שירות המבחן

בעת חיפוש פסיקה באתר בית משפט עליון, נתקלה לורי שם טוב נאשמת בפרשת הבלוגרים בהחלטה של השופט אלכס שטיין מיום 11/8/19 בש"פ 2847/19, בעניין בקשה שהגיש שירות המבחן ל"ביטול צו פיקוח מעצר". ההחלטה מופיעה כ"פלוני נ' מדינת ישראל", ורק כשנכנסים לתוך ההחלטה, שמה של שם טוב מופיע, כך ששם טוב באקראי, ראתה את ההחלטה.
מתברר שקצינת המבחן הגישה בקשה ל"ביטול צו פיקוח מעצר" מבלי לשלוח הבקשה לשם טוב. השופט שטיין קבע החלטה כי על שם טוב להתייחס לבקשה שכלל לא הגיעה לידיה.
זאת ועוד, חוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים, לפיכך לא ברור מדוע שלחה קצינת מבחן הבקשה לבית המשפט העליון המטפל בערעורים בלבד, ולא לבית המשפט המחוזי על פי חוק.

מצורפת החלטת השופט שטיין בש"פ 2847-19 מה- 11.08.2019 – בקשה מטעם שירות המבחן למבוגרים לביטול צו פיקוח מעצר.

Document-page-001

מודעות פרסומת

השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

בקשת לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה ע"י המדינה תועבר לדיון חוזר

09.07.2019 – שופט העליון מני מזוז החליט כי בקשתה של לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה על ידי המדינה בתיק פרשת הבלוגרים תוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי (ת"פ 14615-04-17) בפני השופט שגיא. נגד שם טוב 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור. התיק מכיל חומר ראיות של כ- 50,000 דפים וכ- 500 דיסקים, ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 דיסקים). לשם טוב אין השכלה משפטית, ומצבה הסוציו אקונומי אינו מאפשר לה לממן עו"ד למשפט כה מורכב בתיק פרשת הבלוגרים.

שגיא דחה בקשתה של שם טוב למימון הוצאות הגנה ובהחלטה לקונית מה- 03.06.2019 כתב שגיא: "לבקשה זו התייחסתי בהחלטה קודמת, במסגרתה נימקתי מדוע יש לדחותה..".

שם טוב ערערה על החלטת שגיא לבית המשפט העליון (ע"פ 3798-19) ובערעור טענה כי שגיא לא התייחס לעובדה כי היא נמצאת בהליך פשיטת רגל ואינה יכולה לממן הגנתה. בנוסף טענה כי הנימוקים אליהם כיוון שגיא כשדחה בקשתה למימון הוצאות הגנה שגויים.
הנימוק הראשון אליו כיוון שגיא הוא שמירה על עיקרון השוויון. נהפוך הוא , כל עוד שם טוב אינה מיוצגת הרי יש פגיעה בעיקרון השוויון הואיל ונאשם 2 מיוצג על ידי סנגורית, ונאשם 3 עו"ד בעצמו.
הנימוק השני אליו כיוון שגיא הוא יצירת תקדים מסוכן שכל אחד שלא ירצה ייצוג סנגוריה יבקש מימון הוצאות הגנה מהמדינה. נימוק זה שגוי הואיל והסנגוריה מאוגוסט 2018 ביקשה להשתחרר מייצוגה של שם טוב ומאז לא ייצגה בפועל.

בנוסף טענה שם טוב כי השופט שגיא בעצמו טען כי לא יעלה על הדעת כי שם טוב תייצג עצמה במשפט כה מורכב.

הפרקליטות מצידה טענה בפני מזוז כי אינה מתנגדת למימון הוצאות הגנה לשם טוב על פי סעיף 19 לחסד"פ כל עוד הוצאות אלה אינן מעבר להוצאות הגנה המקובלות על ידי הסנגוריה הציבורית.

מזוז החליט כי הסוגיה תוחזר לדיון בפני השופט שגיא לאחר שישמע את טענות הצדדים.

מצורפת החלטת השופט מני מזוז ע"פ 3798-19 מה- 09.07.2019

Document-page-001Document-page-002

אימוץ על פי אדיפוס

ערעור של האמא לשמור על קשר עם בנה שנשלח לאימוץ נדחה על ידי בית המשפט העליון בתואנה כי הקשר אינו לטובת הילד.
על פי הערכים היהודיים לא קיים דבר הנקרא אימוץ סגור דהיינו נתק מוחלט מהמשפחה (המולידה). הדוגמה הקלסית לכך מהתורה היא אימוצו של משה רבנו על ידי "בת פרעה" (שמה של בת פרעה לא הוזכר בתנ"ך). משה אומץ עקב היותו בסכנת חיים מיידית. כל היילודים מבני ישראל הושלכו ליאור.. משה שמר על קשר עם הוריו, אחיו ומשפחתו וידע היטב מהו מוצאו.
במערכת המשפט הישראלית האימוץ המקובל הוא על פי שיטת "אדיפוס", דהיינו נתק מוחלט בין המאומץ למשפחה.וכפי שידוע נתק זה גורם לבעיות קשות בהמשך. לדוגמא אם כעבור מספר שנים האימוץ כושל, הילד כבר לא בקשר עם אימו יולדתו והוא תלוש ללא משפחה.

מצורפת החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך

ג1
שופט בית המשפט העליון – פרופ. עופר גרוסקופף

04.05.2019 – בחצות וחצי בלילה שבין השני לשלישי במאי 2019 בתוך תא קטן בבית סוהר נווה תרצה שבו כלואות 4 אסירות נשמע רעש המתכת בפתיחת מנעול הדלת , ונדלק האור. בפתח עמדו קצין וסוהר . 4 האסירות נעמדו מיד ליד מיטותיהן. הקצין ניגש לאחת האסירות ושאל: "את יודעת למה אנחנו פה?". "לעשות חיפוש בחדר" השיבה העצירה. "לא " השיב הקצין. "באנו לשחרר אותך מהמעצר".

לצפייה בהחלטת שופט העליון עופר גרוסקופף , בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019 הקלק כאן

ל1
העיתונאית לורי שם טוב

בכך הסתיים מעצרה של לורי שם טוב הנמשך מזה כשנתיים וחודשיים. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בפרשה המכונה "פרשת הבלוגרים" ועניינה הכפשות במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות. בתי המשפט פעם אחר פעם האריכו את מעצרה של שם טוב כאילו מדובר בפשע חמור ביותר של פגיעה פיזית, ואולם העבירה החמורה ביותר בפרשה זו היא פגיעה בפרטיות. על פי חוק המעצרים אין לעצור אדם על פגיעה בפרטיות אפילו לא ליום אחד. אולם המטריד ביותר הוא ששם טוב עצורה מזה כשנתיים וחצי ומשפטה בקושי החל. ביולי 2018 החליטה השופטת העליון ברון לשחרר את שם טוב מהמעצר בתנאים שאינם ניתנים ליישום. וכך גם שופטים לאחר מכן עד אשר הגיע הדיון בערר המעצר בפני השופט גרוסקופף.

יום קודם שחרורה של שם טוב מהמעצר, ב- 01.05.2019, התקיים דיון בפני שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעניין ערר שהגישה שם טוב על שבית המשפט המחוזי אינו מאפשר לה להגיש בקשות לשחרורה ממעצר בתואנה שהיא מיוצגת על ידי עו"ד מהסנגוריה.
במהלך הדיון התברר עד מהרה שהשופט גרוסקופף מתכוון לדון על מעצרה של שם טוב, ולשחרר אותה. כעבור כיממה פרסם גרוסקופף החלטתו וקבע תנאי חלופת מעצר ששם טוב יכולה לעמוד בהם. דהיינו מעצר בית מלא ללא גישה לאינטרנט, עם 4 שעות אוורור ביום בליווי בן זוגה. בנוסף הפקדת מזומן של 10,000 שקלים,ערבות של 50,000 שקלים וערבות צד ג של 25,000 שקלים.
גרוסקופף נימק החלטתו בכך ששם טוב "עצורה מזה כשנתיים חודשיים, וזהו בוודאי זמן חריג בשים לב לטיב העבירות בהן היא נאשמת". בנוסף ציין גרוסקופף כי הדיונים במשפט העיקרי ימשכו עוד חודשים ואפילו שנים. גרוסקופף נימק בנימוקים נוספים כגון ששני הנאשמים האחרים בפרשה משוחררים ממעצר מעל שנה, ובנוסף כי שם טוב עצורה מזה שנתיים וחודשיים ועברה כברת דרך להפקת לקחים, עוד ציין גרוסקופף כי המעצר הממושך של שם טוב פוגע ביכולותיה להתמודד במשפט המורכב הניצב מולה.
שעות ספורות לאחר פרסום החלטת השופט גרוסקופף שוחררה שם טוב ממעצרה בתנאים שנקבעו.
בש"פ 2847-19

עדת מדינה בעל כורחה כדי לקבל חזרה את בתה מרשויות הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר – 03.04.2019

התגלה לנו הערב מסמך משמעותי שהוסתר מאיתנו מאז שנת 2014 בו המדינה עצמה מודה שעדת מדינה שיתפה פעולה עם המדינה במתן עדות נגד נאשם כדי לקבל את בתה.
וכך נכתב במסמך רשמי של המדינה על ידי ועדה רשמית של המדינה: "היא פנתה להליך פלילי נגדו בשל איומים של הרשויות כי ילדתה תילקח ממנה".
אלא שבבתי המשפט כולל בעליון טענה המדינה ההפך ובתי המשפט פסקו לפי עמדת המדינה ההפוכה כפי שהובאה מפי הפרקליטים ולא בהתאם למסמך רשמי של המדינה.
פשוט בושה.

עדת מדינה בעל כרחה

השופט מני מזוז הוציא קטינה מביתה להוסטל מרוחק בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה"

מ1.PNG
שופט מני מזוז – בית המשפט העליון

בהחלטתו של מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 קבע מזוז כי הקטינה תוצא מביתה ומחזקת הוריה בביתם באילת ותועבר להוסטל ג'נסטיל במבשרת ציון. עילת הוצאת הילדה מבית היא "הזנחה" הגורמת לבעיות בריאותיות ובעיות שיניים.
הקטינה סובלת מלקויות ברגל, חוסר בכליה ומתפקוד שכלי ברמה גבולית. המשפחה מוכרת לאגף לשירותים חברתיים בעיריית אילת משנת 2009. לשכת הרווחה אילת לאחר מספר שנים של מעקב וטיפול סוציאלי קבעו כי יש להוציא את הקטינה מביתה ומהוריה אל הוסטל מרוחק ג'נסטיל במבשרת ציון.

תעשיה של דיווחים ואבחונים 

מזוז מציג בהחלטתו חוות דעת ופרוטוקולים עד אין קץ שליקטו פקידות הסעד מלשכת הרווחה אילת כדי להוציא הילדה מהבית:

דיוני הוועדה לתכנון תכניות וטיפול (ועדת החלטה).
דיווחים מבית הספר של הקטינה, דיווחים ממסגרות חינוכיות אחרות בהן לומדים ילדי המשפחה.
חוות דעת עובדות סוציאליות שטיפלו במשפחה ובקטינה.
דיווחים על ביקורים של גורמי הרווחה בבית המשפחה בה מתגוררת הילדה עם הוריה.

דיווחים על ביקורים של האפוטרופוס לדין בבית המבקשים.
אבחונים פסיכולוגיים וקוגניטיביים שנערכו לקטינה.
דיוני מעקב רבים שהתקיימו בעניין ילדי המבקשים בפני בית המשפט לנוער.
פרוטוקולי דיונים שהתקיימו בפני בתי המשפט השונים.

מה יכול כבר השופט מני מזוז לעשות מול כל כך הרבה דיווחים ואבחונים?

מני מזוז החליט כי הקטינה תוצא מביתה להוסטל המרוחק וקיבל חוות דעת שאין לקטינה בעיה רפואית המונעת ממנה לנסוע לביתה לביקורים מעת לעת. מזוז לא התייחס בהחלטתו לסיכון שבו נמצאת הקטינה עקב היותה "ילדה בסיכון" במוסד מרוחק שבו אינה מוגנת על ידי בני משפחתה, וכפופה למרותם של מנהלי המוסד ופקידת הסעד. ילדים במקומות אלו חשופים להתעללות והזנחה ואין מושיע.

הוצאת הקטינה מבית גרמה למצב משברי במשפחה, האב התעלף ביום בו באו לקחת את הקטינה להוסטל, והמשפחה התאסלמה על מנת לשמור על שלמותה.

לצפייה / הורדת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/file/d/1LA_tpu5thUJsf2ursitA60937QmcYBJ1/view

מצורפת החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 – הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006