פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – מילוי צו המצאת מסמכים כלאחר יד (חותמת גומי)

בתאריך 28/9/2016 פנה החוקר מיחידת הונאה-סייבר תל אביב לשופטת וביקש ממנה לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא חוקר הלבנת הון ע"י החשודה.

החוקר לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת הלנת הון, איזה הון הלבינה החשודה, איזה הון בכלל יש לה, ואיפה ואיך היא מסתירה את הלבנת ההון. למותר לציין שלחשודה אין נכסים או רכוש. לא היה שום בסיס לחשד שהחשודה מלבינה הון. השוטר שחתום על הבקשה והשוטר שהתייצב בפני השופטת לא הציגו בדל של ראיה לחשד להלבנת הון, וגם לא כתבו שום מזכר מילולי המפרט במה מדובר.

השופטת הנילונה חתמה על הצו בנוסח המודפס שהחוקר הגיש לה.
השופטת הנילונה לא טרחה לנמק את חתימתה של הצו.
נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה, (הלבנת הון), אחרת סביר להניח שהיתה שואלת עצמה מה הקשר של החשודה (אשר השופטת מכירה אותה באופן אישי) להלבנת הון? יצוין שבאפריל 2016 הוזמנה החשודה לצלם כנס עורכי דין ושופטים בלשכת עוה"ד בו השתתפה גם השופטת.

תלונה זו מראה את הקלות שבה שוטרים במדינת ישראל מקבלים משופטים כל מה שהם מבקשים, כי כפי הנראה השופטים בכלל לא קוראים על מה מבקשים מהם לחתום.

זוהי דוגמא מובהקת לשופטת המשמשת חותמת גומי של המשטרה, ואף שימשה בו חלק סימביוטי של היחידה החוקרת, שכן הצו אינו צו, אלא פגיעה פולשנית בזכויות האזרח ופרטיותו, אשר השופטת שותפה לה.

תלונה זו מחזקת את הביקורת הציבורית הן על התנהלותה של השופטת באופן כללי, והן על כך ששופטי ישראל לא נוהגים לבדוק ברצינות את הצווים שהמשטרה מבקשת מהם לחתום, והביקורת על שופטים כחותמות גומי נראית מוצדקת.

בעקבות תלונה זו מבוקש לחדד נהלים של הגשת בקשות להחתמת שופטים בנוסף לחידודים האחרונים שפורסמו. בין השאר נדרשת התאמה של רשימת המכולת של החשדות, לסיפור המעשה שבמזכר בו מבקשים מהשופטת לחתום על הצו. כמו כן נדרש שהנימוקים יסבירו איפה בדיוק החשד הסביר שמשכנע את השופט לחתום.

אבקש לברר תלונה זו, ולנקוט צעדים נגד השופטת והפקת לקחים מערכתית.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורף צילום הצו החתום על ידי השופטת הנילונה.

 

ת1

ת2

מודעות פרסומת

גזר דין רונית פוזננסקי כץ – בית דין משמעתי לשופטים בד"מ 2081/18

ב- 18.07.2018 החליט בית משפט למשמעת לשופטים להעביר את השופטת רונית פוזננסקי כץ מכהונתה עקב פרשיית המסרונים .

ביום 11.2.2.11 הורשה השופטת רונית פוזננסקי כץ לפי הודאתה בהתנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט או שופטת בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים. כללי האתיקה הנזכרים קובעים, בהתאמה, כי "…שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט" וכי "שופט ינהל את הדיון
שלפניו באופן מקצועי ועניני, תוך שהוא מקפיד לנהוג שוויון בבעלי הדין ובעורכי הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית" שרת המשפטים הקובלת, העמידה את השופטת לדין בפני בית הדין למשמעת על שופטים. בכתב הקובלנה נטען כי השופטת התכתבה באמצעות מיסרונים סלולאריים עם עורך דין שייצג את המדינה בהליך פלילי שהתנהל בפניה, בסגנון ובאופן שאינם הולמים את תפקידה. בין הצדדים נעשה הסדר
חלקי, שהביא להגשתו של כתב קובלנה מתוקן. השופטת הודתה בעובדות שבכתב הקובלנה המתוקן וכן באשמה כחלק מההסדר, והורשעה בהתאם.

מתוך גזר הדין:
כעולה מכתב הקובלנה המתוקן, השופטת הנקבלת מונתה לכהונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו בשנת 2.12 . החל מחודש יוני 2017 ועד לחודש פברואר 2018 היא דנה בהליכי מעצר הקשורים לפרשות פליליות רחבות היקף המכונות "תיק בזק" ו"תיק 4000". לאורך תקופה זו שימש עו"ד ערן שחם שביט (להלן: הפרקליט) בתפקיד סגן היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך (להלן: הרשות) והיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות. במסגרת תפקידו, הוא היה אמון על ייצוגה של הרשות בהליכים המשפטיים שהגישה. במהלך תקופה זו, במספר רב של הזדמנויות, התכתבו הפרקליט והשופטת הנקבלת באמצעות יישומון " WhatsApp ", על מנת לתאם מועדי דיון וחתימה על צווים במסגרת הליכי מעצר וחיפוש שנקטה הרשות. ההתכתבויות עסקו בתחילה בעיקר בעני ינים לוגיסטיים, כגון תיאום זמנים שבהם תחתום השופטת על צווים. ברם, ככל שהזמן נקף, ההתכתבויות התרבו ותוכנן גלש אל מעבר לתיאום לוגיסטי. הפרקליט החל לפנות אל השופטת הנקבלת בסגנון אישי ובלתי פורמאלי, שאינו הולם שיח עם שופט. בנוסף, במסגרת אחת מבין ההתכתבויות המפורטות בכתב הקובלנה המתוקן, הוא עדכן אותה בפרטי חקירה. השופטת השיבה במיסרונים משלה. כל זאת, מחוץ למסגרת הדיון הפורמאלית. יובהר, כי כתב הקובלנה המתוקן אינו מייחס לשופטת הנקבלת הטיית משפט, ואין טענה שההתכתבויות בין הצדדים השפיעו על ההליכים שהתקיימו או על החלטות שיפוטיות שהתקבלו.

כתב הקובלנה המתוקן מפרט מספר התכתבויות ספציפיות בין הנקבלת לבין הפרקליט. כך למשל, בהתכתבות מיום שישי, 11.2.2.11 , דנו השניים במועד שבו תגיע נציגת משטרה לביתה של השופטת כדי להחתימה על צו שיפוטי. במסגרת התכתבות זו כתבה השופטת: "אנא בקש ממנה שתגיע בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים", ואילו הפרקליט השיב: "בסדר. שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול". בהתכתבות אחרת, מיום 18.2.2.11 , תיאמו השניים מועד לדיון בבקשה למתן צו חיפוש. במסגרת זו כתב הפרקליט: "…את תאהבי את הצו הזה", והשופטת השיבה: "אני כבר מתחילה לחשוש". בהתכתבות נוספת, מיום 21.2.2.11 , נעשה ניסיון לקבוע מועד שבו תוכל השופטת לעיין בלשכתה בחומר חסוי, בהתאם לנוהל שחל בבית משפט השלום בתל אביב יפו. כל זאת לקראת דיון בעניין מעצר של מספר אנשים. במסגרת זו עדכן הפרקליט את השופטת כי שני מעורבים בפרשות הרלוונטיות צפויים להשתחרר בתנאים מגבילים, ואז כתב לה: "תיראי מופתעת". בתגובה השיבה השופטת: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". בהמשך עדכן הפרקליט כי בכוונת גורמי החקירה לבקש הארכת מעצר של מעורבים נוספים בפרשות: "נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו 3 את בהחלט אבל ממש בהחלט יכולה לתת יומיים…". בתגובה כתבה השופטת: "אתה ממשיך לגלות לי הכל ואני איאלץ להיראות ממש מופתעת…" והיא הוסיפה: "אז אולי המתווה שחשבנו עליו אינו כה רחוק מהמציאות". יוער, כי במהלך התקופה הרלוונטית יצאה השופטת לחופשת שבתון, אך היא המשיכה לדון בהליכים הנוגעים לפרשות "תיק בזק" ו"תיק 4000". זאת, לאחר שהפרקליט פנה אליה במישרין ושאל אם תסכים לעשות כן. השופטת קיבלה אישור לכך מאת נשיא בית משפט השלום וסגנו.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – התלונה על צו חיפוש לקוי מרבים בפרשה מה- 23.02.2017 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט . בצו לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני כב' השופט מסארווה והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים… קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו… צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". הצו מולא בזלזול, כן לדוגמא יש מלל מקושקש על אותיות מודפסות.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נכתב בתלונה כי השופט חושף בהתנהלותו השיטתית, הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של חשודים.

התלונה הועברה לטיפול נציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו.

צו מושחר
צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו חיפוש לקוני ולקוי ב- 23.02.2017. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "בחיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק ומספר תעודת הזהות שלו.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי התנהלות לקויה זו חושפת את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש הלקוי.
צו חיפוש מושחר
צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש לקוני ולקוי

ספטמבר 2018 – שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו חיפוש לקוני ולקוי ב- 22.02.2017. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט ומי השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט מסארווה והוזהר כדין. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "בחיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום מה החשד והעילה לחיפוש מלבד המילים: "עיינתי בחומרים שסומנו. יש חשד סביר. נדרש לחקירה." בנוסף לא רשום מספר תעודת הזהות של המחזיק.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי התנהלות לקויה זו חושפת את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש הלקוי.

צו חיפוש לקוי

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש לקוי

06.09.2018 – תלונה הוגשה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב בגין הוצאת צו חיפוש לקוי ב- 25.12.2016. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט ומי השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "בידי חוקר מיומן" שממילא ע"פ חוק חיפוש בדברי מחשב מחייב חוקר מיומן. בצו לא ברור מי הבעלים של הטלפון המדובר. בצו כתוב בשורת החשד והעילה כי "הטלפון תפוס בידי המשטרה ושייך לחשוד" אך בהמשך רשום שנרכש ע"י המשטרה וכן משטרת ישראל רשומה בשדה פרטי מחזיק .
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען התלונה כי התנהלות פסולה כזו חושפת את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו

צו חיפוש פוזננסקי
צו חיפוש לקוי שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה על שופט לא ידוע – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו החיפוש במחשב מה- 07.12.2015 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר על ידו. בצו לא ניתן לקרוא מה שם השופט שחתום עליו. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "החיפוש והחדירה לטלפון יערך ללא עדים". בנוסף הצו חסר מהות החשד והעילה לחיפוש ורשומה הערה סתמית: "הטרדות".

בתלונה צוין כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו הלקוי.

צו חיפוש לקוי
צו חיפוש לקוי – שופט לא ידוע