברקס, סלקוקסיב), מגבירה את הסיכון למוות פתאומי מהתקפי לב ושבץ מוחי. ההודעה באה לאחר קבלת תוצאות מחקר שהדגים עלייה מדאיגה בסיכון למוות פתאומי בקרב משתמשים בתרופה.

"סלברה", מקבוצת נוגדי הדלקת הלא-סטרואידליים (NSAIDS) משמשת לשיכוך כאבים והפחתת דלקות. היא פועלת, בדומה ל"ויוקס", על ידי חסימת האנזים COX-2 המעורב בתהליכים דלקתיים. סלברה נחשבה לתרופה יעילה ובטוחה, ולאחר הסרת ה"ויוקס" מהמדפים, הפנו רופאים ברחבי העולם את המטופלים לטיפול חלופי בה.

בישראל משווקת התרופה במינונים של 100 ו-200 מ"ג. ייחודה של ה"סלברה" הוא בכך שהיא משפיעה פחות על הפרשת חומצה בקיבה, בניגוד לשאר חברי קבוצת ה-NSAIDS ומכאן, מופחתת הסכנה ללקות בכיב קיבה מסוכן.

כבר לפני מספר חודשים הזהירו מומחים, לאחר עיבוד נתונים של מחקרים שנערכו בחמש השנים האחרונות בתרופה "סלברה", כי משככי הכאב המעכבים את האנזים COX2 ובכך מפחיתים דלקת, מעכבים חומרים נוספים המגנים על הלב.

בשני מחקרים שפורסמו כבר בשנת 1999 ו-2001, הציעו חוקרים כי עיכוב סלקטיבי של חומרים הקרויים פרוסטגלנדינים המעורבים בתהליכים דלקתיים בגוף, אמנם מגנים על הקיבה, אך בה בעת מגבירים את הסיכון למחלות לב, מעלים לחץ דם, מעודדים היווצרות קרישי דם ואף מקשים את העורקים.

המומחים קראו אז למינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, לשנות את האזהרות למטופלים ולרופאים, אשר ישקפו את הסיכונים והממצאים האחרונים. בתוך כך ערכו גורמים באיחוד האירופי כינוס חירום, בעקבות הסרת ה"ויוקס", בו הוחלט על הקמת צוות בדיקה שיחקור את כלל הסכנות בתרופות משפחת ה-NSAIDS הסלקטיביות, החוסמות את האנזים COX2. על תרופות אלה נמנים כאמור סלברה, סלקוקס ואתופן הנמכרות בישראל, העובדות כאמור במנגנון דומה לזה של ה"ויוקס".

במחקר החדש שפורסם בסוף השבוע, נבדקה השפעת הסלברה במינונים של 400 מ"ג ו-800 מ"ג ליום בקרב מאות מטופלים. מהמחקר עולה כי התרופה העלתה את הסיכון ללקות בהתקף לב קטלני בשיעור של 250 אחוז. בימים אלה נערך מחקר נוסף בו משתתפים 2,000 משתתפים, המקבלים מינון של 400 מ"ג ליום.

חברת פייזר מסרה אמש כי תמשיך לעדכן את מינהל המזון והתרופות האמריקני בנוגע לממצאים נוספים שיעלו בקרב המשתמשים ב"סלברה". בעקבות הודעת פייזר, מוסר משרד הבריאות כי הוא "עוקב אחר פעילויות רשויות הבריאות בעולם ולומד את הנושא. נפנה אל הרופאים ואל קופות החולים על מנת ליידע את הציבור על הודעת החברה".

משכך כאבים איבופרופן – סכנות, ומתי צריך לרוץ למיון

מדוע זה קרה? הסכנות שבנטילת נורופן ואדוויל , ד"ר איתי גל , ynet , מרץ 2011

החומר הפעיל בתרופות נורופן ואדוויל הוא איבופרופן, משכך כאבים ומוריד חום יעיל ביותר. אף שהוא ללא מרשם רופא, הוא עלול לגרום לתופעות לוואי קשות ביותר בנטילה ממושכת. מהן סכנות התרופה, ומתי צריך לרוץ למיון?

מיליוני בני אדם ברחבי העולם משתמשים מדי יום בתרופה "איבופרופן" (החומר הפעיל בנורופן) להורדת חום, לשיכוך כאבים ולדלקות. למעשה, אין כמעט בית שאין על מדף התרופות שלו את אחד התכשירים הללו, המצוי כבר 49 שנים בשוק.

איבופרופן שייך למשפחת החומרים הקרויים NSAIDs – ראשי תיבות של Non Steroidal Anti Inflammtory Drugs – נוגדי דלקת שאינם מבוססי סטרואידים. משפחת תרופות אלה פועלות לשיכוך תהליך דלקתי הגורם בין היתר לכאב.

תרופות ה-NSAIDS מבוססות על עיכוב ייצורם של חומרים הקרויים פרוסטגלנדינים. מדובר בקבוצת הורמונים הגורמים בין היתר לתשדורת כאב למוח, לבקרה על טמפרטורת הגוף, לקרישת הדם או לדילולו, לייצור ציפוי המגן על דופן הקיבה מהחומציות הגבוהה וכן להיווצרות תהליכים דלקתיים. מכאן שעיכוב הפרוסטגלנדינים מביא לירידת חום גבוה, להפחתת כאב ודלקת, ולדילול דם.

למצוא חומר יעיל וזול מאספירין

החומר איבופרופן הומצא על ידי ד"ר סטיוארט אדמס, כימאי שנטש את בית הספר בגיל 16 כדי לעבוד כעוזר מחקר בחברת בוטס האנגלית. את לימודיו האקדמיים השלים בזמן שעבד בחברה.

את נוסחת האיבופרופן לא פיתח ד"ר אדמס במעבדות החברה, אלא במעבדה מאולתרת שהקים במטבח ביתו. רק לאחר מספר שנים של פיתוח הציג את החומר להנהלה, שהחליטה להשקיע משאבים בהמשך פיתוחו. איבופרופן הוא אחד החומרים הרפואיים הוותיקים שממציאו עדיין בין החיים. ד"ר אדמס חי וקיים ואף מרצה מעת לעת בכנסים על תהליך הפיתוח של האיבופרופן.

כמו במרבית התרופות, גם שמו של איבופרופן נגזר ממרכיביו הכימיים. החלק הצדדי של מולקולת האיבופרופן מכיל את המרכיבים איזו-בוטאן, חומצה פרופריוניק וטבעת פנילית. שילוב של תחיליות המרכיבים מניב את השם איבופרופן.

הסיבה שהניעה את ד"ר אדמס לפתח את האיבופרופן היתה לדבריו למצוא חומר יעיל וזול יותר מאספירין הוותיק לשיכוך כאבים ודלקות. באותה עת היה אספירין התרופה היחידה מקבוצת ה-NSAIDS, מה שסייע להסביר את מחירה הגבוה בשוק.

בשנת 1962 נרשם האיבופרופן כפטנט בבריטניה. התכשיר הראשון שהיה מבוסס על איבופרופן נקרא "ברופן" והוא שווק על ידי חברת בוטס. בניגוד להתוויה כיום, התכשיר היה מיועד לטיפול ארוך טווח בדלקת פרקים בלבד.

מיליארד וחצי קפליות נורופן בשנה

נורופן הוא משכך הכאבים הראשון שהתבסס על האיבופרופן ושיווקו החל בבריטניה בשנת 1983. כיום נמכרות ברחבי העולם כמיליארד וחצי קפליות נורופן בכל שנה. שמו של הנורופן בא מאיחוד הקידומת Neuro של מערכת העצבים וסיומת פן המקורית של איבופרופן.

מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי איבופרופן יעיל במידה מסוימת גם לטיפול במחלות אחרות כמו פרקינסון ואף אלצהיימר. אף שהמחקרים רק בתחילת הדרך, הם עשויים להוביל לפיתוח דורות חדשים של תרופות המבוססות על משפחת ה-NSAIDS.

אלא שכידוע, אף תרופה לא פטורה מתופעות לוואי. כמו שאר חברי משפחת ה-NSAIDS, גם איבופרופן עלול לגרום לדימומים מדרכי העיכול, במיוחד בשימוש ממושך. מסיבה זו התרופה אינה מומלצת לאלה הסובלים מכיבים או דלקות במערכת העיכול, לאלה הנוטלים תרופות לדילול הדם או ללוקים בהפרעות קרישה. איבופרופן עלול גם להפחית מיעילות תרופות מסוימות להורדת לחץ דם ותרופות משתנות.

במקרים נדירים, איבופרופן עלול לגרום לנזק קטלני הרבה יותר. במקרים מסוימים עלול נורופן לגרום לפגיעה בכבד המתרחשת אצל עד 15% מהמטופלים. תחילה נראית עלייה באנזימי כבד בבדיקות דם, עלייה המרמזת על פגיעה כבדית. במקרים נדירים גורם איבופרופן לתגובת כבד סוערת ביותר כמו זו שהתרחשה אצל שירלי מרדר, הכוללת צהבת, דלקת כבד, הרס בלתי הפיך של תאי הכבד עד לכשל כבדי. חלק מחולים אלה מוצאים את מותם ללא השתלת כבד.

בניסויים קליניים בתרופה איבופרופן נמצא כי היא מגבירה את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי קטלניים. תרופות NSAIDS ובהן נכלל איבופרופן עלולות גם לגרום להופעת יתר לחץ דם, או להחמרתו של יתר לחץ דם. התרופה עלולה לגרום גם לנזק בלתי הפיך לכליות, עד כדי צורך בטיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

איך מטפלים?

כיצד ניתן לצמצם את תופעות הלוואי מהתרופה? ראשית, יש להקפיד שלא לעבור על המינון המותר, על פי משקל הילד או המבוגר. אין ליטול את התרופה מעל שלושה ימים מבלי להיוועץ ברופא המטפל. יש להקפיד על מרווחים תקינים בין מנה למנה, של לא פחות משמונה שעות.

במקרה של קוצר נשימה, כאבים בחזה, חום גבוה שאינו מגיב לתרופה במשך יומיים, גרד, צהבת, כאבי בטן והקאות ממושכים, או ערפול ואובדן הכרה בעקבות נטילת התרופה יש לפנות מיד לחדר המיון.

ה- FDA: לאסור שיווק 'ארקוקסיה', יורשת ה'ויוקס'

ה- FDA: לאסור שיווק 'ארקוקסיה', יורשת ה'ויוקס' , ד"ר איתי גל 14.04.07 , ynet

מומחי מינהל המזון והתרופות האמריקני ממליצים שלא לאשר את בקשת השיווק של ארקוקסיה, המשווקת גם בישראל, תרופת הדגל של חברת MSD שהחליפה את ה"ויוקס" שמיועדת לשיכוך כאבים והפחתות דלקות מיפרקים. הסכנה: שיעור גבוה של התקפי לב, שבץ מוחי ויתר לחץ דם.

 מכה נוספת ליצרנית ה"ויוקס" המנוח, חברת 'מרק': ועדת מומחי מינהל המזון והתרופות האמריקני המליצה שלא לאשר את שיווקה של יורשת הויוקס "ארקוקסיה", בשל סיכון מוגבר להתקפי לב.

ארקוקסיה משווקת כיום ב-63 מדינות ברחבי העולם וגם בישראל. בארצות הברית הייתה התרופה תחת בחינה של ה- FDA כתרופה מחקרית מאז הוגשה לאישור בדצמבר 2003

התרופה חוסמת אנזים (זרז של תהליכים כימיים) בשם Cox-2 ובכך מעכבת תהליכים דלקתיים וכאבים ביעילות גבוהה.

בשנת 2004 משכה "מרק" את התרופה "ויוקס" מן המדפים, בעקבות מחקר רחב היקף שהראה כי התרופה מעלה את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי. מחקרים שנערכו בתרופה ארקוקסיה, הראו כי היא מעלה את שיעור התקפי הלב השבץ המוחי והתמותה פי 3 מתרופות דומות. עוד התגלתה עליה מדאיגה בשיעור הלוקים ביתר לחץ דם בקרב המטופלים בתרופה.

בעקבות ממצאים אלה הצביעה ועדה חיצונית שמינה ה- FDA ברוב של 20 מול 1 נגד שיווקה של התרופה, עקב סכנות בטיחותיות העולות על יתרונות התרופה. ה- FDA אינו מחוייב להמלצות הוועדה המייעצת אך הוא מתחשב בהמלצתה כאשר הוא בוחן בקשות אישור לתרופות חדשות

"אנו מאוכזבים מתוצאות הדיון היום וממשיכים להאמין כי לארקוקסיה פוטנציאל להיות טיפול בעל ערך עבור לרבים הסובלים מאוסטיאוארתריטיס", אמר פיטר קים, נשיא מעבדות המחקר של מרק. "MSD ממשיכה להאמין כי סך התועלות מול פרופיל הסיכון תומך באישורה של ארקוקסיה להתוויה המוצעת".

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; משרד הרווחה: צודק, אין תקציב

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; מש' הרווחה: צודק, אין תקציב , ד"ר איתי גל , מאי 2015 , ynet

שי ראשוני משלם מדי חודש 10 אלף שקלים לשני מטפלים. רק לאחרונה גילה שהוא זכאי לגמלה סיעודית של 1,700 שקלים בחודש. אחרי חודשים של מכתבים ופניות למשרד הרווחה, קיבל לבסוף מכתב תשובה מרתיח מהמשרד: "אתה אכן זכאי לגמלה, אבל אין לנו תקציב"

התשובה המבזה ששלח משרד הרווחה למשותק סופני: שי ראשוני לוקה במחלת ALS. הוא משותק מכף רגל ועד ראש, ומסתייע בשני מטפלים בזכותם הוא מצליח לשרוד. אחרי שגילה במקרה כי הוא זכאי לגמלה סיעודית, פנה במשך חודשים למשרד הרווחה, שהואיל רק השבוע להשיב לו במכתב מרתיח במיוחד.

ההתמודדות של שי

ראשוני, תושב רמת השרון, אובחן כלוקה במחלת ALS בשנת 2011, והוא משותק בכל גופו ומתקשר באמצעות המחשב. מאז איבחונו הוא החל לפעול במרץ למען החולים. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת "פרס לחיים" למען החולים, ופועל לקידום חקר המחלה ומציאת טיפול.

בחייו האישיים, הוא אל"מ במילואים, בעל תואר שני במינהל עסקים, וגם היה מהראשונים בישראל שהוציא רשיון טייס פרטי. טרם המחלה עסק בספורט, ואף זכה במקום השלישי בתחרות הטריאטלון "איש הברזל".

גילה במקרה שזכאי לגמלה סיעודית

לפני מספר חודשים, גילה ראשוני כי הוא זכאי לגמלה סיעודית ממשרד הרווחה בת כ-10% מכלל ההוצאות עבור מטפלים סיעודיים. "עליתי על זה ממש במקרה" הוא מספר ל-ynet, "מובן שברווחה לא טרחו ליידע אותי או את החולים האחרים".

שי החל לשלוח מכתבים למשרד, ורק השבוע, בתום מספר חודשי המתנה ותכתובות, הואיל אגף השיקום במשרד הרווחה להשיב לו: "הריני להודיעך כי בקשתך לגמלת טיפול אישי סיעודי למונשמים נבדקה על ידנו. עפ"י הבדיקה נמצאת זכאי לקבלת הגמלה. עם זאת, בשל היעדר תקציב בסעיף, הנך מצוי ברשימת ממתינים לגמלה".

המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה

"יש אנשים שזקוקים לזה יותר ממני"

"מילא שגיליתי רק במקרה שאני זכאי לגימלה חודשית של 1,000 שקלים", אומר שי. "זה לא הרבה. אבל לאנשים חלשים זה המון. מילא עליי, אבל הלב נקרע לי על אלה שהם במצב כלכלי קשה משלי. להחזיק טיפול צמוד 24 שעות ביממה, זה עסק יקר מאוד, שהוא תוספת לכל ההוצאות היקרות של המחיה".

"לא התכוונתי להתבכיין, אני בעצמי לא סובל את גישת ה"מגיע לי". אני תמיד מעדיף לעשות מאשר לבכות. אבל כאן מדובר באבסורד. מונשם חייב השגחה של 24 שעות. מה נעשה בלי המטפלים? אני אוהב את המדינה שלי, על אף מגרעותיה, ואמשיך לאהוב אותה לעד. אבל קורע אותי לחשוב על אחרים במצבי, שלא יודעים להסתדר, כשכזו תשובה מגיעה מהמשרד שאמור לדאוג לנו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות הביטוח הלאומי ועליו לדאוג לנושא התקציבי".

סייע בהכנת הכתבה: עומרי אפרים

סריקות מוח מגלות: למה אנחנו מדוכאים בחורף?

בעוד הקשר בין סרוטונין לדיכאון הוא השערה פרועה שאין להסתמך עליה בלבד משום שלא ניתן למדוד במעבדה את רמות הדיכאון ואת רמות הסרוטונין במוח ממשיכים חברות התרופות לפתח גימיקים חדשים משיקולי תאוות בצע.

מה המשמעות שכעת יודעים את המקור לבעייה ויש תרופות מהדור החדש ? האם עד כה לא ידעו ונתנו תרופות לא מותאמות ? ישראל הלא היא ארץ שמש. איננו חיים בסקנדינביה. התרופה הטיבעית הזמינה, הזולה והיעילה ביותר מסתבר לפי ממצאי המחקר היא חשיפה לשמש. זוהי בשורה ! במקום זאת מודגש בכתבה יתר על המידה פירוט של כל מיני תרופות ההופך אותן הנשק האולטימטיבי. במה הן שונות ? אלה התרופות שאת שמן אני מכיר כמה שנים טובות. האם זו הבשורה של הגילוי במחקר? לכו תטבלו בשמש ויש ממנה הרבה וזול. זוהי מסקנתי ממצאי סריקת המוח. כל תחליף מלאכותי פחות ממוקד ופחות יעיל שלא לדבר על אפשרות קיימת לתופעות לוואי אותן מוצאים שנים רבות אחרי השקת התרופות ויוצאים בהכרזות נוספות של ״דור חדש של תרופות״.

סריקות מוח מגלות: למה אנחנו מדוכאים בחורף? , ד"ר איתי גל ,  17.12.14  , ynet

חוקרים מדנמרק גילו את המנגנון המוביל לירידה ברמות הסרוטונין במוח בשעות החשכה, דבר המוביל לדכדוך. על פי ההערכות, סובלים כ-100 אלף אנשים בישראל מדיכאון חורף, בעיקר בשל התקצרות שעות האור

החורף הגיע ועמו הדכדוך האופייני: השמים הקודרים, החשכה המוקדמת, הגשם שגורם להסתגר בבית, פקקי התנועה – כל אלה תורמים לתחושת דיכאון אצל לא מעט אנשים בחורף. כעת מגלות סריקות מוחיות בדיוק מדוע זה קורה, במחקר שממצאיו הוצגו באחרונה בכנס לנוירופסיכופרמקולוגיה.

חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק חקרו 11 אנשים הסובלים מדכדוך חורף והשוו אותם ל-23 מתנדבים בריאים. כולם עברו סריקה מוחית משוכללת במכשיר ה-PET, המציג לא רק את מבנה המוח אלא גם את הפעילות שבו.

החוקרים הבחינו בפעילות מוחית שונה בעונות הקיץ ובחורף אצל המתנדבים הסובלים מדיכאון.

סרוטונין, המעביר העצבי הפועל במרווח שבין תאי עצב (סינפסה),

אחראי בין היתר על מצב רוח טוב. הוא מפונה משם באמצעות החלבון SERT בחזרה אל תאי העצב, שם הוא אינו פעיל. בסריקות נמצא כי רמות הנשא SERT הייתה גבוהה יותר אצל אלה שסבלו מדכדוך החורף.

החוקרים הסבירו כי אור השמש מפחית את רמת הנשא SERT, וכך נותרת פעילות הסרוטונין ממושכת יותר ומצב הרוח מרומם. הירידה בשעות האור עם המעבר לשעון חורף מעלה את רמת ה-SERT, פינוי הסרוטונין מהיר יותר והוא הופך לבלתי פעיל – מה שמביא לתחושת הדכדוך.

ממצאי המחקר שופכים אור על הטיפול בדיכאון ובדכדוך, ועשויים להוביל למציאת דור חדש של תרופות שיעלו את רמות הסרוטונין באמצעות מנגנון ה-SERT.

על פי ההערכות, כמאה אלף אנשים בישראל סובלים מדיכאון חורף עקב המעבר לשעות אור קצרות יותר. ענף הפסיכיאטריה מכיר את התופעה עשרות שנים: אנשים הסובלים מדיכאון מדווחים על החמרה בשעות הערב.
התופעה נלמדה במיוחד באזורי סקנדינביה ובצפון אמריקה, שם שכיחות דיכאון החורף גדולה יותר.

בעבר ניתנו לתופעות הסברים שונים, ובשנים האחרונות מקובלת ההנחה שאחד הגורמים המשמעותיים לתופעה הוא החשיפה לאור המשפיע על ההורמון מלטונין בגוף, הוא "השעון הביולוגי".

הטיפול המקובל כיום לסובלים מהתופעה הוא חשיפה לאור בעוצמה של 3,000 לוקס, בהשוואה לאור משרדי רגיל המפיץ אור בעוצמה של כ-500 לוקס.

המטופל נחשף שעה אחת ביום לאור הבוהק, והתוצאה היא הקלה עד הפוגה מוחלטת בדכדוך או בדיכאון.

ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת

ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת , ד"ר איתי גל  18.12.13 , ynet

לידי ה-FDA הגיעו דיווחים על משתמשים צעירים, בני 8 עד 33, שטופלו בתרופות להפרעות קשב וריכוז וסבלו מ"פריאפיזם" – זיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין, שעלולה לגרום נזק בלתי הפיך. כעת הם מזהירים: יש לשים לב אם הדבר קורה – ולפנות מיידית לטיפול רפואי

אזהרה מפני תופעת לוואי חדשה לתרופה ריטלין: מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) מזהיר היום (ד') כי תרופות להפרעות קשב וריכוז עלולות לגרום לזיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין. האזהרה ניתנה בעקבות דיווחים על משתמשים בריטלין, קונצרטה ותרופות נוספות ל-ADHD שסבלו מהתופעות הללו, שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לפין.

התופעה ממנה מזהיר ה-FDA נקראת פריאפיזם. מדובר בזיקפה קבועה שאינה חולפת למעלה מארבע שעות ומלווה בכאבים עזים. הזיקפה אינה קשורה לריגוש מיני, למחשבות או פעולות בתחום הסקס.

בזיקפה רגילה מתרחש תחילה שחרור של שריר בפין, המאפשר לדם עורקי לחדור לתוך האיבר באופן מוגבר, כך שהורידים בפין נלחצים ונסגרים, והדם שחדר נכלא בתוך הרקמה הספוגית בפין. לאחר האורגזמה והפליטה נפתחים הוורידים, ועורקי הדם שמובילים לפין נסגרים. אז יוצא כל הדם שנאגר בפין, והוא חוזר לגודלו המקורי.

לעומת זאת בפריאפיזם הורידים אינם נפתחים לאחר הפליטה, והעורקים ממשיכים להזרים דם לפין ואינם נסגרים. התוצאה היא זיקפה ממושכת, הגורמת לכאבים עזים. ללא טיפול מיידי עלול הפריאפיזם לגרום לנזק בלתי הפיך לאיבר המין הגברי.

ל-FDA הגיעו בין השנים 1997 ל-2012 סך של 15 דיווחים על מטופלים שחוו זיקפה ממושכת ומכאיבה. גילם הממוצע של המטופלים עמד על 12.5 שנים, והוא נע בין מטופלים בני שמונה עד 33.

חלק מהמטופלים דיווחו על זיקפה כאשר מינון התרופות הוגדל, ואילו כאשר הפסיקו ליטול את התרופות להפרעות הקשב והריכוז נעלמה התופעה. שניים מהמטופלים נזקקו לניתוח באיבר המין כדי להפחית את הזיקפה.

ב-FDA מבהירים כי אף שמדובר בתופעת לוואי נדירה, היא עלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך לפין ולצורך בניתוח, וכי על הרופאים לעקוב גם אחר תסמין זה בקרב המטופלים הנוטלים את התרופות להפרעות קשב וריכוז.

ריטלין: נחקרת מעל 20 שנה

אין כמעט תרופה שנחקרה יותר מהריטלין בעשורים האחרונים. מאות מחקרים שבוצעו בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין אינו גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. התרופה מסולקת במהירות מהגוף כך שאינה מצטברת ולכן הסיכונים לטווח ארוך נמוכים מאוד. למעשה נתגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי הפחיתו את הסיכון להתמכר לאלכוהול ולסמים.

יעילות הריטלין ודומותיה (כמו קונצרטה) גדולה יותר כשהיא משולבת בטיפול פסיכותרפי. כיצד אם כן מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? מעריכים שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים.

החומר מתילפנידייט, ממנו מורכב הריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין, אם כי בעוצמה רבה יותר – עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.

ככל תרופה, גם הריטלין ודומותיה טומנות בחובן תופעות לוואי, אם כי נדירות, ובהן ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים ועצבות. עם הפרסום האחרון של ה-FDA, כוללות תופעות הלוואי גם את תופעת הפריאפיזם.

לא כל רופא רשאי לרשום תרופה להפרעות קשב. הריטלין, הקונצרטה ותרופות אחרות להפרעות קשב נרשמות על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות.

קישורים:

ריטלין קונצרטה סיכונים תופעות לואי – אילן סלומון – שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:

ה-FDA חוקר מוות בעקבות שימוש בסם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי "זיפרקסה"

הכתבה ה-FDA חוקר מוות בעקבות שימוש ב"זיפרקסה" , ד"ר איתי גל , ynet , יוני 2013

ה-FDA פתח בחקירה בעקבות מותם של שני חולים, ימים ספורים לאחר שקיבלו את התרופה הפסיכיאטרית, אנטי פסיכוטית, "זייפרקסה" לטיפול בסכיזופרניה ובמאניה דפרסיה, שבה נעשה שימוש גם בארץ. בעבר נרשמו אזהרות שימוש לתרופה בשל חשדות דומים

האם התרופה הפסיכיאטרית "זייפרקסה" גרמה למותם של שני חולים? ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני) פתח בחקירה בעקבות מותם של שניים, ימים ספורים לאחר שקיבלו טיפול בתרופה הפופולרית לטיפול בסכיזופרניה, בדיכאון כרוני ובמאניה-דפרסיה.

חקירת ה-FDA החלה לאחר דיווחים על מותם של שני מטופלים, שלושה-ארבעה ימים לאחר שקיבלו זריקה של התרופה זייפרקסה במינון ארוך טווח. ב-FDA עדיין לא יודעים האם התרופה היא זו שגרמה ישירות למקרי המוות.

שני המטופלים קיבלו את הזריקה לתוך השריר במינונים הנכונים, אולם בדיקות שנערכו לאחר מותם הראו ריכוזים גבוהים מאוד שלה. ריכוזים כה גבוהים עלולים לגרום להזיות, דום לב, הפרעות בקצב לב, אובדן הכרה ותרדמת.

במשרד הבריאות הישראלי טרם נתקבלה הודעה על חקירה מקבילה.

זייפרקסה (אולאנזאפין) היא תרופה נוגדת הזיות, המשמשת לטיפול בסכיזופרניה ובהתקפי מאניה (היפראקטיביות והתרוממות רוח) של מחלה דו קוטבית (ביפולרית). מדובר בדור תרופות חדש יחסית, בעל מיעוט יחסי של תופעות לוואי, בניגוד לתרופות ישנות יותר.

התרופה שייכת לקבוצת תרופות המכונה לא-טיפוסיות (אטיפיות). המנגנון המדוייק של פעולתה אינו ברור לחלוטין, אולם על פי ההערכות היא חוסמת כימיקלים מוחיים כמו דופאמין וסרוטונין. התרופה אינה מרפאת את המחלות, אך מסייעת להפחית את התסמינים ובעיקר את מרכיב ההזיות.

בעבר פורסמו מספר אזהרות שימוש לתרופה זייפרקסה, עקב חשד לקשר עם מקרי תמותה של מטופלים. בנוסף נרשמו תופעות לוואי רבות לתרופה, ועיקרן נמנום, יובש בפה, עליה במשקל, תיאבון מוגבר, סחרחורת, חולשה, נדודי שינה, עצירות, צרבת, צמא, שינויים באישיות, אי יציבות, כאבי גב ומיפרקים.

קישורים: