הפגנת מחאה על התעללות במטופלת בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בת ים

ההפגנה התקיימה מול שער בית החולים הפסיכיאטרי ביום רביעי 6 בדצמבר בין השעות 9:30 ל-11:30. ההפגנה מטרתה למחות על הפרות זכויות האדם וההתעללות בבית חולים אברבנאל.

בעקבות זעקה לעזרה של בחורה בת 27 אינטליגנטית ומשכילה, שסבלה מאונס לפני שנים, ושאושפזה בכפיה במחלקה סגורה באברבנאל – הבחורה סובלת מחבלות, קשירות ומסוממת על ידי זריקות ותרופות פסיכיאטריות.

הבחורה המדוברת מצטרפת לכמות רבה של עדויות שאספה עמותת מגן לזכויות אנוש בהן התגלו מקרים רבים של ההתעללות במטופלים שחסו בבית החולים אברבנאל בבת ים .

ההתעללות בבית החולים כוללת יחס משפיל, טיפולי הלם חשמלי, ריסונים כימיים וקשירות פיסיות. מהעדויות עולה שטיפולים רבים ניתנים כעונש ומוצגים כעונש לחולים והם למעשה פעולות ריסון ולא טיפול. מהעדויות עולה שעשרות חולים נקשרו למיטתם ובוססו בצרכיהם משך שעות ארוכות. מעדויות נוספות עולה שמאושפזים רבים מטופלים בתרופות בעלות פוטנציאל ממכר, הגורמות בנוסף לנזק מוחי בלתי הפיך, גם להתפרצויות זעם, אלימות ופסיכוזה כללית בדיוק אותם תופעות שהתרופות הפסיכיאטריות היו אמורות לרפא.

עמותת מגן לזכויות אנוש דורשת לשחרר את המאושפזת. ומבקשת שמשרד הבריאות יחשוף לציבור את תופעות ההתעללות והמוות בבתי החולים הפסיכיאטריים.

יהודה קורן- סגן יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש

לקבלת תגובה אפשר להתקשר לטלפונים הבאים

נייד: 052-3350928

דוא"ל: cchr_isr@netvision.net.il

תמונה 1תמונה 2תמונה 3תמונה 4

מודעות פרסומת

המשטרה תקפה וכפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet

אישה שנלקחה בכוח למוסד פסיכיאטרי הוכרחה על ידי שוטרים לחתום על טופס הסכמה לאשפוז. בית המשפט קבע שהמדינה תשלם לה 20 אלף שקל

לקריאת / הורדת פסק הדין הקלק כאן

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-20 אלף שקל אישה שנלקחה על ידי המשטרה בכפייה לאשפוז פסיכיאטרי, שבו שהתה לבסוף במשך חודש וחצי. השופט אורי גולדקורן קבע שהאשפוז בוצע בניגוד לדין.

באוגוסט 2011 הזעיקה אישה את המשטרה וביקשה שיעצרו את אחותה וייקחו אותה לאשפוז פסיכיאטרי. היא התלוננה שאחותה משתוללת ותוקפת אותה וסיפרה שהיא סובלת מפגיעה נפשית ומחשבות שווא, אך מסרבת ליטול את התרופות שלה. שלושת השוטרים שהגיעו לדירת אמן, שם הסתתרה התובעת, עצרו אותה ובהמשך לקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי, שם היא הוחתמה על טופס הסכמה ואושפזה במחלקה סגורה.

בתביעה שהגישה נגד המדינה לפני כשלוש שנים היא דרשה פיצוי של 100 אלף שקל על כליאת שווא ותקיפה. לדבריה, באותה תקופה אחותה הפצירה בה כמה פעמים לפנות לטיפול פסיכיאטרי אך היא סירבה כי פחדה. היא הוסיפה שהשוטרים החליטו על דעת עצמם לקחת אותה בניגוד לרצונה למוסד מבלי שהייתה בידיהם הוראת אשפוז מפסיכיאטר מחוזי כנדרש בחוק.

עוד טענה התובעת שבמהלך המעצר היכו אותה השוטרים בידיהם וברגליהם וגרמו לה לשברים בצלעות. בנוסף, לאחר שאזקו אותה היא הוכנסה לניידת והוסעה למוסד הפסיכיאטרי ושם הכריחו אותה השוטרים לחתום על טופס ההסכמה לאשפוז.

המדינה טענה מנגד שכשהשוטרים הגיעו לדירה סירבה התובעת להתלוות אליהם, השתוללה ואיימה על אחד מהם שתהרוג אותו. לנוכח התנגדותה ניסה השוטר לכבול אותה אך היא הגיבה באלימות והיה צורך להפעיל כלפיה כוח סביר כדי להכניסה לניידת. כמו כן, נטען, בתחנת המשטרה סירבה התובעת לשתף פעולה עם החוקרים, לא השיבה לשאלות, לא יצרה קשר עין ורק ישבה כפופה עם ידיה על ראשה, ולכן נלקחה על ידם למיון פסיכיאטרי.

כליאת שווא

השופט אורי גולדקורן קבע שמעצר התובעת היה לא חוקי מאחר שהשוטרים לא הודיעו לה מה סיבת מעצרה. עם זאת, הוא הוסיף שאם זה היה הפגם היחיד לא היה בסיס לפסיקת פיצויים.
נקבע שאשפוזה הכפוי של התובעת נעשה שלא כדין, שכן הקצין התורן החליט להעביר אותה למוסד על דעת עצמו ועל בסיס התרשמותו הבלתי מקצועית שמדובר ב"חולת נפש", מבלי שפנה קודם לכן לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט כנדרש. בנוסף, במוסד עצמו היא אולצה על ידי השוטרים לחתום על הסכמה לאשפוז תוך שהם מאיימים עליה במעצר.

השופט גולדקורן הוסיף שבעקבות האירועים אושפזה התובעת לתקופה משמעותית של כחודש וחצי. לדבריו, אף אם הייתה לכך הצדקה רפואית, התובעת זכאית לפיצוי מאחר שהאשפוז נעשה בניגוד לדין.

בסופו של דבר חויבה המדינה לפצות את התובעת ב-20 אלף שקל על כליאת שווא בתוספת שכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש - המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet

מאושפזים בעל כורחם

מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001

דוח חמור של הסניגוריה הציבורית חושף את הקלות הבלתי נסבלת של האשפוז בכפייה: ועדות רפואיות מחליטות על משך השהות בבתי חולים פסיכיאטריים בלי להתחשב תמיד בזכותם של המאושפזים להשמיע את דעתם בעניין. הגיע הזמן שמישהו ישמע את קולם המושתק של האנשים האלה, אומרים כותבי הדוח.

ר' בן 30 אושפז בשנים האחרונות מספר פעמים בבתי חולים פסיכיאטריים. האבחנה: פארנויה. ר' אושפז בניגוד לרצונו בעקבות תלונות חוזרות ונשנות שהגישו נגדו למשטרה בני משפחתו. איש לא הקשיב לו כאשר טען, כי הוא אינו לוקה בנפשו.

ר' לא לבד. כ- 4000 איש בישראל נשלחים מידי שנה לאשפוז כפוי בבתי חולים פסיכיאטריים. במקרים רבים הדבר קורה בעקבות תלונות שהגישו בני משפחה, שכנים, מעסיקים ואפילו יריבים עסקיים. התהליך אינו מסובך: אלמוני מתלונן במשטרה על פלוני, וזו עוצרת לחקירה את האדם שנגדו התלונה הוגשה. תוך 24 שעות מוגשת לבית המשפט בקשה להסתכלות פסיכיאטרית.

בית המשפט, על פי שיקול דעתו, רשאי לצוות על הסתכלות. תוצאותיה יכריעו האם העצור יישלח לאשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי, או יחזור להיות אדם חופשי. בבית החולים ייפגש המאושפז עם הרשות שתחליט לכמה זמן תישלל חירותו: הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית…

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001
מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001

 

בית חולים ליס איכילוב מאשפז יולדת בכפייה כדי לחטוף עוברה

23.08.206 – רשויות הרווחה (פקיד סעד דודי נגר) והממסד הרפואי בית חולים ליס איכילוב מנסים בדרכים מניפולטיביות לחטוף עוברה של צעירה בת 22. הם מנסים לשלוח את היולדת לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה ושם יסממו עד שיוכלו לחטוף עוברה.

עילת האשפוז: היא מסכנת את עצמה ואת העובר.

בית חולים ליס איכילוב ביצע אשפוז פסיכיאטרי כפוי ליוצאת אתיופיה כדי לחטוף עוברה

23.08.2016 – אזהרת לידה בית חולים ליס איכילוב

חן מילוא, בת 22 שנים, שבוע 30 להריונה, סבלה מהתקף אפיליפטי, ולכן חשה לבית החולים איכילוב.

במחשב בתי חולים ליולדות, יש אזהרה לידה עבור חן. פקיד הסעד מלשכת רווחה טבריה, דודי נגר, ייעד את העובר של חן לאימוץ.

היום, בשעה 13:00 לערך התקשרה חן, לעיתונאי מוטי לייבל, ומסרה לו שעומדים לאשפז אותה בכפייה בבית חולים גהה. סירבו לתת לה צו אשפוז.

העיתונאי לייבל, פנה לעורכות הדין ורדה ברכה שטיינברג, מומחית חוק נוער טיפול והשגחה ולעו"ד ענבל בר-און מומחית חוק טיפול לחולי נפש.

עו"ד ענבל בר-און הגיעה לבית החולים איכילוב, בליווי העיתונאי מוטי לייבל, על מנת לעצור את האשפוז הכפוי. בבית החולים התברר כי לא קיים כל צו!!! וחן מוחזקת כבת ערובה, ללא צו אשפוז.

נכון לשעה 20:00 הודיעו בבית חולים איכילוב, כי אין צו אישפוז כפוי, וחן יכולה להישאר במחלקת טרום לידה.

כשעורכת הדין ענבל בר-און יצאה מבית החולים ביחד עם העיתונאים לייבל&שם-טוב, כעבור חצי שעה, הגיעו בריונים מבית החולים כדי לקחת את חן מילוא לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים איכילוב.

בתמונות למטה, זו המיטה שהכינו לחן עם חבלי קשירה.

כמו שאתם רואים בסרטון, חן לא מסוכנת לעצמה, לא מסכנת את העובר שלה. היא לא אלימה, לא נהגה באלימות, מדברת לעניין ואין לה פסיכוזות.

הפסיכיאטרית השקרנית קופרמינץ, כתבה חוות דעת רמאית ושקרית, שחן תקפה אחיות ואת הצוות, שהיא בפסיכוזה, שהיא מסוממת ואלכוהוליסטית.

תראו בסרטון, חן לא מסוממת, לא משתמשת בסמים, לא שותה אלכוהול. היא אחראית, שומרת על העובר שלה, וטבעונית.

לידיעת טל גלבוע, וחברתי נירית יעקובסון, בבית החולים ליס מחלקת יולדות, אין אוכל לטבעונים, וחן נאלצה לקנות לעצמה מזון מכספה.

לידיעת בית החולים, חן מקושרת לשוברים קשירה, בראשות איתן זיגלבאום.

אזיק אלקטרוני על ידה של חן מילוא
אזיק אלקטרוני על ידה של חן מילוא

המשך יבוא.

23:02 עדכון:

פרופ' מיקי בלוך, הפסיכיאטר, הודיע שהאשפוז הכפוי לא נכון, והוא לא רואה סיבה שחן מילוא תהיה באשפוז כפוי, הוא רואה שחן מילוא מפעילה שיקול דעת מלא.

פרופ' בלוך התחייב שלא יקשרו את חן הלילה.
החבלים שוחררו. שמו לחן מילוא אזיק אלקטרוני…

המחאה מול משרד השרה איילת שקד והטענה לאשפוז כפוי

המחאה מול משרדה של השרה איילת שקד והטענה לאשפוז כפוי

תושבת אזור ירושלים מחתה מול משרד המשפטים בדרישה להיפגש עם השרה. אבל עובדת סוציאלית שנשלחה אליה זמן קצר לפני הפגישה הפנתה אותה לפסיכיאטר והוא הורה לאשפז אותה בכפייה. משרד המשפטים: אין לנו חלק באשפוזה

נופר רומי  , 15.08.16,  ynet

תושבת אחד היישובים באזור ירושלים טוענת כי מחאתה מול לשכת שרת המשפטים איילת שקד הובילה לאשפוזה הכפוי בבית חולים לחולי נפש, ללא הצדקה.

לפניי כשבועיים התייצבה א' סמוך למשרד המשפטים והודיעה כי היא מקימה משמרת מחאה ונשארת שם עד ששרת המשפטים איילת שקד תקבל אותה ותשמע את טענותיה. ארבעה ימים היא נשארה במקום עד שהשרה הסכימה לשוחח איתה. בפגישה קצרה של כמה דקות היא סיפרה לשקד על בעיות שעמן היא מתמודדת בזירה המשפטית. אלא שזמן קצר לפני הפגישה, לטענת א', נשלחה אליה עובדת סוציאלית, שהפנתה את המקרה לפסיכיאטר, שקבע כי יש לאשפז אותה בצורה כפויה בבית החולים איתנים.

במכתב ששלחה העובדת הסוציאלית לפסיכיאטר המחוזי, שהגיע לידי "ידיעות ירושלים", היא כותבת: "על פי דיווח שנמסר לי מעובדת משרד המשפטים, בימים האחרונים החליטה א' כי היא עוברת לשהות בכניסה למשרד". העובדת הסוציאלית סיכמה את המכתב בבקשה: "אני מבקשת את התערבותכם המיידית".

זמן קצר לאחר ביקורה של העובדת הסוציאלית נלקחה א' לבדיקת פסיכיאטר, שקבע כי היא נמצאת ב"מצב פסיכוטי עם מערכת פרנואידית מאורגנת" ובשל כך היא מתנהגת באופן חסר שיפוט. הוא הוציא לה צו אשפוז כפוי לא דחוף וביקש שתתייצב לביצוע הצו מספר ימים לאחר מכן.

כששבה לביתה החליטה א' להיעלם. היא מספרת כי הסתתרה מספר ימים בבית חברתה, עד שמשטרת ישראל עודכנה בהיעלמות והפיצה הודעת נעדר עם תמונתה וביקשה את עזרת הציבור. בנה של החברה ראה בפייסבוק כי היא נעדרת והודיע לרשויות. לאחר מספר ימים באשפוז כפוי באיתנים היא שוחררה לאחר ועדה פסיכיאטרית מחוזית שקבעה כי היא אינה נמצאת במצב פסיכוטי פעיל.

"האשפוז של א' היה בלתי חוקי מראשיתו ועד סופו", טוענת עו"ד ענבל בראון, מומחית בייצוג בוועדות פסיכיאטריות שמייצגת את א'. לדבריה, כדי להצדיק את אשפוזה הכפוי נכתבו שיקולים שונים שלטענתה אינם נכונים, ובהם מסוכנותה כלפי עצמה.

משרד המשפטים: "לאורך שהותה של א' במשמרת המחאה, נהגו בה עובדי המשרד באדיבות וברגישות. בין היתר, נפגשו עמה מנכ"לית המשרד ושרת המשפטים ושמעו
את טענותיה. לאחר מספר ימים בהם שהתה בסביבת המשרד, ובשל החשש לשלומה, הוזמנה למשרד המשפטים עובדת סוציאלית מאזור מגוריה. בזאת הסתיימה מעורבות המשרד בעניינה. מיותר לציין כי כל טענה על כך שלמשרד המשפטים או למי מעובדיו היה חלק באשפוזה היא מופרכת. בוודאי שאין למי מאלה כל סמכות לאשר או למנוע טיפול כזה. בכל הקשור לתיקה הרפואי, הרי שמדובר בחומר חסוי שלא הועבר לעיוננו".

משרד הבריאות: "מפאת החיסיון הרפואי לא נוכל להתייחס למקרה הפרטני. באופן עקרוני, הוראת בדיקה דחופה היא מצב רפואי המחייב בדיקה ובירור מידי. מכיוון ומדובר בהליך בכפייה, נעשות כל הפעולות על מנת להבטיח כי האדם שנלקח לבדיקה הוא אכן האדם הרלוונטי. במקרים בהם מדובר בהוראת בדיקה של אדם שלא ניתן לזהותו באופן ברור מועברים לצוות מבצעי ההוראה פרטי איש קשר שיכול לסייע בזיהוי הנבדק, וזאת בכדי למנוע טעויות ובדיקתו של אדם אחר".

אלישיב עמיצור מאיים על העיתונאי מוטי לייבל

אוגוסט 2016 – אלישיב עמיצור עוזרה של שרת המשפטים איילת שקד מאיים בטלפון על העיתונאי מוטי לייבל.
לייבל חשף שיחה עם עמיצור שבה הוא מפליל פקידי שררה במשרד המשפטים באישפוזה הכפוי ללא סיבה של ג'ואל בן סימון, ששוחררה ימים אחדים לאחר חטיפתה לאשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי איתנים. המזימה לאשפוזה של בן סימון נבעה משום שמחתה מול משרד המשפטים בירושלים.. עמיצור עם הפקידה יעל קוטיק התקשרו לעובדת סוציאלית הדס וייס שתכתוב מכתב מעליל לפסיכיאטר מחוזי לסלק את בן סימון ממתחם משרד המשפטים, וכך אכן פעלה הדס וייס.