שופטת מחוזי שלחה את אביה לאבחון פסיכיאטרי בכפייה שלא לצורך

ינואר 2019 – מתוך כאן 11 רשת ב , תמר אלמוג ומוטי גילת. שופטת בית משפט מחוזי ניצלה מעמדה וקשריה כדי לשלוח את אביה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפגשה אותו או ראתה אותו. ניסיונה של השופטת לא צלח.

מי משחית את מערכת המשפט?

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – השפעה על נאשמת להסכים לראיות לכאורה נגדה טרם קראה חומר הראיות, מה שפעל לרעתה

אוגוסט 2018 – במהלך דיון שהתקיים בספטמבר 2017 בפני השופט נרשם בפרוטוקול (מצורף צילום הקטע הרלוונטי) שהנאשמת אומרת: "עד היום לא קיבלתי מסמך אחד מנתוני החקירה… וממה שראיתי שהשופט אומר שממילא אין מה להתייחס למה שאומרים עוה"ד כי הכל זה נתון לשיקולי התיק העיקרי" . והמשך הפסקה נכתב בפרוטוקול: "בית המשפט מסביר למשיבה 1, והמשיבה עונה, כי זה נכון מה שנכון מה שבית המשפט מסביר לי שאני לא בקיאה בעולם המשפט". לאחר הפסקה מצהיר בא כוחה של הנאשמת שהיא מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום.
בתלונה נטען כי על פי האמור בפרוטוקול עולה כי השופט התערב בדברי חלקות שדיבר אל הנאשמת להסכים בחופזה ותחת לחץ לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום בטרם ראתה חומר ראיות כלשהו.
עוד נטען בתלונה כי מעורבות זו חמורה שבעתיים בהיותו השופט בעל סמכות מול הנאשמת במעצר תחת לחץ שלא ראתה אף חומר ראיות בתיק האישום נגדה. בפועל התברר כי ההסכמה לראיות לכאורה במעורבותו של השופט הימן פעלה לרעתה של הנאשמת, שכן ההסכמה גרמה להסקת מסקנות חמורות ביותר נגדה ועקב כך גם לממצאים חמורים ביותר נגדה, מה שחסם בפניה את הדרך לשחרור מהמעצר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה.

הסכמה לראיות לכאורה
קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה

פרשת הבלוגרים: נשיא בית משפט מחוזי מצפצף על החוק?

מאי 2018 – איך נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי חותם על צו האזנת סתר לשנה בעוד ע"פ החוק מותר לחתום לחצי שנה בלבד?
המחוקק ראה חשיבות גדולה לפיקוח על נושא האזנות הסתר ולכן קבע שמי שמוסמך לחתום הוא נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי ולתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. אלא כאשר הצו נחתם במחשכים קלה ידם של נשיאים ופרקליטים לעבור החוק בצוותא חדא במיוחד כמדובר בחוק שאמור להגן על האזרח.

פרקליט ושופט האזנת סתר
פרקליט ושופט מכינים בצוותא חדא במחשכים צו האזנת סתר לא חוקי

פרשת הבלוגרים: דיון הוכחות בפני השופט בני שגיא 17.05.2018

17.05.2018 – היום החלו דיוני הוכחות במשפט העיקרי בענייני שיימינג. הדיון התקיים בדלתיים סגורות ללא נוכחות הנאשמת לורי שם טוב מאחר ושם טוב מסרבת להיות מובלת אזוקה לתא הנאשמים. בדיון לא נכח קהל. לורי גם אינה יכולה לראות הפרוטוקול מסיבות טכניות כך שניתן לומר שהמשפט מתנהל בחושך מוחלט.
לדיון הופיעו עובדות סוציאליות למתן עדות על פרסומים מכפישים שהופיעו בעניינן ברשת האינטרנט. העדים נראו במצב תקין פיזי ונפשי. קיימת בעיה לקבוע מהו הנזק שהסבו הפרסומים המכפישים לאדם כזה או אחר וכן קיימת בעיה להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לפרסומים עצמם.
הראיות בתיק הינן חלשות ביותר. יש ראיות מפלטים של מחשב שנתפסו, אולם הפלטים הוצאו בניגוד לחוק ללא עדים ולכן אינם קבילים. גם צווי החיפוש על פיהם נתפסו המחשבים אינם חוקיים. בנוסף החזקת התפוסים בידי היחידה החוקרת גם אינו חוקי מאחר ובוצע ע"פ החלטת בית משפט במעמד צד אחד בניגוד לחוק, וגם ההחלטה להחזקה עד תום ההליכים ביום השלישי לתפיסה הוא הניגוד לחוק.
ראיות נוספות בתיק הם דוחות שהגיעו מארה"ב ע"י חברות בבעלות אזרחים זרים שאינם מחויבים למדינת ישראל ולכן איכותם ירודה.

השופט בני שגיא יכשיר כפי הנראה את הראיות הפסולות וזה מסיבות פוליטיות, משום שאם לא יכשיר את הראיות הפסולות כל המשפט פסול והמשמעות היא שעבודה של שנים של הפרקליטות והיחידה החוקרת תרד לטמיון. כן ראינו את בני שגיא מתחיל במשפט מבלי לאפשר ללורי שם טוב את זכותה החוקית ללמוד חומר הראיות העצום בהיקפו בזמן סביר.
נשאלת השאלה אם הראיות חלשות האם יש סיכוי להרשעה? מהבחינה ההגיונית אין שום הצדקה להרשעה. כל אדם בעולם יכל לפרסם הפרסומים. אלא שהשופט שגיא יכול עשות ניתוח כלשהו של הראיות הנסיבתיות (שרובן פסולות ע"פ חוק כפי שנאמר לעיל) ולקבוע כביכול מעל כל ספק סביר אשמתם של הנאשמים.

השופט בני שגיא רוצה להתחיל דיוני הוכחות בטרם לורי שם טוב עיינה בחומרי חקירה

14.03.2018 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית תל אביב. במהלך ההפגנה הועלתה שאלה לכבוד השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. בני שגיא החליט בדיון מיום 11.03.2018 כי עד ל- 02.05.2018 יגישו הסנגורים התייחסות מפורטת לכתב אישום, למרות שב.כ של נאשמת 1 שם טוב אמר כי עד היום עיינה שם טוב במקצת חומר החקירה עקב מגבלות היותה במעצר.
שם טוב זכאית ע"פ חוק לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. מדובר בחומר רחב היקף: 50,000 דפים, 500 תקליטורים, ודיסק 4 טרה (שווה ערך לכ- 6,000 תקליטורים). נשאלת השאלה כיצד בני שגיא חישב ששם טוב תלמד את כל החומר רחב ההיקף תוך חודשיים?

חומרי חקירה.png
זכות נאשם לעיין בחומרי חקירה – אילוסטרציה

מה התרחש בדיון לורי שם טוב בפני שופטי מחוזי רענן בן יוסף ואברהם הימן?

בתאריך 25.02.2018 התקיים דיון הקראת גזר דין בבית משפט מחוזי תל אביב. בדיון נכחו השופטים רענן בן יוסף כאב בית הדין ולצידו השופט אברהם הימן. בפרוטקול הדיון היו רשומים וחתומים השופטים רענן בן יוסף, שי יניב וצבי גורפינקל, שמו של השופט אברהם הימן לא הופיע בפרוטוקול.

אי נוחות מנוכחות השופט אברהם הימן שלא לצורך

השופט אברהם הימן ישב לצידו של אב"ד רענו בן צור אך שמו לא הופיע בפרוטוקול. לפני מספר חודשים התלוננה שם טוב נגד השופט אברהם הימן בפני הנציבות על התבטאות בוטה וגסה שהקריא בפני הנוכחים בהקשר אליה באולם: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). שמשמעותה: "אל תתפתו אחר דברי הזונה האפיקורסית המדברת חלקות כי סופכם יהיה רע".

"לעולם אל תפנו למשרד הרווחה"

26.10.2017 – בתום החלטת שופט מחוזי ת"א למעצר עד תום ההליכים בפרשת הבלוגרים, מחאה בכניסה לבית משפט מחוזי תל אביב על עוולות משרד הרווחה.

לעולם אל תפנו למשרד הרווחה
"לעולם אל תפנו למשרד הרווחה