ועדות רפואיות ביטוח לאומי – כל רופא אמור להצטייד במכשיר מדידת טווח תנועת מפרק

מ1
מדידת טווח תנועת מרפק בעזרת גוינומטר

אפריל 2017 – טווח תנועת מפרקים כגון טווח תנועת מרפק, מפרק רגל, כתף הינם פרמטרים משמעותיים ומכריעים לקביעת אחוזי נכות רפואית של נפגע עבודה, נכות רפואית ועוד. ע"פ אחוזי הנכות נקבעת הגמלה של הנכה המשמעותית להמשך חייו.

מדוע אם כן רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

שאלה זאת הופנתה לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ולהלן תשובתו של עו"ד ברוך בן פזי (להלן מכתב התשובה):

"באופן עקרוני כל רופא מומחה אמור לשאת עמו מכשיר מדידה מתקפל שניתן לשימוש בכל עת.

למרות זאת, מכיוון שמדובר ברופאים מומחים בתחום בעלי וותק וניסיון, הרי שעניין המדידה לצורך קביעת טווחי תנועה (במסגרת הוועדות), יכולה להתבצע גם במבט בוחן ללא המכשיר. דבר שלא אפשרי בקביעת התנועה לצורך ניתוחי או טיפול בו הקביעה חייבת להיות מדויקת ברמה של מעלה".

נשאלת השאלה מהי רמת הדיוק של מבט בוחן של רופאי ועדות הביטוח הלאומי? שהרי כל מעלה הנה משמעותית לקביעת אחוזי הנכות ולרמת חייו של הנכה. נתון זה לא סיפק עו"ד ברוך בן פזי משום שדיוק מבט בוחן של אדם סביר הנו בין 5 ל- 10 מעלות, ומכאן תוצאות שגויות של רופאי ועדות רפואיות המוסד לביטוח לאומי.

מכתב המוסד
תגובת עו"ד ברוך בן פזי פניות הציבור ביטוח לאומי – מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

מבקר המדינה העניק צו הגנה ליעקב מזרחי על חשיפת שחיתות בביטוח הלאומי

חדשות 2 – יונה לייבזון , פברואר 2017
מבקר המדינה קיבל את טענתו של יעקב מזרחי, עובד בביטוח לאומי, כי פוטר על רקע תלונות שהעביר לראשי המוסד על חשד לשחיתות. מדובר בפעם הראשונה שמבקר המדינה יוסף שפירא מוציא "צו הגנה" בביטוח הלאומי.

מזרחי, מנהל אגף הגבייה ממעסיקים במנהל הגבייה של הביטוח הלאומי, טען לאי סדרים במחלקה. הוא טען שהמדינה לא פעלה נגד מעסיקים ששילמו דמי ביטוח לאומי מופחתים ולא פעלה נגדם. עוד הוא טען כי אף מעורבת בעניין חברה חיצונית, שעובדת מול חברות שונות ורשויות, במטרה לעזור לעסקים להקטין את התשלום לביטוח הלאומי.

הפרשה הזו גם נבדקת ביחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה. המבקר קבע שמזרחי פוטר על רקע התלונות הללו והורה להחזירו לעבודה. מלשכתו של שר הרווחה חיים כץ, הממונה על הביטוח הלאומי, מסר כי הם הנחו את הביטוח הלאומי לפעול בהתאם למסקנותיו של המבקר.

משרד הרווחה וביטוח לאומי מפקירים קשישים לחסדיהם של חברות הסיעוד

מרץ 2016 – ביטוח לאומי ומשרד הרווחה האמון על המוסד אינם מפקחים על המטפלים הסיעודיים שהם שולחים אל הקשישים באמעות חברות הסיעוד, ובכך מפקירים את הקשישים לחסדיהם של מטפלים רוצחים ואנסים.

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה , ynet , אוגוסט 2014

בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו – 13165-09-12 – 13/08/2014  –  חוקר נשלח לביתה של אם לשלושה בלוד כדי לבדוק אם היא עדיין זכאית להשלמת הכנסה. כשאף אחד לא ענה לו, הוא החליט לשלול לה את הקצבה – מערכת PsakDin

חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת הכנסה. בדו"ח החקירה שלו, שבעקבותיו נשללה הגמלה מהאישה, כתב החוקר שהיא לא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. האישה נאלצה להיגרר להליך משפטי נגד הביטוח הלאומי, ורק בסופו קבע בית הדין כי היה מחדל בחקירה.

בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד. מאחר שאיש לא ענה לו בדירה, הסתמך החוקר על שיחה אקראית עם שכן שאמר לו שהאישה עזבה, ולפיכך נשללה זכאותה לקבל הבטחת הכנסה.

כשהתברר לה העניין פנתה האישה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. בשל כך, כעבור זמן מה נשלח החוקר לביקור שני, והפעם הוא טען שהאישה סירבה לפתוח לו את הדלת. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד איתן ליברמן. היא טענה שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה קשות בה ובילדיה: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות, ובוטלו ההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, בהן סיוע בשכר הדירה.

התובעת הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, והדגישה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. היא צירפה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה שעליה הצהירה. התובעת הסבירה שאפשר שהייתה שקועה בשינה עמוקה בעת הביקור השני ולא שמעה את הדפיקות בדלת, אך היא תמהה מדוע החוקר לא התקשר אליה לסלולרי.

החוקר מטעם ביטוח לאומי עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה.

השופטת הדס יהלום בחרה להעדיף את גרסתה של התובעת. טענתו שלפיה אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, ונקבע כי זו לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו.

לפי השופטת יהלום, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא שהיא נמצאת בבית שעליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת במקום שעליו שהצהירה.

השופטת ציינה בפסק הדין כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דו"ח החוקר החסר – בוטלו.

"אני הרגתי את הבת שלי" – הסבתא צ' מכה על חטא שפנתה ללשכת הרווחה חיפה קרית חיים בענייני בתה ונכדה

הסבתא והנכד
הסבתא והנכד

מתוך סטטוס בפייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" יולי 2014

אני הרגתי את הבת שלי.
==============
אני שתפתי פעולה עם פקידת הסעד שרה כץ המנוולת ממשרד הרווחה בחיפה/קרית חיים.
בגללי לקחו את א' (הנכד) ממנה. אחרי שלקחו את א' ממנה ומסרו אותו למשפחה אומנת, היא נמצאה מתה בביתה.
במקום להילחם במוסדות הארורים, המושחתים, השטניים – ובעומדים/ות בראשם/ן כפי שידעתי תמיד לעשות, שתפתי אתם פעולה.

מעולם לא חיינו במדינה עם ציבור עצום המושך בחוטים ומקבל החלטות לחיים ולמוות, מושחת כל כך, כפי שזה קורה היום.
=========
ביום ראשון תגיע לביתי אחות מטעם המוסד לחיסול לאומי (מטעם השטן. לא חוזרת בי. פוחדת מהם יותר ממחבלים) בכדי לבדוק אם אני לא משקרת בקשר למחלות שלי, ולמה אני מבקשת סיעוד/עזרה בבית/לא חלילה כסף, עם ניוון המפרקים בכפות הידיים ולא מתפקדת. גבס בכף יד שמאל ויד ימין דומיננטית גמורה ואין יותר אפשרות לנתח. בשתי כפות הידיים הוציאו את עצם הטרפציה והן מוגבלות בצורה קשה, ועם מוטות בעמוד השדרה (קשה לי לנשום. אני עייפה וחלשה).
מאז התקשרה אתמול ה"שבסטר" מטעם המל"ל אני בחרדות ובבכי.
לא פוחדת ולא פחדתי מכניסה לעשרות ניתוחים שעברתי, כמו שאני פוחדת מהמוסד הארור הזה.
זה הזמן וזהו המצב בו אני הכי מתחברת לבתי א' ז"ל, שלא יכולתי להיות עמה יותר בפחדים ובחרדות שלה מהמוסדות שאמורים לסייע כאשר מבקשים מהם עזרה (הלא לשם כך הם קיימים). והיא, מה בסך הכל בקשה, קצת עזרה כלכלית, קצת אמפטייה.
"תני לי כוח א' (הבת) אהובה, כי לי לא היה כוח לתת לך – וזה שורף לי את הדם".
סליחה לא תקימך, אך בכל זאת, קבלי את סליחתי.
נוחי בשלום ויהי זכרך ברוך בת יפה שלי.
בתמונה: א' וא' בנה אהובה בפגישה השבועית במרכז הקשר ביקנעם. "חגגנו" לו, היא ואני, יום הולדת 3.

משרד הרווחה מפקיר קשישים למבחנים משפילים חברות הביטוח – דקלה של הראל השקעות

בכי, רעד ועירום: מסכת ההשפלות בדרך לגמלת הסיעוד – מי שבמשך כל חייהם הקפידו לשלם לחברות הביטוח, בתקווה שבבוא העת יעמוד לרשותם הטיפול הדרוש, מגלים בזקנתם כי כדי לזכות באותו התקציב ייאלצו לעבור מסע ארוך, עצוב וכואב של בדיקות טורדניות. כך נראה בדיקה מטעם חברת הביטוח דקלה
חיים ריבלין , חדשות 2, 28/11/12

ביטוחים סיעודיים רבים מציעים בשוק מגוון שירותים והבטחות, אם חלילה ייקלע מי מקרובינו למצב סיעודי וייאלץ לקבל טיפול מתאים. אלא שבפועל, גם מי שדאג להצטייד בפוליסה המתאימה עלול לעבור דרך ארוכה, עצובה וכואבת בדרך לקבלת הטיפול הדרוש. תחקיר חדשות 2 חשף את מסכת ההשפלות וההטרדות שנאלצים לעבור קשישים רבים כדי לזכות בגמלה הסיעודית שלה הם זכאים – ולבסוף, למרות הכל, אף מתקשים לקבל.

ר', בת 77, היא חולה סיעודית שמתקשה להסתדר ללא עזרת מטפלת צמודה במשך 24 שעות ביממה. היא אינה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה ומתקשה בביצוע רוב הפעולות היומיומיות. ר' סובלת ממחלת הפרקינסון ורק לאחרונה עברה סדרת טיפולים בסרטן שבו לקתה.

בתה של ר' סיפרה כי בתוך שנתיים-שלוש חלה הידרדרות דראסטית במצבה שהביאה אותה לכך שאינה מסוגלת לתפקד כיום. בביטוח הלאומי קבעו לה 150% נכות, ובחברת הביטוח "דקלה" אישרו לה קבלת גמלה למשך שנה. פני הדברים השתנו לפני כשלושה חודשים, אז הוחלט שלא להאריך את זכאותה – בעקבות חוות דעת שכתבה אחות שביקרה בבית הקשישה.

"בשל מצבה הנפשי הקשה, המטופלת לא הפסיקה לבכות בכי חזק", נכתב במסמך – שם צוין גם כי ר' אינה משתפת פעולה ועל כן – יש לחדול מלספק לה את הגמלה. קביעה זו באה חרף התיאור המפורש בדוח לכך שהקשישה החולה "נראתה מבולבלת ומפוחדת".

מסכת השפלות בדרך לגמלה

השבוע, בחלוף שלושה חודשים, שלחה חברת הביטוח רופא מטעמה שביצע ב-ר' סדרה חוזרת של בדיקות – רביעית במספר, כפי שנאלץ לעבור כל מבוטח שדורש לקבל גמלה מחברה פרטית או מהביטוח הלאומי. הוא מתבקש להשיב על שאלות טורדניות, שכוללות תרגילי חשבון או חזרה על משפטים אקראיים, שמטרתם – לבחון את מצבו המנטלי של דורש הקצבה, זאת – בזמן שהזכאות לקצבת סיעוד נקבעת בהתאם ליכולתו של המבוטח לבצע חמש פעולות בסיסיות.

אלא שהשאלות הטורדניות מהוות רק הקדמה לבדיקה הפיזית, השלב השני והקשה יותר בהליך. הקשישים מתבקשים לעמוד, לחייך, להוציא לשון – ולבסוף גם להתפשט מבגדיהם, בעקבות החלטת חברות הביטוח שלא להסתפק בהצהרת החולים באשר ליכולתם להתלבש בכוחות עצמם. את מסכת ההשפלות המדוברת נאלצים לעבור אלפי קשישים כדי לזכות בגמלת סיעוד שעבורה שילמו במשך כל חייהם.

בתיעוד בדיקתה של ר' ניתן להבחין בבירור שחרף הקביעה שאין ביכולתה להסיר את חולצתה באופן עצמאי, דרש ממנה הרופא שערך את הביקורת להתפשט גם ממכנסיה. "בשביל מה צריך להעביר את כל התהליך ולסמן סעיף אחר סעיף?", שאלה בזעם י', בתה של ר' – שהתלוותה לבדיקות שעברה. "רואים שהיא לא יכולה לתפקד, אז למה בכל זאת ממשיכים, בשביל מה כל התהליך הזה? כשבא רגע האמת, ואין מי שרוצה שהוא יגיע, צריך לעבור את כל מדורי הגיהנום".

עו"ד יריב כהן, מנהל מקצועי בחברה המרכזית למימוש זכויות, סיפר גם הוא כי "חברות הביטוח מערימות קשיים במתן כל הקצבאות. כשישנה אפשרות לכל חברות הביטוח לא לספק מה שאדם שילם עליו כל החיים, בהחלט משתמשים בזה".

קישורים:

רשויות הרווחה – חקירות אלימות נגד אזרחים זכאים לקצבאות

המאמר ביקשתם הנחה בארנונה? הכירו את החוקרים שיוציאו לכם את הנשמה , רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל , TheMarker , נובמבר 2012 

חוקרים פרטיים מבצעים עבור רשויות מקומיות חקירות פולשניות על כל מי שמבקש הנחה או הטבה מהעירייה ■ "בסך הכל ביקשת הנחה שמגיעה לך, והרשות מפעילה טרור", אומר סטודנט שזכה לביקור בית בן שעה וחצי מחוקר פרטי

דבורה (שם בדוי), אם יחידנית לשלושה ובהריון מתקדם, בסך הכל רצתה לקבל מעיריית גבעת שמואל הנחה בתשלום למעונות היום של נעמת. היא הגישה לעירייה בקשה רשמית להנחה, מלווה במסמכים המעידים על מצבה הכלכלי, אך מהר מאוד מצאה את עצמה במרכזה של חקירה שבוצעה על ידי חברת חקירות פרטית, שהוסמכה לכך מטעם משרד הרווחה.

"זה התחיל בוויכוח פעוט עם עובדת העירייה, שביקשה לדעת למה אני מקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי", מספרת דבורה. "שאלתי אותה מה זה עניינה ואיך זה רלוונטי לבקשה שלי, וזה התפתח לוויכוח. יום-יומיים לאחר מכן כבר קיבלתי הודעה מחוקר פרטי שהוא מונה לבצע בדיקת יכולת, שאני צריכה להציג לו מסמכים ושהוא יגיע אלי הביתה 'לצורך התרשמות'".

משרד הרווחה - חקירות אלימות נגד אזרחים זכאים לקצבאות
משרד הרווחה – חקירות אלימות נגד אזרחים זכאים לקצבאות

 דבורה מצאה את עצמה במצב בלתי אפשרי: העירייה והחוקר הבהירו לה כי אי שיתוף פעולה יגרום לדחיית בקשתה להנחה. מנגד, היא מתקוממת קשות נגד מה שהיא רואה כחדירה לפרטיותה: "אני לא מוכנה ולא רוצה לשתף את כל העולם בבעיות שלי – בטח שלא גוף פרטי", היא אומרת.

בסופו של דבר, לאחר מאבק קשה בעובדי העירייה, ולאחר שסיפקה מכתב מהרופאה הפסיכיאטרית שלה שקובע כי הכנסת חוקר פרטי לביתה עלול לפגוע בה נפשית, ויתרה העירייה על החקירה וקיבלה החלטה על סמך המסמכים שסיפקה. דבורה עדיין חשה פגועה: "זה פשוט משפיל שהייתי צריכה לשתף את כל עובדי העיריה במצבי הפסיכיאטרי רק כדי שיוותרו על החקירה הפרטית".

עבור אזרחים רבים, שחלקם הגדול נזקקים הפונים לרשויות כדי לקבלת הנחות, הפגישה עם חוקר פרטי היא בלתי נמנעת, ושיתוף הפעולה עמו הוא תנאי לבירור זכאותם ולקבלת ההנחה המבוקשת. במרבית המקרים מדובר בחקירה גלויה, אבל גם פעולות סמויות ומעקבים אחר מבקשי ההנחות הם חלק מהסמכויות שניתנות לחוקרים הפרטיים.

כאשר האגודה לזכויות האזרח התערבה במקרה ופנתה בתלונה לעיריית גבעת שמואל, התקבלה תשובה שאפשר לסכם במלים "כולם עושים את זה". על פי העירייה, החקירה מתבצעת על ידי חברת חקירות שזכתה במכרז של משרד הרווחה, והעניין כולו אינו בעייתי: "אנו סבורים כי גורמי הרווחה רשאים להשתמש בשירותים אלה, וזהו כלי שמאפשר קבלת פרטים שלא מצויים בידי גורמי הרווחה ואשר נחוצים להם לצורך בדיקת הבקשה וקבלת החלטה… מדובר בכלי עזר שנועד לסייע לגורמי הרווחה לקבל החלטה הנאמנה לנסיבות האמיתיות של הפונה".

סירב להיחקר – והבקשה נדחתה

עיריית גבעת שמואל צודקת: החוקרים הפרטיים שעובדים עבור הרשויות המקומיות אינם פועלים על דעת עצמם, או בגלל גחמה של רשות כזו או אחרת, אלא עושים זאת מתוקף מכרזים רשמיים שעורכת המדינה. במלים אחרות, המדינה מפריטה את חקירת הזכאות של אזרחיה להנחות שונות ומעניקה סמכויות חקירה לחברות פרטיות.

פעמים רבות המפגש הזה מאוד לא נעים: יוני בוקסבאום, תושב ירושלים, הגיש לפני כשנה בקשה להנחה בארנונה מטעמי הכנסה, בעת שהיה סטודנט, וכחלק מפנייתו הגיש תלושי שכר על פי בקשת העירייה. לדבריו, העירייה לא אישרה את בקשתו באופן מיידי, ולאחר כחודש קיבל שיחת טלפון מטרידה. "על הקו היתה אשה ממשרד חקירות, שאמרה שאני חייב להתייצב לחקירה בבית שלי ולהגיש כל מיני אישורים. אמרתי לה שעל פי החוק אני לא חייב לעשות דבר, אבל לאחר שעה התקשר אלי חוקר אחר מהמשרד שהסביר לי שזה יקדם את הבקשה שלי, וביקש ממני להשיג כל מיני מסמכים ולהגיש לו אותם. אמרתי לו שאני מוכן להגיש את המסמכים אבל לא להיחקר".

בוקסבאום החל לאסוף את האישורים הדרושים, שכללו מסמכים מחשבון הבנק שלו, מסמכים מרשות המסים ומידע על בת זוגו, אבל החוקר לא קיבל את בקשתו לא להיחקר. "מאחר שסירבתי, קיבלתי מכתב מהעירייה שהודיע לי כי בקשתי נדחתה בגין סירוב לשיתוף פעולה. נלחמתי בזה, אבל בסוף אמרו לי בפירוש בעירייה שאני חייב להיחקר כדי לקבל את ההנחה. מכיוון שמדובר בסכום משמעותי, הסכמתי לקבל את פניו של החוקר".

בוקסבאום נחקר בדירתו במשך כשעה וחצי: לדבריו, במהלך הביקור הסתובב החוקר בדירה כדי להתרשם ממצבו הכלכלי – נוהל שגרתי בחקירות מסוג זה. זה לא עזר לו, ולבסוף בקשתו נדחתה. "אני יכול להוכיח שהייתי זכאי להנחה, אבל פשוט לא היה לי כוח להמשיך. זו השיטה, הם מנסים להתיש אותך. אתה מרגיש כמו פושע כי בסך הכל ביקשת הנחה שמגיעה לך. הרשות המקומית מפעילה טרור. רומסים אותך ברגל גסה".

באגודה לזכויות האזרח סבורים כי השימוש שעושים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות במשרדי חקירות הפרטיות אינו תקין – או ליתר דיוק לוקה בחוסר סמכות ופוגע בזכויות היסוד של אזרחי המדינה לפרטיות, לכבוד ולהליך הוגן. האגודה, שמטפלת במקרים רבים של אזרחים שנפגעו מיחסן של חברות החקירה הפרטיות, פנתה בחודשים האחרונים למשרדי הפנים והרווחה בדרישה לדעת מהו החוק המסמיך אותם להפריט את ביצוע החקירות הכלכליות. התשובות שקיבלה האגודה היו בעיקר מתחמקות: המשרדים השיבו כי מדובר בפעולות לגיטימיות, אך לא ידעו להשיב לשאלה מהו החוק שמאפשר זאת. באחרונה פנתה האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה כי יורה למשרדים לחדול מכך. כשפנינו למשרד הפנים, למשרד הרווחה ולמשרד המשפטים, גילגלו המשרדים את האחריות לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. עד שהמצב יובהר, הרשויות ממשיכות להשתמש בחוקרים הפרטיים.

המדינה דרשה הצעת מחיר לשיטות חקירה פליליות

על הבעייתיות של הנוהג הזה אפשר ללמוד מהמקרה הבא. אחד ממשרדי הממשלה שנוהג להשתמש בחוקרים פרטיים הוא משרד הרווחה, שמשתמש שנים רבות בשירותי חברות חקירה פרטיות שנבחרות במכרז. המכרז האחרון שפירסם המשרד לפני שנה הגיע לדיון בבית המשפט העליון. אחד מהמתמודדים במכרז עתר נגד המשרד ודרש לבטלו, וטען בין השאר כי המשרד דרש מהמשתתפים במכרז להגיש הצעות מחיר לשיטות חקירה לא חוקיות – חקירות סמויות וחקירות תחת כיסוי לגילוי ולהמצאת רשומות. לפי העתירה, מהמכרז עלה שהחוקרים יידרשו להוציא באופן לא חוקי רשומות פרטיות של אנשים. ההנחה היא כי מדובר ברשומות רפואיות, שהחוק אוסר על הוצאתן ללא הסכמה וחתימה על ויתור על סודיות רפואית, או על ידי צו בית משפט. "אפשר להוציא במאמץ מסוים מידע רפואי על אזרחים בניגוד לידיעתם. זה קשה מאוד, וכרוך בשימוש בדרכים אפלות ופליליות", אומר אחד החוקרים הפרטיים שאליו פנינו.

משרד החקירות שעתר לבית המשפט העליון משך לבסוף את העתירה בעצת השופטים, מכיוון שהתמודד בעצמו במכרז. אך בפסק הדין שניתן על ידי הרכב בראשות השופט אליקים רובינשטיין נקבע כי "הערת המערער באשר לכלילת חקירות מסוימות שאינן חוקיות במכרז מקובלת על המדינה, וביצוע חקירות מסוג זה לא יידרש. בעתיד אין לכלול תנאים כאלה במכרזים, ויש להצטער על כך שנכללו במכרז זה מלכתחילה".

למרות זאת, המשרד לא ביטל את המכרז, אך התחייב כי יבצע חקירות חוקיות בלבד. במשרד מסבירים כי "משרד הרווחה מפרסם מכרז בנושא זה בעניינים הנוגעים לבדיקת זכאות כלכלית בלבד. חקירות שאינן קשורות לנושאים אלה לא נדרשו בעבר ולא יידרשו בעתיד. המשרד פועל על פי חוק וכן בהתאם להתחייבותו בבית המשפט העליון. כאמור, משרד הרווחה פועל על פי חוק".

כיצד מנהלים החוקרים הפרטיים את הבדיקות? ברוב המקרים הם נדרשים על ידי הרשויות המקומיות לבצע חקירה גלויה: להודיע לאזרח שהם נשלחים בעקבות הבקשה שהגיש לקבלת הקצבאות או ההנחה. בדרך כלל, החוקר מתאם את הביקור עם האזרח, אבל החוקרים שעמם דיברנו מודים שלפעמים הם מעדיפים להגיע לבתים במפתיע.

החוק דורש מהחוקר להזדהות לפני תחילת החקירה, שבה הוא מנסה לברר פרטים על מצבו הכספי של האזרח ולפעמים מבקש גם להתרשם מהרהיטים והציוד בבית. הבעיה היא שלא תמיד ברור לאזרח שהוא אינו חייב על פי חוק לשתף פעולה עם החוקר, ושהוא מוסר פרטים ומסמכים על מצבו הפיננסי לאדם פרטי, ולא ישירות לרשות או למשרדי הממשלה. בקשה להנחה בתשלום הארנונה, למשל, כרוכה גם בחתימה על טופס שמסמיך את העירייה לבדוק את מצבו בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה.

"אנחנו אומרים להם שזה חלק מהפרוצדורה שקשורה להגשת הבקשה, וכך הם מבינים שאם לא ישתפו פעולה יש חשש שיקבלו סירוב", מודה אחד מהחוקרים הפרטיים שעמם שוחחנו. "מבחינת האזרח אנחנו עובדים עבור הרשות, וזה לא רחוק מהמצב בפועל. ברוב המקרים החוקר לא יתעכב יותר מדי בדירה. נגיע במפתיע רק אם נחשוד שמבקש ההנחה יטעה אותנו אם נודיע מראש, למשל יכניס לדירה אנשים שלא מתגוררים בה כי הצהיר שגר בדירה עם כל ילדיו. יש חקירות מסוימות שבהן אנחנו מעדיפים להגיע במפתיע כדי שלא יארגנו לנו הצגות".

באגודה לזכויות האזרח סבורים כי הפרקטיקה הזו פוגעת בחוקי יסוד וזכויות שונים. במכתב ששיגרה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לווינשטיין, היא טוענת כי "הליך החקירה כולל ביקור בביתו של הנחקר וחדירה לחייו הפרטיים ולמידע רגיש ואישי ביותר אודותיו. הליך זה מלווה בתחושה של השפלה ולעתים אף רדיפה. בנוסף, החלטת הרשות להעמיד אדם המגיש בקשה לסיוע על בסיס מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי תחת חקירה מתייגת את המבקש כ'חשוד' הנדרש להוכיח את חפותו".

לטענת סוצ'יו, כאשר המחוקק התכוון להעניק לרשות ציבורית סמכות לעשות שימוש בחקירות, הדבר נקבע מפורשות בחוק ולווה בהסדרה לגבי אופן ביצוע החקירות, לאור הפגיעה המובנית בזכויות האדם של הנחקר. מכאן, לדבריה, נדרשת הסמכה מפורשת בחוק למי שעוסק בכך – דבר שלא קיים כיום. בנוסף, לטענתה, גם אם היתה הסמכה חוקית לביצוע חקירות, העברת הסמכות לידיים פרטיות היא בלתי חוקתית: "הפעלת סמכויות שלטוניות רגישות מסוג זה בידי גורם פרטי, שאינו נמנה עם הרשות הציבורית, טומנת בחובה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של הפרט לפרטיות, לכבוד ולהליך הוגן. חקירת היכולת מוצגת לנחקרים כהליך חובה, שסירוב לשתף עמו פעולה גורר דחייה של בקשת ההנחה או של הבקשה לסעד. ההלכה שנקבעה בעניין אצילת סמכויות לגורמים פרטיים קובעת כי, ככלל, סמכות שלטונית לא ניתנת לאצילה".

באגודה מצביעים על בעיה נוספת שפוגעת בנחקרים – ניגוד העניינים. "חוקר פרטי, המונע משיקולי רווח ומעוניין כי ההתקשרות של הרשות המקומית עמו תימשך, ייטה 'להוכיח' את עצמו בעיני הרשות באמצעות ביצוע חקירות יכולת נוקשות שנועדו, כביכול, לחשוף הונאות בבקשות ההנחה. יש בכך תמריץ לביצוע חקירה מוטה שכל מטרתה 'לחשוף' את הונאתו של המבקש, ומשכך מנהלים מניעים כלכליים פרטיים של החוקר הפרטי את פעילותו". סוצ'יו מזכירה סעיף מתוך הסכם התקשרות עם חוקר פרטי שנחשף באחד מדו"חות מבקר המדינה, שבו נקבע במפורש כי התשלום לחוקר נעשה "רק במידה שהתברר כי הנתונים בנושא אימות מגורים שהביא החוקר בפניה גרמו לכך שההנחה שניתנה לתושב הופחתה או בוטלה".

החוקרים מתחזים לטכנאים

החוקרים הפרטיים שעמם שוחחנו דוחים את הטענות: "החוקר נפגש עם מגיש הבקשה ויושב אתו במשך שעה פחות או יותר – וזהו", אומר חוקר פרטי. "יש חוקרים שידפקו חזק בדלת, יסתובבו בדירה ויפתחו את המקרר והארונות. אבל חוקר הוגן לא יקום מהכיסא בלי לבקש רשות".

לא תמיד הרשות המקומית או משרדי הממשלה מסתפקים בחקירה הגלויה, ולפעמים החוקרים נדרשים לבצע חקירה סמויה. הם מנסים להתרשם מאורח חייו של מבקש הקצבה באמצעים שונים, כמו תשאול שכנים או כניסה לדירתו של המבקש באמצעות סיפור כיסוי. כך למשל, מתייצבים בבתי האנשים טכנאים או בעלי מקצוע שכלל לא הוזמנו, "עובדי עירייה" שמבקשים לבדוק מטרד באזור המגורים, וחוקר אחד סיפר על מקרה שבו חוקר הציג את עצמו כנציג של חברה מחו"ל שמעוניינת להעסיק את מבקש הבקשה. לחוקרים אסור להיכנס לדירה ללא נוכחות של בגיר, אבל אחד החוקרים סיפר כי יש חוקרים בודדים "שלא יפעלו על פי חוק, וכדי לגמור את העבודה מהר, יתרשמו מהדירה גם אם יש בה רק קטין".

עו"ד דני פרץ, ראש לשכת החוקרים הפרטיים בישראל ובעל משרד חקירות, מנסה להרגיע: לדבריו, בכל הקשור לבקשות להנחות בארנונה החוקרים לא נדרשים לבצע מעקבים אחרי תושבים, אלא רק מאמתים את הנתונים שהגיש מבקש הבקשה. "לא מדובר באנשים פרטיים, אלא בחוקרים מוסמכים ואחראיים בעלי רישיון לעבודה על פי חוק ועל פי כללי קוד אתי ממשרד המשפטים, שמפוקחים באופן הדוק על ידי מחלקה מיוחדת במשרד. רובם היו קציני משטרה או קצינים בצה"ל". למרות זאת, הוא אומר כי "כמו בכל ענף גם כאן יש כמה חריגים בודדים שגורמים נזק, אבל הסטטיסטיקה טובה בסך הכל ונמצאת בגדר הנורמה".

פרץ סבור כי "הבדיקות מסודרות, מידתיות, עדינות ומפוקחות. אין מקרים שבהם חוקרים נכנסים לבית ופותחים ארונות. זו פגיעה בפרטיות והעונש עליה הוא לעתים שלילת רישיון. החוקרים אינם מוכנים לאבד את רישיון העבודה שלהם בקלות. חוקר פרטי רשוי לא יכול לקבל עבודות כאלה ללא פיקוח של חוקר שהוא גם בעל רישיון לנהל משרד לחקירות פרטיות. המחוקק מחמיר עם חוקר פרטי שפגע בפרטיות של אחרים. משרד המשפטים מתייחס לכל תלונה ברצינות הראויה ומטפל בה בהתאם. חוקרים פרטיים לא מוכנים לקחת כל עבודה, ולא יסכימו לקחת עבודה שדורשת ביצוע מעשה לא חוקי.

"מטרת החקירות היא לסייע בשמירה על הקופה הציבורית. ברוב המקרים, האדם מקבל את הקצבה שביקש ואין כל בעיה – לא נכון יהיה לומר כי האזרחים משקרים. ב-5% מהמקרים מתברר שלמדינה או לרשות היתה הצדקה לבדוק ולאמת את הנתונים שמסר המבקש, וכך נמנע נזק לקופה הציבורית, שכולנו מממנים. התרומה של ענף החקירות למשק ולאינטרס הציבורי היא גדולה ביותר. המדינה משלמת עלות נמוכה על הזמנת חקירה כזו, בעיקר בהשוואה לתועלת ממנה".

פרץ דוחה גם את הטענות על ניגוד עניינים: "המחוקק, הרשויות וגם החוקרים תמימי דעים בנושא. יש תקנה בחוק שלפיה חוקר פרטי לא יתנה את שכר טרחתו בתוצאה. ההנחיה הזאת מחייבת גם את הרשות שמזמינה את החוקר הפרטי".

כעת נמצא הכדור בידיו של וינשטיין: הוא זה שיידרש להכריע מי צודק במחלוקת – משרדי הממשלה והחוקרים הפרטיים, הסבורים כי זו הדרך הנכונה להגן על כספי הציבור מרמאים, ולהעניק שירותים חברתיים רק לזכאים באמת; או האגודה לזכויות האזרח, שאינה מתכחשת לכך שיש לאפשר לרשות המקומית לפקח על מתן פטורים והנחות באופן אפקטיבי, אך סבורה כי אסור להפקיד פעולות חקירה רגישות בידי חברות פרטיות.

"חוקרי הביטוח הלאומי השפילו אותי במשך חמש שעות"

יום אחד גילתה אנה (שם בדוי) שמישהו עוקב אחריה. בכל בוקר, כשיצאה לעבודה, המתין רכב מסחרי מחוץ לבניין. בהתחלה היא לא ייחסה לכך כל חשיבות, עד שקיבלה שיחת טלפון מבתה הקטנה. התברר לה שכבר כמה ימים, כשהיא עוזבת לעבודה, יוצא אדם מבוגר מהמכונית, דופק על דלת דירתה, ושואל את בנותיה אם היא בבית.

באותם ימים הועסקה אנה, אם יחידנית לשתי בנות, במשרה חלקית וקיבלה מהביטוח הלאומי קצבת הבטחת הכנסה. "הבת שלי התקשרה אלי מבוהלת וסיפרה לי שזה מה שקורה. מיד התקשרתי לשכן וביקשתי שייכנס לדירה, ונוצר ויכוח ליד הבנות. ביקשתי לדבר אתו. בהתחלה הוא אמר שהוא בא מהעירייה. אחרי שדרשתי שיפסיק להגיע ולהפחיד את הבנות, הוא הודה שהוא חוקר של הביטוח הלאומי ושאני נדרשת להתייצב לחקירה במשרדים".

הביטוח הלאומי מפעיל מערך חוקים עצמאי ורחב המונה 130 חוקרים, ולא משתמש בחוקרים פרטיים. המערך חיוני לפעילותו, ועל פי המוסד הוא "פועל למנוע קבלת קצבאות שלא כדין ממי שאינם זכאים לקצבאות אם מנסים להונות את הביטוח הלאומי. העברת כספים למי שאינו זכאי מקטינה את העוגה התקציבית שממנה משלם המוסד את הקצבאות ופוגעת בכלל הציבור", נכתב באתר הביטוח הלאומי. "חוקרי הביטוח הלאומי מונחים לאתר ולחשוף מעשי מרמה ולמנוע ניצול לרעה של כספי המוסד. במערך החקירות משתמשים במאגרי המידע של המוסד לביטוח לאומי ומפעילים מערך מודיעין שמקבל מידעים רבים מהציבור, שעניינם חשיפת מעשי מרמה נגד הביטוח הלאומי".

ברוב המקרים, המוסד מסתפק במעקבים אחרי מקבלי קצבאות חשודים, במטרה להוכיח שהם כשירים לעבוד וקיבלו קצבה במרמה. אף שאין ספק בצורך בקיום מערך החקירות, במקרים רבים עולות שאלות על האמצעים שחוקריו מפעילים והמידתיות שהם נוקטים. כך למשל, באחרונה פסק בית המשפט נגד המוסד במקרה שבו חוקרים התחזו לטכנאים של חברת הכבלים ותיעדו בווידיאו אדם שקיבל קצבה במרמה. התיעוד נעשה בדירת בתו, ולא בשטח ציבורי.

"כשהגעתי לסניף של הביטוח הלאומי, הכניסו אותי לחדר שבו ישבו חוקר וחוקרת", מספרת אנה. "החתימו אותי על טופס עם פירוט הזכויות שלי כנחקרת. מיד בתחילת החקירה החוקר ביקש ממישהו בטלפון להוציא צו בית משפט דחוף ולא אמר למה. נכנסתי ללחץ. עכשיו אני מבינה שהוא רק ניסה להלחיץ אותי.

"הוא התחיל לשאול שאלות: מה המצב הכלכלי שלי, כמה כסף אני מרוויחה, מה היקף המשרה ואיך משלמים לי. לאחר שעתיים נכנס פתאום לחדר אדם מבוגר, תפס את כל הניירת שהיתה על השולחן ביד והתחיל לצעוק עלי 'מי את בכלל, תסתכלי על עצמך, את משקרת' והלך. הוא המשיך להגיע כמה פעמים במהלך החקירה ולצעוק. ניהלתי מערכת יחסים עם המעביד שלי והם רצו לדעת את כל הפרטים. הוא אמר שאני שקרנית, צעקו עלי הרבה והשפילו אותי. חקרו אותי יותר מחמש שעות.

"בהתחלה ניסיתי להגיב ולהתגונן. אמרתי שאני אשה פנויה ושאני יכולה להיפגש עם מי שבא לי, אבל בנקודה מסוימת כבר אי אפשר היה לדבר. רק ישבתי וצעקו עלי עד סוף החקירה. רציתי להודיע לבנות שלי שאני מתעכבת, הם לא נתנו לי ואז הם לקחו את הפלאפון שלי והוציאו את הבטרייה. בסוף התפרצתי בבכי. אמרתי שאני לא מסוגלת יותר לדבר ושאני צריכה הפסקה. נכנסתי לשירותים. היה לי התקף חרדה והתעלפתי. עובדת של הביטוח הלאומי מצאה אותי. היא הביאה את החוקרים. אמרתי להם שהם מתנהגים כאילו רצחתי מישהו. הם ניסו להרגיע אותי ואמרו שיהיה בסדר. החקירה הסתיימה".

לדברי עו"ד קרן שמיש-פרלמוטר, מנהלת עמותת "איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי", המקרה של אנה אינו חריג. העמותה ליוותה בשנים האחרונות כמה מקרים שבהם הופעל לכאורה לחץ לא סביר ולא הוגן על אמהות יחידניות שביקשו לקבל קצבת הבטחת הכנסה. בין השאר, סייעה העמותה לאם יחידנית שנחקרה בעברית אף שלא שלטה בשפה, וקצבתה נשללה; לאשה שקצבתה נשללה מכיוון שלא רצתה לספר לחוקר מיהו אבי בנה; ולאשה שבדירתה נערך חיפוש יסודי, כולל בסל הכביסה המלוכלכת, כדי לוודא שאינה גרה עם גבר. "אמורה להיות מידתיות בהפעלת החוקרים, אבל במקרים רבים החוקרים מגיעים במפתיע מבלי שיש בכך צורך, הרבה פעמים הם חוקרים את האם ליד הילדים, הם מפעילים שיטות וטקטיקות מלחיצות, ואי שיתוף פעולה עם החוקרים הוא עילה להפסקת תשלום הגמלה. נשים רבות לא צולחות את החקירה", היא אומרת.

כמה ימים לאחר חקירתה במוסד קיבלה אנה מכתב שבו נדרשה לשלם חוב של כ-80 אלף שקל והודעה על ביטול הזכאות להבטחת הכנסה. המשמעות עבורה היתה הרסנית: אובדן מקור הכנסה משמעותי וחוב ענק שנוצר לפתע. אנה מספרת שכאשר פנתה לביטוח הלאומי הוסבר לה ש"עבדתי על הביטוח הלאומי ולכן לא מגיע לי כסף, ושאם אמשיך לפנות אליהם הם יגישו נגדי תביעה פלילית על הוצאת כספים מהמדינה במרמה". אנה הגישה תביעה בבית הדין לעבודה בסיוע עמותת איתך-מעכי. במשפט, שהתנהל במשך שנה וחצי, הצליחה אנה להוכיח כי היא אכן עבדה, ובית המשפט ציין שיחסיה עם מעבידה אינם רלוונטיים. במהלך הדיון חזר בו הביטוח הלאומי משלילת הקצבאות והחזיר לאנה את כספה. מהמוסד לביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "מערך החקירות בביטוח הלאומי פועל על פי חוק, הנחיות מקצועיות וקוד אתי, המעודכנים מעת לעת בהתאם לשינויים החוקתיים, לפסיקה ולניסיון. חוקרי הביטוח הלאומי אינם מתוגמלים על פי תוצאות החקירה. ללא פרטי 'המתלוננת' לא נוכל לבדוק את המקרה לגופו, אולם התיאור המפורט ובמיוחד התיאור על כביכול השפלה וצעקות אינו מוכר לנו, ואינו מאפיין את החקירות בביטוח הלאומי. חוקרי הביטוח הלאומי עורכים לעתים מעקבים ותצפיות לצורך תפקידם, ויש מקרים מעטים שבהם אופי הבדיקה מחייב הצגתם בזהות אחרת. בנושא זה יש כללים ברורים של המותר והאסור, שנכתבו ועודכנו בהתאם לחוק ולפסיקה".

פלייליסט – המוסד לביטוח לאומי

קישורים:

  •  מרגל מביטוח לאומי צילם בבית משפחה וקצבת הנכות קוצצה בחצי – הכתבה למה ביטוח לאומי צילם בחשאי בבית שלי? , מרינה גולן , mynet , נובמבר 2012  – שרה בראשי מנתניה הופתעה לגלות שהבחור הצעיר שנכנס לביתה וביקש קפה הוא בעצם נציג של הביטוח הלאומי, שצילם אותה ללא ידיעתה. כשהתבשרה שקיצבת הנכות שהוענקה לה תקוצץ בחצי, היא הגישה נגד המוסד תביעה…