שופט עלאא מסארווה: צווי חיפוש לקויים בבתי הבלוגרים ומחשביהם

פברואר 2017 – שופט בית משפט השלום עלאא מסארווה מוציא שורה של צווי חיפוש ומעצר לבלוגרים עקב פרסומים שונים שלכאורה ביצעו באינטרנט. לאחר מספר חודשים מתברר כי צווי החיפוש הוצאו כלאחר יד, ללא ציון שמות מלאים, תעודות זהות, מספר תיק בית משפט, ללא ציון מהות החשד והעילה לחיפוש, ללא הנמקה מדוע יבוצע חיפוש במחשב ללא עדים, ועוד.
מדובר בהתנהלות רשלנית ולקויה הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.
מודעות פרסומת

ד"ר יוסף צ'רניק על שופט המעצרים עלאא מסארווה

18.09.2017 – ד"ר יוסף צ'רניק על שופט המעצרים עלאא מסארווה – צווי חיפוש לקויים וחשיפת מחדלי בית המשפט והמשטרה. נגד שופט מעצרים בית משפט השלום תל אביב הוגשו שלש תלונות על צווי חיפוש לקויים שהוציא בפרשת הבלוגרים ושלושת התלונות נמצאו מוצדקות. מדובר בצווי חיפוש שיש בהם פגיעה בזכויות חוקתיות של האדם: פגיעה בכבוד, צנעת הפרט והקניין. ד"ר צ'ניק סבור כי השופט מסארווה גם הביא תועלת בהיבט החברתי בכך שחשף העינויים שעבר מוטי לייבל במהלך חקירתו כדי להוציא ממנו הודאות, וכן חשף מחדלי בית משפט השלום תל אביב שלאורך שנים הוציא צווי חיפוש מבלי לפתוח תיק בבית המשפט.

 

השופט עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

שופט אישר צו חיפוש בלי שידע את שמו של החשוד , מעריב , מור שמעוני , 05/09/2017 

נציב התלונות על השופטים מצא ליקויים מערכתיים ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר: "היה אפשר לחפש אצל אדם אחר עם שם משפחה זהה". השופט הפיק לקחים והבירור בעניינו מוצה

עלאא מסארווה - צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו
עלאא מסארווה – צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

 להורדת בירור תלונה פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

צווי חיפוש וצווי מעצר שמבקשת המשטרה מבית המשפט מתקבלים, מטבע הדברים, בנוכחות צד אחד בלבד, ללא ידיעת מושא המעצר או החיפוש ומבלי שעורך דין נמצא שם כדי להגן על זכויותיו. על כן חשוב יותר מהרגיל לשמור על חוקיותו והגינותו של ההליך. אך מסתבר שלא תמיד כך הדבר. נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא לאחרונה ליקויים מערכתיים בבית משפט השלום, ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר. הליקויים התגלו במהלך טיפול בתלונה פרטנית נגד שופט, אשר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בהיותו חסר בפרטים רבים.

השופט המדובר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בעת שנעדרים ממנו שמו הפרטי, מספר תעודת הזהות, פרטי השוטר מגיש הבקשה ומספר תיק בית משפט. מאחר שהשופט הנילון פעל להפקת לקחים ואף הביא בכך לתיקון הליקויים, מיצה הנציב את הבירור בעניינו בהיבט הפרטני אך הוסיף, כי "האחריות האחרונה הכוללת בסופו של יום לצווים הניתנים על ידי שופט, רובצת עליו", וכן כי "שימת לב וזהירות מיוחדת בפעילות השיפוטית הינן אבני יסוד שאין לסטות מהן, על אחת כמה וכמה בעניינים היורדים לליבה של שיטתנו המשפטית".

אשר לאי ציון שמו המלא של המתלונן ומספר הזהות שלו בצו החיפוש הוסיף הנציב, כי לא יעלה שיצוין בו אך שם משפחתו. "הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד", כתב.

בהחלטתו בתלונה הפנה הנציב ריבלין את תשומת לבו של מנהל בתי המשפט לבדוק אם ליקויים אלה אינם באים לידי ביטוי בבתי משפט נוספים. לדברי הנציב, הנציבות נדרשה לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים כאלה פעמים רבות בעבר. הנציב הדגיש כי "על בית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו".

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא שם החשוד וללא מספר תעודת הזהות שלו

 

שופט המעצרים עלאא מסארווה ופרשת הבלוגרים

שופט עלאא מסארווה - בית משפט השלום תל אביב
עלאא מסארווה – צווי חיפוש לקויים

05.09.2017 – עלאא מסארווה השופט המעצרים בית משפט השלום שסלל את הדרך למעצרם הממושך של הבלוגרים. בתחילה טוען כי קרא מאות דפים של חומר חסוי, לאחר מכן הוציא צווי חיפוש שנמצאו בהם ליקויים פוגעניים בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צינעתו, ועוד, כגון:, ללא מספר תיק בית משפט, ללא מהות החשד והעילה, ללא הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא נוכחות עדים, ללא שם השוטר שהופיע בפניו או ללא שם מלא של החשוד.

להורדת / צפיה בהחלטת נציב תלונות הציבור על שופט נגד השופט עלאא מסארווה בעניין צו חיפוש לקוי – הקלק כאן
להלן דוגמא של צו חיפוש לקוי שהוצא ע"י עלאא מסארווה, ותוצאות בירור הבדיקה של נציבות תלונות הציבור. צו החיפוש הלקוני חסר מספר תיק בית משפט, הסיבה לחיפוש ומהות החשד, וכן נימוק מדוע לא יבוצע החיפוש במחשב בנוכחות שני עדים.
מדובר בצו הנוגע לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו.
תשובותיו של עלאא מסארווה לקוניות ביסודן לדוגמא תירץ כי מספר תיק בית משפט לא הופיע על הצו כי ככה זה מקובל, או שמשום מה הושמטה העילה ומהות החשד להוצאת הצו.
מאידך ציין כי עבר על מאות דפים של חומר ראיות חסוי וכי החלטתו התקבלה בשיקול דעת. טענה זאת אינה משכנעת כלל וכלל, ע"פ צווי החיפוש שהוציא מסארווה נראה כי לא הופעל כל שיקול דעת


התנהלותו של השופט מסארווה משדרת חוסר אמינות תיק פרשת הבלוגרים ומדיפה ריח ניצול כוח השררה למטרות אפלות. אם אכן פעל בשיקול דעת וביסודיות מדוע פעולות אלו אינן באות לידי ביטוי בהוצאת צווים כה דורסניים לכבוד האדם, חירותו וקניינו.
עלאא מסארווה היה צריך לנקוט במשנה זהירות נוכח העובדה כי הוא מטפל בחומר חסוי והחשודים ובאי כוחם אינם יכולים להגן על עצמם, במקום זאת לא חסך במילים ראותניות לאורך כל ימי מעצר הימים כגון: "מפעל עברייני", "רף המסוכנות הגבוה ביותר", ובצווים שיפוטיים דורסניים ולקויים.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

צו חיפוש

 

עלאא מסארווה

 

 

שופט עלאא מסארווה: רשלנות במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש בפרשת הבלוגרים

מחדלי השופט עלאא מסארווה חשפו ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א

ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017

שופט עלאא מסארווה - בית משפט השלום תל אביב
עלאא מסארווה – פגיעה בזכויות אזרח חוקתיות

תלונה נגד השופט מסארווה העלתה, כי במשך שנים הוצאו בבית המשפט הגדול בארץ צווי חיפוש ללא שמות מלאים של החשודים, ללא פרטי השוטרים שביקשו אותם וללא מספר התיק המשפטי

להורדת בירור תלונה  פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

בית משפט השלום בתל אביב הוציא במשך שנים צווי מעצר וצווי חיפוש פגומים – עולה מהחלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

ההחלטה ניתנה בתלונה נגד השופט עלאא מסארווה, המכהן בבית המשפט הגדול ביותר בארץ. התברר, כי מסארווה הוציא צו חיפוש בו לא נרשמו פרטי הזיהוי המלאים של החשוד, לא נרשמו בו כל פרטיו של השוטר שהגיש את הצו לחתימתו ולא נרשם בו מספר התיק בבית המשפט.

בתגובה לתלונה מסר מסארווה, כי מאחר שזו הפעם השנייה שהוגשה נגדו תלונה שכזאת – הוא ביצע בירור מקיף והתברר שמדובר בתקלה רוחבית הקיימת מזה שנים באותו בית משפט: "תיק בית המשפט נפתח במזכירות רק לאחר חתימת השופט על צו החיפוש. כמו-כן נמצא, כי חוות דעת והחלטות הנציבות שניתנו בעבר בעניין דרך מתן צווים על גבי טפסים לא יושמו וכי הליקויים עליהם הצביעה הנציבות לא תוקנו. כך למשל מופיעים חלק מן הפרטים החסרים בצו על גבי בקשת המשטרה בלבד". בעקבות בדיקתו של מסארווה, הורה סגן נשיא בית המשפט על תיקון מיידי של התקלות.

ריבלין אומר (28.8.17): "לא יעלה על הדעת, ששמו המלא של מי שהוצא הצו נגדו ומספר תעודת הזהות שלו יישמטו מן הצו ויצוין בו אך שם משפחתו. הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד. על היושב בדין להקפיד בעניין זה אפוא הקפד היטב".

ריבלין מציין, כי הנציבות עמדה פעמים רבות על הפגמים בצווים ובהם צווי חיפוש, ויש לקוות שהפעם הבעיה נפתרה. לנוכח העובדה שמסארווה הפיק לקחים, נמנע ריבלין מלקבוע שהתלונה נגדו הייתה מוצדקת. הוא הנחה את מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, לוודא שאין תקלות דומות בבתי משפט אחרים. לדעת ריבלין, "יש תועלת במתן הדרכה מתאימה לשופטים העוסקים בפלילים ובטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר, על-מנת לוודא כי יפעלו בהתאם להוראות הדין ולהנחיות הנציבות בהחלטותיה".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

עלאא מסארווה
ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017

חיותה כוחן עומר – שופטת כמבוקש

חיותה יוחן כמבוקש
חיותה כוחן – כמבוקש

מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi , 08.08.2017 :

נציב התלונות מצא תלונה מוצדקת נגד השופטת חיותה כוחן שנתנה צו להמשך תפיסת מחשבים: פגעה בזכות הקניין ובזכות החשודים להגיב לבקשות המשטרה. נקבע כי מדובר באתיקה קלוקלת של השופטת כוחן.

פרשת "טרור רשתי" / "השופטים הנוקמים":
שופטת שלום נתנה צו לתפיסת מחשבים וציוד יקר ערך בהחלטה לקונית מבלי שבעלי החפצים יישמעו בבית המשפט. נציב תלונות הציבור על שופטים מצא את התלונה כנגד השופטת חיותה כוחן עומר, מוצדקת.

ביום 27/02/2017 תפסה המשטרה מחשבים וחומרי מחשב אחרים של חשודים, בהם ציוד של חשודים שנעצרו באותו היום, בהם לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. נתפס גם ציוד המחשבים של משה הלוי ששוחרר באותו הערב, נתפס.

ביום 05/03/2017 פנתה המשטרה (מפלג הונאה תל אביב) בבקשה לבית המשפט השלום לקבלת צו להמשך תפיסת המחשבים וחומרי המחשב. הבקשה הוגשה לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), קרי – בקשה להמשיך ולהחזיק בתפוסים לאחר שחלפו 6 חודשים מעת תפיסתם, למרות שחלף פחות משבוע מיום התפיסה. המשטרה ביקשה להחזיק בחפצים עד לתום ההליכים המשפטיים, למרות שלא הוגש אז כתב אישום כנגד אף חשוד, ובפרט לא הוגש כתב אישום עד זמן זה כנגד המתלונן, משה הלוי.

השופטת חיותה כוחן עומר נתנה החלטה לקונית "כמבוקש". עוד כתבה בכותרת ההחלטה כי לא מדובר כלל בפריטים יקרי ערך…

להורדת / צפייה בהחלטת "כמבוקש" השופטת חיותה כוחן בניגוד לחוק ולכללים הקלק כאן

משה הלוי הגיש תלונה כנגד השופטת חיותה כוחן, בגין ההחלטה הלקונית ואי הזמנתו לדיון לפני מתן החלטה סופית כלשהי בתפוסים (תלונה 259/17). בעבר התלונן הלוי בעניין דומה והנציבה דאז טובה שטרסברג כהן, מצאה את התלונה מוצדקת (תלונה 120/08).

נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר ריבלין מצא כי תלונה שהגיש משה הלוי כנגד השופטת חיותה כוחן, היא מוצדקת, וכתב בהחלטה מפורטת על הבעייתיות במתן החלטות במעמד צד אחד לעניין חפצים תפוסים. השופט ריבלין קבע כי מדובר בבעיה אתית וכי נפגעה זכות הקניין של בעלי החפצים שלא הוזמנו להשמיע את דברם לפני הארכת זמן התפיסה.

יחד עם זאת, מאחר וחלק מהתפוסים הוחזרו בהמשך למשה הלוי, לפי בקשה אחרת לבית המשפט (במספר תיק אחר) לא מצא הנציב ריבלין לקבוע כי שאר פריטי התלונה מוצדקים מאחר והתלונה מוצתה, ולמרות קביעותיו כי יש ממש בתלונה והפרקטיקה שנהגה בה השופטת כוחן, היתה לא תקינה.

הנציב ריבלין דחה את הסבריה של השופטת כוחן עומר, גם לטענות כי קיימים תקדימים משפטיים למתן החלטות על חפצים תפוסים במעמד צד אחד ללא זימון בעל החפץ ושמיעת טענותיו.

לצפייה / הורדה – תיק תלונה 259/17 – תלונה מוצדקת משה הלוי נגד השופטת חיותה כוחן עומר על החלטת "כמבוקש" לתפיסת חפצים בניגוד לחוק ולכללים.

Document-page-001
חתימת "כמבוקש" חיותה כוחן עומר

 

להלן החלטת נציבות תלונות הציבור על שוטים על התנהלות חיותה כוחן:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

 

משה הלוי פייסבוק

 

 

קבר תינוק "נעלם": חברת קדישא תשלם לבני המשפחה 180 אלף ש'

יוני 2017 – ועדת החקירה של פרשת "ילדי תימן" קבעה שהתינוק נפטר ונקבר בירושלים ב-1954, אם כי המשפחה עדיין חושדת שלא כך היה. לאחרונה ביהמ"ש קיבל את תביעתה נגד חברה קדישא שלא הצליחה לאתר את קברו.

לצפיה / הורדת פסק הדין בית משפט נשלום ירושלים 60186-01-15 – הקלק כאן

משפחת גמליאל
משפחת גמליאל

"עניינה של התביעה בפרשה כאובה, קשה ונוגעת ללב. לטענת התובעים, בשל התרשלותה של הנתבעת לא ניתן לאתר כיום את מיקום קברו של בן משפחתם" – כך נפתח פסק דינו של השופט דוד גדעוני מבימ"ש השלום בירושלים, שדן בתביעת בני המשפחה נגד החברה קדישא.

"המנוח" הוא למעשה תינוק שנפטר בשנת 1954 בגיל תשעה חודשים, מספר ימים לאחר שהוריו הגיעו עמו אל בית חולים כיוון שחש ברע. התביעה הוגשה לפני כשנתיים על ידי אמו וארבעת אחיו ואחיותיו.

התובעים טענו בין היתר כי הנתבעת התרשלה בכך שלא ניהלה רישום ומעקב אחר נתוני מיקום מדויקים של חלקות קבר ושמות הנפטרים, ועל כן אין אפשרות לפקוד את קברו של המנוח.

התובעים אף סיפרו שהאם ובעלה ז"ל לא ראו את גופת בנם או את חלקת הקבר שלו ולא קיבלו מסמך כלשהו המעיד על פטירתו.

למעשה, עד היום מקנן בלבם של התובעים חשש כבד שאולי המנוח לא נפטר אלא נחטף ונמסר לאימוץ, כחלק מ"פרשת ילדי תימן". יש לציין שעניינו הובא לפני ועדת החקירה הממלכתית שדנה בפרשה בשנת 2001. על יסוד מסמכי בית חולים ותעודת פטירה, הוועדה קבעה כי המנוח נפטר ב-1954 והובא לקבורה בהר המנוחות, וציינה חלקה, גוש ומספר קבר.

התובעים סיפרו שאביהם סירב לעסוק בחיפוש אחר קברו של בנו המנוח משום שהדבר גרם לו לשברון לב. בשנת 2010 החלו בני המשפחה לנסות ולאתר את הקבר על פי הפרטים שצוינו על ידי ועדת החקירה, אך ללא הצלחה.

חברה קדישא טענה כי התובעים לא פקדו ולא ביקשו לפקוד את קברו של המנוח משך עשרות שנים וכי הם מוּנעים מבצע כסף.

לגופם של דברים, נטען בין היתר כי החברה פעלה כדין וכי באותה תקופה הנוהג ביחס לקבורת ילדים ותינוקות היה שונה לעומת היום. מכל מקום, לטענתה יש בידיה מפות מדויקות המצביעות על מיקום הקבר.

"טענות מקוממות"

אך מודד מטעם ביהמ"ש הסתייג מן התרשימים שהציגה הנתבעת וקבע כי מיקומו של הקבר אינו מדויק.

משכך, השופט גדעוני ציין כי הטענות בדבר מיפוי וסימון נטענו באורח סתמי. עוד הוא ציין כי "מהתשתית שהונחה לפני בית המשפט עולה כי מדובר בתיעוד שנערך באופן בלתי סביר ובלתי מספק".

לאחר שניתח את המסמכים לעומקם השופט קבע כי "בסופו של יום מהראיות שהובאו לפני בית המשפט עולה בבירור כי אין כיום אפשרות לאתר את מקום קברו של המנוח".

בכל הקשור לגובה הפיצוי, השופט ציין את המובן מאליו: "מדובר בכאב שילווה את התובעים עד סוף ימיהם".

לגבי הטענות בדבר "בצע הכסף", השופט הגיב בחריפות וציין כי "מדובר בטענות מקוממות שיש בהן כדי להעצים את הפגיעה בתובעים. לכך יש להוסיף כי לאורך ההליכים טענה הנתבעת כי יש בידה להצביע על מיקומו המדויק של קבר המנוח. טענה זו התבררה כבלתי נכונה".

מאידך, השופט התחשב בכך שהנתבעת ניסתה להקל על כאבם של התובעים כשהציעה להם להקים מצבה בחלקה הנדונה. בסיכומו של דבר השופט חייב את הנתבעת בפיצויים בסך 180,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד אבי אברמוביץ, עו"ד קארן בכור
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אריאל ינובסקי

עו"ד מוטי קראוס עוסק/ת ב- דיני נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011