ייסורים בדרך לסיוע מהביטוח הלאומי: "הושפלתי"

נדמה שמצבם של הקשישים בישראל רק הולך ומחריף, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב נאבקים במדינה, שבמקום לעזור להם משפילה ומעבירה אותם ייסורים עד שיקבלו את שמגיע להם. בסדרת כתבות מיוחדת נספר על התחנות השונות שהקשישים וקרובי משפחותיהם עוברים כשהם מגיעים למצב סיעודי

יונה לייבזון | חדשות 2 | 31/07/17

בישראל חיים יותר מ-900 אלף בני 65 ומעלה, מתוכם 200 אלף קשישים סיעודיים. כ-90% מהם מטופלים בבית והיתר בבתי אבות. כשקשיש מגיע לגיל שבו אינו יכול לבצע לבד את הפעולות הבסיסיות, המקום הראשון שהוא ובני משפחתו פונים אליו הוא הביטוח לאומי, שם יקבעו האם מגיעה לו עזרה מהמדינה.

רחל, ניצולת שואה, נותרה לבדה בדירתה הקטנה בצפון. ילדיה עוזרים לה כמה שניתן, מבקרים מדי יום, אבל בסופו היא לבד, מתמודדת עם כל מה שגיל 90 מביא עימו. "אני בוכה המון, כל השנים לא נזכרתי כל כך הרבה במחנות כמו שעכשיו", היא מספרת.

"הגשנו בקשה להחמרה לביטוח הלאומי, לא ציפינו שישלחו אחות", מספר דוד (שם בדוי), בנה של רחל. "חשבנו שבגיל הזה כבר לא משפילים אנשים, אבל מתברר שטעינו. היא אמרה לי 'תראי לי איך את מתלבשת' ושאלה עוד כל מיני דברים אינטימיים. זה מאוד משפיל, בייחוד אדם כמו אימא שלי, שעברה את השואה עם השפלות שאי אפשר לתאר בכלל".

"הרגשתי השפלה, בכיתי אחר כך כמה ימים", תיארה רחל. "שאלו אותי איך היד בגבס, איך את לובשת גרביים, איך את סוגרת את הדלת. השפלה כזו שלא תיארתי לעצמי שזה הגיע לדברים כאלה".

הם לא הסתפקו רק בבדיקה של ביטוח לאומי שנקראת "מבחן תלות" ובו נדרש הקשיש להדגים אילו פעולות בסיסיות הוא יכול לבצע, וצרפו את חוות הדעת של הרופאה הגריאטרית מקופת החולים. בחוות הדעת נכתב: "המטופלת נמצאת בסיכון שנשארת לבד… זקוקה להשגחה 24 שעות, ועזרה רבה בתפקוד יום יומי".

אבל בביטוח הלאומי לא התרשמו, ולא נתנו לה את הסיוע המרבי. "ההבדל בין המסמכים לבין הביטוח הלאומי כאילו בדקו בן אדם אחר, כאילו לקחו בטעות מסמכים של מישהו אחר", אמר דוד. "לאיזה מצב אדם צריך להגיע כדי לקבל את שעות הסיוע? איך ייתכן שאישה בודדה אלמנה, ניצולת שואה בת 90, עיוורת, לא מקבלת את מה ש-50-60 שנה שילמה עבורו דמי ביטוח לאומי? למי כן מגיע?".

לא קיבלה את הסיוע. שמחה כהן

"אני לא מבינה את זה, מי יושב שם?", מוסיפה רחל. "מי מחליט את זה? למי כן מגיע?". רחל נותרה עם 9 שעות שבועיות בלבד שקיבלה מהביטוח הלאומי, וזה פשוט לא מספיק.

"אני אחרי גיל 90, אבל במה שנשאר לי אני רוצה ליהנות קצת", אומרת רחל. "לא להיות תקועה כל הזמן בבית וגם קצת עזרה. אני רוצה עוד קצת להמשיך כמו בן אדם. והביטוח הלאומי הורס לי את החיים".

"מוציאים לקשישים את הנשמה"

גם שמחה כהן בת ה-86 לא יכולה להישאר לבד. כבר שבע שנים היא לא יצאה מהבית, היא בקושי הולכת ומצבה הבריאותי רק מידרדר. היא ביקשה מהביטוח הלאומי עזרה נוספת, וגם ממנה, למרות מצבה, הם דרשו לעבור את אותן הבדיקות. ילדיה עושים תורנויות על הטיפול בה, וגם הם כבר אינם צעירים בעצמם.

גם מי שמקבל את כל זכויותיו בביטוח הלאומי נדרש לא פעם להתמודד עם השלב הבא: הביטוח הסיעודי. ביטוח שיש למיליוני אזרחים אבל גם כאן הדרך לקבל את הקצבה החודשית לא פשוטה. בכתבה הבאה בסדרה נראה איך למרות שמשלמים כל החיים בדיוק בשביל הרגע שנזדקק לכסף, בחברת הביטוח יעשו הכול כדי לא לשלם.

מודעות פרסומת

ועדות רפואיות ביטוח לאומי – כל רופא אמור להצטייד במכשיר מדידת טווח תנועת מפרק

מ1
מדידת טווח תנועת מרפק בעזרת גוינומטר

אפריל 2017 – טווח תנועת מפרקים כגון טווח תנועת מרפק, מפרק רגל, כתף הינם פרמטרים משמעותיים ומכריעים לקביעת אחוזי נכות רפואית של נפגע עבודה, נכות רפואית ועוד. ע"פ אחוזי הנכות נקבעת הגמלה של הנכה המשמעותית להמשך חייו.

מדוע אם כן רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

שאלה זאת הופנתה לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ולהלן תשובתו של עו"ד ברוך בן פזי (להלן מכתב התשובה):

"באופן עקרוני כל רופא מומחה אמור לשאת עמו מכשיר מדידה מתקפל שניתן לשימוש בכל עת.

למרות זאת, מכיוון שמדובר ברופאים מומחים בתחום בעלי וותק וניסיון, הרי שעניין המדידה לצורך קביעת טווחי תנועה (במסגרת הוועדות), יכולה להתבצע גם במבט בוחן ללא המכשיר. דבר שלא אפשרי בקביעת התנועה לצורך ניתוחי או טיפול בו הקביעה חייבת להיות מדויקת ברמה של מעלה".

נשאלת השאלה מהי רמת הדיוק של מבט בוחן של רופאי ועדות הביטוח הלאומי? שהרי כל מעלה הנה משמעותית לקביעת אחוזי הנכות ולרמת חייו של הנכה. נתון זה לא סיפק עו"ד ברוך בן פזי משום שדיוק מבט בוחן של אדם סביר הנו בין 5 ל- 10 מעלות, ומכאן תוצאות שגויות של רופאי ועדות רפואיות המוסד לביטוח לאומי.

מכתב המוסד
תגובת עו"ד ברוך בן פזי פניות הציבור ביטוח לאומי – מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

מבקר המדינה העניק צו הגנה ליעקב מזרחי על חשיפת שחיתות בביטוח הלאומי

חדשות 2 – יונה לייבזון , פברואר 2017
מבקר המדינה קיבל את טענתו של יעקב מזרחי, עובד בביטוח לאומי, כי פוטר על רקע תלונות שהעביר לראשי המוסד על חשד לשחיתות. מדובר בפעם הראשונה שמבקר המדינה יוסף שפירא מוציא "צו הגנה" בביטוח הלאומי.

מזרחי, מנהל אגף הגבייה ממעסיקים במנהל הגבייה של הביטוח הלאומי, טען לאי סדרים במחלקה. הוא טען שהמדינה לא פעלה נגד מעסיקים ששילמו דמי ביטוח לאומי מופחתים ולא פעלה נגדם. עוד הוא טען כי אף מעורבת בעניין חברה חיצונית, שעובדת מול חברות שונות ורשויות, במטרה לעזור לעסקים להקטין את התשלום לביטוח הלאומי.

הפרשה הזו גם נבדקת ביחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה. המבקר קבע שמזרחי פוטר על רקע התלונות הללו והורה להחזירו לעבודה. מלשכתו של שר הרווחה חיים כץ, הממונה על הביטוח הלאומי, מסר כי הם הנחו את הביטוח הלאומי לפעול בהתאם למסקנותיו של המבקר.

משרד הרווחה וביטוח לאומי מפקירים קשישים לחסדיהם של חברות הסיעוד

מרץ 2016 – ביטוח לאומי ומשרד הרווחה האמון על המוסד אינם מפקחים על המטפלים הסיעודיים שהם שולחים אל הקשישים באמעות חברות הסיעוד, ובכך מפקירים את הקשישים לחסדיהם של מטפלים רוצחים ואנסים.

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה , ynet , אוגוסט 2014

בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו – 13165-09-12 – 13/08/2014  –  חוקר נשלח לביתה של אם לשלושה בלוד כדי לבדוק אם היא עדיין זכאית להשלמת הכנסה. כשאף אחד לא ענה לו, הוא החליט לשלול לה את הקצבה – מערכת PsakDin

חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת הכנסה. בדו"ח החקירה שלו, שבעקבותיו נשללה הגמלה מהאישה, כתב החוקר שהיא לא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. האישה נאלצה להיגרר להליך משפטי נגד הביטוח הלאומי, ורק בסופו קבע בית הדין כי היה מחדל בחקירה.

בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד. מאחר שאיש לא ענה לו בדירה, הסתמך החוקר על שיחה אקראית עם שכן שאמר לו שהאישה עזבה, ולפיכך נשללה זכאותה לקבל הבטחת הכנסה.

כשהתברר לה העניין פנתה האישה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. בשל כך, כעבור זמן מה נשלח החוקר לביקור שני, והפעם הוא טען שהאישה סירבה לפתוח לו את הדלת. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד איתן ליברמן. היא טענה שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה קשות בה ובילדיה: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות, ובוטלו ההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, בהן סיוע בשכר הדירה.

התובעת הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, והדגישה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. היא צירפה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה שעליה הצהירה. התובעת הסבירה שאפשר שהייתה שקועה בשינה עמוקה בעת הביקור השני ולא שמעה את הדפיקות בדלת, אך היא תמהה מדוע החוקר לא התקשר אליה לסלולרי.

החוקר מטעם ביטוח לאומי עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה.

השופטת הדס יהלום בחרה להעדיף את גרסתה של התובעת. טענתו שלפיה אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, ונקבע כי זו לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו.

לפי השופטת יהלום, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא שהיא נמצאת בבית שעליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת במקום שעליו שהצהירה.

השופטת ציינה בפסק הדין כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דו"ח החוקר החסר – בוטלו.

"אני הרגתי את הבת שלי" – הסבתא צ' מכה על חטא שפנתה ללשכת הרווחה חיפה קרית חיים בענייני בתה ונכדה

הסבתא והנכד
הסבתא והנכד

מתוך סטטוס בפייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" יולי 2014

אני הרגתי את הבת שלי.
==============
אני שתפתי פעולה עם פקידת הסעד שרה כץ המנוולת ממשרד הרווחה בחיפה/קרית חיים.
בגללי לקחו את א' (הנכד) ממנה. אחרי שלקחו את א' ממנה ומסרו אותו למשפחה אומנת, היא נמצאה מתה בביתה.
במקום להילחם במוסדות הארורים, המושחתים, השטניים – ובעומדים/ות בראשם/ן כפי שידעתי תמיד לעשות, שתפתי אתם פעולה.

מעולם לא חיינו במדינה עם ציבור עצום המושך בחוטים ומקבל החלטות לחיים ולמוות, מושחת כל כך, כפי שזה קורה היום.
=========
ביום ראשון תגיע לביתי אחות מטעם המוסד לחיסול לאומי (מטעם השטן. לא חוזרת בי. פוחדת מהם יותר ממחבלים) בכדי לבדוק אם אני לא משקרת בקשר למחלות שלי, ולמה אני מבקשת סיעוד/עזרה בבית/לא חלילה כסף, עם ניוון המפרקים בכפות הידיים ולא מתפקדת. גבס בכף יד שמאל ויד ימין דומיננטית גמורה ואין יותר אפשרות לנתח. בשתי כפות הידיים הוציאו את עצם הטרפציה והן מוגבלות בצורה קשה, ועם מוטות בעמוד השדרה (קשה לי לנשום. אני עייפה וחלשה).
מאז התקשרה אתמול ה"שבסטר" מטעם המל"ל אני בחרדות ובבכי.
לא פוחדת ולא פחדתי מכניסה לעשרות ניתוחים שעברתי, כמו שאני פוחדת מהמוסד הארור הזה.
זה הזמן וזהו המצב בו אני הכי מתחברת לבתי א' ז"ל, שלא יכולתי להיות עמה יותר בפחדים ובחרדות שלה מהמוסדות שאמורים לסייע כאשר מבקשים מהם עזרה (הלא לשם כך הם קיימים). והיא, מה בסך הכל בקשה, קצת עזרה כלכלית, קצת אמפטייה.
"תני לי כוח א' (הבת) אהובה, כי לי לא היה כוח לתת לך – וזה שורף לי את הדם".
סליחה לא תקימך, אך בכל זאת, קבלי את סליחתי.
נוחי בשלום ויהי זכרך ברוך בת יפה שלי.
בתמונה: א' וא' בנה אהובה בפגישה השבועית במרכז הקשר ביקנעם. "חגגנו" לו, היא ואני, יום הולדת 3.

משרד הרווחה מפקיר קשישים למבחנים משפילים חברות הביטוח – דקלה של הראל השקעות

בכי, רעד ועירום: מסכת ההשפלות בדרך לגמלת הסיעוד – מי שבמשך כל חייהם הקפידו לשלם לחברות הביטוח, בתקווה שבבוא העת יעמוד לרשותם הטיפול הדרוש, מגלים בזקנתם כי כדי לזכות באותו התקציב ייאלצו לעבור מסע ארוך, עצוב וכואב של בדיקות טורדניות. כך נראה בדיקה מטעם חברת הביטוח דקלה
חיים ריבלין , חדשות 2, 28/11/12

ביטוחים סיעודיים רבים מציעים בשוק מגוון שירותים והבטחות, אם חלילה ייקלע מי מקרובינו למצב סיעודי וייאלץ לקבל טיפול מתאים. אלא שבפועל, גם מי שדאג להצטייד בפוליסה המתאימה עלול לעבור דרך ארוכה, עצובה וכואבת בדרך לקבלת הטיפול הדרוש. תחקיר חדשות 2 חשף את מסכת ההשפלות וההטרדות שנאלצים לעבור קשישים רבים כדי לזכות בגמלה הסיעודית שלה הם זכאים – ולבסוף, למרות הכל, אף מתקשים לקבל.

ר', בת 77, היא חולה סיעודית שמתקשה להסתדר ללא עזרת מטפלת צמודה במשך 24 שעות ביממה. היא אינה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה ומתקשה בביצוע רוב הפעולות היומיומיות. ר' סובלת ממחלת הפרקינסון ורק לאחרונה עברה סדרת טיפולים בסרטן שבו לקתה.

בתה של ר' סיפרה כי בתוך שנתיים-שלוש חלה הידרדרות דראסטית במצבה שהביאה אותה לכך שאינה מסוגלת לתפקד כיום. בביטוח הלאומי קבעו לה 150% נכות, ובחברת הביטוח "דקלה" אישרו לה קבלת גמלה למשך שנה. פני הדברים השתנו לפני כשלושה חודשים, אז הוחלט שלא להאריך את זכאותה – בעקבות חוות דעת שכתבה אחות שביקרה בבית הקשישה.

"בשל מצבה הנפשי הקשה, המטופלת לא הפסיקה לבכות בכי חזק", נכתב במסמך – שם צוין גם כי ר' אינה משתפת פעולה ועל כן – יש לחדול מלספק לה את הגמלה. קביעה זו באה חרף התיאור המפורש בדוח לכך שהקשישה החולה "נראתה מבולבלת ומפוחדת".

מסכת השפלות בדרך לגמלה

השבוע, בחלוף שלושה חודשים, שלחה חברת הביטוח רופא מטעמה שביצע ב-ר' סדרה חוזרת של בדיקות – רביעית במספר, כפי שנאלץ לעבור כל מבוטח שדורש לקבל גמלה מחברה פרטית או מהביטוח הלאומי. הוא מתבקש להשיב על שאלות טורדניות, שכוללות תרגילי חשבון או חזרה על משפטים אקראיים, שמטרתם – לבחון את מצבו המנטלי של דורש הקצבה, זאת – בזמן שהזכאות לקצבת סיעוד נקבעת בהתאם ליכולתו של המבוטח לבצע חמש פעולות בסיסיות.

אלא שהשאלות הטורדניות מהוות רק הקדמה לבדיקה הפיזית, השלב השני והקשה יותר בהליך. הקשישים מתבקשים לעמוד, לחייך, להוציא לשון – ולבסוף גם להתפשט מבגדיהם, בעקבות החלטת חברות הביטוח שלא להסתפק בהצהרת החולים באשר ליכולתם להתלבש בכוחות עצמם. את מסכת ההשפלות המדוברת נאלצים לעבור אלפי קשישים כדי לזכות בגמלת סיעוד שעבורה שילמו במשך כל חייהם.

בתיעוד בדיקתה של ר' ניתן להבחין בבירור שחרף הקביעה שאין ביכולתה להסיר את חולצתה באופן עצמאי, דרש ממנה הרופא שערך את הביקורת להתפשט גם ממכנסיה. "בשביל מה צריך להעביר את כל התהליך ולסמן סעיף אחר סעיף?", שאלה בזעם י', בתה של ר' – שהתלוותה לבדיקות שעברה. "רואים שהיא לא יכולה לתפקד, אז למה בכל זאת ממשיכים, בשביל מה כל התהליך הזה? כשבא רגע האמת, ואין מי שרוצה שהוא יגיע, צריך לעבור את כל מדורי הגיהנום".

עו"ד יריב כהן, מנהל מקצועי בחברה המרכזית למימוש זכויות, סיפר גם הוא כי "חברות הביטוח מערימות קשיים במתן כל הקצבאות. כשישנה אפשרות לכל חברות הביטוח לא לספק מה שאדם שילם עליו כל החיים, בהחלט משתמשים בזה".

קישורים: