אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; משרד הרווחה: צודק, אין תקציב

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; מש' הרווחה: צודק, אין תקציב , ד"ר איתי גל , מאי 2015 , ynet

שי ראשוני משלם מדי חודש 10 אלף שקלים לשני מטפלים. רק לאחרונה גילה שהוא זכאי לגמלה סיעודית של 1,700 שקלים בחודש. אחרי חודשים של מכתבים ופניות למשרד הרווחה, קיבל לבסוף מכתב תשובה מרתיח מהמשרד: "אתה אכן זכאי לגמלה, אבל אין לנו תקציב"

התשובה המבזה ששלח משרד הרווחה למשותק סופני: שי ראשוני לוקה במחלת ALS. הוא משותק מכף רגל ועד ראש, ומסתייע בשני מטפלים בזכותם הוא מצליח לשרוד. אחרי שגילה במקרה כי הוא זכאי לגמלה סיעודית, פנה במשך חודשים למשרד הרווחה, שהואיל רק השבוע להשיב לו במכתב מרתיח במיוחד.

ההתמודדות של שי

ראשוני, תושב רמת השרון, אובחן כלוקה במחלת ALS בשנת 2011, והוא משותק בכל גופו ומתקשר באמצעות המחשב. מאז איבחונו הוא החל לפעול במרץ למען החולים. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת "פרס לחיים" למען החולים, ופועל לקידום חקר המחלה ומציאת טיפול.

בחייו האישיים, הוא אל"מ במילואים, בעל תואר שני במינהל עסקים, וגם היה מהראשונים בישראל שהוציא רשיון טייס פרטי. טרם המחלה עסק בספורט, ואף זכה במקום השלישי בתחרות הטריאטלון "איש הברזל".

גילה במקרה שזכאי לגמלה סיעודית

לפני מספר חודשים, גילה ראשוני כי הוא זכאי לגמלה סיעודית ממשרד הרווחה בת כ-10% מכלל ההוצאות עבור מטפלים סיעודיים. "עליתי על זה ממש במקרה" הוא מספר ל-ynet, "מובן שברווחה לא טרחו ליידע אותי או את החולים האחרים".

שי החל לשלוח מכתבים למשרד, ורק השבוע, בתום מספר חודשי המתנה ותכתובות, הואיל אגף השיקום במשרד הרווחה להשיב לו: "הריני להודיעך כי בקשתך לגמלת טיפול אישי סיעודי למונשמים נבדקה על ידנו. עפ"י הבדיקה נמצאת זכאי לקבלת הגמלה. עם זאת, בשל היעדר תקציב בסעיף, הנך מצוי ברשימת ממתינים לגמלה".

המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה

"יש אנשים שזקוקים לזה יותר ממני"

"מילא שגיליתי רק במקרה שאני זכאי לגימלה חודשית של 1,000 שקלים", אומר שי. "זה לא הרבה. אבל לאנשים חלשים זה המון. מילא עליי, אבל הלב נקרע לי על אלה שהם במצב כלכלי קשה משלי. להחזיק טיפול צמוד 24 שעות ביממה, זה עסק יקר מאוד, שהוא תוספת לכל ההוצאות היקרות של המחיה".

"לא התכוונתי להתבכיין, אני בעצמי לא סובל את גישת ה"מגיע לי". אני תמיד מעדיף לעשות מאשר לבכות. אבל כאן מדובר באבסורד. מונשם חייב השגחה של 24 שעות. מה נעשה בלי המטפלים? אני אוהב את המדינה שלי, על אף מגרעותיה, ואמשיך לאהוב אותה לעד. אבל קורע אותי לחשוב על אחרים במצבי, שלא יודעים להסתדר, כשכזו תשובה מגיעה מהמשרד שאמור לדאוג לנו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות הביטוח הלאומי ועליו לדאוג לנושא התקציבי".

סייע בהכנת הכתבה: עומרי אפרים

לוּפ ביורוקרטי || בתוך ועדות הערר של ביטוח לאומי

לוּפ ביורוקרטי || בתוך ועדות הערר של ביטוח לאומי, טל לאור , הארץ , ינואר 2014

נאמר שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי דחתה את תביעתכם. נאמר שהחלטתם לערער. עד כמה תופתעו לגלות בערעור שלכם ידונו 
רופאים שמקבלים את המשכורת שלהם מהביטוח הלאומי?

הדרך לקבלת זכאות לגמלה סיעודית במוסד לביטוח הלאומי אינה פשוטה וטומנת בחובה תלאות ביורוקרטיות רבות. אחת מאבני הדרך המרכזיות במסלול הזכאות היא הוועדות הרפואיות של המוסד, שתפקידן לבחון את מצבם הרפואי והסיעודי של התובעים. אם הוועדה אינה מקבלת את תביעת הפונה, קיימת אפשרות לפנות לוועדת עררים לעניינים רפואיים, מעין ערכאת סמכות עליונה, שיכולה לשנות את ההחלטה, להותירה על כנה או להחזיר את התלונה בחזרה אל הוועדה הספציפית. אבל ועדת הערר אינה גוף חיצוני, ניטרלי ונטול פניות הבא לשרת את טובת הציבור כפי שאולי דמיינתם.

ועדות הערר לעניינים רפואיים פועלות מתוקף חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה — 1995, ותקנות הביטוח הלאומי, והן דנות במאות מקרים מדי שנה. שלושת חברי הוועדה, רופאים במקצועם, נבחרים על ידי המוסד לביטוח לאומי עצמו, והוועדות ממוקמות בתוך מבני המוסד לביטוח לאומי. גם את המשכורת של הרופאים היושבים בוועדת הערר משלם הביטוח הלאומי.

"יש פה מצב הזוי שוועדת ערעורים, שאמורה להיות גוף שיפוטי, נקי ושקול, היא בעצם חלק מהארגון עצמו וכפופה אליו ואל האינטרסים שלו", אומרת מרים דהן, אשר הופנתה בחודש שעבר לוועדת ערר לעניינים רפואיים בביטוח הלאומי בעקבות תביעה שהגישה ונדחתה חלקית. "כל הזמן מדברים על האינטרסים הכפולים של הוועדות הרפואיות הרגילות והרופאים שיושבים בהן, בעוד העניין השערורייתי ביותר זה ועדות הערר עצמן".

"ועדות הערר לעניינים רפואיים אמורות להיות גוף נפרד שיושב כערכאת ערעור על החלטות המוסד, אולם בפועל הן יושבות פיזית בתוך המוסד וגם מקבלות הוראות ממנו", אומרת עו"ד רוני רוטלר, מהקליניקה לזכויות לאנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, המייצגת מקרים רבים מול ועדות הערר של המוסד לביטוח לאומי.

יש לציין כי על החלטת ועדות הערר ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה, אך מטעמי ביורוקרטיה ועייפות החומר והנפש מרבית הקובלנות אינן שורדות את הדרך עד לחוליה האחרונה בשרשרת הערעור המסועפת. מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הרופאים בוועדות הרפואיות הנם מומחים בתחומם ועצמאים  בהחלטותיהם. ההתייחסות לנבדקים הנה אובייקטיבית ומקצועית ואחוזי הנכות נקבעים בהתאם. עם זאת, בביטוח הלאומי סבורים שיש מקום להוציא את הוועדות לעררים מחוץ לכותלי הביטוח הלאומי ושיהיו תחת גוף אחר ואכן מהלך כזה החל לפני כמה חודשים"