שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

מודעות פרסומת

שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

 

אפוטרופוס במינוי בית משפט לענייני משפחה

מטפלים ללא בושה – החלק השני , מקו , אדוה דדון | החדשות | פורסם 04/06/18
מטפלים חסרי בושה – החלק השני: המדינה ממנה אפוטרופסים שיסייעו לקשישים ולחסרי ישע לנהל את חייהם. כך אפוטרופסית אחת כזו ניצלה לכאורה את תפקידה, הפכה להיות מוטבת בצוואה של האיש שהיה תחת חסותה וניסתה להשתלט על חלק מרכושו. וזה לא המקרה היחיד.

עמותת ש.פ.ר והמרכז הישראלי לאפוטרופסות גוזלים רכוש החסויים ומזניחים אותם – תחקיר

כך נזנח מי שלא יכול לדאוג לעצמו – תחקיר על פשעי תאגידי אפוטרופסות – שי גל | חדשות 2 | 03/01/15
בישראל יש היום כ-40 אלף איש שלא מסוגלים לדאוג לעצמם. כדי שיהיה מי שיתאם להם ביקור רופא, או אפילו כדי לשלם חשבון חשמל, קמו עמותות שמקבלות כסף כדי לשמש אפוטרופוסים. הבעיה היא שבהרבה מקרים, האנשים מוזנחים, וגרים בתת-תנאים. רק הכסף לעמותה ממשיך לזרום

;

בסוף שנות ה-90 התפתחה אצל שולמית בעיה נפשית. בתה ואחיה הקטן נשלחו למשפחה אומנת, ואת האחריות על שולמית העביר בית המשפט לעמותת ש.פ.ר, שתפקידה לנהל את חייהם של אלו שלא מסוגלים לעשות זאת. הרעיון בהקמת תאגידים אפוטרופסיים כמו עמותת ש.פ.ר הוא סוציאלי מיסודו – שהחברה תדאג למי שלא מסוגלים לדאוג לעצמם.

אלא ששולמית הוזנחה. מדירתה עלה עובש כמעט בכל פינה, חולדות התרוצצו ברחבי הבית, והיא נאלצה לישון על מזרון ארעי על הרצפה. 14 שנים הייתה תלויה שולמית בחסדיה של עמותת ש.פ.ר, עד שלפני שלושה חודשים, אחרי מאבק משפטי, עברה האפוטרופסות עליה מהעמותה לבת שלה, ולא תאמינו כמה מהר אפשר לשנות מציאות אם למישהו אכפת באמת.

בעקבות תלונות רבות על היחס של העמותה לאנשים שנמצאים תחת חסותה, החליטו במשרד המשפטים למנות ועדת בדיקה מיוחדת. הוועדה הגישה בשנת 2012 דוח חמור שבו נטען כי "חברי הוועד ועובדי העמותה כשלו בתפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים". מהממצאים עלו אף "חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם. הם פעלו בניגוד לחוק והפרו את חובת האמונים שלהם כלפי העמותה".

רגע לפני שננקטו נגד ש.פ.ר צעדים, החליטה ההנהלה הקודמת להתפטר והנהלה חדשה מונתה במקומה. אין מחלוקת שנעשו שינויים מהותיים במטרה לתקן את הליקויים, אבל הדרך ארוכה. המציאות הקשה ממשיכה לצוץ בעולם הזה שרובנו מעדיפים לא לראות.

מעמותת ש.פ.ר נמסר בתגובה: "לפני שנה וחצי הורה האפוטרופוס הכללי על החלפת חברי הוועד המנהל של העמותה. שינוי של תהליכים אורך זמן ואנו בעיצומה של תפנית. המקרים שהעליתם הינם מקרים בודדים מתוך מאות רבות של חסויים בטיפולנו ואין בהם כדי להעיד על הטיפול המסור של העמותה. בנוגע לאישה שגרה בבית מוזנח, מיד כשהובא הדבר לידיעת מנהלת האזור החדשה של העמותה היא דאגה לבקר בביתה של החסויה ולדאוג יחד עם בתה להסרת המפגעים. בנוגע למר אשטמקר: עניינו הובא לידיעת מנכ"ל העמותה רק שנה לאחר פטירתו. המנכ"ל סייע ככל יכולתו לבני המשפחה באיתור מקום קבורתו. בנוגע לעיכובים בטיפולי השיניים של החסויה: הם נבעו מהצורך למצוא מקור תקציבי למימון הטיפול".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לאור חשדות שהתעוררו אצל האפוטרופוס הכללי להתנהלות לא תקינה של עמותת ש.פ.ר, בוצעה במהלך שנת 2012 ביקורת. דוח הביקורת הצביע על שורה של ליקויים חמורים. בעקבות כך הוחלט לפעול להגשת בקשת פירוק כנגד העמותה וחברי ועד העמותה ומנהליה הוחלפו. גם כיום מוסיפות להתקבל תלונות על התנהלות עמותת ש.פ.ר והן נבדקות על ידי מערך הפיקוח על אפוטרופוסים באגף האפוטרופוס הכללי".

מבית החולים קרית שלמה, בעניין ראובן אשטמקר, נמסר בתגובה: לאחר ארבע שנים של טיפול מסור בבית החולים, חלה הרעה משמעותית במצבו והוא הועבר לבית החולים מאיר בכפר סבא להמשך טיפול. במהלך האישפוז שם נפטר. כפי שנמסר לנו, בית החולים העביר את המשך הטיפול לידי חברה המטפלת בסידורי הקבורה".

כך נזנח מי שלא יכול לדאוג לעצמו - תחקיר על פשעי תאגידי אפוטרופסות - שי גל | חדשות 2 | 03/01/15  

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך – כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

תמר סנונית פורר – דרכי רמיה לסחר בחוסים בתאגידי אפוטרופסות

שופטת תמר סנונית פורר - התעלמות מהעיקר והעצמת הטפל - ניהול משפט לקוי

יולי 2014 – בית משפט לענייני משפחה רמת גן – שופטת תמר סנונית פורר – א"פ 03-10
שופטת לענייני משפחה תמר סנונית פורר נדרשה להכריע מי ימונה אפוטרופוס לחסוי, אביו או תאגיד אפוטרופסות "אקים אפוטרופסות". תחילתו של התיק ממרץ 2010 שבו הועברה האפוטרופסות מהאב לתאגיד עקב דיווחים וטענות של לשכת הרווחה בני ברק נגד האב.

החלטתה של תמר סננית פורר כפי שיפורט להלן רוויה אנטיגוניזם, הבלים ודברי בלע נגד האב מאידך "שתתה" סנונית את הבלי פיהם של ב.כ יועץ משפטי רווחה עו"ד רונית וינגרטן ומנהל "אקים אפוטרופסות"  יזהר דמארי.

ניתן להבחין במספר ליקויים ומחדלים בתפיסת עולמה והחלטתה של סנונית בתיק:

התעלמות והתנערות ממחדלים מערכתיים בנושא אפוטרופסות – סנונית כותבת בסעיף 6 בהחלטה: "האב מנסה להפוך את התיק לדיון עקרוני… לפלטפורמה שאין בינה לבין ההכרעה וטבתו של החסוי דבר לרבות סוגיות עקרוניות כנגד שירותי הרווחה, ב.כ היועץ המשפטי, אקים, הגורמים המטפלים בבן ועוד. טיעונים אלה אין להם מקום ככל שהם לא נוגעים לחסוי"  – תפיסתה של סנונית אינה מובנת האם הגורמים המטפלים בחסוי אין להן נגיעה לחסוי. האם לאקים אפוטרופסות האחראי על הגורמים המטפלים אין נגיעה לחסוי, או לב.כ היועץ המשפטי רונית וינגרטן המקטרגת נגד החסוי ואביו באולם הדיונים אין נגיעה לחסוי? האם לשירותי הרווחה אין נגיעה לחסוי?
 
מדובר בהתנהלות אטומה מזלזלת נגד אב החרד לגורל בנו. סנונית מנצלת בבוטות את הדלתיים הסגורות של הדיון ואינה מנמקת מדוע היא פוסלת טענות האב אודות רשויות הרווחה , אקים אפוטרופסות, הגורמים המטפלים בבנו ועוד. חובה על שופט לשמוע טענות האב במלואן ולחייב את כל הגורמים להתייחס אליהם הואיל ומדובר בענייני נפשות וטענות של אב שאין עוררין כי הוא אוהב את בנו ודואג לו.

שימוש בדרך רמיה בסיסמא הנבובה: "אי שיתוף פעולה" – סנונית מטילה בדרך רמיה את האחריות על האב בדבר "אי שיתוף פעולה" עם האפוטרופוס ורשויות הרווחה בעוד ששיתוף פעולה הוא דבר הדדי שכישלון בו הוא באחריות השני הצדדים. וכך כותבת סנונית בסעיף 7 בהחלטה: "נעשו מאמצים עצומים התיק מצד האפוטרופוס שמונה ומצד רשויות הרווחה דווקא לקרב את האב ולשתף עמו פעולה… אולם כל הניסיונות הללו לא צלחו" – במקום להציג אירוע עובדתי חמור כזה או אחר בהתנהגות האב מקטרגת סנונית דברי בלע כלליים בעלמא להשחיר את האב כבר בפתח דבריה. – התנהלותה של סנונית פוגעת באמינות ההליך השיפוטי בתיק ומדיפה ריח משוא פנים.

התעסקות בעניינים זניחים חסרי משמעות להשחיר פני האב –  סנונית מרעילה נגד האב בסעיף 15 בהחלטה: "לעומת זאת לגבי האב… עולות שוב טענות לגבי שיתוף הפעולה עימו… קיבלנו מספר דיווחים… כי מספר פעמים התקבלו דיווחים… על חזרה מאוחרת מאוד מחופשות ללא הודעה מראש… וכן איחור בחזרה מבילוי משותף באמצע השבוע…"  – מדובר בהתעסקות בזוטות על סמך דיווחים על דיווחים. במקום להוכיח את המוסדות המטפלים לא להתעסק בדברים בטלים ולשתף פעולה עם האב בחרה סנונית להשחיר את פני האב משום שהחזיר את בנו מאוחר למוסד. סנונית נוקטת בדרך השפלה, והתעמרות בחסוי ובכל משפחתו העושים ככל יכולתם להנעים ולהיטיב עם בנם יקירם הרחוק מהם. התנהגותה של סנונית מדיפה ריח שררה ושיקולים אפלים נגד החסוי ומשפחתו.

רונית וינגרטן - לשכה משפטית משרד הרווחה - מרעילה ומעלילה נגד ילדים ומשפחות ומתנערת מאחריותהתעלמות מרשלנות ורמיה של ב.כ. יועץ משפטי רוני וינגרטן – טוענת יועצת משפטית משרד הרווחה רונית וינגרטן: "אני לא מכירה את אמיר שוורץ ומעולם לא דיברתי איתו". (ראה פרוטוקול עמ' 24) – מדובר ברמיה הרי רוונית וינגרטן פקידה בכירה במשרד הרווחה ופקיד סעד ראשי אמיר שוורץ גם הוא פקיד בכיר מושחת, אשר כל צמרת משרד הרווחה הכירו אותו סעדו עימו ארוחות צהרים בחדר אוכל במשרד הרווחה, יושבים באותה קומת משרדים, מבלים ימי כיף יחד, כיצד טוענת רונית וינגרטן כי אינה מכירה את אמיר שוורץ שהודח משום שניהל ענייניו הפרטיים בענייני רווחה תוך כדי עבודה. לאמיר שווץ אינטרס מובהק להשאיר חוסים במוסדות משום שהוא בעל עסק המנהל מוסדות לחוסים. טענתה של רונית וינגרטן כי אינה מכירה את אמיר שוורץ אינה הגיונית ומדיפה ריח רמיה רשלנות וטיוח פשעיו של אמיר שוורץ נגד חוסים. התעלמותה של סנונית מדבריה של וינגרטן מצביעה על חוסר מקעויות, שיטחיות ומשוא פנים.

התעלמות מדברי תוכחה חמורים של ב.כ. האב עו"ד ורוניקה ברומברג ב"כ האב והחסוי, בפרוטוקול הדיון מיום 2/7/14:
"אני הצטרפתי לייצוג מלפני מספר שנים. אני מלווה את המשפחה שנים רבות והייתי נוכחת בדיונים.
צר לי שבית המשפט בא בדעה קדומה. מדובר בדיני נפשות.

חשוב לי לסבר את אזנו של ביהמ"ש. פקיד הסעד הראשי ואני הופעתי מולו שנים על גבי שנים, מאז ועד היום פקיד הסעד הוא נגד המשפחה, אני מלווה את המשפחה שנים.
לא הבנתי מה העניין האישי שיש לו עם המשפחה, איך הוא בא אישית להיפגש עימו. הוא עשה את הילד סכיזופרני, לא ברור ולא ידוע אם היתה לו אבחנה כזאת.
יש טענות פליליות כלפי משרד הרווחה ואנו נגיש גם תביעה נזיקית קשה. אני מלווה את המשפחה שנים.
מולי פקיד הסעד שיקר וכל פעם הייתה תקווה שהילד חוזר.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תעבור לאבא. אם יהיה מומחה בהסכמת הרווחה והוא יבדוק ויתן חוות דעת לגבי מסוגלות הורית והייתה בהסכמה מומחית ולא היה כזה דבר, מר אמיר שוורץ שיקר לי בעיניים.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תחזור לאבא. האבא לא נגד התרופות. האב רוצה אבחנה מדויקת מה קורה לבנו.
הפרופ' קבע שיש לו פיגור גבולי וזה לא סכיזופרניה. אני הייתי בתוכנית של רפי גינת, הרביצו לילד שם והתוכנית היתה מאוד "צועקת" והאב לא מתנגד לתרופות. אמרו שהאפוטרופוסות תהיה משותפת ואז יעבירו.
כל פעם יש הסלמה לפני תסקיר. יש טענות מצד הפנימיה שהוא לא מחזיר את הילד בזמן. הם המציאו את האיחורים בוודאות. זה לא מהותי. אם הם כותבים שהתרופות הוחזרו כנראה שהוא לא ראה אותם, זה לא הוזכר.
אמיר שוורץ הוא הרס את הילדים הללו ואחד מהם זה הילד של xxx, זה פשע."

סנונית מתעלמת בזלזול מדבריה הקשים של עו"ד ורוניקה על העוול שנגרם לחסוי ומשפחתו. סונית מצטטת את הדברים הקשים בסעיף 24 בהחלטה ומגיבה בלקוניות: "בנסיבות הללו וכאשר הדברים מהדיון מדברים בעד עצמם – האב עצמו לא איפשר כל אפשרות למיניו ביחד או במשותף עם האפוטרופוס שמונה באופן זמני…" קשה להבין את הליך הסקת המסקנות של סנונית מאחר ואינה מפרטת אולם התעלמותה של סנונית מדבריה הקשים של עו"ד ורוניקה, ומטענות ההגנה, מצביעים על ניהול לקוי של המשפט. ניתן לומר כי החלטתה של סנונית לקויה משום שאינה מנמקת את המסקנות המעוותות אליהן מגיעה בסוף ההחלטה לתת מינוי אפוטרופוסות קבוע לאקים אפוטרופסות.

סוף דבר

תמר סנונית פורר נוקטת בדרך רמיה להשחיר פניו של אב המבקש להחזיר אפוטרופסות על בנו. סנונית מתבססת מדיווחים של דיווחים שקריים אשר במהותם מצביעים על אירועים זניחים כגון החרת החסוי באיחור למוסד. סנונית מתעלמת מדברי רמיה ורשלנות של גורמי הרווחה כגון דבריה של עו"ד רונית וינגרטן ב.כ הרווחה כי אינה מכירה את פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ, ומתעלמת מדבריה החמורים של ב.כ האב נגד הרווחה וכן מקו ההגנה.
 השופטת תמר שנונית פורר מנהלת את המשפט באופן לקוי מתעלמת מהעיקר ומעצימה את הטפל.
התנהגותה הלקויה של סנונית מהווה קרקע פוריה לשחיתות. סנונית פוגעת באמון הציבור בבית המשפט ומבזה את אולם הדיונים שהקצה עבורה האזרח לנהל את המשפט.

יזהר דמארי – עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי