המשטרה תקפה וכפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet

אישה שנלקחה בכוח למוסד פסיכיאטרי הוכרחה על ידי שוטרים לחתום על טופס הסכמה לאשפוז. בית המשפט קבע שהמדינה תשלם לה 20 אלף שקל

לקריאת / הורדת פסק הדין הקלק כאן

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-20 אלף שקל אישה שנלקחה על ידי המשטרה בכפייה לאשפוז פסיכיאטרי, שבו שהתה לבסוף במשך חודש וחצי. השופט אורי גולדקורן קבע שהאשפוז בוצע בניגוד לדין.

באוגוסט 2011 הזעיקה אישה את המשטרה וביקשה שיעצרו את אחותה וייקחו אותה לאשפוז פסיכיאטרי. היא התלוננה שאחותה משתוללת ותוקפת אותה וסיפרה שהיא סובלת מפגיעה נפשית ומחשבות שווא, אך מסרבת ליטול את התרופות שלה. שלושת השוטרים שהגיעו לדירת אמן, שם הסתתרה התובעת, עצרו אותה ובהמשך לקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי, שם היא הוחתמה על טופס הסכמה ואושפזה במחלקה סגורה.

בתביעה שהגישה נגד המדינה לפני כשלוש שנים היא דרשה פיצוי של 100 אלף שקל על כליאת שווא ותקיפה. לדבריה, באותה תקופה אחותה הפצירה בה כמה פעמים לפנות לטיפול פסיכיאטרי אך היא סירבה כי פחדה. היא הוסיפה שהשוטרים החליטו על דעת עצמם לקחת אותה בניגוד לרצונה למוסד מבלי שהייתה בידיהם הוראת אשפוז מפסיכיאטר מחוזי כנדרש בחוק.

עוד טענה התובעת שבמהלך המעצר היכו אותה השוטרים בידיהם וברגליהם וגרמו לה לשברים בצלעות. בנוסף, לאחר שאזקו אותה היא הוכנסה לניידת והוסעה למוסד הפסיכיאטרי ושם הכריחו אותה השוטרים לחתום על טופס ההסכמה לאשפוז.

המדינה טענה מנגד שכשהשוטרים הגיעו לדירה סירבה התובעת להתלוות אליהם, השתוללה ואיימה על אחד מהם שתהרוג אותו. לנוכח התנגדותה ניסה השוטר לכבול אותה אך היא הגיבה באלימות והיה צורך להפעיל כלפיה כוח סביר כדי להכניסה לניידת. כמו כן, נטען, בתחנת המשטרה סירבה התובעת לשתף פעולה עם החוקרים, לא השיבה לשאלות, לא יצרה קשר עין ורק ישבה כפופה עם ידיה על ראשה, ולכן נלקחה על ידם למיון פסיכיאטרי.

כליאת שווא

השופט אורי גולדקורן קבע שמעצר התובעת היה לא חוקי מאחר שהשוטרים לא הודיעו לה מה סיבת מעצרה. עם זאת, הוא הוסיף שאם זה היה הפגם היחיד לא היה בסיס לפסיקת פיצויים.
נקבע שאשפוזה הכפוי של התובעת נעשה שלא כדין, שכן הקצין התורן החליט להעביר אותה למוסד על דעת עצמו ועל בסיס התרשמותו הבלתי מקצועית שמדובר ב"חולת נפש", מבלי שפנה קודם לכן לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט כנדרש. בנוסף, במוסד עצמו היא אולצה על ידי השוטרים לחתום על הסכמה לאשפוז תוך שהם מאיימים עליה במעצר.

השופט גולדקורן הוסיף שבעקבות האירועים אושפזה התובעת לתקופה משמעותית של כחודש וחצי. לדבריו, אף אם הייתה לכך הצדקה רפואית, התובעת זכאית לפיצוי מאחר שהאשפוז נעשה בניגוד לדין.

בסופו של דבר חויבה המדינה לפצות את התובעת ב-20 אלף שקל על כליאת שווא בתוספת שכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש - המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet
מודעות פרסומת

קשירת מאושפזים – עניין של כסף

כששלושה עובדים אחראים לשלומם של כ-40 חולים במשמרת לילה, אי־אפשר להימנע מקשירת מטופליםהוועדה לצמצום הקשירות בבתי החולים הפסיכיאטריים שהקים משרד הבריאות נמצאת בימים אלה בעיצומו של תהליך לגיבוש מסקנותיה. הוועדה בראשות ד"ר בועז לב הוקמה במטרה לבחון מתווה שיוסכם עם כל הצדדים במערך בריאות הנפש, ושיאפשר את צמצום הקשירות במחלקות פסיכיאטריות ככל הניתן.

אישפוז פסיכיאטרי - קשירות, נזעי חשמל וסמים פסיכיאטריים
קשירת מאושפזים ככלי לקבל כסף

באחרונה מערך הפסיכיאטריה נקט מהלך אמיץ והביא לצמצום משמעותי בקשירות בשיעור של כ–50%–80%. לשם כך, מנהלי חלק מבתי החולים הסכימו להגדיל את הגירעון הקיים, והרופאים, האחיות, והמטפלים הסיעודיים הסכימו להגדיל את העומס שכבר קיים על כתפיהם ולהוסיף בכל שבוע בין משמרת לשתיים לכל עובד. משמרת במחלקה פסיכיאטרית סגורה אינה דומה למשמרת בכל מחלקה רפואית: חוסר תשומת לב — ולו הקטן ביותר — עלול להוביל לניסיון התאבדות של חולה השרוי בדיכאון, או לאירוע אלים על ידי חולה הסובל מסכיזופרניה.

את הפתרון הזמני למצוקה הקשה בבריאות הנפש מספק כיום הצוות המטפל, כחלק מהרצון הכנה לפעול באופן המיטבי עם המטופלים — אך זה משול למתן פלסטר לחולה סופני. הפתרון לצמצום הקשירות במחלקות הפסיכיאטריות לא יכול לבוא על גבם של הרופאים והאחיות. זהו לא פתרון לטווח ארוך ואנחנו לא ניתן לו להיות.

הרפואה הפסיכיאטרית משוועת לצמצום קשירות החולים ככל הניתן, אבל זה חייב להתבצע לצד מתן אלטרנטיבה חלופית מתאימה. קשירה היא אחד מכלי העזר הבודדים שיש בידינו כדי להתמודד עם מצבי אלימות מסוכנים של מטופלים. אחת האלטרנטיבות לקשירה, שיאפשרו להרגיע את החולה ולמנוע ממנו מלפגוע ביתר המטופלים במחלקה, היא להשגיח עליו באופן צמוד 24/7. כשהמציאות הישראלית מכתיבה שבמחלקה פסיכיאטרית במשמרת לילה יעבדו רק שני אנשי צוות על כ–40 אנשים שחולים בנפשם, האלטרנטיבה הזו הופכת לבלתי־אפשרית.

לעומת זאת, במערב המציאות שונה לגמרי. לשם השוואה, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ב–2013 היתה כ–7.6% מהתמ"ג, וחלקה של בריאות הנפש מתוכה היה כ–2.5% עד 3%. במדינות OECD טווח ההוצאה על שירותי בריאות הנפש נע בין 5% ל–18%. התקצוב הדל לבריאות הנפש בא לידי ביטוי בצפיפות — שמובילה להתפתחות של מצבי אלימות בקרב מטופלים.

קשירת מאושפזים לקבל תוספת תקציב
קשירת מאושפזים לקבל תוספת תקציב

ההשפעה המשמעותית השנייה על המערכת הוא המחסור החמור בכוח אדם מטפל ורפואי. במחלקה פסיכיאטרית סגורה בישראל, המכילה כ–40 חולים בממוצע, עובדים כשני אנשי סיעוד במשמרת לילה, כשלושה אנשי צוות במשמרת ערב, ורופא תורן אחד בלבד האמון על שלומם של כ–250 מטופלים פסיכיאטרים. לעומת זאת, בבריטניה, שבה מערכת בריאות הנפש הצליחה לצמצם משמעותית את קשירות המטופלים, התקציבים מעוררי השראה. מחלקה פסיכיאטרית בממלכה המאוחדת מכילה רק כ–20 חולים, וצוות טיפולי ורפואי הגדול פי שניים מזה שבישראל.

לצד המצוקות הקשות, התוכנית שבה מתפאר משרד הבריאות לחילוץ מערך הפסיכיאטריה ממצוקתו הוא כלעג לרש. על פי הצהרת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, יתווספו במסגרת תקציב המדינה הבא בין היתר: איש צוות אחד לכל מחלקה סגורה — אף שיממה מורכבת משלוש משמרות, ויש צורך בתוספת של שני אנשי צוות בכל אחת מהן; 150 תקנים של סטודנטים לצורך הפעלה בשעות הפנאי — תוספת חשובה, אך כזו שלא יכולה להוות תחליף לעובדת סוציאלית מנוסה, מרפא בעיסוק או איש שיקום; ו–140 מיליון שקל לשיפור ותוספת לבינוי — סכום קטן מדי שיספיק לבניית מחלקה אחת בכל רחבי הארץ.

על מנת להביא לשינוי אמיתי במערך הפסיכיאטרי, לצמצם או אפילו להפסיק לחלוטין קשירות של חולים אלימים, לשמור על ביטחונם של המטופלים ושל הצוות המטפל במחלקות הפסיכיאטריות — על מקבלי ההחלטות להבין שאין מנוס מלהשקיע את התקציבים הנדרשים להגדלה משמעותית של כוח אדם איכותי ולתוספת ושיפור של תשתיות.

מערך בריאות הנפש מטפל בכל תחלואות הנפש שמהם מרביתנו מפחדים, כמו סכיזופרניה, דיכאון, חרדות, הפרעות אכילה, התמכרויות ואי־שליטה בדחפים. אחד מכל שלושה אנשים בישראל יזדקק לטיפול פסיכיאטרי לפחות פעם אחת בחייו. הפרעות הנפש אינן תופעה רחוקה, היא חלק מחייו של כל אחד מאיתנו. מגיע לנו לחיות בחברה שעוטפת את החולים הפסיכיאטרים שלה, שמגנה עליהם, ומעודדת אותם לקבל טיפול נפשי מתאים — כי יום אחד זה יכול להיות מישהו מאתנו.

הכותב הוא יו"ר הנבחר באיגוד הפסיכיאטריה, ההסתדרות הרפואית

מאושפזים בעל כורחם

מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001

דוח חמור של הסניגוריה הציבורית חושף את הקלות הבלתי נסבלת של האשפוז בכפייה: ועדות רפואיות מחליטות על משך השהות בבתי חולים פסיכיאטריים בלי להתחשב תמיד בזכותם של המאושפזים להשמיע את דעתם בעניין. הגיע הזמן שמישהו ישמע את קולם המושתק של האנשים האלה, אומרים כותבי הדוח.

ר' בן 30 אושפז בשנים האחרונות מספר פעמים בבתי חולים פסיכיאטריים. האבחנה: פארנויה. ר' אושפז בניגוד לרצונו בעקבות תלונות חוזרות ונשנות שהגישו נגדו למשטרה בני משפחתו. איש לא הקשיב לו כאשר טען, כי הוא אינו לוקה בנפשו.

ר' לא לבד. כ- 4000 איש בישראל נשלחים מידי שנה לאשפוז כפוי בבתי חולים פסיכיאטריים. במקרים רבים הדבר קורה בעקבות תלונות שהגישו בני משפחה, שכנים, מעסיקים ואפילו יריבים עסקיים. התהליך אינו מסובך: אלמוני מתלונן במשטרה על פלוני, וזו עוצרת לחקירה את האדם שנגדו התלונה הוגשה. תוך 24 שעות מוגשת לבית המשפט בקשה להסתכלות פסיכיאטרית.

בית המשפט, על פי שיקול דעתו, רשאי לצוות על הסתכלות. תוצאותיה יכריעו האם העצור יישלח לאשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי, או יחזור להיות אדם חופשי. בבית החולים ייפגש המאושפז עם הרשות שתחליט לכמה זמן תישלל חירותו: הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית…

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001
מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001

 

אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי

 אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי , ידיעות אחרונות , רחל סופר , 28.01.1996

סיכסוך פעוט בין שכנים או קרובי משפחה עלול להסתיים בזימון לבדיקה פסיכיאטרית, או אפילו לאשפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש. באחרונה החליט שר הבריאות בצעד נדיר, לשלול את רשיונו של אחד הפסיכיאטרים הבכירים בישראל. ההחלטה אומנם לא מומשה, עקב ערעור לבג"צ, אך פרטי הפרשה מעידים על ליקויים חמורים במערכת האבחון הפסיכיאטרי: אנשים בריאים לחלוטין יכולים לקבל חוות דעת שהם בלתי שפויים. האגודה לזכויות האזרח: "אסור שהסמכות לאשפוז כפוי תישאר רק בידי פסיכיאטרים מחוזיים".

להורדת / קריאת הכתבה המלאה הקלק כאן

 אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי , ידיעות אחרונות , רחל סופר , 28.01.1996
 אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי , ידיעות אחרונות , רחל סופר , 28.01.1996

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים: חולים נקשרו שעות ללא השגחה

"אברבנאל": חולים נקשרו שעות ללא השגחה , רן רזניק , ישראל היום , 05.09.2016

חשיפה: משרד הבריאות חוקר חשדות לשני מקרים • המטופל שהצית את עצמו ניצל ברגע האחרון; אחר היה קשור בארבע גפיו במשך 8 שעות בלי שנבדק • ביה"ח: "אירועים חריגים שטופלו מייד"

מוסד פסיכיאטרי אברנאל בת ים - ברוכים הבאים לגיהנום
בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל // צילום: יוסי זליגר

בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים, שעת לילה: חולה נקשר במשך שעות ללא הצדקה וללא השגחה, עד שהצית את עצמו. זה מה שקרה, לפי החשדות שנחקרים בימים אלה על ידי הנהלת משרד הבריאות.

הפרשה החמורה, שנחשפת כאן לראשונה, נבדקה תחילה בחקירה פנימית שניהל בית החולים בראשות פרופ' יובל מלמד. החקירה מתמקדת בשני מקרים שאירעו במחלקה סגורה ג' בדצמבר 2015 ובינואר 2016.

המידע שהגיע ל"ישראל היום" עולה משיחות עם בכירים במשרד הבריאות, ובהם רופאים ועורכי דין המעורבים בשבועות האחרונים בחקירת הפרשה החמורה. מהחקירה עולים ממצאים קשים על דרך קשירת החולים במחלקות הסגורות באברבנאל, וממצאים וטענות קשות על נורמות התנהגות פסולות ועל טיפול לא ראוי ולא חוקי בקשירת חולים של חלק מהצוות הסיעודי והרפואי במקום. לדברי הבכירים, "מהחקירה עולים חשדות כבדים לנורמות עבודה של חלק מהצוות הסיעודי והרפואי, שבאופן ממשי מסכנות חיי אדם ופוגעות פגיעה אנושה בזכויות האדם והחולה של חולים חסרי ישע, שברובם בכלל לא מסוגלים ולא מעזים להתלונן".
נקשר ללא הצדקה

במקרה הראשון שאירע בדצמבר 2015, נקשר חולה במשך כארבע שעות בשתי ידיו ורגליו למיטה מיוחדת בחדר קשירה, וזאת בלי שהיתה, על פי החשד, הצדקה חוקית לקשירתו והחולה נראה רגוע ומשתף פעולה עם הצוות.

בנוסף, החולה נקשר בלי שהרופאה התורנית בדקה אותו בעצמה כל זמן הקשירה, כמתחייב, ובלי שהאח והאחות שעבדו באותה משמרת בדקו בעצמם את מצבו הרפואי ואת שלומו במשך שעות הקשירה, כפי שהיו חייבים לעשות. למרות כל זאת, הצוות הסיעודי רשם בתיק הרפואי כאילו בדק את החולה הקשור בכל חצי שעה.

עוד עולה מהחקירה כי האח האחראי במשמרת, בוריס טרנוב, נתן לחולה בזמן הקשירה תרופה בלי שרופא הורה לו על כך, ולא נתן לו תרופה אחרת שהרופאה דווקא כן ביקשה לתת לאותו חולה. חמור מכך, החולה עישן סיגריה בזמן הקשירה, לאחר שהמצית והסיגריה הושארו לו בניגוד להוראות בחדר הקשירה. לאחר מכן הצית החולה את החדר ואת עצמו עד שהתלקחה אש במקום, שהפך אפוף עשן. בעקבות השריפה הוזעקו למקום צוותי כיבוי אש והחולה עצמו היה נתון בסכנת חיים ממשית, ואולם למרבה המזל – לא נפגע.

על פי ממצאי החקירה באברבנאל, כפי שהועברו למשרד הבריאות, במקרה נוסף שאירע בליל 18 בינואר 2016 התגלה כי מטופל אחר היה מוגבל במשך יותר משמונה שעות בארבע הגפיים, וזאת כשהוא לבדו בחדר הקשירה, בלי שנבדק על ידי הרופאה התורנית ועל ידי האח טרנוב והאחות יוליה קורנץ, שעבדו באותו לילה במחלקה. גם במקרה זה, כך לפי החשד, הצוות הסיעודי רשם בתיק הרפואי כאילו בדק את החולה בכל חצי שעה.

יצוין כי הגבלת חולים על ידי קשירה או בידוד נפוצה מאוד בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, אבל היא אמורה להיות מוגבלת מאוד בזמן, ורק במקרים שבהם אין כל ברירה. כלומר רק לצורך מתן טיפול רפואי חיוני ובגלל מסוכנות ממשית של חולה לעצמו או לאחרים, וכל זאת תמיד בפיקוח ובליווי רפואי וסיעודי צמוד.

ממשרד הבריאות נמסר כי "במסגרת בירור עובדות המקרה נערכו שיחות הבהרה לצוות הרפואי והסיעודי שהיה מעורב. לאחר השיחות הוחלט להגיש קובלנה נגד האח טרנוב בוריס והאחות יוליה קורנץ, וכן הועברה הערה לבית החולים בהתאם. תהליך הבדיקה טרם הסתיים".

מבית החולים אברבנאל נמסר כי "מדובר בשני אירועים חריגים יוצאי דופן שהתרחשו לפני יותר מחצי שנה, שההנהלה התייחסה אליהם בחומרה רבה וטיפלה באופן מיידי בהליך משמעתי, עם דיווח לנציבות שירות המדינה ולמשרד הבריאות".

עוד נמסר כי "האירועים אינם משקפים את דרך פעילות בית החולים, ששם לו למטרה לצמצם את ההגבלה הפיזית של החולים. הנהלת הסיעוד פעלה באופן מיידי לביטול סמכויות הצוות הסיעודי המעורב והם הועברו מתפקידם, וכן רועננו נוהלי הגבלת מטופלים והתקיימו הדרכות לצוותים".

עו"ד ערן קייזמן, שמייצג את טרנוב וקורנץ, מסר כי "העובדות הנטענות נגדם לא מדויקות והם פעלו בהתאם לכל ההוראות הרפואיות".

עו"ד חדוה לוין, שמייצגת את שתי הרופאות המעורבות בפרשה – ד"ר מיה אוקון וד"ר לידיה שרבצ'נקו – מסרה כי "הן דוחות בתוקף את כל הטענות נגדן. הן עבדו כרופאות מתמחות שהתרוצצו לתת מענה במחלקות העמוסות מאוד בחולים והסתמכו על דיווחי הצוות הסיעודי".

בית חולים לבריאות הנפש באר שבע – התעללות קשה בחוסים וקשר שתיקה

יולי 2016 – מאסר לעובדי בי"ח פסיכיאטרי שתקפו חוסים – 4 עובדים לשעבר בבית חולים פסיכיאטרי בבאר שבע נשלחו ל-6-12 חודשים בכלא, לאחר שנחשף כי הכו חוסים ומאושפזים חסרי ישע. השופט: "המסר צריך להיות ברור – חסרי ישע אינם הפקר"
תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 18/07/16

מאסר לפועל לעובדים שתקפו חסרי ישע: אברהם לוסקי, אנטוניו אפונסו, נינה שקנבסקי ויוסי וקנין שימשו כאחים ועובדי כוח עזר בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע – עד שנחשף כי הכו ותקפו חוסים באחת המחלקות. אתמול (ראשון) בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עליהם עונשי מאסר: על לוסקי נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, על אפונסו נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, שקנבסקי נשלחה לחצי שנת מאסר ועל וקנין נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל.

הארבעה הורשעו בריבוי מקרים של תקיפת חסר ישע במשך כשנה וחצי, עד להגשת כתב האישום נגדם לפני כשלוש שנים: הארבעה הורשעו במסגרת הסדר טיעון והודו בעבירות. השופט אליהו ביתן לא חסך ביקורת על מעשיהם: "חומרת המעשים בנסיבותיהם ומידת האשם של הנאשמים, והצורך להתריע ולהרתיע, מחייבים הטלת מאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח, ואין בנסיבות הנאשמים ובדברים המוזכרים בתסקירי שירות המבחן על הנאשמים כדי להצדיק סטיה מכך".

השופט הוסיף כי "המסר צריך להיות ברור וחד, חסרי ישע אינם הפקר, מי שפוגע בהם, במיוחד אם הוא נמנה על הצוות הטיפולי שלהם, לא ינקה והוא ישלם על כך מחיר משמעותי". עוד הדגיש השופט כי הפרשה מעלה צורך לפיקוח הדוק יותר מצד בית החולים: "העובדה שאירועי התקיפה נמשכו על פני כשנה וחצי באין מפריע וכמעט באין מתריע מדאיגה ומעציבה והיא מעוררת תהיות גם על מידת הבקרה והפיקוח של הנהלת בית החולים".

לוסקי הגדיר במסגרת המשפט את תפקידו בבית החולים כ"עבד" ואמר כי החולים איבדו צלם אנוש בשל מצבם נפשי. לעומתו, אפונסו הסביר כי מעשיו האלימים נבעו משילוב בין שחיקה לבין הפרעה הורמונלית. שנבסקי הודתה כי פעלה באופן שגוי כאשר הפעילה כוח רב כלפי החוסים. וקנין, שלדברי שירות המבחן לקח אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה, אמר כי חש בושה גדולה על כך שאיבד חמלה כלפי החוסים.

"השפילו והכו במקלחת ובשירותים"

בכתב האישום לפיו הורשעו נטען כי הם הועסקו במחלקה בה מאושפזים מטופלים המוגדרים "חולים קשים" הסובלים ממחלות נפש קשות: בפרקליטות טענו כי הארבעה ניצלו את חוסר הישע של החולים וחוסר יכולים להתגונן או לדווח עליהם.

"במשך כשנה וחצי עד שהתגלו האירועים הנאשמים תקפו את החוסים, השפילו והכו אותם בזמן המקלחת, בשירותים ובמקומות אחרים במחלקה", נטען בכתב האישום החמור. ערנותם של שניים מעובדי המחלקה הובילה להגשת תלונה במשטרה: הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפת חסר ישע. התיק נוהל על ידי התובעת עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).

אחד הנאשמים ששימש כאח הואשם בכך שנהג לסטור לחוסים בלי סיבה, ואף משך את אחת המאושפזות בשיערה והטיח את ראשה בחלון זכוכית לאחר שדפקה על דלפק תחנת האחיות. עמיתתו למחלקה ששימשה כאחות בכירה הואשמה כי באחת המקרים בעטה בפניו של מטופל שהוכנס ל"חדר המרופד" שאליו נלקחים מטופלים שחוו התפרצות כדי להירגע.