שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

אפוטרופוס במינוי בית משפט לענייני משפחה

מטפלים ללא בושה – החלק השני , מקו , אדוה דדון | החדשות | פורסם 04/06/18
מטפלים חסרי בושה – החלק השני: המדינה ממנה אפוטרופסים שיסייעו לקשישים ולחסרי ישע לנהל את חייהם. כך אפוטרופסית אחת כזו ניצלה לכאורה את תפקידה, הפכה להיות מוטבת בצוואה של האיש שהיה תחת חסותה וניסתה להשתלט על חלק מרכושו. וזה לא המקרה היחיד.

האפוטרופוס הכללי: מנהלי החשבונות של חסרי הישע גונבים את כספם

האפוטרופוס הכללי: מנהלי החשבונות של חסרי הישע גונבים את כספם, אורלי וילנאי , הארץ , 30.06.2009

חשדות למעילות ענק התגלו לאחרונה בשני תאגידי אפוטרופסות. ספק אם הקורבנות, רובם בערוב ימיהם, יזכו לקבל ולו מעט מכספם בחזרה

מעצרה של מנהלת תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות", אתי לוי, בשבוע שעבר, לא הפתיע את אנשי לשכת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. חודשים ארוכים ניהלו נגדה אנשי האפוטרופוס והמשטרה חקירה סמויה, שבסופה התגלו ממצאים לפיהם מעלה בכספי החסויים שהיו באחריותה בהיקף של מיליוני שקלים. מדובר באנשים שאינם מסוגלים לנהל את כספם לבד, וזקוקים לאפוטרופוס.

דפוס הפעולה של לוי נראה להם מוכר. קצת יותר משנה לפני כן, במארס 2008, נעצרה מנהלת תאגיד אפוטרופסות נוסף לטיפול בחסויים. ירדנה נילמן שמה, מנהלת "ירדנה נילמן שירותי אפוטרופסות בע"מ", שעל פי הממצאים מעלה בעשרה מיליון שקל מכספי החסויים. בין המעילות נמצא קשר הדוק: בטרם פתחה נילמן את תאגיד האפוטרופסות שלה היא ניהלה את "קרן דורי דורות", ואחרי שעזבה החליפה אותה לא אחרת מאשר אתי לוי שנעצרה, כאמור, בשבוע שעבר. לא רק זאת, אלא שאחרי שנילמן נתפסה והחברה שלה נסגרה, הועברו החסויים בהם טיפלה לחסותה של קרן דורי דורות שהחשדות למעילותיה התגלו רק עכשיו.

כמה מהחסויים נפלו קורבן לשתי המעילות. עכשיו מתברר כי ספק אם הקורבנות, רובם בערוב ימיהם, יזכו לקבל ולו מעט מכספם בחזרה. נילמן ניצלה את התמהמהות המשטרה וברחה מהארץ בנובמבר האחרון. היא לא מעולם הועמדה לדין. צווי עיקול הוטלו על הרכוש שהשאירה מאחור, אולם אין בו כדי לכסות ולו אחוז מהכסף שנעלם. על הכספים שנלקחו על פי החשד על ידי "קרן דורי דורות", ניתן יהיה לדבר רק אחרי הליך משפטי ארוך ומייגע וספק אם בסופו ייוותרו אותם חוסים בחיים.

אפוטרופוסית ירדנה נילמן – יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה

בישראל חיים כיום 40 אלף בני אדם המוגדרים "חסויים". רבע מהם נתונים לטיפולם של תאגידים פרטיים שקיבלו את אישור משרד הרווחה והמשפטים, היתר נתונים לחסותם של אנשים פרטיים, לרוב קרובי משפחה. 20 המפקחים במשרד האפוטרופוס הראשי אמורים לוודא שהתנהלות התאגידים תקינה. "בסדר גודל כזה של מספרים אין סיכוי שנוכל לבצע בדיקה פרטנית", אומר האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר. "כל אפוטרופוס צריך להגיש דו"ח חד שנתי לבדיקה על כל חסוי וכדי להשתלט הקמנו מאגר של יועצי מס שיוודאו את סבירות ההוצאות מחשבונו של החסוי". כך החלה להתגלות המעילה לכאורה של "קרן דורי דורות".

עד לפני עשר שנים טיפלה בחסויים בישראל רק "הקרן לטיפול בחסויים" של משרד המשפטים. אולם בשל בעיות התנהלות, הוחלט לפתוח את התחום לתאגידים פרטיים ולחלק ביניהם את החסויים. ההנהלה בקרן התחלפה והיום אין תלונות על התנהלותה, אולם תאגידים אחרים כבר נכנסו לתמונה.

לדברי סגנית האפוטרופוס הכללי, עו"ד סיגל יעקובי, המחשבה במשרד הרווחה, שביצע את השינוי, היתה שככל שיהיו יותר תאגידים שאחראים על פחות חסויים כך תהיה הביקורת קלה יותר. אולם התוצאה הפוכה. "יש לבצע חשיבה מחודשת להחמרת הקריטריונים", היא אומרת. "כיום לא צריך לעבור מכרז או ועדה, מספיק להציג ניסיון טיפול במבוגרים ולפעמים אפילו רק תואר עו"ד". כדי לשנות את המצב, כינס האפוטרופוס הכללי ועדה של משרד הרווחה והמשפטים. כל עוד פועלת הוועדה לא יונפקו מינויים חדשים לטיפול בחסויים.

במסגרת הפשיטה על משרדי "דורי דורות" מצאה המשטרה ארגז תכשיטים שהיו שייכים ככל הנראה לחוסות שמתו. בחשבוניות שהוגשו לאפוטרופוס הכללי דווחו שיפוצים בעשרות אלפי שקלים, אך בדיקה מהירה העלתה שבחלק מהמקרים לא בוצעו שיפוצים כלל. כך נעשה גם בדיווחים על טיפולי שיניים, הכספים נלקחו אבל החוסים לא קיבלו טיפול. "מדובר ברמת השפלות הנמוכה ביותר", סיכם עו"ד שחר, "אנו מתייחסים בחומרה למי שאמורים לדאוג לחיי חסרי הישע ולמעשה גונבים את כספם, נעשה הכל לשנות זאת".

האפוטרופוס הכללי, עו''ד שלמה שחר. גייס יועצי מס לבדיקת תקינות ניהול החשבונות
האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר. גייס יועצי מס לבדיקת תקינות ניהול החשבונות

פלייליסט – התעמרות והתעללות בקשישים ע"פ מדיניות משרד הרווחה