בית משפט לנוער ירושלים מסרב למסור לבעלת דין פרוטוקולים בעניין ילדיה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר מה- 27.07.2017

אין גבול לשערוריות ולהתנהלות החמורה של כל מערכת בית המשפט לנוער.

אמא שילדיה הוצאו ממנה מזה שבע שנים, ובפרוטוקולים שהוצגו בפני לא ראיתי הכרזת נזקקות ולכן שלחתי אותה למזכירות בית המשפט לנוער בירושלים, נמצאת עכשיו במזכירות בית המשפט לנוער בירושלים ומבקשת לקבל את כל הפרוטוקולים בעניין ילדיה וכן את הבקשות שהגישה הרווחה, אלא שנטלי, מזכירת בית המשפט לנוער בירושלים, מסרבת לתת.

למה היא מסרבת לתת? כי לטענתה כבוד הנשיאה גלית מור ויגוצקי (השיחה מוקלטת) נתנה הוראה למזכירות בית המשפט לנוער לא לתת להורים פרוטוקולים של בית המשפט לנוער הקשורים לילדיהם אלא אם ההורים נכחו בדיון. לגבי העתקי בקשות אמרה נטלי שיינתנו לאם העתק בקשות שהיא הגישה בעצמה אבל לא מה שהגישה הרווחה.
ביקשתי לקבל העתק של ההוראה של ויגוצקי מור, נטלי אמרה "לא שולחת". ביקשתי שיראו לאם הנמצאת במזכירות את ההוראה, אמרה נטלי "לא נותנת".

זכותו של ההורה לדעת מה התנהל בהליך ביחס לילדו. זה זכות אלמנטרית, אבל לא מבתי המשפט לנוער. אדגיש כי זה לא פעם ראשונה שנתקלתי בתופעה כזאת.

עוד סיבה המראה כיצד שופטי בית המשפט לנוער פועלים במחשכים ומונעים מידע מההורים.
להזכיר כי החלטות בית המשפט לנוער לא מפרסמות וגם לא תוך מחיקת פרטים מזהים.

מדובר באם שילדיה הוצאו ממנה במסגרת פרשה שקיבלה הד תקשורתי גדול והאם אף ישבה במעצר בחלק מהתקופה (לטעמי פרשה שגרמה עוול גדול למספר אמהות).
כל מה שרציתי לדעת הוא מתי ואם היתה הכרזת נזקקות. איך אדע?

האמת, מתחיל להימאס עלי חוסר תום הלב הזה, ונקטתי בלשון המעטה.

פייסבוק יוסי נקר בית משפט לנוער ירושלים

מודעות פרסומת

משרד הרווחה – חרדה, ילדים במסתור, בתי משפט, הוצאות עורכי דין

משרד הרווחה – חרדה, ילדים במסתור, בתי משפט, הוצאות לעורכי דין – מדף פייסבוק שלי דינר, 16.07.2017 – מה קורה לאמא שלי דינר שלשכת הרווחה אילת בוקר אחד מחליטה להוציא את ילדיה ממנה למוסדות הסגורים, מרכזי חירום חסויים, אימוצים, אומנה ועוד מסגרות רווחה חשוכות?

החיים מתהפכים ברגע אחד כל משאביה של האמא מוקדשים להצלת ילדיה מפקידים בירוקרטים אטומים, נפתח תיק בית משפט עם הוצאות גבוהות שהאמא מתקשה לעמוד בהם והיא פונה לעזרת הציבור.

צפו ועיקבו כיצד לשכת הרווחה אילת ואחרות הורסות חיי משפחות.

 

הדרך למשרד הרווחה
הדרך למשרד הרווחה

טובה פרי – דיוקנו של שופט בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

ינואר 2017 – פשעים נגד האנושיות נוסח בתי משפט במדינת ישראל – שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת באמוק על הורים ובאי כוחם. טובה פרי משפילה את ההורים ברגעים הכי קשים בחייהם בו הם מנסים להגן על ילדיהם שלא להוציאם מהבית למוסדות משרד הרווחה. טובה פרי מגרשת בצרחות את ההורים ובאי כוחם מאולם בית המשפט.

בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד

שופטת אביטל מולד

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורותמתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – 28 בדצמבר 2016

כשאני פעם אמרתי כי בית המשפט לנוער הוא בית משפט נטול סדרי דין ודיני ראיות התכוונתי בראש ובראשונה למתחולל באולמה של השופטת ד"ר אביטל מולד.
הפסיקה הנוכחית של השופט דרורי המדווחת על ידי העיתונאי איתמר לוין היא אחת מיני פסיקות רבות של השופטת מולד שניתנות בחוסר סמכות.
לא אחת קבלתי בפני כבוד השופט דרורי עצמו, ואני יכול להוכיח זאת במספר כתבי ביית דין, שבאולמה של השופטת מולד אין הקפדה על השיטה האדברסרית.

גישת השופטת מולד, המכונה על ידי "אסכולת מולד", היא גישה שאינה עולה עם העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית הישראלית, היא השיטה האדברסרית. לא אחת קורה שהשופטת מולד דוחקת ברשויות הרווחה של ירושלים להוציא ילדים מהבית למרות שהם אינם מבקשים זאת (וכן גם זה מגובה בפרוטוקולים שאני מחזיק בהם).
על פי אסכולת מולד שופט הנוער הוא כל יכול. הוא יכול להוציא ילדים מהבית גם אם הרווחה לא מבקשת, על פי אסכולת מולד שופט הנוער יכול להוציא צווים כאוות רוחו כאשר טובת הילד לשיטתו של השופט היא הזרקור היחיד שלאורו יש ללכת, בעוד שעל פי השיטה האדברסרית בית המשפט הוא לא גורם מתערב ויוזם אלא גורם מכריע. על פי השיטה הראויה מוגבל כוחו של השופט לסמכויותיו בלבד.
הכתבה של איתמר לוין לא מפתיעה אותי ובוודאי שגם לא צריכה להפתיע את השופט דרורי.
כאמור קבלתי בפני השופט דרורי, לא פעם אחת, על מנהגה של השופטת מולד לא לנהוג לפי השיטה האדברסרית וליתן החלטות אף שלא נתבקשה לתת.
זו תופעה, זו שיטה של השופטת מולד, זו תופעה שפוגעת באמון הציבור בבתי המשפט ויפה שעה אחת קודם אם נציב תלונות הציבור על שופטים יתערב. לראיה יש לי לא מעט פרוטוקולים המוכיחים כי אסכולת מולד שגויה ובלתי ראויה.
באותה מידה אני מגנה נוהג של שופטי משפחה אשר קוראים לפקידי סעד להכריז על קטין כקטין נזקק הגם שלא הוגשה בקשה (וזאת להבדיל מקריאה מותרת למעורבות פקיד סעד לחוק הנוער).
אין בי שום חשש על אמירת הדברים לעיל. הם נכונים ומגובים. יאללה ברק לייזר, נראה אותך מגיש עוד תלונה על דברי אמת שמתפוצצים לכולנו בפנים.
אני מצפה מעורכי דין אחרים לצאת נגד אסכולת מולד ולהפסיק להתקרנף.

סטטוס פייסבוק יוסי נקר - אביטל מולד

פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:

טובה פרי מציגה בריונות שופטים בדלתיים סגורות

אוקטובר 2015 – שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת על באי כוחם של הורים ומסלקת את באי הכוח מהאולם, ומשאירה את ההורים להתמודד לבדם על החלטות שיפוטיות הרות גורל על משפחתם בבית משפט בדלתיים סגורות

טיפול משפחתי פקידות סעד – סרטון סאטירי דוקומנטרי

מרץ 2016 – סרטון סאטירי דוקומנטרי. חובת צפיה לכל משפחה בישראל.
אזהרה! תמונות קשות לצפיה. השגחת מבוגרים מומלצת.
ניסינו לקבל את עזרת הרווחה בהפקת הסרטון אך לצערנו סורבנו מאחר ואין הן רוצות שהאמת תצא לאור.

קריינות : מוטי לייבל
הפקה : אלי דניאל