פקידות סעד גזעניות ליוצאי אתיופיה

גם אתם גזענים , יובל אלבשן , מאי 2015 , ynet

המכות שקיבל החייל דמאס פיקדה כואבות ומקוממות אבל האפליה וההתנשאות שנתקלים בה בני העדה בכל תחומי החיים משפילות לא פחות

אין דבר קל יותר מלהתגולל על שוטרי הרחוב של ישראל. ברחובות שבהם הם משפילים את הישראלים בני העדה האתיופית יש עדים, יש מצלמות ואפשר לאסוף הוכחות לגזענות שמופגנת כלפיהם.

אבל הבה לא נעשה לעצמנו חיים קלים. השוטרים הם לא היחידים שמתייחסים לישראלים שחומי העור בצורה מפלה וגזענית. ממש לא. במובנים רבים, הם רק הש"ג של החברה הישראלית כולה. להתרכז רק בהם זה לא רק להאשים את הש"ג אלא גם לברוח מאחריות מי שהעמידה אותו שם – החברה הישראלית כולה על מערכותיה השונות.

ניקח לדוגמה את מערכת הרווחה, שבקלות רבה מאוד משולבת בהתנשאות תרבותית, מוציאה ילדים בני העדה מבתיהם. מערכת שלא מסייעת להוריהם ולא נלחמת עליהם כמו שהיא יודעת לפעמים לעשות לקבוצות אחרות. לי באופן אישי היתה חוויה מבישה שכזו אל מול נציגות הרווחה.

לעולם לא אשכח פקידת סעד מעיר פיתוח בדרום שהרימה גבה כשהגעתי לדיון בבית המשפט יחד עם אם מהעדה ויחד התנגדנו להוצאת בנה לפנימייה. "מה לך ולהם?", היא תהתה מתעלמת מנוכחות הלקוחה. בחקירה התברר שהיא ביקרה בבית פעמיים בלבד (!) לפני שהחליטה על הוצאת הילד, "אבל אני עובדת הרבה שנים עם העדה ומכירה היטב את האתיופים כך שאני יודעת שזה הפתרון הטוב ביותר עבור כל ילד שם". כך במקור. אגב, תלונה שהגשתי בשעתו נגד אותה פקידת סעד למשרד הרווחה מוסמסה כרגיל. למי אכפת שם מילד "אתיופי" אחד שמוצא מביתו?

נמשיך למערכת החינוך, שגם היא לא טומנת את ידה בצלחת. מערכת ש"אוהבת" להשים את תלמידי העדה במסגרות מיוחדות, לא פעם כשהם מתויגים כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בשעתו נדרשה התערבות של מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים כדי לחייב שמבחני ההשמה יותאמו תרבותית לבני העדה הזו – שבאופן "מפתיע" נמצאו על סף פיגור במבחנים הרגילים ונשלחו לחינוך מיוחד, למשל בעיר אשדוד.

אלימות כתוצר של אפליה חברתית נגד בני העדה האתיופית (צילום: ירון ברנר)


אל תצקצקו בלשונכם למראה המחאה (צילום: מוטי קמחי)

וכלה בשוק התעסוקה. בקריה האקדמית אונו לומדים מדי שנה כמאה וחמישים סטודנטים בתוכנית מיוחדת לשילוב בני העדה האתיופית במקצועות יוקרתיים (בשכר לימוד סמלי של 2,000 שקלים לשנה). הם לומדים משפטים, ראיית חשבון, מנהל עסקים ומקצועות הבריאות. מעקב רב שנים אחריהם הביא אותנו להיחשף לקשיים הרבים שהם נתקלים בהם לאחר שהם יוצאים מהתוכנית לעולם האמיתי (כלומר אחרי שלב ההתמחות ושנת העבודה הראשונה).

למרות שהם מוכשרים ומשכילים במידה דומה לכל עורך דין, רואה חשבון ומנהל אחר – מעטים מקומות התעסוקה שמקבלים אותם כעובדים "רגילים". אלא שבמשרדים הפרטיים אין עדים ואין מצלמות ואין תקשורת שתזעק אל מול הגזענות ולכן קל לא לקבל אותם.

אגב, גם ברשויות המדינה השונות שכן קולטות אותם הם לא מקודמים כמו חבריהם. תבדקו את יחס השוטרים בני העדה למספר הקצינים בדרגות הביניים (וכמובן הדרגות הבכירות) ותבינו לבד את הסיפור.

המכות שקיבל החייל דמאס פיקדה כואבות ומקוממות אבל האפליה וההתנשאות שנתקלים בה בני העדה בכל תחומי החיים משפילות ופוגעות לא פחות, אם לא יותר. אז עשו טובה, אל תביטו בסרטון הזוועה שבו הוא מוכה על ידי ושוטרי רחוב צעירים וגזעניים ותצקצקו בלשונכם למראה המחאה. הביטו בראי ותחשבו טוב טוב עד כמה אתם באמת שונים מאותם שוטרים – ותקנו את המצב.

יובל אלבשן, דיקן הפיתוח החברתי של הקריה האקדמית אונו

גם אתם גזענים , יובל אלבשן , מאי 2015 , ynet
מודעות פרסומת

נחטפו בגלל גזענות

נחטפו בגלל גזענות , נעמה קטיעי , 27.06.2013 , הארץ

הרב עוזי משולם, שבשנות ה–90 נאבק לחשוף את פרשת היעלמות ילדי תימן, נפטר בשבוע שעבר, ושוב יוצא השד העדתי מהבקבוק. כרגיל, מול הטענות על השתקה, הדחקה והתנהלות שערורייתית של ועדות החקירה שהוקמו בעקבות מאבקו של משולם, הוצגה שוב ושוב התשובה: "ועדות החקירה לא מצאו עדות לחטיפה ממסדית".

אולי הגיע הזמן לשאול את עצמנו, מהי חטיפה ממסדית? איזה הוראה בדיוק חיפשו ועדות החקירה, ומאיזה גורם? ומשלא מצאו את אותה הוראה שחיפשו, האם די בכך כדי להשתיק את מצפונה של החברה הישראלית בפרשה המזעזעת הזאת?

כפי שציין המשפטן בועז סנג'רו במאמר שפורסם בכתב העת "תיאוריה וביקורת" לפני 11 שנים, אחד הכשלים הרבים של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן היה, שהיא התמקדה בניסיון לנקות את המדינה מאשמת "חטיפה ממסדית", כלומר, פשע שבוצע בידיעה על פי הוראות ברורות של מוסדות המדינה השונים.

ועדת החקירה התעלמה מהאפשרות, ששכבה של בעלי מקצוע – רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים – התנהלה על פי תפישת עולם גזענית, ובעצם לא היה כלל צורך בהנחיה כלשהי מטעם פקיד במשרד הרווחה, למשל. כל מה שנדרש לצורך העניין היה חבורה של אנשי מקצוע שגדלו לתוך אידיאולוגיה גזענית, והעלמת עין מצד הממסד. ומאלה היו בשפע.

למעשה, כפי שמלמדת כתבת התחקיר של שרגא עילם סונדרמן, ששודרה ביומן החוץ של קול ישראל ב-30 באפריל, התופעה של "העלמת תינוקות" ומסירתם לאימוץ בלא הסכמת המשפחות היתה שכיחה במערב באותן השנים. בשווייץ, בגרמניה, בבריטניה, באוסטרליה ובספרד נלקחו תינוקות ממשפחותיהם ונמסרו לאימוץ למשפחות "כשירות ומתאימות יותר".

הקריטריונים שלפיהם נקבע אם משפחה כשירה לגידול ילדים או לא השתנו מפעם לפעם וממקום למקום – לפעמים היתה זו אי התאמה אידיאולוגית של ההורים למשטר, לפעמים מה שנתפש כ"חוסר תרבות" של ההורים, לפעמים סתם עוני. להורים המטורפים מצער נמסרו הודעות בנוסחים דומים: הילדים נפטרו, הילדים אבדו. מסמכים רשמיים או הוכחות לא נמסרו. הרי לגזעים נחותים אין צורך בכל אלה.

ההיעלמות של ילדים בשנות ה-50 במדינת ישראל הצעירה לא התרחשה בחלל ריק. תפישות גזעניות של רופאים, עובדים סוציאליים, אחיות ואנשי חינוך הזינו את האמונה, שמשפחות מזרחיות כשירות פחות לגדל את ילדיהן. במוסדות להכשרת מורים שוננה הטענה, שאמהות מרוקאיות ותימניות אינן מגדלות כראוי את ילדיהן. זה דמה מאוד לתפישות הגזעניות שהיו מקובלות אז בעולם המערבי בכלל.

הטענה, כאילו רק אם תימצא חותמת הגומי הרשמית מטעם המדינה על הוראה נפשעת כזאת, ניתן יהיה להכיר בעוול ובפשע, היא ניסיון שערורייתי לברוח מהאחריות של החברה הישראלית כולה לעוולות שנעשו ועדיין נעשות כאן, בשם תפישות גזעניות.

כאשר כיום מותחים ביקורת על תרבות האונס בחברה הישראלית, המעודדת הטרדה מינית ואלימות מינית נגד נשים, לא מחפשים את הנוהל המוסדי המאשר רשמית התנהלות כזאת – ואף על פי כן איננו מכחישים את קיומה של תרבות כזאת ושל עוולות שנעשות בהשפעתה.

אותו השמאל, שנזעק לגנות פשעים שנעשו בהשפעת תפישות גזעניות, גם אם אין בנמצא מסמכים רשמיים המעידים על הוראה מטעם הממסד, כמו הנכבה הפלסטינית או היחס לפליטים, משתתק לפתע כשמדובר בהתנהלות פושעת כלפי ילדים של מזרחים בכלל ושל משפחות תימניות בפרט. אולי הגיע הזמן לשאול למה.

הכותבת היא תלמידה לתואר שני במכון כהן לפילוסופיה והיסטוריה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב

נחטפו בגלל גזענות , נעמה קטיעי , 27.06.2013 , הארץ
נחטפו בגלל גזענות , נעמה קטיעי , 27.06.2013 , הארץ

מערכת רווחה פרימיטיבית וגזענית – עני או מזרחי? הסיכוי שיוציאו את ילדך מהבית גדול יותר



עני או מזרחי? הסיכוי שיוציאו את ילדך מהבית גדול יותר , מעריב, נובמבר 2014 , קארין רוזקובסקי

לצפיה בהודעה לעיתונות מטעם אוניברסיטת חיפה – הקלק כאן

מחקר שנערך באוני' חיפה מצא כי במקרים זהים, הסיכוי שעובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו גדול פי כמה מהסיכוי שימליצו כך על ילד ממשפחה עשירה. מבחינת מעמד סוציו-אקונומי נמצא כי הסיכוי שילד ממוצא מזרחי יוצא מביתו גדול פי שניים מילד אשכנזי
הסיכוי שעובדים סוציאליים ימליצו על הוצאת ילד ממוצא מזרחי או עני מביתו גדול יותר מהסיכוי שיפעלו כך במקרים שבהם הילד אינו מגיע ממוצא זה או ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, אך נמצא בתנאי סיכון זהים – כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.

"המצב הכלכלי ומוצא ההורה אינם אמורים להשפיע כשלעצמם על שיקול הדעת של העובד הסוציאלי, אך נמצא שהם כן משפיעים ובאופן משמעותי ומובהק", אמר עורך המחקר, פרופ' גיא אנוש מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.

בישראל חיים כיום 330 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה הסובלים מהתעללות, מאלימות ומהזנחה, הנובעים מחוסר יכולתו של ההורה האחראי למלא את חובותיו כלפי הילד (בשל התמכרות לסמים, משבר גירושין, אבטלה או מחלה). במקרים שבהם הסיכון הוא חמור במיוחד, מערכת הרווחה מחליטה על הוצאת הילד מהבית, ומדי שנה מוצאים בישראל 11 אלף ילדים מבתיהם ומועברים למשפחות אומנה, לפנימיות ולמסגרות אחרות.

לפי פרופ' אנוש, ההחלטה על הוצאת ילד אמורה להיות קשורה ברמת הסיכון בלבד. במחקר הנוכחי ביקש הפרופ' לבדוק אם זהו אכן המצב. לשם כך ליקט כמה מקרים אמיתיים של ילדים בסיכון אשר הגיעו לרשויות הרווחה לדיון אם יש להוציאם מביתם.

"לקחנו 20 תיאורי מקרה אמיתיים, ונתנו אותם לאנשי המקצוע כדי לשפוט לגבי רמת החומרה שלהם", סיפר פרופ' אנוש, "שימרנו את 12 המקרים שבהם הייתה הסכמה שהם אכן תואמים את הקטגוריות שרצינו לבחון: ארבעה מקרים של סיכון גבוה, ארבעה מקרים של סיכון עמום (בינוני) וארבעה מקרים של סיכון נמוך.

כל מקרה שויך בארבעה אופנים שונים: למשפחה אשכנזית מבוססת; למשפחה מזרחית מבוססת; למשפחה אשכנזית ענייה ולמשפחה מזרחית ענייה. עשינו זאת באמצעות סיפורי רקע ושמות משפחה מובחנים. המקרים חולקו ל-105 עובדים סוציאליים, כך שכל עובד קיבל בסופו של דבר שמונה מהמקרים".

מהממצאים עולה כי העובדים הסוציאליים המליצו על הוצאה מהבית רק ב-56% מהמקרים שנתפשו כסיכון גבוה לילד, וכמו כן המליצו על הוצאת הילד מביתו ב-12% מהמקרים של סיכון עמום. כצפוי, הם לא המליצו כלל להוציא את הילד מביתו במקרים של סיכון נמוך.

אולם התברר כי למוצא ולמעמד הסוציו-אקונומי הייתה השפעה רבה על החלטות העובדים הסוציאליים: במקרים של סיכון גבוה, ההמלצה להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך, הייתה גדולה פי שישה בהשוואה למקרים זהים שבהם המשפחה הייתה ממעמד בינוני או גבוה. במקרים אלה לא נמצאה השפעה למוצא.

במקרים של סיכון עמום נמצא כי השפיעו על ההחלטה גם המוצא וגם המעמד: העובדיםהסוציאליים המליצו להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך פי 2.5 בהשוואה להמלצתם לגבי ילד ממשפחה ממעמד מבוסס. בדומה, הם המליצו להוציא ילד ממשפחה מזרחית פי שניים יותר מאשר ממשפחה לא מזרחית.

"עובדים סוציאליים תופשים עוני כגורם סיכון, אך לכך עוד אפשר למצוא הסבר לוגי, אם כי לא נכון", אמר פרופ' אנוש, "הדבר חמור במקרים של הטיה על רקע של מוצא אתני, כאשר אין לכך שום צידוק. בהכשרה המקצועית של העובדים יש להדגיש את הרגישות הגבוהה הנדרשת ביחס למיעוטים כלכליים ואתניים, ולהבין כי הם מגיעים עם חוות דעת מוטה כלפי מגזרים אלו".

מערכת רווחה פרימיטיבית ומרושעת - עני או מזרחי? הסיכוי שיוציאו את ילדך מהבית גדול יותר
מערכת רווחה פרימיטיבית ומרושעת – עני או מזרחי? הסיכוי שיוציאו את ילדך מהבית גדול יותר

התבטאויות גזעניות של ארגון הפשיעה הסוציאלי – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית"

פקידת סעד מרכלת ומרעילה מפיה בבית משפט לענייני משפחה - אילוסטרציההמדיניות הפאשיסטית גזענית של משרד הרווחה נגד אזרחים הנקרים בדרכם מתבטאת האלימות בירוקרטית, מוסר כפול, אלימות מילולית  ועוד.
ראינו התנהגותה המזוהמת של בתיה זכי עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה חיפהשהישוותה בין אזרחית לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו.
גם עובדת סוציאלית שירה שביט אורגד הרעילה מפיה וצעקה באמוק "אני בכלל לא בעסק" תוך שהיא מסרבת למסור פרטיה, נוכח מינוי אפוטרופוס לאישה בהליך מופקר ואלים ללא תסקיר ע"י השופט שמואל בוקוסקי מבלי שראה אותה והחריב את חייה.

הכתבה  – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית" , עומרי אפרים , ינואר 2013 , ynet
בני משפחתה של תינוקת ממוצא אתיופי נדהמו מחוות דעתה החשוכה של פקידת סעד, שטענה שהם "חמולה". שר הרווחה הורה על בירור המקרה

בלי בושה: משרד הרווחה פתח בבדיקה בעקבות אמירות קשות וגזעניות של פקידת סעד, שנדרשה באחרונה לתת את חוות דעתה על משפחה ממוצא אתיופי שאחת מבנותיה, תינוקת בת שבועות ספורים, הוצאה מחזקת אמה בגלל מצבה הנפשי של האם לאחר הלידה. התינוקת הועברה למרכז חירום של משרד הרווחה, אך במקביל במשרד לא עברו בשתיקה על אמירותיה של פקידת הסעד, שכינתה את המשפחה "חמולה".

בני משפחתה של התינוקת ביקשו להעבירה להשגחתם, אך פקידת הסעד יצאה נגד הבקשה, בטענה שהסבתא היא "פרימיטיבית". בני המשפחה ועורך הדין מעמותת טבקה שמלווה אותם נדהמו מדבריה של הפקידה, שהצדיקה את הכינוי המביש בכך שהסבתא לכאורה נוהגת לרחוץ את התינוקת במים קרים.

אמירותיה של פקידת הסעד הובאו לידיעתם של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל המשרד, יוסי סילמן, על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (יש עתיד), והשניים החליטו לפתוח בבירור התנהלותה של הפקידה. "אני נותרתי מזועזע", אמר ל-ynet מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. "אלו התבטאויות שמזכירות תקופות חשוכות ואנחנו רואים אותן בצורה חמורה ביותר", ציין.

ביום רביעי תתכנס ועדה שתחליט על גורלה של התינוקת, וביום חמישי יגישו הגורמים המקצועיים במשרד למנכ"ל סילמן ולשר כהן את המלצותיהם באשר לצעדים האישיים נגד פקידת הסעד. בנוסף, בעקבות התבטאויותיה הקשות יופץ בקרב העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה חוזר מיוחד שיבהיר כי יש לנהוג במשנה רגישות בסוגיות של פערים תרבותיים.

באחרונה נחשפו ב-ynet שני מקרים הקשורים לעדה האתיופית ושעוררו מחדש את הדיון הציבורי בגזענות שחווים בני העדה בישראל. התחושה שהגזענות עוד קיימת ומכתיבה התנהלויות רבות במדינה, גם ובעיקר במוסדותיה, עלתה ביתר שאת לאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את "ילד המריבה" בחזקת משפחת האומנה שאימצה אותו. ההחלטה התקבלה זמן קצר לאחר שנאסר על חברת הכנסת תמנו שטה לתרום דם בכנסת.

בני משפחתו של "ילד המריבה" הבהירו שבכוונתם לעתור לבית המשפט העליון ולדרוש דיון בהרכב מורחב יותר. עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, שמייצגים את משפחתו הביולוגית של הפעוט, אמרו: "אנחנו מכבדים את פסק הדין בהרכב המורחב. מאוד הופתענו שבית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט העליון עצמו. אנחנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום".

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים צורחת באמוק: "אני בכלל לא בעסק"

קישורים:

ביטוח לאומי בשירות עצמו

המאמר ביטוח לאומי בשירות עצמו , רומן ברונפמן , 16.07.2012 , הארץ דעות

המוסד לביטוח לאומי מציג את עצמו באתר האינטרנט שלו כ-"אחד מעמודי התווך שעליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל", וככזה ש"נועד להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת בסיס כלכלי לקיומן". המנכ"ל החדש, פרופ' שלמה מור יוסף, כותב כי המוסד "מגלם בפעילותו את רעיון הערבות ההדדית הקיים ביהדות ובחברה הישראלית… ומהווה את חוד החנית של רשת הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל … המבטיחה את חובת המדינה לאזרחיה: חובה לרווחה, לקיום, לדאגה בפני מחסור ולהגנה בשעת הצורך". גורלו של משה סילמן, שהצית את ייאושו ברבים בהפגנה בתל-אביב בליל שבת האחרון, מוכיח שמדובר במילים ריקות מתוכן.

במקביל להתרחקותו המתמשכת של השלטון הישראלי מאופיה הדמוקרטי של המדינה, תוך גילויים רבים של גזענות ואפרטהייד בתוך גבולות ישראל ומעבר לקו הירוק, נרמסות חדשות לבקרים גם הזכויות החברתיות הבסיסיות של אזרחי ישראל. משה סילמן הוא קורבן של מערכת שערכי היסוד שלה התעוותו והצדקת קיומה כקופה שיתופית נשכחה.

המוסד לביטוח לאומי הוקם למען מטרה אחת – לתמוך באזרחים הנזקקים. לכן אזרחי המדינה מפרישים לקופתו מדי חודש מיליארדי שקלים. על ניהולם וחלוקתם ההוגנת אמון המוסד. הבעיה היא, שהביטוח הלאומי במתכונתו ובתרבותו הארגונית כיום, איבד כליל את ייעודו המקורי, והוא מתנהל כגוף מסורבל ומנוכר, שפועל לטובת הארגון עצמו יותר מאשר לטובתו של האזרח.

מצב דומה שורר כמעט בכל זרוע שלטונית: פקידי משרד הפנים ממשיכים להתעלל באזרחי המדינה, המבקשים להתאחד עם בני זוגם הלא-יהודים, שוטרי משטרת ישראל נתפסים לעיתים קרובות מדכאים ומכים פעילים חברתיים שמפגינים למען החלשים, מפקחי עיריות מתנפלים על מפגינים בניגוד לסמכויותיהם הקבועות בחוק. אנדרלמוסיה שלטונית זו איננה מקרית. מקורה במסר ברור המחלחל מלמעלה, מראש הפירמידה: עם אשר מנושל מזכויותיו החברתיות הוא עם שקל יותר לשלוט בו, להטעות אותו ולנצלו.

המקרה של משה סילמן נראה על פניו כתוצר של ביורוקרטיה אטומה שלפעמים אף הורגת. מבט מדוקדק יותר מגלה מגמה של שינוי תרבות שלטונית מסוכן, כאשר ערך האדם, ערך האזרח, איננו עוד ערך עליון, אלא כלי בידי השחקנים הפוליטיים. כששליחי הציבור הופכים לאדוני הציבור, הקופות המשותפות – הן בתחום הסוציאלי והן בתחום הפנסיוני – מאבדות את ייעודן החברתי המקורי, והופכות לשמש ככלי עבור "אבירי" ההון והשלטון.

כיום השלטון בישראל מוצא לנכון מצד אחד לתקוף פעילי זכויות אדם, לגרש זרים, להשתיק קולות ביקורתיים מבית ומחוץ ולהתעלם ממצוקתם של החלשים; מצד שני הוא מעלה על נס בריונים פוליטיים, מעשיר את בעלי ההון, מתגמל את מנהלי הכסף המשותף, ומחלק אוצרות טבע לידיים פרטיות.

לאורך ההיסטוריה למדנו, כי הדיכוי החברתי והשיסוי ההדדי של מגזרים באוכלוסייה הוא למעשה כלי תמרון וניצול בידיהם של משטרים טוטליטריים. אם לשפוט לפי מצב הדברים בישראל 2012 – הרי שאנחנו לא רחוקים ממצב מדאיג זה. ד"ר רומן ברונפמן היה ח"כ בין השנים 2006-1996

עיריית ראשון לציון – אפליית ילדים יוצאי אתיופיה בגני ילדים

הכתבה "גן שחור, גן לבן" , נתיב נחמני , מעריב, 11.06.2010

למרות ההבטחות: בראשון לציון עדיין פועלים גני ילדים לאתיופים בלבד. בשלושה גני ילדים בראשון לציון משובצים רק ילדים אתיופים. לפני שנה העירייה הבטיחה שינוי, אבל בדיקת מעריב חושפת: האפליה נמשכת. העירייה: "זה לא תלוי בנו"

קשה להאמין אבל בישראל של 2010, בעיר הרביעית בגודלה במדינה, פועלים גני ילדים המיועדים לאתיופים בלבד. כבר לפני שנה חשף מעריב את התופעה המקוממת, אבל מאז – למרות הבטחות העירייה שהנושא יטופל – לא חל שום שינוי. "הגנים ברמת אליהו נראים כאילו נגזרו מאדיס אבבה", סיפרה חברת המועצה הבטם מקונן, "אבל שלושה רחובות משם, תמצאו גנים בהם כל הילדים 'לבנים' "

למאמר המלא הקלק על התמונה

קישורים:

מי כאן הנחשל – צמצום ילודה בקרב יוצאי אתיופיה

מי כאן הנחשל - צמצום ילודה בקרב יוצאי אתיופיההמאמר "מי כאן הנחשל" , רותי סיני , מעריב, 12.05.2010

תחת מעטה של סודיות מפלה המדינה נשים יוצאות אתיופיה במטרה לצמצם את הילודה במגזר.

גילויי האפליה כלפי יוצאי אתיופיה רווחים בחברה הישראלית. אבל מעטים יודעים על האפליה החמורה שנוקטת המדינה כלפי נשים יוצאות אתיופיה, תחת מעטה של סודיות.

אחת לשלושה חודשים מקבלות אלפי נשים זריקה של חומר למניעת הריון במטרה לצמצם את הילודה בקרב העולים. החומר דפו פרוורה, הוא תכשיר שנוי במחלוקת המתבסס על הורמון הפרוגסטרון, בעולם הוא ניתן בעיקר לנשים במדינות אפריקה ולנשים עם מוגבלות שכלית, במחשבה שאינן מסוגלות ליטול אחריות בעצמן למניעת הריון.

לדפו פרוורה יש יתרונות. הוא מאפשר להסתיר מבן הזוג את השימוש באמצעי מניעה, הוא מוריד באופן ניכר את הסיכון לסרטן הרחם, והוא מונע תסמינים של גיל המעבר כמו גלי חום. אבל הוא גורם גם דימומים בין וסת לווסת, ירידה בכולסטרול ה"טוב" ופגיעה במסת העצם שמגבירה את הסכנה לשברים. בישראל התכשיר אינו מומלץ לשימוש בגלל תופעות הלוואי, אלא רק כברירת מחדל…


לאן נעלמו ילדי יוצאי אתיופיה – פטרנליזם, גזענות והתנשאות רשויות הרווחה

למאמר המלא הקלק על התמונה

קישורים: