פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניהבגלל הבימבה: הילדים נלקחו למוסד סגור  , גיל רונן , 21.09.2016 , ערוץ 7

האמא החילונית מאיימת להתאבד ואינה יכולה לגדל את הילדים, בני 5 ו-7. אביהם החרדי רוצה לגדלם, אך למדינת ישראל יש תוכניות אחרות.
גיל רונן , י"ח באלול תשע"ו 21/09/16 , ערוץ 7

שני ילדים, בני חמש ושבע, מתגוררים מזה חודש וחצי במוסד סגור של משרד הרווחה, לאחר שנלקחו מידי אמם. זאת, למרות שאביהם, הגרוש מהאמא, משתוקק לגדלם.

האמא – דתיה שחזרה בשאלה – סובלת מבעיות נפשיות, ובאחרונה איימה בהתאבדות ואמרה שאינה מעוניינת לגדל את הילד הגדול. עקב כך הוצאו הילדים מידיה בצו חירום.

האב – חרדי בן 35 שעובד לפרנסתו כטבח – מעוניין מאוד לגדל את ילדיו, ואחותו אף התנדבה לסייע לו בכך, אבל העובדות הסוציאליות טענו שיש לו, לדעתן, "חוסר במיומנויות הוריות" ו"בעיה בוויסות החושי".

הן ביססו את הטענה על מספר עניינים קטנוניים, שבמרכזם עדות של עובדת סוציאלית, לפיה, כאשר שיחק עם ילדיו הפעוטים, שם את שניהם על אותה בימבה בו-זמנית.

בראיון לערוץ 7 סיפר עו"ד יניב מויאל, המייצג את האב, כי האמא סובלת מבעיות נפשיות קשות שאין לגביהן מחלוקת, ומוגדרת כעת כמי שסובלת מהפרעה דו-קוטבית. ההורים נפרדו עוד כשהיתה בהריון עם הבן הצעיר, ומאז – לאורך תקופה של כארבע שנים – נאלץ האב להיפגש עם ילדיו ב"מרכז קשר" של משרד הרווחה אחת לשבוע, תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית.

למרות העובדה שנותק מילדיו ללא סיבה ממשית ואולץ לפגוש אותם רק במרכז הקשר, האב התמיד במפגשים לאורך ארבע שנים. מעולם לא היתה נגדו כל תלונה לגבי אלימות או הזנחה של ילדיו, ולדברי עורך דינו, כפיית המפגשים במרכז הקשר נעשתה אך ורק משום שמדובר במקרה של "קונפליקט בגירושין".

מעדיפות מוסד על פני אבא

את הילד הקטן הכיר האב רק במסגרת המפגשים במרכז הקשר, ואף בלידתו לא הורשה להיות נוכח.

לדברי פקידות הסעד (העובדות הסוציאליות המופקדות על מקרי גירושין), צוות מרכז הקשר דיווח כי חוץ מ"תקרית הבימבה", צפו גם באירוע בו השאיר את התינוק על השיש כשהכין לעצמו קפה. האב מכחיש את הטענה מכל וכל, וטען שהוא אפילו לא שותה קפה.

בנוסף, "סומכת" של משרד הרווחה שהשגיחה עליו כששיחק עם ילדיו בגינת משחקים טענה כי התקשה בשלב מסויים להשתלט על שניהם, ואחד מהם ברח ממנו לכיוון המגלשה. אין כל תיעוד של המקרים.

לדברי מויאל, מדיניות העובדות הסוציאליות היא להעדיף תמיד את האמא על פני האבא, ואילו כאשר האמא אינה כשירה לגדל את ילדיה – להעביר אותם לידיה של משפחת אומנה או לפנימיה. ככלל, לדבריו, העו"סיות כמעט אף פעם לא יעבירו את הילדים לידי אביהם.

מויאל הסביר שהעובדות הסוציאליות מעדיפות לקבל את הילדים במוסד, משום שהמוסד יקבל כ-17,000 ש"ח מדי חודש עבור כל ילד. בנוסף, הבהיר, מדובר במדיניות אנטי-גברית ארוכת שנים של שירותי הרווחה. לדבריו, השופטת בתיק הורתה לעו"סיות לבדוק את האפשרות להעניק לאב משמורת על ילדיו אולם העו"סיות נקטו סחבת ומנעו יישום אפשרות זו.

תגובות

משרד הרווחה הפנה אותנו לרשות המקומית. עיריית נתניה מסרה כי ללא כתב ויתור סודיות אינה יכולה להגיב.

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור
בעייה בוויסות החושי – צילום: עו"ד יניב מויאל

מכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה

יולי 2014 – ד"ר מרדכי שרי פסיכולוג ובעלים של מכון שלם בע"מ, כתב חוות דעת סתורה ומבולבלת, המגוללת על האימא את האחריות לכך שהאבא נוהג באלימות כלפי בנם.
סיבת הגירושים של ההורים היתה אלימות האב כלפי האם ובנה. נגד האב הוצאו מספר צווי הגנה. להורים משמורת משותפת על בנם. לאחרונה התרבו מקרי האלימות של האב כלפי הקטין, כשהאב מותיר על גופו של בנו סימני חבלות. הילד מסר בבית הספר למחנכת שלו:
"את לא יודעת מה אני עובר… באיזה גיהינום אני חי…".
כיצד מסביר ד"ר מרדכי שרי את אלימותו של האב כלפי הקטין?
"לעניין הטענה לגבי אלימות האב כלפי xxx. אנו מתרשמים כי תגובתו של האב לxxx באירוע שתואר הייתה חלק מאותו חוסר אונים בו מגיב האב להתנהגותו של xxx."

מכון שלם בע"מ – הצדקת אלימות אבא כלפי בנו ההמתקשה להתעורר בבוקר  בטענת "חוסר אונים" של האבא
כך! לקרוא ולא להאמין!
האמא פנתה לבית המשפט להוציא צו הגנה כלפי הבן, וכך נכתב בפרוטוקול בית המשפט:
[ביהמ"ש]: "לאחר תיאום עם יחידת הסיוע, יורד למפגש עם הקטין ביחידת הסיוע".
[מתוך פרוטוקול בית המשפט]: "האב כעס על בנו, היכה את הילד, דחף אותו בחוזקה והכניס אותו באלימות לאוטו כשהוא משאיר סימני שטף דם על הזרוע".
עדות האם [מתוך פרוטוקול בית המשפט]: "הילד כל חצי שעה מתקשרי אליי ופשוט אני לא יודעת איך להסביר את המצב שהילד נמצא בו, הוא מפחד ממנו ואומר שלא יילך אליו בכלל ואני תמיד ידעתי שהגרוש מאוד מאוד אלים, הוא תמיד היה אלים כלפיי. לא היתה הזדמנות שלא דחף אותי. לא היה סוף לאלימות מילולית מצדו. הילד תמיד אומר שהמשיב תמיד צורח או שלא מדבר עם הילד או שהוא רב איתו וקורא לו אידיוט. הילד התקשר ושאל אם הוא יכול להתרחץ בבית כשהוא חוזר ואמרתי שכמובן ולמה הוא לא יכול להתרחץ שם, הילד אמר …
[מתוך פרוטוקול בית המשפט]: "המשיב עכשיו במצב אלים ואיבד את השליטה. הוא היכה את הילד ובכוח הכניס אותו לאוטו".
החלטה
"האב מכה את הילד עד לסימנים, כאשר עיון מפורט בבקשה ובפרוטוקול מעלה כי הטענה היא כי האב תפס את הילד בידו בצורה חזקה.
הנני מורה לפקידת הסעד לחוק הנוער להגיש לבית המשפט דיווח תוך שבעה ימים מהיום, ובו דיווח ראשוני והתייחסות לטענות האלימות"…
מתוך פרוטוקול בית המשפט  יוני 2014 - הוסרו כל סימני זיהוי המשפחה

מתוך פרוטוקול בית המשפט יוני 2014 – הוסרו כל סימני זיהוי המשפחה. ל.ש.ט.
מכון שלם בע"מ, לא טרח לבקש ממשטרת ישראל את תיק החקירה הפתוח בגין אלימות האב כלפי בנו, וכך, במקום להורות על ביצוע בדיקה מעמיקה: מדוע האב מכה את בנו, ולהסיק את המסקנות המתבקשות כנגד האב – פטר ד"ר מרדכי שרי את האב מהתנהגותו האלימה בטענה הזויה והבלתי מתקבלת על הדעת: האבא "חסר אונים" ולא מצליח להתמודד עם הבן שלו.
בחוות דעת מופרכת זו נעשה ניסיון אכזרי ומקומם לגולל את האחריות לנזקו של הבן מאלימות אביו… על האם.
יאמר כאן: הקטין המוחזק במשמורת משותפת של ההורים, מוסת על ידי האב במשך תקופה ארוכה. הקטין נשלט על ידי האב פועל על פי הוראותיו של האב. האב במשך תקופה ארוכה כל פעם כשהוא נפגש עם האם , הוא קורא קריאות גנאי לעברה של האם. האמא התריעה על כך עשרות פעמים גם בפני בית המשפט. דיווחים נמסרו גם לפקידות הסעד, אך הן בחרו להימנע מביצוע חובתן על פי דין ולסכל המשך ההסתה והפגיעה בקטין ובאמא.
על פי חוות דעת מכון שלם בע"מ, ניכר כי הם מודעים לניכור ההורי שעובר הבן מאביו, וכך נרשם בחוות הדעת:
"ניתן היה לזהות את הצדדים הבעייתיים בהתנהלותו של האב אשר עלולים לדחוף את הילד לכיוון הניכור, כאשר נראה כי כלל אינו מודע לכך."

מתוך חוות הדעת של מכון שלם על האב: "ניתן היה לזהות את הצדדים הבעייתיים בהתנהלותו של האב אשר עלולים לדחוף את הילד לכיוון הניכר, כאשר נראה כי כלל אינו מודע לכך".
עוד עולה מחוות הדעת של מכון שלם בע"מ, כי במפגש נוסף אליו הוזמן האב טרם גיבוש חוות הדעת הסופית, המשיך האב באותה גישה שלילית ועוינת נגד האם, כשהוא מאשים אותה במקור כל "בעיותיו", וכך נרשם על ידי ד"ר מרדכי שרי:
"במפגש זה חוזר האב באופן כמעט מדוייק על התכנים והטענות אותם העלה בראיון הקודם. את הישגיו של xxx מייחס לעצמו ואת כשלונותיו מייחס לאם".

חוות דעת מכון שלם בע"מ – השמצות של האבא את האמא חוזרות על עצמן
האב פועל וחותר במשך חודשים רבים מאוד נגד האם, ועושה דין לעצמו. כל בקשה של האם וניסיון תקשורת עם האב – נדחים על ידו, כולל מעבר בית הספר של הקטין מעיר מרוחקת לעירם בה הם מתגוררים – נדחו.
למרבה הצער, צוות בית הספר נוקם באם, דרך בנה, עקב תלונת האם על מחדלי בית הספר בשל אי דיווח לפקידת הסעד ולמשטרה על חבלות בגופו של הקטין שהגיע לכיתה עם שטפי דם על זרועותיו.
במשך תקופה ארוכה מתריעה האמא על אלימות כלפי בנה מצד האב ומתריעה על הסתה וניכור הורי שגורם האב לבנה, כולל בתקופה האחרונה. ואולם, פקידת הסעד לא ביצעה את עבודתה, ולא דיווחה לבית המשפט על התנהלות האבא, ואף לא דיווחה לבית המשפט כי האב עושה דין לעצמו ומביא את הילד באיחור לבית הספר, כל פעם כשהילד במשמורת האב.
ד"ר מרדכי שרי המליץ בדף האחרון של חוות דעתו להעביר את משמורת הקטין לאב, תוך ציון המלצה: "מומלץ בחום על טיפול פסיכולוגי לאב".
ד"ר שרי פעל באופן זדוני ופוגעני נגד האמא ובנה, שכן כל הנסיבות מורות, כי משמורת הקטין צריכה להיות נתונה בידי האמא הטובה והכשירה ללא רבב, שלא נזקקת לשום טיפול, להבדיל מהאב ויכולת ההכלה שלה את בנה מעולה והילד קשור אליה בעבותות.
ניכר, כי המלצות חוות הדעת גובשו מראש, וד"ר מרדכי שרי, פעל באופן זדוני נגד האמא ובנה משיקולים זרים.
למרבה הצער, ד"ר מרדכי שרי שכח כנראה את חובתו: לפעול לטובת הקטין, לכתוב חוות דעת חפה מאינטרסים זרים ובהתאם לתקנות ועדת האתיקה של הפסיכולוגים.
בחקירת ד"ר מרדכי שרי, שהתנהלה לא מכבר בבית המשפט לענייני משפחה, דחה השופט את המלצותיו של ד"ר מרדכי שרי, והותיר את משמורת הקטין ללא שינוי, בתקווה כי האב יהיה מחוייב לטובת בנו.
להלן עמוד אחרון של חוות הדעת – מכון שלם:

מכון שלם בע"מ – חוות דעת מנותקת מהמציאות הגורמת לנזקים לאמא ובנה

איריס ארבל אסל – בין פרזיטיות ללקקנות בלתי נלאת לרשויות הרווחה

מאי 2014 – איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה ר"ג מודה: בית המשפט הוא חותמת גומי של רשויות הרווחה המקבלים את תסקיר פקידת הסעד כפסק דין סופי – תמ"ש 56724-11-13

טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה
טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה

איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה רמת גן – מונחי פולחן ועבודת אלילים כפסק דין תמ"ש 56724-11-13, תמ"ש 45858-06-11, תמ"ש 48388-05-11, תמ"ש 1127-08-13

לקריאת פסק הדין הקליקו על הקישור:
פסק דין תמש 56724-11-13 שופטת איריס ארבל אסל – אם מנעה מאב לראות את בתו ותפצה אותו כספית – קובץ PDF
 

טרם תועלה הביקורת על השופטת איריס ארבל אסל, שלוקחת תסקיר פקידת סעד ומיישמת אותו לפסק דין, ראוי לציין כי תוצאות פסק הדין נכונות, ברם ההליך השיפוטי – שגוי מעיקרו, שכן טובת הילד מחייבת משמורת שוויונית לשני ההורים, ואם הורה מנכר את הילד המשותף לצד השני, ראוי להעביר את המשמורת להורה המיטיב והידידותי, על מנת למנוע פגיעה בנפשו של הקטין. בפסק דין זה, השופטת  במשך שנתיים התעללה באב, לא איפשרה לו את אבהותו, ורק כעת, כשפקידות הסעד המליצו על הסדרי ראיה שגם הם לא שוויוניים, השופטת פסקה כפי שהמליצה הפק"ס, כשהיא מאדירה את עבודתן של העובדות השטניות המתיימרות לבצע מלאכת קודש, בעוד שהינן מבצעות מלאכת רמיה ושקר.
אם העובדת הסוציאלית מבצעת לטעמה של איריס ארבל מלאכת קודש, מדוע אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד, עובדת ציבור ומדוע היא אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד המחוזית ניבה מילנר, הידועה לשימצה בהתעללותה בהורים וילדיהם, פקידת סעד הנתבעת על ידי אב המנותק מבנו במשך 5 שנים בבימ"ש שלום תל אביב תיק ת.א. 34432-01-10.
נשאלת השאלה, אם האמא היא מסיתה ומנכרת, ולא מאפשרת לאב לגדל את בתו בצורה שוויונית, מדוע לא להעביר לאב הידידותי את המשמורת על הבת, וכך השליטה תהיה בידיו והוא יוכל לוודא שהילדה מתפתחת באופן תקין?
לפנינו אב הנאבק במשך שנתיים רצופות כדי לגדל את בתו בצורה תקינה, ולהעניק לבת אהבת אב, ואולם שלא בטובתו, הוא נתקל בהתנגדות והתנהלות בלתי חוקית ובלתי סבירה מצד פקידות הסעד שאילצו אותו לראות את בתו במרכז קשר של משרד הרווחה, תחת פיקוח של עובדת סוציאלית ושל אמא שלו. השופטת ארבל נמנעה מביצוע חובתה במשך שנתיים לקבוע הסדרי ראיה תקינים, ואף התיק נדון אצל שופטים מתחלפים, שהטילו סנקציות כספיות נגד האם (הסנקציות לא הועילו שכן האם המשיכה להפר את הסדרי הראיה). במקום להפנים חטאו כלפי האב וכלפי בתו מחמת זאת שלא אכפו צווים שיפוטיים, ובמקום למצוא לכך מענה ראוי – העברת המשמורת לאלתר לידי האב השופטת ארבל "דילגה" על מכשול זה וקבעה כי האם תשלם קנס 19,000 ש"ח על הפרת הסדרי הראיה.
חמור ביותר שהשופטת מאפשרת לאם כאילו אין דין ואין דיין וכאילו חטאיה "ימורקו" על ידי היטל כספי, במקום להעביר את המשמורת לידי האב.
איריס ארבל אסל קבעה כי בית המשפט משמש חותמת גומי, ומקבל את עמדת פקידת הסעד כתורה מסיני, וכך נכתב בעמ' 8-9 לפסק הדין:
" 41. בקשה נוספת שבאמתחת האם עניינה בהחלפת פקידת הסעד, בשל התעלמות גורפת, כלשונה, מטובת הקטינה. עוד טוענת האם כי בהתנהלותה המקצועית של פקידת הסעד נפל פגם חמור, וזאת כחלק ממגמת ההתעלמות המאפיינת את עבודתה.
אינני נעתרת לבקשה זו מטעמים שאפרט להלן. בתי משפט לענייני משפחה נוהגים להסתייע בפקידי סעד ובחוות דעתם בגדרם של סכסוכים בענייני משמורת.
הואיל ובידי רשויות הרווחה הכלים המקצועיים להיכנס בעובי הקורה בהכרת הנפשות הפועלות, בהבנת מקור הסכסוך ובחשיבות טובת הקטין, בית המשפט נוטה להסתמך על חוות הדעת ו/או התסקירים המוגשים על ידי פקידי הסעד לסדרי דין ולאמצם על פי רוב בבואו להכריע בסוגיית המשמורת.
44. הנחת היסוד של בית המשפט הינה כי פקידת הסעד, בהיותה עובדת ציבור, פועלת ביושרה, ללא משוא פנים ועל מסד התרשמותה ומיומנותה המקצועית, בצירוף הניסיון שרכשה במהלך עבודתה. "
49. יהא זה בבחינת חטא אם אחתום את הדיון על פעילותן של פקידות הסעד בענייני משמורת בלא שאתייחס באספקלריה רחבה לקשיים עמם מתמודדים בשנים האחרונות שירותי הרווחה ובכללם העובדים הסוציאליים. אלה האחרונים נאלצים לבצע מלאכתם בתנאים הרחוקים מלהיות אידאליים, כאשר ערך השליחות מהווה נר לרגליהם. פעילותם זו של העו"סים ראויה היא להכרת תודה ולברכה, על אף שלא ניתן לזהות שלמות בתפקודם מכורח נסיבות אובייקטיביות של עומס בלתי רגיל ולחץ מתמיד בעבודתם."

קישורים:

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

פקידת סעד ניבה מילנר – שקרים ודמגוגיה בסכסוכי גירושים

פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר - התנהלות פרזיטית פסיכופטית נגד הורים וילדיםספטמבר 2013 – במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בוועדה שהוקמה ב- 2006 לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא סימונה שטיימנץ.
בדו"ח מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.
מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק.
לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות קודמות אולם לא יושמו עד ימינו.
 פקידת הסעד ניבה מילנר באופן מניפולטיבי ודמגוגי מנסה לשווא להציג כביכול כי פקידי הסעד עושים עבודתם בעוד פקידים אלו בהתערבותם בכפייה מעצימים מחלוקות במשפחה ופוגעים בילדים, קשישים, חוסים והורים.

קישורים:

האמא מרים זקס סופר חושפת ניתוק וכליאת ילדיה בידי העובדות הסוציאליות ממשרד הרווחה

6.6.2013 – עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן בדימונה. האמא מרים זקס סופר חושפת הדורסנות האטימות והאכזריות של העובדות הסוציאליות נגד ילדיה. עד הגיע בנה הקטן לגיל 5 נחשבה מרים לאמא טובה ואולם עקב גירושים החל משרד הרווחה להתעלל בילדיה ולנתק אותם מאימם. הבן הגדול בן 16 שרצה לגור עימה נכלא בפנימיה.

פשעי לשכת הרווחה מודיעין עילית – חטפו חמשה ילדים מאימם ופיזרו אותם במסגרות בארץ שם עברו התעללות

הכתבה הרבנים מוציאים ילדים מבית אמם , אריק וייס ורוני בר-קול , דצמבר 2012

כל שבוע נוסעת ל' ברחבי הארץ לראות את חמש בנותיה שהוצאו מחזקתה כי "חיללה שבת" כשהתקשרה להתלונן על בעלה המכה. נ' איבדה את ילדיה כי "חשפה אותם ל'אח הגדול' ולמחשב". תחקיר מיוחד חושף את שלטון האימים של הרבנים בחברה החרדית: "כל מי שמעז לצאת נגד המערכת מקבל איום מפורש". משרד הרווחה: "הגורם המכריע הוא צורכי הילדים"

לפני שנה וחצי לקחו לה את חמש הבנות. הגדולה בת 10, הקטנה בקושי בת 4. פיזרו אותן ברחבי הארץ ואמרו שזה לטובתן. "בשנה האחרונה הן עברו ארבעה בתים, בחלקם עברו התעללות", מספרת נ' תושבת מודיעין עילית. פעם בשבוע היא חוצה את השומרון באוטובוס, כאילו מישהו התאמץ כששלח אותן לגור בהתנחלות ליד שכם, באשדוד ובירושלים. "כל זה בשביל טובת הילד, הם אמרו. כל מי ששומע את הסיפור ההזוי לא מאמין שיש מדינה כזו בתוך המדינה".

קרוב לחודש שאנחנו מלווים אותה, מנסים להבין את המנגנון, האם יכול להיות שהילדות של האישה הזאת שטוענת שהיא אם למופת, נלקחו כי העזה לחרוג מהחוקים של החברה החרדית. "הבטחתי לה שאני מחזירה לה את הילדים, אבל לא ידעתי שהאנשים האלה הם.. חומייני", אומרת אמה של ל', מנהלת פעוטון, הציעה לקבל אחריות על הילדות ולשכן בביתה. אלא שברשויות הרווחה טענו כי לא ברורה הקרבה בין הילדות לסבתן וכי ביתה אינו גדול מספיק.

שיחה עם אמה של ל' חושפת גם הסיבה שבגינה התערבו רשויות הרווחה. "בגלל שהיא הזמינה משטרה בשבת זה חילול שבת, בגלל זה הם עושים לה את כל זה", היא מספרת. הטיעון מופיע בתסקירים רשמיים של שירותי הרווחה: "לפקידות הסעד נודע שהאם חיללה שבת לעיני הקטינות […] עובדה זו מכניסה מימד נוסף של בלבול וכאוס בחיי הקטינות".

בשירותי הרווחה טוענים שהילדים הוצאו מחזקתה בגלל כמה אירועים אלימים. היא טוענת שסטרה לבנותיה אולי פעמיים בחייה. כיום, שלוש מחמש בנותיה של ל' עברו התעללות פיזית בשנתיים שחלפו מאז לקחו אותן.מה שלא כתוב בתסקירי הרווחה הוא ש-ל' חיללה שבת משום שהתקשרה לדווח שבעלה היכה אותה וכלא אותה בממ"ד כל השבת.


ל'. "האנשים האלה הם כמו חומייני" צילום: חדשות 10

שבע שנות נישואים קשות שעברה התעללות. לקראת סופם אמונתה החלה להתערער. זו הייתה דרכה להילחם בו בחזרה: איפור קל, בגדים צבעוניים וצפייה בטלוויזיה. בכך גם הקימה נגדה מערכת שלמה. "לקחו לי את הדבר שאני הכי אוהבת בעולם ולא לקחו כדי שיהיה להן טוב. אם הייתי יודעת שאני באמת לא בסדר, הייתי אומרת: 'אוקיי, אני צריכה להשתקם, אני אשתקם ואקבל אותן בחזרה'", טוענת ל'. "אבל אני יודעת שלקחו אותן והם מאמללים אותן ומעבירים אותן מסכת ייסורים ואני לא יכולה לעזור להן. זה סוג של 'בואי נשבור לך את הרוח עד שתתרסקי' ואז יוכלו לומר שהאישה מרוסקת והיא לא ראויה לגדל אותן".

ואז היא חושפת: "בכל ועדות ההחלטה ישב שם רב. רב לא אמור להיות שם". "גורמי הרווחה החרדים, אלה נשים שממושמעות לגורמים רבניים. מבינים שאם יעזו לפתוח את הפה ולספר את העוולות הם ישלמו מחיר של נידוי וחרמות", מספר יוני מזרחי, התמודד בעבר על ראשות עיריית מודיעין עילית תוך ביקורת על מערכת הרווחה בעיר. "אחד הרבנים הוציא נגדי פשקוויל שגרר הפגנות אלימות. כשזה לא הבהיל אותי, הוא שלח בריונים להוציא אותי פיזית באמצע הלילה מהעיר. כל מי שמעז לצאת נגד המערכת, מקבל איום מפורש".

אבל ל' לא לבד. גם שירותי הרווחה בעיר מגוריה של נ' החליטו לקחת ממנה את ילדיה ולהעבירם לחזקתו הבלעדית של אביהם מסיבה אחת – הוא חרדי יותר. "אין ספק בכלל שלקחו לי את הילדים ואני לא מגדלת שאת שניהם רק בגלל שאני פחות דתייה מהאבא וכל אחד יודע את האמת. אני רוצה סיבה אמיתית למה אני לא יכולה לגדל את הילדים שלי. למה? בגלל שלפני ארבע שנים הלכתי עם הילדים שלי לים", היא טוענת.


התסקיר נגד ל'. "חיללה שבת נגד שתי קטינות" צילום: חדשות 10

הטענה גם נתמכת בניירת שירותי הרווחה, תחת הכותרת "חשיפת ילדים לתכנים מסוכנים", שם נכתב שפקידת הרווחה גילתה שהילדים צפו "ב'מחשב עם שלט' תוכנית 'האח הגדול'". עוד נכתב: "מהקונפליקט הרגשי אליו היא עצמה מכניסה את הילדים כאשר היא חושפת אותם לתכנים שאינם מקובלים, כגון מחשב וסרטים".

"תזכירים שדיברו על כך שהאימא היא אמא מסורה, אמא טובה, אמא שמקדישה זמן לילדים, בתזכיר אחד זה התהפך אחרי שנודע בצורה כזאת או אחרת לשירותי הרווחה שהם רואים האח הגדול או שהאמא הולכת לים", מספר עו"ד רונן רבי המייצג את נ'. "בניד עפעף הוחלט שהאמא לא מספיק טובה ויש להעביר את המשמורת לאב כי הוא יותר חרדי".

"בעצם ועדת הרבנים קובעת איפה הילד", מסכם עו"ד משה אוסדיטשר. "לא כל העובדים הסוציאלים או הבחינות שהילדים עברו והוכחו שהורה כזה יותר טוב או אחר. עכשיו, אני לא אומר שלא צריך לבדוק את הפקטור הדתי, אבל מי שצריך לבדוק הם הגורמים המקצועיים ולא שום גורם אחר חיצוני שיש לו אינטרס כזה או אחר".

ממועצת מודיעין עילית נמסר: "מתוך הרגישות התרבותית ושאיפה לחיבור עם הקהילה החרדית, אנו נעזרים ברבנים מתוך הקהילה. נוכחות רב יועץ בוועדות לתכנון טיפול הינה רשות ונועדה להגביר את האמון של הפונים ברשויות הרווחה ולשמש כגורם מתווך ומגשר".

ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד פועל להתאים את עבודתו לערכי הקהילות בהן הוא פועל ולכן עובדים בקרב אוכלוסיות חרדיות יהיו, פעמים רבות, מקרב האוכלוסייה. ברשויות חרדיות מתקיים שיח עם מנהיגי קהילות וביניהם רבנים. ואולם, הקריטריון המוביל את גורמי המקצוע הוא צרכי הקטינים וטובתם".

קישורים:

לשכת הרווחה קרית ים – זלזלו באם חד הורית חסרת בית והשליכו אותה לרחוב

ראש העירייה שמואל סיסו. האם יפגש עם מחוסרת הדיור? צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקיהכתבה אם חד הורית גרה ברחוב ומתחננת: עזרו לי למצוא בית , אורית פרץ אורי , nrg , מאי 2011
אם חד הורית נודדת זה זמן רב בין הספסלים ברחובות קרית ים בלי מקום לישון בו. היא סובלת מדלקת פרקים קשה ומגידול בבלוטות, ולא מסוגלת לחיות יותר ברחובות. ובינתיים מחלקת הרווחה העירונית הוציאה נגדה צו הרחקה ממשרדיה, לאחר שהתפרצה בפגישה עם עובדת הרווחה. שכחו אותה ברחוב

שעת בוקר מוקדמת, מירי (שם בדוי) יוצאת את דלת הבית עם בנה הקטן לכיוון הגן. היא תיסע איתו בשני אוטובוסים לקרית חיים ותחזור בשני אוטובוסים לקרית ים. שם היא תבלה את יומה בין משרדי הרווחה, לקופת חולים, לספסלים במרכז ניצן המוכרים לה כל כך.

"יש לי בלילה מיטה אבל כל היום אני מסתובבת ברחובות". המיטה של מירי היא כרגע בבית של חברה, שבינתיים מוכנה לשכן אותה אצלה. הכל בחיים של מירי הוא "כרגע", הכל ארעי, אין לה בסיס יציב, אין לה קורת גג משל עצמה והכי גרוע מבחינתה הוא שכל ילדיה לא איתה.

מירי סובלת מגידול בבלוטות, דלקת פרקים קשה, שמונעות ממנה לעבוד, ונאלצת לנדוד עם בנה הקטן ברחובות, כשמחלקת הרווחה בקרית ים, לדבריה, לא עושה דבר כדי לסייע לה.

הרווחה מזלזלת בי

"זה שאני לא עם הילדים זה הכי קשה לי, זה לא הגיוני. הם לא מתעוררים איתי בבוקר ובפורים אני לא איפרתי אותם, ואני לא מכסה אותם בלילה. ילדים צריכים להיות עם אמא", אומרת השבוע מירי עם דמעות בעיניים.

השאלה הראשונה שעולה לראש כשנתקלים במקרה של מירי היא 'איך מגיעים למצב כזה?'. התשובה היא לא חד משמעית והיא נגזרת מסיפור חיים לא שיגרתי שהוביל למצב בלתי אפשרי והתמודדות לא פשוטה מול הבירוקרטיה של הרווחה.

"מבחינתי היחס אלי ברווחה, זה זלזול משווע. מספטמבר אני מטופלת ברווחה בקרית ים, והעזרה היחידה שהם נתנו לי זה גן לילד. הגן נמצא רחוק ואני לא יכולה להרים אותו, כבר נפלתי איתו פעמיים. וזה גם מצריך כסף לנסיעות, שאין לי".

אבל זה סוג של התקדמות
"אני מזמן כבר הייתי צריכה לקבל עזרה בשכר דירה ולהיות בפינה משלי, לולא הטיפול הלקוי של העובדת הסוציאלית. היא הייתה איתי פעם אחת ב'מתן חן', חברה שנותנת סיוע לשכר דירה מטעם משרד השיכון. היא התבקשה להגיש דו"ח סוציאלי, כי זה דחוף. לא הגיוני שאני אסתובב עם תיקים ועם ילד ברחובות".

למה את לא יוצאת לעבוד?
"אני לא יכולה לעבוד. אני סובלת מדלקות פרקים. את הדברים הכי קטנים אני לא מסוגלת לעשות, לשטוף כוס, לסרק את הילד, לפתוח ברז. מצאו לי גידול בבלוטות ואני לא יכולה לטפל בעצמי, אני לא יכולה להתקדם לשום מקום, כי אני לא יכולה להתאשפז כשיש לי ילד. הכסף לא מספיק לתרופות שלי. יש לי רצפטים לתרופות שאין לי אפשרות לקנות".

ואיפה זה נתקע ברווחה?
"בהתחלה רצו לעשות ביקור בית, אבל אין לי בית. הם לא מסתכלים עליי כדיירת רחוב, הם רוצים פיזית לראות אותך ברחוב. עכשיו לא כל אחד שמוכן לשכן אותך, מוכן שיעשו אצלו ביקור. ואני לא מוכנה לסכן את השהות שלי שם בשביל זה. על זה הכל מתעכב. רק כשהגעתי לחברה שלי שמשכנת אותי היום, הם קבעו ביקור בית ואז פרצה שביתת העובדים הסוציאליים".

הטעויות שלי בחיים

צרוף המקרים האומלל הזה הוא עוד חוליה בשרשרת של אירועים חסרי מזל או בחירות לא נכונות שהובילו את מירי למקום בו היא נמצאת היום. היא לא מהטיפוסים הקבועים שפוקדים את לשכת הרווחה. היא מדברת בצורה מושכלת, בוררת פרטים שלא להסב נזק לילדים, לא מתלהמת. בעיקר מותשת. כמו שהיא מסכמת בצער: "אין לזה צבע, אין לזה, דת אין לזה לאום, זה יכול לקרות לכל אחד. זאת מעידה, אחרי מעידה, אחרי מעידה".

איפה הייתה המעידה הראשונה?
"התחתנתי בגיל 19 בפעם הראשונה. שם בעצם התחיל הבלגאן שלי. ישר אחרי שהתחתנו נכנסתי להריון. לא גדלתי עם אבא, לא מכירה אותו, הוא חי בבלגיה, הייתי בת יחידה ואמא שלי הייתה כל העולם שלי בגלל זה החלום שלי היה למלא את הבית בילדים. ילד שני ושנתיים אח"כ השלישי. לא היה לי טוב בעצם מהתחלה. וזו הרי השטות הכי גדולה, להישאר בגלל הילדים, לא משנה מתי, זה יתפוצץ."

אז מתי זה התפוצץ?
"אמא שלי חלתה, סבלה מאותן דלקות פרקים שאני סובלת מהן עכשיו. בסוף היא נפטרה מסרטן. כשהיא נפטרה זה היה משבר גדול, שלא נראה לי שהתגברתי עליו עד היום, ואז אזרתי את האומץ להתגרש. היא תמיד פחדה שאני לא אסתדר לבד. כנראה בגלל זה, אחרי שהיא הלכה, לקחתי את הרגליים והלכתי. בגלל שהוא עשה בעיות ויתרתי על הבית".

למה ויתרת?
"תראי, כבר במהלך הפרידה הכרתי את בעלי השני, גם הוא גרוש. הילדים שלי התאהבו בו במבט ראשון, אני לא. אבל הייתה כימיה מדהימה בינו לבין הילדים שלי. עברנו לגור ביחד. הוא בנה לנו בית מדהים והוא בן אדם מדהים, טוב. היה לילדים שלי כל מה שהם רק רצו. נכנסתי להריון והתחתנו. אבל כשאת מתחתנת עם מישהו, את מתחתנת גם עם המשפחה שלו.

"היה שם לחץ מאחורה ובכל מקרה לא כל כך הסתדר בינינו. הוא עשה איתי הסכם ממון שאמר, שבמקרה גירושין הוא משכיר לי דירה לשנה בלבד. הסכם הזוי.כשהילד היה בן כמה חודשים היה בינינו בלגאן ואחרי משהו כמו חצי שנה החלטנו להתגרש".

ומנקודת האפס הזו לאן את ממשיכה?
"אחות של אמא שלי – שהייתה כמו אמא שנייה שלי – חיה בארצות הברית יותר מ-20 שנה. יום אחד היא מתקשרת ואומרת לי: 'די, את לבד, שבתות, חגים, מה דעתך להתקפל ולהגיע?'. זה היה בשבילי חלום. יש לה שם משפחה גדולה ועל זה תמיד חלמתי. היא אמרה שבית ההארחה שלהם צריך להתפנות, היא לא תיקח ממני כסף. היא תדאג שלילדים יהיה תמיד אוכל ולא יחסר להם כלום.

"כשבעלי השני מכר את הדירה הוא נתן לי את כל התכולה, שהייתה שווה המון. מכרתי הכל וככה רכשתי כרטיסי טיסה. בשביל שיהיה לי ממה להתחיל ביקשתי מבעלי השני שייתן לי מזונות מראש. הוא נתן לי סכום שכביכול שווה ל-5 שנים, לכן גם הוא לא משלם לי היום".

החלום ושברו

אז אתם מתחילים לחיות את החלום האמריקאי?
מירי צוחקת במרירות לשאלתי ומגוללת את מסע הקסם שלה באמריקה: "עוד ביום הראשון שהגעתי הדודה ביקשה ממני 1000 דולר בעבור הבית הארחה. זה נגד את כל מה שהובטח. בית הארחה היה אורווה, הייתי בהלם. הוצאתי כסף ונתתי.

"הם גם גנבו לי כסף ולא הייתי מסוגלת לדבר מהלם. לא האמנתי שיתייחסו אלינו ככה. לא יזמינו לארוחת שישי, לא לטייל עם הילדים. מה עשיתי? בישלתי שם אצל משפחות יהודיות אבל הכסף לא הספיק, העבודה הלכה וירדה והגעתי למצב שאין לי איך לכלכל את הילדים, אין לי כסף לטיטולים. אנחנו מריחים את ריחות הבישולים מהבית של הדודה והם לא מזיז להם. כשהם הבינו שהכסף נגמר, בעלה בא והעמיד לי אולטימאטום: הזכיר שאם אני לא יכולה להתפנות, יגיע שריף ויפנה אותי בכח".

לאן אתם מתפנים?
"זו שבישלתי אצלה הפנתה אותי לרב של הקהילה והוא מצא איזה יהודי טוב שהיה לו קומפלקס של דירות, ונתן לי דירה שם לארבעה חודשים. קשה למצוא עבודות, כי את לא חוקית ושוב מגיע התאריך שצריך לפנות. אז הרב שלח אותי לאיזו אישה ישראלית חד הורית. גרנו במכונית תקופה מסוימת.

"אחרי זה שוב זוג צעיר ישראלי פתחו לנו את הבית ונתנו לנו שני חדרים. אבל זה קיום בלתי נסבל. בסוף הרב ארגן לי תרומות לקנות כרטיסים חזרה לארץ, אבל אין לי לאן לחזור, אין לי משפחה. הם חשבו שאני מתלהבת ורוצה אמריקה. אני במשבר מטורף, אז חזרתי ומה מפה?. הרב ניסה לשכנע אותי שזו הארץ שלי ויעזרו לי".

מירי חזרה עם הילדים ארצה לפני כתשעה חודשים. שלושת ילדיה הגדולים נמצאים אצל אביהם והיא והילד הקטן מסתובבים על מזוודות ותלויים בחסדיהם של אחרים. ומה לגבי הארץ שלה, זו שצריכה לעזור לה? ובכן, השביתה נגמרה ומירי חזרה למשרדי הרווחה. הדו"ח שבו תלויים מגוריה לא היה מוכן וראש הצוות החליטה שהעובדת הסוציאלית לא תגיע איתה שוב למשרד השיכון.

"החלטתי לגשת אליה ביקשתי שנייה שרק תסביר לי. אולי יש לי פתיל קצר, אבל לא יכולתי יותר והתפרצתי. היא ביטלה אותי, אמרה שלא מגיע לי. אמרתי לה שנמאס לי לחיות ככה, להסתובב כל היום ולשבת על ספסלים ובקור ובחום. אמרתי לה שאני גם רוצה בית ומקום לחזור אליו".

"היא הייתה קרה וגועלית אלי. הייתי כל כך נסערת שיצאתי וטרקתי את הדלת. חברה שליוותה אותי סיפרה לי ששברתי את הדלת ואני אפילו לא זוכרת. ניסיתי לקבוע לנסות לדבר עם ראש העירייה, שמואל סיסו, אבל לא נותנים לי". על ההתפרצות הזו לא עברו ברווחה לסדר היום. המנהלת החליטה להוציא למירי צו הרחקה לחודשיים ועד אז היא לא תטופל, אלא רק טלפונית.

ממחלקת הרווחה של עיריית קרית ים נמסר: "למרות התנהגותה הבירונית של המתלוננת הטיפול בה נעשה כדת וכדין. נושא פתרונות הדיור אינו בתחום אחריותה של העירייה או אגף הרווחה. הכתובת היחידה לכך היא משרד השיכון לשם נשלח הדוח הסוציאלי".

קישורים: