פקידות סעד גזעניות ליוצאי אתיופיה

גם אתם גזענים , יובל אלבשן , מאי 2015 , ynet

המכות שקיבל החייל דמאס פיקדה כואבות ומקוממות אבל האפליה וההתנשאות שנתקלים בה בני העדה בכל תחומי החיים משפילות לא פחות

אין דבר קל יותר מלהתגולל על שוטרי הרחוב של ישראל. ברחובות שבהם הם משפילים את הישראלים בני העדה האתיופית יש עדים, יש מצלמות ואפשר לאסוף הוכחות לגזענות שמופגנת כלפיהם.

אבל הבה לא נעשה לעצמנו חיים קלים. השוטרים הם לא היחידים שמתייחסים לישראלים שחומי העור בצורה מפלה וגזענית. ממש לא. במובנים רבים, הם רק הש"ג של החברה הישראלית כולה. להתרכז רק בהם זה לא רק להאשים את הש"ג אלא גם לברוח מאחריות מי שהעמידה אותו שם – החברה הישראלית כולה על מערכותיה השונות.

ניקח לדוגמה את מערכת הרווחה, שבקלות רבה מאוד משולבת בהתנשאות תרבותית, מוציאה ילדים בני העדה מבתיהם. מערכת שלא מסייעת להוריהם ולא נלחמת עליהם כמו שהיא יודעת לפעמים לעשות לקבוצות אחרות. לי באופן אישי היתה חוויה מבישה שכזו אל מול נציגות הרווחה.

לעולם לא אשכח פקידת סעד מעיר פיתוח בדרום שהרימה גבה כשהגעתי לדיון בבית המשפט יחד עם אם מהעדה ויחד התנגדנו להוצאת בנה לפנימייה. "מה לך ולהם?", היא תהתה מתעלמת מנוכחות הלקוחה. בחקירה התברר שהיא ביקרה בבית פעמיים בלבד (!) לפני שהחליטה על הוצאת הילד, "אבל אני עובדת הרבה שנים עם העדה ומכירה היטב את האתיופים כך שאני יודעת שזה הפתרון הטוב ביותר עבור כל ילד שם". כך במקור. אגב, תלונה שהגשתי בשעתו נגד אותה פקידת סעד למשרד הרווחה מוסמסה כרגיל. למי אכפת שם מילד "אתיופי" אחד שמוצא מביתו?

נמשיך למערכת החינוך, שגם היא לא טומנת את ידה בצלחת. מערכת ש"אוהבת" להשים את תלמידי העדה במסגרות מיוחדות, לא פעם כשהם מתויגים כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בשעתו נדרשה התערבות של מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים כדי לחייב שמבחני ההשמה יותאמו תרבותית לבני העדה הזו – שבאופן "מפתיע" נמצאו על סף פיגור במבחנים הרגילים ונשלחו לחינוך מיוחד, למשל בעיר אשדוד.

אלימות כתוצר של אפליה חברתית נגד בני העדה האתיופית (צילום: ירון ברנר)


אל תצקצקו בלשונכם למראה המחאה (צילום: מוטי קמחי)

וכלה בשוק התעסוקה. בקריה האקדמית אונו לומדים מדי שנה כמאה וחמישים סטודנטים בתוכנית מיוחדת לשילוב בני העדה האתיופית במקצועות יוקרתיים (בשכר לימוד סמלי של 2,000 שקלים לשנה). הם לומדים משפטים, ראיית חשבון, מנהל עסקים ומקצועות הבריאות. מעקב רב שנים אחריהם הביא אותנו להיחשף לקשיים הרבים שהם נתקלים בהם לאחר שהם יוצאים מהתוכנית לעולם האמיתי (כלומר אחרי שלב ההתמחות ושנת העבודה הראשונה).

למרות שהם מוכשרים ומשכילים במידה דומה לכל עורך דין, רואה חשבון ומנהל אחר – מעטים מקומות התעסוקה שמקבלים אותם כעובדים "רגילים". אלא שבמשרדים הפרטיים אין עדים ואין מצלמות ואין תקשורת שתזעק אל מול הגזענות ולכן קל לא לקבל אותם.

אגב, גם ברשויות המדינה השונות שכן קולטות אותם הם לא מקודמים כמו חבריהם. תבדקו את יחס השוטרים בני העדה למספר הקצינים בדרגות הביניים (וכמובן הדרגות הבכירות) ותבינו לבד את הסיפור.

המכות שקיבל החייל דמאס פיקדה כואבות ומקוממות אבל האפליה וההתנשאות שנתקלים בה בני העדה בכל תחומי החיים משפילות ופוגעות לא פחות, אם לא יותר. אז עשו טובה, אל תביטו בסרטון הזוועה שבו הוא מוכה על ידי ושוטרי רחוב צעירים וגזעניים ותצקצקו בלשונכם למראה המחאה. הביטו בראי ותחשבו טוב טוב עד כמה אתם באמת שונים מאותם שוטרים – ותקנו את המצב.

יובל אלבשן, דיקן הפיתוח החברתי של הקריה האקדמית אונו

גם אתם גזענים , יובל אלבשן , מאי 2015 , ynet
מודעות פרסומת

עיריית ראשון לציון – אפליית ילדים יוצאי אתיופיה בגני ילדים

הכתבה "גן שחור, גן לבן" , נתיב נחמני , מעריב, 11.06.2010

למרות ההבטחות: בראשון לציון עדיין פועלים גני ילדים לאתיופים בלבד. בשלושה גני ילדים בראשון לציון משובצים רק ילדים אתיופים. לפני שנה העירייה הבטיחה שינוי, אבל בדיקת מעריב חושפת: האפליה נמשכת. העירייה: "זה לא תלוי בנו"

קשה להאמין אבל בישראל של 2010, בעיר הרביעית בגודלה במדינה, פועלים גני ילדים המיועדים לאתיופים בלבד. כבר לפני שנה חשף מעריב את התופעה המקוממת, אבל מאז – למרות הבטחות העירייה שהנושא יטופל – לא חל שום שינוי. "הגנים ברמת אליהו נראים כאילו נגזרו מאדיס אבבה", סיפרה חברת המועצה הבטם מקונן, "אבל שלושה רחובות משם, תמצאו גנים בהם כל הילדים 'לבנים' "

למאמר המלא הקלק על התמונה

קישורים:

עיריית ראש העין – חינוך עצמאי בית יעקב – אתיופים? לא בבית ספרנו

הכתבה אתיופים? לא בבית ספרנו , ישראל היום , ליאת עזר , מאי 2010

תלמידת כיתה ב' מראש העין יושבת בבית 8 חודשים • הסיבה: ביה"ס החרדי "בית יעקב" מסרב לקבלה • האם: "אם צבע העור שלנו היה שונה היא היתה מתקבלת"
.

.

ש' ואמה. "אני כבר רוצה ללמוד ולהיות עם ילדות בגיל שלי" | צילום: יהושע יוסף

בזמן שחברותיה של ש', תלמידת כיתה ב' מראש העין, הולכות מדי בוקר לבית הספר, היא יושבת בבית יחד עם אמה ואחיה הקטנים כבר שמונה חודשים. הסיבה: בית הספר החרדי "בית יעקב" לבנות בעיר מסרב, ככל הנראה, לקבל אותה לשורותיו. להוציא תלמידה אחת בת העדה שמשמשת "עלה התאנה" בתוך יותר מ־250 הבנות הלומדות בבית הספר, מסרבת המנהלת גיטה וייס בכל תוקף לקבל תלמידה נוספת לספסל הלימודים.

ש' התחילה אשתקד את כיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי "אוהל שרה" שבראש העין, אך אמה רצתה שתעבור לבית הספר החרדי בעיר. העירייה, כך טוענת אמה של הילדה, הבטיחה שאם היא תמשיך ללמוד כרגיל ותסיים את השנה, תשובץ בבית הספר החרדי "בית יעקב", לבקשתה. אולם, השנה עוד מעט מסתיימת וש' עדיין יושבת בבית ולא לומדת בשל התעקשות בית הספר והאם, שמסרבת לשלוח אותה לבית ספר אחר.

לאחרונה זומנה האם אל משטרת ראש העין, לאחר שהרשות המקומית החליטה להפעיל את סמכותה באמצעות קצין ביקור סדיר כדי לאלץ את הילדה לשוב ללימודים.

אמה של ש' עלתה לפני כשבע שנים לישראל היא מגדלת שמונה ילדים בכוחות עצמה לאחר שהתגרשה לפני כשנתיים מבעלה. "אין לי ספק שאם לא היינו אתיופים, וצבע העור של הילדה שלי לא היה שחור – בית הספר היה מקבל אותנו. העירייה הבטיחה לנו בשנה שעברה שהיא תתחיל ללמוד השנה ב"בית יעקב", אבל אנחנו מרגישים שעבדו עלינו. למה? כי אנחנו אתיופים? כי אנחנו לא מבינים? מה אנחנו מבקשים כבר? ללמוד בחינוך חרדי? במקום להעריך את זה – מענישים את הילדה".

האם קבלה גם על מצבה הכלכלי הקשה בבית, "העירייה לא מוכנה לעזור לנו, לא עם הילדה, ולא עם המצב הכלכלי הקשה בבית. בא לי פשוט למות. אני בסוף אתאבד. אני לא רואה פתרון אחר לסיים את הסבל הזה. אני לא רואה שום תקווה. לאף אחד לא אכפת ממני. אני קמה בבוקר, חושבת מאיפה לחסוך ואיפה להילחם כדי שהילדים שלי יהיו מאושרים. לפעמים אני הולכת לישון רעבה, כי הבחירה היא או לחם לילדים או לי. בעיריה רק מבטיחים ומדברים ולא עוזרים".

ש' שלא מבינה עדיין על מה כל המהומה אמרה: "אני כבר רוצה ללמוד. להיות עם ילדות בגיל שלי. נמאס לי לשבת בבית. אמא קונה לי חוברות ואנחנו עושות אותן כל יום אבל אני רוצה כבר שהמנהלת תקבל אותי לכיתה ב' בבית הספר החרדי. למה מכריחים אותי ללכת לבית ספר שאני לא רוצה?".

יוסי דמארי, שנרתם לעזרת המשפחה בהליכים הפרוצדורליים, הוסיף: "זה אבסורד שילדה יושבת בבית ללא שום הסדר ובלי שום פתרון. בית הספר פשוט לא רוצה אותה, וכולנו יודעים שזה ממניעים גזעניים. איפה מערכת החינוך? איפה משרד החינוך? מה שהולך פה, זו אפלייה נוראית, התעלמות מהילדה קטנה. כאילו הם אזרחים סוג ד'".

הניסיונות להשיג את תגובתה של מנהלת בית הספר "בית יעקב" לא צלחו וטענת המנהלת היתה: "אני עסוקה בישיבות".

לי ליבר, דוברת עיריית ראש העין, מסרה בתגובה כי העירייה התערבה אולם נסיונות אלה לא צלחו. בעירייה העבירו ביקורת על האם וטענו: "העובדה שהילדה אינה מגיעה באופן סדיר לבית ספר, מהווה עבירה על החוק, לכן, המקרה הועבר לטיפול התביעה העירונית כמתחייב על פי חוק".

ממשרד החינוך נמסר כי העירייה אחראית לשיבוץ תלמידים. "בית הספר אינו ציבורי אלא שייך לרשת 'החינוך העצמאי' – בבעלות פרטית. יודגש כי נמצאה לתלמידה מסגרת חרדית מתאימה, אך האם עומדת בסירובה ומבקשת שבתה תתקבל אך ורק לבית יעקב".